גדולי ישראל - רבי יצחק אביחצירא  

תאריך לידה 12 בספטמבר 1895 כ"ג באלול ה'תרנ"ה ריסאני, מרוקו
נהרג 2 באפריל 1970 (בגיל 74) כ"ה באדר ב' ה'תש"ל ישראל
כינוי בבא חאקי
מדינה ישראל, מרוקו
תקופת הפעילות ? – 2 באפריל 1970

צאצאים
אברהם אבוחצירא
יחיאל אבוחצירא
אהרן אבוחצירא

הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.

קורות חייו
במרוקו
נולד בעיירה ריסאני, במחוז תאפילאלת שבמרוקו לרב מסעוד אביחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא. הוא אחיהם של הרב דוד אביחצירא והבבא סאלי.

בשנת ה'תר"ף (1920) עבר לעיירה בודניב יחד עם אחיו הבבא סאלי, עקב גזרות נגד היהודים בריסאני ורצח אחיהם הגדול הרב דוד על ידי השלטונות. בשנת ה'תרצ"ו (1936), עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, והנהיג בה את הקהילה היהודית. בשנת ה'תש"ה (1945) עזב את מרוקו ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שבה התגוררו רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת עקב הגזרות.

בישראל
בשנת ה'תש"ח, עם הקמת מדינת ישראל, עלה לישראל עם משפחתו והשתכן תחילה במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, בא לפגשו ויזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד. שימש כרב העיר רמלה לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר וכרב העיר לוד לצד הרב אברהם קוטנר במשך כ-20 שנים. כן היה חבר במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו.

מונה ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון הרב יצחק נסים.

ביולי 1959 התמנה להיות חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי ואדי סאליב. הוא היה היחיד מבין חברי הוועדה שנולד בצפון אפריקה.

בכ"ה אדר ב' ה'תש"ל (2 באפריל 1970) נהרג הבבא חאקי בתאונת דרכים בצומת גבעתי שבדרום, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי.

בהלווייתו השתתפו 20,000 איש ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן והרב הראשי לצה"ל שלמה גורן. נקבר ברמלה.

לאחר פטירתו התמנה בנו הרב אברהם אבוחצירא (ה'בבא הנא'), עד אז הרב של יבנה, כרב העיר רמלה תחתיו. לאחר שנפטר גם הוא בשנת התשל"ד (1974), נבחר בנו האחר הרב יחיאל אבוחצירא לרב העיר.

משנתו

הרב אבוחצירא (משמאל) יחד עם הרב האשכנזי הרב אברהם קוטנר וראש העיר פסח לב בתפילת יום העצמאות בבית הכנסת המרכזי בלוד, שנות ה־50
הרב היה ציוני נלהב וחזר בנאומיו על כך שזמננו זה הוא זמן אתחלתא דגאולה.

לאחר מלחמת ששת הימים תמך בקביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים. במכתב לחייל (לימים סגן-אלוף הרב זאב לוין) כתב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים בו שהחיינו. לגבי גילוח ותספורת (אף שאלו ימי ספירת העומר) אמר שזה נתון להרגשת האדם.

במכתב לרב יהודה לייב פישמן מימון קרא הרב אביחצירא להקים את הסנהדרין, בראשות הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב מיימון.

כשנשאל לגבי שימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה, כתב: "דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שניתן לסמוך עליהם. תמך בהיתר מכירה בשמיטה. נהג ללבוש ציצית עטורה בפתיל תכלת.

משפחתו
נישא לאחייניתו אסתר, בתו הבכורה של אחיו הרב דוד אבוחצירא, לאחר מותה נישא בשנית. משתי נשותיו היו לו 12 ילדים, חלקם עסקו בתפקידים ציבוריים, וביניהם: