הפרקליט שטיפל במעצר האסיר איקס מונה לשופט מיד לאחר מותו של איקס
הועבר בתאריך 18.02.13 בשעה 07:44 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל)
הפרקליט מטעם המדינה שליווה מעצרו של האסיר איקס, בן אלון זיגייר, עו"ד צחי עוזיאל מפרקליטות מחוז מרכז, מונה מיד לאחר התאבדותו של זיגייר בתא המעצר לשופט בית משפט שלום בתל אביב.
זיגייר התאבד (או נרצח) בתאו בכלא איילון ביום 15/12/2010. נקבר במולדתו אוסטרליה ביום 22/12/2010.
בחודש דצמבר 2010, מיד לאחר מותו של זיגייר, מונה עו"ד צחי עוזיאל לשופט.
שמו של צחי עוזיאל מופיע בתיק המעצר עד תום ההליכים כפרקליט המלווה את התיק מטעם מדינת ישראל.
לא מדובר על תיק האישום שפורסם בתקשורת - תפח 8493-03-10 שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז (אז בפתח תקוה) אלא בתיק מעצר שמספרו מת 8509-03-10 גם הוא בבימ"ש מחוזי מרכז: מדינת ישראל נגד פלוני אלמוני.
זיגר נעצר בהחלטת השופטת גרסטל ביום 10/03/2010. התיק נפתח ביום 04/03/2010.
2. זאת לא המערכת שנטען ש''פרצת'' אליה ??בתגובה להודעה מספר 0
מקווה שלא תסתבך שוב ..
* כפוף לתקנון המבצע , עד גמר המלאי ט.ל.ח
אפשרויות ניהול
halemo
17.02.1312:27
4. אין מה לפרוץ. זה עיון באתר בית המשפטבתגובה להודעה מספר 2
כנס לרשימת תיקים שנפתחו בבית משפט מחוזי מרכז. פתאום יקפוץ לך תיק ששמו מדינת ישראל נגד אלמוני. יש שניים כאלה. אחר כתב אישום (תיק תפ"ח). השני תיק מעצר עד תום ההליכים (מ"ת).
אלה תיקים פתוחים לציבור. לא שיש שם מסמכים כרגע, אבל מידע מטא דטה (מה שנקרא), מידע מעטפת, קיים וקיים.
6. halemo ידידנו-האם זה לא כלול בצו האסור פרסום? האינך מסתכן?בתגובה להודעה מספר 4
יותר ממה שנכנס לפה, יש להחמיר במה שיוצא מן הפהוגם מהמקלדת
אפשרויות ניהול
אחד באפריל
17.02.1318:09
15. תוכן התיק חסוי, כל השאר(מה שהלמו הביא) פתוח לכלל הציבור .בתגובה להודעה מספר 6
אפשרויות ניהול
מובחר
17.02.1312:25
3. מעניין מאוד,תודה.בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Ferenci
17.02.1312:35
5. מה הבעיה? לפי כל הדיווחים, טיפול המדינה בזיגיירי היה תקין לחלוטיןבתגובה להודעה מספר 0
ולצערינו אנשים מתאבדים בנסיבות שונות. אולי אם אחמ"ש בכלא כאשר במשמרת שלו ארעה ההתאבדות, היה מועלה בדרגה זאת הייתה בעיה.
אפשרויות ניהול
פילוביץ שחף
17.02.1313:52
7. מה קרה עם הרשם/פרקליט שרשם את הפרוטוקול/המסמך הסודי/רצח רבין....?!בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
שמיים
17.02.1319:37
23. זאת שאלה באמת מעניינת...בתגובה להודעה מספר 7
אפשרויות ניהול
סניגור
17.02.1319:56
24. מי שכיום מכהן כשופט בביהמ''ש העליון, נועם סולברג. יש לכך משמעות?בתגובה להודעה מספר 23
לפי שיטת הסניוריטי, הוא אמור לשמש נשיא בעוד 15 שנה. תודה!
אפשרויות ניהול
שמיים
17.02.1320:08
26. יד לוחצת יד. כל מה שאכתוב עכשיו הינו בגדר דעתי בלבד.בתגובה להודעה מספר 24
נעם סולברג הוא כנראה אחד היחידים במערכת המשפט שיודע את הסוד של רצח רבין. ומשום כך הוא מהווה איום כמעט מתמיד עבור הממסד שמנהל את המדינה מאחורי הקלעים: כנופיית בייניש (לשעבר) ו"חדי הקרן" למיניהם. בישיבה המפורסמת שהתנהלה בראשות טליה ששון מהפרקליטות ובנוכחות סוכן השב"כ יחזקאל (חזי) כאלו, הוחלט לדחות את משפט רביב עד לאחר הבחירות לכנסת, כדי לא לפגוע בסיכויי השמאל בכלל ואהוד ברק בפרט, לעלות לשלטון. נעם סולברג רשם את פרוטוקול רצח רבין, בו הפרקליטות החליטה לדחות משפט מתוך מניעים פוליטיים. לימים הוכרח נעם סולברג להצהיר, שהוא לא בטוח יותר בנכונות הפרוטוקול שרשם, ובתמורה ל"שיכחה" זאת קיבל מישרה של שופט.
אפשרויות ניהול
פילוביץ שחף
17.02.1320:17
27. קבל ח''ח ידידי, לגזור ולשמור !!!!בתגובה להודעה מספר 26
אפשרויות ניהול
סניגור
17.02.1320:53
29. אחד היחידים? כל מי שלהם יד ורגל שם (ולא רק הם), ראו את מצג השוא המשפטיבתגובה להודעה מספר 26
מה לי יודעי סוד ומה לי יודעי חצי סוד ורבע סוד? ייפתח מחדש תיק חיסול רוה"מ רבין. זהו הכתם הצורם ביותר על פניה של מערכת המשפט בישראל! תודה!
אפשרויות ניהול
שמיים
17.02.1321:06
30. אמת. יפה אמרת ידידיבתגובה להודעה מספר 29
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1314:01
8. כתוב שהדיון הקודם היה ב-9 לפברואר 2010, אני מבין נכון? כלומר לפני שדאחי חלפןבתגובה להודעה מספר 0
פרסם בפעם הראשונה את הדרכונים של המחסלים בדובאי ב-15 לפברואר 2010 !
כלומר לפני שבפעם הראשונה היה ידוע שלמפקד משטרת דובאי יש את הצילומים של המחסלים, והיא טוענת שאלה אנשי מוסד, ב-15 לפברואר 2010, הוא כבר נעצר, והובא למעצר ?
מעניין מאוד.
זה גם אומר שההריון של אשתו נמשך 10 חודשים, כי ביתו נולדה 4 ימים לפני מותו (מותו היה ב-15 לדצמבר 2010 לפי הפרסומים), האם זה אפשרי ?
אפשרויות ניהול
הארי פוטר
17.02.1314:14
10. תסתכל טוב - הדיון הקודם היה ב-2 בספטמבר 2010בתגובה להודעה מספר 8
התאריכים באתר בית המשפט הם בשיטה הישראלית/אירופאית ולא בשיטה האמריקאית. 2/9/10 זה 2 בספטמבר, לא 9 בפברואר.
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1314:18
11. לדעתי לא יכול להיות שהדיון הקודם היה ב-2 לספטמבר, כי הדיון הנוכחי הוא במרץבתגובה להודעה מספר 10
ובדיון זה, הנוכחי שמוצג, נקבעה הפסיקה בתיק המעצר, אז למה שיהיה דיון לאחר מכן בספטמבר?
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1317:51
13. halemo, זה נכון שהדיון הקודם היה ב-9 לפברואר, או שמדובר בספטמבר?בתגובה להודעה מספר 8
אפשרויות ניהול
halemo
17.02.1318:06
14. לפי האתר היה דיון ב 2 ספטמבר 2010בתגובה להודעה מספר 13
זה היה דיון הוכחות. למרות שבהליכי מעצר אין הוכחות, אלא רק באישום העיקרי. זה נראה כמו טעות. זה יותר דיון תזכורת. דיון תזכורת לשופט כי זה בשעה 07:30 - 08:00.
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1323:20
36. מה זה דיון תזכורת לשופט? בדיון תזכורת יש פרוטוקול?בתגובה להודעה מספר 14
האם דיון תזכורת זה סתם תזכורת פיקטיבית (כלומר ללא דיון אמיתי פיזי) לנושא שהשופט שם לעצמו במערכת, או שזה דיון אמיתי ?
אם כן , אז למה כתוב שם שיש פרוטוקול?
אם לעומת זאת דיון תזכורת זה דיון אמיתי, למה צריך לערוך כזה דיון 6 חודשים אחרי שנעצר בעקבות הדיון הקודם לו במרץ?
האם אפשר לראות אם היו עוד דיונים ביניהם, או שהדיונים היחידים היו רק במרץ וספטמבר?
אפשרויות ניהול
8200 היחידה
17.02.1323:07
34. אתה חד וענייניבתגובה להודעה מספר 8
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1314:04
9. הוא היה קודם לכן גם כך פרקליט בכיר במחוז מרכז. האם מינוי לשופט שלום נחשב לקידוםבתגובה להודעה מספר 0
בעולם המשפט, ואם כן למה? האם המשכורת והתנאים יותר טובים ?
אפשרויות ניהול
halemo
17.02.1318:09
16. לשופט יש חסינותבתגובה להודעה מספר 9
מי יחשוב להעמיד שופט לדין על פשלה שקרתה בתקופה שהיה פרקליט?
אפשרויות ניהול
יזהר
17.02.1323:05
33. להעמיד לדין תובע על כך שניצח בתיק?בתגובה להודעה מספר 16
על איזה פאשלה אתה מדבר, הלמו? מה היו תוצאות ההליך המשפטי?
השופט צחי היה בצד המדינה (התובע), וזה לא שהבן ז(ונה/יגייר) הזה יצא זכאי ונעשתה פאדיחה - ת'כלס נראה כאילו התביעה הצליחה במשימתה.
חסר פה האינטרס בנאדם - על מה יש לחפות כאן? (הייתי מבין אילו הסנגור היה מקבל איזה צ'ופר כדי לשתוק, אבל לא התובע...)
אפשרויות ניהול
tec
17.02.1323:14
35. אולי מהכרותו את התיק יש לו ידע על דברים לא ראויים שנעשו או ביקורת,בתגובה להודעה מספר 33
אולי לא מדובר בפאשלה שהוא עשה, אלא בכך שיש לו ידע על דברים מסויימים או חסויים שלא רוצים שייצאו.
מצד שני, אם זו הסיבה, זה מפריך את סיבת החסינות לקידומו שנתן הלמו, כי אם לא היתה לו פשלה, הוא לא צריך חסינות.
אפשרויות ניהול
אחד באפריל
17.02.1318:16
18. הפרקליטות היא קרש קפיצה לכיסא השפיטה, אין בזה חדש, הלמו רק הביא עובדה, לדעתיבתגובה להודעה מספר 9
אין קשר ישיר "מחייב" בין הקידום לתיק. מטבע הדברים, נותנים לעו"ד מנוסה ועם סיווג גבוה לטפל בתיק כזה - עו"ד כזה - עם נסיון בתקים מסוג כזה ועם סיווג בטחוני גבוה, מתאים לשפיטה.
בזמנו היתה בעיה שאת רוב רובם של השופטים מינו מהפרקליטות ומהתביעה המשטרתית, כיום נפתח פתח (לא גדול מספיק) לעודים מהשוק הפרטי.
אפשרויות ניהול
אנטי
17.02.1314:18
12. השוטר ששמר בדלת עשה פלוץבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Marom
17.02.1318:15
17. תודה על השיתוף עבודה מעולהבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
פרוזק
17.02.1318:48
19. סחתן על ההשקעה, אבל לא הבנתי את הטענה. איך הוא יכול היה להשפיע על מותו של זייגרבתגובה להודעה מספר 0
בתפקידו כתובע שלו מטעם המדינה?
אפשרויות ניהול
פוסט
17.02.1319:22
20. אתה כבר מכבב בטוויטר של יהודה בלובתגובה להודעה מספר 0
חוק השב"כ - הכרונולוגיה של חוק שירות הביטחון הכללי
שירות הביטחון הכללי של מדינת ישראל, הוקם בסמוך לקום המדינה, אולם תפקידיו, מבנהו וסמכויותיו, לא נקבעו עד שנת 2002 בחוק, אלא בהחלטות ממשלה בלבד, ובאופן חלקי. במהלך השנים הוחלט אמנם לתת ביטוי בחקיקה לסמכויות שונות של השב"כ כגון : חוק האזנת סתר, התשל"ט - 1979, חוק מרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 1981, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 ועוד. ברם, בכל אלה מדובר היה בהסדרים נקודתיים בתחומים ספציפיים בלבד, ואילו מעמדו, מבנהו, תפקידיו וסמכויותיו של השב"כ, ודרכי הפיקוח על פעילותו, לא זכו עד למועד כניסתו לתוקף של חוק שירות הביטחון הכללי (להלן - חוק השב"כ) להסדרה כוללת בחקיקה.
כבר בסוף 1988 החליטה הנהלת השב"כ לפעול לייזום חקיקה, על מנת לבחון את האפשרות והצורך להסדרת פעילותו של השב"כ בחוק. החלטה זו הביאה לעבודה פנימית רחבת היקף בתוך השב"כ שנמשכה עד שנת 1994 כשהנוסח שאותו הציע השב"כ הועבר לשר המשפטים דאז.
לאחר מכן (בין השנים 1995-1998) הפכה העבודה להיות משותפת עם צוות במשרד המשפטים שתוצרי העבודה השירותית הפנימית הובאו בפניו. בהמשך הוכן, בשיתוף עם נציגי השב"כ, תזכיר חקיקה ובעקבותיו "נוסח כחול" של הצעת חוק.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת בפברואר 1998, והועברה לדיון בועדה המשותפת (של ועדת חוקה וועדת חוץ ובטחון) בכנסת לשם הכנתו לקריאה שניה ושלישית. עקב חילופי הממשלה לאחר הבחירות ועבודה נוספת בהצעת החוק התעכב הטיפול בהצעת החוק עד 6/3/00 עת הוחלט להמשיך בהליך החקיקה.
משנת 2001 ואילך החלה עבודה אינטנסיבית של הועדה המשותפת בכנסת בראשות יו"ר ועדת החוץ והביטחון - ח"כ דוד מגן יחד עם נציגי השב"כ ומשרד המשפטים.
העבודה המאומצת הביאה, אכן לחקיקת חוק שירות הביטחון הכללי שהתקבל בכנסת ביום 11 פברואר 2002. החוק פורסם ברשומות ב - 21 פברואר 2002, כאשר מועד כניסת החוק לתוקף היה ב - 21 אפריל 2002. עם כניסתו לתוקף, ולראשונה מאז היווסדו, החל לפעול שירות הביטחון הכללי על בסיס תשתית חוקית סדורה ושלמה.
סעיפי החוק חייבו השלמה בחקיקת משנה, בצורת תקנות, כללים והוראות שירות, וכן התקנת נהלים אשר יסדירו באופן מפורט את כל הנושאים אשר נדרשו לפירוט בהתאם לחוק.
על כן, מיד לאחר כניסת החוק לתוקפו הוקמה בשב"כ ועדת היגוי לעניין זה, וכן הוקמו צוותי עבודה ביחידות השונות אשר נדרשו למלאכת התקנת התקנות, הכללים וההוראות כאמור. מלאכה זו אשר הייתה אינטנסיבית ומאומצת, הסתיימה עם כניסתם לתוקף של כל הכללים והתקנות אשר נדרשה התקנתם על פי חוק השב"כ.
חוק השב"כ עוסק בהסדרת ארבעה עניינים מרכזיים:
1. ההיבט המוסדי - מעמד השב"כ ואופן קביעת סמכויותיו, כפיפותו לממשלה, מעמד ראש השב"כ. 2. ההיבט התפקודי - ייעוד השב"כ, תפקידיו, סמכויות כלליות הנתונות לו (לרבות הסמכות לבצע חקירות), סמכויות סצפציפיות הנתונות לו (לרבות - סמכויות חיפוש, קבלת נתוני תקשורת, קביעת התאמה בטחונית). 3. היבט הפיקוח והבקרה - מעמד המבקר הפנימי, חובות דיווח עיתיות לכנסת, לממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, חובת אישור ע"י גורמים חיצוניים של תקנות, כללים והוראות, כינון מנגנון השגה חיצוני בנושא קביעת התאמה ביטחונית. 4. הוראות שונות הנגזרות ממאפייני הפעולה הייחודיים של השב"כ - מעמד התחקיר הפנימי, סייג לאחריות עובד השב"כ או הפועל מטעמו, הגבלות על עובדי השב"כ בתקופת עבודתם ולאחריה, הוראות בדבר סודיות.
מכוח חוק השב"כ הותקנו ע"י ראש הממשלה תקנות בתחומים שונים בהם עוסק החוק.
התקנות הינן פומביות.
מעבר לתקנות נקבעו הוראות, כללים ונהלים בתחומים שונים - כל אלה הינם נורמות פנימיות שאינן מפורסמות לציבור.
"שמרון אומר שהוא אינו יודע אם גם המוסד צריך לעבוד עם יוצרים כדי לשפר את תדמיתו, אולם ברור לו שהארגון החשאי צריך להיות תקשורתי יותר: "כששואלים אותי אם המוסד צריך דובר, אני אומר שהמוסד לבטוח לאומי צריך דובר, הוא מגחך, אבל ברור לי שגם שהמוסד צריך שתהיה לו מודעות בעינייני תקשורת, ושבדרגים הבכירים יבינו שבעשור השני של המאה ה-21 מבצעים חשאיים לפעמים גולשים למרחב התקשורתי וצריך להתכונן לזה. אני נוטה להאמין שצריך פונקציה שתשמור על קשר עם עיתונאים מסויימים ושתדע לייזום".
"הדוגמה הקלסית היא סיפור בן זיגייר. בארץ ידעו שהתחקיר האוסטרלי מתבשל, ואם הייתה מודעות במערכת ומישהו שזה התפקיד שלו היה עוסד בזה, הייתה מתפרסמת הודעה ממשלתית עשרה ימים לפני פיצוץ הפרשה ולא שלושה ימים אחרי".