תמליל חלק א'-תוכנית המוקדשת כולה לקרן לישראל חדשה (*)  

אסתר סיוון: כן אני היום מנהלת את ארגון 'בזכות' המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, זה ארגון שקם לפני כ- 18 שנה ע"י האגודה לזכויות האזרח, ובסיועה של הקרן החדשה לישראל, אנחנו ב'בזכות' פועלים לקידום הזכויות של אנשים עם כל סוגי המוגבלות, גם שכלית גם נפשית גם פיסית גם חושית ובכל סוגי החיים גם בתעסוקה בדיור בחינוך, הגענו להישגים מאוד משמעותיים בנושא למשל של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך. חוקקנו בזמנו יחד עם הממשלה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מיכאל מירו: צריך לזכור שזה מדובר במאבקים חלוציים ומאוד ייעולים, כשהם עלו ואני מדבר על המאבק שבזמנו ניהלו גם עמותות ההורים רבקה סנה וכל אלה שבאו כאילו לדאוג רק לילדים שלהם אבל בעצם העלו והציפו פה בעיה כל כך קשה שהיא בעצם הניעה את כל המהלך

אסתר סיוון: אכן, הכל התחיל בהורים של ילדים שהיה להם אכפת אמנם מה קורה עם הילדים שלהם אבל הם בעצם רצו לחולל שינוי חברתי בישראל ויש לנו אפילו.. המיתוס הארגוני שלנו הוא כזה שאת הבקשה הראשונה לקרן החדשה לישראל, ישבו רבקה סנה אנשים אחרים, גדעון דרורי ז"ל, אנשים שגם עבדו כאן ברשות השידור במקרה או שלא במקרה ובהחלט ניסחו במו ידיהם את אותה בקשה, את אותה התחלה, אפילו לא ידעו להגדיר בדיוק מה הרצון ושם קם ארגון שבאמת היום הוא ארגון ארצי, ארגון משמעותי שגם חולל מפנה וגם האנשים האלה הצליחו להשיג עבור הילדים שלהם אני חושבת חינוך יותר טוב, שוויוני

מיכאל מירו: בואי אנחנו יודעים שאת שנתיים שם בזכות אבל את לא באת מהחלל הריק, באת מכמה עמותות אחרות

אסתר סיוון: כן

מיכאל מירו: אז בואי תספרי גם על במקום

אסתר סיוון: האמת שאני התחלתי כמשפטנית צעירה ב.. מקום העבודה הראשון שלי היה בשדולת הנשים בישראל, שם התחלתי באמת כעורכת דין צעירה זה היה מזמן, ושוב דברים שהיום נראים לגמרי טריוויאליים כמו מאבק באפליה נגד נשים ומלחמה נגד נושא העגינות ובכלל תחומים ותפיסות שאולי היום נראים מובנים מאליהן, אז לא היו כל כך מובנים מאליהן והיה לי הכבוד והאתגר להיות שותפה לפעילות הפמיניסטית בארגוני הנשים, אחר כך עברתי לנהל עמותה שאז הייתה מאוד קטנה וראשונית בשם 'במקום', שהמטרה שלה היא לחבר בין הנושא של תכנון מרחבי וזכויות אדם בישראל, גם נושא שב- 95 כש.. או ב-2000 סליחה כש'במקום' הוקמה, היה בחיתוליו ו..

מיכאל מירו: אנחנו יודעים אנחנו חיתלנו אותם אז..

אסתר סיוון: אתם כבר מכירים את הפעילות של במקום, לא צריך לספר הרבה

|צחוקים למכביר|

מיכאל מירו: אנחנו כולם.. אנחנו החלפנו להם את החיתולים.. זה בסדר..

אסתר סיוון: אז כן, אחר כך הגעתי למקומות אחרים

מיכאל מירו: נעבור הלאה אל מגזר העולים, שלמה בריהון, בוא תספר קצת על הפעילות מצד העולים חבר הנהלת ארגון שתי"ל

שלמה בריהון: קודם כל תרשה לי ככה להציג את עצמי, לא בטוח שהרבה מאוד אנשים מכירים אותי, שמי שלמה בריהון, אני עולה ותיק מאתיופיה, עליתי ארצה ב- 1984 במסגרת מבצע משה, שבו עלו כ- 7500 מיהודי אתיופיה דרך סודן, שרתתי בצבא, אני בוגר אוניברסיטת חיפה וכיום אני מנהל את פרוייקט לקידום הקהילה האתיופית בשתי"ל. פרויקט יוצאי אתיופיה בשתי"ל עוסק בשני מישורים, במישור האחד אנחנו עוסקים בבניית יכולת של ארגוני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, במסגרת זו אנחנו עובדים עם למעלה מ- 32 ארגונים והתארגנות של יוצאי אתיופיה בכל הארץ, החל מערד בדרום ועד כרמיאל בצפון, אנחנו..

מיכאל מירו: אתה יודע, ערערו על היהדות של היהודים מאתיופיה אבל אני חושב שהעדות הכי טובה היא כמות הארגונים כי זה מאוד אופייני ליהודים

|צחוקים למכביר|

שלמה בריהון: נכון נכון, אנחנו אני חושב ש

מיכאל מירו: קהילה קטנה עם מיליון ארגונים

שלמה בריהון: נכון, אני חושב שמהר מאוד למדנו את המשחק הדמוקרטי בחברה הישראלית ואנחנו גם מיישמים את השיטות האלה ע"מ לקדם את הסוגיות שעוסקות את קהילת יוצאי אתיופיה. אנחנו למעשה מסייעים לכל בני הקהילה באמצעות ייעוץ ארגוני אינטנסיבי שאנחנו מעניקים לארגוני הקהילה ובאמצעות השתלמויות וקורסים בנושאים של חברה, מנהיגות ומאבק באלימות וכו' וכו'. עכשיו בנוסף לבניית יכולת של ארגוני הקהילה, אנחנו גם עוסקים בהובלה בריכוז של נושאים שהם כל כך חשובים לקידומה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, לדוגמא אנחנו הקמנו לפני כ- 4 שנים קואליציה שמורכבת מארגוני הקהילה, נשים, פעילים, מטרתה למגר את תופעת האלימות בחברה הישראלית במיוחד בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, עמותה הזאת עוסקת בשתי רמות, רמה של שינוי מדיניות, אנחנו עובדים מול מקבלי ההחלטות ברמת הכנסת, ברמת הממשלה, לשמחתי קידמנו את הנושא של הקצאת משאבים בטיפול בסוגיית האלימות בעולי אתיופיה, הממשלה עושה דברים שלא עשתה בלפני כ- 4-5 שנים, כמובן זה באמצעות הלחץ שאנחנו הקואליציה ושתי"ל מפעילים על הממשלה, ונוסף לזה אנחנו גם עוסקים בנושא של מאבק בגזענות, לצערי היום הגזענות הולכת ומתרחבת כנגד קהילת יוצאי אתיופיה, רק לפני כחודש היה מקרה של גזענות בבאר שבע שבו הופרדו ילדי הקהילה מילדים נקרא להם לבנים, ובאמצעות מאבק ציבורי בשיתוף פעולה עם ארגוני הקהילה, עם ארגון טבע כאן ופעילים בבאר שבע, הצלחנו למגר את לבטל את מדיניות ההפרדה שהייתה בבאר שבע. אני חושב ששתי"ל משחק תפקיד מאוד מאוד חשוב בשילובה ובקידומה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, אני חושב שעצם העובדה ששתי"ל מאמין בקיומה של הקהילה, ונותן לבני הקהילה, לפעילים, לצעירים ולאקדמאים להוביל את המנהיגות של הקהילה, אני חושב שזה דבר שהחברה הישראלית צריכה להתברך בו

מיכאל מירו: כן וזה גם חלק מהמאבק שלכם להראות שלא מדובר בקהילה של מסכנים אלא להפך, קהילה שיש בה המון משכילים ומובילי דרך, אנשים שרוצים להביע את דעתם ואומרים את זה, וגם אתה יכול להזכיר בגאווה את כל מפעלי התרבות היפים, על כל ארגוני תיאטרון האתיופים, מחול, יש הרבה עשייה בתחום הזה, אפילו המון הייתי אומר, יחסית לגודל האוכלוסייה

שלמה בריהון: נכון זה המוטו של שתי"ל, אנחנו מאמינים בכוח של הקהילה, אנחנו חושבים שהשינוי צריך לבוא מבפנים, לשמחתי יש היום יותר אקדמאים יוצאי אתיופיה, יש הרבה מאוד פעילים שרוצים לשנות את המצב של הקהילה, ואנחנו שתי"ל והקרן אנחנו עומדים לצד הקהילה הזאת

מיכאל מירו: יובל, אנחנו מדברים.. מתחילים לקרב לכיוון הזה של הפלורליזם, אז בוא תספר על החלק שלך

יובל יבנה - מנהל תחום הפלורליזם הדתי בקרן אנחנו כל הזמן פלורליסטים

מיכאל מירו: לכיוון הזה של חיבור בין הקצוות, זה בוודאי זה ארגון שזה הטבע שלו פלורליזם

יובל יבנה - מנהל תחום הפלורליזם הדתי בקרן בהחלט, בתחום שאני מתעסק בו שהוא פלורליזם יהודי, כלומר פלורליזם בכל מה שקור לענייני דת ומדינה בישראל, אני חושב שהקרן מתעסקת במה שהוא ייחודי שהיא פחות מתעסקת איתו בתחומים אחרים, אנחנו שמענו פה היום המון דיברו על זכויות, ובאמת זכויות אדם ואזרח הם נשמת אפה של הקרן, היא מעורבת בהמון מאבקים בנושא של זכויות, ובתחום הפלורליזם יש לנו חיבור מיוחד של זכויות ושל זהות, כשהקרן התחילה לעבוד בתחום הזה, אז השיח שדיברנו בו היה שיח של זכויות הרגיל וראינו את הבעיות בתחום של ענייני דת ומדינה כבעיות של זכויות, זה שאנשים לא להינשא בגלל מצב הנישואין בארץ, הנושא של עגונות ומסורבות גט, אבל במהלך המאבקים שניהלנו הבנו שיש מגבלה ליכולת לשנות בתחום הזה, רק באמצעים של בג"צ וניסיון לשנות חקיקה, כי יש בעיה בתפיסה של האנשים מה זה יהדות ומה זה יהדות לגיטימית, הבעיה היא מבחינתנו היא בעיקר בזה שעדיין עבור רוב התושבים בישראל וזה כולל גם הציבור החילוני, יהדות זה יהדות אורתודוקסית, ולפיכח יש לגיטימציה לסטאטוס קוו הנוכחי שבו יש מונופול אורתודוקסי על כל הבעיות והפרות הזכויות שכרוכות בו, לכן בתחום הזה יש לנו עבודה רבה בתחום של פיתוח זהות יהודית שהיא לא אורתודוקסית, אבל גם המון עבודה בתוך הציבור האורתודוקסי, וזה משהו שדווקא השם של הקרן פחות נקשר אליו במה שיוצא לתקשורת. יש לנו עבודה מאוד אינטנסיבית עם ארגונים אורתודוקסים ליבראליים, ששמה המטרה שלנו היא לעזור ולחזק את הקול האורתודוקסי המתון, ופה זה צירוף

מיכאל מירו: זה קשר כבר רב שנים, זה לא מאתמול ולא משלשום, כבר הרבה הרבה הרבה שנים

יובל יבנה - מנהל תחום הפלורליזם הדתי בקרן נכון, ואנחנו תומכים בכל הארגונים האורתודוקסים הליבראליים המרכזיים כמו 'קולך' 'נאמני תורה ועבודה' קואליציית 'עיקר' שעוסקת בזכויות עגונות ומסורבות גט, מאז שהם התחילו לפעול וזה מקום מעניין מכיוון שבנושא דת ומדינה אנחנו רואים עין בעין את הדברים ברוב המקרים אבל בנושאים למשל פוליטיים לא תמיד מי שיושב בעמותות האלה מסכים איתנו ואנחנו מסכימים איתו, ויש כאן באמת ביטוי לתפיסה הפלורליסטית של הקרן שהיא לא מצפה שכל מי שהיא עובדת איתו בקשת הרחבה יראה איתנו עין בעין את כל קשת הנושאים שאנחנו מתעסקים איתה

מיכאל מירו: כן כי פה יש תמיד את הקונפליקט כי אומרים רגע, אבל אתה נתמך ע"י איזה קרנות שיש להם אוריינטציה שמאלית- בסדר, יכול להיות שזה המצב אבל בפועל החופש לפעול הוא חופש גדול, זה מה שאתה בא להגיד

יובל יבנה - מנהל תחום הפלורליזם הדתי בקרן כן, נכון

מיכאל מירו: זאת אומרת בניגוד למה שנידמה, כמו שיכול להיות שיש איזה ארגון אחר שפועל מכסף שצבוע בצבע אחר, אבל גם שמה, יש מגוון גדול, אין אנשים מסוג אחד, יש אנשים שהם הרבה, זה אנשים מגוונים

|פרסומות|

מיכאל מירו: ואנחנו חוזרים אל הקרן החדשה לישראל ומנסים לכסות את תחומי פעילותה, זה קצת יהיה קשה כי זאת קרן שכבר פועלת כאן בארץ 32 שנה, וכבר בוא נאמר.. זמן רב, אז אנחנו פונים אליך בנימין שבחבורה אבי דבוש, ואנחנו מכירים מהרבה מקומות, אתה מעורב בהרבה פעילויות, גם חברתיות גם סביבתיות ובעצם אתה עושה את הקשר, אתה הגשר הזה שמראה את הקשר בין החברה לסביבה ובין הסביבה לחברה

אבי דבוש - מנהל תחום סביבה וקהילה בשתי"ל: כן, קודם כל מבחינת ההיסטוריה ראוי לציין שהפרויקט הסביבתי שנקרא אצלנו 'פרויקט סביבה וקהילה', הוקם ב- 1995 ע"י אלונה ורדי ז"ל, שבאמת שזכתה הקרן לארח או להקים מתוכה ושתי"ל זכה להקים פרויקט כזה, באמת באיזשהו שלב מאוד קריטי, של תנועה חדשה שאפרופו דיברנו על.. היום בראיה לאחור נראה מובן מאליו ואז אוונגרד וחדשני אז ודאי שזה היה חדשני, לא רק העיסוק בנושא הסביבתי אלא עיסוק באמת שהוא מחובר לצוות סביבתי, החיבור בין חברה לסביבה, הוא עדיין במובנים מסוימים חדשני אבל ודאי אז הוא היה ראשוני,

מיכאל מירו: אתה יודע אני נזכר באחד המאבקים שהיו באמת שנחשבו להזויים המאבק בממילה, אני זוכר את תקפו את כולם מה אתם הולכים להגן על העץ שבו הרצל השתין, זה מה שחשוב לכם? זאת אומרת זה היה מן זלזול כזה בתוך השיח החברתי, במקום להגיד איזה יופי שיש באמת.. רואים כפר דוד שם שמוקם, זה בעצם תחילתם של ערי הרפאים בישראל למכור למיליונרים שיגורו שבוע בשנה וזה הצדק הישראלי

אבי דבוש - מנהל תחום סביבה וקהילה בשתי"ל: כן, אני חושב שהיום התנועה הסביבתית זוכה גם לפעמים כמובן לביקורת, אבל זוכה להמון הערכה ולאלונה בפרט ל'פרויקט סביבה וקהילה' באמת היה תפקיד מאוד משמעותי בפריצה של התנועה הסביבתית, היום נהוג.. אנחנו מדברים על חברה אזרחית אז לפחות במקומות שאני בא מהם מ'התנועה החברתית', 'צדק חברתי', 'ארגוני תכנון', וכו' אז יש אפילו קינאה מסוימת או ראיה של התנועה הסביבתית כמודל, ואלונה ו'פרויקט סביבה וקהילה' תפסו מקום מאוד מאוד משמעותי ביצירה הזאת של תנועה סביבתית, כלומר לא רק ארגונים שכל אחד לחוד ודיברנו על האושר מצד אחד, אבל צריך לדבר גם על הדרך המשותפת של ארגונים ואיך יכולים לשתף פעולה ולהפוך לכוח משמעותי משותף, אז היה באמת.. יש את הזכויות עבר ואני חושב שאנחנו נמצאים היום באיזשהו מקום של צומת דרכים בתנועה הסביבתית שאנחנו חוזרים לאותו מקום, בעצם התנהלות או התפתחות ספיראלית של שוב לראות לאן פנינו מועדות, האם אנחנו בונים את עצמנו רק בתוך הקן הסביבתי שהיום הוא רחב ובעל עוצמה עולמית, אולי פחות בישראל אבל גם בישראל, או שאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה, משלבים גם בשיח גם בתפיסה אבל גם הלכה למעשה, אנחנו משלבים ארגונים חברתיים וארגונים אחרים לתוך תפיסת עולם רחבה הרבה יותר, ואת זה אני חושב לי באופן אישי יש את הפרווילגיה לשבת בקרן ובארגון בשתי"ל שתופס את הדברים בצורה כזאת, וגם יכול לעסות את החיבורים בצורה הרבה יותר קלה מאשר ארגונים אחרים, יש אין ספור דוגמאות הדוגמא החמה מבחינתנו עכשיו זה הרפורמה בתכנון, שהיא באמת מאבק סביבתי מאוד בולט אבל גם מאבק חברתי, לצערי אולי זה נתפס טיפה יותר מדי כרק מאבק ירוק, אבל באמת אנחנו כמי שמרכזים את הקואליציה עושים את החיבור שהוא קשה, הוא לא מובן מאליו, הוא דורש הרבה מאוד מאמץ אבל הוא חיבור שיכול לצאת ממנו המון טוב לחברה הישראלית

מיכאל מירו: אכן אנחנו ככה לקראת 22:00, אבל בואי תתחילי לזכור קצת ארגונים או סוגי הארגונים שהקרן תומכת בהם

רחל ליאל- מנכ"לית הקרן בהווה ומנכ"לית שתיל לשעבר: בסדר, אני רוצה טיפה להסביר בכלל על איך הקרן הזאת עובדת, אמרת 32 שנים, במשך 32 שנים הקרן החדשה לישראל השקיעה בישראל 200 מיליון דולר ל- 800 ארגונים שרבים מהם היא הקימה, מה שנקרא מהתחלה, והיא ידועה בשיטות החדשניות שלה, זאת הקרן היחידה שלצד למשל לצד מתן סיוע כספי לארגונים בצורת מענקים גם נותנת להם סיוע בבניית היכולות הארגוניות שלהם, מתוך מחשבה שאם ארגון יודע להתנהל כמו שצריך, יודע לגייס את התומכים שלו, יודע לשווק את עצמו, הוא גם ינצל את המענק יותר טוב וגם ישפיע בסופו של דבר על החברה האזרחית

מיכאל מירו: אולי גם אחר כך הוא לא יזדקק לו

רחל ליאל- מנכ"לית הקרן בהווה ומנכ"לית שתיל לשעבר: נכון, והוא אחר כך יעמוד על רגליו

מיכאל מירו: אז זאת חממה כזאת

רחל ליאל- מנכ"לית הקרן בהווה ומנכ"לית שתיל לשעבר: נכון מאוד, באמת שתי"ל, אני חושבת שהגדרת את זה נכון, שתי"ל זה מן חממה שבעצם עוזרת להצמיח לחזק את הארגונים כדי שיעמדו על הרגלים וישפיעו, ומה אתה מבין שבגדול הארגונים של הקרן החדשה תומכת בהם זה ארגונים לשינוי חברתי, ארגונים שבאים ואומרים אנחנו רוצים להציע אלטרנטיבות שבזכותם החברה בישראל תהיה טובה יותר, אז הם מנסים ליצור שינויים מערכתיים, זה יכול להיות בשכונה וזה יכול להיות במדינה כולה, בעצם אין כמעט אוכלוסיה מוחלשת במדינת ישראל שלא נעזרה בצורה זו או אחרת ע"י 'הקרן החדשה לישראל', בין אם זה האוכלוסייה של נשים חד הוריות, בין אם זה אוכלוסיות הבדווים בנגב, בין אם זה יוצאי אתיופיה, בין אם זה אנשים עם מוגבלות בין אם..

מיכאל מירו: וכאן אנחנו נשאיר את הסקרנות

רחל ליאל- מנכ"לית הקרן בהווה ומנכ"לית שתיל לשעבר: נכון אבל יש לי עוד המון מה לספר

מיכאל מירו: ודאי מה זאת אומרת?! אתם נשארים פה איתי כאן גם לשעה הבאה, יש לנו שעה שלמה עוד לדבר על 'הקרן החדשה לישראל' ואנחנו נשוב אליכם מיד לאחר החדשות. משה לוי יהודית גיאת ואני מיכאל מירו
(תמליל חלק ב' של התכנית יובא בקרוב....).
.
.

תזכורת:

עסקי דם שלום
Peace Blood Bussiness

נעמי חזן: רק המציאות בוטה יותר!
קרן לישראל-חדשה
NIF
.

'וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ'!
תודה לאם תרצו על המסר החזותי החודר שהועתק ועְבַּד כאן.
תודה גם ל-Mifune, אצלו ראיתי את ההגדרה החדה 'עסקי דם שלום'.
נשיאת החברה חזן ודגל הפת"ח - שכונת שמעון הצדיק, 6.3.10, פרט מתוך תצלום.
ריכוז אשכולות בנושא הקרן לישראל חדשה (NIF)
http://rotter.net/forum/gil/18350.shtml

27. אהרון רול: ''משנאי החינם בינינו''-גירסה ב' (110 דפים).
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=15529&omm=27&viewmode=
וכאן:
http://www.israblof.com/?l=he&a=58946

כתב אישום נ' פושעי/אדריכלי אוסלו.
191. אמנון לורד: ''מעשה הבגידה של ביילין שהסגיר לידי מחלקת המדינה את
תוכניתו של פיקוד דרום לחסל במבצע צבאי את קברניטי הטרור של החמאס בקיץ 2003
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%F0%F9%E4%20%F8%E6#191

==