ערכתי לאחרונה בתאריך 04.12.05 בשעה 18:35 בברכה, סתמית
הזכיר לי אורן והמשיח שלא מטלפן: אתמול בערב קיבלתי שיחת גוביינא לטלפון הסלולרי (מ-142) ושאלו אותי אם אני מוכנה לקבל את השיחה. היות שלא הצלחתי לקלוט את שם המבקש, ביקשתי שוב להשמיע לי את ההקלטה. למרות שלא זיהיתי את המתקשר, החלטתי לקבל את השיחה, כי לא רציתי לאכזב מישהו שאני כן מכירה. כמובן שהאיש לא דיבר, קישקש איזה שהוא לעלוע או כחכוח וזהו. באותו רגע חשבתי בליבי: למי אין היום טלפון אחד לפחות בכל כיס? מה פתאום שיחות גוביינא? ופתאום התחלתי לחשוש שמא מישהו יודע בדרך זו להשתלט על הקו שלי ולבצע שיחות על חשבוני. נראה לכם??
אם אנחנו כבר מדברים בקטע של הגוביינא אז זה יכול להיות גם אחד שפתאום נתקע בלי גרוש בכיס (זה קורה גם אצל אלו שהפרוטה מצויה בכיסם) ויש אפשרות גם שנגמרה הבטריה בסלולרי (שזה קורה המון)
ואני שמח. יש לי את האפשרות הכלכלית, אבל אני לא רוצה. לאישתי יש וזה מספיק לנו. כשאניממש צריך - אני לוקח לה. אבל ביום יום אני מסתובב ללא מכשיר וטוב לי ככה. לא יכולים להטריד אותי. מי שבאמת צריך אותי יכול להשאיר הודעה אצל אשתי, ואני אשמע אותה מתישהו.
בכל מקרה - כבן אדם מאמין - אני יודע שה' לא יזנח אותי כי אין לי מכשיר, ואם אני באמת אקלע למצוקה - הוא יסייע בעדי בין אם אני מצוייד ובין אם לא.
מקרה מעניין בנושא קרה לי לפני כמה שנים. היה לי מכשיר סלולרי עד לא מזמן (שנה וחצי), ואני טענתי בפני קרוב שצריך שיהיה מכשיר כי מה אם... אמר לי אותו קרוב את מה שכתבתי למעלה (שה' מסייע...) באותה תקופה לא האמנתי כ"כ, אך ה' הראה לי מה היא השגחה. טענתי בפני אותו אדם כי אם הוא ייתקע בדך אין מי שיעזור לו... באותו הערב יצאתי לנסיעה, ואותו קרוב יצא גם הוא ברכבו עם המשפחה, לביתם. יצאתי כשעה לפניהם ופני לכיוון אחר, לחברים.
לאחר שאספתי כמה חבר'ה, המשכנו בנסיעה בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים, והנה אני מוצא דרך את אותו קרוב בצד הדרך. זיהיתי אותו ומיד עצרתי. וכמובן, כשאני יוצא אליו מהאוטו הוא אומר לי: "...אם אני באמת אקלע למצוקה - ה' יסייע בעדי בין אם אני מצוייד במכשיר ובין אם לא. עכשיו נתקעתי בדרך והנה ה' שלח לי אותך".
מאז כבר השכלתי לפתוח את העיניים ולראות את השגחת ה' בעולם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
בפעם הבאה פשוט אל תאשרי את קבלת השיחה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.5.05
5780 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות
בתגובה להודעה מספר 2
אני לא מאמין !!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
יש המונים בישראל שלא יכולים להרשות לעצמם
להחזיק טלפון נייד
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות
בתגובה להודעה מספר 4
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.12.05 בשעה 10:02 בברכה, Sרון Sקד
אבל לא מחזיקים בסלולרי ?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 5
אם אנחנו כבר מדברים בקטע של הגוביינא
אז זה יכול להיות גם אחד
שפתאום נתקע בלי גרוש בכיס (זה קורה גם אצל אלו שהפרוטה מצויה בכיסם)
ויש אפשרות גם שנגמרה הבטריה בסלולרי (שזה קורה המון)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 9.5.05
5780 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ואני שמח.
יש לי את האפשרות הכלכלית, אבל אני לא רוצה.
לאישתי יש וזה מספיק לנו.
כשאניממש צריך - אני לוקח לה.
אבל ביום יום אני מסתובב ללא מכשיר וטוב לי ככה.
לא יכולים להטריד אותי. מי שבאמת צריך אותי יכול להשאיר הודעה אצל אשתי, ואני אשמע אותה מתישהו.
בכל מקרה - כבן אדם מאמין - אני יודע שה' לא יזנח אותי כי אין לי מכשיר,
ואם אני באמת אקלע למצוקה - הוא יסייע בעדי בין אם אני מצוייד ובין אם לא.
מקרה מעניין בנושא קרה לי לפני כמה שנים.
היה לי מכשיר סלולרי עד לא מזמן (שנה וחצי), ואני טענתי בפני קרוב שצריך שיהיה מכשיר כי מה אם...
אמר לי אותו קרוב את מה שכתבתי למעלה (שה' מסייע...)
באותה תקופה לא האמנתי כ"כ, אך ה' הראה לי מה היא השגחה.
טענתי בפני אותו אדם כי אם הוא ייתקע בדך אין מי שיעזור לו...
באותו הערב יצאתי לנסיעה, ואותו קרוב יצא גם הוא ברכבו עם המשפחה, לביתם. יצאתי כשעה לפניהם ופני לכיוון אחר, לחברים.
לאחר שאספתי כמה חבר'ה, המשכנו בנסיעה בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים, והנה אני מוצא דרך את אותו קרוב בצד הדרך. זיהיתי אותו ומיד עצרתי.
וכמובן, כשאני יוצא אליו מהאוטו הוא אומר לי:
"...אם אני באמת אקלע למצוקה - ה' יסייע בעדי בין אם אני מצוייד במכשיר ובין אם לא. עכשיו נתקעתי בדרך והנה ה' שלח לי אותך".
מאז כבר השכלתי לפתוח את העיניים ולראות את השגחת ה' בעולם.
ובטובו הגדול תמיד, לא חסר לנו ואל יחסר לנו...
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד