שבת כא תמוז ה'תש"ג
שיעורים:
חומש: פנחס, שביעי עם פירש"י.
תהלים: קד-קה.
תניא: וביאור הענין ... הוי' כו'.
אין מברכים שהחיינו בין המצרים ואפילו בשבת.
כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א מישראל, שבכאו"א מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום קדוש הוא. וכדאיתא בשמות רבה פ"ב א"ר אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי. וכל ענין השימום הוא בהבנינים, וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו"א מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ"ש אני ישנה ולבי ער, ואיתא במד"ר אני ישנה מן המצות ולבי ער לגמ"ח אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן, דכל ענין השימום, ר"ל , שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ להיסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.
חבר מתאריך 9.2.17
17291 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
שבת יג מנחם אב ה'תש"ג
בשעת קריאת עשה"ד עומדים ופניהם אל הס"ת .
שיעורים:
חומש: ואתחנן, שביעי עם פירש"י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ד. אין ... ־קו־ בצדקה.
ודברת בם בשבתך גו', ואמרז"ל ודברת בם בדברי תורה הכתוב מדבר. אמנם בעסק התורה גופא יש כמה חלוקי מדרי', ומבאר כאן כל המדרי': בשבתך בביתך הוא מעמד הנשמה למעלה באוצר הנשמות, קודם ירידתה למטה, ועוסקת שם בתורה. בלכתך בדרך, - קאי על הזמן שהנשמה יורדת מעולם לעולם וממדרי' למדרי', עד בואה למטה לעולם התחתון להתלבש בגוף גשמי ומתחיל ללכת בדרך עולם זה עד ימי זקנה ושיבה, עד ובשכבך בבוא ימי פקודתו, וגם אז הנה התורה תשמור עליו כמבואר בששי דאבות, עד ובקומך כאמור והקיצות גו'.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד