איום על סמנכ''לית ברמ''י שביקשה לפטר עובד: ''זה יגבה ממך מחיר''  

האיום הזה לא מנע מווגנר מלפעול, ובנובמבר האחרון היא זימנה את מזרחי לשימוע בטרם פיטורים. מזרחי הכחיש את הטענות נגדו וכתב לווגנר שהיא טופלת עליו "אשמת שווא מתוך אג'נדה של פרסונליזציה ואינטרסים פסולים".
למחרת ירמיהו פנתה לקוינט, וכתבה לו שהוגשו תלונות חמורות על התנהלותה של וגנר (קוינט השיב שבמידה וכך - הן ייבדקו). ועד העובדים ניסה באותם ימים לגייס עובדים ברמ"י להתלונן נגד וגנר על התעמרות בעבודה ויחסי אנוש בעייתיים שלה. הדברים נעשו ברעש גדול והופצו ברחבי רמ"י, ואנשי הוועד הגיעו פיזית למשרדי האגף של וגנר כדי לשכנע עובדים להצטרף אליהם להגשת תלונות נגדה בפני ההסתדרות.

יו"ר הסתדרות מרחב ירושלים דני בונפיל ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי נפגשו עם קוינט, וקיבלו את הסכמתו למנות את יועמ"שית רמ"י עו"ד מניה לייקין לערוך בירור של הטענות. לבסוף, רק עובדת אחת שעבדה בעבר בכפיפות לווגנר הסכימה להתלונן בפני היועמ"שית על התעמרות בעבודה, שבוצעה לכאורה לפני כמה שנים. בין השאר, היא טענה שהתבקשה על ידי וגנר באחד הערבים לעשות בייביסיטר לבנה הקטן בביתה, במקרה אחר שנדרשה להגיע עם וגנר בדחיפות בלילה למשרדי רמ"י כדי לחפש מסמכים, ושבמקרה נוסף וגנר השפילה אותה מול עובדים אחרים והטיחה בה אמירות פוגעניות.
במקביל, השימוע למזרחי עוכב בכמה חודשים, תוך ניסיון להגיע לסיום עבודתו בהסכמה. בו בזמן, המאשימה הרגישה כיצד היא הופכת לנאשמת. כבר בסוף נובמבר וגנר כתבה לקוינט ולבכירים ברמ"י שהיא חוששת שמנסים להלך עליה אימים ולהפחיד אותה מלקבל החלטה עניינית בעניין מזרחי. בינואר וגנר גם הגישה תלונה לנציבות שירות המדינה נגד ירמיהו וכתבה: "אני מסתובבת בפחד של ממש, שתופרים לי תיק, מבלי שיש לי כל יכולת להתמודד עם השמועות, תוך פגיעה חמורה ביכולתי לבצע את תפקידי ובתפקוד האגף".
לאחרונה כתבה עו"ד מורן סבוראי, המייצגת את וגנר, ללייקין, שהטענות נגדה צצו אחרי כשלוש שנים ומהוות "רתימת טענות מינוריות ביותר לצורך מאבקו של עובד אחר כנגד פיטוריו". היא טענה שווגנר עוברת מסע רדיפה, ושקיבלה "אינספור איומים והפחדות" שלפיהן אם תפעל לפטר את מזרחי, "יבולע לה". היא גם תיארה מפגש שנערך בין וגנר לבין יו"ר הוועד וסגניתה, לבקשת מנהל הרשות קוינט לטובת השגת "שקט תעשייתי" ו"יישור ההדורים", שגלש לאיומים שאם לא תתפטר, יוגשו נגדה תלונות.
במרץ, ארבעה חודשים אחרי זימונו של מזרחי לשימוע - שנערך ע"י וגנר, לייקין ומנהל נוסף - הם המליצו לפטרו. קוינט אימץ את ההמלצה והודיע למזרחי על סיום העסקתו ברמ"י "מחמת אי-התאמה". בעקבות זאת מזרחי ביקש באמצעות עו"ד אילה הוניגמן להוציא צו מניעה מביה"ד האזורי לעבודה בירושלים בטענה שפיטוריו נעשו משיקולים זרים ובניגוד לדין.

לטענתו, מאז שווגנר מונתה לתפקידה, הוא "סובל מיחס והתנהלות חריגים בסגנונם, תוכנם ומהותם", וטען שכך מרגישים רבים. לדבריו, היותה שותפה לשימוע ולהחלטה לפטרו נגוע בניגוד עניינים. רמ"י טענה מנגד שלא נפל פגם בהחלטת הפיטורים וזו ניתנה "לאור קשיים חמורים בהתנהלותו של העובד וחרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו לשפר את התנהלותו". לבסוף, בהמלצת בית הדין, המדינה ומזרחי קיימו מו"מ והגיעו להסכמה שמזרחי לא יפוטר אלא יועבר לתפקיד אחר ברמ"י, עם פחות סמכות ואחריות, אך תוך שמירה על שכרו - ובחודשים הקרובים יחפשו לו תפקיד קבע. וגנר, מנגד, עדיין מנהלת קרב על עתידה ושמה המקצועי ברמ"י.
מההסתדרות נמסר: "הטענות לאיומים נגד מלי וגנר משוללות כל יסוד ולא התקבלה אף תלונה מטעמה על כך. נציגות העובדים לא היתה מעורבת בהליך. כנגד וגנר יש מספר תלונות מצד עובדים על התעמרות וניצול לרעה. ייצוגם והגעה לחקר האמת של עובדים אלו - עומדים בלבד לנגד עינינו". ההסתדרות סירבה למסור פרטים על התלונות הנוספות שהוגשו, לטענתה, כמו בכמה תלונות מדובר ומתי הן הוגשו.
מרמ"י נמסר: "רמ"י מקפידה על קיום סביבת עבודה בטוחה, הוגנת, מקצועית, נעימה ויעילה. ננקוט את כל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת למנוע מגורמים חיצוניים ואינטרסנטיים לפגוע בעובדינו המסורים".