הסיפור החסידי היומי  

שמעתי מרב דקהילתנו, שהיה בק"ק מעזריטש אחד בשם רבי לייביש, והיה בימים נוראים אצל הבעל שם טוב הקדוש.
קודם ימים נוראים חלה רבי לייביש, והבעל שם טוב הקדוש עסק ברפואתו, כל הלילה של ערב ר"ה, וגם בלילה של ר"ה, וכלל לא היה נראה עליו ח"ו סימן מיתה.
רבי לייביש הלך לבית המדרש, התעלף בעת התפילה ונחלש מאוד.
הודיעו לבעל שם טוב הקדוש את הדבר - ולא שמע, והיו יראים לצעוק בקול לבעל שם טוב הקדוש.
כשראה זאת רבי יצחק מק"ק מעזריטש, שהבעל שם טוב הקדוש לא פנה לרבי לייביש, וצעק לבעל שם טוב הקדוש בקול גדול.
ענה לו הבעל שם טוב הקדוש, ואמר: "למה לא אמרו לי?".
הלך הבעל שם טוב הקדוש לביתו של רבי לייביש במרוצה, ומצא שם את מלאך המוות עומד על גביו, וגער בו בנזיפה, ומלאך המוות ברח.
הבעל שם טוב הקדוש לקח את רבי לייביש בידו ותיכף הבריא, והוליך אותו לבית המדרש, כי היה ירא להניח אותו בביתו, פן ח"ו מלאך המוות ישוב אליו.
אחר כך סיפר הבעל שם טוב הקדוש על עצמו, שרצו לדחות אותו מהעולם הזה ומהעולם הבא, על שעשה זאת.
ואמר, שלא עשה זאת אלא מחמת שפתאום ראה את מלאך המוות, ודווה ליבו, ועל כן עשה את הדבר.