החיזוק היומי ליום ב' מנחם אב  

כדי להצליח יותר צריך עוד יהודי לידך

מלך אחד ביקש לחקור מי חכם יותר - הגויים או היהודים. לשם כך ערך המלך סעודת מלכים בארמונו בשני אולמות נפרדים והושיב קבוצת גויים באולם אחד וקבוצת יהודים באולם השני.

הסעודה הייתה כיד המלך, אך דבר מוזר היה שם - המזלגות לא היו רגילים, הם היו ארוכים וחדים מאד עד שמרוב אורכם לא היה ניתן לאכול איתם...

לאחר שעתיים נכנס המלך אל האולם שבו אכלו הגויים ומצאם על הרצפה כשהם שותתים דם והאוכל נותר במקומו על הצלחות.

אמר המלך: "טפשים שכמותם!" והמשיך לאולם של היהודים.

כשנכנס לאולם מצאם מחובקים ומדושני עונג מהארוחה המלכותית.

למחרת זימן המלך נציגים מחבורת הגויים והיהודים ושאלם: "ספרו לי, מה אירע בסעודה שלכם?"

השיב הגוי הפצוע: "כל אחד מאיתנו לקח את המזלג הארוך והחד וניסה אכול, אך מרוב אורך המזלג פגע האחד בחברו, כל אחד חשב שחברו פגע בו בכוונה, כך התפתחה ביננו מריבה גדולה..."

היהודי המחוייך אמר: "הבחנו מיד בקושי האכילה, באמת לא היה ניתן לאדם לאכול בעצמו, לכן ישבנו יחד והחלטנו שכל אחד יאכיל את חברו. הדבר לא רק גרם לנו להנאה ושובע אלא יצר בינינו אהבה ואחווה..." (רבי שמשון מאסטרופולי)

פעמים רבות אנו דואגים לעצמנו, חושבים על צרכינו ולא פוזלים לכוון חברנו. נכון, אדם צריך לדאוג לעצמו, לפתח את אישיותו, לעלות ולהתעלות.

אך עדיין אדם הוא אחד, לא תמיד הוא יכול לבצע משימות לבד, הוא צריך עוד אדם לידו, עוד קבוצה ולפעמים עם שלם.

כדי ליצור לידך סביבה תומכת, לעיתים אתה צריך "להאכיל" את הסביבה, לתת מעצמך, לדאוג לאחר ואז גם הסביבה "תאכיל" גם אותך.

לא פעם המזלג ארוך וחד, וכשאתה חושב על עצמך אתה יכול מקסימום לפגוע בך ובאחרים... תתן יחס, תפרגן לאחר, תעזור ותתמוך, אז תקבל את אותו הדבר בדיוק, כך תזכה לסביבה אוהבת ומאוחדת, לא פצועה ומדממת אלא מדושנת עונג... (רונן קרתא)