הפתגם היומי מספר ''היום יום''  

יום ראשון יד מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: עקב, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: עב-עו.
תניא: וזהו צדק ... סלה אכי"ר.

במנחה אין אומרים תחנון.
יד מנ"א תש"א - נמלאו החמישים שנה מיום שאמר לי אאמו"ר שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי. כאשר התחיל ה"צמח צדק" לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר הזקן: "וקנה לך חבר", וקנה (קוף בקמץ, נון בסגול) - לך חבר, ופירוש אאמו"ר, קולמוס הלב, משמע, כל דבר שלומדים צריך "לחיות" אותו.

יום שני טו מנחם אב ה'תש"ג

א"א תחנון.

שיעורים
חומש: עקב, שני עם פירש"י.
תהלים: עז-עח.
תניא: ה. ויעש ... ־214־ שמבין הכל.

רושם אאמו"ר : מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מ"מ היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דת"ב ... וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כ"ש לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, ואת רוח הטומאה אעביר כו', ומעין זה בט"ו באב תשש כו'.

יום שלישי טז מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: עקב, שלישי עם פירש"י.
תהלים: עט-פב.
תניא: אך ... ־קח־ וי"ב ע"ש.

נסיעות הבעש"ט בתחילת ההתגלות שלו היו על-דבר שלשה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר האמצעי היה מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים ואל מים - הולכים; פנימיות התורה נקרא אש ומהאש - נרתעים, לכן על המשפיע ללכת אל המקבל ולומר לו: אל תירא "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא".

יום רביעי יז מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: עקב, רביעי עם פירש"י.
תהלים: פג-פז.
תניא: אך ביאור ... ־קח־ ח"ע כנ"ל.

אדמו"ר הצ"צ ביאר מה שמיחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: אז ער לערענט א הלכה און ווייס אז די זעלבע הלכה וועט ער לערנען נאך מאה ועשרים שנה אין גן עדן גיט עס אריין א פייערעל.

___תרגום__

אדמו"ר ה"צמח צדק" ביאר מה שמייחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: כשלומד הלכה ומודע לכך שאותה הלכה הוא ילמד לאחר מאה ועשרים שנה בגן עדן - חודרת לתוכו אש-קטנה.

יום חמישי יח מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: עקב, חמישי עם פירש"י.
תהלים: פח-פט.
תניא: אך עולם ... ־216־ בעשי'.

אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל בעדארף דערנעמען ביז מיצוי הנפש.

__תרגום___

אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל צריכה "לתפוס" עד מיצוי הנפש.

המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י ותש"ר דרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תש"ר דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש. והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אח"כ מניחים תפלין דר"ת - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פרשת קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת ולומדים פרשה חומש עם פירש"י - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו'.

שבת כ מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: עקב, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: אך ... והמשכילים יבינו.

כשם שמצות תפילין, על דרך משל, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד, כך הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש הרמב"ם (יסודי התורה פ"ב ה"א): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא", הנה שיעור מצוות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן. ולא זו בלבד שיהיה לו טוב מזה, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכך במידת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דיבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביראת-שמים ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.

יום ראשון כא מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ראה, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: ו. זורע ... ־220־ ישענו כו'.

ההתעסקות בדרכי החסידות הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת החסידים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכיריו - בעניני מסחר - ידבר על לבו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים בדא"ח או לאיזו התוועדות. וההתעסקות בדרכי החסידות הוא חובת גברא מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת דא"ח .

יום שני כב מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ראה, שני עם פירש"י.
תהלים: קו-קז.
תניא: והנה מודעת ... תכונני.

אאמו"ר אמר: קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך מלבד בימי התעניות - ברכות השחר.

יום שלישי כג מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ראה, שלישי עם פירש"י.
תהלים: קח-קיב.
תניא: ז. אשרנו ... ־222־ ועלול כו'.

בחורף תרנ"ב כאשר אאמו"ר למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת ממעל ובתיבת ממש הם הפכים. ממעל תוארו רוחניות שברוחניות וממש תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלת נפש השנית, שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות.

מקובל רבי מפי רבי: בזמן המחלוקת הידועה סחו החסידים לאדמו"ר הזקן את גודל היסורים שסובלים מפשוטי המתנגדים. ענה הרבי: הסבא - כך היה הרבי מכנה את הבעש"ט - חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. בימים הראשונים להיותי במעזריטש אמר הרבי - הרב המגיד: מרגלא בפומיה של הרבי - הבעש"ט - אהבת ישראל היא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלוקיכם" - האוהב את האב אוהב את בניו.

יום שישי כו מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ראה, שישי עם פירש"י.
תהלים: קיט, מה...לא שכחתי.
תניא: והנה ... הגורל ממש.

משיחות אאמו"ר : ב"יציאת מצרים" של חסידות קיימת המצוה של סיפור יצ"מ בדיבור, לספר סיפורי חסידים ו"לקלוט" את הסיפור בפנימיות של פנימיות. יש לדעת כי כל סיפור הוא הוראה בחיים; על כל סיפור להביא למידה טובה וחיות פנימית בהידור מצוה, ו"לקליטת" דרכי הנועם של תורת החסידות.

שבת כז מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: ראה, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קכ-קלד.
תניא: ח. זורע ... בחו"ל וד"ל.

מברכים ר"ח אלול, אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות.
חודש אלול הוא חדש החשבון. דכמו בגשמיות הנה הבעל עסק.. בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות... כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השי"ת , דכל השנה הנה כל ישראל עוסקין בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דילי' הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. דעל ידי הכנה טובה זו.. זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות.

יום ראשון כח מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שופטים, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: קלה-קלט.
תניא: ט. אהוביי ... ־קיד־ פי התורה.

דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו.
הדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.

יום שני כט מנחם אב ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שופטים, שני עם פירש"י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: ע"כ אהוביי ... ציון כו'.

הנדרש הוא שתהיה העבודה בכח עצמו. גבוהה יותר היא הדרגה בה מובילים יד ביד מלמעלה; יקרה יותר - היא העבודה בכח עצמו.

מתחילין לומר לד"א . המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דר"ח .
אדמו"ר הזקן הי' אומר בתחלה מאמרים קצרים. ולדוגמא: ד"ה זכר רב טובך - וביאורו - שבסידור נאמרו בששה המשכים - באריכות יותר קצת מהנדפס.

בני ישראל נקראו ארץ חפץ, שיש בהם כמה חפצים יקרים באהבת השי"ת ויראתו ומדות טובות, ואין דבר גילוי המדות הטובות תלוי אלא במעורר. דבר ברור הוא, אשר בכל חלקי האדמה נמצאים מעינות מים חיים, וההבדל הוא רק בקירוב וריחוק, ואם כן הלא הכל תלוי בהחופר וכח סבלנותו ומתינותו.
וכיון שהרצון הוא כח עליון הגוזר ומפקד על כל הכחות, ומכריחם לעשות ולפעול כפי הפקודות שלו, א"כ איפוא עיקר העבודה הוא לעורר את הרצון לפעול ולעשות הן בעצמו הן בזולתו.

כתיבה וחתימה טובה - לשנה טובה ומתוקה!

שבת ד אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: שופטים, שביעי עם פירש"י.
תהלים: כג-כח, י-יב.
תניא: יא. להשכילך ... הגנוז.

סדר ברכות התורה: נוגע בטליתו בתחילת הקריאה ובסופה נושק הטלית במקום שנגע בס"ת , גולל הס"ת , מפנה פניו, קצת, לימין ומברך. פותח הס"ת וקורא.
במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם.
ומאחר דאפשר לעשות מאנוש איש או אדם, הרי בהכרח דגם באנוש ישנם כל אותם המעלות שישנם באיש וגם באדם.

יום ראשון ה אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, פרשה ראשונה עם פירש"י.
תהלים: כט-לד, יג-טו.
תניא: יב. והי' ... מדות לבדן.

מנהגנו בלבישת טלית גדול: מניחים הט"ג מקופל על כתף ימין ובודקים הציצית. בשעת הבדיקה אומרים ברכי נפשי גו'. אח"כ לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת להתעטף בציצית, סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צוארו לאחוריו בצד שמאל.
ס"א , דברי נחמיה או"ח ס"ט .

יום שני ו אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, שני עם פירש"י.
תהלים: לה-לח, טז-יח.
תניא: אך ... ־234־ הקדושות ית'.

הצ"צ סיפר: דער בעש"ט האט זייער האלט געהאט ליכטיקייט ואמר: אור בגימטריא רז, דער וואס ווייס דעם סוד וואס אין יעדער זאך, קאן ליכטיג מאכען.

__תרגום___

ה"צמח צדק" סיפר: הבעש"ט מאד חיבב אור, ואמר: אור בגמטריא 'רז' - היודע סודו של כל דבר מסוגל הוא להאיר את הדבר.

יום שלישי ז אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, שלישי עם פירש"י.
תהלים: לט-מג, יט-כא.
תניא: הנה אתערותא ... ־קיח־ המחייהו.

אדמו"ר הזקן הורה לכתוב פצוע דכא באלף לבסוף ולא בהא.
בפראג יש ס"ת שקבלה בידם שהגי-ה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמח"ת וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיה וכתוב בו "דכא" באלף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ס"ת אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב דכא באלף. ועיין בשארית יהודא סימן ט"ז] ודברי נחמיה סימן כ"ב]. ובספר משנת אברהם מציין כמה ספרים הדנים בזה.

יום רביעי ח אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: מד-מח, כב-כד.
תניא: ובירור ... ־קיח־ במצרף וכור.

הצ"צ מנה שלשה דברים שבזכותם הצליח בשנת תר"ג בפטרבורג באסיפת הרבנים. ואחד מהם הוא זכות שלשים ושתים אלף השעות, אשר טרח ויגע בדרושי רבינו הזקן במשך שלשים השנים תקס"ד-תקצ"ד .

אאזמו"ר אמר - ביחס להתבוננות בהעמקת הדעת בענין קשה ההשגה: אם הענין נוגע אזי מבינים ומשיגים בכי טוב, וראיה מן התורה בדיני נשים וכו' וטענותיהן שיכולות לטעון. ומדברים בזה תנאים ואמוראים והגאונים שכולם הם בעלי השכלה מופלגה, והתורה היא תורת אמת, והלא האשה אינה בערך לטעון טענות אלו. אבל האמת הוא, דכאשר הענין נוגע הנה גם חלושי הדעת ממציאים שכליים עמוקים.

יום שישי י אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, שישי עם פירש"י.
תהלים: נה-נט, כח-ל.
תניא: וז"ש והי' ... כל חטאתם.

גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל : שקלים פ"ו מ"ב , יבמות ס"ב. א, בראשית רבה פ"ך -
זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות.

שבת יא אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תצא, שביעי עם פירש"י.
תהלים: ס-סה, לא-לג.
תניא: יג מה רב ... בסוכה וגו'.

שבת פר' תצא תר"ג בשולחן קידוש היום הואיל ה"צמח צדק" לאמר: עוה"ז הוא עלמא דשיקרא , לכן הנה גם בהטוב מעורב פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה. העוה"ב הוא עלמא דקשוט - הנה גם הדברים בדברי תורה המדברים בענינים הנראים לחסרון, הרי כמו שלומדים אותם בג"ע - הם מעלה. - והתחיל לנגן, והראה בידו הקדושה לאות כי ינגנו אתו. בני הצ"צ התחילו לנגן ואחריהם ענו כל החסידים בקול שיר שהלהיב הלבבות. - כשגמר לנגן אמר הצ"צ: בעלמא דין פירושו של המאמר (סנהדרין צט,ב) "הלומד תורה לפרקים" - שלומד תורה לעיתים; בג"ע מפרשים את המאמר - שלומד תורה והתורה "מפרקת" אותו לפרקים, דברי התורה "לוקחים" אותו.

יום שני יג אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תבוא, שני עם פירש"י.
תהלים: סט-עא, לז-לט.
תניא: ובכל שנה ... וד"ל.

החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה, וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען.

___תרגום__

החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה; מה-שרק-לא-יהיה - מערלת הלב התפטרו מיד.

יום רביעי טו אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תבוא, רביעי עם פירש"י.
תהלים: עז-עח, מג-מה.
תניא: אך צריך ... ־קכב־ ומליצה.

התיסדות ישיבת "תומכי תמימים". יום א' ט"ו אלול תרנ"ז.
התחלת הלימוד בנגלה ודא"ח : יום ד' ח"י אלול תרנ"ז.
בליל שמח"ת תרנ"ט אחרי ההקפות הכריז אאמו"ר : הישיבה שמה "תומכי תמימים" ותלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים".

רבינו הזקן פי' המאמר " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" - על יהודי יש להביט כפי שהוא "נמצא" במחשבה הקדומה דא"ק ושם "נמצאת" כל נשמה על כל דורות צאצאיה עד ביאת המשיח גואל צדק, וכשעושים ליהודי טובה, מטיבים לכל הנשמות הללו עד סוף כל הדורות.

יום שישי יז אלול ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: תבוא, שישי עם פירש"י.
תהלים: פג-פז, מט-נא.
תניא: והנה מדות ... ־קכג־ מדותיהם.

רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ תבא, ושמע אדמו"ר האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות.
כששאלו את אדמו"ר האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות" .

יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש - תפ"ד. יום שנתגלה הבעש"ט - תקה.
יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה.
תוכן תורת הבעש"ט בשבת פר' תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבא אל הארץ גו'". 'ארץ' לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את ה'רצון' שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת' - "להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו' ושמת בטנא' - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך' - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו.
אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו'' - בכדי להגיע לרצון כו', זהו ע"י ש'והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם' - למסור את הנפש כדי לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.