21/11/2006
תאונות דרכים – מאחריות ציבורית להפקרות תקשורתית
גילוי נאות. אני כותבת על תאונות דרכים מהראש ומהלב, מהתבונה ומן הרגש, מתוך צער עמוק ומתוך רגש של אחריות ציבורית. עד לפני מספר חודשים היו תאונות הדרכים בשבילי עוד סטטיסטיקה. באמת שלא הבנתי. לא הפנמתי. לא הבנתי מה זה 500 הרוגים בשנה, הנחבאים מעל דפי העיתון, שבריר פה שבריר שם; פצוע קשה שחייו נהרסו; פצוע אנוש שאולי עוד מורדם ומונשם (איזה מונח סטרילי לסבל כל כך אדיר). הרוגים ללא מטרה, ללא אידיאולוגיה, הרוגים מיותרים עד כמה שהמילה מיותרים מסוגלת להכיל שכול שכזה. לפני מספר חודשים גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה ואיבדתי, כמאמר הסטיקר, אהובה על הכביש. וכמו מאות אלפי מתושבי ישראל, חיי התהפכו. וגם אני, כמו ודאי רבים מתושבים אלו, צפיתי אתמול בשאט נפש, חוסר אמונה ולב שבור בערוץ 10.
שם התוכנית הוא "בלתי נתפס", כמה הולם, תוכנית בהגשתו של נמרוד הראל, העוסקת בעל-חושי, בעולם הפסיכולוגיה והאשליה, עולם ההתנהגויות והמחשבות האנושיות (כמצוטט באתר התוכנית). לצערי, בחר נמרוד הראל ואיתו צוות ההפקה של ערוץ 10 ובגיבוי מלא של הערוץ, להדגים את היכולת להתגבר על חוש הראיה בדרך "חדשנית": נהיגה בכביש במכונית ספורט כשראשו כולו מכוסה בבד שחור, לצידו יושבת בחורה היסטרית (ובצדק!), תוך שהוא אינו מודע למהירות בה הוא נוסע ("מה המהירות שלי"?), למכוניות שסביבו ("תזהר בא מולך אוטו גדול") ולסכנה שהוא יוצר ("נזכרתי בהערות של אלוף הגולף לעיוורים").
מדובר, למותר לציין, בהתנהגות פלילית במדרגה ראשונה, תוכנית טלוויזיה או לא. התנהגות פלילית בעלת פוטנציאל קטלני. מי בערוץ 10 ערב לאותו נמרוד הראל שסיכן כל כך הרבה אנשים שנסעו והתהלכו סביבו. הוא "שחזר את המסלול בראש", כך אמר. מיליוני אנשים בישראל נוסעים בכל יום במסלול קבוע מראש למקום העבודה ובחזרה. הם עושים תאונות. קטלניות. אותו נמרוד נעזר בבחורה בשם מיקה שישבה לצידו באוטו, כאשר לאחר שקשרה זו האחרונה את עיניו (בחוסר אמון, שאין זה מעניין הצופה באם הוא אמיתי או מבוים), הקפיד נמרוד לצאת לנסיעה "רגע לפני שמיקה תבין מה עומד לקרות ואולי אפילו תתחרט ותצא מהאוטו". הוא לא רואה כלום. הוא סומך רק עליה. ולנו לא נותר על מי לסמוך.
פעם, בעידן האחריות, היינו רואים קמפיינים הקוראים לאותה בחורה שהחבר שלה קצת שיכור או קצת שתה (כלומר, לא מסוגל לנהוג), לצאת מהרכב או לקחת את המפתחות, כדי להגיע הביתה בשלום. יום יום אנו שומעים תשדירים ופרסומות למשנה זהירות בכבישים, להתרעננות, לציות לרמזורים ומבטיחים לנו ששיטת הנקודות החדשה תופסת. אבל לא בערוץ 10. בערוץ 10 אין קורבנות, אין 500 הרוגים בשנה, אלפי פצועים קשה ובינוני. בערוץ 10 יש רייטינג. למעלה מ-300 אנשים נהרגו בשנה האחרונה מתאונות דרכים. נשארו עוד 6 שבועות לסיום השנה הלועזית. לפי הסטטיסטיקה, ל-100 משפחות זה עוד יקרה.
אני שמחה בשביל מיקה, שהופיעה בתוכנית, שזה לא קרה למשפחה שלה.
אני קוראת לרשות השניה לטלוויזיה ורדיו לפתוח בבירור מול ערוץ 10. אני קוראת לערוץ 10 לפרסם התנצלות פומבית על התוכן הפלילי ששידר ולתת דין וחשבון לציבור בגין חוסר האחריות שהפגין. אני קוראת למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית כנגד אותו נמרוד הראל אשר ביצע עבירה שיכולה הייתה להיות קטלנית. אני קוראת לכולנו להיות שאננים פחות, זהירים יותר, ולמנוע את ההרג המיותר הזה אחת ולתמיד.
מיכל שכטר
הנ"ל מתייחס לכתבה המטופשת שפורסמה אתמול בתוכנית 'בלתי נתפס' בערוץ 10.
והנה פנייתה של מיכל, לתמוך במחאתה בקישור המצורף.
שלום,בעקבות התוכנית "בלתי נתפס" ששודרה ביום שני בערוץ 10, נשלח אתמול מכתב מחאה על מנת שכמה שיותר אנשים ידעו אילו תכנים משודרים בשביל רייטינג גבוה, על מנת שניתן יהיה להפיץ את המכתב ברחבי האינטרנט ולעודד אתכם ואת חבריכם למחות. למייל זה מצורף שוב המכתב המסביר את עמדתי לגבי השידור הנ"ל.
מצורף למטה קישור אשר יקל עליכם למחות כנגד התוכנית. כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הקישור. יפתח עמוד אינטרנט אשר ישאל אתכם מול איזה גוף ברצונכם למחות. כשתקליקו על הגוף המתאים, תמולא באופן אוטומטי פניה לאותו גוף, כולל נוסח אחיד של מחאה בגין התוכנית.
http://ws.collactive.com/points/point?id=410
כמובן שכל אחד מוזמן למחות במילותיו שלו, אולם אם נוח לכם יותר לעשות זאת כך – מה טוב. ותודה רבה למי שהשקיע אכפתיות, זמן ומשאבים בפיתוח הכלי הזה.
תודה לכולכם על ההפצה של המיילים, האכפתיות והאזרחות הטובה
מיכל
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
