גירסת הדפסה          
קבוצות דיון בית המדרש נושא #22020 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 22020   
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
33329 הודעות, 284 מדרגים, 540 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י''ח בטבת תשע''ח    05:48   05.01.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

גדולי ישראל - רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב  

 
  
צבי אלימלך שפירא - המהרצ"א מדינוב - מתוך ויקיפדיה


חיבורו העיקרי בני יששכר

תאריך לידה ה'תקמ"ג - מקום לידה יאבורניק גליציה תאריך לידה לועזי 1783
תאריך פטירה י"ח בטבת ה'תר"א (בגיל 58 בערך) מקום פטירה דינוב מקום קבורה דינוב תאריך פטירה לועזי 1841

חסידות חסידות דינוב
מקום מגורים דינוב
מקום פעילות גליציה
מספר בשושלת ראשון
הבא בנו ר' דוד
רבותיו החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימינוב, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ורבי אברהם יהושע השל מאפטא
חיבוריו בני יששכר; אגרא דכלה; אגרא דפרקא; דרך פיקודיך; דרך עדותיך; מגיד תעלומה; מעין גנים; ועוד
אב הרב פסח לנגזם
אם איטה
ילדים רבי משולם זושא, רבי דוד, רבי אלעזר.

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות. מכונה על פי רוב, בשם חיבורו המפורסם בני יששכר.

תולדות חייו
הולדתו
נולד ביאבורניק שבגליציה. אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות. צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, איטה, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. מסופר כי בניסיון למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק. ר' אלימלך הבטיח לאחיניתו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי (הרש). רבי אלימלך אמר שהדבר פגע בחצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך, ולכן יהיה חצי מלך (השם אלימלך היה נקרא בפי היהודים מלך).

יש הטוענים שהחליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת להתחמק משרות צבאי. היה נשוי לחנה מינדל בתו של הרב שמואל מינדל מציטש.

פעולתו
מתלמידי החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא (מחבר ה"אוהב ישראל"). קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.

שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש (אנ'), ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.

בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו".

נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58, והשאיר שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (1804 - 1874), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.

חידושיו
רצ"א היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.

חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש: "ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם).

עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:
"הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח". (בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד')
"אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט')
"ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, עובד אלהים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר". (מעין גנים, פרק א' אות ב')

צאצאיו ומורשתו
ממנו יצאה שושלת דינוב, שהתפצלה למספר חצרות, בהן חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום.

רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים וכאדמו"רים.

ילדיו
הרב משולם זושא (בערך תק"ס - בערך תק"ץ).
ביילא אשת הרב נחמיה בן הרב צבי ובשנית נישאה לרב שמעון ישעיה רייך, רב בריבטיטש.
רבי דוד שפירא ממלא מקומו בדינוב
רבי אלעזר רב ואדמו"ר בלנצוט
הרב שמואל (בערך תק"ע - בערך תר"ך) מפרמישלא
שרה (תקס"ז - כ"ד באייר תרל"ח), אשת הרב משה שיינפלד (תק"ע - כ"ז בחשוון תרמ"ד) ממז'ילובריץ (Medzilaborce, כיום בסלובקיה).
רבקה אשת הרב יעקב אורי, רב בטארקה.
בקרב צאצאיו התפרסמו במיוחד הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש והרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג.

מספריו
בני יששכר - ספר על לוח השנה, על החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א,יב-לג), כלומר, היו מומחים לחישוב לוח השנה, שכן ידעו לעבר שנים ולקבוע חודשים.
דרך פקודיך - על מצוות התורה
דרך עדותיך - על ספר יהושע
אגרא דכלה - על התורה. בין היתר כתב "אשת נוח ונשי בניו קיימו נידה, חלה והדלקת הנר, ומשום כך ניצלו תולדותיהן מן המבול".
אגרא דפרקא - סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים
אגרא דהלולא
חידושי מהרצ"א - על הלכות חנוכה
לקוטי מהרצ"א - על התורה ומגילת אסתר
כלי הרואים - על ספר עובדיה
הגהות מהרצ"א - על ספר הזוהר
דברים נחמדים - על מסכת אבות
רגל ישרה - ספר מפתח לערכי הקבלה והחסידות
מעין גנים - פירוש על ספר אור החיים הקדמון, כנגד ההשכלה והמשכילים.
מגיד תעלומה - על מסכת ברכות, הערות על הגמרא רש"י, תוספות, הלכות הרי"ף, ותלמידי רבינו יונה
ריח דודאים - על מסכת מגילה
והיה ברכה - על משניות זרעים ומסכת שבת
ברכה משולשת - על משניות
תקנות תמכין דאורייתא
מעשה השם השלם
פסח בחבורה
אגרות שפירין - (אגרות משלו ומשל צאצאיו).
אזהרות מהרצ"א - מוסר
הגהות והוספות מהרצ"א - על ספר סור מרע ועשה טוב של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
חדושי בני יששכר - על הש"ס
טעמי המצוות
נחל אמונים - הגהות לספר הקדמון חוכמת הנפש
סדר הקרבנות - לי"ג מדות
לעדות נכדיו ובני משפחתו, במשך שנותיו כתב עוד חיבורים רבים שחלקם נהרסו ונאבדו. לטענתם, יצירתו על התורה "אגרא דכלה" יועדה להיות רחבה ועשירה יותר, כמו שניתן לראות בפרשיות הראשונות בספר בראשית, אלא שדלף נוזלים השחית את רוב החומר.

כל חיבוריו התפרסמו ונדפסו שוב ושוב בעשרות מהדורות, אך גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "בני יששכר", שהוא אחד החיבורים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, ומכאן חשיבותו של ר' צבי אלימלך שאף בחייו היה נקרא על שמו "בעל הבני יששכר". ברבות השנים יצא הספר במהדורות רבות, ואף הוהדר ונערך מחדש. ראשון המהדירים, שמהדורתו משמשת עד היום הוא האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. כמו כן נדפס הספר בתוספת הערות והשוואות שנערכו על ידי מכון 'בני שלשים' בראשות נכדו רבי צבי אלימלך פאנעט האדמו"ר מקוסון. לאחרונה אף יצאה מהדורה מבוארת ומרובת כרכים שנערכה על ידי מכון עוז והדר, בנשיאות נכד-נכדו הרב יהושע לייפער.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  צבי אלימלך שפירא מדינוב - מתוך אנציקלופדיה יהודית -דעת גבעתי 05.01.18 05:51 1
  היום חל יום פטירתו גבעתי 27.12.18 05:16 2

     
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
33329 הודעות, 284 מדרגים, 540 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י''ח בטבת תשע''ח    05:51   05.01.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. צבי אלימלך שפירא מדינוב - מתוך אנציקלופדיה יהודית -דעת  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
צבי אלימלך שפירא מדינוב

מגדולי רבני החסידות (נפטר 1841)

בנו של רבי פסח שפירא, שהיה גיסו של רבי אלימלך מליז'נסק, ומצאצאי רבי שמשון מאוסטרופולי. עוד בילדותו ניבא עליו גדולות בעל "נועם אלימלך" - ונבואתו התקיימה. היה גאון בנגלה ובנסתר וזכה להערכתם של גדולי דורו, המזכירים אותו בספריהם בהערצה רבה. היה מתמיד מופלא, ומספרים שכל יום לפני התפילה היו לו 24 שיעורים, ובתוכם שיעור אחד של כתיבת חידושי תורה. בחסידות היה תלמידם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדיל מרימנוב.

חיבר ספרים רבים וחשובים:
בני יששכר
אגרא דכלה
אגרא דפרקא
דרך פקודיך
לקוטי מהרצ"א
כלי הרואים
הגהות מהרצ"א
דברים נחמדים
רגל ישרה
מעין גנים,
מגיד תעמולה
ריח דודאים
והיה ברכה
ברכה משולשת
טקסט מלא של הספר "חכמת הנפש" מהדורת רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב


שימש ברבנות בקהילות: רוביטש, סטריז'וב, האליטש, דינוב ומונקאטש. מזמן שהותו במונקאטש ידוע קונטרסו "תקנות תמכין דאורייתא".

בשל המחלוקת שעורר על עצמו במונקאטש כאשר אסר אווזות מפוטמות חזר לדינוב, נודע כאוהב ישראל, ועל כל אגרותיו הוא חותם "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו". עשה רבות להפצת לימוד הקבלה, ולחם בתקיפות נגד המשכילים שבדור, בייחוד נגד ראשי המשכילים בגליציה.

מפורסם כפועל ישועות ואלפי חסידים הלכו לאורו. נפטר בי"ח טבת תר"א (1841) בהיותו בן 56 שנה, והשאיר שלשה בנים: רבי דוד, שמילא את מקומו בדינוב, רבי אלעזר רבה של לאנצוט ורבי שמואל.

שם אשתו של רצ"א שפירא היה חנה מינדל, בתו של ר' שמואל מינדל מציטש. השאיר אחריו גם שתי בנות.

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גבעתי לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 19.5.04
33329 הודעות, 284 מדרגים, 540 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי י''ט בטבת תשע''ט    05:16   27.12.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. היום חל יום פטירתו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות