ענקית התרופות "מרק" צפויה להתחיל בשיווק הקפסולה הראשונה בעולם נגד קורונה, "מולנופיראוויר", לאחר שפאנל יועצי ה-FDA המליץ לאשר את הקפסולה ברוב דחוק תחת שורת אזהרות. הפאנל הדגיש כי ניסויים בבעלי חיים הראו פוטנציאל לפגיעה בעובר ובעצם. במקביל, פייזר ממתינה לאישור גלולת הקורונה שלה, שהראתה תוצאות טובות יותר
ד"ר איתי גללאחר שנתיים של מגפה ובעוד העולם טרוד מהתפשטות זן האומיקרון – התרופה הראשונה לקורונה מגיעה: פאנל מומחי ה-FDA אישר הלילה (ג') את הקפסולות של ענקית התרופות "מרק" נגד נגיף הקורונה ברוב של 13 תומכים לעומת עשרה מתנגדים, ותחת שורת אזהרות, לאור היעדר די מידע, תוצאות מתונות יחסית של הפחתה בתחלואה קשה ומוות, וסיכון פוטנציאלי לעובר ולפגיעה בעצם. המומחים המליצו כי התרופה תינתן ללא-מחוסנים או לבעלי דיכוי חיסוני. כן הומלץ להימנע ממתן התרופה לנשים הרות. יצוין כי ה-FDA אינו מחוייב לקבל את המלצת המומחים. בתוך כך ממתינה המתחרה פייזר לדיון על הטיפול האנטי ויראלי שלה, שהראה תוצאות משמעותיות יותר.
דיון ה-FDA נמשך שעות ארוכות, במהלכו הוצגו נתוני המחקר של "מרק". צוותי המומחים העלו שורה של שאלות קשות המעלות בעייתיות בנתונים של חברת התרופות. בין היתר, נטען כי המחקר של "מרק" היה קטן יחסית, וכלל אנשים לא-מחוסנים, בעוד שכיום כ-60% מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב מחוסנת. בנוסף טענו המומחים כי עדיין קיימת אי-ודאות לגבי פוטנציאל תופעות הלוואי, כאשר מהניסויים בבעלי חיים עלה חשש לפגיעה פוטנציאלית בעובר ובעצם.
עם זאת, לאור מגפת הקורונה שממשיכה לגבות קורבנות רבים ברחבי העולם, קבעו המומחים שבהיעדר טיפול יעיל אחר, ניתן להמליץ על אישור חירום לשימוש בתרופה, תחת שורת הגבלות. הטיפול לא יינתן לנשים בהיריון או מיניקות בשלב זה. נשים חולות קורונה בהיריון או מיניקות שבכל זאת יבקשו את הטיפול, לאור הסיכון המשמעותי במחלת הקורונה בהיריון, יקבלו הסבר על הסיכונים הפוטנציאליים וחוסר הוודאות לגבי השפעת התרופה על העובר.
בשל מיעוט המשתתפים במחקר והחשש מפני תופעות לוואי, חברת "מרק" תמשיך לבחון את השפעת התרופה ותדווח על ממצאיה ל-FDA.
כיצד פועלת התרופה החדשה?
מדובר בקפסולה אנטי ויראלית בשמה הרפואי molnupiravir (הסיומת vir מעידה כי מדובר בתרופה אנטי ויראלית), שתשווק תחת השם Mjölnir, שם פטיש הקרב (מקבת) ששימש את אל הרעם "ת'ור" במיתולוגיה הנורדית. התרופה מונעת מנגיף הקורונה COVID-19 להשתכפל באמצעות החדרת "טעויות" לתוך הקוד הגנטי של הנגיף.
איך נלקחת התרופה?
מדובר בטיפול קל שבו נלקחות ארבע קפסולות פעמיים ביום, כלומר כל 12 שעות, במשך חמישה ימים. סך הכל החולה יצטרך ליטול 40 קפסולות במהלך הטיפול שאותו צריך להתחיל בשלב מוקדם, תוך כחמישה ימים מתחילת המחלה. מדובר במינון המוכר מתרופות אנטי ויראליות אחרות כמו טמיפלו, שגם אותה יש ליטול בשלב מוקדם של המחלה, אחרת יעילותה הולכת ופוחתת.
מה הראו ממצאי הניסוי?
לאור התוצאות המובהקות במחקר לדעת החברה, הוחלט להקדים את מועד מועד סיום השלב השלישי והאחרון של המחקר: הוא כלל 775 חולי קורונה שחולקו לשתי קבוצות – האחת קיבלה את הטיפול התרופתי במולנופיראוויר והאחרת שימשה קבוצת בקרה שקיבלה קפסולה ללא חומר פעיל (פלצבו). מניתוח הביניים נמצא כי 7.3% מאלה שקיבלו מולנופיראוויר אושפזו או מתו 29 ימים לאחר הטיפול, לעומת 14.1% מחולי הקורונה בקבוצת הפלצבו. עם זאת, סיומו המוקדם של המחקר עמד בעוכריה של "מרק" לאחר שפאנל המומחים ביקר בחריפות את גודל המחקר הקטן יחסית.
עיבוד הממצאים הראה כי הטיפול הביא להפחתת הסיכון לאשפוזים ותמותה אצל החולים ב-30%. ממצא זה היה נמוך יותר מהנתונים הראשוניים שהציגה החברה, לפיהם התרופה מגנה בפני מחלה קשה ותמותה ב-50%.
האם התרופה יעילה נגד כל זני הקורונה?
כן, חברת מרק מסרה כי התרופה נמצאה יעילה נגד כלל הווריאנטים, כולל נגיף הדלתא. בכיר בחברת מרק אמר מוקדם יותר היום כי בחברה צופים שהגלולה תשמור על יעילותה גם נגד וריאנטים חדשים, אך בחברה לא ציינו ספציפית את זן האומיקרון. על פי ההערכה, המנגנון האנטי ויראלי של הטיפול אינו תלוי במוטציות שעל המעטפת, ולכן אמור להיות יעיל גם נגד זן האומיקרון.
מה היו תופעות הלוואי?
בחברה טרם מסרו פרטים מלאים על המחקר שיוגש במלואו בקרוב ל-FDA ויפורסם גם לקהל הרחב. ממה שידוע, שיעור תופעות הלוואי היה נמוך מאוד וקל, ודומה בקרב מקבלי התרופה החדשה ובקרב חולי הפלצבו.
האם התרופה עלולה לגרום לשינויים גנטיים בגוף האדם?
לא. התרופה מעכבת את המטען הגנטי של נגיף הקורונה. היא אינה משפיעה על הגנטיקה של תאי האדם, ואינה מכוונת לפעול נגד המטופל.
האם התרופה מותרת לשימוש בהיריון?
במהלך המחקר לא נבדקו נשים בהיריון. עם זאת ניסויים בבעלי חיים העלו חשש לפגיעה בעובר. לפיכך התרופה לא אושרה נכון לעכשיו לנשים בהיריון או מניקות.
למה התרופה חשובה כל כך?
כדי להביא קץ למגפת הקורונה, היה צורך בשני פיתוחים: חיסון יעיל, ותרופה לטיפול בחולים שכבר נדבקו ונמצאים בסכנת מוות. עם זאת, עדיין יהיה צורך בטיפול אנטי ויראלי לאלה שכן נדבקו, בין אם משום שמערכת החיסון שלהם לקויה מלכתחילה, משום שנדבקו בכמות עצומה של נגיפים, או בשל העובדה שהם נמצאים בסיכון גבוה למחלה קשה ותמותה.
התרופה כמובן שלא תינתן לכל אחד בשנים הקרובות משום שהחברה לא תצליח לייצר כמויות עצומות של התרופה לכל החולים, והיא גם אינה מבטיחה להציל את החולים באופן מוחלט. לפיכך, החיסונים יישארו הדרך העיקרית והחשובה ביותר למיגור הקורונה.
האם התרופה צפויה להגיע לישראל?
במשרד הבריאות טרם קיבלו פניה לרישום התרופה כאן, אולם סביר שלאחר אישור ה-FDA, המשרד ישקול בחיוב את אישורה של התרופה גם בישראל, לפחות עד לאישור המתחרה המוצלחת יותר לכאורה, של פייזר.
בחברת מרק אמרו כי הם נערכים לייצר כמות תרופות שתספיק ל-10 מיליון מחזורי טיפול עד סוף 2021. פירושו של דבר שעל החברה להיערך לייצור 400 מיליון גלולות, שכן כל מחזור טיפול כולל 40 גלולות.
במהלך שנת 2022 מתכוונת החברה לייצר כמות גדולה הרבה יותר. מרק אמרה עוד כי תסכים להעניק רישיון למספר יצרני תרופות גנריים בהודו, שיוכלו לייצר את התרופה ולספק אותה למדינות בעלות הכנסה נמוכה.
כמה עולה הטיפול?
עלות מחזור טיפול מוערכת בכ-700 דולר לחולה.
האם צפוי פיתוח של תרופות אנטי ויראליות נוספות?
פייזר כבר הגישה ל-FDA את המסמכים של התרופה שלה, ודיווחה לאחרונה כי המחקר הקליני שלה כלל 1,140 מבוגרים חולי קורונה שלא אושפזו. הנבדקים קיבלו את הקפסולה שנקראת בינתיים PF-07321332 יחד עם מינון נמוך של תרופה אנטי ויראלית ישנה לטיפול בנגיף ה-HIV, בשם ריטונאוויר. שילוב של התרופות האנטי ויראליות האלה מצליח לחסום אנזים מפתח הנחוץ לנגיף הקורונה כדי להשתכפל בגוף.
חברת רוש יחד עם חברת הפארמה אטאה דיווחו בחודש יוני האחרון כי הן נמצאות בשלבי ניסוי קליני בתרופה האנטי ויראלית AT-527, שהובילה לירידה בריכוז הנגיפי בגופם של החולים. התרופה מעכבת את שכפול הנגיף באמצעות חסימת מרכיב מרכזי במטען הגנטי של נגיף הקורונה, הנקרא "רנ"א פולימראז", הנחוץ לשכפול הנגיף לאחר שחדר לגוף.
https://www.ynet.co.il/health/article/bjw9grmyt
חבר מתאריך 28.11.21
60 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 12.3.21
1413 הודעות, 3 מדרגים, 6 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 1
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 28.11.21
60 הודעות
בתגובה להודעה מספר 2
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 21.11.10
37130 הודעות, 147 מדרגים, 287 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
ביידן, גם ע"פ המשפט הבינ"ל יו"ש שייך למדינת ישראל
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 29.6.15
25646 הודעות, 115 מדרגים, 222 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
יש היום תרופות שהורידו תחלואה במדינות באופן יעיל. חבל שלא מאשרים אותן
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
https://www.reuters.com/business/healthcare-pharmaceuticals/us-fda-panel-weigh-mercks-covid-19-antiviral-drug-2021-11-30/
אתמול הצביעו חברי הועדה המייעצת של ה-FDA בעד המלצה לתת אישור חירום לתרופה החדשה של מרק, MOLNUPIRAVIR לטיפול בחולי קוביד שנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה קשה. במידה ותאושר סופית על ידי ה-FDA, התרופה שניתנת בכדור תהיה התרופה הראשונה המאושרת לטיפול ביתי לחולי קוביד. תוצאות ההצבעה היו צמודות: 13 בעד מול 10 מתנגדים.
בנתונים העדכניים שמרק פרסמו בשבוע שעבר, יעילות התרופה היא צמצום של 30 אחוז באשפוזים ובמקרי מוות בקרב חולים בסיכון גבוה. נתונים אלו היו נמוכים משמעותית מהנתונים הראשונים שהצביעו על יעילות של 50 אחוזים בצמצום אשפוזים ומקרי מוות בקרב חולים בסיכון גבוה.
התרופה שפותחה ביחד עם RIDGEBACK BIOTHERPEUTICS מכוונת כנגד החלק בוירוס שנקרא RNA POLYMERASE שלא השתנה הרבה גם בזן אומיקרון.
הועדה המייעצת של ה-FDA דנה בחשש שהתרופה תגרום לזנים חדשים בוירוס וכן בחשש בבטיחות התרופה לפוטנציאל למומים מולדים. מדעני ה-FDA ומרק הציעו להמליץ לא לתת את התרופה לנשים בהיריון.
חלק מחברי הוועדה המייעצת אמרו שהשיקול שהכריע לטובת ההמלצה לאשר היה צמצום במקרה המוות שהתגלו בניסוי התרופה: מקרה מוות אחד בקבוצת הטיפול לעומת 9 מקרי מוות בקבוצת הבקרה (פלאצבו).
בריטניה כבר נתנה אישור על תנאי מוקדם יותר החודש לתרופה תחת השם המסחרי LAGEVRIO.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 13.4.18
11091 הודעות, 63 מדרגים, 97 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 6
וזה בזמן שלIVERMECTIN יש בטיחות ידועה זה עידן ועידנים.
מדינת ישראל היא אוליגרכיה דה פקטו. מקווה שלא נגיע למלחמת עצמאות נוספת
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 26.3.08
17912 הודעות
בתגובה להודעה מספר 7
אין מחיר לחופש ואין פוזיציה לחופש
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 7
יש סטנדרט קבוע לאישור של תרופה:
1. ניסוי קליני רנדומלי שמצביע על יעילות של התרופה בטיפול בקוביד
2. הוכחת פרופיל בטיחות של התרופה בטיפול
3. שכנוע של ה-FDA שהתועלת של התרופה עולה (OUTWEIGH) על הסיכון בתרופה
כל תרופה שתעמוד בסטנדרט הזה יקבל אישור חירום (כל עוד אין תרופה אחרת באישור קבוע לאותו טיפול).
איברמקטין לא הצליח לעבור את הרף של הנקודה הראשונה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.3.21
1389 הודעות, 10 מדרגים, 16 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 10
מאחוריה אינטרס כלכלי?
יש ברשת מגוון רופאים שמדווחים על הצלחות לא מבוטלות בשימוש בה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 11
מאוד ייתכן שיש שיקול עסקי.
אבל זה לא משנה את העובדה הבסיסית שעד לרגע זה אין ניסוי קליני בסטנדרט מקובל שהוכיח את התועלת של התרופה בטיפול בקוביד.
בלי השלב הזה אין שום היתכנות לאישור התרופה לטיפול בקוביד.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 21.11.10
37130 הודעות, 147 מדרגים, 287 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 11
תועלת כספית ליצרן.
היא עולה דולר לחולה בגלל שהיא וותיקה וכל אחד יכול לייצר אותה.
התרופה של מרק עולה 700$ לחולה וכנראה שיעילה פחות אך עוברת את הרף הזה בקלילות.
ביידן, גם ע"פ המשפט הבינ"ל יו"ש שייך למדינת ישראל
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 22
מאוד יכול להיות שיש שיקולים מסחריים בענין זה.
אבל זה לא משנה את העובדה שמי שניסה עד כה להוכיח את יעילות התרופה בניסויים קליניים מקובלים, לא הצליח במשימה זו.
הטבלה הזאת של ה-NIH מרכזת את הניסויים הקליינים המשמעותיים שבוצעו באיברמקטין ואת התוצאות של כל אחד מהם:
https://www.covid19treatmentguidelines.nih.gov/tables/table-2c
יש בטבלה הזאת 32 ניסויים קליניים. אף אחד מהם לא הצליח לעבור רף מקובל להצחלת הניסויים.
ה-NIH מציינים שהם בדקו עוד ניסויים אבל הניסויים הללו מוגבלים והם עוד פחות "DEFINITIVE AND INFORMATIVE" מהניסויים שהוצגו בטבלה.
אם רקורד כזה של ניסויים קליניים עד עכשו, אין היתכנות לאיושר האיברמטקין לטיפול בקוביד.
אם וכאשר מישהו יבצע ניסויים קיליני מקובל ויצליח במישה, אפשר להתייחס ביותר רצינות לתרופה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 13.4.18
11091 הודעות, 63 מדרגים, 97 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 24
וזה חשוב, כי יש זלזול לא מוצדק בכל מי שמזכיר את הIVERMECTIN.
בכל מקרה, שמח שאתה מוכן להודות שהסיבה שהתרופה לא עברה את האישור היא בגלל אינטרס כלכלי של חברות תרופות.
לפני זמן לא רב, הטענה הזאת נחשבה לקונספירציה.
אולי בכל זאת יש אמת באמרה " מה ההבדל בין קונספירציה לחדשות? ששה חודשים."
מדינת ישראל היא אוליגרכיה דה פקטו. מקווה שלא נגיע למלחמת עצמאות נוספת
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 25
https://www.covid19treatmentguidelines.nih.gov/therapies/antiviral-therapy/ivermectin/
הם מדגישים שהאיברמקטין לא מאושר על ידי ה-FDA לטיפול באף זיהום ויראלי (שכמובן קוביד הוא אחד מהם).
ההמלצה של ה-NIH
מצד אחד ה-NIH לא מצא ב-32 מחקרים סיבות מספיקות להמליץ על מתן התרופה בטיפול בקוביד (מכיוון שפשוט אין הוכחה לתועלת של איברמקטין בטיפול בקורונה) - לכן אין המלצה בעד
מצד שני, איברמקטין בכר ניתן להתוויות אחרות (טיפול במספר מחלות טרופיות) "IS GENERALLY WELL TOLERATED". לכן גם אין המלצה נגד - כלומר לא אמור לגרום לנזק מיוחד.
חובה לשים לב להנחיות הנוספות של ה-NIH המופיעות בפסקאות הבאות בקישור הנ"ל
בכל מקרה, כמו כל טיפול רפואי חובה להתיעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת טיפול.
אם מישהו רוצה להסיק מזה שה-NIH סבור שיש איזה שהיא תועלת מהתרופה - זכותו.
לדעתי - המשמעות של ההמלצה שלהם הוא משהו בסגנון: "לא יועיל אבל מתעקשים לקחת לא צפויה קטטסטרופה". מי שרוצה לקחת על הבסיס "המלצה חמה" כזאת את התרופה - שינסה לשכנע את הרופא שלו לרשום לו תרופה שלא מאושרת על ידי ה-FDA לטיפול בקורונה (בהצלחה).
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 13.4.18
11091 הודעות, 63 מדרגים, 97 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 10
ידעו מזמן שיש לIVERMECTIN פוטנציאל עצום (כבר הוכח שהוא מועיל, אולי לא בסטנדט הנדרש, אבל זה הוכח). בכל זאת התעכבו הרבה במימון מחקר על IVERMECTIN , למרות שהעלות של מחקר כזה היא אפסית לעומת הרווח הפוטנציאלי.
זאת עיקר השאלה. למה חיכו כ"כ הרבה זמן עד שמימנו את המחקר.
וזה לא קונספירציה לומר שזה בגלל לחץ מחברות התרופות.
מדינת ישראל היא אוליגרכיה דה פקטו. מקווה שלא נגיע למלחמת עצמאות נוספת
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 12
צריך להוכיח יעילות בניסויים קליניים.
את זה לא הצליחו להוכיח עד עכשו.
ה-FDA לא יוזמת ניסויים קליניים.
היא מאשרת בקשות שמגישים חברות שביצעו את הניסויים אחרי בדיקה ובקרה של ה-FDA.
יש מספיק גורמים בעולם שמפמפמים את האיברמקטין כתרופה לטיפול בקוביד.
שיואילו בטובם לערוך מחקר מדעי על פי הסטנדרטים המקובלים ויגישו בקשה לאישור.
החברה שפיתחה את איברמקטין, מרק הוציאה כבר בפברואר הודעה שהיא לא מעונינת לבקש אישור לאיברמקטין לטיפול בקוביד
https://www.merck.com/news/merck-statement-on-ivermectin-use-during-the-covid-19-pandemic/
יכול מאוד להיות שבשיקולים של מרק מעורבים גם שיקולים עסקיים.
בהודעה של החברה שייצרה את התרופה (ואמור לדעת דבר אחד או שניים על יתרונותיה ומגרעותיה) אומרת ש:
א. אין בסיס מדעי לפוטנציאל של לתועלת טיפולית של התרופה עבור קוביד
ב. אין בסיס משמעותי ליעילות קלינית או לפעילות קלינית בחולי קוביד
ג. חוסר מדאיג בנתוני בטיחות ברוב הניסויים שכן בוצעו
בוא נגיד את בלשון עדינה: זה לא מוסיף עודף ביטחון למי שצריך להשקיע לא מעט כסף בניסויים קליניים מקובלים. אם ככה סוברת החברה המייצרת, סיכוי ההצלחה של ניסויים קליניים הם לא בשמיים.
עובדה, אף אחד לא הצליח לבצע ניסוי קליני מקובל מאז פברואר 2021 כאשר יצאה ההודעה.
בלי ניסוי כזה אין פשוט היתכנות כלשהי לאישור האיברמקטין לטיפול בקוביד
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 1.12.20
1405 הודעות, 30 מדרגים, 60 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 6
מה גודל הקבוצות?
תודה על הבאת הדברים.
.read, read, read
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 8
https://www.fda.gov/advisory-committees/advisory-committee-calendar/november-30-2021-antimicrobial-drugs-advisory-committee-meeting-announcement-11302021-11302021
בניסויים קליניים מינימום השתתפים הוא 1500.
בניסויים הללו השתתפו 1550.
המצגת של ה-FDA:
https://www.fda.gov/media/154473/download
מסמך הניתוח המלא של ה-FDA:
https://www.fda.gov/media/154418/download
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 1.12.20
1405 הודעות, 30 מדרגים, 60 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 13
.read, read, read
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.4.12
85759 הודעות, 304 מדרגים, 393 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 6
כך יכולים החולה וקרוביו לבדוק בעצמם נתונים ותוצאות מחקרים שונים של התרופות אותן רושם הרופא המטפל.
החלטתו של הרופא אינה עוד בגדר צו אלוקי שלא ניתן להוסיף או לגרוע ממנו.
טוב יותר מכל second opinion שתציע כל קופת חולים.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות, 11 מדרגים, 14 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 14
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.12.21 בשעה 08:57 בברכה, הכל_דבש
שמרכז את כל הידע המבוסס ביותר על הנחיות הטיפול המומלצות לטיפול בקוביד
https://www.covid19treatmentguidelines.nih.gov/about-the-guidelines/whats-new
כל המידע לגבי הטיפולים נמצאים בהנחיות אלו.
בכל אחד מההנחיות מפרטים את ההמלצה שלהם ואת השיקולים להמלצות אלו.
הרבה מאוד גופי בריאות משמתמשים בהנחיות הללו (או הנחיות דומות מגופי בריאות מוסמכים אחרים) כבסיס לטיפול בקוביד.
לכן עם כל הכבוד לעצות כאלו ואחרות של מומחי טוויטר, יוטוב, פייסבוק ושאר ירקות הרופאים תמיד יעדיפו להציע טיפולים המבוססים על הנחיות אלו (או הנחיות דומות אחרות).
מומלץ שכל מטופל יעיין בהנחיות אלו (ובהנחיות דומות מגורמי רפואה) על מנת לבדוק אופציות טיפול אחרות מזו שהומלץ על ידי הרופא.
לדעתי, דו שיח עם הרופא על בסיס מידע מהנחיות כאלו יהיה הרבה יותר מועיל מאשר דו שיח שמתנהל על בסיס אמירות: "קראתי בטוויטר שד"ר X מציע טיפול ב...", "קיבלתי עצה בוואטסאפ משכן שמכיר רופא שממליץ על..."
אני מסכים שהמידע מאוד נגיש באינטרנט. השאלה היא מה המקור ואם המקור הזה אמין?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.4.12
85759 הודעות, 304 מדרגים, 393 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 14
באותם מחריבי חשיבה המבקשים להשליט את עמדתם מתוך סמכות כוחנית.
הם רואים בעיניים כלות כיצד יותר ויותר אנשים "מעזים" לעיין בנתונים שלא הם סיפקו ואף לחשוב ולהסיק מסקנות בעצמם.
רופאים רבים דיברו על כך שלקוחותיהם מציגים להם מידע *עדכני* לו לא היו מודעים. רופאים טובים לא יחושו מאויימים מכך, אדרבא, זה ידרבן אותם ללמוד עוד על הנושא בו הם עוסקים.
רופאים ממסדניקים שחושבים שהם אלוהים דווקא כן.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 20.4.20
329 הודעות
בתגובה להודעה מספר 6
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 10.9.21
1712 הודעות
בתגובה להודעה מספר 18
אבל עם כל הכבוד הראוי לסבתות ברחבי העולם, בענינים רפואיים רציניים מומלץ לפנות לטיפול רפואי מקצועי
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 21.11.10
37130 הודעות
בתגובה להודעה מספר 6
ערכתי לאחרונה בתאריך 01.12.21 בשעה 08:46 בברכה, נשארים
https://rotter.net/forum/scoops1/723117.shtml
וגם, כנראה שהיא לא כזו מוצלחת
לחץ כאן לצפיה דרך טוויטרביידן, גם ע"פ המשפט הבינ"ל יו"ש שייך למדינת ישראל
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.4.12
85759 הודעות
בתגובה להודעה מספר 23
ממתי כל תרופה מתאימה לכל אחד?
לגבי תופעות הלוואי האפשרויות - לא התרשמתי ולפחות חלקן מנוטרל אם מקפידים על ההתוויות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 21.11.10
37130 הודעות
בתגובה להודעה מספר 27
ולא באמצעות מנגנון הקשור בגוף ולכן ישנו חשש לפגיעה כלשהי גם בגופו של החולה וזאת מעבר לתופעות הלוואי שדווחו.
ביידן, גם ע"פ המשפט הבינ"ל יו"ש שייך למדינת ישראל
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 2.4.12
85759 הודעות
בתגובה להודעה מספר 28
בוודאי שבאופן כללי ואפילו כאשר מדובר באותה מחלה ויראלית. יש לפחות 6 קטגוריות של תרופות לאיידס. כל אחת תוקפת או משבשת את פעילות הנגיף באופן אחר, וישנן גם תתי קטוגריות.
ועברת לכתוב על 'חשש לפגיעה'. לדעתי הוא צריך להיות מבוסס מחקרית ונפוץ במידה שיחס סיכון/תועלת משתנה מהותית.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד