החופשה הבאה שלך מתחילה כאן
פורום סקופים וחדשות אשכול 726798

איתי שלום 02.01.2222:45

במבחני לשכת עורכי הדין התשובה ''הנכונה'' היא שיש לבית המשפט העליון יכולת לפסול חוק יסוד

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 02:47 על-ידי Mr W (מנהל הפורום)

אם ניגשתם למבחני הלשכה של
@Israel_Bar1
ועניתם את התשובה הנכונה, הפסדתם נקודה.

אם עניתם שבית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד בלי שום הסמכה, ברכותיי! עברתם את המבחן.

ברוכים הבאים למשפטוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

הכל יכול 02.01.2222:48
1. למה ההטרלה הזאת נחשבת סקופ? בתגובה להודעה מספר 0
עבד לעם קדוש 02.01.2222:49
2. מזעזע - רק מראה מי באמת שולט! בתגובה להודעה מספר 1
נחום תקום 03.01.2206:13
48. סקופ מזעזע, אפילו בג''צ לא ידעו מזה וחששו מלגעת בחוקי יסוד בתגובה להודעה מספר 2
מי שלא מבין מדוע זה סקופ לא מבין מהי דמוקרטיה

אם הם יכולים לבטל חוקי יסוד, אזי אין להם שום הסמכה והסכמה מהעם לשפיטה
מורה לאזרחות 03.01.2208:49
67. אינני מסכים שבגץ חששו מלגעת בחוקי יסוד בתגובה להודעה מספר 48
הם רואים אותם כפלסטלינה במקרה הטוב
הפוך, הם ששו אלי קרב והתחננו למקור סמכות כדי לפסול את חוק יסוד הלאום

הרגע הכי דוחה מגעיל מבחינתי היה כאשר אסתי חיות אמרה באותו דיון על חוק יסוד הלאום ש'אין פה באולם מי שלא מסכים שהשיוויון הוכר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו' כאשר זה המקור שלהם לטענה לפסול את חוק הלאום.

מי היה בדיון? היועמ"ש מנדלבליט.
שכתב במסמך רשמי העוסק בהפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי שהמושכל יסוד לדיון הוא שהשיוויון הוכר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

כולם שקרנים.

בחוק הזה לא כתובה המילה שיוויון
למול זה ערך החירות מופיע ושוזר את כל החוק מתחילתו לסופו

אגב, חיות השתמשה בטריק מבית מדרשו של סטאלין, שדאג שבכל דיון חשוב ישימו רק את מי שחושבים באופן שמתאים למסקנה הרצויה בשבילו, ואז אין אף אחד באולם שלא מסכים עם הפיראטית תלמידת הפיראט ברק

יאצק 02.01.2222:49
3. זה לא הטרלה זה הינדוס תודעה לגניבת השלטון מהעם !!! בתגובה להודעה מספר 1
מורה לאזרחות 03.01.2208:42
66. +1 בתגובה להודעה מספר 3
WB 03.01.2209:14
73. זה כבר זמן ארוך אין ערך לשום חוק השיטה פרשנות כפי שבא להם בתגובה להודעה מספר 3
עבד לעם קדוש 02.01.2222:49
5. כי את ההגרלה הזו מבצע אחד הגופים החזקים במדינה! בתגובה להודעה מספר 1
swoll 02.01.2222:49
6. למה לא? בתגובה להודעה מספר 1
שומרוני 02.01.2223:07
12. סותם פיות בתגובה להודעה מספר 1
mabar 02.01.2223:27
23. למה לא? בתגובה להודעה מספר 1
תמים 02.01.2223:28
24. בעיניך זו הטרלה, בעיניי זה בזיון בתגובה להודעה מספר 1
חושב_פעמיים 03.01.2205:27
45. זה לא ביזיון זה פשע נגד הדמוקרטיה בתגובה להודעה מספר 24
הגיע הזמן שלשכת עורכי הדין לא ישותפו בוועדה לבחירת שופטים.
isaac148 02.01.2223:30
25. הטרלה? בתגובה להודעה מספר 1
ארדואן, פוטין כאן!
כינוי 02.01.2223:32
26. מבחני לשכה הם הטרלה? בתגובה להודעה מספר 1
Double Spanish 02.01.2223:48
31. חידה בתגובה להודעה מספר 1
האם אתה יכול לפסול אשכולות ברוטר?
תשובה: כן אתה "הכל יכול"
מחפש בנרות 03.01.2200:45
39. שבמבחני הלשכה מספרים למשפטני העתיד בתגובה להודעה מספר 1
שהריבון הוא בית המשפט העליין? אז מה סקופ, מה אכלה נועה קירל?
עזיזה 03.01.2205:55
47. כי זו לא הטרלה. התגובה שלך בהחלט הטרלה. בתגובה להודעה מספר 1
קורנס 03.01.2209:58
75. סקופ רציני! ממחיש מה שאני כותב כל הזמן שבבג''צ יושבים אנשי מרצ והרשימה המשותפת. כך גם בפרקליטות. והם לא רוצים בתגובה להודעה מספר 1
כאן מדינה יהודית!
בקרוב מאד נשלח עותם לפנסיה מוקדמת חינם.
Djin 03.01.2217:47
139. תפנה להנהלה, הם ישמחו להסביר לך בתגובה להודעה מספר 1
גם הצעת הצנזורה שלך נחשבת לתגובה, אז הכל טוב...
אביאל 04.01.2208:22
140. ההפיכה של שופטים שלא נבחרו למחוקקים , זה לא סקופ? בתגובה להודעה מספר 1
זה קץ הדמוקרטיה
כבשה פועה 02.01.2222:49
4. זהו, אין יותר דמוקרטיה - אנו בשלהי הרפובליקה הויימרית ובמשטר החדש - רק אייטולות המשפט קובעים.. בתגובה להודעה מספר 0
וכמו באיראן, גם להם יש קהל תומך ומגבה המשוכנע בצדקת דרכו.. והם אפילו מכנים עצמם "הציבור הנאור".
הטכנאי 02.01.2223:01
7. והסמכות החוקתית של לשכת עורכי הדין היא....? בתגובה להודעה מספר 0
שניה אני אשאל את ועד עובדי מפעל פרי גליל אם ההנהלה של המפעל יכולה לפסול חוקי יסוד גם
לאנורמלי 02.01.2223:05
10. המבחן הזה הוא שער הכניסה למקצוע. כדי להיות עו''ד אתה חייב לחשוב בדרך מסוימת בתגובה להודעה מספר 7
הטכנאי 02.01.2223:14
17. זה די מטורף שהאנשים האלה יגדלו להיות שופטים שיקבעו גורל של אנשים בתגובה להודעה מספר 10
pingi 02.01.2223:03
8. מי שכותב את המבחן הוא שופט לשעבר בתגובה להודעה מספר 0
זה ממה שאני זוכר
בני מרום 02.01.2223:04
9. לדעתי הלא משכילה אך החשדנית מאיר שמגר הוא האבא הרוחני של אהרון ברק אך נוטים להסתיר זאת עקב עברו במחתרת בתגובה להודעה מספר 0
ET 02.01.2223:08
13. ששש... אל תספר לאף אחד, אבל בתגובה להודעה מספר 9
שמגר גם היה זה שהתחיל את מה שמכונה היום המהפכה השיפוטית. זה פשוט מיוחס לברק מאחר והאחרון כתב על זה הרבה (ודווקא מימש הרבה פחות ממה שנדמה לציבור).
ET 02.01.2223:07
11. על פניו זאת אכן התשובה הנכונה. בתגובה להודעה מספר 0
הטעם הוא אותו טעם על-פיו ביהמ"ש מוסמך לבטל חוקים שסותרים חוקים מוקדמים יותר והוא נעוץ בכך שחוק היסוד שנסתר בחוק החדש, קודם לחוק היסוד החדש. על כן הבחינה היא באותו מדרג אמנם, כאשר ישן עומד מול חדש הישן יגבר.

די פשוט מבחינה משפטית. גם אם יהיו (ויש כבר) פוליטיקאים שינצלו את בורות הציבור (מבלי לפגוע באיש) כדי לנסות לעשות מהעניין רווח פוליטי זול.
איתי שלום 02.01.2223:10
14. האמת שאתה פשוט טועה בתגובה להודעה מספר 11
בבחינה משפטית פשוטה דווקא החדש גובר על הישן.
ובית המשפט לא מוסמך לבטל חוקים שסותרים חוקים מוקדמים יותר. זה גם מעולם לא קרה.
ET 02.01.2223:12
15. רגע בתגובה להודעה מספר 14
לבלבת אותי עכשיו. הפכתי את הסדר? המממ... אשן על זה הלילה ואשקול שוב.
איתי שלום 02.01.2223:18
18. קח איתך למיטה את ''פרשנות במשפט'' של אהרון ברק בתגובה להודעה מספר 15
"הכלל הוא כי חוק מאוחר מבטל (במפורש או מכללא) חוק קודם כאשר קיימת ביניהם סתירה שאין ליישבה. כלל זה אינו חל מקום שההוראה המוקדמת היא מיוחדת (ספציפית) וההוראה המאוחרת היא כללית."
לאנורמלי 02.01.2223:19
19. ברור שחוק חדש גובר, אחרת הכנסת לא יכלה לבטל חוקים ישנים. בתגובה להודעה מספר 15
Mr Me 02.01.2223:23
20. הפוך גוטה בתגובה להודעה מספר 11
חוק מאוחר גובר על חוק מוקדם
חוק ספציפי גובר על חוק כללי

מדובר בא'-ב' של לימודי משפטים.

בהצלחה
ET 02.01.2223:27
22. בסדר בסדר בתגובה להודעה מספר 20
אז הפכתי את הסדר בטעות. פעם הבאה תזכירו לי לא לכתוב בשעות כאלה אחרי השכמה מוקדמת בבוקר.
פרופסור סנייפ 03.01.2200:11
33. למעשה במקרה זה דווקא צדקת- חוק יסוד שונה מחוק רגיל בתגובה להודעה מספר 22
בכותרת חוק יסוד לא תצויין שנת החקיק(בשונה מחוק רגיל)ה וזאת כדי להראות שיש לו מעמד מיוחד .המשותף לחוקי היסוד:

צורה - בכותרת יצוין "חוק יסוד", ניסוח כללי כיאה לעקרונות וערכים, היעדר תאריך החקיקה כדי להדגיש כי הערכים הם מעבר לזמן ומקום.
מעמד - חוקי יסוד הם בעלי מעמד (על) משפטי עדיף על פני חוק רגיל. כאשר חוק רגיל סותר חוק יסוד הוא עלול להיפסל בידי בג"ץ.
תוכן - חוקי יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...
לגבי המקרה הספציפי:בפס"ד בנק המזרחי ישנה הפרדה ברורה בין פגיעה בחוק יסוד לבין שינוי חוק יסוד[1]. פגיעה משמעה חקיקת חוק אשר סעיפיו או כולו נוגדים חוק יסוד כלשהו. לעומת זאת, שינוי של חוק יסוד, שינוי של חוק היסוד עצמו - מחיקה, הוספה או שינוי כלשהו בחוק היסוד. ההפרדה בין פגיעה לבין שינוי היא חשובה היות שכל אחד מהם מחייב עמידה בתנאים שונים.

חוק אשר יסתור חוק יסוד, כמו גם חוק המשנה חוק יסוד, יעמדו לביקורת שיפוטית ואף היו מקרים שבהם בוטלו סעיפי חוק על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאו מנוגדים "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד.

הביקורת השיפוטית אשר תבוצע כלפי חוק הסותר חוק יסוד תהיה בדיקת השאלה האם החוק הרגיל עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק. היות שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, החיל פסק דין מופז פסקת הגבלה שיפוטית על כל חוקי היסוד הקיימים[2]. אם כן, כל חוק הסותר כל חוק יסוד שהוא צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה כפי שהיא מופיעה בחוקי היסוד של כבוד האדם וחירותו ושל חופש העיסוק, ולא, יקבע בית המשפט את הסעד המתאים בגין סתירה זו.
איני משפטן אך הגיוני שחוק יסוד הפוגע בחוק יסוד אחר המוגן בפסגת הגבלה שיפוטית- אינו תקף
לכן לדעתי צעקות הגוועלד של רוטמן והמגיבים באשכול מגוחכות
berale 03.01.2200:33
36. בטח בטח. היות והיה וחוק יסוד במהותנותו עומד בסתירה לפסקת ההגבלה שפסק דין מופז החיל על כל חוקי היסוד היות בתגובה להודעה מספר 33
שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק אז זה רק הגיוני שכל חוק יסוד שהוא צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה כפי שפסק דין מופז החיל על כל חוקי היסוד היות שפסקת הגבלה קימת אך ורק בחוק יסוד כבוד אדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק.

הבנתם ? לא ? איך לא? זה א' ב' של היגיון פשוט .
פרופסור סנייפ 03.01.2200:42
37. לפני שתפציץ אותי בשבע הודעות ארוכות הכוללות סקירה של מלחמת בני האור בבני החושך במאות השנים האחרונות בתגובה להודעה מספר 36
אזכיר רק שחוקי יסוד הם תחליף לחוקה- ואם ניתן לבטל\לחוקק חוקי יסוד הפוגעים בקיימים בעזרת רוב רגיל-מה טעם בחוקי יסוד ? (במיוחד ובמיוחד שמדובר במקרה בו חוק פוגע ביכולת מבקר המדינה לבדוק את התנהלות הרשות המבצעת). אלמלא חולשת הכנסת מול הממשלה בישראל- לא היינו נדרשים למעורבות של בתי משפט לגבי חוקיות פעולותיה של הרשות המבצעת
נזכיר גם שהשאלה לקוחה מתוך בחינה של הלשכה- השאלה היא על המצב הקיים לא על מה שתרצה שיהיה המשפט החוקתי בישראל
berale 03.01.2201:04
40. מי שבחרו לייחס לחוקי היסוד מעמד של חוקה ולהקנות להם מעמד שגובר על חוקים אחרים הם שופטי בג''צ, וכעת אתה מציעה בתגובה להודעה מספר 37

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 01:13 בברכה, berale

להעניק להם גם את הזכות להגביל את הכנסת מלבצע שינויים ב"חוקה". באיזה זכות ??

חוק כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 מול 21. מתוקף מה יש לו או לכל חוק יסוד אחר מעמד עדיף על חוקי יסוד חדשים ?

אם בג"צ חושבים שחוק יסוד החדש סותר את הישן אז עומדות בפניהם כמה אפשרויות:

אפשרות אחת: הם יכולים להבין שאם הכנסת בחרה לסתור את חוק היסוד הישן, ובחרה לעשות זאת בחוק יסוד - אז פירוש הדבר הוא שהכנסת בחרה לעשות שינוי בחוקה, ובחרה להסיר את חוק היסוד הישן לטובת החדש, ולכן הישן מבוטל.

אפשרות שניה: הם יכולים להטיל לפני כל פסיקה מטבע, ולבחור איזה חוק גובר בהגרלת עץ או פלי.

אפשרות שלישית- וזו האפשרות הראויה ביותר: הם יכולים להצהיר שזה בילתי אפשרי להמשיך ככה, ולשפוט בהתאם לחוקי היסוד שמחוקקים חברי כנסת נחותים, שמחוקקים כל הזמן חוקי יסוד שסותרים זה את זה - ולהמשיך לעשות את הצעד המתבקש - לקום במחאה ולהתפטר.


אבל לא. הם יבחרו באפשרות לצפצף על חוק יסוד מפורש שחוקקה כנסת נבחרת
ולעשות מה בא להם.
berale 03.01.2201:06
41. בג''צ במתכונתם ובהתנהלותם הם הם אלה שרומסים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בצורה החריפה ביותר, בתגובה להודעה מספר 37
שהרי החירות היסודית שיש לאדם בדמוקרטיה, זכות האדם הבסיסית שיש לאדם בדמוקרטיה, היא החירות לבחור בהליך דמוקרטי את האנשים שיכריעו לגבי הדברים שנוגעים לגורלו
. - ולא לחיות על פי תכתיבים של חבורת עורכי דין שמתמנים בוועדה. -
berale 03.01.2201:08
42. בג''צ בהתנהלותם את רומסים האקסיומה הבסיסית ביותר בדמוקרטיה, והוא שלבחירת הציבור יש משמעות ותוקף, בתגובה להודעה מספר 37
בג"צ רומסים את הכלל מספר אחד בדמוקרטיה, והוא שגורלנו - הציבור - אמור להיות בידינו ,
ולא בידי חבורת עורכי דין שלא נבחרו בשום הליך דמוקרטי .
מורה לאזרחות 03.01.2208:42
65. למעשה הם נגד הדמוקרטיה ובעד שלטון החכמים בתגובה להודעה מספר 42
הכי מעליב שהם מתגוננים בשם שלטון החוק
זבנג וגמרנו 03.01.2207:32
52. תבדוק באיזה רוב התקבל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. האם זה היה רוב מוחלט, רוב מיוחס, רוב רגיל או מיעוט? בתגובה להודעה מספר 37
berale 03.01.2200:42
38. בג''צ הם הם אלה שרומסים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בצורה החריפה ביותר, שהרי החירות היסודית בתגובה להודעה מספר 33
שיש לאדם בדמוקרטיה, זכות האדם הבסיסית שיש לאדם בדמוקרטיה, היא החירות לבחור בהליך דמוקרטי את האנשים שיכריעו לגבי הדברים שנוגעים לגורלו

. - ולא לחיות על פי תכתיבים של חבורת עורכי דין שמתמנים בוועדה. -
liozc 03.01.2207:37
54. מדויק. לגזור לשמור ולפרסם בתגובה להודעה מספר 38
מורה לאזרחות 03.01.2208:41
64. נכון, לא זו אף זו בתגובה להודעה מספר 38
בגץ בטרלול פיראטי חסר כל תוקף פוסק למעשה להעדיף את ערך השיוויון על ערך החירות כאשר ערך החירות נחקק בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וערך השיוויון לא!!!


כל האומר אחרת - טועה ומטעה בין בזדון ובין בשוגג.



חושב_פעמיים 03.01.2205:31
46. אתה לא משפטן והמגיבים שלא לפי דעתך מגוכחים בתגובה להודעה מספר 33
פרופסור סנייפ 03.01.2209:53
74. מגוחכים כי רוב התגובות מראות שרוב המגיבים לא טרחו לקרוא את השאלה ולהבין אותה בתגובה להודעה מספר 46
והם מגעגעים את המסר הקבוע הישר מה "echo chamber". מעז להניח שהמגיבים מעלי אינם מומחים למשפט חוקתי(או למצער מורים לאזרחות) והם עושים מעשה הרב טאו-
"קשור לא קשור- בואו ניכנס ברשות השופטת".
בישראל אין "דיקטטורה שיפוטית" כפי שנטען באשכול.מי שרוצה להרחיב:https://www.idi.org.il/articles/295...
לטעמי,ראוי היה שכל 120 המחוקקים שלנו יאשררו את חוקי היסוד הקיימים כמו גם את הכרזת העצמאות(יסוד חוקתי נוסף) אבל ברור שלאור רמת ההסכמיות הנמוכה בישראל והיחס לשלטון החוק ולריבונות המדינה בקרב מגזרים שונים- זה לעולם לא יקרה

שוב: במקרה הזה חוק היסוד הקיים מגדיר את אופן פעולת מבקר המדינה וסמכויותיו, אחריותו בפני הכנסת,אופן בחירתו,מתי ניתן להדיחו וכדומה. כלומר שייך קבוצת חוקי היסוד המגדירים את אופן פעולת הרשויות. אם חפצה הכנסת לשנותו-יש לעשות זאת דרך ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת ולא לחוקק חוק יסוד שפוגע בחוק יסוד קיים. כל השאר-כותרת קליק בייט וצעקות גוועלד מדומות
איתי שלום 03.01.2210:39
83. על מה אתה מדבר? בתגובה להודעה מספר 74
אם חפצה הכנסת לשנותו-יש לעשות זאת דרך ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת ולא לחוקק חוק יסוד שפוגע בחוק יסוד קיים. כל השאר-כותרת קליק בייט וצעקות גוועלד מדומות
ציטוט מאת: פרופסור סנייפ


איך בדיוק אתה חושב שחוקקו חוק יסוד בלי ועדת החוקה של הכנסת?
אין אף חוק שנחקק בכנסת שלא עובר קודם בועדות הכנסת.

פרופסור סנייפ 03.01.2210:49
84. הכוונה להכנה ראויה של חוק יסוד באופן שתואם את היסודות החוקתיים. נתון בשאלה שסעיפים בחוק המוצע בתגובה להודעה מספר 83
פוגעים בחוק יסוד קיים- חוק יסוד מבקר המדינה. זה כמו מצב של אוטואימוניות- הכנסת מחוקקת חוק שיפגע ביכולתה לפקח על פעולת הממשלה כפי שמנחה חוק היסוד הקיים.
בהקצנה- האם תקבל מצב שבו הכנסת תצביע על חוק שמציעה הממשלה הקובע שמשרד רוה"מ,משרד האוצר,משרד הפנים ומשרד החוץ הם מחוץ לסמכות מבקר המדינה כי ככה רוצה הקואליציה ?
איתי שלום 03.01.2210:53
87. מה זה ''היסודות החוקתיים''? איפה אפשר לקרוא אותם? בתגובה להודעה מספר 84
מי כתב אותם?
ובאיזה סמכות?
פרופסור סנייפ 03.01.2210:59
91. גוגל יש ? בתגובה להודעה מספר 87
איתי שלום 03.01.2211:07
96. לא מבין מה אתה רוצה בתגובה להודעה מספר 91
כפי שגם קראת במסמך ששלחת פה הכנסת היא שכותבת את חוקי היסוד של החוקה.
אם הכנסת החליטה לכתוב חוק יסוד זה לא יכול להיות "לא תואם" ל"יסודות החוקתיים" כי חוק היסוד בעצמו הוא היסוד החוקתי.
פרופסור סנייפ 03.01.2211:11
101. אנחנו נעים במעגלים, ראה 84 בתגובה להודעה מספר 96
איתי שלום 03.01.2211:21
104. אז אתה טוען שחוק היסוד הוא לא ''היסודות החוקתיים''. אז מה כן? בתגובה להודעה מספר 101

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 11:57 בברכה, איתי שלום

לשלוח אותי למסמך שכותב שחוק היסוד הוא היסודות החוקתיים ואז להתכחש לו זה מגוחך.
אתה מנסה לטעון שחוק היסוד צריך להיות תואם ל"יסודות חוקתיים" אבל מסרב לפרט מהן אותן "יסודות חוקתיים"
berale 03.01.2211:53
115. אם אלוהים הוא כל יכול, אז איך זה שרק אהרון ברק יכול לברוא אבן שאף אחד לא יכול להרים, ואז כשזה מתאים לו בתגובה להודעה מספר 104
להרים אותה וליזרוק אותה לפח.
פרופסור סנייפ 03.01.2212:05
119. נראה לי עייפת את עצמך עם הלהג . לא מתאפשר שיח רציני כך בתגובה להודעה מספר 115
לא מבחינת הרמה ולא מבחינת הצורה.
נראה שאתה לוקח אישית את הנושא,מוצף ומציף..
המשך יום נפלא מלא בהסכמיות
(אגב, היית חותם על הכרזת העצמאות כאישרור אם היית מחוקק ?)
berale 03.01.2212:16
122. בוודאי שהייתי חותם על מגילת העצמאות. אבל היא לא נועדה להיות שטר בעלות של אהרון ברק וממשיכיו על המדינה, בתגובה להודעה מספר 119

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 13:10 בברכה, berale

גם על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אני חותם. אבל גם הוא לא שטר בעלות של אהרון ברק וממשיכיו וחסידיו על המדינה.

את העקרונות ועל הערכים המוזכרים במגילת העצמאות, ועל הערכים המועלים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו- נשמור וניישם אנחנו, הציבור, באמצעות ההליכים הדמוקרטיים ובאמצעות שלוחיינו נבחרי הציבור.

והם לא נועדו לשמש אמתלות באמצעותם חבורת עורכי דין שנבחרו דרך ועדה יכפיפו את המשטר הדמוקרטי בישראל לגחמותיהם.
berale 03.01.2212:21
123. ושוב תזכורת- אהרון ברק (2019) : ''לאט לאט** התגבשה אצלי המחשבה בדבר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. בתגובה להודעה מספר 119
זה רעיון שהעלו אחרים וגם אני - בפסקי דין ובספרים."

https://rotter.net/forum/scoops1/59...

## ככה לאט לאט.

הנה התגובה של בצלאל סמוטריץ :

https://rotter.net/forum/scoops1/59...

והנה של "אדם גולד".

https://mobile.twitter.com/realadam...



berale 03.01.2212:24
124. . ''לאט לאט התגבשה אצלו'', ועכשיו חסידיו באים לדחוף עוד אחד מהגושים שלו לנו לגרון. בתגובה להודעה מספר 123
אתם קולטים את האורווליאניות חסרת הגבולות של האיש הזה אהרון ברק. הוא העלה את מגילת העצמאות שמכריזה על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית, שמאמצת עקרונות דמוקרטיים.

והוא מבקש שנראה כעת במגילת העצמאות אסמכתא הן לזכותו להחריב את המשטר הדמוקרטי בישראל, והן לזכותו למסמס את היותה מדינה יהודית
מורה לאזרחות 03.01.2208:19
59. לבית המשפט אין סמכות לבטל חוקים כי זה לא כתוב בחוק בתגובה להודעה מספר 11
גופו של גולש 02.01.2223:13
16. המבחן הזה, כל שנה, מלא בטעויות גם בדברים חסרי אג'נדה לחלוטין (משפט אזרחי וכו') בתגובה להודעה מספר 0
ולראיה שאין מבחן אחד בעשור האחרון (וכנראה אף יותר) שבסופו של דבר לא מאשרים לחלק מהשאלות מספר תשובות נכונות.

זה נובע מכך שמחברי המבחן, בניסיון נואש להכשיל כמה שיותר נבחנים שמא יציפו את המקצוע המוצף, מבלבלים בסוף שוב ושוב את עצמם.
שומרוני 02.01.2223:26
21. שיעתרו לבגצ.. בתגובה להודעה מספר 0
קומונסנס 02.01.2223:34
27. מי שטועה בשאלה הזאת בתגובה להודעה מספר 0
לא מגיע לו להיות עו״ד ואני לא מגזים
שאלת מתנה.
Omer 02.01.2223:45
29. אמת… שאלה קלה בתגובה להודעה מספר 27
זבוב על הקיר 03.01.2207:30
51. מאוד לא מפתיע שמבחינתך, בדיוק כמו מבחינת הלשכה ובג''צ, בגידה בריבונות העם זו התשובה הנכונה. בתגובה להודעה מספר 27
פלומה 02.01.2223:36
28. ממתי לשכת עורכי הדין הם הריבון? בתגובה להודעה מספר 0
Aleph 02.01.2223:46
30. לא מבין למה מאשימים את בית המשפט בתגובה להודעה מספר 0
או את עורכי הדין
מי שאשמים הם חברי הכנסת שלא מסוגלים לייצר חוקה למדינת ישראל
מורה לאזרחות 03.01.2208:38
63. זה לא נכון ולא קשור בתגובה להודעה מספר 30
מצב החוקים במדינת ישראל כפי שחוקקו על ידי המחוקק הוא בסדר גמור וסביר בהחלט
הבעיה זה הפרשנות הפירטית מפלצתית והלא מתחשבת בחוק הכתוב מצד אחד
והפירטית מפלצתית וממציאה סמכויות שהמחוקק לא העניק מצד שני

חוקה למדינה שסועה כמו ישראל פירושה מסמך לא רלוונטי
או שיהיה טעון מידי ויאלץ שינוי כל מערכת בחירות
או שיהיה חלול מידי עד כדי אי התייחסות לכל הבעיות

קל לנפנף בכנסת כאשמה כאשר עליה לכבד את בית המשפט שאינו מכבד אותה
נבל עשור 03.01.2200:04
32. אני רק שאלה בתגובה להודעה מספר 0
מי נתן להם את הסמכות הזאת?
מורה לאזרחות 03.01.2208:34
62. אה, כמובן בתגובה להודעה מספר 32
השמש שזורחת להם מה*חת
עובדיה ישי 03.01.2200:14
34. זה לא יאומן בתגובה להודעה מספר 0
אלון_2407 03.01.2200:31
35. בושה בתגובה להודעה מספר 0
Starback 03.01.2201:23
43. מדינת ישראל עוברת תקופה חשוכה בתגובה להודעה מספר 0
דיקטטורת המשפטנים בפתח...
רוח שמיניות 03.01.2202:38
44. ידוע ישראל היא לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה עם תאטרון בובות והצגת בחירות. . בתגובה להודעה מספר 0
עוד קצת 03.01.2206:56
49. האיזון בין המערכות הופר בתגובה להודעה מספר 0
בר-כוכבא 03.01.2207:25
50. זסקופ כזה צריך לפתוח את כל המהדורות בבוקר! הזיה בתגובה להודעה מספר 0
asdf0x 03.01.2207:34
53. שאלון אמריקקי? לא ידעתי. בתגובה להודעה מספר 0
רמה גבוהה!
אסתריקה 03.01.2207:40
55. כעו״ד - מה אתם מתרגשים ככ? מערערים על השאלה ומבטלים אותה. זה קורה בכל מבחן בתגובה להודעה מספר 0
מבט צלול 03.01.2207:51
57. העניין הוא מה עומד מאחורי השאלה? בתגובה להודעה מספר 55
מבט צלול 03.01.2207:50
56. הדיקטטורה של בוגרי לימודי המשפטים. דרוש מנהיג בעל כוח וכריזמה בתגובה להודעה מספר 0
לחסל את שלטונם של השופטים היועצים המשפטיים וכל יתר עורכי הדין.
כמו בכל דיקטטורה הקץ יבוא עליהם מתוך העם עצמו.
במהרה בימינו.
ימנצהל 03.01.2207:56
58. מה לא בסדר בתשובה? זה המצב וזאת התשובה הנכונה. בתגובה להודעה מספר 0
שאלת מתנה ואני סהכ בשנה א׳.
מורה לאזרחות 03.01.2208:22
60. זה המצב? בתגובה להודעה מספר 58
זה כמו שאני אבוא אשתלט לך על הבית על האישה והילדים ואגיד לך
מה לא בסדר? זה המצב.
היגיון 03.01.2209:00
71. תגיד על מה אתה מדבר? בתגובה להודעה מספר 60
איזה בית מה בית

לבית משפט זכות וחובה לפסול חוקים.
שאלה קלה ותשובה מתבקשת.

ניכר כי במשפטים אדוני לא מבין, עם כל הכבוד לאזרחות
זבוב על הקיר 03.01.2210:01
77. #76 גם בשבילך. בתגובה להודעה מספר 71
איתי שלום 03.01.2210:32
80. אתה בטוח שאתה סטודנט שנה א במשפטים? בתגובה להודעה מספר 71
לבית המשפט אין "זכות וחובה לפסול חוקים"
מי שהמציא את ה"זכות" של בית המשפט לפסול חוקים היה אהרון ברק בפס"ד המזרחי.
על פי פסקת ההגבלה שמופיעה בחוק יסוד כבוד האדם.

וגם אם תקבל את ההמצאה של אהרון ברק, עדיין לא הומצאה ה"זכות" לבטל חוקי יסוד.
היגיון 03.01.2211:04
93. בכל העולם בית המשפט פוסל חוקים בתגובה להודעה מספר 80
וגם בישראל הוא עושה את עבודתו

פסילת חוק נעשית לאחר דיון ארוך, ציבורי ומעמיק ובהתאם לחוקים הקיימים, וניתנת בהסברים מפורטים ומלומדים, ולאחר מכן, נשמרת לכנסת הזכות תמיד לעקוף את הפסילה.

אז די עם כל זעקות השבר
איתי שלום 03.01.2211:18
103. לא בכל העולם בית המשפט פוסל חוקים (צרפת, בריטניה, שבדיה, נורבגיה, הולנד) בתגובה להודעה מספר 93
ולא קיימת מדינה אחת בעולם בה בית המשפט פוסל חוקים בלי שבכלל קיימת חוקה.

אבל אם לא שמת לב זה בכלל לא הדיון פה.
באשכול הזה לא מדברים על פסילת חוקים אלא על פסילת "חוק יסוד".
סמכות כזאת בוודאי לא קיימת לבית המשפט.
היגיון 03.01.2211:46
113. הסמכות חייבת להיות בידיים של רשות כלשהיא בתגובה להודעה מספר 103
ובית המשפט הוא המבקר את עבודת הכנסת, וחייב להחזיר ריג׳קטים…

חוק יסוד או לא חוק יסוד, הכנסת לא יכולה מחר להעביר חוק יסוד שמדינת ישראל אינה מדינה יהודית יותר, ולחמוק מביקורת שיפוטית…..

ברור שאנחנו נכנסים עמוק לאיזור שבו אין אמת אחת, ומדובר בתפיסות עולם.
לטענתי, זה חשוב וקריטי שבית משפט יעשה לכנסת חיים קשים, אחרת אנחנו האזרחים הקטנים נידרס על ידי השלטון…

תנתק רגע את הנושא הספציפי, ותחשוב על נושא שבו הכנסת היתה מחוקקת משהו בניגוד גמור לדעתך, וכמה היית רוצה שיהיה גוף שיכול לתת קונטרה
איתי שלום 03.01.2211:55
116. בית המשפט הוא לא המבקר את עבודת הכנסת. נראה שפספסת איזה שיעור בדמוקרטיה. בתגובה להודעה מספר 113
בית המשפט הוא הרשות השופטת. לא הרשות המבקרת.
ביום שבו הכנסת תחוקק משהו בניגוד גמור לדעתי אני אעשה משהו מאוד פשוט - אצביע לנציגי בכנסת שיבטלו את החוק הזה.
העם הוא הסמכות שמבקרת את עבודת הכנסת.

האמת שקרה לי פעם מקרה כזה. שהרשות המחוקקת והמבצעת חברו יחדיו לרמוס אותי ואת הזכויות שלי. בשנת 2005. בית המשפט לא היה שם כדי לעזור.
היגיון 03.01.2211:06
94. מסכים שהמילה ״זכות״ שגויה, וגם נשמעת רע בתגובה להודעה מספר 80
חוזר בי מ״זכות״
סמכות היא המילה הנכונה
מורה לאזרחות 03.01.2213:24
135. אם אדון היגיון הנכבד מבין משפטים אשמח שיפנה אותי לסעיף בחוק המקנה סמכות לפסול חוקים ויחכים אותי במשפטים בתגובה להודעה מספר 71
זבוב על הקיר 03.01.2210:01
76. שקר. זה לא המצב. זה מה שבכנופיית ''שלטון החוק'' טוענים ונוהגים לפיו - בתגובה להודעה מספר 58
וזאת למרות שאין להם שום סמכות לנהוג כך.
מורה לאזרחות 03.01.2208:28
61. בואו נעשה קצת סדר אזרחי בהנ''ל בתגובה להודעה מספר 0
א. לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקים
ב. בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא כתובה המילה שיוויון
ג. קשר בין הדיון ההזוי והמטורף בין הדיון הפסיכי של בגץ בעניין בקשת פסילת חוק יסוד הלאום לבין דמוקרטיה, מדינת ישראל וחוקיה אינו קיים כלל.
ד. הממציאים למיניהם מהחונטה המשפטית - אתם טועים ומטעים.
ה. משכך, אין סמכות לפסקי בג"ץ החותרים תחת מדינת ישראל.
ו. עצוב שיש אנשים שהאג'נדה שלהם מתיישבת עם תוצאות הטרלול הבגצי ולכן אינם מוחים
ז. חוסר מחאה לא מפחיתה בכהו זה ולא בכהו כלשהו את חוסר סמכות בג"ץ בהזיותיו ולכן אין לדבריהם כל תוקף.


פרופסור סנייפ 03.01.2210:03
78. קטע.. זה היה הניק שלי לפני 10 שנים או משהו..חזור על חומר הלימוד ,אגב בתגובה להודעה מספר 61
או לפחות אל תתחזה
מורה לאזרחות 03.01.2213:27
136. האמת שלריב עם סנייפ זה אמור להיות מעורר חלחלה בתגובה להודעה מספר 78
סליחה, פרופסור סנייפ

עכשיו לפני שישקה אותי באיזה וריטסרום אשמח שיחכים אותי מה לא נכון במה שכתבתי
מה לא מדויק בחומר באזרחות
לא נעים לומר אבל עשיתי תואר אקדמי בתחום וקיבלתי ממוצע די נחמד - 94
היגיון 03.01.2211:48
114. ידידי, התיאורים הציוריים וכינויי הגנאי וההגזמה לא עושים חסד עם טענותיך בתגובה להודעה מספר 61
יש לך דעות מוצקות, למה צריך את כל הסופרלטיבים?
מורה לאזרחות 03.01.2213:28
137. היגיון יקר, אשתדל למתן את דברי בתגובה להודעה מספר 114
אלא שאם גונבים ממני אני הופך פחות מנומס
היגיון 03.01.2208:55
68. תשובה נכונה. כל הכבוד לבית משפט הנפלא שלנו בתגובה להודעה מספר 0
החלילן 03.01.2208:55
69. הסבר מהי פסקת ההגבלה: בתגובה להודעה מספר 0
פסקת הגבלה - תנאים לחקיקה הפוגעת בזכויות המוגנות בחוקי היסוד
העיקרון שקבע הנשיא ברק בפס"ד בנק המזרחי אומר: "סתירה בין האמור באחד משני חוקי היסוד לבין האמור בחוק רגיל גוררת אחריה בטלותו של החוק הסותר". עם זאת, אין פירוש הדבר שהכנסת אינה יכולה לחוקק חוק הפוגע בזכויות המוגנות בחוקי היסוד - הכנסת יכולה לעשות זאת, ובתנאי שתעשה זאת בדרך הנכונה. העיקרון שקבע הנשיא ברק נובע מסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שבו נאמר: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". סעיף זה קרוי "פסקת ההגבלה". הסעיף אוסר פגיעה בזכויות שלפי חוק יסוד זה, אך מתיר פגיעה הנעשית בחוק שמקיים ארבעה תנאים:

חוקיות - הפגיעה בזכות נעשית בחוק או על פי חוק מכוח הסמכה מפורשת.
החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל.
החוק נועד לתכלית ראויה.
הפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הנדרש.
סעיף 4 בחוק יסוד: חופש העיסוק מכיל הגבלה דומה ביחס לזכויות המוגנות בחוק יסוד זה.

ערכיה של מדינת ישראל
בתחילתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שני סעיפים המלמדים על ערכיה של מדינת ישראל:

סעיף 1: זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
סעיף 1א: חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
תכלית ראויה
גביית מסים היא פגיעה מובהקת בקניינו של אדם - המדינה נוטלת ממנו חלק מכספו. עם זאת אין בכך סתירה לסעיף 3 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, משום שהפגיעה נעשית לתכלית ראויה: המיסים משמשים למימון כל הפעולות והשירותים הנכללים בתקציב המדינה. גם הפקעת קרקע לצורכי ציבור, כגון סלילת כביש, היא פגיעה בקניינו של אדם, וגם היא נעשית לתכלית ראויה - סלילת כביש שישרת את הציבור כולו.

פגיעה בחופש העיסוק נעשית בחוקים אחדים המחייבים קבלת רישיון לעיסוקים מסוימים. העיסוק ברפואה, למשל, יש בו סכנת חיים למטופל כאשר למטפל חסר הידע הדרוש, ולכן התניית עיסוק זה ברישיון נעשית לתכלית ראויה.

לעיתים מפורטת תכליתו של חוק בחוק עצמו. דוגמה לכך היא חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, שבסעיף 1 בו נאמר:

חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל הוראות בחוקים שונים ולדחות את תחילתן של הוראות בחוקים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של הסקטור הציבורי, לבצע רפורמות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, את ההוצאה הממשלתית והציבורית ואת החוב הלאומי, והכל במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת הכספים 2005.[16]

פעמים רבות נלמדת תכליתו של החוק מדברי ההסבר הנלווים להצעת החוק ומהדיון שנערך בחוק בכנסת ובוועדותיה.

מידתיות
לאחר שנמצא שפגיעה בזכות המוגנת על ידי חוק יסוד נעשתה לתכלית ראויה, יש לבדוק את המידתיות שלה, כלומר האם הפגיעה נעשתה במידה המינימלית ההכרחית להשגת התכלית הראויה, או שהפגיעה נעשתה במידה מופרזת, ולכן אין להתירה. דוגמאות:

כאשר מוסכם עלינו שמס נגבה לתכלית ראויה, עדיין יש מקום לבדיקה של שיעורי המס, כדי לוודא שאינם מופרזים.
החזקתו של אדם במעצר מנהלי עשויה להיות לתכלית ראויה כאשר הדבר נעשה בנימוק של ביטחון המדינה, ועדיין יש מקום לבחון את המידתיות, מבחינת משך המעצר ומידת ההגבלה (אולי ניתן להסתפק במעצר בית, או בצו איסור יציאה מן הארץ, למשל).
דיון בבטלותו של חוק
כאמור, על מנת להביא את בית המשפט לקביעה שחוק בשלמותו, או שסעיפים מסוימים לחוק, בטל, יש להראות שהחוק אינו מקיים את אחד מהתנאים המופיעים בפסקת ההגבלה. דוגמה לדיון מסוג זה היא בג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל,[17] שבו הועלתה תביעה להכריז על בטלתו של סעיף 56 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (הסעיף קרוי בהמשך "פרק החקלאות"). פסק דינה של השופטת דורית ביניש מציג את הטענות של העותרים:

את שלל טענותיהם של העותרים - אשר הפליגו בטיעוניהם עד ל"מסיבת התה בבוסטון" ואף עד לרפורמות שערך אוגוסטוס בתפקיד הטריבונים ברומא - ניתן לסווג לשתי קבוצות עיקריות: טענות המתייחסות לדרכי חקיקתו של החוק וטענות המתייחסות לתוכנו של החוק. לעניין דרך חקיקתו של החוק, קובלים העותרים על כך ששינויים כה מהותיים ומרחיקי לכת בהסדרים שהיו קיימים עשרות שנים נעשו באמצעות חקיקת חירום כלכלית ובהליך החקיקה המזורז המאפיין חקיקה זו. לגופו של החוק, טוענים הם כי הרפורמות שעורך פרק החקלאות במועצות החקלאיות פוגעות בקניין, בחופש העיסוק, בזכות הייצוג, בחופש ההתאגדות, בשוויון ובכבוד האדם.

החלטתה של השופטת ביניש מתמצתת את פסק דינה:

סיכומו של דבר, בחנו את טענותיהם המרובות של העותרים כנגד הליך חקיקתו וחוקתיותו של פרק החקלאות והרחבנו את הדיון בטענות שנראו בעינינו ראויות לליבון. בסופה של בחינה באנו לידי מסקנה כי אף שלא ראוי היה לנקוט בהליך החקיקה המזורז שהתקיים במקרה דנן, לא מצאנו בהליך חקיקתו של פרק החקלאות "פגם היורד לשורש ההליך" אשר עשוי להצדיק הכרזה על בטלותו של הפרק. בחנו אף את טענות העותרים כנגד חוקתיות פרק החקלאות ולא מצאנו כי יש בו פגיעה בזכות יסוד חוקתית אשר אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. פרק החקלאות עמד אפוא במבחן החוקתי.

בפסק דין זה הונחה תשתית משפטית לגורם נוסף להכרזה על בטלתו של חוק: הליך חקיקה שיש בו "פגם היורד לשורש ההליך". חרף הביקורת החריפה שמתח בית המשפט על הליך חקיקתו של החוק שנדון בפסק דין זה, עדיין לא מצא פגמים אלה כחריפים במידה שתצדיק את ביטול החוק.

בפסק דין אחר[18] מתח השופט יצחק זמיר ביקורת על השימוש המופרז שעושים לעיתים עורכי דין בחוקי היסוד:

המסר העיקרי הוא, לדעתי, שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק לא באו לעשות את חוקי הכנסת טרף קל לכל מי שדעתו אינה נוחה מחוק. חוק הכנסת כבודו במקומו מונח: עדיין החוק מבטא את רצון הריבון, הוא העם, ולכן החוק הוא ההולך לפני המחנה, ובו גם בית המשפט. וכי יש צורך לחזור על אמת נדושה זאת? אכן כן. מי ששומע טענות שעורכי-דין שוטחים לפני בית-משפט זה בעת האחרונה, יכול להתרשם כי חוק של הכנסת הורד לדרגה של החלטה מינהלית. עורכי-דין באים לפני בית המשפט חדשים לבקרים, כשרוממות חוקי היסוד בגרונם, וטוענים כי חוק זה או אחר סותר חוק יסוד. האם כסדום היינו לעמורה דמינו, שכל כך הרבה חוקים פוגעים בזכויות היסוד של האדם, עד שאין להם תקנה? ואם אין שום יסוד לומר על חוק מסוים שהוא פוגע, למשל, בחופש העיסוק או בזכות הקניין, לפחות אומרים עליו שהוא פוגע בכבוד האדם, כל עותר והכבוד שלו.

אכן, כיום הלכה היא שחוקי היסוד הקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים. סמכות זאת היא, לדעתי, חיונית בחברה נאורה, ובמיוחד כך בישראל, שבה תרבות השלטון טרם הכתה שורשים עמוקים. יש לשמור עליה היטב, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש במקרה הראוי. אך דווקא בשל כך יש להיזהר מאוד שלא תהיה כעושר השמור לבעליו לרעתו. כבר אמר הנשיא ברק, שהסמכות של בית-משפט לבטל חוקים דומה לנשק בלתי קונבנציונלי (ראו א' ברק, "זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות" משפט וממשל א, 253). כל אחד יודע עד כמה נשק כזה עלול להיות הרסני, אם כי לא כל אחד מבין עד היכן עלול ההרס להתפשט. מי שמופקד על נשק כזה מחויב באיפוק מרבי. אוי לסמכות שאין עמה אחריות. צריך להיות ברור לכל בר-דעת שבית המשפט אינו אמור לעשות שימוש בסמכותו לבטל חוק, אלא במקרה בולט של פגיעה מהותית בזכויות יסוד או בערכים בסיסיים. כבוד האדם אינו צריך לדחוק את כבוד החוק. גם במדינות אחרות, שבהן הסמכות לבטל חוקים קיימת ומקובלת זה זמן, בתי המשפט גוזרים על עצמם ריסון רב עד שהם מבטלים חוק. קל וחומר כך בישראל, שעדיין לא עיכלה כראוי את עצם הרעיון של ביקורת שיפוטית על חוקיות החוקים: בית המשפט מצווה על ריסון רב במיוחד בתחילת הדרך.

אף שפעמים רבות עתירה לביטולו של חוק מוגשת לבג"ץ, הרי הסמכות לבטל חוק נתונה לכל בית משפט. דוגמה לכך היא פסק דין הנדלמן של בית משפט השלום בתל אביב, שבו בוטל סעיף בפקודת מס הכנסה, בנימוק שהוא נמצא בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק.
החלילן 03.01.2208:58
70. חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר. בתגובה להודעה מספר 69
הייתה שאלה- אם חוקי היסוד קיבלו מעמד על נורמטיבי, האם חוק רגיל יכול לשנותם. (זה עלה בפס"ד מזרחי ). יש חוק יסוד שמפרט איך משנים חוק יסוד.

העליון קבע בפס"ד מזרחי שניתן לשנות חוק יסוד רק באמצעות חוק יסוד אחר.

בפס"ד נקבע שמזהים את חוק היסוד לפי השם (האופן הצורני) שנתנה לו הכנסת (אך זה לא ברור ומתאים לכל המצבים. למשל- חוק השבות מהווה חוקה, למרות שלא נקרא חוק ייסוד).

פרופסור סנייפ 03.01.2210:06
79. בישראל הם נקראים ''יסודות חוקתיים'' (תחליף לחוקה פורמאלית) בתגובה להודעה מספר 70
הכרזת העצמאות,חוקי היסוד,חוק השבות וחוק האזרחות
berale 03.01.2210:55
88. בישראל הם נקראים יסודאואות חוקתיאיאיאים. בתגובה להודעה מספר 79

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 11:40 בברכה, berale

פרופסור סנייפ 03.01.2211:06
95. you're losing it ? בתגובה להודעה מספר 88
berale 03.01.2211:24
107. אהרון ברק (2019) : ''לאט לאט התגבשה אצלי המחשבה בדבר מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. זה רעיון שהעלו אחרים וגם בתגובה להודעה מספר 95

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 11:33 בברכה, berale

אני - בפסקי דין ובספרים."

https://rotter.net/forum/scoops1/59...

## ככה לאט לאט.


הנה התגובה של בצלאל סמוטריץ :

https://rotter.net/forum/scoops1/59...

והנה של "אדם גולד".

https://mobile.twitter.com/realadam...
berale 03.01.2211:33
111. אתם קולטים את האורווליאניות חסרת הגבולות של האיש הזה אהרון ברק. הוא העלה את מגילת העצמאות שמכריזה על הקמת בתגובה להודעה מספר 107

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 11:56 בברכה, berale

מדינת ישראל כמדינה יהודית, שמאמצת עקרונות דמוקרטיים.

הוא מבקש שנראה כעת במגילת העצמאות אסמכתא הן לזכותו להחריב את המשטר הדמוקרטי בישראל, והן לבטל את היותה מדינה יהודית.
berale 03.01.2211:38
112. ''לאט לאט התגבשה אצלו'', ועכשיו חסידיו באים לדחוף עוד אחד מהגושים שלו לנו לגרון. בתגובה להודעה מספר 95
יסודואואות חוקתיאיאים.
berale 03.01.2210:33
82. ככה הפיראטים המשפטפטנים ביטלו את המשטר הדמוקרטי שהיה נהוג בעבר בישראל. עם מלל פלצני שנועד למסך בתגובה להודעה מספר 69
על אפסותם של פילפולי הסרק הריקים.

מנסים בעזרת מלל פלצני לשוות לבילבולי המוח הגמורים שלהם מראית עין של משהו שהם הגיעו אליו בהסתמך על החוק כביכול ,על סמך איזה תהליך הסקת מסקנות ריגורזי כבד משקל וקפדני כביכול.

בולשיט.

מלל פסאודו קוארנטי ריק שהם בודים ממוחם הקודח.

החריבו בפועל את המשטר הדמוקרטי שהיה נהוג בעבר בישראל, ולנוכח התהיות, הם עונים בפילפולי סרק יומרניים.
פרופסור סנייפ 03.01.2210:50
86. הרבה מילים גדולות על מנת להראות שאין לך תשובה עניינית. מי כאן המבאיש ? בתגובה להודעה מספר 82
berale 03.01.2210:59
89. תשובה עניינית על מה ? על ההנפצות של אהרון ברק וחסידיו ? הרי אלה הנפוצות גמורות שלו . בתגובה להודעה מספר 86

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 11:41 בברכה, berale

מעין אהרון ברק וחסידיו החליטו שהרשות שהכי מתאימה להכריע במדינה דמוקרטית לגבי שאלות כגון ערכיה של מדינת ישראל , ומה היא תכלית ראויה, ומה היא המידה הנדרשת -

אלה דווקא חבורת עורכי דין , שממנים -בעיקרו של דבר- האחד את השני דרך ועדה ,
וקבעו את עצמם להיות אלה שמכריעים בכל דבר ועניין שרק נראה להם, בשובתם כ"החוק" כמובן.

הפכו עצמם לרשות השלטונית העליונה, שמו עצמם מעל כל רשויות השלטון האחרות , הנבחרות, מעל הכנסת , מעל הממשלה הנבחרת , מעל כל ההליך הדמוקרטי, מחוץ להישג ידם של רצון ובחירת הציבור.

החריבו בפועל את משטר הדמוקרטיה הפרלמנטרית שהיה נהוג בעבר בישראל,- ובחסות ההריסות והאנרכיה שיצרו- הכתירו תחתיו את עצמם.

התקינו גם תקן חדש, נציב עליון על הממשלה, שפועל מטעמם. בשובתו כ"החוק" כמובן.

זה שממשיכים לקרוא לו יועמ"ש. למרות שכולם יודעים להסביר ש-יועץ- זה לא מה שהוא באמת.
ירוסלם 03.01.2209:11
72. שאלת מתנה בתגובה להודעה מספר 0
אני מבין את המגיבים פה שמרימים קול נגד כוחה של הביקורת השיפוטית.

אבל את האצבע צריך להפנות כלפי המחוקק.
איתי שלום 03.01.2210:49
85. המחוקק שמעולם לא חוקק חוק שנותן סמכות כזאת לבית המשפט? בתגובה להודעה מספר 72
המחוקק שבדיונים ארוכים בזמן חקיקת חוק יסוד כבוד האדם אמר במפורש שחוק זה לא נותן סמכות לבית המשפט לפסול חוקים?
איך המחוקק הזה אשם?
ירוסלם 03.01.2210:59
90. מחוקק שמעל ל-70 שנים לא מכונן חוקה בתגובה להודעה מספר 85
אלא תופר טלאים טלאים בדמות חוקי יסוד, הוא זה שנותן לבית המשפט כוח כמעט בלתי מוגבל עם הביקורת השיפוטית שלו.
איתי שלום 03.01.2211:04
92. בבריטניה כבר יותר מ-200 שנה שאין חוקה. בקנדה 150 שנה בלי חוקה. בתגובה להודעה מספר 90
לא חסרות מדינות ללא חוקה.
היחידים שאשמים במחדל הזה הם בית המשפט שחמסו לעצמם כח לא להם.
ירוסלם 03.01.2211:10
99. פירצה קוראת לגנב בתגובה להודעה מספר 92
חתול השומר על השמנת.

אני לא בקיא באופיו של בית המדפט הבריטי, ובמידת מעורבותו.
אבל אני יכול לשער שבית הלורדים הבריטי הוא שמרני יותר מבית המשפט העליון הישראלי הליברלי שיש לנו מאז סוף שנות ה-80 תחילת ה-90.
אני גם כמעט בטוח שאופי הביקורת השיפוטית ב-30 שנותיה הראשונות של המדינה היו מתונות עקב ההשפעות המשפט האנגלי על שופטי ישראל בזמנו.
איתי שלום 03.01.2211:22
106. אכן. צריך לסגור את הפרצה ולשפוט את הגנב. בתגובה להודעה מספר 99
עבד לעם קדוש 03.01.2211:27
109. אז אתה מודה שבית המשפט גנב - מ.ש.ל בתגובה להודעה מספר 99
פירצה קוראת לגנב
ירוסלם 03.01.2214:55
138. זו לא הודיה בתגובה להודעה מספר 109
ובית המשפט לא גנב.
זו ראיה שלי כיצד רצוי שיהיה המצב, ובעיני רצוי יהיה שלמחוקק לא יתערבו כלאחר יד בעבודתו.
פרופסור סנייפ 03.01.2211:10
100. באנגליה(ממנה לקחנו את המודל) יש מה שנקרא: חוקה מטריאלית בתגובה להודעה מספר 92
חוקה מטריאלית (חוקה בלתי כתובה): חוקה מטריאלית היא אוסף של חוקים בעלי תוכן חוקתי, מסורות, מנהגים, תקדימים ופסקי דין שהצטברו במדינה במשך השנים והתקבלו כמחייבים על ידי מוסדות השלטון והאזרחים, למרות שאין מסמך ערוך, רשמי, מרוכז ומנוסח כמו במקרה של חוקה פורמלית.https://www.textologia.net/?p=4626
איתי שלום 03.01.2211:22
105. באנגליה אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקים בתגובה להודעה מספר 100
פרופסור סנייפ 03.01.2211:29
110. גם שם קיים הויכוח על האיזון בין הרשויות וכיצד להתמודד עם עריצות הרוב ללא חוקה פורמאלית(זה מ 2000) בתגובה להודעה מספר 105
לא יודע מה קורה שם מבחינה זו לאחר הפרישה מהאיחוד.
המהפכה החוקתית" של בריטניה: חוק זכויות האדם נכנס לתוקפו
16 בספטמבר 2000

בדומה לישראל, גם בריטניה היא בין הדמוקרטיות המערביות הבודדות אשר אין להן חוקה כתובה. למרות היותה אומה בעלת מסורת ארוכה של הגנה על זכויות האזרח, הדבר לא התבטא במסמך כתוב ומחייב אחד. היעדרות החוקה מן הנוף המוסדי הבריטי תואמת את אופיו של משטר אשר בו הפרלמנט מהווה בפועל מעין שלוחה של הרשות המבצעת, ואין הגבלה של ממש על כוח החקיקה שלו. שיטת הבחירות הבריטית מעניקה רוב פרלמנטרי מוחלט למפלגת השלטון, ולפיכך היא יכולה לחוקק כל חוק חדש ולשנות כל חוק קיים.

בדומה לישראל, גם בריטניה היא בין הדמוקרטיות המערביות הבודדות אשר אין להן חוקה כתובה. למרות היותה אומה בעלת מסורת ארוכה של הגנה על זכויות האזרח, הדבר לא התבטא במסמך כתוב ומחייב אחד.

היעדרות החוקה מן הנוף המוסדי הבריטי תואמת את אופיו של משטר אשר בו הפרלמנט מהווה בפועל מעין שלוחה של הרשות המבצעת, ואין הגבלה של ממש על כוח החקיקה שלו. שיטת הבחירות הבריטית מעניקה רוב פרלמנטרי מוחלט למפלגת השלטון, ולפיכך היא יכולה לחוקק כל חוק חדש ולשנות כל חוק קיים.

אולם, בתחילת אוקטובר 2000 חלה בבריטניה תמורה משמעותית ביחסים שבין הרשויות, עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות האדם ( The Human Rights Act). חוק זה, המספח אל תוך החוק הבריטי את האמנה האירופית בנוגע לזכויות אדם*, עתיד לעצב מחדש את היחסים בין האזרחים הבריטים לבין מערכות השלטון והמשפט שלהם. יש הטוענים כי שינוי זה הוא המשמעותי ביותר בחוקה הבריטית הלא-כתובה מאז ניתן כתב הזכויות של 1688.

לראשונה, יש לאזרחי בריטניה קשת רחבה של זכויות אזרח אשר כתובות שחור על גבי לבן. בין הסעיפים הבולטים של האמנה האירופית שסופחו כעת לחוק אנגלי: הזכות לחיים הזכות למשפט הוגן איסור עינויים הזכות לפרטיות חופש מחשבה, מצפון ודת חופש ביטוי חופש התאגדות והזכות להינשא.
לחוק החדש אין מעמד חוקתי, והוא לא מסמיך את בתי המשפט לפסול חוק של הפרלמנט. יחד עם זאת, הוא מעניק להם סמכויות חדשות ומאפשר להם לקבוע כי חוק מסוים אינו עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית. במקרה כזה רשאים השופטים להמליץ לפרלמנט לשקול מחדש את אותו חוק. ההערכות הן שבהתאם לנורמות הפוליטיות הנהוגות בבריטניה, תיתפס המלצה כזאת כמחייבת ותביא לשינוי החוק על-ידי הממשלה והפרלמנט.
זאת הסיבה שרואים בכניסתו לתוקף של החוק מעין מהפכה חוקתית, ולוּ מוגבלת.https://www.idi.org.il/parliaments/...
איתי שלום 03.01.2211:59
117. מה שקורה שם הוא שבית המשפט מודיע לפרלמנט על 'אי תאימות' של החוק בתגובה להודעה מספר 110
והפרלמנט מחליט מה לעשות עם 'אי התאימות'
באנגליה בית המשפט לא גזל סמכות לבטל חקיקה.
פרופסור סנייפ 03.01.2212:14
121. מעשה בשני קיבוצניקים מהנוי של עמק הירדן שטסו לראשונה בחייהם לבריטניה בתגובה להודעה מספר 117

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 12:21 בברכה, פרופסור סנייפ

התרשמו מאוד מהאי הבריטי, והכי הרבה מהדשא האנגלי המושלם. ברוב פליאה שאלו את הגנן הראשון שראו: מה סוד הדשא הנפלא שלכם?
ענה הגנן: השקייה סדירה,עישוב נכון ודישון מדוייק בעונות המעבר.
אבל גם אנחנו עושים את זה והדשא שלנו פחות מדהים ,ענו החברה מהנוי
..ותמשיכו כך 200 שנה וגם לכם יהיה דשא מדהים,סיים הגננן הבריטי

"במקרה כזה רשאים השופטים להמליץ לפרלמנט לשקול מחדש את אותו חוק. ההערכות הן שבהתאם לנורמות הפוליטיות הנהוגות בבריטניה, תיתפס המלצה כזאת כמחייבת ותביא לשינוי החוק על-ידי הממשלה והפרלמנט."- מסורת דמוקרטית ונורמות פוליטיות ממלכתיות -חלקנו שכח מה זה,חלקנו מעולם לא רוצה בכך מטעמי דת או לאום
זבנג וגמרנו 03.01.2212:30
127. אולי רובנו רוצים בנורמות דמוקרטיות שבעיני המיעוט השמאלני הן ''לא מספיק פרוגרסיביות'' בתגובה להודעה מספר 121
פרופסור סנייפ 03.01.2212:40
129. אני כתבתי ''נורמות פוליטיות ממלכתיות'' אתה קפצת לשמאל ימין, פרוגרסיבים\שמרנים בתגובה להודעה מספר 127
לב העניין- מגזרים במדינה שאינם מוכנים עקרונית לקבל את סמכותה וריבונותה של המדינה וכמובן את עליונות החוק בדמוקרטיה- על כלל האזרחים ורשויות השילטון
פרופסור סנייפ 03.01.2211:09
98. לא ניתן לחוקק חוקה ללא הסכמיות רחבה בתגובה להודעה מספר 90
במלאות 50 שנה למדינה הובאה לכנסת הכרזת העצמאות לחתימה ע"י חברי הכנסת דאז. מיעוט חתמו( 600 אלף אזרחים בישראל חתמו).אין אפשרות לחוקה פורמאלית בישראל
NightKnight 03.01.2210:32
81. אז הלשכה זה בית המחוקקים? בתגובה להודעה מספר 0
eytank 03.01.2211:08
97. ונתונה להם האפשרות להשפיע או למנות ראש ממשלה בתגובה להודעה מספר 0
באף מדינה אין את החופש לבגץ כמו בארץ. רפובליקת בננות, אין כאן דמוקרטיה בכלל
beckham17 03.01.2211:12
102. מה נסגר עם רוטמן?! בתגובה להודעה מספר 0
השאלה עוסקת בחוק יסוד שסותר חוק יסוד אחר. ברור שבית המשפט העליון יש סמכות לדון איזו הוראת חוק גוברת. לכולי עלמא זה חלק מתפקידו להכריע במקרה שיש לקונה בחוק
איתי שלום 03.01.2211:25
108. אתה יודע מה פירוש המילה לקונה? בתגובה להודעה מספר 102
לקונה היא חוסר בחוק - במקרה הזה אם כבר מדובר על עודף בחוק.
במקרה של סתירה בין שני חוקים בעלי מעמד זהה החוק האחרון הוא הקובע.
ראה תגובה #18
beckham17 03.01.2212:02
118. אדייק - לקונה (או ליקוי) בהליך החקיקה שעומד בסתירה לחוק אחר... בתגובה להודעה מספר 108
החוק האחרון לא תמיד קובע. בטח אם החקיקה נעשתה בצורה תקינה באופן מהותי.
איתי שלום 03.01.2212:13
120. אולי אני לא מבין... בתגובה להודעה מספר 118
מה הבעיה בהליך החקיקה?
פרופסור סנייפ 03.01.2212:29
126. נתון בשאלה (זה לא עניין לפרשנות) שהחוק המדובר פוגע בחוק יסוד אחר המוגן בפסקת הגבלה בתגובה להודעה מספר 120
ושוב- בחוק יסוד לא תצויין שנת החקיקה ולכן לא חל עליו חדש מבטל ישן כבחוקים רגילים. ויש הבדל בין פגיעה בחוק יסוד לבין שינוי חוק יסוד. לא ברור מה לא ברור
berale 03.01.2212:50
131. איזה מין שטות זו שלא חל העיקרון שחדש מבטל ישן. אתה מציע שמרגע שחוקק חוק יסוד לא ניתן יהיה לשנות אותו או לבטל בתגובה להודעה מספר 126

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.01.22 בשעה 13:14 בברכה, berale

אותו כי על פניו שינויו וביטולו עומדים בסתירה אליו. איזה מין רעיון עיוועים זה.

חוקי יסוד הם לא תורה שירדה מסיני ושבני אנוש לא יכולים לשנותם.

אם שופטי בג"צ מבולבלים כי לתפיסתם חוק היסוד החדש סותר את הישן, אז המעשה הראוי ביותר מצידם הוא להצהיר שהם לא יכולים להמשיך ככה לשפוט על סמך חקיקת חוקי יסוד שכל היום רק סותרים זה את זה, ולקום ולהיתפטר.
פרופסור סנייפ 03.01.2212:53
132. אתה קורא לפני שאתה מגיב? או שעברת לאוטומט מזמן? בתגובה להודעה מספר 131
berale 03.01.2213:03
133. בוודאי שאני קורא, אני מגיב ישירות לטענה שלך שבחוקי יסוד לא חל העיקרון שחדש מבטל ישן. ואני כותב שמעבר לזה שאין בתגובה להודעה מספר 132
לזה על מה להיסתמך זה גם בעליל רעיון מופרך.

איתי שלום 03.01.2213:05
134. אבל זה לא קשור להליך החקיקה. בתגובה להודעה מספר 126
beckham17 לעיל דיבר על ליקוי בהליך החקיקה.
Zair 03.01.2212:27
125. הזוי. מסביר למה אנשים עם ראש על הכתפיים נכשלים שוב ושןב ושןב בבחינה על מנת להיכנס לגילדה הסגורה הזאת. בתגובה להודעה מספר 0
winter1 03.01.2212:35
128. בישראל מתנהל מאבק בין רשויות שבריא מאוד לתפקודה של מדינה דמוקרטית (במובן המערבי והמודרני של דמוקרטיה) בתגובה להודעה מספר 0
במיוחד כשמדובר במדינה ללא חוקה או הסכמה רחבה על מעין חוקה (חוקי יסוד). הבעיה שצד אחד מפיץ תעמולה כאילו המאבק הזה הוא על עצם קיומה של הדמוקרטיה - ועדר הכבשים בולע את העשב...

הדבר מבדר במיוחד לאור העובדה שבישראל בתי המשפט הם חותמת גומי של המשטר, בעוד במדינה מערבית ומודרנית בתי המשפט אמורים להיות הגופים הליברליים ביותר, שתפקידם העיקרי להגן על האדם מפני השלטון. מתי בתי המשפט מסרבים לתת צו חיפוש? האזנות? פוסקים נגד מערכת הביטחון? מתי הם מבטלים משפטים בשל התנהלות לא חוקית של המדינה? הכל קורה, אבל יחסית נדיר...שלא נדבר על שתיקתו של בג"צ במהלך הקורונה, בעוד בתי משפט מקבילים בכל העולם פעלו (במידה כזאת או אחרת) לריסון הפגיעה בזכויות האזרחים

Zpatriots 03.01.2212:45
130. בדיחה פשוט מזעזע איפה אנחנו חיים בתגובה להודעה מספר 0
העבר לפורום אחר
העבר לפורום:
סיבה:
מזג אשכול
מזג עם פוסט מספר:
סיבה:
תגובה חדשה
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג
עריכת אשכול
כותרת:
תוכן:
סמיילים:
הצג