''20 אלף דונם נשרפו - פי שניים ממלחמת לבנון השנייה והרבה יותר מאסון הכרמל''  

https://finance.walla.co.il/item/3673577
ליאת רון

בשעת בוקר של סוף ספטמבר, התכנסו מאות אנשים בקיבוץ שער הנגב, למרוץ לזכר אל"מ נביה מרעי ז"ל. נקודת הזינוק הייתה במקום שבו שנפל בגבול עזה מירי צלף והוא הסתיים במקום שבו נחנך מצפור קק"ל שנבנה לזכרו וניטע בו עץ הזית שאהב, שהועתק לשם מביתו בחורפיש.

בטקס המרגש, שציין 27 שנים לנפילתו של מרעי, במהלך פעילות מבצעית סביב העימותים שפרצו אחרי פתיחת מנהלת הכותל, נכחו בין היתר השייח מוואפק טאריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, ח"כ בני גנץ, ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל ויפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל.

"דווקא בימים של מתיחות ביטחונית אנחנו בוחרים לקיים את הטקס במצפור החדש והיפיפה שצופה על עזה", אמר אז ליבשטיין, שאיש לא העלה על דעתו שפחות מעשרה ימים אחר כך, הוא עצמו ייפול כגיבור לא רחוק משם.

"ישבנו שם ממש ליד אנדרטת החץ השחור, שהפך לזירת טבח נוראית", נזכרת עובדיה לוסקי, "היה שם גם מפקד פיקוד דרום והרגשנו כל כך בטוחים".

ב-7 באוקטובר היא הייתה עם בעלה אמיר ושלושת הילדים בבית, בצור הדסה והתעוררה, כמו כל מדינת ישראל, למראה הזוועות. בגלל הקרבה לקו התפר והחשש מפני חדירה, הם קיבלו הנחיה לנעול את הדלתות ולהיות ערניים. "מהר מאוד קיבלנו את הידיעה שאופיר ליבשטיין נהרג", היא נזכרת. "הרבה חבר'ה שלנו יצאו לשטח ועזרו לסייע ולחלץ את משתתפי המסיבה. אני עזרתי לחפש קרובת משפחה שנרצחה במיגונית.

"לקראת ערב הבנתי, שאנחנו עומדים בפני אתגר שקק"ל יכולה להיות בו לעזר. כינסנו את ההנהלה וקיבלנו את ההחלטות לסיוע. בזמן שהמדינה פינתה את אזורי האסון, אנחנו חשבנו איך אפשר לסייע בפינוי הישובים של מעבר לארבעה קילומטרים מהגבול, שלא נכללו בתוכנית. מימנו אוטובוסים, שהייה של שלושה חודשים במלונות וצוותים מחטיבת החינוך, עם אנשים שנמצאים בחלק מהמלונות עד היום ודואגים לפעילות הפגה.

קבלני התיישבות

"בשבועות עשינו ערב יין וגבינות למפונים מהצפון בציפורי וחגיגת יום עצמאות בנס הרים. באופן שוטף אנחנו תומכים במכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים עירוניים, וכל המשתתפים האלה נרתמו במלחמה, למשל, העלנו חניכים לניקוי מקלטים בצפון. עזרנו להצטיידות של כיתות הכוננות בצפון ובדרום, כי ראינו שבמקומות שבהם היו כיתות כוננות מצוידות, המחבלים נבלמו.

בשלב מאוחר יותר ציידנו גם את כיתות הכוננות על קו התפר, בין היתר בבת חפר.

"בט"ו בשבט הזמנו את משפחות נרצחי נובה לנטיעת 'חורשת רעים' לזכרם, במקום שבו נערכה המסיבה. זו יוזמה שקדמתי בעצמי, אחד האירועים המרגשים ביותר שחוויתי. חנכנו גם את 'דרך הגיבורות' בכניסה לפארק אופקים, שמנציחה את גבורתן של הנשים שנלחמו להחזיק את דלת הממ"ד, הרבצש"ציות, הלוחמות, השוטרות, הרופאות והחובשות.

"אבל הסיפור הגדול של המלחמה מבחינתנו, הוא ההתיישבות. כשקמה מנהלת תקומה פנינו אליה והצענו עזרה. אנחנו הקבלן הגדול ביותר בארץ בנושא ההתיישבות. לקחנו על עצמנו את העתקת קהילת כפר עזה לרוחמה, ואנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה עם החטיבה להתיישבות. הפרויקט הזה נותן קודם כל ודאות לתושבים. אנשי כפר עזה רצו לחזור למועצה שלהם, כדי שהילדים יוכלו לחזור למסגרות החינוך שלהם, לתת להם יציבות.

"כבר בתחילת יוני עלו הטרקטורים על השטח ואנחנו מקימים שם שכונה ל-200 משפחות, קארווילות, כשהמטרה היא לסיים אותה לפני תחילת שנת הלימודים ונעמוד בה. לצד עבודות התשתית והקארווילות, אנחנו בונים ממ"דים, כמו שנעשה בחצרים עם בארי. כשהתושבים יחזרו לכפר עזה, השכונה הזאת תוכל למשוך אליה צעירים ומשפחות. מבחינת קק"ל זה המשך להקמת 11 הנקודות בנגב והמשך ההתיישבות".

קק"ל נוסדה בקונגרס הציוני של 1901, כזרוע לגיוס תרומות מיהודים ברחבי העולם, במטרה לקנות קרקעות בארץ ישראל, כדי ליישב עליהן יהודים. אחרי קום המדינה היא התאגדה כחברה לתועלת הציבור, שמטרותיה היו קניה וחכירת קרקעות ליישוב יהודים ובהמשך הפכה להיות המוסד הממונה על פיתוח האדמות, האחראית על היערות ועל ההסברה החינוכית ציונית. היום היא עוסקת גם בפיתוח, השבחה והכשרה של קרקעות לעיבוד והתיישבות, סלילה כבישים וניקוז, כמטרותיה המעודכנות: קליטת עליה, הכשרות קרקע, התיישבות וחינוך לא פורמלי.

במשך שנים סחב על גבו הארגון תדמית פוליטית, מיושנת ומסואבת, כששמו שורבב לאינספור שערוריות, מינוי מקורבים, מפעל ג'ובים ובזבוז משווע של כספים שהכתימו והפכו אותו לכוכב המפוקפק של דו"ח מבקר המדינה מ - 2017.

"כמי שמכירה את המוסדות הלאומיים שנים רבות", אומרת עובדיה לוסקי, "אני שומעת מדי יום ביומו את הטענה הזאת. המלחמה היא הזדמנות להוכיח את היכולות שלנו, אבל גם בימי שגרה קק"ל היא אחד הגופים המובילים בבניית הארץ ובחינוך. אנחנו משקמים אנדרטאות, סוללים דרכים ונוגעים בכל התחומים. אנחנו לא צריכים להוכיח שאנחנו רלוונטיים, גם מבחינת הביצוע, הבירוקרטיה וסדר העדיפויות".

אולי בגלל שאין אצלכם בירוקרטיה כבדה, יכולתם למלא את מקומה של המדינה.
"אנחנו לא מחליפים אותה, אלא משתפים איתה פעולה. כשנכנסתי לתפקיד חתמנו את ההסכם עם האוצר, להעברת שישה מיליארד שקלים למימון פרויקטים לאומיים. שנים רבות השיח בין האוצר ומדינת ישראל לקק"ל לא תמיד היה חיובי".

לא להלאמה

קק"ל מחזיקה ב -11% מאדמות המדינה, בעיקר באזורי ביקוש, המשווקות על ידי רמ"י, כשמרבית התמורה מגיעה אליה. לאורך השנים הוטחה בה ביקורת קשה על התנהלותה הבעייתית, ועל תשלום מס נמוך מאוד בגובה 12% משווי מכירות הקרקע למדינה ובמקביל הייתה פטורה מתשלום מיסים. באוצר לא אהבו את ההקלות המופלגות ואחרי מאבק עיקש הועברו בשנת 2015 2.2 מיליארד שקלים מקופתה.

עברו שנתיים ניסו באוצר לפתוח את ההסכם ולהגדיל את הסכומים באופן משמעותי, אבל דירקטוריון קק"ל סירב בתוקף.

לאחר שלא הגיעו להסכמות, הובילה המדינה חקיקה לפיה קק"ל תשלם מס של 7% על פעילותה, מה שהניב סכומים צנועים מאוד בהיקף של 260 מיליון שקלים בשנה. אלא שמחירי הנדל"ן והקרקעות זינקו והכנסותיה עלו בחדות. בעוד שב-2018 הכניסה קק"ל 1.6 מיליארד שקלים ממכירת קרקעות, ב2022, עמד הסכום על 6.4 מיליארד שקלים.

בממשלה החליטו ללכת עוד צעד קדימה והחלו בחקיקה שתחייב את קק"ל להעביר 30% מהכנסותיה ממכירת הקרקע למדינה, למימון פרויקט המטרו. עובדיה-לוסקי, שנכנסה לתפקיד בדצמבר 2022, ניהלה מאבק נגד מה שכינתה, "הלאמת קק"ל", וטענה שפעילות החברה לא מיועדת לכיסוי גירעונות תקציביים.

בסופו של דבר נחתם הסכם לפיו תעביר קק"ל שישה מיליארד שקלים (במקום שמונה מיליארד במקור) במשך חמש שנים, לטובת מיזמים ממשלתיים, כשהשווי האמיתי אחרי מס יהיה 4.8 מיליארד שקלים בלבד, הישג לא מבוטל עבור היו"רית.

רק אחרי שאיימו עליכם בחוק, הסכמתם לחתום על ההסכם.
"גם בשנים שקדמו לחוק הזה ידענו להילחם. בסופו של דבר הגענו לשיתוף פעולה. זה לא סתם מיסוי והעברת כסף, אלא פרויקטים נבחרים, ולא כאלה שמיועדים להסכמים קואליציוניים".

שאפו על הסכום הסופי הנמוך שהשגת.
"זאת היתה דינמיקה של מו"מ. הכסף לא חשוב. אני רציתי להגיע להסכמות".

למדינה הכסף חשוב מאוד, בטח על רקע הגרעון העמוק.
"אני יודעת את ערכו של כל שקל. אבל זה לא כמה כסף, אלא מה עושים אתו. אם היינו מעבירים אותו סתם, הוא היה נבלע בקופת המדינה. בכל מקרה לא היו הולכים על הלאמה, כי זה ארגון ציוני שמוביל את הבניה בארץ ומקצר תהליכים".

וגם ארגון שנחשב למאוד פוליטי ומסואב.
"זה הדימוי שנקשר ללא מעט מהמוסדות הציוניים לצערי. אני באה להגן על מה שהיה קודם, אלא יכולה להעיד על מה שקורה אצלי. אני אדם ישר כמו סרגל. איפה שלא הייתי, שמרתי על מנהל תקין. אנחנו מעבירים החלטות בליווי של משרד המשפטים. אני עובדת איתם באופן צמוד, והכל נעשה בשקיפות".

אמנם את האישה הראשונה בתפקיד, אבל היית על תנאי וחיכית להחלטתה של חיים כץ, אם יבחר במשרד התיירות או בראשות קק"ל.
"נכון. בהתחלה התפקיד היה מיועד לו, והמינוי שלי היה זמני. היו מאבקים פוליטיים, היה הסכם קואליציוני וזו התוצאה. אני מאוד גאה שחשבו שאני המועמדת המתאימה, ולהיות האישה הראשונה בתפקיד אחרי 122 שנים. גדלנו בבית ציוני. סבא שלי היה מפעילי הלח"י ואבא העריץ את בגין".

ומה את חושבת על הליכוד של היום?
"ברור שהיו שינויים במהלך השנים, כל הפוליטיקה נראית לגמרי אחרת, אבל אני מאוד מקפידה לשמור על הערכים שגדלתי עליהם. בדירקטוריון שלנו יש 37 חברים מעל הסיעות והזרמים הפוליטיים, יש מחלוקות, אבל אני מצליחה לגשר עליהן".

מופעלים עלייך לחצים פוליטיים מתוך הליכוד לקדם פרויקטים ואג'נדות?
"ממש לא. הרעיון הוא לקדם מה שהוא למען העם היהודי ויהודי התפוצות, סביב שולחן ציוני רחב וביצועי".

הקדנציה שלך תסתיים באוקטובר 2025.
"כשהקונגרס הציוני יתכנס. יכול להיות שאבחר לעוד קדנציה, תלוי בקונסטלציה הפוליטית. אם לא, אני רואה את עצמי פועלת במוסדות הלאומיים והציונים. בפוליטיקה ממש לא".

כיבוי שריפות

היא בת 48, גדלה בבית בית"רי וכיהנה כחברת המועצה הציבורית להנצחת זאב ז'בוטינסקי, הייתה חברה במועצה הציבורית של בית"ר, ושימשה כראש מטה במשרד הביטחון ובמשרד המדע והטכנולוגיה. ב-2016 מונתה למנכ"לית הליכוד העולמי, ב-2020 נבחרה לעמוד בראש המחלקה לעברית ותרבות בהסתדרות הציונית העולמית, ובשנת 2022 עשתה היסטוריה ונבחרה לאישה הראשונה המכהנת כיו"ר קק"ל.

השריפות הקשות שפרצו בצפון הארץ מעסיקות אותה עכשיו. "יש לנו שת"פ אמיץ בין קק"ל, רשות הטבע והגנים וצה"ל ואנחנו מתעוררים בכל יום לנזקים עצומים. העלינו כוחות כיבוי שלנו מכל הארץ לסייע. בשבוע הראשון של המלחמה העברנו 200,000 שקלים לכיתות כוננות בתשעה ישובים לרכישת ציוד הגנתי, ואנחנו מגבשים שיתוף פעולה איתן לכיבוי השריפות. הם אלה שעמדו באומץ עם מפוחים כדי להסיט את האש.

"יש לנו 27 כבאיות, אנחנו פועלים להגדיל את המספר הזה ולומדים את תחום מניעת השריפות, כולל מעכבי בעירה ומפוחים, שהעלויות שלהם מאוד גבוהות. יש היום 2.1 מיליון דונם יער בכל הארץ ובצפון 500 אלף דונם, מהם נשרפו יותר מ-20,000 דונם. פי שניים ממלחמת לבנון השנייה והרבה יותר מאסון הכרמל. עלות השיקום לדונם, מעבר להיבטים הסביבתיים והאקולוגיים, הוא 7,000 שקלים, והפיצוי יעשה דרך מס רכוש. אנחנו לא באירוע רב נפגעים ברוך השם, אבל האירוע חמור והוא יילך ויסלים".

המלחמה פגעה ביכולת להתכונן לשריפות האלה?
"יחידת המרעה בקק"ל עובדת עם רועי צאן שאוכלים את העשב כחלק ממניעת השריפות והאנשים שלנו נמצאים כל הזמן בשטח ומגיעים ראשונים למוקדי האש. אבל אנחנו נמצאים כבר חודשים רבים בתוך שטח צבאי סגור ולא תמיד מורשים להיכנס. לצערי יעברו עוד שנים רבות עד שהיער ישתקם".

יער שרוף בצפון. "לצערי יעברו עוד שנים רבות עד שהיער ישתקם"/אתר רשמי, קקל

שריפה בגליל. "מתעוררים בכל יום לנזקים עצומים"/רויטרס

עובדיה-לוסקי. "האירוע חמור והוא יילך ויסלים"/ראובן קסטרו