החיזוק היומי של רונן קרתא  

*פרשת - "ואתחנן" - ה' אלוקינו, ה' אחד*

באחד הלילות לנו רבי אלימלך ואחיו רבי זושא בפונדק דרכים. הלילה היה קר מאד ושניהם ישנו על הארץ סמוך לתנור.

באמצע הלילה הגיעו אורחים חדשים לאכסניה - גויים שבאו לערוך מסיבת יום הולדת לאחד מחבריהם.

במהלך שתיייה מרובה של יין, ראו את היהודים הישנים שנת ישרים סמוך לתנור. מיד משכו את רבי זושא והחלו להכות ברגליו על מנת שירקוד לפניהם וישמחם.

המקרה חזר על עצמו מספר פעמים, כשבכל פעם עזבוהו לנפשו, ושוב משכו אותו אליהם כדי שירקוד לפניהם.

אמר לו אחיו רבי אלימלך: "בפעם הבאה, אלך אני במקומך 'לשמח' את השיכורים".

רבי זושא סירב והשיב: "הלא משמים גזרו עליי את הצער הזה! אין זה אלא לכפרת עוונותיי". אולם רבי אלימלך לא הסכים והחליף עימו את מקום השינה.

הגויים לא שמו לב שהשניים התחלפו ואמרו איש לרעהו: "מדוע כל פעם היהודי החיצוני ירקוד, הגיע הזמן שגם היהודי השני ירקוד לפנינו..." ומשכו את רבי זושא מליד התנור, והחלו להרקידו.

אמר רבי זושא לרבי אלימלך: "רואה אתה? הכל בהשגחה פרטית..." והחל רוקד בשמחה רבה.

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו', ד')

בפרשת השבוע, בפסוק שמע ישראל, מופיע שלוש פעמים שמו של הקב"ה, פעמיים בשם הוויה, שהוא מידת הרחמים, ואחד אלוקים, שהוא מידת הדין.

מדוע כך הדבר?
לעיתים נשלחים לאדם ברכות וישועות, טובות וחסדים, ולעיתים חלילה באים קשיים וכישלונות.

יכול חלילה האדם לחשוב שיש שתי רשויות, שתי אלוהיות, אחד מביא טובה והשני רעה.

אומר לנו משה רבינו, אל תטעו בדבר, שמע ישראל, תבינו, ה', שמביא עליכם טובות, ואלוקים המביא עליכם קשיים, הוא אותו האל, והוא אחד - כולו רחמים.

לומר לנו, הטובה והברכה, הקושי וכאב, הם רחמים, הם לטובתינו, רק בעיניים שלנו, אנו מפרשים את הקושי והכאב לרעה, אולם בורא עולם נסתר הוא, ומביא עלינו את הקושי לטובה שלנו, לפי שכולו חסד ורחמים.

נשכיל להבין שמה שמגיע לנו מדוקדק בשיא הדקדוק, הטובה והצער מדויקים רק בשבילנו, ואין אף בריה שיכולה להתחלף איתנו ולא אנו איתה, נוכל ליצור לנו חיים שלווים יותר, נוחים יותר ומאושרים כל כך!

לא כל מה שנראה כלפי חוץ ניתן לראות גם מבפנים! תשמח במה שנגזר עליך, בין טוב ובין פחות טוב. כי מה שמגיע אליך מלמעלה מותאם בדיוק רק בשבילך! גם ברע יש כל כך הרבה טוב!

האושר של חייך תלוי באיכות מחשבותיך! מה שנותר לך הוא לחשוב תמיד טוב גם אם המצב נראה גרוע ביותר. כי המושג "גרוע" לא נכנס לרשימה של יהודי מאמין...

לפי, שה' אלוקינו, ה' אחד! (רונן קרתא)