החיות שיצילו את כדור הארץ: מה הקשר בין לוטרות לבין משבר האקלים?  

היונקים הימיים ניצודו במשך שנים לצורכי פרווה ללבוש. כעת מיזמים עולמיים מנסים להחזיר אותם לסביבתם הטבעית כדי לגרוף רווחים וגם לתרום למאבק הסביבתי על הדרך. "יש להם תרומה לא פרופורציונלית ביחס לגודל ולהיקף התפוצה בעולם"

לוטרות ים הן חיות חמודות במיוחד. הן אפילו נחשבות לחיות הפרוותיות ביום בכדור הארץ, ובשונה מיונקי מים אחרים, הם שומרים על חום גופם על ידי אכילת כרבע ממשקל גופם מידי יום. עכשיו מחקרים מראים כי המאפיינים הייחודיים שלהם כזן תורמים רבות לשימור יערות בצפון האוקיינוס השקט.

זנים מעטים של בעלי חיים משחקים תפקיד משמעותי כל כך בשמירה על האקו-סיסטם ועל השמירה על הסביבה, מסביר ברנט יו, ביולוג ימי שמתמחה בייצורי ים מאוניברסיטת סונומה בקליפורניה.

כאמור, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שלוטרות ים הן לא פחות מגיבורות העל שעומדות בחזית הלחימה של משבר האקלים. על ידי צריכת האוכל המרובה הן עוזרות בלכידת הפחמן מהאטמוספרה ואחסונו בביומסה ובתוך כך מונעות ממנו להשתחרר חזרה לכדור הארץ ולתרום להתחממות הגלובלית.

"מי שלא מכיר את התפקיד שלהן חושב שמדובר בסתם חיות ים, אבל יש להן תפקיד חשוב באופן לא פרופורציונלי ביחס לגודל שלהם כפרטים, ודאי להיקף התפוצה שלהם ברחבי העולם"
היידי פירסון, ביולוגית ימית

לוטרות המים נפוצות מאד בצפון האוקיינוס השקט. הן מופיעות גם בחופי קליפורניה, אלסקה, רוסיה ויפן. עם זאת, בשל ציד מסיבי שלהן לצורכי פרווה המיועדת ללבוש, מספרן ברחבי העולם קטן היום. לכן, ישנם מאמצי שימור רבים שמנסים לשחזר את המגוון הביולוגי שלהם ולהשיבם למקומם הטבעי.

"מי שלא מכיר את התפקיד שלהן מבחינה סביבתית חושב שהן סתם חיית ימיות, אבל למעשה יש להם תפקיד חשוב מאד באופן לא פרופורציונלי לגודל שלהם כפרטים, ודאי לתפוצה שלהם ברחבי העולם שהיא קטנה משמעותית ממה שהיא הייתה אמורה להיות, בעקבות ציד נרחב במאה ה-18 וה-19", מסבירה היידי פירסון, ביולוגית ימים מאוניברסיטת אלסקה. "זה זן חשוב בצורה יוצאת דופן והם מהווים שחקנים קריטיים במלחמה במשבר האקלים. הנוכחות שלהם חשובה מאד לאיזון מבחינה עולמית", היא מוסיפה.
תמיד רעבים

היונקים הקטנים הללו שרעבים באופן תמידי – לא רק מגנים על כדור הארץ מההיבט של המלחמה בהתחממות הגלובלית, הם גם מביאים תועלת מבחינת המלחמה ברעב ובביטחון תזונתי ברחבי העולם על ידי השפעתם על גידול עשב בחלקים מסוימים בעולם.

באזורים בהם הן נפוצות, הלוטרות אוכלות עשב שוטה וסוגי חלזונות מיוחדים שמסבים נזק לצמחייה חיונית מבחינת חקלאית וגם כזו שאחראית בין היתר לספיגת הפחמן הדו חמצני. "בגלל שהן תמיד רעבות וצורכות המון מזון, הן סורקות את הצמחייה באזורי המחיה שלהן ואוכלות על הדרך חלזונות ומזיקים ספציפיים. בכך הן מהוות סוג של ריסוס ביולוגי טבעי והן מסייעות בהגנה על תוצרת חשובה", מסביר יו.

"ככל הנראה יש ללוטרות תועלת סביבתית נוספת שאנחנו עוד לא מודעים אליה" | צילום: Shutterstock

בשנת 2012 החלו להבחין לראשונה בחשיבותן העולמית של החיות הקטנות הללו על והחלו להוציא לפועל מחקרים נרחבים המתמקדים בתרומתן ובאופנים בהם ניתן להרחיב את תפוצתן במיקומים נוספים בעולם.

פרויקטים שונים באזור האוקיינוס השקט הוכחו כיעילים במיוחד וכמות הלוטרות באזורים בהם התבצעו המיזמים – זינקה. בהתאמה, באזורים הללו נמצאו רמות נמוכות משמעותית של פליטות פחמן דו חמצני בהשוואה למקומות בהם היקף הלוטרות נמוך.

"אין ספק שיש ללוטרות דיאטה מוקפדת ולכן הן מועילות לנו מאד. כרגע אנחנו לא יודעים אם יש להן תועלת סביבתית נוספת, אבל לא נופתע לגלות שכן. כל העדויות מצביעות על כך שחשוב לשמור עליהן בטוחות", מסכם יו.

תועלת כלכלית

יש מי שמיהר לגזור קופון מהתגליות החדשות והחלו לפתח חברות וסטארט-אפים שמטרתם לנצל את הסגולות הייחודיות של הלוטרות. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך הן המדינות האירופאיות שהחילו פרויקטים ירוקים המשתמשים בלוטרות במטרה לצמצם את פליטות הפחמן ולהתמודד עם מיסוי הפחמן במדינה, והצליחו לחסוך כך כבר כ-408 מיליון דולר יחדיו.

גם חוות דגים במיקומים שונים על גדות האוקיינוס השקט החלו להשתמש בלוטרות כדי להגדיל את כמות הדגים במקורות מים ובכך העלו את ההכנסות באופן משמעותי.

"יש בסיטואציה הזו המון מנצחים. מדובר בזן שנרדף לאורך שנים וכעת ישנה הבנה שיש לשמור עליו מכל משמר. יש מי שמרוויח מהבחינה הכלכלית ואנחנו צפויים לראות עוד ועוד תופעות כאלו בשנים הבאות, כשיתברר מה ההשפעה הרחבה של היצורים האלו על המארג הטבעי. לבסוף – ישנם אותנו, בני האדם וכדור הארץ בכלל שמרוויח סביבה נקייה וירוקה יותר", מסכמת פירסון.