פורסם דו''ח בנק ישראל לשנת 2023. קורא להרחיב את מעגל המשרתים החרדים בצבא ולפתור את סוגיית הפועלים הפלסטינים  

אחד האתגרים המוזכרים בדוח, הוא כאמור הגדלת תקציב הביטחון. במסגרת סיכומי התקציב ל-2024 ניתנה למערכת הביטחון הרשאה להתחייב בסדר גודל שנתי של 10 מיליארד שקל למשך 8 שנים עבור התעצמות, כצעד ביניים עד אשר ועדה מקצועית תגבש את הגודל הרצוי של תקציב הביטחון בטווח הבינוני.

"תוספת הוצאה ביטחונית תחייב את הגדלת מקורות ההכנסה של הממשלה או פגיעה בהוצאה האזרחית בישראל, שהיא מלכתחילה נמוכה מאוד בהשוואה בין-לאומית", אומרים בבנק ישראל ומדגישים כי "שני הדברים עלולים להעיב על פוטנציאל הצמיחה של המשק".

בבנק ישראל מסבירים כי "עצירה של מיזמי תשתיות ציבוריים אזרחיים כרוכה בפגיעה ארוכת טווח בפריון; קיצוץ תוכנית החומש של המגזר הערבי, שמטרותיה להגדיל את האינטגרציה של המגזר במשק הישראלי, יפגע בחינוך ובתשתיות ביישובי החברה הערבית, ובכך גם בהגדלת ההכנסה הלאומית לאורך זמן; הארכה של תקופת השירות הסדיר מעכבת את היציאה של המשוחררים לשוק העבודה, והגדלת מספר ימי המילואים פוגעת גם היא בהיצע העבודה במגזר העסקי".

על אלה, אומרים בבנק ישראל, יש להוסיף עלייה אפשרית בפרמיית הסיכון של המשק, הנובעת מהורדה של דירוג האשראי וכתוצאה מכך – התייקרות המימון של הממשלה והמגזר העסקי.

"אלה מהוות סיכון משמעותי נוסף לצמיחה, כי סביר שהן יביאו לירידה בהשקעה העסקית, וכפועל יוצא – להחלשת התוואי של התפתחות פריון העבודה והתוצר. כנגד זאת, ההשקעה הגדולה של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בפיתוח שיפורים טכנולוגיים בשדה הקרב, עשויה לאפשר הרחבה של היצוא הביטחוני על רקע המתחים הגיאו-פוליטיים בעולם. השקעה כזאת יכולה, כפי שראינו בעבר, להביא לפיתוח טכנולוגיות שבצדן גם תועלת אזרחית בטווח הבינוני-ארוך"

האתגר השני ליום שאחרי המצוין בדוח של בנק ישראל, הוא מציאת תחליפים הולמים לעובדים הפלשתיניים. "אלו מהווים כיום כשליש מהמועסקים בענף הבנייה, הזקוק לפתרון תחליפי הולם. הגדלת מספר העובדים הזרים עשויה לספק למשק גמישות בהיצע העבודה בענפי הבנייה והחקלאות, ולהוות גורם מייצב בתקופות של מתיחות ביטחונית. עם זאת הנוכחות של עובדים זרים מצריכה משאבים מקומיים לפתרונות דיור ובריאות לעובדים הללו, ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. נושא זה צריך להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאו-פוליטית אזורית, שכן לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלסטינית".

האתגר הנוסף אותו מציינים בבנק ישראל הוא סוגיית הרחבת מעגל המשרתים בצבא, כולל מקרב האוכלוסייה החרדית. יש לציין כי הדוח הופץ לתקשורת לפני החלטת בג"ץ המורה על הפסקת מימון של בני הישיבות החייבים בגיוס. על אף שמדובר באחת הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית בימים אלה, בבנק ישראל בחרו להתמקד בהיבטים המשקיים-כלכליים בלבד של צרכי הביטחון ולהתעלם מנושא השוויון בנטל במדינה.

"אחת התובנות שהתחדדו בעקבות המלחמה היא העלייה בצורכי כוח האדם של הצבא. עליה זו תכביד מאוד את הנטל שיפול על אלה המשרתים, כפי שמומחש, למשל, על ידי הגידול הניכר במספר ימי המילואים שאנשי המילואים צפויים לשרת מדי שנה ובהצעה להאריך את משך שירות החובה.

הארכת השירות הצבאי של הפרט, בין בחובה ובין במילואים, פוגעת בתפוקתו המשקית האזרחית ופגיעה זו מתעצמת במידה גוברת והולכת ככל שמשך השירות שלו מתארך. יתר על כן, שירות מילואים ממושך פוגע גם בתעסוקת בנותבני הזוג של המשרתים... הרחבת מעגל המשרתים בצבא, בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית – במסגרת מתווה מוסכם לגבי אופי התהליך - תאפשר אפוא לענות על צורכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשרתים ובמשק", נכתב בדוח של בנק ישראל.

מעבר לכך, מדגישים בבנק ישראל את הצורך לאפשר את חזרת התושבים באזורי העימות לבתיהם ולשקם את הבתים והתשתיות שנפגעו, תוך שדרוג השירותים בהתאם למדיניות שקבעה הממשלה. ככל שתהליך זה יוקדם, כך תגדל הפניּות של התושבים, ויקל עליהם יותר להשתלב בצורה טובה במקומות העבודה שבהם הועסקו לפני המלחמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש ביום חמישי האחרון עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וקיבל ממנו את דו"ח בנק ישראל לשנת 2023, בלשכת רה״מ בירושלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״הנתונים העיקריים הם קודם כל שיש סימנים מאוד מעודדים להתאוששות מהירה יחסית גם בשכר, גם בתעסוקה. בנושא כרטיסי אשראי, זה אף עובר את המקום שצפינו שנהיה עוד לפני המלחמה".

"יש כמובן גם משימות, אבל אני חושב שיש כאן הוכחה, שהמשק הוא חזק, שההתאוששות, שחווינו גם אחרי משברים ביטחוניים אחרים ומלחמות אחרות, אנחנו בעצם נמצאים בתוכה כרגע. אני חושב שהדבר הזה זה סימן טוב ומעודד".

"לגבי תקציב הביטחון - אנחנו כמובן צריכים להתאים אותו לצרכים שנתגלו במלחמה הזו, שקיימים גם בעולם. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים ביכולת הייצור של אמצעי הלחימה שאנו זקוקים להם".

"אנחנו נעשה את זה, אבל נעשה את זה בצורה אחראית מאוד ובצורה מושכלת, כדי שישראל תהיה עצמאית. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות מחוסנים מלחצים חיצוניים, כי אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו. אחת הדרכים לעשות את זה, זה המשק החזק שבנינו כאן ושנמשיך לבנות אותו״.