כבר שני עשורים אנו חיים במצב שאין אופוזיציה רצינית לשלטון. קשה לחשוב על מצב שבו האופוזיציה איימה ברצינות על השלטון (לא, אפילו לא 2015). חלקים מהאופוזיציה הקצינו כל כך שכל האופוזיציה נהייתה בלתי בחירה. זה מצב שאולי נראה נחמד לאנשי ימין, אבל הוא בעצם רע מאוד לישראל ואפילו רע לימין.המחסור באופוזיציה רצינית פוגע באיכות השלטון. ההקצנה פוגעת בישראל, כי צופי חוץ קוראים את הדעות שלה וחושבים שזו נקודת מבט לגיטימית שיש לה סיכוי בארץ. זה מוביל אותם ללחוץ על המדינה בתקווה שהאנשים האלו יעלו לשלטון.
אבל הכל השתנה עת הבחירות האלו. קודם כל, גנץ+לפיד מציגים עמדה הרבה יותר מרכזית. ומה שאפילו יותר חשוב: העבודה ומרצ בדרך לאחוז החסימה. זו הזדמנות היסטורית לנקות בררה מהמערכת הפוליטית: את מרב מיכאלי, את סתיו שפיר, את ברק, את פרץ ואת מרץ. הם לא יתאוששו ממכת הבוחר. כל מי שישאר יהיה מהזרם המרכזי יותר, וזה יהיה מסר מהעם שאי אפשר יהיה לטעות בו. כולם יבינו שהבוחר מאס בשמאל הקיצוני. תהיה לנו אופוזיציה שפויה ובחירה. לפתע הליכוד יצטרך להזהר, וגורמי השפעה בעולם יבינו שיש דברים שלא מקובלים על העם בישראל.
מי יודע מתי ההזדמנות הזו תחזור על עצמה. בשביל זה צריך לעשות רק דבר אחד פשוט: לצאת להצביע . הטריק הוא שאחוז החסימה נקבע כאחוז מהקולות הכשרים. כלומר, כל קול כשר, אפילו קול למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה בעצמה מעלה את אחוז החסימה.את/ה מעדיף מפלגה שפויה מסוימת? הצבע לה. אבל גם אם אתה לא מעדיף אף אחד ולא סומך על אף פוליטיקאי: הצבע לכל פתק אחר, אפילו כזה שאין סיכוי שיעבור את אחוז החסימה בעצמו. כל קול יעלה את אחוז החסימה ואולי אולי יעיף את הבררה מהכנסת ומהחיים הפוליטיים. זו הזדמנות יוצאת דופן, שלא קורה כל מערכת בחירות. אסור לנו לבזבז אותה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
