החיזוק היומי ליום כ' מנחם אב  

בכוחם של היסורים להפוך אותך לצדיק וישר

לעת זקנותו שמע ה"חפץ חיים" זי“ע על חייט מראדין שהסתלק לבית עולמו. ביקש הרב מבני ביתו ללכת ללוויה, אך הם השיבו כי הלוויה כבר יצאה לבית הקברות.

כששמע כך ה"חפץ חיים" ציווה מיד לקחת מרכבה ולנסוע אחרי הלוויה. כל הדרך האיץ הרב בעגלון להגיע לפני הקבורה, ואכן הספיק ה"חפץ חיים" להשתתף בהלוויה עד סיומה, והזיל דמעות על הנפטר.

כשחזר הרב לביתו שאלוהו בני ביתו על סיבת השתתפותו בלוויה והרצון להיות שם בכל מחיר.

השיב להם ה"חפץ חיים": "שמעתי על הנפטר שהוא בעל ייסורים גדולים, והרי הייסורים ממרקים עוונותיו של אדם, אם כן, הנפטר היה בעל נפש נקיה, צדיק וישר, והמוריד דמעות על אדם כשר, הקב“ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, לכן התעקשתי לזכות וללוות את הצדיק לבית עולמו..." (הרב אריה לוין)

על כל אדם נגזרו בתחילת השנה כמות של ייסורים האמורים להגיע אליו במשך השנה כדי למרק את נשמתו ולצחצח את נפשו. אין אדם השמח בייסורים, כמו שמספר תנאים ואמוראים אמרו: "לא רוצים אותם ולא את השכר המגיע בעבורם".

אמרו חז"ל: "נאמר ברית במלח: 'וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית' (ויקרא ב', יג') ונאמר ברית בייסורים בסוף פרשת הקללות, מה ברית האמור במלח, מלח ממתק את הבשר, אף ברית האמור בייסורים, ייסורים ממרקים את כל עוונותיו של האדם ונעשה הוא זך וטהור.

טבע הטביע הקב"ה במלח שיהיה בכוחו למתק את הבשר, לרככו ולעדנו, כך הייסורים ממתקים הם את האדם וממרקים אותו מכל חטא ועוון.

הייסורים מטיבים לאדם כשהם במידה הנכונה, מיישרים את ליבו, ובגינם מייטיב האדם את מעשיו.

הייסורים באים למתק את העוונות ולמרק את הנשמה מכל רבב. אדם הרוצה להתענג בעולם הזה, מתקשה להכיל אותם ובועט בהם, אך אדם המבין את מטרת בואו לעולם, אינו שש בייסורים, אך מבין הוא שהם לטובתו...

אמר הרב קוק: "הייסורים בעצמם הם ממרקים את הנשמה. אדם המכיר בהכרה פנימית את האוצר הטוב המונח בייסורים האלו, ומקבל אותם באהבה גמורה, דעתו מתישבת בהם..."

אף אחד מאיתנו לא שש ושמח כשמגיעים אליו ייסורים, אולם אם חלילה קשיים וייסורים באו עליך, זכור שהם לטובתך, שהם מנקים ממך כל רבב של חטא, עושים אותך טהור ונקי יותר, במקום לבעוט בהם נסה להכיל אותם, הם הגיעו משמים רק לטובתך... בכוחם להפוך אותך לצדיק וישר