ערכתי לאחרונה בתאריך 02.08.20 בשעה 08:20 בברכה, שליטא
יום שישי יב מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ואתחנן, שישי עם פירש"י. תהלים: סו-סח. תניא: אך מי ... תדרשנו.
הרבי - אדמו"ר הזקן - אמר [פתגם] מהמגיד ממעזריטש, משמו של הבעש"ט: "ואהבת לרעך כמוך" הוא פירוש וביאור על "ואהבת את ה' אלוקיך"; באהבת יהודי אוהבים את הקב"ה, שהרי ביהודי קיים חלק אלוקה ממעל, ומתוך אהבת היהודי, הפנימיות שבו, ממילא אוהבים את הקב"ה.
שליטא
04.08.2015:35
1. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון יד מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: עב-עו. תניא: וזהו צדק ... סלה אכי"ר.
במנחה אין אומרים תחנון. יד מנ"א תש"א - נמלאו החמישים שנה מיום שאמר לי אאמו"ר [הרש"ב] שאתחיל לרשום הסיפורים שמספר לי. כאשר התחיל ה"צמח צדק" לכתוב בעניני נגלה וחסידות, אמר לו אדמו"ר הזקן: "וקנה לך חבר", וקנה (קוף בקמץ, נון בסגול) - לך חבר, ופירוש אאמו"ר, קולמוס הלב, משמע, כל דבר שלומדים צריך "לחיות" אותו.
אפשרויות ניהול
שליטא
05.08.2014:14
2. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני טו מנחם אב ה'תש"ג
א"א [אין אומרים] תחנון.
שיעורים חומש: עקב, שני עם פירש"י. תהלים: עז-עח. תניא: ה. ויעש ... ־214־ שמבין הכל.
רושם אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מ"מ [מכל מקום] היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דת"ב [דתשעה באב]... וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות] מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כ"ש [כל שכן] לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, ואת רוח הטומאה אעביר כו', ומעין זה בט"ו באב תשש כו'.
אפשרויות ניהול
שליטא
06.08.2013:07
3. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי טז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, שלישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב. תניא: אך ... ־קח־ וי"ב ע"ש.
נסיעות הבעש"ט בתחילת ההתגלות שלו היו על-דבר שלשה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים, התגלות פנימיות התורה. אדמו"ר האמצעי היה מבאר בזה: גליא שבתורה נקרא מים ואל מים - הולכים; פנימיות התורה נקרא אש ומהאש - נרתעים, לכן על המשפיע ללכת אל המקבל ולומר לו: אל תירא "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא".
אפשרויות ניהול
שליטא
07.08.2010:43
4. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי יז מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, רביעי עם פירש"י. תהלים: פג-פז. תניא: אך ביאור ... ־קח־ ח"ע כנ"ל.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הצ"צ [הצמח צדק] ביאר מה שמיחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: אז ער לערענט א הלכה און ווייס אז די זעלבע הלכה וועט ער לערנען נאך מאה ועשרים שנה אין גן עדן גיט עס אריין א פייערעל.
___תרגום__
אדמו"ר ה"צמח צדק" ביאר מה שמייחסים אש לפנימיות התורה, לפי שהיא הנותנת חיות בגליא שבתורה: כשלומד הלכה ומודע לכך שאותה הלכה הוא ילמד לאחר מאה ועשרים שנה בגן עדן - חודרת לתוכו אש-קטנה.
אפשרויות ניהול
שליטא
08.08.2022:01
5. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי יח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, חמישי עם פירש"י. תהלים: פח-פט. תניא: אך עולם ... ־216־ בעשי'.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל בעדארף דערנעמען ביז מיצוי הנפש.
__תרגום___
אדמו"ר האמצעי אמר בשם רבינו הזקן: אהבת ישראל צריכה "לתפוס" עד מיצוי הנפש.
המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י [תפילין של יד] ותש"ר [ותפילין של ראש] דרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר [תפילין של ראש] דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תש"ר [תפילין של ראש] דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש. והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י [פירוש רש"י] ומצודות. ג) אח"כ [אחר כך] מניחים תפלין דר"ת [דרבנו תם] - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת, פרשת קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר [תפילין של ראש] דר"ת [דרבנו תם] ומניחים תש"ר [תפילין של ראש] דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים שמע גו' עד אמת ולומדים פרשה חומש עם פירש"י [פירוש רש"י] - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו'.
אפשרויות ניהול
שליטא
10.08.2016:24
7. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת כ מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: עקב, שביעי עם פירש"י. תהלים: צז-קג. תניא: אך ... והמשכילים יבינו.
כשם שמצות תפילין, על דרך משל, יש לה מקום קבוע בראש ובזרוע, ומרגיש כובד התפלה של ראש וההידוק דתפלה של יד, כך הוא במצות אהבה ויראה, וכמ"ש הרמב"ם (יסודי התורה פ"ב ה"א): "האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך ונאמר את ה' אלוקיך תירא", הנה שיעור מצוות אלו הוא אשר יורגשו בהרגש גופני בבשר הלב ממש, וכמו אדם הפוגש את אוהבו הנאמן. ולא זו בלבד שיהיה לו טוב מזה, שישכח על כל הדברים המעיקים אותו, אלא עוד שיתעורר בו חיות פנימי בתקוה טובה, כי לבו טוב עליו, וכך במידת היראה נופל עליו פחד גדול ומורא, כי בשעה ההיא הוא נזכר על כל עניניו הלא טובים במחשבה דיבור ומעשה, ולבו יכאב בכאב מורגש מיראת העונש ביראת-שמים ולפעמים הוא ברגש של ירא בושת או גם יראת הרוממות.
אפשרויות ניהול
שליטא
11.08.2014:38
8. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כא מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ראה, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קד-קה. תניא: ו. זורע ... ־220־ ישענו כו'.
ההתעסקות בדרכי החסידות הוא, אשר גם בהלכו בשוק טרוד בעסקיו יחשוב מה הוא יכול לעשות בעד עניני החסידות וטובת החסידים, וכשהוא פוגש מי שהוא מאנשי השוק ממכיריו - בעניני מסחר - ידבר על לבו, כי יבוא אל שיעורי הלמודים בדא"ח [בדברי אלקים חיים] או לאיזו התוועדות. וההתעסקות בדרכי החסידות הוא חובת גברא מבלי הבדל בין גדול וקטן בידיעת דא"ח [דברי אלקים חיים].
אפשרויות ניהול
שליטא
12.08.2014:35
9. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כב מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ראה, שני עם פירש"י. תהלים: קו-קז. תניא: והנה מודעת ... תכונני.
אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] אמר: קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך מלבד בימי התעניות - ברכות השחר.
אפשרויות ניהול
שליטא
13.08.2014:51
10. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי כג מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: ראה, שלישי עם פירש"י. תהלים: קח-קיב. תניא: ז. אשרנו ... ־222־ ועלול כו'.
בחורף תרנ"ב כאשר אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] למד עמי בספר התניא "ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש", הסביר כי הנושאים בתיבת ממעל ובתיבת ממש הם הפכים. ממעל תוארו רוחניות שברוחניות וממש תוארו גשמיות שבגשמיות. ויבאר כי זהו מעלת נפש השנית, שעם היותה רוחניות שברוחניות פועלת בגשמיות שבגשמיות.
מקובל רבי מפי רבי: בזמן המחלוקת הידועה סחו החסידים לאדמו"ר הזקן את גודל היסורים שסובלים מפשוטי המתנגדים. ענה הרבי: הסבא - כך היה הרבי מכנה את הבעש"ט - חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. בימים הראשונים להיותי במעזריטש אמר הרבי - הרב המגיד: מרגלא בפומיה [=שגור בפיו] של הרבי - הבעש"ט - אהבת ישראל היא אהבת המקום, "בנים אתם לה' אלוקיכם" - האוהב את האב אוהב את בניו.
משיחות אאמו"ר [הרש"ב]: ב"יציאת מצרים" של חסידות קיימת המצוה של סיפור יצ"מ בדיבור, לספר סיפורי חסידים ו"לקלוט" את הסיפור בפנימיות של פנימיות. יש לדעת כי כל סיפור הוא הוראה בחיים; על כל סיפור להביא למידה טובה וחיות פנימית בהידור מצוה, ו"לקליטת" דרכי הנועם של תורת החסידות.
מברכים ר"ח [ראש חודש] אלול, אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. חודש אלול הוא חדש החשבון. דכמו בגשמיות הנה הבעל עסק.. בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את כל החסרונות... כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השי"ת [השם יתברך], דכל השנה הנה כל ישראל עוסקין בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, כל חד וחד לפום שיעורא דילי'[ה] הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. דעל ידי הכנה טובה זו.. זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות.
אפשרויות ניהול
שליטא
18.08.2012:15
14. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון כח מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שופטים, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: קלה-קלט. תניא: ט. אהוביי ... ־קיד־ פי התורה.
דרכי הרפואה בחולי הגוף בכלל שנים הם: א) לרפאות את האבר או הכח המקולקל חולה וחלוש. ב) לחזק את האברים והכחות הבריאים, אשר הם יתגברו על האבר וכח החולה לרפאותו. הדוגמא מזה בחולי הנפש הם שני דרכי העבודה: תשובה ומעשים טובים.
אפשרויות ניהול
שליטא
19.08.2009:43
15. אימרת היוםבתגובה להודעה מספר 0
יום שני כט מנחם אב ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שופטים, שני עם פירש"י. תהלים: קמ-קמד. תניא: ע"כ אהוביי ... ציון כו'.
הנדרש הוא שתהיה העבודה בכח עצמו. גבוהה יותר היא הדרגה בה מובילים יד ביד מלמעלה; יקרה יותר - היא העבודה בכח עצמו.
אפשרויות ניהול
שליטא
20.08.2013:24
16. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ל מנחם אב, ר"ח ה'תש"ג
שיעורים: חומש: שופטים, שלישי עם פירש"י. תהלים: קמה-קנ. תניא: אד"ש וחיים ... נשמתן כו'.
מתחילין לומר לד"א [לדוד אורי]. המנהג בבית רבינו שבמשך היום תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דר"ח [דראש חדש]. אדמו"ר הזקן הי' אומר בתחלה מאמרים קצרים. ולדוגמא: ד"ה [דיבור המתחיל] זכר רב טובך - וביאורו - שבסידור נאמרו בששה המשכים - באריכות יותר קצת מהנדפס.
כשהיה הצ"צ [הצמח צדק] בן תשע שנים אמר לו רבינו הזקן: קבלתי ממורי [הרב המגיד] שקיבל ממורו הבעש"ט [הבעל שם טוב] בשם מורו הידוע [=אחיה השילוני], אשר מיום שני דר"ח [דראש חודש] אלול עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאפיטלאך תהלים, וביוהכ"פ [וביום כפורים] שלשים וששה קאפיטלאך: ט' קודם כל נדרי, ט' קודם השינה, ט' אחר מוסף, ט' אחר נעילה. ומי שלא התחיל ביום ב דר"ח [דראש חודש] יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים.
בני ישראל נקראו ארץ חפץ, שיש בהם כמה חפצים יקרים באהבת השי"ת [השם יתברך] ויראתו ומדות טובות, ואין דבר גילוי המדות הטובות תלוי אלא במעורר. דבר ברור הוא, אשר בכל חלקי האדמה נמצאים מעינות מים חיים, וההבדל הוא רק בקירוב וריחוק, ואם כן הלא הכל תלוי בהחופר וכח סבלנותו ומתינותו. וכיון שהרצון הוא כח עליון הגוזר ומפקד על כל הכחות, ומכריחם לעשות ולפעול כפי הפקודות שלו, א"כ [אם כן] איפוא עיקר העבודה הוא לעורר את הרצון לפעול ולעשות הן בעצמו הן בזולתו.
אפשרויות ניהול
כח המלך
23.08.2011:30
19. ברשותך אשים כאן את הפתגם היומי:בתגובה להודעה מספר 0
סדר ברכות התורה: נוגע בטליתו בתחילת הקריאה ובסופה נושק הטלית במקום שנגע בס"ת [בספר תורה], גולל הס"ת [הספר תורה], מפנה פניו, קצת, לימין ומברך. פותח הס"ת [הספר תורה] וקורא. במעלת מין האנושי, ישנם ארבעה תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר - מתגבר על עצמו להסיר המניעות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להגביהו למעלת איש או אדם. ומאחר דאפשר לעשות מאנוש איש או אדם, הרי בהכרח דגם באנוש ישנם כל אותם המעלות שישנם באיש וגם באדם.
אפשרויות ניהול
שליטא
25.08.2012:09
21. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום ראשון ה אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, פרשה ראשונה עם פירש"י. תהלים: כט-לד, יג-טו. תניא: יב. והי' ... מדות לבדן.
מנהגנו בלבישת טלית גדול: מניחים הט"ג [הטלית גדול] מקופל על כתף ימין ובודקים הציצית. בשעת הבדיקה אומרים ברכי נפשי גו'. אח"כ [אחר כך] לוקחים הטלית מן הכתף, פושטים אותו, מנשקים שפת הטלית, מחזיר אותו מכנגד פניו לאחוריו ומתחיל ברכת להתעטף בציצית, סיום הברכה סמוך לכריכת ב' כנפות ימין סביב צוארו לאחוריו בצד שמאל. [עיין שארית יהודא או"ח [אורח חיים] ס"א [סימן אלף], דברי נחמיה או"ח [אורח חיים] ס"ט [סימן טית].
אפשרויות ניהול
שליטא
26.08.2014:53
22. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שני ו אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שני עם פירש"י. תהלים: לה-לח, טז-יח. תניא: אך ... ־234־ הקדושות ית'.
הצ"צ [הצמח צדק] סיפר: דער בעש"ט [בעל שם טוב] האט זייער האלט געהאט ליכטיקייט ואמר: אור בגימטריא רז, דער וואס ווייס דעם סוד וואס אין יעדער זאך, קאן ליכטיג מאכען.
__תרגום___
ה"צמח צדק" סיפר: הבעש"ט מאד חיבב אור, ואמר: אור בגמטריא 'רז' - היודע סודו של כל דבר מסוגל הוא להאיר את הדבר.
אפשרויות ניהול
שליטא
27.08.2010:40
23. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שלישי ז אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שלישי עם פירש"י. תהלים: לט-מג, יט-כא. תניא: הנה אתערותא ... ־קיח־ המחייהו.
אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] הזקן הורה לכתוב פצוע דכא באלף לבסוף ולא בהא. בפראג יש ס"ת [ספר תורה] שקבלה בידם שהגי-ה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמח"ת [בשמחת תורה] וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיה וכתוב בו "דכא" באלף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ס"ת [ספר תורה] אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם [מורנו הרב ר' מאיר] מרוטנבורג וגם בו כתוב דכא באלף. ועיין בשארית יהודא [יו"ד [יורה דעה] סימן ט"ז] ודברי נחמיה [יו"ד [יורה דעה] סימן כ"ב]. ובספר משנת אברהם [סימן ל"ב] מציין כמה ספרים הדנים בזה.
הצ"צ [הצמח צדק] מנה שלשה דברים שבזכותם הצליח בשנת תר"ג בפטרבורג באסיפת הרבנים. ואחד מהם הוא זכות שלשים ושתים אלף השעות, אשר טרח ויגע בדרושי רבינו הזקן במשך שלשים השנים תקס"ד-תקצ"ד [בשנת תקס"ד קבע לו שיעור מיוחד ללמוד דרושי רבינו הזקן, בשנת תקצ"ד התחילו להתעסק בהדפסתם].
אפשרויות ניהול
שליטא
29.08.2023:51
25. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי ט אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, חמישי עם פירש"י. תהלים: מט-נד, כה-כז. תניא: הנה מודעת ... ־236־ פעמים וכו'.
אאזמו"ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] אמר - ביחס להתבוננות בהעמקת הדעת בענין קשה ההשגה: אם הענין נוגע אזי מבינים ומשיגים בכי טוב, וראיה מן התורה בדיני נשים וכו' וטענותיהן שיכולות לטעון. ומדברים בזה תנאים ואמוראים והגאונים שכולם הם בעלי השכלה מופלגה, והתורה היא תורת אמת, והלא האשה אינה בערך לטעון טענות אלו. אבל האמת הוא, דכאשר הענין נוגע הנה גם חלושי הדעת ממציאים שכליים עמוקים.
אפשרויות ניהול
שליטא
30.08.2019:30
26. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום שישי י אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שישי עם פירש"י. תהלים: נה-נט, כח-ל. תניא: וז"ש והי' ... כל חטאתם.
גדולי זקני חסידי רבינו הזקן היו אומרים, אשר "יחידות" פירושו: קלאר, אפגעשטעלט, פאראיינציגט [= בירור, קביעה, איחוד] - מקור ג' פירושים אלו הוא בדרז"ל [בדברי רבותינו זכרונם לברכה]: שקלים פ"ו [פרק ו'] מ"ב [משנה ב'], יבמות ס"ב. א, בראשית רבה פ"ך [פרק כ'] - זאת אומרת כי ענין היחידות הוא לברר את מצבו, ולקבוע אופן עבודתו בסור מרע ולקרב את המדות הטובות, ולהתקשר בהתאחדות גמורה ולמסור עצמו, איבערגעבען זיך מיט אלע רצונות.
אפשרויות ניהול
שליטא
31.08.2016:01
27. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
שבת יא אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תצא, שביעי עם פירש"י. תהלים: ס-סה, לא-לג. תניא: יג מה רב ... בסוכה וגו'.
שבת פר' תצא תר"ג בשולחן קידוש היום הואיל ה"צמח צדק" לאמר: עוה"ז הוא עלמא דשיקרא [=עולם השקר], לכן הנה גם בהטוב מעורב פסולת, וצריך בירור בדרך מלמטה למעלה ובדרך מלמעלה למטה. העוה"ב הוא עלמא דקשוט [=עולם האמת] - הנה גם הדברים בדברי תורה המדברים בענינים הנראים לחסרון, הרי כמו שלומדים אותם בג"ע - הם מעלה. - והתחיל לנגן, והראה בידו הקדושה לאות כי ינגנו אתו. בני הצ"צ התחילו לנגן ואחריהם ענו כל החסידים בקול שיר שהלהיב הלבבות. - כשגמר לנגן אמר הצ"צ: בעלמא דין [=בעולם הזה] פירושו של המאמר (סנהדרין צט,ב) "הלומד תורה לפרקים" - שלומד תורה לעיתים; בג"ע מפרשים את המאמר - שלומד תורה והתורה "מפרקת" אותו לפרקים, דברי התורה "לוקחים" אותו.
אפשרויות ניהול
שליטא
02.09.2008:27
28. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום שני יג אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, שני עם פירש"י. תהלים: סט-עא, לז-לט. תניא: ובכל שנה ... וד"ל.
החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה, וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען.
___תרגום__
החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה; מה-שרק-לא-יהיה - מערלת הלב התפטרו מיד.
אפשרויות ניהול
שליטא
04.09.2012:16
29. האימרה היומיתבתגובה להודעה מספר 0
יום רביעי טו אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, רביעי עם פירש"י. תהלים: עז-עח, מג-מה. תניא: אך צריך ... ־קכב־ ומליצה.
התיסדות ישיבת "תומכי תמימים". יום א' ט"ו אלול תרנ"ז. התחלת הלימוד בנגלה ודא"ח [ודברי אלקים חיים]: יום ד' ח"י אלול תרנ"ז. בליל שמח"ת [שמחת תורה] תרנ"ט אחרי ההקפות הכריז אאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי]: הישיבה שמה "תומכי תמימים" ותלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם "תמימים".
אפשרויות ניהול
שליטא
05.09.2023:57
30. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
יום חמישי טז אלול ה'תש"ג
שיעורים: חומש: תבוא, חמישי עם פירש"י. תהלים: עט-פב, מו-מח. תניא: והנה כללות ... ־קכג־ כמו שית'.
רבינו הזקן פירש מאמר כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא, אויף א אידען דארף מען קוקען ווי ער שטייט אין מחשבה הקדומה דא"ק [דאדם קדמון], און דארטען שטייט יעדער נשמה מיט אלע דורות וואס קומען ארויס פון איהר ביז ביאת המשיח גואל צדק, און אז מען טוט א אידען א טובה, טוט מען א טובה, אט די אלע נשמות עד סוף כל הדורות.
___תרגום____
רבינו הזקן פי' המאמר " כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" - על יהודי יש להביט כפי שהוא "נמצא" במחשבה הקדומה דא"ק [דרגה הגבוהה ביותר באלוקות, שהיא מקור לנשמות ישראל] ושם "נמצאת" כל נשמה על כל דורות צאצאיה עד ביאת המשיח גואל צדק, וכשעושים ליהודי טובה, מטיבים לכל הנשמות הללו עד סוף כל הדורות.
רבינו הזקן הי-ה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא הי-ה בליאזנא ש"פ [שבת פרשת] תבא, ושמע אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי - והוא עודנו נער קודם הבר מצוה - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב לב, עד שביוהכ"פ [שביום הכפורים] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את אדמו"ר [אדוננו מורנו ורבנו] האמצעי הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשאבא קורא "הערט זיך ניט קיין קללות" [="אין נשמעים קללות"].
אפשרויות ניהול
שליטא
07.09.2016:17
32. הפתגם היומיבתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.20 בשעה 16:24 בברכה, שליטא
יום הולדת את הבעש"ט בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש [=אחיה השילוני] - תפ"ד. יום שנתגלה הבעש"ט - תקה. יום הולדת את רבינו הזקן - תק"ה. תוכן תורת הבעש"ט [בגן-עדן] בשבת פר' תבוא ח"י אלול תרנ"ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבא אל הארץ גו'". 'ארץ' לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את ה'רצון' שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת' - "להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו' ושמת בטנא' - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך' - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו. אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו'' - בכדי להגיע לרצון כו', זהו ע"י ש'והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם' - למסור את הנפש כדי לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.
אשכול 25149
