הסתעפות תיק 4000: תיק 5000-הטיוח הגדול כדי שהחקירה לא תגיע למנדלבליט  

פרק ראשון בתת סדרה בת 3 פרקים על "תיק 5000", שהוא הסתעפות של "תיק 4000", עם הרבה שחקנים, שכולם משותפים ל-2 הפרשיות השזורות זו בזו. זאת, במסגרת פרק 43 בסדרת הכתבות על תפירת "תיק 4000".
מאת: אבי וייס, 2.8.20, 07:30ד"ר אביחי מנדלבליט

אני משוכנע, שמעטים יודעים או מבינים את התהליכים, שהובילו לתפירת "תיק 4000". התהליכים הראשוניים לא היו בכלל בתחום של "רק לא ביבי", הם היו בתחום של "רק לא בזק" והחלו ב-2014 ושיאם היה בשנים 2015-17.

נתניהו היה מכשול בדרך להכות כלכלית, רגולטורית ושיווקית את בזק ע"י מתחרותיה הגדולות: סלקום ופרטנר.

כלומר: ה"פוטש" במסווה משפטי להוריד את נתניהו מכסאו לא החל את המסע של היועמ"ש והפרקליטות ל"תפירת תיק פלילי", שהפך מ"תיק בזק" ל"תיק 4000".

זה הגיע אחר כך, בסוף 2017 תחילת 2018. אז, הפעילות של היועמ"ש והפרקליטות בנושאי בזק ונתניהו התמזגו באופן כמעט מושלם עם הפעילות של כמה כתבים (הראשון היה גידי וייץ מהארץ), פוליטיקאים, עורכי דין, אנשי ציבור ועמותות שונות ומשונות, שדחפו במשך שנים, כל פעם מנימוק אחר, לחקירה נגד נתניהו, מתוך רצון להוריד אותו מכסאו מסיבות פוליטיות ולא מהכיוון הכלכלי. אם כי חלק מהם שרת בעקיפין וחלקם במישרין, את הנימוק הכלכלי, אותו דחפו המתחרות בבזק - כל אותן שנים.

כאן אני אעסוק בהסתעפות של "תיק 4000", במה שאני מכנה "תיק 5000" (תיק שוחד - לכאורה. שוחד, שניתן בתצורות שונות ומגוונות, תמורת הטבות רגולטוריות בקנה מידה אדיר). זה היה המניע הראשון והחשוב ביותר ל"יצירת" "תיק 4000", והתהליך הזה נמשך עד היום ממש (דוגמאות כאן וכאן), בהטבות רגולטוריות בסדרי גודל של פי 10 עד פי 20, ממה שנטען ב"תיק 4000" לגבי בזק.

לינקים לכל פרקי הסדרה על שערוריית "תיק 4000", שכוללת כ-100 כתבות חשיפה, מהן 42 כתבות מובילות, עם חשיפה של מעל ל-1,650 מסמכים מקוריים ועשרות עדים שלא נחקרו, יש כאן בנספח ג'.

יודגש, למי שלא קולט את מה שאני כותב, שההתחלה של תהליך "תפירת תיק 4000" נעוצה באינטרסים כלכליים, לא פוליטיים. אינטרסים כלכליים מאוד כבדים, שהופעלו בעוצמה רבה מרגע כניסתו של ד"ר אביחי מנדלבליט, (בתמונה למעלה משמאל), לתפקיד היועמ"ש, והביטוי המרכזי הראשון של הפעלת האינטרסים הכלכליים הללו, היה מסמך "ניגוד העניינים" לנתניהו, שהוכן במחצית הראשונה של 2016, ע"י עו"ד דנה נויפלד (אז וגם כיום, היועצת המשפטית של משרד התקשורת), מסמך, שעבר דרך עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש לתחום המשפט הציבורי-מנהלי, ונחתם אז, במחצית 2016, ע"י היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט.

המטרה של המסמך הראשון הזה הייתה ברורה (והיא גם כתובה בו במפורש): להפריד את נתניהו מבזק. עוד פרטים על "נקודת האפס" - Ground Zero של 2016 יש כאן.

היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ללא כל סמכות באיזו חוק, תקנה או נוהל, ניצל אז תלונות של "הארץ" וח"כ זהבה גלאון, ובג"ץ של אחת העמותות, שכללו תלונות פוליטיות "אנטי ביבי" ביסודן, ויצר לנתניהו הסדר מופרך, שהוכן ע"י מי שנגועים בעצמם בניגודי עניינים "עד צוואר", כולל הוא עצמו, הסדר המבוסס על מניעים כלכליים חמורים: להפריד את נתניהו מבזק.

באותה עת, IBC החלה במגעים עם סלקום (בתהליך שהוביל לרכישתה ע"י סלקום ולמתן הקלות רגולטוריות ענקיות ל-IBC), כדי שתוכל לממש את החזון המשותף שלה ושל סלקום: להכות את בזק ו"לשדוד" את כל משאביה ולקוחותיה. היה ברור, שהתכנית הזו לא ניתנת למימוש, באם נתניהו הוא שר התקשורת. זאת, כי לפי תפיסת עולמם, נתניהו הוא "מכור" של אלוביץ', בשונה מקודמו, גלעד ארדן, שעמו הצליחו לייצר "שוק סיטונאי" מאוד קשה ונוקשה, על הגב של בזק, למרות כל מחאותיה. כיום, היועמ"ש חוזר שוב על התרגיל הזה, אבל בנושאים אחרים (כאן).

1. מיהם הכוחות הכלכליים החזקים הללו, שפעלו להפריד את נתניהו מבזק (ודאגו כמובן לעצמם)?
שני מרכזי כוח, מהם נותר כיום רק כוח משמעותי אחד, ואלה הם:

א. הבעלים לשעבר של פרטנר, חיים סבן. הוא פעל ישירות ודרך נציגיו בישראל בכמה כיוונים. ההשפעה העיקרית שלו הייתה על כמה חברי וחברות כנסת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית (סבן לא היסס ללחוץ על נתניהו, בזכות קשריו המאוד הדוקים עם הילרי קלינטון), השפעה על לא מעט עיתונאים (שחלקם תוגמל על ידו במה שנקרא "פורום סבן", שמתקיים אחת לשנה בארה"ב), וההשפעה העיקרית והקריטית הייתה על מבקר המדינה, שביצע חקירה משלו, על מה שהתפתח ל"תיק בזק".

הייתה לו השפעה חלקית גם על הרשות להגבלים עסקיים (כיום הרשות לתחרות) ועל ראשי משרד האוצר. כמובן, שהייתה לו אחיזה בתוך משרד התקשורת: המנכ"ל דאז, אבי ברגר, היה סמנכ"ל בפרטנר.

למי שמעוניין לצלול לתהליכים, שבהם היה מעורב חיים סבן ישירות או דרך שלוחיו בישראל, יוכל לקרוא זאת בחשיפות רבות שלי וגם בחשיפות המדהימות של אלי ציפורי, למשל: כאן, כאן וכאן.

המניע הכלכלי של חיים סבן היה ברור. אחרי האקזיט היפה, שהוא עשה במכירת קבוצת בזק לשאול אלוביץ', בתחילת העשור הקודם, הוא ציפה למחזר את ההצלחה הזו ברכישת קבוצת פרטנר. קבוצת סבן רכשה את קבוצת פרטנר מידי אילן בן דב בנובמבר 2012. אולם, זה לא הלך. ממש לא. בזק התחזקה וזכתה לעדיפות (כך הוא תפס את המצב בשוק התקשורת) והוא ראה בנתניהו את האשם המרכזי בכך (בעיקר דרך שלמה פילבר, שלוחו).

הכוחניות, שהפעיל בכל הכיוונים, הובילה, אמנם, לתהליכים, שתחילתם היה ב"תיק בזק" וסופם הוא "תיק 4000", אבל חיים סבן הבין עם הזמן, שכספו, שהושקע בפרטנר, לא יחזור וזה אבוד, ולכן נטש את פרטנר, ויתר על מניותיו בספטמבר 2019 (וכרגע פרטנר היא חברה בלי "גרעין שליטה", כי חברת האצ'יסון, שקיבלה מכונס הנכסים את מניות חיים סבן, לא קיבלה עד רגע זה "אישור שליטה" ממשרד התקשורת).

בתת-הסדרה החדשה, שהכתבה הנוכחית היא הראשונה מ-3 הכתבות שלה, לא אתייחס אליו יותר, כי, כאמור לעיל, השפעתו של חיים סבן הייתה ממוקדת ונמשכה במשך כשנתיים (2016-17) והיא השפיעה במידה חלקית על התהליכים הממשיים בעולם רגולציית התקשורת. השפעתו על "הקליקה" המשפטית - הייתה שולית ביותר, אפסית וזניחה. במציאות, "הקליקה" הייתה ועודנה "מכורה" למתחרים שלו: קבוצת סלקום.

לכן, היות והוא הפסיק להיות מעורב בשוק התקשורת הישראלי, עקב נטישת פרטנר על ידו, אין טעם להתייחס אליו בתת-סדרה זו. יחד עם זאת, הנזק שנגרם אינו ניתן לתיקון וזו עובדה היסטורית מצערת.

ב. קבוצת סלקום בבעלותו של אדוארדו אלשטיין. הקבוצה הזו זכתה לאהדה מצמרת משרד התקשורת, כבר מתחילת העשור הקודם. שר התקשורת דאז - גלעד ארדן היה "אוהד שרוף" של קבוצת סלקום, ואפילו המנכ"ל שהוא הביא, שהיה מנכ"ל בתקופתו, אבי ברגר, (בתאבי ברגרמונה משמאל) למרות שהיה יוצא פרטנר (היה סמנכ"ל בפרטנר), החליף כיוון והפך גם הוא ל"אוהד סלקום", כמו רבים בצמרת המשרד, לרבות המשנה למנכ"ל המשרד - שמילה מימון (שתלונות בעניינו הועברו ליועמ"ש כמה פעמים - למשל כאן), היועצת המשפטית של המשרד ועוד, מאז ועד היום.

השוני בין פעילות חיים סבן מקבוצת פרטנר לבין הפעילות של קבוצת סלקום הוא, שהיא (סלקום) הצליחה להשפיע ומצליחה להשפיע, בכל הדרגים ובכל הכיוונים. למשל, גם על הרשות להגבלים עסקיים (רשות לתחרות כיום) וגם על צמרת משרד האוצר, ולכן 2 מצמרת האוצר דאז, הם כיום יו"ר סלקום ומנכ"ל IBC - חברת הבת של סלקום. מדובר בדורון כהן, שהיה קודם לתפקידו כיו"ר של סלקום, בין היתר, מנכ"ל ויו"ר IBC, ואמיר לוי, המנכ"ל דהיום של IBC.

בנוסף, הרן לבאות, מי שהיה אז סמנכ"ל הבכיר לכלכלה במשרד התקשורת (ועד מפתח ב"תיק 4000") הוא כיום סמנכ"ל רגולציה ב-IBC ואבי ברגר (גם "עד מפתח"), שהפך להיות ליועץ לסלקום והיה גם יועץ ל-IBC, עד רכישתה ע"י סלקום.

אם לא די בכך, פרופ' שמואל האוזר, מי שיזם וניהל את החקירה ב"תיק בזק" כנגד קבוצת בזק וצמרת משרד התקשורת, וכמי שעמד אז בראש רשות ניירות הערך (ומאוד התגאה בחקירה הזו), היום הוא דירקטור בסלקום.

סלקום גם קיבלה ייעוץ מבכירים נוספים לשעבר במשרד התקשורת ובמועצת המנהלים שלה היה בכיר לשעבר נוסף ממשרד התקשורת (המדובר במנכ"לים לשעבר של המשרד).

כך, שכאן - מדובר בקשרים הדוקים ביותר, שהצליחו בצורה יוצאת מן הכלל (מנקודת המבט של קבוצת סלקום).

ההשפעה הכי חשובה של קבוצת סלקום, היא על המערכת המשפטית הבכירה בישראל.

את התהליכים הללו אחשוף, כאמור, בתת-סדרה של 3 כתבות חדשות, וזה, כפי שכבר ציינתי, החל עם מסמך "ניגוד העניינים" לנתניהו מ-2016, והמשיך והתפשט לכל פינה ולכל תחום.

כמעט כל בעלי התפקידים, שהיו מעורבים בנושאים הללו, עדיין ממלאים תפקיד גם היום. כך, שההשפעה של קבוצת סלקום על רגולציית עולם התקשורת הישראלי ועל התנהלות הצמרת המשפטית של ישראל - חזקה ביותר - גם היום.

זה גם הוביל לכך, שבזק הפסידה בכל העררים המנהליים (בבית המשפט המחוזי) ובכל הבג"צים שהגישה בכל הנושאים שפנתה לגביהם. היא עמדה (ועדיין ניצבת גם כיום: יש עדיין בג"ץ אחד פתוח בבית המשפט העליון וערר אחד פתוח בבית המשפט המחוזי בת"א), מול "כוחות לא שווים". מולה עמדה ועומדת "קליקה" הנחושה לחסל אותה משפטית וכלכלית.

שופטי בית המשפט העליון כמו גם המחוזי, פשוט "הצטרפו לקליקה" בהחלטותיהם. "דבר היועמ"ש" גם אם הוא שקרי ומצוץ מקצה האצבע שלו, הוא החוק הקובע והשופטים לא מהססים להצטרף לזה ולהתעלם מחוקי מדינת ישראל ולייצר חוקים משלהם, שמומצאים ביחד עם היועמ"ש.

אורי בן אמוץ ז"ל, שהיה איש כספים ותיק ומנוסה, וגם מנכ"ל "פורום קפה שפירא" (פורום הנקרא כיום על שמו: בית אורי) הקדיש לא מעט מזמנו ולא זכה, לצערי, להשלים את המלאכה, כדי לאסוף מידע - כמה כסף השקיעה הפרקליטות (רק הפרקליטות, לא המשטרה ולא רשות ניירות הערך), במערכה, שהיועמ"ש והפרקליטות פתחו, בהשפעת סלקום ופרטנר, כנגד בזק ונתניהו.

בין הממצאים הראשונים שלו (שהספיק להציג בפוסט ראשון שפרסם - כאן): עו"ד שי ניצן הוציא רק בשנה אחת (2019), 141 מיליון ש"ח יותר מהתקציב המתוכנן והמאושר של הפרקליטות, כדי לעסוק במלחמה הזו, שהוא הוביל ביחד עם עו"ד ליאת בן-ארי שוויקי, בחיפוי וגיבוי היועמ"ש (די ברור למה) נגד בזק ונתניהו.

זו אחת מהשאלות המרכזיות של אורי בן אמוץ ז"ל ששלח במכתב לצמרת משרד המשפטים (מכתב שאני חידשתי), בפנייה שלא נענתה ע"י משרד המשפטים עד היום:
שאלה למשרד המשפטים

כלומר: המערכה נגד בזק ונתניהו הייתה כרוכה גם בהשקעת מאות מיליוני ש"ח מכספי המדינה - מצד הפרקליטות. מצ"ב כאן וכאן גרף, שהכין אורי בן אמוץ ז"ל, שמצביע על העלייה התלולה בהוצאות הפרקליטות בשנים הקריטיות של חקירות בזק ונתניהו.

איש לא הצליח לקבל עד היום פירוט על מה הלך הכסף הזה. אולם, כנראה, שחלק מזה הלך גם על "הפעלת מדובבים", שזה כלי חקירתי מאוד יקר, קיצוני ונדיר, שהופעל כאן (בתיק 4000), מה שדרש אישורם של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי ועו"ד שי ניצן.

מכאן, שסלקום (ובמידה פחותה פרטנר), הצליחו להפעיל במלוא העוצמה ובהיקפים, שלא היו אי פעם בישראל (גם בהשקעה הכספית בחקירות מכספי המדינה), את המערכות המשפטיות הכי בכירות בישראל, כנגד בזק ונתניהו, ממניעים כלכליים נטו, שבהמשך נוספו להם המניעים הפוליטיים.

כשהתחלתי את סדרת הכתבות על "תיק 4000" ב-2018, התחלתי דווקא ב-3 כתבות חשיפה, שעסקו ב"תיק 5000". רבים לא הבינו אז וכנראה עד היום, למה התחלתי דווקא בכתבות על "תיק 5000" וסיפורי קבוצת סלקום. הסיבה מאוד פשוטה: זה היה הכוח המניע לתפירת התיק נגד נתניהו. זה החל במניעים כלכליים ורק אחר כך, אחרי כשנה וחצי - שנתיים, התחזקו המניעים של ה"פוטש המשפטי - פוליטי" נגד נתניהו.

3 הכתבות הראשונות הללו בסדרה שפרסמתי, מסוף 2018, נמצאות, כאן, כאן וכאן. הן חושפות את תחילת התהליכים, שבהם צמרת משרד התקשורת, בגיבוי וחיפוי של הצמרת המשפטית של המדינה, מקדמת את האינטרסים הכלכליים רק של קבוצת סלקום, בניגוד לחוקי מדינת ישראל, תוך המצאת טריקים משפטיים אין סופיים, כדי לעקוף את החוקים ולסייע רגולטורית לקבוצת סלקום ובעליה.

הסיבה העיקרית לכך, שהקדמתי אז בסדרה את החשיפה אודות "תיק 5000", היא כי זו פרשיה חמורה פי כמה יותר מ"תיק 4000", כמנותח, למשל, במאמר: "חשיפה וניתוח: למה "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000"?"

אם תריצו את המילים "תיק 5000" באתר, תקבלו לא פחות מ-300 כתבות, בהן מפורטות כל העובדות והמסמכים הקשורים לסיפורי קבוצת סלקום \ IBC, התרגילים וההטבות הרגולטוריות ל-IBC (המכונה בשם המותג "אנלימיטד" - Unlimited), חשיפות של כל התרגילים הבלתי חוקיים, לכאורה, שנעשו ועדיין נעשים בתחום הזה, בחסות הצמרת של משרד התקשורת, לרבות השר, ממש כעת.

תשומת לב, שהמהלכים הכלכליים והרגולטוריים סביב קבוצת סלקום נמשכו ונמשכים באינטנסיביות החל מ-2014 ועד היום, וכללו מספר אדיר של הטבות רגולטוריות בשווי בלתי נתפס (שמעולם לא נחשף עד הסוף), כולל התעלמות מכך, שהיא נדרשת לרישיונות בחלק ממגזרי פעילותה ורישיונות אין לה (חיסכון כספי ניכר, כשאתה פועל מחוץ לכל חוק ורישיון).

זה כלל וכולל את התחומים המרכזיים הבאים: השקת שירות סלקום TV, "שוק סיטונאי" על כל מרכיביו (סלקום היא הדוחפת המרכזית לרפורמה הזו, שעיקרה היא שדידת משאבי ולקוחות קבוצת בזק, מכל הכיוונים ובכל התצורות האפשריות), רכישת הום-סלולר, הסכם "להרכיב על הרשת שלה" (במקום "שת"פ אנטנות") את גולן טלקום ו-We4G, רכישת IBC אחרי שרשרת אדירה (שעדיין נמשכת) של הקלות רגולטוריות ותרגילים רגולטוריים ל-IBC, הקלות, שהחלו במחצית השנייה של 2017, פריסת סיבים לבתים (החל מ-2017 ועד היום), הורדת הצורך ב"ישראליות" לבעלי סלקום, הורדת הערבויות, וכעת - רכישת גולן טלקום.

אלה רק הנושאים המרכזיים. מסביב יש כמות אדירה של תרגילים קטנים וגדולים, שנעשו לפי הגחמות והצרכים הכלכליים של סלקום, כולל תכנית פריסת הסיבים החדשה, ששר התקשורת הנוכחי מקדם ממש בימים אלה.

2. מיהם השחקנים בצמרת המשפטית המעורבים ב"תיק 5000" ומערכת הטיוחים שנולדה סביבו?
א. היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, המשנים ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר ועו"ד אבי ליכט (שפרש בינתיים וכיום נותן ייעוץ לשר וראש הממשל ההחלופי בני גנץ ומפלגתו).

ב. פרקליט המדינה לשעבר עו"ד שי ניצן, ומ"מ פרקליט המדינה בהווה (ד"ר אביחי מנדלבליט).

ד. הגורס והמטייח הראשי, בשליחותו של ד"ר מנדלבליט: עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרליט המדינה. עליו ועל ניגודי העניינים שלו עצמו, אפשר למלא אנציקלופדיה שלמה, כולל הרקע לקרבתו לד"ר מנדלבליט.

את שיטת הגריסה והטיוח שלו חשפתי אך לאחרונה במאמר המתייחס ל"פרשת עו"ד אריק רשף", שפורסם על ידי תחת הכותרת: "התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט!"

ה. הצמרת המשפטית במשרד התקשורת בראשותה של היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד, עו"ד דנה נויפלדבתמונה משמאל, שהייתה בעברה, בין היתר, העוזרת של עו"ד אבי ליכט ועבדה בצמידות לעו"ד דינה זילבר.

היא (עו"ד דנה נויפלד) מראשי "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", מאז ומתמיד. ליתר דיוק, מהרגע שהכירה והפכה לבת זוגו הקבועה של עו"ד ד"ר דוד תדמור, שהיה, בין היתר, העו"ד של IBC והמחזיק של מניותיה (בנאמנות), מי שבמקרה גם עמד בראש "מרד עורכי הדין הבכירים כנגד נתניהו" והיה היוזם והאחראי לגיוס הכספים לפעילויות המחאה הללו.

הייתה תקופה קצרה שבה היא גם עזרה להוט. לשם האיזון... מאחורי המסמך הזה של הסיוע שלה לבעלים של הוט, יש חשיפה מעניינת של אלי ציפורי, המתוארת בהרחבה בכתבה כאן, למתעניינים.

אולם, את עיקר מאמציה וזמנה היא הקדישה ומקדישה לטובת קבוצת סלקום, וכמות המסמכים, שצברתי בעניין זה, היא פשוט בלתי נתפסת. כל פניותיי לקבל הסברים או מענה - לא נענו. עד היום.

המונח "ניגוד עניינים", בכלל לא עניין אותה (גם לא את היועמ"ש ולא את עו"ד דינה זילבר, שמתמחה בענייני ניגוד העניינים של אחרים, במיוחד אם שמם נתניהו).

למי שמתעניין ב"ניגודי העניינים" של עו"ד דנה נויפלד ומי מגבה ומחפה עליה - זה מפורט לפרטי פרטים - כאן.

ו. נציב התלונות על הפרקליטות (נת"ם), השופט בדימוס דוד רוזן, שפעם אחרי פעם, הולך שולל ע"י ראשי "הקליקה" ולכן לא הגיע ללב הבעיה, למרות מאמציו הכנים והרציניים להגיע לחקר האמת.

בחלק מהנושאים נפתחה על ידו בדיקה מחודשת, לאור מסמכים חדשים, שהעברתי אליו. יותר על ההתפתחות הטרייה הזו, יפורט בפרק השלישי בסדרה. כך, שהמילה האחרונה טרם נאמרה על ידו.

3. מה קרה עם התלונות שהגשתי ליועמ"ש, בנושא השחיתות המכונה על ידי "תיק 5000", בעניין קבוצת סלקום, צמרת משרד התקשורת והצמרת המשפטית?
מאז שהתחלתי לשלוח ליועמ"ש תלונות ממוקדות בנושא זה, נשלחו אליו כ-15 תלונות, מלוות בעשרות רבות של מסמכים, שהם בגדר ראיות. בכל פעם שהשגתי, קיבלתי, הודלף אלי, מסמכים בנושא הזה, העברתי תלונה מעודכנת ליועמ"ש. כך, זה הצטבר עם הזמן, בשנתיים האחרונות, לכ-15 תלונות.

היה לי ברור מתחילת הדרך, לאור ניסיוני ארוך השנים גם בתחום זה, שהסיכויים לחקירה הם אפס. אולם, לא יכולתי לשתוק נוכח היקף החומר המפליל, לכאורה, שהיה בידי, וסברתי ואני עדיין סובר, שיש סיכוי, שיגיעו לתפקידים הבכירים הללו, יועץ משפטי ופרקליט מדינה ישרים, שכן יחליטו לחקור. בכל מקרה, התיעוד הזה נמצא במלואו אצלי, למי שכן יחליט לחקור.

את התלונה המרכזית, במה שאני מכנה בשם "תיק 5000" (בקצרה: ההטבות הרגולטוריות, שניתנו לקבוצת סלקום\IBC, הטבות בשווי של מיליארדי ש"ח רבים, חלקן עדיין "על הנייר", שנגועות בחשד ברור וממוסמך עם הרבה ראיות, לכאורה, לשוחד, שניתן לבכירים בעבר ובהווה במשרד התקשורת), כבר הגשתי ליועמ"ש ב-2018 (כולל השלמות של מסמכים) וב-12.11.18 החליט פרקליט המדינה דאז (עו"ד שי ניצן), כנראה, ברגע של אי הבנה מצדו, מה בדיוק כתוב בניירות, שקיבל לידיו, לעשות את מה שלא האמנתי לרגע שייעשה, הוא החליט להעביר את כל החומר הזה לחקירת המשטרה.

לא מאמינים? אז הנה ההחלטה כאן. השורה החשובה היא כאן:
העברת התלונה למשטרה

4. האם התלונה שלי הגיעה, לאחר החלטת עו"ד שי ניצן, לטיפולו של ראש אגף החקירות במשטרה?
כאן מתחיל לפעול הכלל, שכבר זיהיתי אותו אצל היועמ"ש ב-2016, שכנראה, קיבל את הרעיון הענק והמבריק הזה מעו"ד שי ניצן, שאם שיקרת פעם אחת ונתפסת "על חם", אל תודה, תמציא שקר חדש, גדול ממנו.

הצגתי זאת כמה וכמה פעמים בתחום המסמכים שיוצאים תחת ידו של היועמ"ש: תמיד השקר החדש גדול יותר ומזעזע יותר, מהשקר הקודם. דוגמאות בולטות יש: כאן וכאן.

האם התלונה והראיות הנלוות אכן הגיעו למשטרה? האם ב"להב 433" פתחו בחקירה?

מה פתאום?

יתרה מכך: מאז סוף 2018 ועד שפניתי למשטרה לשאול מה גורל החקירה, שלחתי עוד 3 השלמות נרחבות לתלונות הראשוניות עם הרבה מידע ומסמכים, שהצטברו אצלי, שהתקבלו ממקורות שונים ואמינים.

סה"כ הגשתי 5 פניות והשלמות ל"תיק 5000" רק בשנת 2019, וקיבלתי אישור, שהכל התקבל ע"י פרקליט המדינה (כאן).

האם זה טופל ונחקר? כבר כתבתי: מה פתאום?

למה?

אני יכול לכתוב כאן מאמר של עשרות עמודים, עם כל המסמכים והראיות, ולהסביר לקוראים מה קרה כאן, ואיך "הקליקה" תפסה ברגע האחרון, שהיא "טעתה" (כי החקירה, אם הייתה מתקיימת ביעילות, הייתה מובילה ל"קליקה" עצמה..., שלא לדבר על כך, שחקירה ב"תיק 5000", הייתה סותרת את מה שכתוב ב"תיק 4000"...).

לכן "הקליקה" החליטה "למרוח" גם אותי וגם את נציב הקבילות על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן (שטיפל ומטפל בנושא, לאור פניותיי). זה מה שנחשף בסדרה כאן.

בינתיים, התשובה הכי פשוטה לשאלה "למה?", תשובה קלה להבנה של כל קורא - היא כזו: "מה שלא מוביל לנתניהו - לא חוקרים". במיוחד אם זה מוביל ליועמ"ש ולחבריו ב"קליקה", ולא לנתניהו...

יתרה מכך. בעבר, כשחוק העונשין במדינת ישראל היה ברור, שוחד (בתחום רגולציית עולם התקשורת וגם מחוץ לעולם התקשורת) נחשב כמתן כסף תמורת הטבות רגולטוריות. זה די פשוט להבנה.

אולם, מאז ש"הקליקה" השתלטה על הפירוש המעשי של החוקים בישראל, זה כנראה נעלם. כיום, שוחד זה "כתבות מפנקות", או "התערבות בכתבות" בתקשורת, תמורת הטבות רגולטוריות. לא כסף מזומן.

בפרשת "תיק 5000", הבאתי ראיות, לכאורה, שעבר כסף, ממש כסף, תמורת ההטבות הרגולטוריות (הסברים נוספים במאמר: "נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר".

אז כעת, "הקליקה" החליטה, ש"כסף תמורת הטבות רגולטוריות", זה לא שוחד...

זה כלום. ממש כלום. זה רק כתם זעיר. ממש זעיר. זה יורד בכביסה. נעלם בחום הקיץ.

למה? כי זה לא מוביל לנתניהו אלא לד"ר מנדלבליט. אין מה לבדוק ולחקור. הכל כלום. לא היה דבר כזה. המסמכים אבדו במגרסה (של מומי למברגר).

יודגש, שעדיין לא הכל נגרס - אבל העובדה, ש"תיק 5000", של הטבות רגולטוריות (מושחתות, לכאורה) וענקיות בכל קנה מידה, ל-סלקום\IBC ממשיך באין מפריע, היא סימן הכי מובהק לכך, ש"הקליקה" עצרה את החקירה וקברה אותה - במגרסה של מומי למברגר.

5. מה עשיתי אחרי שגיליתי, שהתלונה עם החומר לא הגיעה בכלל לראש אגף החקירות במשטרה?
רק במרץ 2019 התחלתי לחשוד, שמשהו "מסריח", ואכן המשטרה אישרה לי מייד כשפניתי אליה, שמעולם לא הגיעה אליה הפנייה מפרקליט המדינה.

כל נסיונותי לברר בפרקליטות המדינה למה החומר (הצטברו כבר אז 4 תלונות אצל היועמ"ש ,שעברו לפרקליט המדינה, עם שפע מסמכים) לא עבר למשטרה - לא נענו. דוגמה לאחד מהנסיונות שלי לברר בפרקליטות מה קרה יש כאן.

כשראיתי שמתחמקים ממני, שוב ושוב, החלטתי ב-12.5.19 להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"מ) כבוד השופט בדימוס, דוד רוזן.

התלונה שלי במלואה, שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת נמצאת במרכזה, נמצאת כאן, למתעניינים וזה גוף התלונה:
פנייה לנציב דוד רוזן

באופן מאוד מוזר ומפתיע, וזה היה התרגיל השקרי הראשון בפרשה הזו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן עלי, נשלח אלי פתאום פקס ב-19.6.19 מהעוזר של עו"ד מומי למברגר, מכתב מעין התנצלות על עיכוב במענה לפניותיי (כשכלל לא פניתי אליו) - כאן.

בנוסף, בדואר רגיל נשלח לי מכתב תמים, עם תאריך של 30.6.19, מכתב הנמצא כאן, שבו פרקליט המדינה (עו"ד שי ניצן בחתימת מנהלת הלשכה שלו) מאשר, שקיבל ממני 5 תלונות (המספר של התלונות גדל כל הזמן, כפי שציינתי, כי כל הזמן התקבלו אצלי עוד ועוד מסמכים), והוא החליט להעביר את כל ה-5 למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (עו"ד מומי למברגר, זה ששלח לי לפתע פקס, כשבועיים קודם למכתב של עו"ד שי ניצן).

התשובה השקרית הזו, שקיבלתי מעו"ד שי ניצן ומעו"ד מומי למברגר, הובילה את כבוד השופט בדימוס דוד רוזן לדחות את תלונתי והוא שלח לי תשובה ביום 25.6.20 (עוד לפני שהמכתב של עו"ד שי ניצן נשלח אלי), ותשובתו המלאה נמצאת כאן, ועיקרה: עו"ד שי ניצן שלח לי תשובה: הפנייה שלי בברור וטרם התקבלה החלטה על ידו. מצטער על האיחור במענה מצד עו"ד שי ניצן.
כאן נמצא תצלום תמצית הטיעונים, שהעלה הברור של הנציב, דוד רוזן.
לכן, תלונתי לנציב דוד רוזן - נסגרת על ידו...

שום קשר בין מה שהתלוננתי לבין התשובות שקיבלתי.

לכן, מייד פניתי במייל מאוד ברור ודחוף אל הנציב דוד רוזן והנה פנייתי במלואה (לחיצה על התמונה מגדילה אותה):
פנייה לנציב שנייה

הנציב, דוד רוזן, אכן לקח את פנייתי החוזרת ברצינות והחליט לבדוק אותה שוב.

וכאן שוב הופעל הכלל הידוע של הפרקליטות והיועמ"ש, אם נתפסים בשקר, אז מייצרים שקר יותר גדול.

הבדיקה של הנציב, דוד רוזן הייתה מהירה, וביום 3.7.19 שלח לי הנציב דוד רוזן את ממצאי הבדיקה החוזרת שלו והיא כאן במלואה. כמה שניסיתי להבין את התשובה, לא הצלחתי, אולי אתם תוכלו לעזור לי.

במרכז המענה של הנציב, יש את המשפט המדהים הבא:
המענה השני של דוד רוזן

כלומר: מנהלת הלשכה של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן (שתמיד כותבת את המכתבים בשמו), החליטה (ממתי היא מחליטה לבד על דברים כאלה??) להעביר את תלונותיי לראש אגף החקירות של משטרת ישראל, אולם, פרקליט המדינה עצמו, עו"ד שי ניצן, הבוס שלה, לא הורה על פתיחה בחקירה פלילית במשטרה בתלונתיי.

הסבר למה החומר הזה לא הועבר בפועל לטיפולו של ראש אגף החקירות של משטרת ישראל (כתוב במכתב: "פנייתך הועברה לטיפול..."), לא ניתן.

הסבר האם מנהלת הלשכה של עו"ד שי ניצן אכן החליטה להעביר זאת למשטרה, כנראה, על דעת עצמה, כי כנראה פשוט בא לה בוקר אחד להשתעשע ולהתלוצץ עם חומרים פליליים שמגיעים מאבי וייס - אין כאן.

אתם הבנתם את זה? אני לא.

ממתי מנהלת הלשכה של עו"ד שי ניצן מקבלת החלטות לבד, על חקירות משטרה, בנושאים כל כך טעונים ורגישים??

ברור ששקר חדש תמיד מחליף שקר ישן. זה הכלל.

בפרק הבא מס' 2 בסדרה, זה הולך ונהיה רע. ממש רע. די ברור למה.

זאת, כי חייבים להמציא שקרים חדשים, אחרי שנתפסים "על חם" - בשקרים הישנים.