כשאת דואגת ומכרכרת;
"די, שחררי. חנקתת"
כשאת עסוקה בשאר צרכי העולם הזה;
"לא אכפת לך ממני. את לא אוהבת אותי"
כשאת מפתיעה במתנה;
"מה שאבא הביא יותר שווה"
כשאת לחוצה או כועסת;
"את שונאת אותי!"
כשאת מחייכת באהבה;
"אני לא הפקק שלך"
כשאת מתקרבת במסירות;
"מה את מתרגשת, את לא היחידה בעולמי"
כשאת מסרבת;
"כלום את לא מרשה. כלוםם!"
כשאת רוצה לקבל בחזרה רגע קלוש
של אהבה הדדית;
אוזניות ודלת נעולה.
והקטע הכי הכי,
זה שאבא לא מביא בכלל משהו,
ושאין באמת איזה חבר/ה קרוב/ה ברקע
בשלב הזה של חייהם,
ושכרגע, את לגמרי לגמרי כל עולמם הרגשי.
והפיזי.
גיל ההתבגרות.
זה נגמר מתישהו?
אשכול 21015