שחרור שלושה חטופים כל שלושה ימים: זאת ההצעה שהוגשה לחמאס | ג'קי חוגי  

ביום שישי שעבר נחתה בישראל משלחת של קציני המודיעין המצרי. הם נפגשו עם נציגי מערכת הביטחון בישראל, הציגו בפניהם הצעה טרייה ומחודשת, והובעה נכונות לקבלה. הם חזרו לקהיר, ועוד באותו יום שלחו את המסמך להנהגת הלשכה המדינית של חמאס בקטאר. "אחד הסעיפים עשוי לעניין אתכם במיוחד", אמרו להם. בחמאס זקפו אוזניים.

הצד הישראלי אינו נוהג לפרסם פרטים מן המו"מ. לעתים קרובות למדנו עליו מן הצד השני. כך קרה גם הפעם. העיתון הלבנוני "אל־אח'באר" פרסם שלשום את טיוטת ההסכם ששלחו קציני המודיעין המצרי לדוחא. רמת האמינות של העיתון גבוהה בדרך כלל, ועל כן מצאנו לנכון להביאה.

ההצעה מבוססת על מתווה שניסחו המצרים והקטארים בחסות ה־CIA האמריקאי בפסגת ראשי המודיעין בפריז בחודש פברואר. עיקרה – שלושה שלבים, שבכל אחד מהם יוחזרו לישראל חטופים או גופות, ובתמורה תיתן ישראל אסירים, שקט וגופות של פלסטינים. הטיוטה מציעה פתרון למחלוקת בין ישראל לחמאס על הפסקת המלחמה. הוא מסתתר במשפט אחד צנוע בפעימה הראשונה.

בחמאס דורשים לתקן כמה סעיפים, ומבקשים להוסיף אחרים. וכפי שאפשר להבין מן ההצעה, יש במסמך נקודות חשובות שטרם הושלמו. כמה אסירים ביטחוניים ישוחררו תמורת כל חייל, למשל, ומה יהיה מעמדם. שני הצדדים טרם הרכיבו רשימות מלאות של אסירים פלסטינים שישוחררו. למרות זאת, הטיוטה שלפנינו נותנת תמונה הולמת, ייתכן אף מדויקת למדי, של המסמך שעליו התנהל השבוע המו"מ הגורלי.

השלב הראשון: 40 ימים

על פי ההצעה, בשלב הראשון יוכרז על הפסקת אש בת 40 ימים עם אפשרות להארכה. במהלכה מתחייבת חמאס לשחרר 33 חטופים לפחות, שכולם מצויים בחיים, מתוך השמות שנמצאים כעת בידה. רשימה זו כוללת את כל הנשים הישראליות המוחזקות בעזה (אזרחיות וחיילות), ילדים (עד גיל 19), מבוגרים (מגיל 50 ומעלה), חולים ופצועים.

תמורת כל אחד מן החטופים הללו, למעט חיילות, תשחרר ישראל 20 פלסטינים מתוך רשימה שחמאס תגיש. רשימת המשוחררים הזו כוללת נשים פלסטיניות, מבוגרים מעל גיל 50, בני נוער ואסירים חולים. מבין האסירים המבוגרים, ישוחררו אלה ששארית מאסרם איננה עולה על עשר שנים. הוותיקים ישוחררו תחילה בסדר יורד.

כן מתחייבת חמאס לשחרר בשלב הזה את כל החיילות שבידיה ומצויות בחיים (יש חמש כאלה). תמורת כל חיילת, תשחרר ישראל 40 אסירים פלסטינים לפי החלוקה הזאת: 20 מן המשוחררים הם מבין אלה השפוטים למאסר עולם, ו־20 הנותרים ישוחררו מאלה שנותרו להם עד עשר שנות מאסר.

את הרשימה תגיש חמאס, ולישראל שמורה זכות סירוב. עם זאת, הסירוב הישראלי בפעימה הזאת יכלול לכל היותר 200 שמות. עוד הוצע, כי כל אחד מן האסירים השפוטים למאסר עולם שהוחלט לשחררו, רשאית ישראל לגרשו לעזה או לחו"ל.

בנוגע ללוח הזמנים, נקבע כי חמאס תשחרר שלושה חטופים ביום הראשון להסכם, ואחר כך תשחרר שלושה נוספים בכל שלושה ימים. בתחילה ישוחררו כל הנשים (אזרחיות וחיילות). מנגד תשחרר ישראל את האסירים הפלסטינים מבתי הכלא הישראליים על פי רשימות שעליהן יוסכם.

בחמאס אמרו כי ייתכן שיש חטופים נוספים שהקשר עמם נותק, והם מוחזקים בידי אחרים. לכן ההצעה מחייבת את חמאס לגבש עד היום השביעי להפסקת האש רשימה של כל השבויים שנמצאו בקבוצה הנוכחית. בני ערובה אלה ישוחררו יחד ביום ה־34 להפסקת האש. אם יתגלו עוד חטופים אזרחים, תוארך הפסקת האש ביום אחד לכל חטוף שישוחרר. במקרה הזה, תשחרר ישראל עוד אסירים ביטחוניים לפי המפתח שנקבע לפעימה הראשונה ותואר לעיל.

סעיף הנוגע לישראל קובע כי ביצוע החילופים כרוך במחויבותה למלא אחר סעיפי ההסכם, בכללם הפסקת הפעילות הצבאית, פריסה מחדש של הכוחות, שיבת העקורים וכניסת הסיוע ההומניטרי. עוד נקבע כי האסירים הפלסטינים שישוחררו לא ייעצרו באותה אשמה שבגללה הם נעצרו בעבר (כפי שנעשה ערב מבצע צוק איתן ב־2014). כמו כן נקבע כי מפתח השחרור בפעימה הזאת לא יחייב את חמאס בשלב השני. זאת מאחר שההסכם אינו קובע מפתח לשלב השני. הצדדים ידונו בו רק לאחר שייצא לדרך.

הסעיף הנוגע להפסקת המלחמה קובע כי סוגיה זו תוסכם במהלך הפעימה הראשונה ותוך כדי החילופים ההדדיים. "לא יאוחר מן היום ה־16 לשלב הראשון (ואחרי שכבר שוחררו מחצית מן העצורים)", נכתב בהצעה, "יחלו שיחות עקיפות בין הצדדים בנוגע להסדרי החזרה לשקט התמידי".

בשלב הראשון מתחייב צה"ל להתבסס מחדש ברצועת עזה. שני הצדדים ינצרו את האש, וצה"ל יתחייב לסגת מכל רחבי רצועת עזה, ובמיוחד מן הערים רוויות האוכלוסין, מזרחה לכיוון הגבול. התנועה האווירית בשמי הרצועה (גם של מטוסי תצפית) תיעצר למשך 8 שעות ביום, ובזמן שחרור העצורים והשבויים – למשך 10 שעות.

לאחר שיושלם שחרור כל הנשים החטופות, נטען בהצעה, ואז ייסוגו הכוחות הישראליים מכביש החוף של הרצועה, המכונה רחוב אל־רשיד. הם ינועו מזרחה אל קרבת השדרה המקבילה, רחוב סלאח א־דין (המרוחק כשני קילומטרים משם). נסיגה זו תקל את כניסת הסיוע ההומניטרי ותאפשר להתחיל בחזרת המפונים הפלסטינים. תחילה, נקבע בטיוטה, ישובו העקורים הלא־מוסלמים לאזורי מגוריהם. במקביל, יורשה חופש תנועה של אזרחים בכל רחבי הרצועה.

ביום ה־22 (אחרי שחרור שני שלישים מן החטופים, ייסוגו הכוחות הישראליים ממרכז הרצועה (במיוחד מציר נצרים וציר כיכר כווית) וממזרח לכביש סלאח א־דין – אל אזורים הקרובים לגבול. אז תתחיל חזרת ההמונים שפונו מבתיהם לאזורי מגוריהם בצפון הרצועה.

בשלב הזה תתאפשר הכנסת כמויות רבות כנדרש של סיוע הומניטרי, וכן אמצעי רפואה ודלק. הוצע כי יוכנסו 500 משאיות, מחצית מהן לצפון הרצועה, ו־50 מהן מכליות דלק. הדלק מיועד להפעלת תחנת הכוח, לבתי עסק, להפעלת ציוד לסילוק פסולת, וכן עבור חשמל לבתי חולים, מרפאות ומאפיות בכל שטחי רצועת עזה. כך יימשך כל שלבי ההסכם.

עוד נכתב: "האו"ם, סוכנויותיו הנוגעות בדבר והארגונים הבינלאומיים האחרים יפעלו למתן שירות הומניטרי בכל רחבי הרצועה וימשיכו בכך בכל שלבי ההסכם. יוחל בשיקום התשתיות (חשמל, מים, ביוב, תקשורת וכבישים) בכל רחבי רצועת עזה, בהכנסה מתואמת של כלים הדרושים לכוחות החירום האזרחיים, ובפינוי הפסולת והחורבות. כן תתאפשר הכנסת כל הדרוש להקמת מחנות מחסה לעקורים שאיבדו את בתיהם במהלך המלחמה. כך יימשך לאורך כל שלבי ההסכם".

סעיף נוסף בעל רגישות ביטחונית קובע כי החל ביום ה־14 לפעימה הראשונה תרשה ישראל לפצועים מקרב אנשי הפלגים לצאת דרך מעבר רפיח לקבל טיפול רפואי. מספרם טרם נקבע, והוא יוסכם בשיחות.

השלב השני: 42 ימים

על פי ההצעה, הצדדים נדרשים להגיע לשלב השני אחרי שיחות שהם כבר קיימו בשלב הראשון. בשיחות הללו יסוכם כמה אסירים פלסטינים ישוחררו תמורת כל קצין או חייל, מיהם אותם אסירים, וכיצד בדיוק יתבצעו החילופים הללו. אז גם ייצא צה"ל מן הרצועה לגמרי. בפרסומים קודמים שמקורם בחמאס נאמר כי בידיהם כ־30 חיילים וקצינים חיים המיועדים להשתחרר בשלב הזה.