החיזוק היומי ליום טז' מנחם אב  

אל גן החיות הגיע גמל צעיר. עם הגיעו הכניסוהו אל שטח בו נמצא גמל קשיש. כשנכנס הגמל הצעיר, ראה את דבשתו של הגמל הקשיש וחייך. כשראה אותו הגמל הקשיש מחייך שאל אותו לפשר חיוכו.

השיב לו הגמל הצעיר: "אני מחייך כי יש לך דבשת". מיד פרץ הגמל הקשיש אף הוא בצחוק.

שאלו הגמל הצעיר: "מדוע אתה צוחק?"
"אני צוחק כי אני רואה שיש גם לך דבשת..." השיב.

לעיתים אנו מתנהגים כמו הגמל, צוחקים על ה"דבשת" של החבר ולא מבינים שאף לנו יש "דבשת", ואולי גדולה יותר.
קל לראות חסרונות אצל הזולת יותר מחסרונות שיש לנו. כי אנו בעצם לא רואים אותן, מכסים אותן מעינינו.

במקום לראות את חיסרון האחר, לצחוק עליו ולהעצים בכך את עצמך, נסה לעזור לו למלא את חסרונו.

כשאנו בטוחים בעצמנו, שואפים לעצמאות ללא עזרה מהזולת, אנו מאפילים על היכולת שלנו לראות את צרותיהם של האחרים ומימלא לא דואגים למלא את חסרונם.

כשאנו רואים שיש לאחר "דבשת", כשיש לו מצוקה, נבטל את האני העצמי שלנו, ננסה לדאוג לו, נתפלל עליו, ננסה לעזור לו למלא את חסרונו.

במקום להיות גמל המחייך כשרואה את דבשת חברו, נעזור להעלים מחברנו את "הדבשת" שלו.

נהיה כאבותינו שדאגו לאחר אף שהיו צריכים לאותו הדבר. כך נזכה שהחיסרון שלנו יתמלא עוד לפני חסרונו של האחר...