תיעוד: ישראל בונה גדר הפרדה בגבול עם לבנון  

אתה כמובן רשאי ואף כדאי שתענה לו לגופו של עניין.

החומה של סין מול מונגוליה נועדה לצמצם את הפשיטות של הפרשים המונגולים ועשתה זאת כ 1000 שנה עד שהגיע גינגיס.
חומה מול לבנון יכולה לצמצם מאוד את העומס על נסיונות החדירה של הברברים האנטישמיים מצפון ואת מהגרי העבודה משם.
במיוחד כשהיד על ההדק שם לא קלה מספיק והמרחק ליישובים קטן מאוד.
אם הכל היה מכוסה במערכות ai רואות יורות סטייל שוורצילה וסוגרות את השטח הרמטית, ניחא.

זה מגיע בזה שמי שיוזם ועושה טעות, חוטף ומי ש״סביר״ מקודם.
מי שמפר פקודה שניתנה כי המצב בשטח היה שונה ממה שהפקודה ומי שנתן אותה הבינו, עושים לו יראו וייראו.
לא מאפשרים לאריק שרון הבא ולמאיר הר ציון הבאים להתפתח.
פוסלים אותם על דברים לא רלוונטיים.
נשארים הטפלונים, אלו ששום דבר לא נדבק בהם.
כאלו שיוצרים לעצמם יחסי ציבור ומתחברים לפוליטיקאים ולעיתונאים שדוחפים אותם.
הצבא הפך למקפצת פנסיה וקריירה למקושרים להרבה אנשים.
גם בעבר הייתה הרעה החולה הזו, וזה קורה ברוב הצבאות בעולם תכלס.
אבל אצלנו התווסף על זה גם הבלאגן של ההתערבות של המשפטן. הפרקליט שדוחף אפו לכל מקום שלא צריך.
והצבא הופך מצבא מעז, צבא לוחם תוקפני שאף אחד לא יכול לצפות מה הוא יעשה, לצבא סביר, בינוני שמתהלך בכבדות והוא צפוי בתגובותיו ומעשיו.
הצד השני לא יכול לנו בקרב אווירי אז הם הולכים על הבטן הרכה של לערבב אזרחים, כיבוש זוחל של שטח, הסתננות. שדה הקרב עבר מהזירה בה היינו חזקים מדי להם לזירה בה קשרנו לעצמנו את הידיים מאחורי הגב.
אז צהל הפך לצבא ״פחדן״ כי הוא מפחד מהמשפטנים ומהצל עצמו.
הוא מפחד מהקיצוץ בתקציב ומכתבה עוינת על הפנסיות בצבא.

אפשר להוסיף קצת חריף בהנחה שה''אזרח'' קטין

בברכה, צבי ישראל ... ארץ צבי כתיב בה (...) אף ארץ ישראל, בזמן שיושבין עליה: רווחא