משפחות שכולות פתחו מאהל מחאה בירושלים בדרישה להיכנס לרפיח  

כ-50 משפחות שכולות ממלחמת חרבות ברזל הפועלות במסגרת פורום הגבורה" הקימו מאהל מחאה מחוץ למשכן הכנסת בקריאה לחברי הקבינט לאשר כניסה צבאית לרפיח.

המשפחות ערכו מסיבת עיתונאים בה הכריזו על הקמת "מאהל הגבורה" והצהירו כי "הדרך לניצחון עוברת ברפיח".

יהושע שני, אביו של סרן אורי מרדכי שני ז"ל שנפל קרבות בשמחת תורה, פתח ואמר: "אנו חברי פורום הגבורה שמאגד למעלה מ-150 משפחות מכל גווני קשת החברה הישראלית – דתיים חילונים, ימנים, שמאלנים ודרוזים, פותחים הערב בשביתת מחאה".

"אנו נחושים היום מתמיד להמשיך את גבורת הבנים עד לניצחון, עד להשבת הביטחון לארצנו והשבת חטופינו כולם. הניצחון, זה ברור לכולם, עובר ברפיח. שם המעוז האחרון של חמאס ולא פלא שישנם לחצים אדירים לא להיכנס לרפיח. אנו דורשים מקבינט המלחמה כולו ומחברי הממשלה בשם בנינו ובשם רוב העם ככולו – היכנסו לרפיח עכשיו. שם עוברים הניצחון והשבת חטופנו", הוסיף.

לדבריו, "הצבא מוכן, ערוך וממתין לאור ירוק מכם. אנו כאן כדי לתת לקבינט המלחמה את הכוח המוסרי להדוף את הלחצים האדירים מארה"ב שנובעים מצרכים פוליטיים שלהם. זו שעה גורלית לעם ישראל כולו. העם כאן בישראל ובעולם מצפה להשבת הביטחון האישי והלאומי לכל מרחבי אצרנו – בדרום, בצפון ובלב הארץ. היעד עובר אך ורק בהתקפה על רפיח, בהכרעת החמאס והשבת החטופים כולם. יהי ה' עמכם".

פרידה מרציאנו, אימו של סמ"ר איתי מרציאנו ז"ל שנפל אף הוא בשבעה באוקטובר הדגישה כי "הבנים שלנו לא הספיקו להשלים את המלאכה לשמה יצאו לקרב. אנו כאן בשמם חייבים לדאוג לכך שהמלחמה שהחלו בה תסתיים בניצחון. לוודא שמטרות המלחמה שמקבלי ההחלטות במדינת ישראל התחייבו אליהן יתממשו כולן: השבת החטופים, מיטוט שלטון חמאס בעזה והשבת הביטחון לתושבי מדנית ישראל כולה: בדרום ובצפון".

"לא ניתן יד עוד לשקט מדומה שבעקבותיו נגיע לעוד סבבי מלחמה. לא ניתן יד לכך שתושבי הדרום ימשיכו לחיות תחת איום מתמיד ויגדלו דורות שילדים שצבע אדום עבורם הוא לא רק צבע בגלגל הצבעים. לא לאיומים מצפון ומדרום. עד כאן! נלחמנו מספיק, הקרבנו יותר מידי, לא ניתן שדם ילדינו יהיה הפקר! קוראים לכלל מקבלי ההחלטות: השלימו את המשימה החשובה, העם מאחוריכם, תדאגו שמלחמת הקיום הזו, אליה יצאנו בעל כורחנו, תסתיים כשידינו על העליונה", דברי מרציאנו.

מנחם קלמזון, אחיו של רב סרן אלחנן קלמנזון ז"ל שנפל בקרבות לטיהור קיבוץ בארי, הסביר את מטרת המחאה. "אנחנו דורשים ניצחון. אני פונה לקבינט המלחמה: הבטחתם לנו למוטט את החמאס - אנחנו פה כדי לדרוש שהממשלה תמוטט את החמאס, צבאית ושלטונית".

"הבטחתם לנו שמה שהיה הוא לא שיהיה - אנחנו כאן כדי לוודא שכך יהיה. לא עוד נחכה למוצא פיו של סינוואר. אנחנו פה כדי לדאוג שלא נצטרך להקריב ילדים נוספים בסבבים נוספים! אנחנו פה בשביל שהחטופים כולם, כולם כולל כולם, ישובו במהרה לביתם. אנחנו פה כדי לדרוש שהביטחון לתושבי הדרום, הצפון ושאר אזרחי ישראל יחזור. ההסכם המוצע הוא הסכם כניעה שלא יאפשר חיים לאזרחי המדינה. אנחנו קוראים לממשלה - לעצור את הדשדוש, לפעול בנחישות לחזור להכות בחמאס עד תום ולהילחם עד הניצחון, והתחנה הבאה לשם היא רפיח", דברי קלמנזון.

דני שטינברג, אביו של מח"ט הנחל אל"מ יהונתן שטינברג ז"ל שנפל בקרבות ביום הטבח ציין כי "אנחנו לא עם צמא מלחמות ולא תאבי מלחמות. אנחנו יודעים שתפקיד הצבא הוא לדאוג לביטחון כלל תושבי המדינה, בדרום, בצפון וביו"ש. אבל לאחרונה כולנו חשים בדשדוש, שמוביל לדכדוך – שמביא ללחצים על מקבלי ההחלטות. לחץ עולמי מעולם מבולבל הדואג לאינטרסים שלו. מדינות שאינן רוצות להכיר במה שמצפה להן בעצמן. לא נוכל לתת למצב הזה להמשך, לא לכך חינך יוני את פקודיו. כשהתמנה כמח"ט הנחל אמר בנאומו "לרצות, להתכונן, לנצח" -ה'לנצח' זה החשוב. ניצחון טוטאלי. לא לקרוא לאילוץ ניצחון".

"חג הפסח הוא חג החירות. החירות הגיעה אחרי שעם ישראל נמצא במיצר. התשובה של הקבה למשה היתה – מה תצעק אלי דבר אלבנני ויסעו. קום ועשה. כך בהיסטוריה שלנו: גם הכרזת המדינה ע"י בן גוריון היתה נגד כל הלחצים מצד 'אוהבינו'. אם לא עכשיו אין יותר אימתי. עלינו לזקוף קומה, להישיר מבט לאוהבינו ולאויבנו, לחזק את מקבלי ההחלטות ולהגשים את שהבטיחו לנו בפתח המלחמה: מיטוט החמאס. זה אומר להיכנס מיידית לרפיח ולהגיע לניצחון מיידי ומוחלט בדרום", סיכם קלמנזון.