מפקירים לוחמים בשטח: שתי תקריות שונות בגזרת חברון שבהן מעורבים לוחמי מילואים מאותו הגדוד הסתיימו בחקירות מצ''ח בחשד להריגת פלשתינים.  

הפרות סדר באזור חברון, צילום: ויסאם השלמון, פלאש 90

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, רבים קיוו שהבעיות שאיתן התמודדו חיילי צה"ל במשך שנים, אלה שכבלו את ידי החיילים, חלפו מהעולם. אלא שכפי שתקראו בשורות הבאות, מתברר שזה לא המצב.

התקריות שנציג בכתבה התרחשו בשבועות הראשונים של המלחמה, כשצה"ל נמצא בעיצומה של הפעילות העצימה ביותר בכלל הגזרות.

שתי התקריות התרחשו במרחב חברון בחודשי המלחמה הראשונים. מרחב חברון היה אחד האזורים המורכבים ביותר ביטחונית קודם למלחמה, כשעשרות אירועי טרור התרחשו בו בשנת 2023 לבדה, עד לחודש אוקטובר. ימים ספורים לאחר אחד האירועים, ב־12 בינואר השנה, נמנע ברגע האחרון פיגוע רצחני בתוך היישוב אדורה בגזרה זו ממש, לאחר ששלושה מחבלים חדרו ליישוב במטרה לערוך בו טבח כדוגמת הטבח ביישובי עוטף עזה. הפיגוע ההוא סוכל לאחר שחייל מילואים בן 34 מגדוד 5060, שהופקד על גזרת חברון, זיהה את המחבלים, הצליח לבלום אותם תוך שהוא נפצע מירי ברגלו, והקפיץ כוחות רבים שעצרו את הפיגוע. בצה"ל אמרו לאחר מכן שהאסון נמנע רק בזכות התגובה המהירה של כוחות המילואים בשטח.

הרקע הזה חשוב על מנת להבין את מורכבות הזירה שבה פעלו הכוחות המדוברים. האירוע הראשון התרחש חודש וחצי אל תוך המלחמה, באמצע חודש נובמבר. כוח של 9 חיילי מילואים נשלח למשימת בידוקים בליבו של אחד הכפרים הסוערים ביותר בגזרת חברון. מטרתם של בידוקים אלה היא איתורן של התארגנויות טרור, תפיסת כלי נשק וסיכול פיגועים. בזמן שהם בעיצומו של הסיור בתוך הכפר, החלה מתקפה משני כיוונים לעבר החיילים. התקיפות החלו בזריקות אבנים אל עבר הכוחות. ככל שחלפו הדקות ההתרחשות הסלימה אף יותר, והפורעים הגבירו את קצב זריקות האבנים. החיילים שהיו שם הגדירו את השלב הזה בשיחה עם 'בשבע' כ"מטר של אבנים וסלעים".

"אנחנו לוחמים מיומנים, ואנחנו יודעים לתפעל אירוע כזה", אומר ג', אחד הלוחמים שהשתתף בפעילות. "תפסנו מחסות מפני האבנים והתחלנו לנהל את האירוע בצורה רגועה. על כל צעד שביצענו בדקות ההן קיבלנו אישורים מכל מי שהיה צריך. התנהלנו לפי הספר".

במשך כל הזמן שבו החיילים מסתתרים מאחורי מחסות ומקבלים אישורים להמשך הפעילות, הפורעים לא מפסיקים ליידות אבנים וסלעים לעבר הכוח. חלק לא מבוטל מהתוקפים הם נערים. "היו שלבים שבהם זה היה נראה כמו הפרת סדר שכל חייל או מילואימניק שנמצא ביהודה ושומרון מכיר. שרפת פחי זבל, צעקות וכל הריטואל הקבוע, שגם אבנים הן חלק ממנו. הבעיה היא שבתוך זמן קצר האירוע התדרדר לכדי סכנת חיים של ממש בעבורנו", מתאר ג'.

ההתדרדרות הגיעה בדמות ירי זיקוקים ישיר לעבר החיילים. הזיקוקים פגעו בקירות, שמהם עפו שברים ורסיסים, חלקם גם לעבר הכוחות. "מול זיקוקים גם הקיר שמאחוריו אתה מסתתר לא עוזר. ואנחנו מדברים פה על זיקוקים שנורים ישירות לכיווננו במטרה ברורה מאוד לפגוע בנו. וזיקוק הוא אמצעי לחימה לכל דבר שיכול להביא להרבה מאוד נפגעים. בשלב מסוים אותם פורעים יורים עלינו כוורת שלמה של זיקוקים. אנחנו מדברים על 20 זיקוקים שנורים על הכוח בבת אחת, עם פוטנציאל פגיעה מסוכן מאוד".

בשלב הזה הכוח הבין שהוא נמצא בסכנת חיים ממשית. אלא שהוא נמצא בליבו של הכפר, וממנו הוא לא יכול פשוט להסתובב וללכת, אלא חייב להגיב על מנת שחיילי המילואים לא ייפגעו ויצאו בשלום מהזירה. בשלב זה י', חייל נוסף בכוח, קיבל הוראה מהמפקד בזירה לירות על מנת לחסל את המחבל שירה את הזיקוקים והציב את החיילים בסכנת חיים. י' ירה, חיסל את המחבל והסיר את האיום.

"ברגע שנוטרל המחבל המהומות נפסקו בבת אחת. כל התוקפים נעלמו וברחו. המטרה הייתה לא לסגור את האירוע בעזרת ירי לעבר הפורעים, אלא להסיר את האיום של אותו מחבל שירה זיקוקים עלינו. הפיקוד שלנו נתן לנו גיבוי מלא לכל האירוע. הם ראו את כל השתלשלות האירועים והכירו את האישורים שניתנו לכל מה שעשינו שם", אומר ג'.

חקירה עוינת

כשיצאו מיד לאחר מכן מהכפר שפעלו בו, היו החיילים בטוחים כי המקרה הזה, שהוא אחד מני רבים שאיתו נאלצו להתמודד עד לאותו רגע, כבר נמצא מאחוריהם. בפועל, זאת הייתה רק ההתחלה של פרשה שמלווה את החיילים כבר חצי שנה, שכן מצ"ח החלו בבדיקה אם הירי היה מוצדק.

חקירות מעין אלה הן דבר שבשגרה, אלא שלרוב הן נסגרות מהר בהבנה שהכוח פעל כמו שהיה מצופה ממנו בתקרית. לעומת זאת, את י' החליטו לחקור בגין הריגת פלשתיני. במסגרת החקירות לא רק נחקרו י' היורה ומפקדיו, אלא כל החיילים שהשתתפו באירוע נדרשו להגיע לבסיס מצ"ח ולתת עדויות. אותם חיילים, שכאמור נתבקשו לתת עדות ולא נחקרו בעצמם, מעידים כי יצאו בתחושות קשות מאוד מהחקירות. "התחושה היא של נבגדות. מתייחסים אלינו כאל פושעים. זאת לא עדות שקטה ושלווה, אלא הם מנסים להפיל אותנו בדברים שלנו. זה מרגיש כאילו הם רק מחכים לתפוס מישהו שאמר מילה לא מדויקת בשביל להאשים את י'", אומר מ', אחד החיילים שנחקרו.

אתם משתפים בתחושות הללו את החוקרים?

"בהחלט, והם אומרים שהתחושות של החיילים הן לא משהו שמעניין אותם. הם אפילו לא מתייחסים למחבל ההוא כאל מחבל, שזה בדיוק איך שצריך להגדיר מי שיורה עשרות זיקוקים ישירות לעבר חיילים, שהמטרה שלו היא רק לפצוע אותם או להרוג אותם. הם מתעקשים לקרוא לו פלשתיני, כאילו מדובר באיזה תושב תמים שבטעות נקלע לסיטואציה, למרות שזה רחוק מאוד מהמציאות".

החיילים שנקראו לתת עדות במצ"ח קיבלו הוראה מהפיקוד הישיר שלהם לא להגיע לחקירה מבלי להיפגש עם אנשי הסנגוריה הצבאית. י' עצמו מיוצג על ידי שני סנגורים מהסנגוריה הצבאית. "מהרגע שבו הבנו את אופי ההתנהלות של מצ"ח באירוע, הבנו שעל כל צעד אנחנו צריכים לקבל ייעוץ משפטי", אומר ג'.

י', החייל היורה, דיבר השבוע עם 'בשבע', ולמרות התחושות הקשות הוא היה מעודד. "אני בטוח שבסוף מישהו שם יתאפס ויבין שזה אירוע שהכול בו התנהל כמו שצריך לפי הפקודות ולפי ההוראות שקיבלנו. כן, כל התהליך הזה והחקירה הזאת מתסכלים מאוד, וכן, יש פה תחושה של בגידה של המערכת הגדולה בי, כמי שביצע את המשימה שנשלח לעשות, תוך כדי סכנת חיים שלי ושל החברים שלי בשטח. יחד עם זה אני חייב להודות למפקדים הישירים שלי ושל החברים שלי, שנותנים לנו גיבוי מלא לאורך כל הדרך".

אף על פי שהמקרה התרחש בחודש נובמבר, וכבר נחקר במשך חצי שנה, י' המשיך בשירות המילואים עד לפני כמה שבועות, אז הוא והגדוד שלו שוחררו ממילואים, לקראת חזרתם למילואים לסבב נוסף בימים הקרובים. בקבוצת הווטסאפ של החיילים התנהל בימים האחרונים ויכוח נוקב אם להתייצב לסיבוב המילואים הנוסף, נוכח ההבנה שצה"ל הגדול לא בהכרח ייתן להם את הגיבוי שהם צריכים כאשר יגיעו למצבים שבהם חייהם יהיו בסכנה. בהודעות שבקבוצה חלק מהלוחמים מסבירים כי נשותיהם לא רוצות שהם יחזרו לסבב נוסף, מחשש שבני זוגן יסתבכו כמו באירועים שהתרחשו עד כה.

שני הרוגים מכדור תועה

אחת הסיבות העיקריות להצדקת הטענות שהושמעו היא העובדה כי אין מדובר במקרה יחיד, שכן מקרה דומה אחר התרחש באותה גזרה בדיוק חודש לאחר מכן, זמן קצר לפני ניסיון הפיגוע באדורה. במהלך סיור שערך כוח אחר של אותו גדוד מילואים, נקלע הכוח בעיצומו של פטרול בכפר אחר בגזרה לנחיתות גאוגרפית אל מול חבורת פורעים שיידתה אבנים לעבר הכוחות. הכוח החל לסגת מהכפר, אך לא הצליח לצאת מעבר לשורת הבתים הראשונה בכפר, שהייתה גם היא בעליונות גאוגרפית לעומת החיילים. במשך כל אותו הזמן הפורעים ממשיכים לרגום את הכוח באבנים ובסלעים. במהלך התקרית אחד החיילים נפצע מהאבנים שנזרקו לעבר הכוח, וחבריו ניסו לחלצו מהזירה, אך נתקלו בקושי רב לבצע זאת בעקבות המשך המתקפה עליהם. על מנת ליצור תנאים שיאפשרו את חילוצו של החייל הפצוע, ירה ס' ירי הרתעתי לאוויר שלא במטרה לפגוע באיש מן הפורעים שתקפו את הכוח. על פי העובדות הידועות, שאף נבדקו והוכחו כנכונות, ס' ירה כדור אחד בלבד אל עבר אחד הגגות ושלא בכיוון הפורעים. הירי ההרתעתי הזה לא הצליח לעצור את ההתפרעות, ולכוח נדרשו עוד דקות ארוכות כדי להיחלץ מהזירה ולהביא את חברם לקבלת הטיפול שנזקק לו.

מאוחר יותר באותו ערב הגיעו חוקרי מצ"ח למוצב שבו נמצאים החיילים, ועדכנו כי לפי טענות הפלשתינים, במהלך ההתרחשות נהרגו שני פלשתינים. לחוקרי מצ"ח לא היה הסבר כיצד כדור יחידי שנורה יכול להרוג שני אנשים שונים, והם העלו השערה כי ההרוגים נפגעו מרסיסים מאותו מבנה שבו פגע הכדור. טענה זו, לידיעתם של החיילים שהיו באירוע, לא הוכחה עד כה.

במשך שבועות ארוכים ס' שירה וחבריו כלל לא נחקרו מעבר לאותה חקירה בסיסית שנערכה בערב שבו התרחשה התקרית. "ידענו שהתיק פתוח, אבל אף אחד לא דיבר לא איתנו ולא עם ס' והמשיך לקדם את החקירה. חשבנו שזה פשוט עניין פרוצדורלי, אבל שאין שום סיבה לחשוש מהאירוע", אומר ש', אחד החיילים שהיה נוכח בזירה.

מתי הבנתם שזה השתנה?

"רק אחרי שהשתחררנו מהמילואים, לפני קצת יותר מחודש. פתאום החקירה החלה להתקדם, החלו לחקור את ס' ולקרוא לנו לתת עדויות. פה התחלנו להבין שמנסים לחפש אותנו. במשך ארבעה חודשים יכלו לקדם את החקירה ולא עשו דבר, ורק ברגע שהשתחררנו החלו לקדם את הדברים. כאילו מישהו חיכה שכבר לא נהיה במילואים כדי לעשות זאת. הבנו את זה בצורה מוחלטת כאשר ביקשנו מהם לדחות מעט את החקירות, כי בלאו הכי עוד כמה ימים אנחנו חוזרים למילואים, אבל במצ"ח סירבו בטענה שאין להם ימים פנויים אחרים. ארבעה חודשים הם לא מזיזים בכלל את החקירה, אבל פתאום קריטי להם דווקא בימים ספציפיים, ודווקא כשאנחנו לא במילואים? המסקנות מתבקשות מאוד".

מה האינטרס של מצ"ח לעכב את החקירה?

"התחושה שלנו היא שהמטרה שלהם היא לערער אותנו ולהפעיל עלינו עוד לחצים. אם אנחנו היינו במילואים, אז הייתה לנו המעטפת של הגדוד שהייתה הרבה יותר הדוקה והרבה יותר מסייעת. אבל כשאנחנו כבר לא בשירות פעיל, כל אחד מאיתנו מגיע לבד, והרבה יותר קל להפעיל לחץ ככה. נוסף על כך מצ"ח לא נותנים לנו ימי מילואים על החקירות האלה, ולמעשה מחייבים אותנו להפסיד ימי עבודה יקרים אחרי שחצי שנה היינו במילואים. זאת דרך אפקטיבית מאוד להלחיץ את כולנו ולהקשות עלינו".

אמרת שהמעטפת הגדודית כרגע הדוקה פחות, כי אתם כבר לא בשירות פעיל. הם מנסים לעזור בדרכים אחרות?

"בהחלט. לחיילים שנקראו לתת עדות הם פתחו ימי מילואים על חשבון הגדוד, שלא קשורים לימי המילואים במסגרת הצו 8 של המלחמה. הם גם הפעילו לחצים כדי שכל האחרים שעדיין לא נחקרו ייחקרו ביום מרוכז, אחרי שנחזור לשירות מילואים פעיל. הקצינים שלנו באמת נותנים לנו גב מלא, אבל התחושות שלנו מצה"ל הגדול קשות מאוד. תחושה שמפקירים אותנו".

***

https://www.inn.co.il/news/637623