הוכחות מדעיות למציאות הנשמה  

"גילויי הרוח שבאדם"


ראינו לעיל שבראש ובראשונה מוכיח האדם דרך גופו הגשמי, את העובדה המוחלטת שיש בורא לעולם. אבל באדם ישנו מימד נוסף: "קיומה של מציאות רוחנית", בלתי נתפסת לחושינו, אף היא מוכיחה את הנ"ל.
האם אפשר להסביר כיצד חתיכת בשר הנקראת "מוח" חושבת ומשכילה? מהו מקור ההערכה לצדק, יושר ומוסריות הטבועה בלבו של כל אדם?
כיצד נוצרים רגשות? אהבה? שנאה? הרגשת תענוג מהענקה?
רגש הרחמים שבלבנו למראה אדם סובל, הגוף הוא שונה ולא חש את הכאב, אבל "נפשי קשורה בנפשו" וסבלה גורם גם סבל לנפשי.
רגש הבושה, שאנו בושים בפני עצמנו?

הרגשת סיפוק ממעשה טוב שאנו עושים! חייל אשר בסערת הקרב תחת מטר אש של האוייב חרף את נפשו כדי להציל חבר פצוע ממות בטוח, הרי יאמר כי האושר הרוחני אשר הוא חש בעקבות מעשה זה, עולה לאין ערוך על כל סיפוק חומרי שיהיה לאדם, ויהיה הגדול ככל שיהיה.
האין דברים אלו מוכיחים כי האדם אינו רק חומר, אלא שיש באדם משהו שהוא מעבר לחומר?!


ומה יש למדע לומר?

אומר פרופסור יעקב ברוור (נוירולוג, אונברסיטת טפט. חוקר עמית באונברסיטת הרוורד):
"המסקנה המפתיעה העולה מן המחקרים החדשים בצפונות המוח היא, שמאחריו קיימת אישיות תודעתית ורוחנית, שלא ניתן לכנותה אלא בכינוי הדתי "נשמה"!
התורה מבשרת לנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהחיים והתודעה מוזנים על ידי ישות רוחנית ש"הלבישה את עצמה" בהן והיא המפעילה את אותה מכונה מורכבת וממוחשבת שאנו קוראים לה - גוף. קיום ישות תודעתית לא חומרית, האחראית להפעלת הגוף החומרי - הוּכחה מדעית. התצפיות עליהן מבוססת הוכחה זו הן רבות.


ניסוייו של ד"ר פנפילד

יתכן והתצפיות הפשוטות ביותר ובעלות הערך הרב ביותר נערכו על-ידי ד"ר ווילדר פנפילד. פנפילד הוא מייסדו של המכון הנוירולוגי במונטריאול קנדה, ואחד מן הנוירולוגים הגדולים ביותר שידע העולם. פנפילד חקר את פונקציות המוח, בעזרת גירוי חשמלי של איזורים שונים בקליפתו. הוא ערך ניסויים אלו במוחם של חולים שנותחו בעטיים של התקפים כיפיוניים (אפילפטיים) מוקדיים. "חולים אלו" הורדמו רק חלקית בעת הניתוח, ועל כן היו ערים שעה שערך במוחם את נסוייו.
כשהפעיל ד"ר פנפילד זרם חשמלי לאיזור "היד" שבקליפה זו, החל החולה להניע את ידו (בחלק הנגדי של הגוף), אחורה וקדימה. לשאלתו של פנפילד, מדוע הוא מניע את ידו, השיב החולה "אני לא הרמתי את היד", כי אם הוא - ד"ר פנפילד - הרים את ידו באמצעות האלקטרודות שלו.

כשגירה ד"ר פנפילד, את האיזור המפעיל את הגרון השמיע החולה קול הברה, ושוב שאלו פנפילד מדוע השמיע קול, תשובת החולה היתה גם הפעם כי לא "אשמתו" היא, והשמעת הקול הינה תוצאה ישירה ממעשה ידיו של המנתח. מדוע החולה לא הרגיש שהוא הרים את היד? שהוא השמיע את הקול? אם החולה טוען שד"ר פנפילד הוא האחראי להרמת ידו, הרי זה אומר כי כאשר אדם מחליט להרים את ידו לבדו (ללא עזרת ד"ר פנפילד), הרצון המודע להרים את היד נובע ממשהו אחר, שהוא מובדל ומופרש מן המוח, שהוא ממלא את התפקיד שמילא ד"ר פנפילד בניסוי שלו...!
מסקנה: הרצון להניע, והתנועה עצמה, אינם זהים ואינם אחד.
קיים, איפוא, "אני". (כפי שאמר החולה: "אני" לא הרמתי את היד). ואותו "אני" כאשר ניתנת לו רשות כניסה אל המוח, בידו לתכנת בו מהלכים ותנועות. אם מישהו אחר מצליח ליצור קשר עם המוח הרי מוּדע ה"אני" במלוא מובן המלה, לעובדה שהמכונה מופעלת עתה על-ידי אדם אחר. לכן מוכרח, כי ה"אני", והמוח, אינם אותו דבר עצמו. ה"אני" חייב להיות ישות תודעתית חוץ מוחית. ובלשונינו: "נשמה".


מחקרים מדעיים נוספים

ישנם עוד ראיות רבות המבוססות אודות מציאות רוחנית הקיימת באדם, גם על פי: ענפי "הפארפסיכולוגיה" למיניהם (טלפתיה, פסיכוקינטיקה, ראיית הנסתר ועוד).
כמו כן המחקרים המדעיים שנעשו בנושאים:
מתים קלינים - אנשים שעל-פי כללי הרפואה נחשבו מתים (ללא דופק, נשימה וגלי מוח) וזאת כתוצאה מתאונות וכדומה, וחזרו לחיים כ"נס רפואי". מחקרים רבים שנעשו אודות סיפוריהם, כאשר חזרו לחיים, מאוחדים במסקנה שיש מציאות רוחנית באדם.
את החוויה הזאת חוו כבר מיליוני אנשים, מתרבויות שונות ובגילאים שונים. כמות העדויות נאמדה על-פי סקר של מכון גאלופ בארה"ב - בכ8- מיליון אנשים רק בארה"ב.
המחקרים פורסמו בספרים ומאמרים רבים על-ידי טובי החוקרים. ד"ר ריימונד מודי ד"ר לפסיכיאטריה באונברסיטת וירג'יניה, סיכם את מחקריו אלו בספרו "החיים לאחר החיים".
ד"ר אליזבט קובלר-רוס מדטרויט, פרסמה מאות מחקרים בספרה "על מיתה ומוות" ועוד.
ד"ר קנת רינג, פרופסור לפסיכולוגיה מאונברסיטת קונטיקאט, פרסם אף הוא דברים מהממים אלה בספרו "החיים במוות".
הפסיכולוג קארלוס אוסיס מההתאחדות האמריקנית למחקר פסיכולוגי, אף הוא פרסם מאמרים רבים בנושא. ועוד.
פורסמו גם מחקרים רבים נוספים שעוסקים בגלגולי נשמות, היפנוזות ורגרסיות - . או סיאנסים ומדיומים - שהם אגב פעולות האסורות על-פי תורת ישראל. וכולם מאוחדים במסקנה שיש מציאות רוחנית מעבר לחומר הגשמי הנראה לעין!