זוכה פרס נובל פרופ' דן שכטמן יתמודד במירוץ לנשיאות המדינה
הועבר בתאריך 21.01.14 בשעה 21:03 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל)
מקור: יומן ערוץ 1
צופה מהצד
17.01.1420:03
1. הוא יתראיין בהמשך היומןבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
קשב מרוכז
17.01.1420:07
2. פרופסור דן שכטמן- מתוך ויקיפדיהבתגובה להודעה מספר 1
דן שכטמן (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה שכטמן בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998, ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.[1]
ביוגרפיה שכטמן נולד בתל אביב וגדל ברמת גן ובפתח תקווה. סבו (אבי אמו) היה זאב אשור.[2] היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקווה (כדורסל). למד בתיכון "ברנר" שבפתח תקווה וב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היו בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים, במסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך 3 שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. נכון לשנת 2008 עומד שכטמן בראש "מרכז וולפסון למחקר" שבטכניון. בנוסף מכהן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה.[3] הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. בשנת ה'תשע"ב שימש כשופט בוועדה לבחירת זוכי פרס ישראל. הוא נשוי לפרופ' ציפורה שכטמן, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. אב לארבעה.
מחקריו ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן לעשות את שנת השבתון שלו במעבדות NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. במהלך שהותו בשנים 1981–1983, ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהוא בנוי מסימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה אחד מהעקרונות בסיסים בקריסטלוגרפיה שלל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. שכטמן סיפר, כי כשסיפר על תגליותיו לעמיתיו נתקל בביקורת קשה שטענה שלא ייתכן שהניסוי נכון מאחר שקיימת הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריה הסיבובית היחידה שיכולה להתקיים היא של 2, 3, 4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.
מודל אטומים בקוואזי-גביש בקיץ 1984 חזר שכטמן למרילנד ושלח עם בלך מאמר לכתב העת: Journal of Applied Physics, אך המאמר נדחה בטענה ש"המאמר לא יעניין פיזיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגים (חוקרי מתכות)". שכטמן ובלך אכן שלחו אותו לעיתון של מטלורגים: Metallurgical Transactions, אך העיתון לא מיהר לפרסם אותו והודיע שיפרסמו רק כעבור שנה. באותו זמן הראה שכטמן את המאמר לכאהן, ובעזרת מדען צרפתי נוסף, דניס גרטיאס, שלחו מאמר מקוצר לכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. חודש לאחר פרסום המאמר של שכטמן ושותפיו, פרסמו לוין ושטיינהארדט (Levin, Steinhardt) הסבר לתופעה, לפיה אפשר היה להבין את הגבישים החדשים באמצעות הריצוף הקוואזיפריודי של רוג'ר פנרוז. על אף העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. לינוס פאולינג נותר בין הבודדים בעולם המדעי שסירב להכיר בתגלית עד יום מותו. לאחר תגליתו של שכטמן והופעת מספר הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה ההגדרה המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש. מחקריו האחרים של שכטמן במהלך השנים עסקו בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום, וכן בחקר המבנה של ציפוי יהלום. חקר מבנה היהלום עמד במרכז עבודתו בשנים 1992-1994, במהלך שהותו במכון הלאומי לטכנולוגיה ולתקנים שבארצות הברית
פרסים במהלך השנים זכה שכטמן בפרסים רבים: הפרס הבינלאומי מטעם האגודה הפיזיקלית האמריקנית (1987) פרס למצוינות אקדמית מטעם הטכניון (1988) פרס רוטשילד להנדסה (1990) פרס ויצמן למדעים (1993) פרס ישראל לחקר הפיזיקה (1998) פרס וולף (1999) פרס גרגורי אמינוף בקריסטלוגרפיה מטעם האקדמיה המלכותית השבדית למדעים (2000)[4] פרס א.מ.ת לכימיה (2002) פרס נובל לכימיה (2011)
אפשרויות ניהול
תושב הארץ
17.01.1420:52
36. עדיף על חברי כנופיות הליכוד וקדימה שעושים רבות לביתם ולהנאתם.בתגובה להודעה מספר 2
אפשרויות ניהול
דר G
17.01.1421:15
45. התקדים של קציר לא היה מוצלחבתגובה להודעה מספר 2
אפשרויות ניהול
qm
18.01.1409:03
59. אז בגלל זה נפסול כל מועמד אחר מהאקדמיה?בתגובה להודעה מספר 45
כבוד לכולנו שהוא מוכן להיות נשיא במקום פוליטיקאים ציניים ומביכים
אפשרויות ניהול
Shelpif
17.01.1421:47
52. שם האוניברסיטה הוא ג׳והן הופקינסבתגובה להודעה מספר 2
48. שוב ענית לנו על כמה שאלות. תודה ידידי :)בתגובה להודעה מספר 40
אפשרויות ניהול
מרדכי1977
17.01.1421:41
49. אין פלא, זו לא פעם ראשונה שמדען הוא מועמד לנשיאות...בתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
זקי ושות
17.01.1421:42
50. אז אף אחד לא ניחש נכון באשכול של צופה מהצד...בתגובה להודעה מספר 0
כלומר העלה נשאר אצלי. נעשן אותו בהזדמנות...
אפשרויות ניהול
ברזאני
17.01.1422:00
56. חלשים בהימורים.בתגובה להודעה מספר 50
אפשרויות ניהול
BARIK
17.01.1421:44
51. עדיף על כל המועמדים החארות שישבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
Shelpif
17.01.1421:55
53. מועמד ראוי ללא שורשים בלכלוך הפוליטי...בתגובה להודעה מספר 51
במדינה נורמלית העם בוחר את נשיאו. אנחנו הרי לא ולכן 120 דמויות הזויות ברובן בוחרות באחד משלהם. רבים מחברי הכנסת ידעו שקצב אונס את מזכירותיו עוד מימיו כשר תיירות. ובכל זאת הצביעו עבורו. אף לא אחד מבקרו בבית הסוהר. אלו הם חברי כנסת ישראל. עיזר ויצמן לא היה ראוי להיבחר כנשיא וגם עזב בבושת פנים. טוב עם תקום תנועת אזרחים שתדרוש מן הממשלה לשנות החוק שיאפשר לעם לבחור את נשיאו. אני בטוח שתנועה כזו תקום.
אפשרויות ניהול
קשב מרוכז
17.01.1421:58
55. עדיף להשקע מרץ בהקמת תנועה לביטול מוסד הנשיאותבתגובה להודעה מספר 53
אפשרויות ניהול
Shelpif
17.01.1422:37
57. אתה צודק אך עד שנממש ביטול,בתגובה להודעה מספר 55
אזרחי המדינה ראויים ביותר לקבוע דמות נשיאם. אדם שלא בא מעסקנות פוליטית ולא יבחוש בה מרגע שקם בבוקר וגמר לאכול היוגורט.
אפשרויות ניהול
עמוסכ
18.01.1408:50
58. מישהו(מנוול) כבר דאג להשתיק זאת ממהדורות החדשות אמשבתגובה להודעה מספר 0
אפשרויות ניהול
העברי
19.01.1402:22
60. שכטמןבתגובה להודעה מספר 0
אף אחד לא יודע כיצד קרה שמוסד הנשיאות עבר "הפרטה פוליטית" והפך לנחלתם של חברי כנסת מבוגרים יחסית הרואים בתפקיד זה תפקידם האחרון. בזכותו נצליח לחדש את אותם הימים שנשיאינו היו אנשי רוח ומדע שתרמו לאקדמיה.
אפשרויות ניהול
פילוביץ שחף
05.02.1412:41
61. חשיפה !! הקמפיין של פרופ' דן שכטמן לנשיאות מא''י - YES WE DAN (*)בתגובה להודעה מספר 0
חשיפההההההההההההההה: דן שכטמן = "YES WE DAN" - דקה 29:17, מי שיצר את הסלואגן והתמונה זה החתן (אלכס) של דן שכטמן
לצפות, להפנים, להבין ולהסיק מסקנות, מצ"ב סירטון מהתכנית ששודרה אתמול בערוץ 33 עם המנחה נחמה דואק:
בנאום מול פנסיונרים בבית ז'בוטינסקי, טען אמש הפרופסור דן שכטמן, המתמודד לנשיאות המדינה, כי תרבות ומוזיקה הכרחיים, אך הוסיף שאזרחי מדינת ישראל זקוקים לזמרים שאינם רק מעדות המזרח. יוסי גיספן: "שכטמן לא יכול להיות נשיא במדינתי"
כמעט בכל יום מצטרף שם חדש למרוץ לנשיאות, והמתמודדים עושים כל מאמץ לרכוש את אמון הציבור, כשהם מבטיחים לייצג את כל חלקי העם בבית הנשיא. אבל אמש (א'), בנאום שנשא בבית ז'בוטנסקי חתן פרס הנובל, הפרופסור דן שכטמן, עלה אולי על המוקש הראשון בדרך כשנגע בסוגיה העדתית. "כדי לקיים את הגוף אנחנו צריכים מהנדסים, רופאים, ואנשים כאלה שיבנו את הכלכלה", אמר הפרופסור שכטמן, "כדי לקיים את הנפש אנחנו צריכים משוררים, וציירים, וזמרים - לא רק מעדות המזרח. רצוי שיהיו זמרים אחרים".
שכטמן נחשב מועמד עם פופולריות ציבורית, אבל מתקשה לגייס את החתימות הדרושות לו בקרב חברי הכנסת כדי להתמודד. אולי זו הסיבה שהוא בחר גם לבקר את שיטת הבחירות ואת חברי הכנסת הבוחרים. "באשר לבחירת הנשיא, יש שם עניין שרבים מהם מרגישים שמכיוון שיש להם את זכות הבחירה התפקיד הוא שלהם - כמו שרופאים ירפאו רק את בני משפחותיהם. יש משהו לא תקין בעניין הזה", אמר.
אם בכל זאת יצלח שכטמן את מבחן חברי הכנסת ומבחן הציבור - יש לו תכניות כיצד יתנהל בבית הנשיא כשהוא מותח ביקורת מרומזת על צניעותם של מנהיגי ישראל. "אני לא יודע לגבי האחרונים, אבל המנהיגים הראשונים היו מאוד צנועים: בן צבי היה נשיא צנוע מאוד, וגם בגין היה ראש ממשלה צנוע מאוד. כלומר היו לנו מנהיגים צנועים, ואני לא איש של בזבוזי כספים". בתגובה לדבריו של שכטמן, הגיב יוסי גיספן, שקיבל את פרס אקו"ם למחבר השנה בשנת 2011, וחתום על שירים מצליחים כמו "כשהלב בוכה" של שרית חדד או "מליון דולר" של אייל גולן. גיספן ביקש להזכיר שקודם כל מדובר במוזיקה ישראלית, ולא במוזיקה מזרחית. "אני אישית לא מכיר את דן שכטמן, אבל אמירה אחת כזו מספיק בשבילי כדי להגיד לא לנשיאות", אמר גיספן, "איש כזה לא יכול להיות נשיא המדינה שאני גר בה". מקור http://glz.co.il/1064-36532-he/Gala... . . .
אפשרויות ניהול
פילוביץ שחף
27.02.1408:19
63. יששש, ''התיקון הגיע'' (*)בתגובה להודעה מספר 62
יששש, "התיקון הגיע"
המועמד מספר 1 לנשיאות מדינת ישראל החדש"ה פרופ' דן שכטמן (ציטוט) "הגיע לתיקון. אתמול הגיע זוכה פרס נובל להופעתו של משה פרץ בהיכל הספורט בשכונת רוממה שבחיפה, ולהפתעת אלפי הצופים רקד לצידו של הזמר ואף כינה אותו "האחד והיחיד". פרץ לא נשאר חייב, הקדיש לו שיר והכתיר אותו כ"אורח הכבוד של ההופעה".
הציטוט הנ"ל מובא מגזיר העיתון ידיעות אחרונות מאתמול, יום רביעי, כ"ו באדר א | 26.2.2014...מצ"ב תמונה:
. . * תזכורת לדבריו האומללים שגרמו לו לחשוב ולעשות מעשה = "תיקון":
אשכול 27408
בתגובה להודעה מספר 2
