שימו לב לזמן המדוייק שבו היא התחילה:
כשניסו להעביר חוק שמשנה את מבנה הבחירה של השופטים בבג"ץ.זה היה הטריגר. הצד השני היה חלייב לשנות תשומת לב - ו-מ-ה-ר.
היה צריך להראות שאין כאן דמוקרטיה ושפוגעים בשומר.
מאותו היום התחילו לכתוב בעיתונות ללא הפסק על הדרת נשים, כולל בעיתונות בחו"ל, וכולל בשיח הדיפלומטי הבין לאומי (מרקל הגיבה על זה, ונשיא ארה"ב, היו כתבות עמודי שער בעיתונים הגדולים בעולם)
בנוסף התחילו להציג מלחמת אחים ולעשות דה לגיטימציה לח"כים ואנשי ימין.
הפקודות והתאום הגיעו מחו"ל (חברי הבונים החופשיים - קלינטון ומרקל)
אליהם הצטרפו כמקהלה בארץ ובחו"ל כ-ל העיתונות המגוייסת
וכמובן אנשי ציבור מאד מאד מסויימים.
תכלס בארץ לא קרה כלום, הסטטוס קוו לא נישבר ולא שונה כלום.
השתנתה רק ההתקפה ומיקוד תשומת הלב שמביאה אותנו לסף שנאה פנימית חדשה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
