קבוצות דיון
בית המדרש
נושא #24012
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום חמישי ז' באב תשע''ט
10:23 08.08.19 |
|
שיעור התניא היומי: חלק רביעי - אגרת הקדש
|
באמצעות היישומון תפילולרי ותחנת הרדיו מבשר טוב תקציר תניא : | ז׳ מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'.
רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש״ס באופן שיסיימו את כל הש״ס מידי שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: ״חגרה בעוז מתניה״ כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים׳ של הנשמה המעמידים את ׳ראש׳ הנשמה (השכל) ו׳זרועות׳ הנשמה (חסד וגבורה). בחינת ׳מתניים׳ של הנשמה, היא האמונה באחדות ה׳, שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב״ה עצמו. ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב״ה (בחינת ׳רצוא׳), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב״ה (בחינת ׳שוב׳). תניא ליום ז' אב ה'תשע"ט אגרת הקודש סימן א פותחין בברכה לברך ולהודות לה' כי טוב. שמועה טובה שמעה ותחי נפשי. אין טוב אלא תורה. תורת ה' תמימה. זו השלמת כל הש"ס כולו ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה. ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבע"פ וכחה עוז. פי' שלמה המלך ע"ה חגרה בעוז מתניה כו'. מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחי' רוחניות הנפש האלהית האמונה האמיתית בה' אחד א"ס ב"ה דאיהו ממכ"ע וסוכ"ע ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין בבחי' א"ס ממש. וכן בבחי' שנה ונפש כנודע. הנה אמונה זו נק' בשם בחי' מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת א"ס ב"ה בבחי' עולם שנה נפש. וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש כנודע ממאמר יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב שהוא רק זיו והארה מבחי' הנק' שכינה השוכן כו' ונברא ביו"ד א' משמו ית' כו' אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש למהותו ועצמותו כביכול בחי' א"ס ממש וכמ"ש הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' אקב"ו כו' וכמים הפנים כו' להוליד מתבונה זו דו"ר שכליים או טבעיים להיות בחי' צעק לבם אל ה' או בחי' רשפי אש ושלהבת עזה בבחי' רצוא ואח"כ בבחי' שוב להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו' והוא בחי' שמאל דוחה כמ"ש במ"ת וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו' והן בחי' הזרועות והגוף שבנפש:
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
מקור ולהאזנה בשידור החי http://www.770tv.org/donate.php
''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום רביעי י''ג באב תשע''ט
10:43 14.08.19 |
|
5. השיעור היומי: תחילת פרק ד'
בתגובה להודעה מספר 0
|
תקציר תניא : | יג׳ מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד׳.מובא שעם ישראל נגאל בזכות מצוות הצדקה. על היהודי לחפש ולגלות את האהבה הפנימית לאלוקות ולגלותה. ישנן שתי סוגי אהבה לאלוקות: אהבה חיצונית - הנוצרת ע״י התבוננות והבנה בגדולת ה׳. אהבה הפנימית - הבאה מהניצוץ האלוקי והיא למעלה מהשכל והשגה. לא כל אדם זוכה לגלות את האהבה לה' שבפנימיות ליבו, שכן ישנם כאלה שהניצוץ האלוקי שלהם נמצא בגלות, מפני שהוא מכוסה אצלם בענייני ותאוות העולם. ענין זה בנפש נקרא ׳בחינת ערלה׳, המכסה על הניצוץ האלוקי, ועל היהודי להסירה. הסרת ה'ערלה' כוללת בתוכה שתי בחינות: מילה - היא הסרת התאוות הגסות. פריעה - היא הסרת התאוות הדקות. הסרת התאוות הדקות באופן מוחלט תיעשה רק בביאת המשיח, אך גם בזמן הגלות יש לאדם אפשרות לעבוד את ה׳ מהאהבה פנימית (המתבטאת בזה שאלוקות היא כל חייו), וזה קורה בזמן התפילה, כאשר בחינה זו ניתנת לאדם כמתנה מלמעלה. וכדי שתינתן לאדם התעוררות זו שמלמעלה, צריכה להיות קודם התעוררות מלמטה, המתבטאת בעבודה מצידו להסרת התאוות הגסות והדקות. אופן הסרתן הוא ע״י נתינת הצדקה, זאת מפני שצדקה היא חיותו של האדם, וממילא כשהאדם נותן צדקה הוא נותן את ״חיי נפשו״ לקב״ה (וביחוד מי שפרנסתו מצומצמת והוא עדיין נותן צדקה), שבכך הוא פודה את הניצוץ האלוקי מהגלות ומגלה את האהבה הפנימית לקב״ה. תניא ליום י"ג אב ה'תשע"ט סימן ד אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנא' ושביה בצדקה. כתיב צדק לפניו יהלך והול"ל ילך. אך הענין עפ"י מ"ש לך אמר לבי בקשו פני פי' בקשו פנימית הלב כי הנה בלהב יסוד האש האלקית שבלב (נ"א הנה בהלב ) יש ב' בחי'. בחי' חיצוניות ובחי' פנימיות. חיצוני' הלב היא התלהבות המתלהבת מבחי' הבינה והדעת בגדולת ה' א"ס ב"ה (להתבוננן) בגדולתו ולהוליד מתבונה זו אהבה עזה כרשפי אש וכו'. ופנימי' הלב היא הנקודה שבפנימיות הלב ועומקא דליבא שהיא למעלה מעלה מבחי' הדעת והתבונה שיוכל האדם להתבונן בלבו בגדולת ה'. וכמ"ש ממעמקים קראתיך ה' מעומקא דליבא (ועד"מ כמו במילי דעלמא לפעמים יש ענין גדול מאד מאד שכל חיות האדם תלוי בו ונוגע עד נקודת פנימיות הלב ועד בכלל וגורם לו לפעמים לעשות מעשים ולדבר דברים שלא בדעת כלל) וזלע"ז ככה הוא ממש בעבודה שבלב. והיינו לפי שבחי' נקודת פנימית הלב היא למעלה מבחי' הדעת המתפשט ומתלבש במדות שנולדו מחב"ד כנודע. רק היא בחי' הארת חכמה עליונה שלמעלה מהבינה והדעת ובה מלובש וגנוז אור ה' ממש כמ"ש ה' בחכמה כו' והיא היא בחי' ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל. ומה שאין כל אדם זוכה למדרגה זו לעבודה שבלב מעומקא דלבא בבחי' פנימיות היינו לפי שבחינה זו היא אצלו בבחי' גלות ושביה והיא בחינת גלות השכינה ממש כי היא היא בחינת ניצוץ אלהות שבנפשו האלהית וסבת הגלות הוא מאמר רז"ל גלו לבבל שכינה עמהם דהיינו מפני שהלביש בחינת פנימית נקודת לבבו בזה לעומת זה דהיינו בלבושים צואים דמילי דעלמא ותאות עוה"ז הנקרא בשם בבל והיא בחינת ערלה המכסה על הברית ונקודה הפנימית שבלב ועל זה נאמר ומלתם את ערלת לבבכם. והנה במילה יש שני בחינות מילה ופריעה שהן ערלה גסה וקליפה דקה וכן בערלת הלב יש ג"כ תאות גסות ודקות מילה ופריעה ומל ולא פרע כאלו לא מל מפני שסוף סוף עדיין נקודת פנימית הלב היא מכוסה בלבוש שק דק בבחינת גלות ושביה. והנה על מילת הערלה ממש כתי' ומלתם את ערלת לבבכם אתם בעצמכם אך להסיר הקליפה הדקה זהו דבר הקשה על האדם וע"ז נא' בביאת המשיח ומל ה' אלהיך את לבבך כו' לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך כלומר למען כי ה' לבדו הוא כל חייך ממש. שלכן אהבה זו היא מעומקא דלבא מנקודה פנימית ממש כנ"ל ולמעלה מבחינת הדעת ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה בחיי שעה זו תפלה ועבודה שבלב מעומקא דלבא מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך והוא גם כן בבחי' היסח דעת האדם כי בחינה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננותו בגדולת ה' רק היא בחינת מתנה נתונה מאת ה' מן השמים מהארת בחי' פנים העליונים כמ"ש יאר ה' פניו אליך וכמ"ש ומל ה' אלקיך כו'. אך מודעת זאת כי אתערותא דלעילא היא באתערותא דלתתא דוקא בבחינת העלאת מ"נ כמשארז"ל אין טפה יורדת מלמעלה כו'. ולכן צריך האדם לעשות בעצמו תחלת מילה זו להסיר ערלת הלב וקליפה הגסה ודקה המלבישות ומכסות על בחינת נקודת פנימית הלב שהיא בחינת אהבת ה' בחינת למען חייך שהיא בגלות בתאוות עוה"ז שהם ג"כ בבחי' למען חייך בזלע"ז כנ"ל והיינו ע"י נתינת הצדקה לה' מממונו שהוא חיותו ובפרט מי שמזונותיו מצומצמים ודחיקא ליה שעתא טובא שנותן מחייו ממש ובפרטות אם נהנה מיגיע כפיו שא"א שלא עסק בהם פעמים רבות בבחי' נקודת פנימית הלב מעומקא דלבא כמנהג העולם בעסקיהם במו"מ וכה"ג והרי עתה הפעם כשמפזר מיגיעו ונותן לה' בשמחה ובטוב לבב הנה בזה פודה נפשו משחת דהיינו בחינת נקודת פנימית לבבו שהיתה בבחי' גלות ושביה בתוך הקליפה גסה או דקה כמ"ש מכל משמר נצור לבך משמר פי' בית האסורים ועתה נפדה מהחיצונים בצדקה זו וזה גם כן לשון פריעה ענין פריעת חוב שנתחייב ונשתעבד לחיצונים שמשלו בו על נקודת פנימיות לבבו וזהו ושביה בצדקה.
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום ששי ט''ו באב תשע''ט
12:47 16.08.19 |
|
8. ביאורים
בתגובה להודעה מספר 7
|
*"היום בתניא"* יום ו' טו מנחם אב: *"ויעש דוד שם":* בפתיחת אגרת ה', מציג רבנו את הפסוק "ויעש דוד שם" ואת פירוש הזהר המביע בקצרה את הקשר שבין מצות הצדקה לעשית השם להקב"ה - ענין המבואר בהרחבה לאורך האגרת בדרך הקבלה. לאחר משפטי הפתיחה, לפנינו תוספת הבהרה, שענין זה יובן עם הקדמת ההסבר לדברי חז"ל שאמרו על הפסוק "כי בי-ה הוי' צור עולמים", שהעולם הזה נברא באות ה' והעולם הבא באות י' - הקדמה המשתרעת לאורך ארבעת הקטעים הראשונים שבאגרת. ובהם נלמד בהרחבה אודות החיות אותה השקיע הקב"ה עם בריאת העולם בעולמות השונים, בגן עדן (העולם הבא), בעולמות העליונים "אצילות בריאה ויצירה", ובעולם הזה השפל. ... *מיד לאחר הפתיחה נלמד:* א. אודות *מהות האור המאיר בגן עדן,* ובו בא לידי ביטוי מה שאמרו רז"ל שבאות יו"ד נברא העולם הבא. ב. כיצד "אבא יסד ברתא" - כיצד החכמה העליונה היא המקור *להתהוות עצם אותיות הדבור* המעבירות את האור והחיות לבחינות השונות של גן עדן. ... *"עדן" ו"אבא יסד ברתא":* רבנו מוסיף, כי החכמה העילאה שממנה נמשכה השפעת העונג לגן העדן, נקראת בשם "עדן" וכן נקראת "אבא יסד ברתא" (המבטאים שני ענינים): בחינת *ה"עדן"* שבו נקראת החכמה העילאה, היא מבחינת *התענוג* העליון שעליו נאמר "עין לא ראתה" שהיא בחינת "קדמות השכל קודם שבא לכלל גילוי של הבנה והשגה", שמעט מזעיר ממנה נמשך בהבנה ובתענוג). והנאמר בזהר ש"אבא יסד ברתא", פירושו, שבחינת "אבא" (החכמה) היא היסוד להתגלות ה"ברתא", ה"בת", הרומזת לספירת ה"מלכות" המביעה את דבר ה' - הוה אומר, שבחינת *החכמה* היא *השרש והמקור* להתהוות גוף ועצם האותיות שבדבר ה', שבהם ועל ידם נמשך בפועל הגילוי מ"חכמה עילאה" לגן העדן שבעולמות בריאה ויצירה. ונצין, כי מאופן התהוות האותיות באדם (שאינם מתהוים במוצאות הפה), מסביר רבנו ב"פירוש" ארוך ומפורט את אופן התהוות האותיות שלמעלה, בדבר ה'. ...... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת. *הרב יקותיאל גרין* מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום רביעי ח' בחשון תש''פ
16:30 06.11.19 |
|
79. השיעור היומי: המשך הפרק
בתגובה להודעה מספר 78
|
*"היום בתניא"* יום ד' ח חשון: *הבהרת אדמו"ר הזקן:* בתחילת הקטע הרביעי שבאגרת כו, *מעלה רבנו את השאלה:* לעיל הובא בשם הזהר הקדוש, שהמשניות "הן הן גופי תורה שבעל פה, שהיא היא ספירת מלכות דאצילות". ולכאורה, איך זה מתישב עם מה שאמר האריז"ל "שהמשניות הן במלכות דיצירה". מסביר רבנו שאין סתירה בין הדברים. שכן, כל אחד, מציג פרט אחר במעלת המשניות: הזהר בדבריו, בהתיחסותו למעלה העצמית של המשניות (שאינם מבחינת עץ הדעת טוב ורע), מדגיש שהם מבחינת "מלכות דאצילות" (וזאת היא איפוא מעלתם). ואילו האריז"ל מתיחס למצב שאליו יורדות המשניות לפעול בעולם (וזהו המצב שבו המשניות "מתלבשות" במלכות דיצירה). נתאר לעצמו שליח של הרבי הנמצא ב"הרי החושך". אם ישאלו, מי הוא פלוני זה? האחד ישיב, שהוא אברך מ770. והאחר ידגיש שהוא שליח מ"הרי החושך". תלוי איזו נקודה רוצים להדגיש. ... *התלבשות "מלכות דאצילות" בנוגה:* בין הענינים הנפעלים למעלה, ישנו המצב שבו בחינת ה"מלכות דאצילות" יורדת ומתלבשת בבחינת "נוגה" הנמצאת בעולמות בריאה יצירה ועשיה". וזאת, כדי לברר (ולהוציא) את ניצוצות הקדושה שנפלו ל"נוגה" בעת "שבירת הכלים" (שהיתה בעת הבריאה) וכן כאשר האדם נכשל בחטא עץ הדעת. התלבשות זו של ה"מלכות דאצילות" בנוגה, (אף שבמקורה היא מבחינת "עץ חיים" כנ"ל), נקראת בשם המושאל (בלבד) "עץ הדעת טוב ורע" (על שם המקום שאליו היא נשלחה לבררו). בזמן זה שבו המלכות דאצילות מתלבשת בנוגה לברר בירורים. הנה, במקביל, גם "עיקר עבודת האדם ועיקר עסק התורה והמצוות (בתקופה זו), הוא לברר את הניצוצות, כנודע מהאריז"ל". נצין, כי באופן כללי, הניצוצות הנבררים פועלים באדם עליה ואהבה ויראה, יותר מהנפעל על ידי כח הנפש האלוקית עצמה. ... *המעונינים לקבל את "היום בתניא" יתקשרו אלי בווטסאפ 0544960839 בברכה הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד תניא ליום ט' חשון ה'תש"פ
והנה העליונים אין בהם כח לברר ולהעלות מהשבירה שבקליפת נוגה אלא התחתונים לבד לפי שהם מלובשים בגוף חומרי משכא דחויא מקליפת נוגה והם מתישים כחה בשבירת התאוות ואתכפיא ס"א ויתפרדו כל פועלי און. ולכן באים העליונים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים מה שמחדשים ומגלים תעלומות החכמה שהיו כבושים בגולה עד עתה וכל איש ישראל יוכל לגלות תעלומות חכמה (לגלות) ולחדש שכל חדש הן בהלכות הן באגדות הן בנגלה הן בנסתר כפי בחי' שרש נשמתו ומחוייב בדבר להשלים נשמתו בהעלאת כל הניצוצות שנפלו לחלקה ולגורלה כנודע (וכל דברי תורה ובפרט דבר הלכה היא ניצוץ מהשכינה שהיא היא דבר ה' כדאיתא בגמרא דבר ה' זו הלכה סוד מלכות דאצילות המלבשת לחכמה דאצילות ומלובשים במלכות דיצירה וירדו בקליפת נוגה בשבירת הכלים). וז"ש בגמרא כל העוסק בתורה אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאלו פדאני ואת בני מבין האומות עו"ג. ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום ראשון י''ב בחשון תש''פ
12:41 10.11.19 |
|
82. השיעור היומי של אתמול (שבת) ולהיום: תחילת אגרת כ''ז
בתגובה להודעה מספר 0
|
תניא ליום י"א חשון ה'תש"פסימן כז מה שכתב ליושבי אה"ק תובב"א לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש נ"י ע"ה פ"ה מהור"ר מנחם מענדל נ"עי אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי כו' ה' עליהם יחיו חיים עד העולם וצאצאיהם אתם זרע אמת ברוכי ה' המה מעתה ועד עולם. אחד"ש כמשפט לאוהבי שמו באתי לדבר על לב נדכאים הנאנחים והנאנקים ולנחמם בכפליים לתושיה אשר שמעה אזני ותבן לה על מארז"ל דשבק חיים לכל חי כי צדיק באמונתו יחיה וביראת ה' לחיים וברשפי אש שלהבת אהבתו מחיים לכל בהן חיי רוחו כל ימי חלדו ויהי בהעלות ה' רוחו ונשמתו אליו יאסוף ויעלה בעילוי אחר עילוי עד רום המעלות שבק חיי רוחו פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל פעולת צדיק לחיים לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט לנצח אשר מי האיש החפץ חיים לדבקה בה' חיים בעבודתו תדבק נפשו והיתה צרורה בצרור החיים את ה' בחיי רוח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים אשר שבק לנו בכל אחד ואחד כפי בחי' התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה מקרב איש ולב עמוק כי כמים הפנים וכו' ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח ורוחו עומדת בקרבינו ממש כי בראותו ילדיו מעשה ידיו בקרבו יקדישו שמו יתברך אשר יתגדל ויתקדש כאשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו.
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
תניא ליום י"ב חשון ה'תש"פ וז"ש בזוה"ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו שגם בזה העולם המעשה היום לעשותם אשתכח יתיר כי המעשה (גדול) והולך גידולי גידולין מן אור זרוע לצדיק בשדה אשר ברכו ה' המאיר לארץ וחוצות וגם אנחנו אלה פה היום כולנו חיים בדרכיו דרך הקדש יקרא לה. זאת בעבודת ה' במילי דשמיא. ובמילי דעלמא בפירוש אתמר בזוה"ק דצדיקייא מגינין על עלמא ובמיתתהון יתיר מבחייהון ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא אתקיים עלמא רגעא חדא וכל הקרוב קרוב אל משכן ה' בחייו קודם לברכה: ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שליטא
חבר מתאריך 9.2.17
10663 הודעות | יום ראשון כ''ו בחשון תש''פ
06:15 24.11.19 |
|
95. השיעור היומי לשבת: סימן ל''ב
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.11.19 בשעה 06:26 בברכה, שליטא תניא ליום כ"ה חשון ה'תש"פסימן לב ברך ה' חילם ופועל ידם ירצה לרצון להם לפני ה' תמיד כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים ונדיב על נדיבות יקום להיות גדול המעשה בכל עיר ומנין ותחשב לו לצדקה ועל העושה נאמר צדקתו עומדת לעד עומדת לשון נקבה שמקבל התעוררות לבו הטהור מגדול המעשה אעפי"כ עומדת לעד. פי' שכל הצדקה והחסד שישראל עושין בעוה"ז מנדבת לבם הטהור הן הנה חיות וקיימות בעוה"ז הגשמי עד זמן התחיי' שאז הוא זמן גילוי אלקות ואור א"ס ב"ה מבחי' סובב כל עלמין בעוה"ז וכמ"ש באריכות במכתב דאשתקד וצריך להיות כלי ומכון להתלבש בו אור א"ס ב"ה כמו הגוף לנשמה עד"מ כמ"ש הלא כה דברי כאש מה אש אינה מאירה בעוה"ז אלא כשנאחזת ומתלבשת בפתילה כו' כמ"ש במ"א. והגוף והכלי לאורו ית' היא מדת החסד ונדיבת הלב ליתן ולהשפיע חיות למאן דלית ליה כו' כמ"ש בתיקונים וכמה גופין תקינת לון ואתקריאו בתיקונא דא חסד דרועא ימינא וכל הגוף נכלל בימין וכך אמר הפייט לבושו צדקה. וזהו שארז"ל אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד שהקציר הוא גילוי הזריעה הטמונה בארץ וכך הוא הצדקה והחסד שישראל עושין בזמן הגלות היא טמונה ונסתרת עד זמן התחיה שיתלבש ויאיר אור א"ס ב"ה בעוה"ז הגשמי ואיהו וגרמוהי חד הם בחי' הכלים דע"ס דאצי' וכ"ש וק"ו אור א"ס ב"ה הסובב כל עלמין מלמעלה מעלה מבחי' אצי' ולפיכך נקראת צדקה לשון נקבה צדקתו עומדת לעד שמקבלת הארה מאור א"ס סובב כל עלמין המתלבש בתוכה בעוה"ז הגשמי בזמן התחיה. אבל צדק לפניו יהלך הוא לשון זכר היא מדת החסד המתעוררת בלב האדם מעצמו ע"י התעוררות אהבת ה' בקריאת שמע ולדבקה בו ולמסור נפשו באחד ובכל מאדך כפשוטו וכו' ובאתערותא דלתתא וכמים הפנים לפנים כן לב אדם העליון כו' אתערותא דלעילא הוא המשכת אור א"ס ב"ה הסוכ"ע למטה מטה בעוה"ז הגשמי בבחי' גילוי בזמן התחיה כמבואר במכתב דאשתקד באריכות. וזהו לפניו יהלך שמוליך וממשיך פנים העליונים מלמעלה מהאצי' עד עולם העשי' וכעת עת לקצר וכל טוב מהם לא יבצר הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם כנפש תדרשנו: תקציר תניא : | כ״ה מרחשון - אגרת הקודש, אגרת ל"ב.
אגרת זו נכתבה כמענה על כך שבמנייני החסידים הסדירו את הצדקה ע״י גבאי צדקה, ומסביר את המעלה הנוספת כשההתעוררות לצדקה באה מהאדם עצמו. נאמר בפסוק 'צדקתו עומדת לעד', מדוע 'עומדת' בלשון נקבה? מפני שהצדקה היא בחינת ׳מקבל׳ (נקבה) – כלומר 'כלי' לאור אין סוף הסובב כל עלמין. אור אין סוף נמשל לאש, וכדי להאיר בעולם הזה הוא צריך כלי שיאחז בו, כאש הנאחזת בפתילה. הכלי להארה זו הוא בחינת החסד ונדיבות הלב שבעשיית המצוה. כשעושים צדקה וחסד זה כמו 'זריעה', וה'קצירה' (ההתגלות) היא בזמן תחית המתים. כתוב: ״צדק לפניו יהלך״ - בלשון זכר, ומדבר על נתינת צדקה מרצונו הפנימי שבכך הוא ׳משפיע׳ ומעורר את המשכת אור אין סוף. כשההתעוררות לצדקה באה מאדם אחר אז זה בבחינת ׳מקבל׳ (לשון נקבה), כלי המקבל הארה בלבד מאור אין סוף ''הגיע זמן הגאולה והנה זה משיח בא'' (הרבי מה''מ שליט''א) יחי המלך לעולם! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|