ערכתי לאחרונה בתאריך 02.07.12 בשעה 13:01 בברכה, פילוביץ שחף
30. שמואל דותן: ''האדומים'' - המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...
''פרשת רצח ארלוזורוב: הסוף?''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc...חלהאם המדובר בקניית אנשים? בכל מקום עלי אדמות הצליחו לקנות אנשים. בעולם הריגול אומרים, שלכל אחד יש תג מחיר (
עיינו בעלילות ישראל בר, משה סנה, קים פילבי ועוד).
כאן, בארץ חמדת אבות, משתלם מאוד להיות עוכר ישראל. מרכז פרס לשלום, הקרן החדשה לישראל, ממשלת נורווגיה, הקהילה האירופית וגופים רבים אחרים מציעים השתלמויות, מלגות, פרסים והטבות למי שמביעים עמדות אנטי-ישראליות. הם מממנים הרצאות וסיורים של מקורבים אליהם בדעותיהם. לכן, עמדה פרו-ישראלית, או חס וחלילה "כתומה", אינה כדאית לחלוטין. היא גם מפריעה לקידום ולהתפתחות – כיוון שאינה תואמת לרצון העלית.
וכמו שנהגו לצעוק הפורעים הערביים (זה היה מזמן, בתחילת המאה הקודמת, הרבה לפני "הכיבוש"), כשיצאו לטבוח ביהודים, "אלדולה מענא! (הממשלה עִמנו!)".
מקור: http://www.global-report.co.il/evia...פגישה עם סנה וגולומב בגין נפגש גם עם משה סנה ואליהו גולומב (
מראשי ההגנה) שהיו שליחיו של בן-גוריון, והדברים שאמרו לבגין היו על דעתו של בן-גוריון. למזלנו נשתמרו הפרוטוקולים מן הפגישות האלה על-ידי שני הצדדים והם עומדים לרשות החוקרים.
שאל סנה: היודע אתה את תוכניות האנגלים כלפי עניינינו? כיצד יכול אתה לנהל פעולה צבאית בניתוק מוחלט מהאינפורמציה הפוליטית?
ענה בגין: אדרבא, ספרו לי את הדברים שאיני יודע בתחום המדיניות של ממשלת בריטניה לגבי ארץ-ישראל. אולי תצליחו לשכנע אותי שהניתוח שלי אינו נכון.
פתח ואמר גולומב (שחזר זה לא מכבר מלונדון): אנו מצפים לסיום מלחמת-העולם. יש לנו ידיעות שעם סיום המלחמה יהיה מצבנו טוב יותר. צ'רצ'יל, שהוא בעינינו אוהד הציונות, הבטיח לוייצמן באחת הפגישות החברתיות שבסיום המלחמה "יקבלו היהודים את השזיף הגדול ביותר של הפודינג". לכן עלינו לחכות עד סיום המלחמה, להמתין ולראות את אשר נקבל.
ענה בגין: אני לא שוחחתי עם צ'רצ'יל ולא עם עוזריו, אבל הסיפור שלך תמוה בעיני. אם צ'רצ'יל הוא ידיד הציונות, מדוע יעזור לנו רק לאחר סיום המלחמה? מדוע לא יעשה זאת כבר עכשיו?
מדוע לא יאפשר לפליטים יהודים שמצליחים לברוח מאירופה הבוערת להיכנס לארץ-ישראל?
הרי דבר זה אינו פוגע במאמץ המלחמתי. הבריטים יוכלו לשחרר את אוניות המלחמה השומרות מפני כניסת מעפילים ארצה ולהעביר אותן אל החזית האמיתית. לכן אני דבק בהערכתי שהמדיניות של ממשלת בריטניה היא אנטי ציונית ואין לנו לצפות לשום שינוי לטובה לאחר סיום המלחמה. הדרך היחידה שנותרה בידינו היא להילחם בבריטים בכוח הנשק ולא לדחות זאת עד לאחר המלחמה.
לבסוף עבר גולומב לשפת האיומים. "אנו דורשים מכם להפסיק מיד ... איננו רוצים שתתחיל מלחמת אחים ... אולם נהיה מוכנים גם לכך. נהיה נאלצים לאחוז באמצעים שלנו למען מנוע את מעשיכם. המשטרה, לדעתנו, לא תוכל לחסלכם, אולם אם היישוב יתקומם נגדכם הרי הדבר יבוא לידי כך. ברור שאיננו מדברים על חיסולכם הפיסי, אולם התפתחות הדברים תביא גם לכך, היא תביא להשמדתכם. ואז לא חשוב מי התחיל הראשון - זה עניין של תעמולה והסברה".
משה סנה, שדיבר אחריו, היה מתון בהרבה. בראש ובראשונה, הוא הסתייג משפת האיומים הבוטה של גולומב ("אני דוחה בהחלט את הביטוי 'השמדתכם'", אמר) והתרכז בניתוח המצב הפוליטי. הוא חזר והדגיש, כי להערכתו, לא ירחק היום שבו יילחמו כל הארגונים ביחד ועל כן יש לשמור את הכוחות לקראת היום הזה. מכאן עבר סנה לבעיית המרות הלאומית והדגיש שיש צורך בהפסקה זמנית של פעולות האצ"ל, כי הן פועלות בניגוד לאינטרס הלאומי. "אם אתם חושבים שאנו טועים, הרי תיקחו בחשבון שאנו הרוב. אנו נציגי רוב היישוב, והוטלה עלינו שליחות. לא נסיר מעצמנו את האחריות כי היא הוטלה עלינו על-ידי התנועה הציונית ועל-ידי רוב היישוב העברי". לבסוף אמר: "לא נוכל בשום אופן להשלים עם ניהול פעולות צבאיות עצמאיות שהן, לדעתנו, מזיקות ומביאות הרס לכול תקוותינו".
בגין, שהשיב לדברי גולומב וסנה, אמר: "הנכם מאיימים עלינו בהשמדה. רבותיי, לשם השמעת הדרישה והאיומים האלה לא היינו צריכים להתאסף כאן ... מהשמדה איננו מפחדים. איננו מאמינים גם שתצליחו באמת להשמידנו. נאמר לכם גלויות: אנו לא נפסיק את מלחמתנו".
בגין דחה בתוקף את הטענה כאילו האצ"ל רוצה להשתלט על היישוב. "איננו חושבים לתפוס את השלטון ביישוב", הדגיש. "אמרנו את זאת בהרבה הזדמנויות. אין לנו כל אמביציות לכך. לו היה חי ראש בית"ר, היינו שואפים להעמידו בראש העם, אולם אחרי מותו אין לנו כל כוונות להשתלט על היישוב. אנו חושבים שבן-גוריון הוא האיש שיכול היום להוביל את הנוער למלחמה. דווקא בן-גוריון ולא אלטמן או מישהו אחר במפלגה הרוויזיוניסטית. אולם לשם כך בן-גוריון צריך לעזוב את מושבו ברחביה. כי כל זמן שהוא נמצא שם - לא יוכל לנהל את המלחמה הנ"ל. לנו אין כל אינטרס מפלגתי או מסגרתי. הננו מתפללים לשעה, שבה נוכל להכריז על סיום תפקידו של האצ"ל ולפזרו. ובאותו רגע שתצאו אתם למלחמה - נתייצב כולנו תחת הנהגה אחידה, שבה אתם תהיו הרוב המכריע. אולם כל זמן שלא עשיתם זאת, אנו ננהל את מלחמתנו. לא התחייבנו לפעול כל 24 שעות. ישנן הפסקות. ייתכן שנמצא לנחוץ לבצע את הפעולה הבאה בעוד חצי שנה וייתכן שזה יקרה מחר, אולם דבר אחד ברור: לא נפסיק ולא נודיע על הפסקה. כי לזאת מחכים השלטונות הבריטיים".
הפגישה הסתיימה לאחר חמש שעות באווירה קשה, מבלי שהצדדים הצליחו לשכנע זה את זה. שוב לא היה ספק כי ראשי ההגנה נחושים בדעתם לפעול נגד האצ"ל בכוח, כדי לחסלו. בגין ביקש לכנס את המפקדה כדי לדון באיומי ההגנה ולהחליט על דרך התגובה.
אחד אחד נכנסו חברי המפקדה הראשית לישיבה שנקבעה ל- 1 בנובמבר 1944 ושלימים כונתה בתואר "שעתו הגדולה של האצ"ל". הנושא היחידי שעל סדר היום היה היחסים עם ההגנה ותגובת האצ"ל לאיומי הסזון. בגין פתח בסקירה מקיפה ובסיומה אמר: "הם איימו שיתחילו בפועל להילחם בנו ויעשו בכל האמצעים למען הפסקת מלחמתנו. בקשר עם כך עלול להיווצר מצב רציני, שבאם לא נדע לנהוג בו בתבונה וזהירות, ניסחף לתוך מלחמת אחים". התפתח ויכוח מקיף בו טענו חלק מן המשתתפים כי "על מכה יש להשיב במכה". הנוהג במפקדת האצ"ל היה שלא להכריע בהצבעה, ובמקרה של חילוקי דעות, נמשך הויכוח עד שצד אחד שכנע את השני. בסופו של דבר הוחלט פה אחד: "להוציא פקודה חמורה לכל אנשינו, שלא להגיב על שום מעשה פרובוקטיבי מצד השמאל. אנו נפרסם ברבים את מעשיהם ומאידך נודיע שהננו ממשיכים במלחמתנו נגד השלטון. אנשינו יהיו חייבים להיזהר בכל צעדיהם ולא להיגרר לתוך התנגשות בין יהודים. לשם כך תתנהל הסברה מקיפה בין השורות, תוך דרישה להישמע לכל ההוראות שתבואנה מצד המפקדה".
הבלגה כנגד פעולות ההגנה - זו היתה אפוא המדיניות הברורה של מפקדת האצ"ל.
מקור:http://www.daat.ac.il/DAAT/history/... מי רצח את ארלוזורוב...?! https://rotter.net/cgi-bin/forum/dc... ___
לחץ כאן »
פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
___