תושבים במודיעין מיואשים משריפות הפסולת הפיראטיות, חלקם שוקלים לעזוב את העיר. כתבה במקומון  

עוז ישראל שוורץ, חדשות סרוגים
13.03.24 17:57 ג' באדר ב' תשפד
שריפות הזבל: "זה לא רק ריח רע, זה פשוט סרטן"

בחודשים האחרונים ובחסות המלחמה סובלים לא מעט תושבים במועצה אזורית בנימין וביישובי קו התפר מזיהום אוויר חריג שנגרם כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות של פלסטינים.

מריחים את השריפות ב-7 מכל 10 לילות
מאז תחילת המלחמה צמח המפגע הסביבתי למימדים עצומים, "מכל 10 לילות, לפחות ב-7 מהם תושבי גוש דן מריחים את השריפות" אומר פישמן. לדבריו: "אם לפני המלחמה היינו מדברים על פעם בשבועיים, היום זה כל לילה שני, התופעה תמיד הייתה קיימת אך בחסות המלחמה היא התעצמה, אנשים לא מבינים לפעמים כמה גדר ההפרדה קרובה". הוא מוסיף: "זה קורה בעיקר בלילות כשהרוח היא מזרחית, בבוקר כשהרוח הופכת להיות מערבית זה נרגע אך זה לא אומר שהשריפות לא קיימות במהלך היום".

"נצא להפגין ברגע שהמלחמה תסתיים"
רועי פישמן, בן 44 ומתגורר ביישוב שוהם, פעיל בנושא זיהום האוויר כבר שנים רבות. אמו נפטרה בשנות ה-20 לחייו מסרטן ריאות ובעקבות כך, החל להיות פעיל בנושא. "אמא שלי לא עישנה מימיה, וככל הנראה הסרטן שלה נגרם כתוצאה מזיהום סביבתי" הוא אומר. "ראיתי איך זה נראה שבן אדם משום מקום מקבל את הבשורה על סרטן ריאות, זה לא רק ריח לא נעים, אלא זה פשוט סכנת חיים. ברגע שאתה חשוף לדברים האלה, הסיכוי שתחלה גדול משמעותית, זה קטלני וזה פשוט הורג".

כאמור, בעקבות כך, פישמן העמיק בנושא, והתחיל את פעילותו מקבוצת אוויר נקי שמנתה בהתחלה רק כמה מאות תושבים, במסגרת הקבוצה העבירו התושבים דיווחים על שריפות זבל פיראטיות. במקביל ניסו להעלות את מודעות התושבים לנושא. כיום הקבוצה מונה אלפי אנשים.

ד"ר אייל פרויד, בן 46, הוא תושב כפר האורנים, בעל דוקטורט במדעי האטמוספירה ומלווה ומייעץ לעמותות של אזרחים למען אוויר נקי. בנוסף, הוא בוגר של תוכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "לתחום הגעתי כחובב מזג האוויר, ככל שלמדתי וחקרתי ככה ההבנה שלי העמיקה", הוא מספר.

פרויד מדגיש שתופעת השריפות הפיראטיות היא לא חדשה: "כתושב קו התפר אני מכיר את התופעה כבר מ-2006. מדי פעם היה את הריח אבל בשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת בתדירות השריפות שהתחזקה עוד יותר מאז תחילת המלחמה, במקביל מתגברים השיח והתסכול בקרב התושבים המודאגים". לדבריו, "רמת זיהום האוויר בישראל גבוהה עוד לפני השריפות הפיראטיות, כשהמשרד להגנת הסביבה מודד את זיהום האוויר בישראל, הוא לא לוקח את השריפות הפיראטיות בחשבון מכיוון שרוב תחנות הניטור הרשמיות במדינה מודדות מזהמים ספציפיים שנפלטים בעיקר מכלי התחבורה ומהפעילות התעשייתית ולא משריפות הפסולת".

לטענתו זאת לא הבעיה היחידה, "הרבה אנשים לא יודעים איך ואיפה לדווח, והמון מהם גם מיואשים מהמצב ולכן הבעיה היא גדולה יותר גם בגלל תת דיווח שמתווסף לניטור שרחוק מלהיות מספק".

בנוסף, אחד הגורמים המרכזיים לשריפות הבלתי חוקיות ביהודה ושומרון הוא מחסור בתחנות מעבר לפסולת – תחנות שאליהן מגיעה הפסולת מהרשויות כדי לעבור מיון לפני שליחתה למחזור. בבדיקה שנעשתה, התברר שביו"ש קיימות רק 6 תחנות מעבר לפסולת, על שטח של כ-5,800 קמ"ר לעומת אזור המרכז שבו יש תחנה אחת על כל 120 קמ"ר. זאת בנוסף למחסור באתרים להטמנת פסולת.

"אם אנשים לא יתעוררו, לא יהיה עניין ציבורי"
פישמן מספר על פעילותו ועל הישגיו עד כה: "הכיוון הראשון שבו אנחנו פועלים הוא למעשה עבודה מול גורמי ממשל. כנציג הקהילה עבדתי יחד עם איתן פטיגרו (ראש מועצת שוהם היוצא) ש"רץ ספרינט" וקידם את העתירה שהוגשה רק לפני כשבועיים לבג"ץ כנגד המדינה". לדבריו, עצם הגשת העתירה – מה שלא קרה מעולם, יצרה סיטואציה שלמעשה, לא משנה מי יעמוד בראש המועצה, הוא יהיה חייב להמשיך ולנהל את העתירה מול המדינה.

הכיוון השני שלפיו פועל פישמן הוא העלאת המודעות של הקהילה לנושא תוך כדי עידוד התושבים להתלונן ולפתוח פניות במשרד להגנת הסביבה ובמנהל האזרחי לצורכי התביעה. "יצרתי עצומה כדי לעורר מודעות ושהרשויות יטפלו במטרד הזה, צריך לקרוא לילד בשמו, טרור השריפות פשוט הורג אותנו".

עד כה חתמו על העצומה 2,500 תושבים אומר פישמן ומודיע: "נצא להפגין ברגע שהמלחמה תסתיים". לדבריו: "אנחנו מקפידים על הגשת התלונות כחלק מהתיעוד במערכת של הגופים הרלוונטים. כדי שהעתירה תדון בבית המשפט, צריך הוכחה שהמטרד קיים, עוד לפני שמדברים על נזק".

הכיוון השלישי הוא העבודה עם ערים נוספות לאורך קו התפר כמו חריש, מודיעין וראש העין. "יצרנו חזית שלמה של תושבים שלכולם יש את אותה בעיה. שריפת פסולת ביתית בכפרים הערבים והמוטיבציה ההולכת וגוברת שלהם לעשות את זה בחסות המלחמה".

לפי הנתונים, בכל שנה מתים בישראל כ-2500 אנשים מזיהום אוויר
ד"ר פרויד מוסיף: "המועצה האזורית בנימין עשתה עבודה יסודית ומיפתה 60 אתרים קבועים בגזרתה שבהם שורפים פסולת פיראטית". מנגד הוא אומר: "הרשויות המקומיות ומוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה, מפנים את התושבים אל המנהל האזרחי בתור האחראי לנושאים הסביבתיים ביו"ש. עם זאת, היכולת של המינהל לפעול מוגבלת בעיקר לשטחי C ולשעות האור, כך שגם אם מתלוננים, ואפילו יודעים להצביע על המיקום הספציפי של השריפה, הרבה פעמים עד שמגיעים לשריפה, היא דועכת מאליה, כיוון הרוח משתנה או שבכלל לא ניתן מענה".

מבדיקה שערך עיתון "כלכליסט" לפני מספר חודשים, הקרן לניקיון העמידה בשנים 2021-2023 92 מיליון שקל לטובת פתרונות בנושא האכיפה אך המנהל האזרחי שאמון על כך ניצל רק כ-7.6 מיליון שקל, 8% אחוז בלבד מהכסף לצורך הקמת תחנת מעבר בביר זית שתפנה פסולת מ-13 כפרים בעוטף ירושלים.

לדברי פישמן: "הנזק הוא הרבה יותר מריח לא נעים, זה רעל שמסרטן ומשפיע על הגידול של הילדים שלנו, גם אם אתה בן אדם בריא יש לך סיכוי לחלות, זאת סכנת חיים". ומבקש להדגיש: "אם אנשים לא יתעוררו ולא יהיה לזה עניין ציבורי, הממשלה לא תטפל בזה".

"הלוואי שהיינו במדינה שלא היינו צריכים לחץ ציבורי בשביל שדברים יקרו, אני נפגש עם המון חבר'ה טובים שאכפת להם מהנושא ואנחנו מעלים רעיונות ביחד עם בני אלבז, קצין מטה איכות הסביבה של המינהל האזרחי" הוא אומר.

"הפתרון הוא רק בשיטת המקל והגזר"
ד"ר פרויד מספר שהוא מפעיל תחנות ניטור עצמאיות ומעביר אותם בין כמה ישובים באזור מודיעין. "הפעולות שעושים היום זה רק אם מגיעים מספיק דיווחים מדויקים ומצולמים, בדרך כלל מביאים טרקטור ומשאית ומכסים את השריפה אבל זה יכול לקחת כמה ימים. הבעיה הבסיסית היא הפסולת שלא מטופלת". לדבריו, גם הכפרים הפלסטינים סובלים לא פחות מהשריפות עצמן.

כשאני שואל את פישמן על פתרון הבעיה הוא קובע נחרצות: "אם הייתה משילות, לא הייתה בכלל בעיה". ומוסיף: "יש את קרן הנקיון שהתקציב שלה הוא בין 40-90 מיליון שקל אבל כרגע, אין עם מי לדבר בגלל המצב הביטחוני. הפתרון לטווח הארוך הוא פינוי הפסולת מהכפרים עצמם למטמנה". לדבריו, הפתרון חייב להיות בשיתוף פעולה עם התושבים הפלסטינים ובשיטת המקל והגזר.

"אנחנו נממן את אזור האיסוף המוסדר מקרן הניקיון בנוסף להובלה, להם זה לא יהיה מטרד ולא יעלה להם כסף. במקביל, כל משאית שנוסעת לאיזור פיראטי צריכה להיות מחולטת, עצם החילוט זה נזק של עשרות אלפי שקלים לחודש לקבלנים שמשנעים את המשאיות".

לטענתו: "אם כך יהיה, הפלסטינים יבינו את גודל הנזק ויפסיקו, זה כלכלי ולא קשור למוטיבצית טרור אך אם זה לא יעזור, אפשר ללכת שלב נוסף בענישה ולהרוס בתי מציתים או תפיסה וכליאה של מובילי פסולת או מציתים. אבל לדעתי לא נצטרך להגיע לשם".

לפני כשנה וחצי ביוזמת המועצה האזורית בנימין, התקיים סיור ובו נכחו נציגי היישובים במועצה, עיתונאים ומובילי דעת קהל, בנוסף, השתתפה בסיור גם חברת הכנסת אורית סטרוק. אחד הפתרונות שעלו בסיור הוא מתן סמכות לפקחי המועצה לעכב את משאיות הזבל עד להגעת המנהל האזרחי. פתרון נוסף על הפרק הוא הקמת יחידת אכיפה ייעודית ביהודה ושומרון, בדומה לזו שקיימת באזורים נוספים במדינה כמו יחידת ינשוף אך נכון להיום, גם היחידה הזו מונה רק 13 פקחים והבטחות שניתנו להגדיל את מספרם ל-20 לא קוימו עדיין.

פתרון נוסף שעלה בדיון שנערך לפני כשנה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת הוא הקמת אתר הטמנת פסולת נוסף ביהודה ושומרון. לדברי בני אלבז: "אתרי הטמנת הפסולת הקיימים כיום עבור הפלסטינים הם בזהרת פינג'אן – דרומית לג'נין; באזור אל-מיניה – בין בית לחם לחברון; ובטובלן – צפונית ליריחו, בעקבות כך כבר בשנת 2000 אושר להקים אתר הטמנה נוסף, 'ראמון' שיוקם ליד היישוב רימונים אך הבנייה מתעכבת ועוד לא החלה".

לכ-26% מהאוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון אין לאן לפנות את הפסולת: "ביו"ש גרים כ2.7 מיליון פלסטינים, ל-2 מיליון מהם יש אתרים מסודרים, הבעיה היא עם 700 אלף הנותרים". אמר אלבז. בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר ש"לא יהיה גן עדן ביום אחד", כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר.

כך או כך, נראה שהמנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה שאמונים על הטיפול בנושא החשוב, מגלגלים את האחריות מהאחד לשני. הפתרון כאמור לא צפוי בקרוב ובהתאם, תושבי גוש דן שסמוכים לקו התפר ימשיכו לסבול ולהסתכן בבריאותם.

תגובת מתאם פעולות הממשלה בשטחים:
המנהל האזרחי רואה חשיבות רבה במיגור מפגעים סביבתיים באזור יהודה ושומרון, משקיע משאבים רבים ופועל תדיר לטובת כך.

באשר לשריפות הזבל באזור – נציין כי יחידת קצין מטה לאיכות הסביבה במנהל האזרחי מבצעת פעולות רבות לכיבוי השריפות מרגע הדליקה, הכוללים: כיבוי השריפה באמצעות משאיות הנושאות עודפי עפר, שינוע אמצעי כיבוי נוספים למרחב ופעולות נוספות.

בנוסף, יחידת קמ"ט איכות הסביבה במנהל מפעילה את 'יחידת דוד', אשר אמונה על אכיפה סביבתית במעברים למניעת העברות לא חוקיות של פסולת ביהודה ושומרון. ובתוך כך, בשנת 2023 נתפסו כ-170 משאיות שהובילו פסולת באופן לא חוקי במרחב.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושריפתה ברשות הפלסטינית וההשפעה שלהן על הציבור ברחבי הארץ. אולם, כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי. המשרד דורש מהמנהל האזרחי לממש את סמכותו בכל הדרכים והסמכויות המצויות בידו, על למנוע את מפגעי הפסולת ושריפתה באזור.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פנתה באחרונה לשר הביטחון יואב גלנט ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' כדי שיקדמו החלת חוקים סביבתיים ביו"ש על ידי צווי אלוף, במטרה למגר מפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור והסביבה, וכן נפגשה עם תושבי האזור וראשי הרשויות.

יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי:
"כבר שנים שאנחנו שבים ומתריעים על היקף תופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ועל אוזלת היד של המדינה בטיפול בתופעה. מאות אלפי תושבים סובלים יום יום מריחות עשן וממחנק ובריאותם של רבים מהם נפגעת, אולם מלבד פעולות כיבוי, שגם הן נעשות באיחור ובאופן חלקי בלבד, המדינה לא מציעה שום פתרון מעשי לצמצום היקף התופעה. על המדינה לתקצב באופן מיידי פתרונות למיגור שריפות הפסולת, לרבות הקמת יחידת אכיפה ייעודית נגד עבירות פסולת ביהודה ושומרון והגברת המאמצים למניעת הברחת פסולת לשטחי הרשות הפלסטינית. אנחנו קוראים לשר במשרד הביטחון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן להתערב באופן אישי כדי לשים סוף לתופעה".

אולי מודיעין שיש בה אוכלוסיה יותר מבוססת כלכלית יתייחסו יותר.