חיפושים אחר 2 מטיילים שנסחפו בים המלח לעומק הים, באזור מצוקי דרגות  

ברחבי ים המלח שמחוץ לאזור המפעלים לא שמעתי על ריכוז אדים מסוכן של החומרים הללו.

טביעה בים המלח נגרמת בד"כ בגלל איבוד עשתונות, התהפכות המים ובליעה של מים. ריכוז המלחים המאוד גבוה בים המלח גורם לכמה דברים.

א. עצם ההתהפכות ובליעת המים המאוד מאוד מלוחים האלו וכניסת מים לעיניים וקושי לפקוח אותן מלחיצה ועשויה לגרום לאדם לאבד עוד יותר את העשתונות.

ב. המים הללו במידה ונכנסים לריאות מייצרים בשל ריכוז המלחים בהם מצד אחד מעבר של מלחים אל הרקמה ומצד שני משיכה של מים מהרקמה לנודיות דבר שגורם לתופעה של בצקת ריאות וקושי לאוורר את הגוף ולספק לו חמצן.

ג. מי ים המלח שנבלעים למערכת העיכול מביאים בשל כמות המלחים בהם לספיגה מהירה של המלחים דרך המעי לדם, ועליה בריכוז המלחים בדם דבר שיכול לשבש את מנגנון הפעולה של תאי שריר הלב ולגרום להפרעות קצב לב.

ואז רכשו את זה משפחת אייזנברג. דווקא שם זה לא היה מוצלח (להבנתי לא מעט בגלל תנאי שוק).

ואז עופר. שלזכותם של המשפחה ייאמר שניהלו את העסק היטב וידעו להפיק מזה הרבה יותר (חלק יגידו על חשבוננו,אבל לא רק).

גם בבריכות האידוי ב״לב הים״ , שהוא כאמור בפועל איננו ים אלא הבריכות הנ״ל, הסיכון מאידוי חומרים כימיים לא גבוה יותר מאשר על שפת בתי המלון בעין בוקק , ולמעשה לא קיים ( מלבד הסיכון להיפגע מדוברות שקוצרות מלח ) .

בתי המלון בעין בוקק מצויים ברובם על הגדה המזרחית של בריכת אידוי מספר 5 .

החוף המדובר כאן בדרגות הוא בחלק הצפוני של הים , שם כאמור לא מתבצע אידוי ולא מדובר בבריכות אידוי אלא בדבר האמיתי- ים המלח .
העומק הוא רב , אך לא מסוכן מכיוון שלא ניתן לשקוע . הסיכון כפי שנאמר כאן הוא בעיקר התייבשות ו/או בליעת מים , ועד היסחפות לגדה המערבית של ירדן כשיש רוחות מערביות חזקות .

העור דווקא מאוד בענין של תמלחת. זה מאיץ יצור של תאי חיסון שעוזרים לאלרגיות, זה מנקה את נקבוביות העור. יש מפעל שלם של אהבה שעושה מזה בוחטות.

העומק של ים המלח הצפוני עומד על מאות מטרים והוא בנוי כמו קערה עמוקה מאוד עם שוליים רחבים . כשהשוליים יעלמו , שטח הפנים יקטן , ואז מירב המים יהיו חסינים מהתאדות וישארו במעמקים .

בחלק הדרומי על שפת בתי המלון עומק הבריכות עומד על כמה מטרים בודדים ( 8-13 מטרים במקסימום ) , והמפלס עולה כל הזמן ומסכן את בתי המלון בהצפה .

אם אתה לא עובד שם, מזמין אותך להגיע לנחל שרף.
בדרך תראה מחזה נדיר. הוייז יקח אותה למקום בו שלט "שטח פרטי אסור להיכנס".
וכשתיכנס פנימה תראה קלומטרים של נוף הרוס.
זאת העבודה של המפעלים שאתה מגן עליהם.