מי עומד מאחורי מחאת המסתננים? (וידאו)  

***


מי בקואלציית הארגונים, "הפורום לזכויות פליטים", שהקימה הקרן לישראל
חדשה, לטובת הפליטים?

ולמה הם פועלים להכנסת רוצחים, עבריינים, אנסים ואנטישמיים למדינה היהודית?

21.3.10

"יהודי מלוכלך, צריך להרוג את היהודים", צעקו פליטים מסודן תוך שהם מכים את הקשיש

הפורום לזכויות פליטים כולל שמונה ארגוני זכויות האדם, הפועלים בשיתוף פעולה
לקידום ההכרה בזכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים בישראל. הפורום הוקם בסיוע
הקרן החדשה לישראל כדי לגבש מסמך מדיניות מעמיק, אשר יעסוק בכל ההיבטים
הנוגעים להגנה על פליטים ועל זכויותיהם, כולל פתרונות לטווח ארוך.

http://www.hotline.org.il/hebrew/refugees_rights_forum.htm

האגודה לזכויות האזרח בישראל – עו"ד עודד פלר
רופאים לזכויות אדם – רן כהן
מוקד סיוע לעובדים זרים – שבי קורזן
התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א – עו"ד ענת בן דור
אמנסטי אינטרנשיונל – אילן לונאי
ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט – אלישבע מיליקובסקי
המרכז לקידום פליטים אפריקאים – ג'וני באיו
קו לעובד – חנה זוהר

רכזת פעילות ציבורית של הפורום לזכויות פליטים : סיגל רוזן

11.3.10

פליט סודני הרג יהודיה קשישה בשם אסתר גלילי, בת 68.
משפחתה – "איך אפשר לקרוא לזה הריגה?"

שתי"ל – הכשרת פעילי לובי חברתי לפעילות במאבק למען הפליטים בישראל
(בעלות סמלית – 150 שקל).

19.1.10, 4.2.10

תוך 4 ימים רצח שני באותו רחוב. עובד ממוצא סודני נמצא מת
בתחנה המרכזית הישנה. נעצר חשוד, נתין זר מסודן.

נס החנוכה של אנשי הקרן החדשה לישראל

"אני חייב הרבה לארגוני זכויות האדם שעזרו לי"

עדות להשפעה ותרומה של משפחת הקרן על החברה הישראלית.

11.3.10

3 סודנים היכו שדדו ונעצרו

בסדנא של ארגוני זכויות אדם (מוענקי הקרן החדשה לישראל) :

טיפ לעובד הזר המתחיל : כיצד לשקר לשוטרים שעוצרים אותך

"אל תשיבו בחיוב לכל שאלה של פקחי המשטרה"

מרץ 2010 – ת"א,

קצין משטרה :
"מתמודדים עם פשיעה שלא הכרנו"
" כ – 40% מכלל מעשי הפשע המתרחשים במרחב יפתח, מבוצעים ע"י פליטים ממדינות אפריקה כמו סודן, אריתריאה וחבל דרפור"

מאי 2008 – אילת
מאז תחילת השנה, הוגשו כ- 20 כתבי אישום כנגד פליטים שהיו מעורבים במגוון תקריות קשות . גורמים לא רשמיים במשטרה
מודים: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת ויש מקום לדאגה"

סיגל רוזן : רוב פליטי דרפור זכו לסטטוס חוקי של עובדים זרים.

ויקיליקס – בכירה ב- NIF: ישראל תעלם כמדינה יהודית

וזו לא תהיה טרגדיה כמו שחוששים בישראל – היא תהיה
הרבה יותר דמוקרטית.

אלו דברים שאמרה חדוה רדובניץ, באותה עת סמנכ"לית
ומנהלת מחלקת המענקים של הקרן הזרה – הקרן לישראל
חדשה (הקרן החדשה לישראל), בפברואר 2010, ליועץ
הפוליטי של שגרירות ארה"ב בישראל.

(תרגום לעברית בהמשך)


נושאים מעניינים נוספים שנחשפו בפני האמריקאים:

- השמאל הפוליטי בישראל נעלם. אין תמיכה בציבור לעמותות של הקרן.

- מספר חברי האגודה לזכויות האזרח (הערבי) שעמד בעבר על כ- 5000
ירד לשפל של 800 בלבד.

- האגודה לזכויות האזרח הצליחה להביא רק 5000 מפגינים לצעדת זכויות
האדם שלה בדצמבר 2009 וגם אלה היו הצוות הפעיל של כ- 120 עמותות.

- הקרן לישראל חדשה מתכננת להקים תנועה ולא רק לעבוד עם מספר רב של עמותות.

- אין כל כוונה לקרן לפעול בתחום זכויות האדם באגף הימני (יהודי) של הציבור הישראל.

".. סמנכ"לית הקרן החדשה לישראל (NIF) חדוה רדובניץ שמנהלת את המענקים ל- 350 ארגונים לא ממשלתיים בהיקף של כ 18 מיליון דולר בשנה, אמרה ליועץ הפוליטי ( PolOff ) ב -23 בפברואר כי המערכה נגד הארגונים הלא ממשלתיים היתה בשל "היעלמותו של השמאל הפוליטי" בישראל וחוסר בבסיס תמיכה בעמותות מצד ציבור הבוחרים. היא ציינה כי כאשר עמדה בראש סניף תל אביב של האגודה לזכויות האזרח, היו לאגודה 5000 חברים, ואילו היום יש פחות מ 800 , וזו היתה מסוגלת לגייס כ 5,000 אנשים בלבד לצעדת זכויות האדם שלה בחודש דצמבר על ידי הסתמכות על הצוות הפעיל של 120 הארגונים הלא ממשלתיים שהשתתפו. רדובניץ ציינה כי הקרן פעלה מאחורי הקלעים באמצעות ארגונים לא ממשלתיים רבים כדי למנוע את הצעת החקיקה בנוגע לעמותות במתכונתה הנוכחית. היא ציינה כי היא מאמינה כי ישראל תהיה ערבית ברובה תוך 100 שנה וכי היעלמותה של מדינה יהודית לא תהיה האסון שהישראלים חוששים ממנו משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר. היא גם אמרה שהקרן מבצעת הערכה מחדש של האסטרטגיה שלה ומקווה ליצור תנועה ולא רק אוסף גדול של ארגונים לא ממשלתיים. היא אמרה שהקרן אינה מתכננת לבנות מערך זכויות אדם בתוך האגף הימני של החברה הישראלית, למרות שהיא מאמינה שהפוליטיקה השתנה ימינה לעתיד הנראה לעין.

היועץ הפוליטי בשגרירות ארה"ב (נכון ל – 2009) היה Van Reidhead

אח"כ מודיעים לקצין הביטחון של לשכת השר/הממשלה וכדומה. קצין הבטחון מודיע
לעוזר שר ועוזר שר מתקשר אל מארגן הפגנה בבקשה לבטל/לקבוע פגישה בלה בלה.
בדרך הכלל משטרה נותנת רישיון הפגנה על המקום.
ומכינה סוסים,יס"מ,מכת"ז וכדומה לקראת אפשרות להתפרצות/מהומות במהלך הפגנה.

אני לא אומר שביבי מושלם אבל בינתיים הוא לא מתקפל.

הפחד שלי שבגצ יבטל את החוק המתוקן.

https://rotter.net/forum/gil/20573.shtml

הערה - שרון עירן שמוזכרת בדברי הסודני הנה ככל הנראה שרון הראל - שהיתה באותה תקופה פעילה באמנסטי ישראל. ארגון שמומן, בין היתר, גם ע"י NIF

***

בראיון שנתן סודני שהסתנן לישראל, ושהה בה למעלה מחמש
שנים, לעיתון "אחאר א-לחזאה" (הרגע האחרון), הוא חושף:


--- קבלתי הזמנה, יחד עם אחרים, לעבור לישראל, כאשר עבדתי בכפרי
תיירות בסיני.

--- אותם אנשים שסייעו לנו בכלא רמלה, הם אלה שהבריחו אותנו מסיני לישראל.

--- נפגשתי בסיני עם אשה בשם שרון ערן, שותפה של ענת בן דור (שהנה
מנחה בקליניקה לפליטים באווניברסיטת ת"א, שבראשה עומדת פרופ' נטע זיו,
סגנית נשיאת הקרן לישראל חדשה) שרון הציגה עצמה כעובדת בארגון
הומניטרי בינלאומי.

--- פגשתי את ענת בן דור כאשר הייתי בכלא רמלה.

--- בעיית דרפור אינה לב העניין, של הגירת הסודנים, אלא טיפה באוקיינוס.

מדובר בחלקו השני של הראיון, שחלקו הראשון הובא לכאן לפני כשבוע
ע"י סטודנט

החלק השני שפורסם בעיתון במועד אחר, מובא כאן לראשונה. הוא כולל את
ההתייחסות לשרון ערן וענת בן דור.

תרגום לעברית של כל הראיון, נמצא כאן.
התרגום אינו מקצועי ונעשה באמצעות גוגל. הערות ותיקונים יתקבלו בברכה.

רקע:

שם הסודני שהתראיין (במרץ 2010) – טייב חסאן סולימאן, יליד 1976.

היה עציר מספר 1198654 בכלא רמלה.
עזב את סודאן למצרים בשנת 2002, למטרת לימודים באל-אזהר. לאחר
שלא התקבל, פנה לעבוד בכפרי התיירות בדרום סיני. עבד שם כשנתיים.

בשנת 2004 הסתנן לישראל ולאחר מעצר של 4 חודשים בנגב, הועבר
לכלא רמלה. כאשר שוחרר פנה לעבוד במזרח ירושלים. לקראת סוף 2009
חזר לארצו, דרך סיני.

להלן קטעים רלבנטיים משני חלקי הראיון :

2 קטעים מהחלק השני של הראיון בהם הוא מספר על האנשים שפגש בסיני ובארץ,
שקשורים לארגונים הומניטריים, כולל על ענת בן דור מהקליניקה המשפטית בת"א.

هل كان التعامل مختلفاً في سجن الرملة؟
- في هذا السجن بدأت تتضح لنا الرؤية، لأن سجن النقب كان سجناً أمنياً بالنسبة للأسرى الفلسطينيين، أما سجن الرملة وبمجرد وصولنا قابلنا الأشخاص الذين كان لهم دور في تهريبنا لإسرائيل.. والذين وعدونا بالرعاية والعناية بمجرد وصولنا لسجن الرملة.

האם זה היה שונה בכלא רמלה?
בכלא זה החלו הדברים להתבהר לנו, הכלא בנגב היה כלא בטחוני לאסירים
פלשתינים, אולם בכלא רמלה מייד עם הגיענו קבלו אותנו האנשים אלה שהיה
להם חלק בהברחתנו לישראל..ואלה שהבטיחו לנו הגנה ותמיכה מייד עם הגיענו לכלא רמלה.

من هم هؤلاء الأشخاص؟
- منهم إسرائيلية فيما بعد أصبحت بروفيسور بعد أن نجحت في توصيل قضية دارفور للعالمية كمشكلة إنسانية.

מי הם אנשים אלה?
ביניהם ישראלית שלאחר מכן נהייתה פרופסור לאחר שהצליחה לקדם
את בעיית דארפור, באוניברסיטה, כבעיה אנושית.

وما اسمها؟
- اسمها أنات بندور وهي تدير إحدى كبرى المنظمات التي تعمل في العمل الإنساني كواجهة وفي باطنها تضطلع بمهام الاستقطاب والتجنيد.

ומה שמה?
שמה ענת בן דור והיא מנהלת אחד מהארגונים הגדולים שעוסקים
בעניינים הומניטריים בחזית ובתוכה (מתחת לשטח) נושאת מטלות
(ממלאת פונקציות) של איסוף וגיוס.

متى التقيت بها أول مرة وأين؟
- هذه المرأة لها شركاء.. التقيت بهم في سيناء.. ومنهم امرأة ثانية اسمها شارون هيرن تكلمنا معها وشاهدناها وفيما يبدو أنها تعمل في منظمة دولية ولكن كما تعلم ليست هناك منظمة دولية في إسرائيل تعمل بالمعايير الإنسانية، وشارون هيرن نفسها معها شركاء.. وشركاؤها لهم شكل والآخرون لهم شكل آخر..

מתי פגשת בה בפעם הראשונה והיכן?
לאישה זו יש שותפים.. נפגשתי בהם בסיני..וביניהם אישה נוספת ששמה שרון ערן. דברנו אתה וראינו שהיא לכאורה עובדת בארגון בינלאומי. אולם כפי שאתה יודע אין שם בישראל שום ארגון בינלאומי שעוסק בעניינים הומניטריים, ולשרון עירן בעצמה יש שותפים .. ולשותפיה יש מסווה (דרך פעולה) ולאחרים מסווה אחר..

قاطعته- كيف؟
- لم نقابل شارون في سيناء بمفردها.. كانت الى جانبها امرأة أخرى اسمها «فابي»، وهذه فيما بعد عرفنا أنها ضابطة برتبة كبيرة في الشرطة الإسرائيلية وتدير قسماً داخل سجن الرملة وآخرون كانوا يتولون إدارة شؤون السودانيين.

עצרתי אותו – איך?
לא נפגשנו עם שרון בלבד בסיני.. היתה לצידה אישה נוספת ששמה "פאבי" (פאביאנה?) וזו לאחר מכן הבנו, שהיא קצינה בכירה במשטרה הישראלית והינה מנהלת אגף בכלא רמלה ובמקומות אחרים שמופקד על ניהול ענייני הסודנים.

أليس هناك تناقض في رواية دخولك إسرائيل بواسطة رجل بدوي، بينما تحدثني الآن عن أسماء إسرائيلية بارزة؟
- ليس هناك أي تناقض.. كل كلمة قلتها هي كلمة لها أساس.

האם אין סתירה בין תיאור כניסתך לישראל באמצעות איש בדואי, בעוד
שכעת אתה מספר לי על שמות ישראלים ידועים?
אין כאן שום סתירה..כל מילה שאמרתי יש לה ביסוס.

حسناً فلنعد بك لأول مرة التقيت فيها بالبروفيسورة؟
- هذه المرأة أنا التقيت بها داخل الأراضي المحتلة.

טוב, בוא נשוב לפעם הראשונה בה פגשת את הפרופסורית
את האשה הזו פגשתי באדמות הכבושות (ישראל)

ولكن كيف قابلت شارون وفابي بسيناء؟
- كانتا ضمن السواح في سيناء ويقصدن القرى السياحية التي نعمل نحن فيها.. وللمعلومية كل السودانيين من 2004 الى 2007 الذين كانوا في سجن الرملة، كانوا يجابهون تجارب قاسية مع الإسرائيليين.

אולם כיצד נפגשת עם שרון ופאבי בסיני?
הן היו בין התיירים בסיני ויעדם כפרי התיירות בהם עבדנו..ולידיעה,
כל הסודאנים, שהיו בכלא רמלה משנת 2004 עד שנת 2007 , עברו
התנסות קשה עם הישראלים.
***

שני קטעים מהחלק הראשון של הראיון, בהם הוא מספר
על מעורבות ארגוני ביון זרים בהסתננות לישראל, ועל
הזמנה שקבל להגיע לישראל.

وماذا حدث بعد ذلك؟
- بعد إخفاقي في الالتحاق بالأزهر.. طبيعي أن أتوجه للعمل وحاولت الالتحاق بكثير من الشركات.. وأخيراً التحقت بالعمل في السياحة في جنوب سيناء وتضم شرم الشيخ ودهب وتويبع.

ומה קרה לאחר מכן?
לאחר שנכשלתי בקבלה לאל-אזהר.. כמובן שחיפשתי עבודה ופניתי לחברות שונות..ולבסוף
התקבלתי לעבודה בתיירות בדרום סיני – שארם א-שייח, דהב, נואייבה.

وكيف التحقت بالعمل في هذه البقعة من شمال مصر؟
- هذه المناطق ومنذ اتفاقية السلام بين مصر وإسرائيل صارت تعج بالسياح.

ואיך הגעת לעבוד בחלק זה מצפון מצרים?
האיזור הזה מוצף בתיירים מאז פרוץ השלום בין מצרים וישראל.

لم تحدثنا عن كيف بدأت علاقتك بالإسرائيلين؟
- بدأت علاقتي كعامل في مجال السياحة هناك.. والإسرائيليون يرتادون المناطق السياحية في جنوب سيناء.. ولم أدخل في علاقة شخصية معهم.. بحكم أنني إنسان محافظ وعندي مبادئ و....

לא ספרת לנו כיצד התחלת את קשריך עם הישראלים?
קשרי החלו כעובד בתחום התיירות שם.. הישראלים מגיעים לאיזורי הנופש בדרום סיני.. לא היו לי קשרים
אישיים אתם..משום שאני אדם שמרני ויש לי עקרונות ו..

قاطعتة... ولكنك ذهبت لإسرائيل؟
- ولهذا سبب ودوافع.

עצרתי אותו..אבל הלכת לישראל?
בשל הסיבה והמניעים האלה..

وما هو؟
- بالنسبة لدخولي لإسرائيل ذكرته كثيراً.

ומה הם?
משום שכניסתי לישראל הנה סיפור ארוך (?)

قُله لآخر مرة؟
- جميل.. أنا قلت إن دخولي لإسرائيل تم نتيجة لعمل استخباراتي قادته أجهزة دول كبرى.. وما أنا والآلاف من الذين دخلوا لإسرائيل إلاّ ضحايا.

ספר לנו את הסוף?
יפה.. אמרתי שכניסתי לישראל היתה כתוצאה מעבודה של גופי מודיעין בחסות של מדינות גדולות..ואין אני והאלפים מאלה שנכנסו לישראל אלא קרבנות.

ضحايا لمن؟
- كنا ضحايا«.. صمت طويلاً«..

קרבנות של מי?
היינו קרבנות... (שתיקה ארוכה)

حاولت مساعدته بقولي: ضحايا لمشكلة دارفور..؟
- «انتفض ».. وقال لا ليست مشكلة دارفور.. مشكلة دارفور هذه ما هي إلاّ نقطة في بحر كبير وهذا ما اكتشفناه لاحقاً.

נסתי לסייע לו באמרי : קרבנות של בעיית דארפור?
(הוא קם ממקומו).. ואמר, לא, לא בעיית דארפור..בעיית דארפור אינה אלא טיפה באוקיינוס
(בים גדול) וזה מה שגילנו לאחר מכן.

متى تم تجنيدك ولصالح من وما الأدوار التي طلبت منك؟
- «لاذ بالصمت هنيهة».. وقال.. مشكلة التجنيد هذه مرحلة متقدمة.

מתי גייסו אותך ומה התמורה ומה הדברים שביקשו ממך?
(רגע של שקט)..ואמר.. בעיית הגיוס הנה שלב מתקדם יותר

كيف؟
- أصلاً دخول السودانيين لإسرائيل تم عبر مراحل.. المرحلة الأولى كانت مرحلة دخول سودانيين بعدد محدود

כיצד?
בתחילה כניסת הסודנים לישראל אח"כ השלבים הבאים.. השלב הראשון היה כניסת סודנים במספר מוגבל.

لم تجب على السؤال.. كيف دخلت إسرائيل؟
- شخصياً وجهت لي دعوة للعمل في إسرائيل أكثر من مرة؟

לא השבת לשאלה..כיצד נכנסת לישראל?
באופן אישי נשלחה אלי הזמנה לעבוד בישראל יותר מפעם אחת

ممن؟
- من شخصيات كانت ترتاد المكان الذي كنت أعمل فيه.. ولم توجه لي الدعوة لوحدي.. بل شملت سودانيين آخرين يعملون معي..

ממי?
מאנשים שבקרו במקום בו עבדתי..ההזמנה לא נשלחה רק אלי אלא כללה
גם סודנים נוספים שעבדו אתי.

وهل وافقت من أول مرة؟
- لا.. لأني ليس لي أي ولاءات حزبية ولا سياسية بل كنت على اتصال مع السفارة السودانية.

והאם הסכמת מהפעם הראשונה?
לא..משום שאין לי שום שייכות מפלגתית או פוליטית והייתי בקשר עם השגרירות
הסודנית. (רומז שאינו פליט כלל וכלל)

****

وكم كان عددكم؟
- اثنان فقط.

וכמה הייתם?
שניים בלבד.

وأين هو الشخص الآخر؟
- لا.. ذاك «خلاص » دخل في مرحلة ثانية.

והיכן האדם האחר?
לא.. ש (דיי, מספיק) נכנס בשלב שני

وما هو اسمه؟
- اسمه الصادق جمعة سعيد.

ומה שמו?
שמו סאדק ג'מעה סעיד

وهل هو من أبناء دارفور؟
- نعم.

והוא מדארפור?
כן

وهل تم اختياركم لأنكم من أبناء دارفور؟
- هذا كان عملاً منظماً.. الهدف الأساس من دخول السودانيين لأسرائيل هو تغيير مسار الهجرة للسودان، انطلاقاً من مصر إلى الدول الأوربية وأمريكا وأستراليا وتحويلها إلى إسرائيل «هذا عمل استخباراتي».