קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #6530
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
אחד העם
חבר מתאריך 22.9.13
16 הודעות |
16:11 04.04.05 |
  
 
|
השופטת ארבל חוששת מקנאות לקרקע.
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.04.05 בשעה 16:12 בברכה, אחד העם
השופטת חוששת מקנאות לקרקע
14:35, 4 אפריל 2005 / כ"ד באדר תשס"ה
"עפ"י התמונה המצטיירת נראה לכאורה, שהמשיב נאחז בקרקע על רקע קנאות אידיאולוגית כשהוא פועל תוך נחישות לפגוע במתלוננים", קבעה השופטת עדנה ארבל, ושלחה את אברי רן מאזור איתמר למעצר בית בבית אחיו.
רן אברהם (אברי רן) בן ה 50 קצין סיירת בעבר, אב לעשרה ילדים ובעל חווה באזור איתמר ממתין לקביעת שירות המבחן ביחס למסוכנותו לציבור, לפיה ייקבע אם ייעצר עד תום ההליכים. כך קבע בית המשפט לאחר ערעור שהגישה הפרקליטות על מעצרו במעצר בית בבית אחיו.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי רן נעצר בחשד שתקף, לכאורה, ערבים שפלשו לאדמותיו בחוה שליד איתמר. הוא שוחרר למעצר בית. רן טען בבית המשפט כי הגן על אדמותיו מפני פלישה, וכי הדרישה לעוצרו עד תום ההליכים מהווה הפלייה שכן באירוע היו מעורבים עוד 3 אנשים, ולמרות שהללו מואשמים במעשים החמורים מאלו שלו, לא נדרש עבורם מעצר עד תום ההליכים. הפרקליטות טענה בערעור לביהמ"ש כי נשקפת ממנו סכנה אם יהיה נתון למעצר בית. רן, לטענת הפרקליטות, "מונע מאידיאולוגיה, בשילוב עם קנאותו לקרקעות הנכללות בשטחי חוותו המבודדת באזור איתמר. לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בית לאור החשש שלא יעמוד בתנאי חלופת המעצר במידה ומי מעובדיו יבחינו שוב בפלשתינים נכנסים לשטחי החווה". השופטת עדנה ארבל כתבה בהחלטתה כי מדובר ב"קנאי אידיאולוגי". עוד הוסיפה כי אכן יש בסיס לחשוש שיעבור "עבירות דומות" של "הגנה" על הקרקע שלו. "עפ"י התמונה המצטיירת מחומר הראיות שהוצג בפני, נראה לכאורה, שהמשיב נאחז בקרקע על רקע קנאות אידיאולוגית כשהוא פועל תוך נחישות לפגוע במתלוננים... בית המשפט על שתי ערכאותיו מצא כי המשיב יוצר סיכון לציבור ואכן נראה שמקור העבירות שבוצעו לכאורה בתפיסת עולמו ובאמונה שהוטל עליו להגן על קרקעות בהן מחזיק. מקובלת עלי גם הטענה שאכן קיים חשש שהוא עלול לעבור עבירות דומות בעתיד תוך הגנה לקרקע לה הוא חרד". בהתייחסה לטענותיו כי מדובר בהפלייה, כתבה ארבל כי יש ש"עקרון השוויון ביחס לנאשמים אחרים עשוי לסגת במקום בו ניתן להצביע על הבחנה מהותית בין הנאשמים השונים בפרשה". רן לדבריה הנהיג את האירוע שכן הוא בעל החווה. על כך לדבריה יש להוסיף את "עברו הפלילי המכביד בתחום האלימות, לרבות עבירות בגינן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים". בהתייחסה למה שהוגדר כ"עברו הפלילי" מציינת השופטת את הרשעתו לפני מספר חודשים בתקיפת ערבי אזרח ישראל שפלש לשטח החווה שלו ובשל כך נגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי. "כשלעצמי אני סבורה שעבר פלילי עשיר של אחד הנאשמים עשוי בהחלט להוות כר להבחנה בין נאשמים להם מיוחסות ביצוען של עבירות דומות, למשיב רקע עשיר של ביצוע עבירות אלימות כלפי בני מיעוטים ופעילי שלום, רקע המקים את החשש כי המדובר הוא בדפוס התנהגות שחוזר על עצמו", כותבת ארבל בהחלטתה. כאמור הורתה ארבל לשירות המבחן להכין תסקיר אודות מידת מסוכנותו של רן לציבור ולהגישה לבית המשפט עד ל 10 באפריל. עד אז יוותר רן במעצר בית בבית אחיו.
http://www.inn.co.il/news.php?id=108160
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:51 04.04.05 |
|
|
15. התרמית של פרקליטת המדינה עדנה ארבל = תואר שני למשפטים
בתגובה להודעה מספר 1
 |
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.04.05 בשעה 15:29 בברכה, פילוביץ שחף
113. העבירה: ''ניפוח'' = זייף את קורות החיים שלו !!!
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#113השופטת ופרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל
29.6.2004 בעקבות החשיפה של העיתונאי יואב יצחק כי לגב' ארבל אין תואר שני (מוסמך) במשפטים מאוניברסיטת בר אילן כי לא סיימה את מטלותיה האקדמיות
שונו אתרי האינטרנט שהכילו את קורות חייה של הגברת עדנה ארבל
ללא השארת סימן וזכר לכך שנכתב שם שיש לה לכאורה תואר שני. '
כעת, בכל האתרים מצויין תואר ראשון בלבדאו שקורות החיים הקודמים
נמחקו ללא זכרלהלן טבלת השוואה של פרסומים שנמחקו או שונו ברשת האינטרנט מצ"ב קישור המביא מה היה לפני שנחשפה התרמית של השופטת עדנה ארבל
ומה נכון להיום....
ביוני 2001 היתה כתבה בעיתון מעריב על עשר השנים
המשפיעות בישראל. עדנה ארבל נבחרה גם היא לאחת מעשר המובילות
ומי שתיאר אותה שם על מה שקיבל מעדנ'לה, קיבל את העובדה
שיש לה תואר שני במשפטים (למרות שאין לה).
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/156/371.html 
הצגת תואר אקדמאי לא נכון הוא עבירה פלילית עם שנת מאסר בצידה (או קנס).
תסתכל על סעיף 26 (3) בחוק ההשכלה הגבוהה
http://www.che.org.il/hok/hok-f.html
בית המשפט מגיש: "שיפוץ" קורות החיים של ארבל
אתמול נכתב באתר ביהמ"ש העליון כי לעדנה ארבל תואר שני במשפטים. יום אחרי החשיפה, הכתוב תוקן: היא רק למדה. משרד המשפטים: זו טעות הקלדה
מאת: יוסי גורביץ 12:32 28/06/2004 יום אחרי שנחשף כי השופטת עדנה ארבל התהדרה בתואר במשפטים שמעולם לא קיבלה, שוכתבו קורות החיים שלה באתר בית המשפט העליון. אתמול (ראשון) עוד נכתב בעמוד האינטרנט של השופטת ארבל כי בשנת 1979 היא סיימה תואר שני בלימודי משפטים - למרות שלמעשה מעולם לא סיימה את לימודיה לתואר. הלילה, לאחר שאתר חדשות nfc חשף כי פרקליטת המדינה לשעבר הגישה לוועדה לבחירת שופטים מסמכים עם מידע לא נכון לגבי לימודיה, שונו ב המילים "סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן", ובמקומן נכתב "למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן". הדברים נמסרו על ידי הגולש ד"ר יאיר גורביץ. ארבל, שהואשמה על ידי אתר nfc בהגשת מסמכים שקריים, ישבה בשנת 1996 בראשות ועדה שגיבשה קוד אתי לפרקליטים. 
קורות החיים של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, לפני שנחשף שאין לה תואר שני
"טעות הקלדה". קורות החיים אחרי השיפוץ
מהפרקליטות נמסר כי אכן בוצע שינוי בקורות החיים של ארבל. בהודעה רשמית של משרד המשפטים, נאמר כי בטפסים שהגישה ארבל לא כתבה כי קיבלה תואר שני, אלא רק שלמדה לתואר שני. לדברי דובר משרד המשפטים, המידע הלא נכון הוקלד לאתר "עקב טעות מזכירות הוועדה", ובשל כך תוקן.
עדכון 17:50: גולש מאתר nrg מעריב גילה כי "הטעות של מזכירת הוועדה" עדיין שרירה וקיימת באיזור הודעת הדובר של אתר בית המשפט העליון. 
ואף על-פי-כן, מוסמכת במשפטים. הודעת דובר המשרד היום
המסמך הכוזב של ארבל שהופץ באמצעות משרד המשפטים:
מניפולציה זולה על עובדות
הרי הנוסח שבו הנוכלת משתמשת הוא זהה: "סיימה את לימודי התואר הראשון", ו"סיימה את לימודי התואר השני". כלומר, מי שכתב את הנוסח הזה, הייתה רק כוונה אחת: להונות. את כולם. במשך עשרות שנים. להסתיר את בורותה, בערותה ועצלנותה מהציבור, אשר באמונו היא בגדה, פרשה אחר פרשה. אם יבוא אליך מישהו ויגיד לך שהוא סיים קורס טייס, רק לא יגלה לך שהוא סיים אותו באמצע או בכלל בהתחלה - מה תבין מזה? שיש לו רשיון טייס או לא? אין טעם להגן עליה. זה נסיון פתאטי. מוטב להודות בטעות, ולתת לנוכלת הזו להסתלק בשקט מהחיים של כולנו. ויה שעה אחת קודם. כי הנזק המערכתי שהיא מעוללת לכל השופטים, ובהם שופטים משובחים ומקצועיים וישרים להפליא - הוא נזק חמור, בלתי הפיך, המהווה פגיעה חמורה בכבודם של כולם, וממילא בכבוד שכבר לא נשאר למערכת המשפט כמערכת. אף אחד לא מושלם. וכל אחד עושה טעויות. היא עסקה בהונאה שיטתית של הציבור כפרקליטה, והצליח לה. לבריאות. היא נתפסה בהונאה. יש ראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר שהיא נוכלת - אז היא צריכה להצטער ואנחנו לשמוח שהעסק נחשף, ולהתקדם הלאה. אלה החיים. שיטת המצליח של עדנה ארבל עבדה ועבדה, וכמעט עברה חלק. לא נורא. שתלך להמשיך לרמות בתוך עורכת דין או פנסיונרית עלובה, ותניח לציבור! ההתבצרות שלה בכיסא מורידה את כל בתי המשפט ואת כל השופטים ביגון שאולה. גם לברק ולפיד עצתי דומה. פישלתם. נתפסתם. תתקדמו הלאה! מוטב להקיא רעל מאשר להתעקש לעכל אותו!!!
א.ב.
http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:04 05.04.05 |
|
|
21. שאלה טובה....קרא את החלטת השופטת ''המכובדת'' !!!
בתגובה להודעה מספר 4
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.04.05 בשעה 08:05 בברכה, פילוביץ שחף
בבית המשפט העליון
בש"פ 3220/05
http://62.90.71.118/
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
רן רמי אברהם
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בב"ש 91099/05 מיום 30.3.05 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' אהד
תאריך הישיבה: כ' באדר ב' תשס"ה (31.3.05) בשם העוררת: עו"ד נעמי גרנות בשם המשיב: עו"ד ששי גז החלטה
1. המדינה עוררת על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.3.05 (השופטת נ' אוהד) בה הוחלט על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, ומבקשת לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, ביחד עם עוד שלושה אחרים, תקיפת ערבים פלשתינאים עת רעו ועבדו בשטח חקלאי שלסברתו שייך לו. אחד האחרים שהיה עם המשיב הכה את אחד המתלוננים בקת רובה, בעוד המשיב ניגש למתלונן השני, קרע את חוטי החשמל בטרקטור עימו עבד, והכה אותו בפניו באגרופים. כתוצאה מכך, סבל המתלונן מנפיחות ושבר בעצם האף. 2. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 27.3.05, כי מסוכנותו של המשיב ניתנת לאיון במידה משמעותית. לפיכך, שוחרר המשיב ונקבע כי ייאסר עליו להיכנס לשטחי יש"ע. כמו כן, שחרורו הותנה בהתחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח כל אחת והפקדת סך של 3,000 ש"ח. המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי וזה אימץ את החלטת בית משפט השלום, לרבות תנאי השחרור שנקבעו על ידו. לבקשת העוררת, החליט בית המשפט על עיכוב ביצוע שחרורו של המשיב למשך 48 שעות בהן יישאר במעצר בית מלא בבית אחיו ובפיקוחו. מכאן הערר שבפניי. 3. בדיון שנערך בפניי עמדה באת כוחה של העוררת על מסוכנותו של המשיב. על פי הנטען, המשיב מונע מאידיאולוגיה, בשילוב עם קנאותו לקרקעות הנכללות בשטחי חוותו המבודדת באזור איתמר. לטענתה, לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בית לאור החשש שלא יעמוד בתנאי חלופת המעצר במידה ומי מעובדיו יבחינו שוב בפלשתינאים הנכנסים לשטחי החווה. כמו כן, נטען שלמשיב עבר פלילי שבעיקרו עבירות אלימות. לטענת בא כוחו של המשיב, מדובר באדם נורמטיבי, קצין סיירת בעברו והיום אב לעשרה ילדים, אשר ביקש לסלק פולשים שחדרו לאדמותיו על פי הסמכות המוקנית לו מכוח הדין. על פי הנטען, באירוע נשוא הערר נטלו חלק ארבעה אנשים שונים, כאשר מעורבותו של המשיב במעשים פחותה ביחס לאחרים. אף על פי כן, שלושת הנאשמים האחרים שוחררו ואילו רק ביחס למשיב בחרה המדינה להגיש את הערר שבפניי. הפלייה זו, כך נטען, ראוי שתוביל לדחיית הערר. בא כוח המשיב עמד על כך שלמשיב זהו מעצר ראשון והשפעתו עליו קשה. עוד נטען, כי שתי ערכאות קודמות אשר נדרשו לבקשת העוררת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, החליטו על שחרורו, באלו לא נפלה כל טעות ולכן אין מקום לסטות מהן. 4. על פי התמונה המצטיירת מחומר הראיות שהוצג בפניי, נראה לכאורה שהמשיב נאחז בקרקע על רקע קנאות אידיאולוגית כשהוא פועל תוך נחישות לפגוע במתלוננים. בעברו הפלילי ביצוע עבירות אלימות, ובהן עבירות שעניינן הפרעה לאנשי חוק. בין היתר, לפני כשנה ביום 18.3.04, הורשע המשיב בתקיפה על ידי בית משפט השלום בכפר סבא (עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. להלן: החוק). כמו כן, לפני מספר חודשים ספורים בלבד, ביום 28.11.04, נגזרו על המשיב 6 חודשי מאסר על תנאי על ידי בית משפט השלום בכפר סבא, בגין תקיפת ערבי ישראלי שנכנס לשטחי החווה החקלאית שבבעלות המשיב (עבירה לפי סעיף 380 לחוק). בית המשפט, על שתי ערכאותיו, מצא כי המשיב יוצר סיכון לציבור ואכן, נראה שמקור העבירות שבוצעו לכאורה בתפיסת עולמו ובאמונה שהוטל עליו להגן על הקרקעות בהן מחזיק. מקובלת עלי גם הטענה שאכן קיים חשש שהוא עלול לעבור עבירות דומות בעתיד, תוך הגנה לקרקע לה הוא חרד. מן הצד השני, יש טעם בטענות בא כוחו בכל הנוגע להפלייתו לרעה לעומת הנאשמים האחרים שחשודים בביצוע העבירות לכאורה. על פי כתב האישום מיוחסים לנאשם מס' 2 מעשי אלימות קשים יותר, לרבות תקיפת אחד המתלוננים בעזרת קת רובה בראשו. אף על פי כן, שוחררו הנאשמים האחרים בהסכמת העוררת. בית משפט זה עמד בעבר על חשיבותו של עיקרון השוויון בכל הנוגע לסוגית המעצר. כנקודת מוצא, הפלייתו של נאשם אחד לעומת אחר עשוי להוות שיקול משמעותי בבוא בית המשפט להכריע בעניין מעצרו. פשיטא, כי עיקרון זה אינו עיקרון עצמאי ולעיתים לא יהיה בכוחו של זה, כשלעצמו, להצדיק את שחרורו של הנאשם. כך, למשל, מקום בו סבור בית המשפט, כי שגה בית המשפט קמא בשחרור אחד הנאשמים, לא יהיה זה ראוי להנציח את השגגה שנפלה באמצעות קידוש עיקרון השוויון (בש"פ 12038/04 מאג'ד הייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 11.1.2005); בש"פ 8458/04 דב אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 22.9.2004)). כמו כן, עשוי עיקרון השוויון לסגת מקום בו ניתן להצביע על הבחנה מהותית בין הנאשמים השונים בפרשה. במצב כגון דא, בו ניתן להצביע על הבחנה משמעותית ורלוונטית בין הנאשמים, עשויה זו להצדיק את שחרור האחד ומעצרו של השני (בש"פ 1909/99 יוספאשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.1999)). אין חולקין על כך שהמעשים המיוחסים למשיב חמורים פחות מאלו המיוחסים לנאשם מס' 2. אף על פי כן, במכלול הדברים, לטענת באת כוחה של העוררת, הבסיס להבחנה בין המשיב ובין שלושת הנאשמים האחרים, נובע ממעמדו הבכיר יותר ועברו הפלילי המכביד בתחום האלימות, לרבות עבירות בגינן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים. המשיב הנו בעל החווה בה התרחשו האירועים נשוא הערר והוא זה שיזם והנהיג את האירוע בו הם נאשמים. שקלתי לעניין זה את טענת ההפליה בין המשיב לנאשמים האחרים בפרשה. כשלעצמי, אני סבורה שעבר פלילי עשיר של אחד הנאשמים עשוי בהחלט להוות כר להבחנה בין נאשמים להם מיוחסות ביצוען של עבירות דומות. למשיב רקע עשיר של ביצוע עבירות אלימות כלפי בני מיעוטים ופעילי שלום, רקע המקים את החשש כי המדבר הוא בדפוס התנהגות אשר חוזר על עצמו, כפי שאירע לכאורה באירוע נשוא הערר שפניי, אף על פי שנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה. על כן, דומני שבנסיבות אלו, גם אם מצאתי טעם בטענת בא כוחו של המשיב, אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את שחרורו ובוודאי יש בריבוי המעשים כדי להצביע דפוס התנהגות החוזר על עצמו. 5. עניינו של המשיב נבחן על ידי שתי ערכאות שבחנו את טיב הראיות ואת מידת מסוכנותו של המשיב. שתי ערכאות בית המשפט הגיעו למסקנה דומה, לפיה ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב. אני מסכימה עם קביעותיהם, הן לעניין הראיות והן לגבי מסוכנותו של המשיב. עם זאת, קודם גיבוש עמדה בעניין, אני סבורה שיש לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. על מנת לבחון את מידת מסוכנותו של המשיב ולבחון האם ניתן לקיים חלופות מעצר בעניינו, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על פי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. התסקיר יוגש לא יאוחר מיום 10.4.05. עד אז יישאר המשיב במעצר בית מלא בבית אחיו בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 30.0.03, ועד להחלטה אחרת של בית המשפט. ניתנה היום, כ' באדר ב' תשס"ה (31.3.05). ש ו פ ט ת _ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05032200_B01.docהג מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
21:00 04.04.05 |
|
|
17. האם ארבל טייחה בדו''ח שוחד מליון ש''ח
בתגובה להודעה מספר 9
|
האם ארבל טייחה בדו''ח שוחד מליון ש''ח ששילמה ''ידיעות אחרונות'' לגלעד שרון?
מאת בן דרור ימיני
2.7.2004במהלך חקירת שרון התברר כי גלעד שרון קיבל מליון שקל מהחוקר הפרטי ספקטור, עבור שלושה חודשי עבודה. לפי הפרסומים מדובר בכספים שמקורם הוא ידיעות אחרונות. התפוח הלוהט הזה היה בידים של ארבל. זה מעלה חשד לקשר נורא בין הון לשלטון ותקשורת. אולם ארבל נסתה להסתיר זאת והתמקדה רק בשכר (הנמוך יותר) שקיבל מאפל.
מה לעיתון ידיעות אחרונות ולחוות השיקמים? ...צריך להבהיר, אין בדברים הללו משום שליחת אצבע מאשימה כלפי "ידיעות אחרונות" שהרי שום דבר עוד לא ברור. אולם מתוך ה52 עמודים שכתבה ארבל, האם לפצצה הזאת לא היה מקום כלל? ...מזוז חשף אולם חשיפה בלבד היא רק חצי המלאכה.
ראשית יש לחקור את העניין עצמו. שנית, ארבל חייבת להשעות את עצמה. ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO הטייחנית הגדולה מכולן
מאת: בן דרור ימיני
2.7.2004
אסור להסתיר: בישראל אכן יש קשר מושחת בין הון, שלטון ותקשורת. מי שניסתה לטייח את הקשר הזה, להעלים אותו, להסתיר אותו, היא זו שנחשבת לכוהנת הגדולה של "רדיפת השחיתויות." כל יום שהגברת הזאת יושבת בבית המשפט העליון הוא חרפה לשלטון החוק בישראל. נבהיר. ככל שאתה נובר, קורא ומשווה בין חוות הדעת של היועץ מני מזוז והפרקליטה לשעבר עדנה ארבל, אתה נותר יותר ויותר נדהם. מי שטוען ש"מדובר בהבדלי גישות" - אינו טועה, אלא מטעה. השבוע רווח לי, כאשר התברר לי שזה מה שחושבים גם משפטנים גדולים. גם באקדמיה. עורך הדין צבי נח, למשל, מומחה בעל שם למשפט פלילי, כתב השבוע מאמר מלומד בעיתון "גלובס," והבהיר שמזוז הציל את הפרקליטות מכישלון בטוח. אבל כדי ללמוד משהו על השיטות של טיוח השחיתות ניקח עניין אחד שנחשף רק בדוח מזוז: במהלך החקירה התברר שגלעד שרון קיבל מיליון שקל (!!!) מהחוקר הפרטי ספקטור, עבור שלושה חודשי עבודה. לפי הפרסומים, מדובר בכספים שמקורם הוא בעיתון "ידיעות אחרונות." החקירה נגד אפל ושרון התבססה, להזכיר, על הסכומים המוגזמים שקיבל גלעד מאפל. אלא שהסכומים שקיבל גלעד מספקטור, בשירות גוף תקשורת ענק, היו הרבה יותר גבוהים. לא 7,000 דולר לחודש ולא 20 אלף דולר, אלא 330 אלף שקל לחודש, שהם למעלה מ70- אלף דולר לחודש. התפוח הלוהט הזה היה בידיים של ארבל. זה מריח לא טוב. זה מעלה חשד לקשר נורא בין הון, שלטון ותקשורת. זה מעלה חשד, גם אם לכאורה בלבד, להשפיע על חקיקה מסוימת בענייני תקשורת. אבל, הפלא ופלא, את הדבר החמור ביותר היא ניסתה להסתיר. אם בתשלומים של אפל לגלעד מצאנו היגיון כלשהו (גם אחרים קיבלו, ואפילו יותר, במסגרת הפרויקט המגלומני,( הרי שלתשלום המדהים הזה לא מצאנו הצדקות. על מה ולמה קיבל גלעד את הכסף? האם היה אינטרס לעיתון הגדול במדינה להעביר סכום כסף אדיר כל כך, באמצעות ספקטור, לחוות השקמים של ראש הממשלה? צריך לשים לב לעוד דבר: בפרשה הזאת, לאורך השנים האחרונות, היו הרבה הדלפות. האם הן נועדו, כפי שנטען פעמים רבות, לספק מידע רלוונטי, או כדי לעודד את הדיון הציבורי? הבלים. ההדלפות נועדו להטעות. לנפח מידע חלקי, כדי להסתיר מידע אחר. כך, למשל, אין אדם במדינה שלא יודע ששרון קיבל 20 אלף דולר לחודש, אבל אף אחד לא הדליף שהיו אחרים שקיבלו יותר. אין אדם במדינה שלא יודע ששרון נפגש עם אפל, כאשר היה ממונה על המנהל. אבל אף אחד לא הבהיר ששרון נפגש גם עם יזמים אחרים, כי זה היה חלק מתפקידו; ואף אחד לא הדליף שמרגע שהיה סכסוך בין אפל לראש המנהל, שרון נתן גיבוי לראש המנהל, ולא לחבר שלו, שכביכול שיחד אותו. הדלפות סלקטיביות אינן תמימות. הן חלק מיצירת אווירה וסימון מטרה. שאם לא כן, מדוע ההדלפות היו כל כך מרשיעות, כל כך מתעלמות מכל פרט חקירתי שיש בו כדי לתת תמונה אמיתית? ומדוע המודלפים, תמיד, היו אותם אנשים, שדעתם המתרפסת בפני ארבל - היתה ידועה מראש? צריך להבהיר: אין בדברים הללו משום שליחת אצבע מאשימה כלפי "ידיעות אחרונות." שהרי שום דבר לא ברור, אפילו לא האם העיתון עצמו ידע בכלל על התשלום. הבעיה היא בכך שמי שעמדה בצמרת שלטון החוק החליטה, כנראה במודע, להתעלם ואולי להעלים את המידע הכל כך חשוב וחשוד הזה. 52 עמודים כתבה ארבל, אבל לפצצה הזאת לא נמצא מקום. האם קרמניצר וזמיר, דובריה של ארבל בתקשורת, חושבים שזה סביר? אני מניח שכמו ארבל, גם הם יבחרו בזכות ההשתקה והטיוח, יגלגלו עיניים לשמים, ויספרו לנו שארבל היא קדושה. מזוז חשף. אבל חשיפה בלבד היא רק חצי מלאכה. מכאן יש לעשות שני דברים: ראשית, לחקור את העניין עצמו. שנית, ארבל חייבת להשעות את עצמה. צריך להתפלל שארבל נקייה ושיש לה הסברים לסדרת הפרשיות שקשורות בשמה, שהאחרונה שבהן היא הצגת מידע כוזב בקורות החיים שלה. אבל דבר אחד ברור: כל יום שארבל יושבת בבית המשפט העליון, בלי שהיא משעה את עצמה עד לסיום החקירה, הוא חרפה לשלטון החוק במדינת ישראל.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/749/663.html
מכתב גלוי לארבל
מאת: בן דרור ימיני
כבוד השופטת, את צריכה לבקש בדיקה כדי לנקות את עצמך מכל החשדות
18/6/2004
שלום לך כבוד השופטת, עדנה ארבל. אני נוטה להאמין שלמרות כל הפרשיות שנקשרו בשמך, שלטון החוק חשוב לך. ויותר מכך, אני משוכנע ובטוח, שאמון הציבור בבית המשפט העליון נמצא אצלך במדרגה עליונה. ודווקא משום כך, את בוודאי יודעת שנפל דבר בישראל. את יודעת שרבים וטובים, גם אנשי משפט, גם אלה שהגנו עלייך בחירוף נפש בשנים האחרונות, מבינים שהפגיעה באמון הציבור בבית המשפט העליון עלולה להיות אנושה, כל זמן שסימני השאלה שקשורים בתפקודך - נותרים בעינם. השבוע הם בעיקר גדלו והתעצמו. כולנו תקווה שכל הפרשיות הקשורות בשמך - והן לא מעטות - הן פרשות שאין בהן דבר וחצי דבר. מה שבוודאי אי אפשר לעשות זה להמשיך את הטיוח. זה מתחיל בסיפור הפנסיה מעבודתך הקודמת, כשופטת. את הפנסיה קיבלת שלא כדין. כך קבעה ועדה ציבורית. במעשה פלאים, לא התבקשת להחזיר את הכסף. למה? איך זה קרה? וזו רק ההתחלה. יש סימני שאלה קשים על כמה מכתבי האישום שהיית הגורם הדומיננטי בהם. העובדה שהם הסתיימו בזיכויים לא מפחיתה ממעמדך המקצועי. מה שפגע באמינותך הוא התחושה, כנראה יותר מתחושה, שמדובר בקו משפטי שהיתה בו סלקטיביות משהו. הדברים יובהרו. ניקח כדוגמה את אביגדור קהלני. כל מי שהכיר את פרטי העניין יודע שלא רק שהאיש זך וזכאי, אלא שמלכתחילה היתה חובה להגיע למסקנה חד-משמעית על כך שאין מקום להגיש כתב אישום. שום כלום. והנה, גם כאשר בית המשפט הגיע למסקנה ברורה, התעקשת להמשיך ולרדוף. גם הקרבות הקשים, גם הפציעות שעבר, לא ישוו לסבל שנגרם לו כתוצאה מהרדיפה שאת ניצחת עליה. אבל את ישנת טוב בלילה. הוא העביר מאות לילות עכורים. זו היתה רדיפה לשמה.
ונמשיך, כבוד השופטת
ונמשיך, כבוד השופטת. עוד לפני כן הותירה פרשת העמדתו לדין של יעקב נאמן הרבה יותר מסימני שאלה. לא מדובר בעובדה שהוא זוכה. מדובר בהליכים שקדמו להגשת כתב האישום. גם בית המשפט המחוזי אמר את דברו בעניין. נכון, במקרה הזה את אולי לא היית כינור ראשון. אולי רק כינור משני. אבל כינור מאוד חשוב.
וכדי להבהיר לנו שלא היה מדובר במעידה חד-פעמית, גם אם מאוד חמורה, אלא במדיניות, אז באה חקירתו התמוהה של רובי ריבלין, שיש חשש, יותר מחשש, שמטרתה היתה אחת: למנוע את מינויו לתפקיד שר המשפטים. זה קרה לנאמן, כדי למנוע את כהונתו. ושוב זה קרה לריבלין. ואמות הספים לא רעדו. וכי לשרשרת הזו ניתן לקרוא רדיפת שלטון החוק? שמא נסתפק ברדיפה? ואז צצה פרשת ההשתדלות למען מינוי בעלך לתפקיד של דירקטור. נניח, לצורך העניין, שמותר לך לבקש תפקיד לבעלך. זה אנושי. גם הבנים של בכירי צמרת המשפט זוכים לתפקידים בכירים בצמרת המשפט. זה לא ממש ראוי, אבל "כך נוהגים כולם." היכן העוקץ? כאשר פורסם הדבר, הכחשת את הדברים בכל מכל. מונח לפניי מכתב של דובר משרד המשפטים, שנשלח אלי עשרה ימים לפני ישיבת הוועדה למינוי שופטים. אין שם אפילו רמז לכך שהדברים קרו, אבל לא כפי שהם סופרו. והנה, עברו עשרה ימים, והגרסה שלך משתנה: כן, היתה פנייה, היתה השתדלות, אבל של אדם שלישי. מה קרה? איך אפשר להסביר את שינוי הגרסה?
מה שקרה השבוע הוא תוספת רצינית למדורה. בניגוד לכל הפרסומים שבהם הולעט הציבור, כל העוסקים בפרשת האי היווני, קבעו שאין להגיש כתב אישום. כך צוותי החקירה של המשטרה, פעם אחר פעם. כך צוותי הליווי של הפרקליטות, כולל פרקליטות מחוז מרכז, כולל צוות שאת בעצמך היית מעורבת בו. והנה, ברגע שנכנסת לתפקיד ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, חל שינוי. פתאום קם עוד צוות, כשאת בראשו, שהגיע למסקנות הפוכות מכל הצוותים שקדמו לו. לא המסקנות של מני מזוז הן החריג, אלא המסקנות של הצוות שאת עמדת בראשו, במשהו שנראה כמו מחטף. ולכן, הטענה שמדובר ב"סימון מטרה מראש" היא מסקנה סבירה, המגלה חשש, לכאורה, לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט. לא מדובר בטענה פוליטית. מדובר בטענה של היועץ המשפטי בכבודו ובעצמו. ולמרות כל הדברים הללו, ייתכן שלכל עניין יש הסבר. היו דברים מעולם. הדברים אינם כתב אישום, ובוודאי לא הרשעה. אבל הדברים הללו מחייבים לפחות בדיקה וחקירה. לא פסילה. מה את היית מציעה לעשות עם איש ציבור הנושא תיק כל כך כבד? התשובה ידועה. המכנה המשותף לכל הפרשות הללו הוא אחד: הדברים לא נבדקו. הם טויחו. הטיוח לא מסיר את העננה. הוא מקדיר אותה. ואת בוודאי לא רצה לתפקד תחת עננה כל כך שחורה. כבוד השופטת ארבל, אני מניח שאת בטוחה שאין שום פסול בהתנהלותך. ולכן, אין לך ממה לחשוש. כל מה שאת צריכה הוא לקום, לבקש בדיקה, כדי לנקות את עצמך מכל החשדות. בדיקה כזאת יכולה להתקיים במהירות, ללא הסחבת, שבה נהגה הפרקליטות באישי ציבור רבים. בסופה של החקירה, כפי שכולנו מקווים, יתברר שכל החשדות הם קש וגבבה. עורבא פרח. את תנוקי מכל חשד, והאמון בבית המשפט העליון רק יחוזק. ואנחנו אפילו לא רוצים להעלות על דל שפתנו מה יקרה לאמון הציבור בבית המשפט העליון, אם תתעקשי להידבק לקרנות המזבח, ולמנוע כל בדיקה. לטובתך, לטובת שלטון החוק, לטובת בית המשפט העליון, אל תתעקשי להישאר עם העננה.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/743/611.html
מכתב גלוי לשופטת ארבל
מאת: דרור בן ימיני
יש סימני שאלה קשים על כמה מכתבי האישום שהיית הגורם הדומיננטי בהם. מה שקרה השבוע הוא תוספת למדורה. כבוד השופטת, כל מה שאת צריכה זה לבקש בדיקה שתנקה אותך מהחשדות
שלום לך כבוד השופטת, עדנה ארבל. אני נוטה להאמין שלמרות כל הפרשיות שנקשרו בשמך, שלטון החוק חשוב לך. ויותר מכך, אני משוכנע ובטוח, שאמון הציבור בבית המשפט העליון נמצא אצלך במדרגה עליונה. ודווקא משום כך, את בוודאי יודעת שנפל דבר בישראל. את יודעת שרבים וטובים, גם אנשי משפט, גם אלה שהגנו עלייך בחירוף נפש בשנים האחרונות, מבינים שהפגיעה באמון הציבור בבית המשפט העליון עלולה להיות אנושה, כל זמן שסימני השאלה שקשורים בתפקודך - נותרים בעינם. השבוע הם בעיקר גדלו והתעצמו.
כולנו תקווה שכל הפרשיות הקשורות בשמך - והן לא מעטות - הן פרשות שאין בהן דבר וחצי דבר. מה שבוודאי אי אפשר לעשות זה להמשיך את הטיוח. זה מתחיל בסיפור הפנסיה מעבודתך הקודמת, כשופטת. את הפנסיה קיבלת שלא כדין. כך קבעה ועדה ציבורית. במעשה פלאים, לא התבקשת להחזיר את הכסף. למה? איך זה קרה? וזו רק ההתחלה.
יש סימני שאלה קשים על כמה מכתבי האישום שהיית הגורם הדומיננטי בהם. העובדה שהם הסתיימו בזיכויים לא מפחיתה ממעמדך המקצועי. מה שפגע באמינותך הוא התחושה, כנראה יותר מתחושה, שמדובר בקו משפטי שהיתה בו סלקטיביות משהו. הדברים יובהרו.
ניקח כדוגמה את אביגדור קהלני. כל מי שהכיר את פרטי העניין יודע שלא רק שהאיש זך וזכאי, אלא שמלכתחילה היתה חובה להגיע למסקנה חד-משמעית על כך שאין מקום להגיש כתב אישום. שום כלום. והנה, גם כאשר בית המשפט הגיע למסקנה ברורה, התעקשת להמשיך ולרדוף. גם הקרבות הקשים, גם הפציעות שעבר, לא ישוו לסבל שנגרם לו כתוצאה מהרדיפה שאת ניצחת עליה. אבל את ישנת טוב בלילה. הוא העביר מאות לילות עכורים. זו היתה רדיפה לשמה.
ונמשיך, כבוד השופטת. עוד לפני כן הותירה פרשת העמדתו לדין של יעקב נאמן הרבה יותר מסימני שאלה. לא מדובר בעובדה שהוא זוכה. מדובר בהליכים שקדמו להגשת כתב האישום. גם בית המשפט המחוזי אמר את דברו בעניין. נכון, במקרה הזה את אולי לא היית כינור ראשון. אולי רק כינור משני. אבל כינור מאוד חשוב.
וכדי להבהיר לנו שלא היה מדובר במעידה חד-פעמית, גם אם מאוד חמורה, אלא במדיניות, אז באה חקירתו התמוהה של רובי ריבלין, שיש חשש, יותר מחשש, שמטרתה היתה אחת: למנוע את מינויו לתפקיד שר המשפטים. זה קרה לנאמן, כדי למנוע את כהונתו. ושוב זה קרה לריבלין. ואמות הספים לא רעדו. וכי לשרשרת הזו ניתן לקרוא רדיפת שלטון החוק? שמא נסתפק ברדיפה?
ואז צצה פרשת ההשתדלות למען מינוי בעלך לתפקיד של דירקטור. נניח, לצורך העניין, שמותר לך לבקש תפקיד לבעלך. זה אנושי. גם הבנים של בכירי צמרת המשפט זוכים לתפקידים בכירים בצמרת המשפט. זה לא ממש ראוי, אבל "כך נוהגים כולם". היכן העוקץ? כאשר פורסם הדבר, הכחשת את הדברים בכל מכל. מונח לפניי מכתב של דובר משרד המשפטים, שנשלח אלי עשרה ימים לפני ישיבת הוועדה למינוי שופטים. אין שם אפילו רמז לכך שהדברים קרו, אבל לא כפי שהם סופרו. והנה, עברו עשרה ימים, והגרסה שלך משתנה: כן, היתה פנייה, היתה השתדלות, אבל של אדם שלישי. מה קרה? איך אפשר להסביר את שינוי הגרסה?
אל תתעקשי להישאר עם העננה
מה שקרה השבוע הוא תוספת רצינית למדורה. בניגוד לכל הפרסומים שבהם הולעט הציבור, כל העוסקים בפרשת האי היווני, קבעו שאין להגיש כתב אישום. כך צוותי החקירה של המשטרה, פעם אחר פעם. כך צוותי הליווי של הפרקליטות, כולל פרקליטות מחוז מרכז, כולל צוות שאת בעצמך היית מעורבת בו. והנה, ברגע שנכנסת לתפקיד ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, חל שינוי. פתאום קם עוד צוות, כשאת בראשו, שהגיע למסקנות הפוכות מכל הצוותים שקדמו לו.
לא המסקנות של מני מזוז הן החריג, אלא המסקנות של הצוות שאת עמדת בראשו, במשהו שנראה כמו מחטף. ולכן, הטענה שמדובר ב"סימון מטרה מראש" היא מסקנה סבירה, המגלה חשש, לכאורה, לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט. לא מדובר בטענה פוליטית. מדובר בטענה של היועץ המשפטי בכבודו ובעצמו.
ולמרות כל הדברים הללו, ייתכן שלכל עניין יש הסבר. היו דברים מעולם. הדברים אינם כתב אישום, ובוודאי לא הרשעה. אבל הדברים הללו מחייבים לפחות בדיקה וחקירה. לא פסילה. מה את היית מציעה לעשות עם איש ציבור הנושא תיק כל כך כבד? התשובה ידועה. המכנה המשותף לכל הפרשות הללו הוא אחד: הדברים לא נבדקו. הם טויחו. הטיוח לא מסיר את העננה. הוא מקדיר אותה. ואת בוודאי לא רצה לתפקד תחת עננה כל כך שחורה.
כבוד השופטת ארבל, אני מניח שאת בטוחה שאין שום פסול בהתנהלותך. ולכן, אין לך ממה לחשוש. כל מה שאת צריכה הוא לקום, לבקש בדיקה, כדי לנקות את עצמך מכל החשדות. בדיקה כזאת יכולה להתקיים במהירות, ללא הסחבת, שבה נהגה הפרקליטות באישי ציבור רבים.
בסופה של החקירה, כפי שכולנו מקווים, יתברר שכל החשדות הם קש וגבבה. עורבא פרח. את תנוקי מכל חשד, והאמון בבית המשפט העליון רק יחוזק. ואנחנו אפילו לא רוצים להעלות על דל שפתנו מה יקרה לאמון הציבור בבית המשפט העליון, אם תתעקשי להידבק לקרנות המזבח, ולמנוע כל בדיקה. לטובתך, לטובת שלטון החוק, לטובת בית המשפט העליון, אל תתעקשי להישאר עם העננה.
y e m i n i @ m a a r i v . c o . i l
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/743/351.html
http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
20:48 04.04.05 |
|
|
14. עדנה ארבל = צלם בהיכל המשפט במדינת ישראל
בתגובה להודעה מספר 0
|
75. עדנה ארבל שופטת בעליון = צלם בהיכל !!
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#75 8. טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון ובייניש לנשיאה !!
http://rotter.net/forum/gil/5667.shtml#8 טובת הציבור היא שארבל תמונה לעליון 
עדנה ארבל לעליון
אנו מתים מכיוון שאנשים ישנים. אלה ששלחו אותנו הנה ימותו כשהאנשים יתעוררו
אני יודע שעיתונאי מסויים לא יסכים איתי, ואיתו עוד שורה ארוכה ומכובדת של אזרחים אשר טוהר השירות הציבורי יקר בעיניהם. אבל אני סבור שאין מועמדת יותר מתאימה מעדנה ארבל לבית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי. לטובת הציבור כולו, במיוחד זה החפץ לראות בית משפט עליון חף משוחד, חף משיקולים זרים, חף משחיתות וחף משיכרון כוח אבסולוטי המשחית אבסולוטית. אבל אם לדוגמא רות גביזון תמונה לעליון, במקום ארבל. שכרנו יצא בהפסדנו! שכן הרווחנו משפטנית ישראלית מהבכירים ביותר הקיימים כיום בעולם כולו בבית המשפט העליון, אבל הפסדנו את הסיכוי לשכנע את כל יתר העם הזה שמשהו מאוד רקוב שולט בחוק שלנו ועל כן חייבים לשנות את שיטת מינוי השופטים, למסד שיטה ממשית ולא פיקטיבית להדחת השופטים וביקורת עליהם, לשנות את האבסורד שבשיטת המשפטים החוזרים והלכות הדיון הנוסף, להפסיק את הבדיחה המשחיתה שמי שמנהל אדמיניסטרטיבית את מערכת בתי המשפט זה לא מנהל מקצועי עם נסיון כלשהו אלא פקיד אפור ובינוני שנשלף ממאגר השופטים דווקא (וככה נראית יעילותה של המערכת, ומיסמוס תקציביה האדירים, וכך גם נראים אגרות העתק שנאלצים כל אלמנה, דל ואביון לשלם כתנאי לסיכוי הקלוש לצדק) ועוד ועוד. ואז, כשסוף סוף נזכה גם אנחנו למערכת משפט שבה שופטים ממונים על ידי כישורים אמפיריים ולא הכשרים מפוקפקים, ממילא גביזון תמונה לעליון, אלא שהפעם ישר בתור נשיאה ולא כסתם-שופטת אשר ברק ובמיוחד בייניש יעבירו לה לדיון רק תיקי בג"צים נגד איזה ועד בית, בקושי. כי כל חובש מתחיל יודע את מה שרופא מנוסה מכיר לעומק: התרופה היחידה להכשת הנחש היא באמצעות נסיוב המופק מארס נחש מאותו הסוג! אי אפשר להציל מהכשת נחש על ידי נשיקה, ותהיה המנשקת היפיפיה ביותר עלי אדמות. ואז, ממילא גם ימונו גם יתר המועמדים הבהחלט ראויים מתוך רשימת המועמדים הנוכחית לבית המשפט העליון. וישנם ברשימת המועמדים הנוכחית כמה מועמדים בהחלט ראויים. לכן, כשהציבור רואה מועמדים מקומבני ברק מפוקפקים (נוסח אסתר חיות) ומועמדים חיוורים אשר לא ברור בכלל איך אפשר להזכיר את שמם בנשימה אחת עם שמה של פרופ' גביזון – הוא צריך לשמוח. (עדנה ארבל ? מול רות גביזון? כמו לשים נוצה מול פיל בנדנדה ולהתלבט מי יותר כבד) ראשית כל, מתקיימת כאן הצלחה שטבע כבר רבין המנוח כלפי בייניש: "בעיטה כלפי מעלה וניטרול ממוקד ההיזק". עדיף שארבל, כמו בייניש, תגרום נזק רק לתיקים בודדים שהיא דנה בהם (הרע במיעוטו, עם כל הצער שבדבר), ולא תמשיך להיות הפרקליטה שאחראית על כל הפרקליטויות במדינה ועל המשטרה ועל המחלקות המשפטיות בשב"כ ובצה"ל, ועל מחלקת הבג"צים, וממשיכה לעשות בכל אלה שימוש נבזי ומכוער נגד החוק, נגד הדמוקרטיה ובעד אינטרסים זרים ופסולים שלה, ושל מפעיליה ומקומבניה. שנית, מיום שאפילו דורנר נטשה את העליון, צריך להבהיר לציבור איפה זה שחור, ואיפה זה לבן. טוב לנו לא להכתים את בית המשפט העליון בכתבים לבנים דוגמת משפטנים דגולים כפרופ' רות גביזון, לצד כל הראויים האחרים אשר דווקא בשל היותם מקצועיים וישרים במיוחד הרי ברור לכל שהם לא ימונו לעליון אלא ברשימה לצורכי תפאורה בלבד. "כשם שהלובן שמקיף את האות מקיים את האות, שאלמלא המקיף לא הכרנו את המוקף" (ש"י עגנון). אדרבא! תנו לנו עוד בעלי מזג שיפוטי כמו חשין! עוד צדיקים כמו בייניש! עוד דמוקרטים שונאי שוחד כמו אהרון ברק! עוד בעלי עבר מיני כמו תיאודור אור! עוד מאותם משפטנים אלמוניים צייתנים וחסרי עמוד שידרה כמו אדמונד לוי, אליהו מצא ויתר הפקידונים! ככל שתתנו לנו יותר מן האדום האדום הזה, כך ייקל על הציבור כולו להבדיל בין קודש לחול. אל תטעו אותנו עם כל מיני נזם זהב באף חזיר. אנחנו כבר יודעים: מי שגונב ממחטה, הולך לכלא. מי שגונב מדינה שלמה – יהיה המלך (מקיאולי) אנחנו הרי כבר יודעים מה אתם עושים כשלנו אתם מטיפים על טוהר מידות, מוסר ומנהל ציבורי תקין. לנו אתם כבר לא צריכים להריח באף... השאיפה של כל אוהבי החוק והצדק צריכה להיות לבודד את הרוע והשחיתות למינימום ההכרחי, ואז תהיה גם תהיה לציבור סוף סוף הזכות המלאה להיישיר מבט אל בית המחוקקים שלו, ולדרוש גם ממנו להמנע משוחד, להמנע מטובות הנאה, להמנע משיקולים זרים לטובת בעלי אינטרסים. טענת ההגנה של אנשי הציבור, שאם אלה הנורמות אצל כוהני שלטון החוק, אז מה יגידו איזובי הקיר, תקרוס באחת, וטוב שכך. נמאס מפוליטיקאים מושחתים. למה לנו לתת לכל מיני אריק שרונים אפשרות ליילל, ובצדק, "מה בכלל רוצים מגלעדי שלי, האם אבנר ברק לא קיבל טובות הנאה במליוני דולרים במסווה של שכר טרחה על שירותים מצוצים מהאצבע, רק בזכות זה שאבא שלו הוא נשיא בית המשפט העליון, והאי הוא כאן לחופי המרינה בהרצליה, ואפילו לא ביוון?" אנחנו הרי כולנו רוצים שאריק שרון יסתלק לחוות השיקמים שלו אם לקח שוחד! אבל, "מה מוסר נדרוש מההמון הפשוט בעוד הכומר בעצמו אונס קטינים בתא הוידוי הקדוש?" ביום שנתבשר שלא עוד חברי המרכז של השופטים מחליטים את מי למנות על בסיס נאמנות ואינטרסים זרים לטובת הציבור ופסולים בעליל, אז נוכל לא רק לדרוש אלא גם בצדק שאף חברי המרכז של הליכוד או הועדות המסדרות של מפא"י יפסיקו לנהל לנו את המדינה מאחורי קלעים של כל מכרז תפור ומינוי מקומבן. ביום שנחליט לנכש את העבריינים שהשתלטו לנו על מערכת אכיפת החוק, תהיה לנו את הסמכות המוסרים וממילא את הכלים לבער עבריינים במערכת הפוליטית ללא הבדלי השתייכות מפלגתית, ומבלי לעשות דין אחד לאדוארד-סרוסי, ודין אחר לסיריל קרן. דין אחד לדוד בלס של שמעון פרס (ועיסקאות המליונים בקרקעות ובקיבוצים), ודין אחר לדודי אפל. מבלי לעשות דין אחד לוענונו, ודין אחר לאורי אבנרי. דין אחד לנועם פדרמן, ודין אחר ליוסי ביילין. מבלי לעשות דין אחד לגלעד שרון, ודין אחר לבן ולבת של אהרון ברק. מבלי לעשות דין אחד לנורמת השקר והונאת בתי המשפט בפרשת קו 300, ודין אחר לנורמת הונאת בתי המשפט, העלמת ראיות מזכות והדחת עדים בפרקליטות עצמה ובעדויות שוטרים בבתי המשפט. מבלי לעשות דין אחד לאיציק מרדכי על אף מעמדו אך למען זכותה הבלתי מעוררת של כל אישה לכבוד ושלא להיאנס, ולא לכפות את אותו תהליך חקירה ומיצוי הדין כלפי תיאודור אור. שיהיה דין אחד למשה בדש, ואותו הדין לאלי הורוביץ. שאת פועלו של שלומי עוז לקיום שלטון הימין יבחנו באותם פרמטרים פטריוטיים שבחנו את פעולות עו"ד יצחק הרצוג (או להיפך – אבל לא שונה). שבפרשת ויסות מניות הבנקים, נראה לא סתם מנהלי בנקים, אלא את שר האוצר ארידור שאחראי לשוד הציבור הזה. שדין המתנות של שרה (שלא היו) יהיה כדין המוצגים הארכאולוגיים של דיין (שזה רק החטא הקטן שהיה). לכן, טוב שעדנה ארבל תעוף לעליון. מגיע להם! כמו שאמר מי שאמר על האפשרות שיגאל עמיר יתחתן: "מי שחושב שלהיות נשוי זה כזה כיף גדול, לא יודע מה הוא מדבר - להיפך, אני חושב, שבתור עונש ראוי, צריך לחייב כל רוצח להתחתן מייד, ועדיף עם פולניה,,," מאת: אריק בך
דורית בייניש לנשיאת בית משפט העליון
אני יודע שעיתונאי מסויים לא יסכים איתי, ואיתו עוד שורה ארוכה ומכובדת של אזרחים אשר טוהר השירות הציבורי יקר בעיניהם. אבל אני סבור שאין מועמדת יותר מתאימה מעדנה ארבל לבית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי. לטובת הציבור כולו, במיוחד זה החפץ לראות בית משפט עליון חף משוחד, חף משיקולים זרים, חף משחיתות וחף משיכרון כוח אבסולוטי המשחית אבסולוטית.
אבל אם לדוגמא רות גביזון תמונה לעליון, במקום ארבל. שכרנו יצא בהפסדנו! שכן הרווחנו משפטנית ישראלית מהבכירים ביותר הקיימים כיום בעולם כולו בבית המשפט העליון, אבל הפסדנו את הסיכוי לשכנע את כל יתר העם הזה שמשהו מאוד רקוב שולט בחוק שלנו ועל כן חייבים לשנות את שיטת מינוי השופטים, למסד שיטה ממשית ולא פיקטיבית להדחת השופטים וביקורת עליהם, לשנות את האבסורד שבשיטת המשפטים החוזרים והלכות הדיון הנוסף, להפסיק את הבדיחה המשחיתה שמי שמנהל אדמיניסטרטיבית את מערכת בתי המשפט זה לא מנהל מקצועי עם נסיון כלשהו אלא פקיד אפור ובינוני שנשלף ממאגר השופטים דווקא (וככה נראית יעילותה של המערכת, ומיסמוס תקציביה האדירים, וכך גם נראים אגרות העתק שנאלצים כל אלמנה, דל ואביון לשלם כתנאי לסיכוי הקלוש לצדק) ועוד ועוד. ואז, כשסוף סוף נזכה גם אנחנו למערכת משפט שבה שופטים ממונים על ידי כישורים אמפיריים ולא הכשרים מפוקפקים, ממילא גביזון תמונה לעליון, אלא שהפעם ישר בתור נשיאה ולא כסתם-שופטת אשר ברק ובמיוחד בייניש יעבירו לה לדיון רק תיקי בג"צים נגד ועד בית, בקושי. כי כל חובש מתחיל יודע את מה שרופא מנוסה מכיר לעומק: התרופה היחידה להכשת הנחש היא באמצעות נסיוב המופק מארס נחש מאותו הסוג! אי אפשר להציל מהכשת נחש על ידי נשיקה, ותהיה המנשקת היפיפיה ביותר עלי אדמות. טאז, ממילא גם ימונו גם יתר המועמדים הבהחלט ראויים מתוך רשימת המועמדים הנוכחית לבית המשפט העליון. לכן, כשהציבור רואה מועמדים מקומבני ברק (נוסח אסתר חיות) ומועמדים שלא ברור בכלל איך אפשר להזכיר את שמם בנשימה אחת עם שמה של פרופ' גביזון כגון עדנה ארבל – הוא צריך לשמוח. ראשית כל, מתקיימת כאן הצלחה שטבע כבר רבין המנוח כלפי בייניש: "בעיטה כלפי מעלה וניטרול ממוקד ההיזק". עדיף שארבל, כמו בייניש, תגרום נזק רק לתיקים בודדים שהיא דנה בהם, ולא תמשיך להיות הפרקליטה שאחראית על כל הפרקליטויות במדינה ועל המשטרה ועל המחלקות המשפטיות בשב"כ ובצה"ל, ועל מחלקת הבג"צים, וממשיכה לעשות בכל אלה שימוש נבזי ומכוער נגד החוק, נגד הדמוקרטיה ובעד אינטרסים זרים ופסולים שלה, ושל מפעיליה ומקומבניה. שנית, מיום שאפילו דורנר נטשה את העליון, צריך להבהיר לציבור איפה זה שחור, ואיפה זה לבן. טוב לנו לא להכתים את בית המשפט העליון בכתבים לבנים דוגמת משפטנים דגולים כרות גביזון, לצד כל הראויים האחרים אשר דווקא בשל היותם מקצועיים וישרים במיוחד הרי לא ימונו לעליון. "כשם שהלובן שמקיף את האות מקיים את האות, שאלמלא המקיף לא הכרנו את המוקף" (ש"י עגנון). תנו לנו עוד בעלי מזג שיפוטי כמו חשין! עוד צדיקים כמו בייניש! עוד דמוקרטים שונאי שוחד כמו אהרון ברק! עוד בעלי עבר מיני כמו תיאודור אור! עוד כמו משפטנים אלמוניים צייתנים כמו אדמונד לוי אליהו מצא ויתר החיוורים! ככל שתתנו לנו יותר מהאדום האדום הזה, כך ייקל על הציבור כולו להבדיל בין קודש לחול. השאיפה של כולנו צריכה להיות לבודד את הרוע והשחיתות למקום אחד, ואז תהיה גם תהיה לציבור סוף סוף הזכות המלאה להיישיר מבט אל בית המחוקקים שלו, ולדרוש גם ממנו להמנע משוחד, להמנע מטובות הנאה, להמנע משיקולים זרים לטובת בעלי אינטרסים. טענת ההגנה של אנשי הציבור, שאם אלה הנורמות אצל כוהני שלטון החוק, אז מה יגידו איזובי הקיר, תקרוס באחת. ביום שנתבשר שלא עוד חברי המרכז של השופטים מחליטים את מי למנות על בסיס נאמנות ואינטרסים אישיים זרים לטובת הציבור ופסולים, אז נוכל לא רק לדרוש אלא גם בצדק שגם חברי המרכז של הליכוד או הועדות המסדרות של מפא"י יפסיקו לנהל לנו את המדינה. ביום שנחליט לבער את העבריינים שהשתלטו על מערכת אכיפת החוק, תהיה לנו את הסמכות המוסרים וממילא את הכלים לבער עבריינים במערכת הפוליטית ללא הבדלי השתייכות מפלגתית, ומבלי לעשות דין אחד לאדוארד-סרוסי, ודין אחר לסיריל קרן. דין אחד לדוד בלס של שמעון פרס (ועיסקאות המליונים בקרקעות ובקיבוצים), ודין אחר לדודי אפל. מבלי לעשות דין אחד לוענונו, ודין אחר לאורי אבנרי. מבלי לעשות דין אחד לנועם פדרמן, ודין אחר ליוסי ביילין. מבלי לעשות דין אחד לגלעד שרון, ודין אחר לבן ולבת של אהרון ברק. מבלי לעשות דין אחד לנורמת השקר והונאת בתי המשפט בפרשת קו 300, ודין אחר לנורמת הונאת בתי המשפט, העלמת ראיות מזכות והדחת עדים בפרקליטות עצמה ובעדויות שוטרים בבתי המשפט. מבלי לעשות דין אחד לאיציק מרדכי על אף מעמדו אך למען זכותה הבלתי מעוררת של כל אישה לא להיאנס, ולא את אותו הדין כלפי תיאודור אור. שיהיה דין אחד למשה בדש, ואותו הדין לאלי הורוביץ. שאת פועלו של שלומי עוז לקיום שלטון הימין יבחנו באותם פרמטרים שבחנו את פעולות עו"ד יצחק הרצוג (או להיפך – אבל לא שונה). שבפרשת ויסות מניות הבנקים, נראה לא סתם מנהלי בנקים, אלא את שר האוצר ארידור שאחראי לשוד הציבור הזה. שדין המתנות של שרה (שלא היו) יהיה כדין המוצגים הארכאולוגיים של דיין (שזה רק החטא הקטן שהיה). מאת: אריק בך
http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
עמיחי
גולש אורח
|
07:44 05.04.05 |
|
|
20. מגיש כשרות למאמינים של הפבריקנטים ששקר אצלם הוא מה בכך
בתגובה להודעה מספר 0
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 05.04.05 בשעה 07:45 בברכה, עמיחי
הכות האינרסנטי "מעבד" את פסק דינה ויוצר שקר/חצי אמת ,לבחירה.
בסעיף 3 כתוב כנטען על ידי העוררת "המעבד" שומט את המילה הנטען ומיחס את הדברים כאילו אמרה השופטת.
הכותב/המעבד מחסיר הרשעות נוספות הנמצאות בכתובים.
והאינטרסנטיות המובהקת נמצאת בהשמטה שהיא מציינת כי יש טעם בטענות המשיב על אפלייה.
הפבריקציה הזאת מסתמכת על כך שכסילים לא קוראים מקור ,ומאמינים לתקשורת מטעמים פוליטיים ,
הנה פסק הדין המקורי בלי תוספות והשמטות מפוברקות:
בבית המשפט העליון
בש"פ 3220/05
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל העוררת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
רן רמי אברהם ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בב"ש 91099/05 מיום 30.3.05 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' אהד תאריך הישיבה: כ' באדר ב' תשס"ה (31.3.05) בשם העוררת: עו"ד נעמי גרנות בשם המשיב: עו"ד ששי גז החלטה
1. המדינה עוררת על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.3.05 (השופטת נ' אוהד) בה הוחלט על שחרור המשיב בתנאים מגבילים, ומבקשת לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, ביחד עם עוד שלושה אחרים, תקיפת ערבים פלשתינאים עת רעו ועבדו בשטח חקלאי שלסברתו שייך לו. אחד האחרים שהיה עם המשיב הכה את אחד המתלוננים בקת רובה, בעוד המשיב ניגש למתלונן השני, קרע את חוטי החשמל בטרקטור עימו עבד, והכה אותו בפניו באגרופים. כתוצאה מכך, סבל המתלונן מנפיחות ושבר בעצם האף.
2. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 27.3.05, כי מסוכנותו של המשיב ניתנת לאיון במידה משמעותית. לפיכך, שוחרר המשיב ונקבע כי ייאסר עליו להיכנס לשטחי יש"ע. כמו כן, שחרורו הותנה בהתחייבות עצמית וערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח כל אחת והפקדת סך של 3,000 ש"ח. המדינה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי וזה אימץ את החלטת בית משפט השלום, לרבות תנאי השחרור שנקבעו על ידו. לבקשת העוררת, החליט בית המשפט על עיכוב ביצוע שחרורו של המשיב למשך 48 שעות בהן יישאר במעצר בית מלא בבית אחיו ובפיקוחו.
מכאן הערר שבפניי.
3. בדיון שנערך בפניי עמדה באת כוחה של העוררת על מסוכנותו של המשיב. על פי הנטען, המשיב מונע מאידיאולוגיה, בשילוב עם קנאותו לקרקעות הנכללות בשטחי חוותו המבודדת באזור איתמר. לטענתה, לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בית לאור החשש שלא יעמוד בתנאי חלופת המעצר במידה ומי מעובדיו יבחינו שוב בפלשתינאים הנכנסים לשטחי החווה. כמו כן, נטען שלמשיב עבר פלילי שבעיקרו עבירות אלימות.
לטענת בא כוחו של המשיב, מדובר באדם נורמטיבי, קצין סיירת בעברו והיום אב לעשרה ילדים, אשר ביקש לסלק פולשים שחדרו לאדמותיו על פי הסמכות המוקנית לו מכוח הדין. על פי הנטען, באירוע נשוא הערר נטלו חלק ארבעה אנשים שונים, כאשר מעורבותו של המשיב במעשים פחותה ביחס לאחרים. אף על פי כן, שלושת הנאשמים האחרים שוחררו ואילו רק ביחס למשיב בחרה המדינה להגיש את הערר שבפניי. הפלייה זו, כך נטען, ראוי שתוביל לדחיית הערר. בא כוח המשיב עמד על כך שלמשיב זהו מעצר ראשון והשפעתו עליו קשה. עוד נטען, כי שתי ערכאות קודמות אשר נדרשו לבקשת העוררת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, החליטו על שחרורו, באלו לא נפלה כל טעות ולכן אין מקום לסטות מהן.
4. על פי התמונה המצטיירת מחומר הראיות שהוצג בפניי, נראה לכאורה שהמשיב נאחז בקרקע על רקע קנאות אידיאולוגית כשהוא פועל תוך נחישות לפגוע במתלוננים. בעברו הפלילי ביצוע עבירות אלימות, ובהן עבירות שעניינן הפרעה לאנשי חוק. בין היתר, לפני כשנה ביום 18.3.04, הורשע המשיב בתקיפה על ידי בית משפט השלום בכפר סבא (עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. להלן: החוק). כמו כן, לפני מספר חודשים ספורים בלבד, ביום 28.11.04, נגזרו על המשיב 6 חודשי מאסר על תנאי על ידי בית משפט השלום בכפר סבא, בגין תקיפת ערבי ישראלי שנכנס לשטחי החווה החקלאית שבבעלות המשיב (עבירה לפי סעיף 380 לחוק).
בית המשפט, על שתי ערכאותיו, מצא כי המשיב יוצר סיכון לציבור ואכן, נראה שמקור העבירות שבוצעו לכאורה בתפיסת עולמו ובאמונה שהוטל עליו להגן על הקרקעות בהן מחזיק. מקובלת עלי גם הטענה שאכן קיים חשש שהוא עלול לעבור עבירות דומות בעתיד, תוך הגנה לקרקע לה הוא חרד.
מן הצד השני, יש טעם בטענות בא כוחו בכל הנוגע להפלייתו לרעה לעומת הנאשמים האחרים שחשודים בביצוע העבירות לכאורה. על פי כתב האישום מיוחסים לנאשם מס' 2 מעשי אלימות קשים יותר, לרבות תקיפת אחד המתלוננים בעזרת קת רובה בראשו. אף על פי כן, שוחררו הנאשמים האחרים בהסכמת העוררת.
בית משפט זה עמד בעבר על חשיבותו של עיקרון השוויון בכל הנוגע לסוגית המעצר. כנקודת מוצא, הפלייתו של נאשם אחד לעומת אחר עשוי להוות שיקול משמעותי בבוא בית המשפט להכריע בעניין מעצרו. פשיטא, כי עיקרון זה אינו עיקרון עצמאי ולעיתים לא יהיה בכוחו של זה, כשלעצמו, להצדיק את שחרורו של הנאשם. כך, למשל, מקום בו סבור בית המשפט, כי שגה בית המשפט קמא בשחרור אחד הנאשמים, לא יהיה זה ראוי להנציח את השגגה שנפלה באמצעות קידוש עיקרון השוויון (בש"פ 12038/04 מאג'ד הייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 11.1.2005); בש"פ 8458/04 דב אברהם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 22.9.2004)). כמו כן, עשוי עיקרון השוויון לסגת מקום בו ניתן להצביע על הבחנה מהותית בין הנאשמים השונים בפרשה. במצב כגון דא, בו ניתן להצביע על הבחנה משמעותית ורלוונטית בין הנאשמים, עשויה זו להצדיק את שחרור האחד ומעצרו של השני (בש"פ 1909/99 יוספאשוילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.1999)).
אין חולקין על כך שהמעשים המיוחסים למשיב חמורים פחות מאלו המיוחסים לנאשם מס' 2. אף על פי כן, במכלול הדברים, לטענת באת כוחה של העוררת, הבסיס להבחנה בין המשיב ובין שלושת הנאשמים האחרים, נובע ממעמדו הבכיר יותר ועברו הפלילי המכביד בתחום האלימות, לרבות עבירות בגינן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים. המשיב הנו בעל החווה בה התרחשו האירועים נשוא הערר והוא זה שיזם והנהיג את האירוע בו הם נאשמים.
שקלתי לעניין זה את טענת ההפליה בין המשיב לנאשמים האחרים בפרשה. כשלעצמי, אני סבורה שעבר פלילי עשיר של אחד הנאשמים עשוי בהחלט להוות כר להבחנה בין נאשמים להם מיוחסות ביצוען של עבירות דומות. למשיב רקע עשיר של ביצוע עבירות אלימות כלפי בני מיעוטים ופעילי שלום, רקע המקים את החשש כי המדבר הוא בדפוס התנהגות אשר חוזר על עצמו, כפי שאירע לכאורה באירוע נשוא הערר שפניי, אף על פי שנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר מותנה. על כן, דומני שבנסיבות אלו, גם אם מצאתי טעם בטענת בא כוחו של המשיב, אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את שחרורו ובוודאי יש בריבוי המעשים כדי להצביע דפוס התנהגות החוזר על עצמו.
5. עניינו של המשיב נבחן על ידי שתי ערכאות שבחנו את טיב הראיות ואת מידת מסוכנותו של המשיב. שתי ערכאות בית המשפט הגיעו למסקנה דומה, לפיה ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב. אני מסכימה עם קביעותיהם, הן לעניין הראיות והן לגבי מסוכנותו של המשיב. עם זאת, קודם גיבוש עמדה בעניין, אני סבורה שיש לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. על מנת לבחון את מידת מסוכנותו של המשיב ולבחון האם ניתן לקיים חלופות מעצר בעניינו, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על פי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. התסקיר יוגש לא יאוחר מיום 10.4.05. עד אז יישאר המשיב במעצר בית מלא בבית אחיו בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 30.0.03, ועד להחלטה אחרת של בית המשפט.
ניתנה היום, כ' באדר ב'
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
גירסת הדפסה
