גדולי ישראל - רבי אהרן ראטה  

תאריך לידה 23 באפריל 1894 אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית
תאריך פטירה מרץ 1947 (בגיל 52) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה, ממלכת רומניה, פלשתינה (א"י)
תקופת הפעילות ? – מרץ 1947
רבותיו הרב ישעיה זילברשטיין
תלמידיו מאיר ברנדסדורפר, אברהם יצחק קאהן, אברהם חיים ראטה
אדמו"ר

רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אַהרַלֶ'ה; תרנ"ה, 1894 – ו' בניסן תש"ז, מרץ 1947) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד. מכונה בחצרות אלו, 'אדמו"ר הזקן'.

תולדות חייו
אביו, שמואל יעקב, היה קצב בעיר אוז'הורוד (אונגוואר) בהונגריה. בצעירותו למד בישיבות במונקטש, וואיא ווייצן, ושהה בחצרות אדמו"רים, בהם הרב צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, הרב יהוסף ראטנבערג מקאסאני, הרב יהושע העשיל פריד מקאפיש והרב ישכר דב רוקח מבעלז. תקופה קצרה שהה גם אצל הרב ישראל הגר מויז'ניץ. על תקופה זו כתב:

דעו בני חביביי כי אני נתגדלתי בלי גידול של אב ואם, ובלי גידול של אב ומורה דרך בנערותי, וגם אחר כך לא מצאתי את שאהבה נפשי ללמדני דרך השם כאות נפשי, ואם הייתי מוצא חברייא של עובדי השם בימי בחרותי הייתי נוסע אליהם אפילו אלף פרסאות ויותר, ומחמת שלא מצאתי הייתי מוכרח לעסוק זה בעצמי, הגם לי לעצמי לא נצמח מזה טובה לעבודת השם עד עתה.

— שומר אמונים, ירושלים תשי"ט, עמ' קצח
בשנת תרפ"א (1921) הקים חבורה בשם "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, במטרה לעסוק בעבודת ה', תלמוד תורה ותפילה בהתלהבות ובקול רם. נודע כסגפן. נהג לדבר בהתלהבות אודות ביאת המשיח. בשנת תרפ"ה (1925) עלה הרב ראטה לארץ ישראל, וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש "אוהל אלימלך" על שם רבו, רבי צבי אלימלך מבלוז'וב. בזמן שהותו בארץ סבל ממחלות וייסורים, ובעצת רופאיו חזר לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר לצורכי ריפוי, בהותירו אחריו גרעין של חסידים בארץ ישראל.

הדגיש אמירת אמן בקול רם, ובעקבות זאת שינה בשנת תרצ"ג (1933) את שם חבורת חסידיו ל"חבורת שומר אמונים", על פי מאמר חז"ל: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן” (סנהדרין קי, ב). בנושא זה הוא עוסק בספרו שומר אמונים. בשנת תרצ"ו (1936) עברה חבורתו אל העיר ברגסז.

בשנת 1940, עלה בשנית לארץ ישראל עם בני משפחתו והקים בירושלים את בית המדרש "שומרי אמונים". בפי חסידי תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הוא מכונה "האדמו"ר הזקן" (ביידיש: "דער אלטער רבי"), כדי להבחין בינו לבין האדמו"ר שלאחריו, חתנו הרב אברהם יצחק קאהן.

הרב ראטה היה רוב ימיו חולני, בפרט במערכת העיכול. גופו היה צנום. נפטר בגיל 52, בו' בניסן תש"ז (1947), בעיצומה של טחינת קמח ידנית ברחיים לצורך אפיית מצות.

לאחר מותו נתמנה למלאות את מקומו חתנו הרב אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מ"תולדות אהרן". אנשי החסידות ממשיכים את מורשתו ומכונים רֶבּ אַהרַ'לַך, על שמו. בהמשך מינתה קבוצה של חסידים את בנו של הרב ראטה, הרב אברהם חיים ראטה למנהיגם. כיום נקראת קבוצה זו חסידות שומרי אמונים. בשנות התשעים התפלגה מתולדות אהרן חסידות "תולדות אברהם יצחק".

מורשתו

הספר "שומר אמונים", מהדורה ראשונה, ירושלים תש"ב
הגותו מדגישה את האמונה באל. לדבריו, כל הקשיים בעולם הם מבחן של האמונה, ושכר העומדים בו רב. אין להאשים את בורא העולם בצרות היומיומיות, אלא לקבל אותן באהבה. מטרת הייסורים והצרות לנקות את האדם מחטאיו. את השואה ראה כעונש על פגם באמונה ועל פגם היסוד (הוצאת זרע לבטלה, נישואי תערובת וזנות). שפתו פשוטה ועממית והוא מרבה לפתוח פסקאות במילים "בניי" ו"אהוביי".

גרשם שלום הביא את החצר החסידית של רבי אהרן ראטה, או רוט, כתופעה יחידה בתולדות החסידות בדור שלפני השואה של התחדשות חסידית בארץ ישראל, שלא כהמשך לשושלת אלא כצדיק בזכות עצמו. עוד הוא כותב שהספר "שומר אמונים" הוא "מהתעודות המופלאות ביותר ליהודי בן זמננו, גם אם הוא רחוק ככל האפשר מעצם המסגרת המסורתית שבתוכה אפשרית הייתה תופעה כזאת".