במתחם סגור ומאובטח, בלי פלסטינים: כך נערך טקס ''יום הזיכרון הישראלי פלסטיני''. הפלסטינים לא השתתפו בכדי לא להזדהות עם השכול והכאב הישראלי  

טקס "יום הזיכרון הישראלי פלסטיני" שודר הערב (ראשון) "בלייב, למאות אלפי צופים ברחבי העולם", אבל הוקלט מראש במתחם הסגור ומאובטח, למוזמנים בלבד - ובלי פלסטינים. זאת, בניגוד למטרתו המוצהרת לספק "הזדמנות ייחודית לישראלים ולפלסטינים להתאבל יחד, לעמוד איתן ולדרוש לשים קץ לאלימות המתמשכת בין שני העמים".

"מדובר במתכונת מאד שונה מכל שנה", הודה יובל רחמים, המנכ"ל השותף של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, שיחד עם לוחמים לשלום ארגן את הטקס שהוקלט בגבעת חביבה, ביום רביעי שעבר. הוא היה בן שמונה כששכל את אביו, ביום השני של מלחמת ששת הימים.

"היום אנחנו פה רק ישראלים וגם זה בדל"ת אמות ולא במקום פתוח לנגד כל העיניים", התנצל, "אבל אני מאד מקווה שמאות האלפים שיצפו יוכלו לראות מה זה שמנסים בכל הכוח לייצר תקווה ואיך שזה אפשרי בכל זאת, למרות שפיכות הדמים הנוראית הזאת שמתגלגלת, בה אלפי ישראלים ועשרות אלפי פלסטינים נהרגו בחודשים האחרונים", אמר רחמים. "אנחנו נאחזים בתקווה הזו היום ובכל יום. היום במיוחד". הוא הודה לנוכחים, "תודה שכבר מהיום הראשון החלטתם שאתם בצד שלנו, של השלום, של הפיוס ואתם לא מוכנים שהקורבן שלכם יהפוך לנקמה".

לכאורה, "הגבולות סגורים מאז אוקטובר", היה התירוץ הרשמי להיעדרם של הפלסטינים, אבל החשש שלהם מהשלכות הזדהות שלהם בעת הזו עם כל דבר ישראלי, גם שכול וכאב, הוא מה שעומד ברקע הנבצרות, גם מהופעה באמצעות ויעוד חזותי.

במקביל, היה חשש שפעילי ימין ינסו לסכל את קיום הטקס, כפי שכבר ניסו גם בשנים רגועות יותר. "המפגש לא התפרסם פומבית על מנת שנוכל לקיים אותו בצורה הבטוחה ביותר בתקופה הסוערת הזו", אמרה בפתח האירוע השחקנית רימה ג'ואברה, ממייסדות לוחמים לשלום, שהנחתה את הטקס עם השחקן והבמאי גיא אלחנן, חבר פורום המשפחות השכולות, אח שכול, אף הוא ממייסד לוחמים לשלום.

נאג'לא, שאיבדה את אחיה במלחמה בעזה, הייתה אמורה לדבר בעילום שם. בסוף גם זה הסתבר כמסוכן מדי ולא קרה ובמקום זאת, גדיר האני מעכו, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד ובתנועת נשים עושות שלום, היא שקראה את דבריה של הפלסטינית, שפרסום זהותה היה כנראה מסכן את חייה.

"המלחמה התעקשה לחסל את שמחתי ואהבתי ולקחה את אלי עבד אל רחמן אחי", מסרה באמצעות המארגנים, "הצטרפתי לפורום המשפחות השכולות לפני מספר חודשים. ואני יודעת שבצד השני יש הרבה אנשים שמאמינים במסר השלום וסיום הכיבוש. הרגשתי שהשתתפות בפורום יוצרת תקווה בשני העמים ובונה גשר ביניהם. המסר שלי היום עלינו הפלסטינים והישראלים לפעול בנחישות לשנות את המציאות וליצור עתיד טוב יותר לילדינו".

בין הדוברים הישראלים היו יונתן זייגן, בנה של פעילת השלום ויויאן סילבר שנרצחה ב-7 באוקטובר, מיכל הלב, אמא של לאור אברמוב, דיג'יי מניו ג'רזי שנרצח בפסטיבל נובה וכן ענבר ורונה אורן, אחיות תאומות בנות 15 ממשפחה שכולה, שהשתתפו במחנה הקיץ לפיוס פורום מעגל הורים, וכתבו מכתב פתוח לילדים בעזה: "כולנו ילדים שרוצים חיים נורמליים, ולחיות בשקט. לכולנו אכפת מהמשפחה ומהיקרים שלנו", אמרו השתיים. "לכולנו נמאס מהדעות הקודמות הגזענות ההכללה והדעות הקדומות. אנחנו רוצות שתדעו שיש לא מעט אנשים בישראל שרוצים שלום, שרוצים להגיע להסכם בו לא נהיה אויבים. אנו מקוות שיום אחד נוכל לפגוש אתכם חברנו בעזה פנים אל פנים בלי חומות שנוכל ללכת ביחד בדרך השלום".

בנוסף לצפייה אישית באינטרנט, לנרשמים, מוקדי צפייה משותפים נקבעו לרחבי הארץ והעולם. אחד מהם, בחיפה זכה לתשומת לבו של שי גליק, העומד בראש ארגון "בצלמו". הוא קרא לעצרת מול משרדי עומדים ביחד בעיר התחתית של חיפה, שם תתקיים ההקרנה של הטקס, אותו כינה, "עצרת הזיכרון למחבלים ובני משפחותיהם".

הוא מיקד שוב את טענותיו בהתנהלות חברת מועצת העיר וחברת הנהגת עומדים ביחד, סאלי עבד, ובלשונו: "אצבע בעין לתושבי העיר חיפה ובליל יום הזיכרון היום הכי מקודש לאזרחי ישראל ועל אחת כמה וכמה השנה אחרי השבעה באוקטובר היא שוב בוחרת לעשות אירוע למען לא פחות ולא יותר משפחות המחבלים בעזה".

בר מועצת העיר מהליכוד, אלי בן דיין, פנה על רקע זה לראש העיר, יונה יהב, וציין כי "במודעת האירוע נכתב כי הכאב של שני העמים הוא אותנטי", והביע את עמדתו כי "ממש אבל ממש לא". בן דיין ביקש להזכיר כי מ-7 לאוקטובר "אנו נמצאים במערכה עקובה מדם אשר גבתה וגובה קורבנות וכי חיילים וחיילות גיבורי ישראל נופלים למען ביטחוננו, תושבים עקורים מבתיהם וכמובן החטופות והחטופים היקרים שלנו עדיין מוחזקים על ידי הנאציזם החדשים בדמות חמאס".

לדבריו, תוך שהמערכה עדיין בעיצומה, חברי מועצה מהקואליציה של יהב, עושים אירוע זיכרון "לאותן משפחות מחבלים ותושבי עזה שתמכו בטבח" וכי "איך אפשר בכלל להשוות בין הכאב האינסופי של משפחות השכולות ומשפחות החטופים למול משפחות המחבלים צמאי דם, איך אפשר להשוות בין מה שעברנו בשבעה באוקטובר שבהם אזרחי ישראל נטבחו, נשרפו, נאנסו ועברו עינויים פיזית ונפשית למול חיסול מחבלים ומלחמה בטרור".

חברת המועצה סאלי עבד, שכלל לא בחיפה הערב ונעדרת מהאירוע המדובר, מסרה לוואלה בתגובה, "הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות כרגע, במיוחד נגד המלחמה של הקיצוניים כנגד הנשמה של החברה שלנו, זה להיאחז באנושיות ולהכיר בכאב של כל החפים מפשע שמשלמים את המחיר הכבד של המציאות שלנו. אם נצליח לכאוב ביחד אנחנו נצליח גם לדמיין ולבנות עתיד טוב לכולם".