תחקיר: ממשלת בנט תרכוש את הצוללות אך ישראל הפסידה פעמיים  

'פרשת הצוללות', שחלקה גם נשזר ב'תיק 3000', מציינת כמעט 6 שנים, מאז פרסומה הראשוני על ידי העיתונאי רביב דרוקר. הטענה החמורה המשווקת על ידי מפמפמי הפרשה: ביטחון ישראל הוקרב למען בצע כסף.

כתב אישום אמנם הוגשו נגד מעורבים בפרשה, אך כבר בשלב הראשוני קבע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, כלל אינו חשוד בה! המציאות לא הפריעה לשר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון, לצאת בהאשמות חמורות כי "הפרשה עלולה להגיע עד כדי בגידה של נתניהו".

כעת, פועלת ממשלת בנט בחרוף נפש להכריז על ועדת חקירה ממלכתית לפרשה. פרשה, שכזכור, כבר נחקרה. באופן מפתיע ועדת החקירה הנרקמת לא עוצרת אותם חברי הממשלה לחתום בנחישות עם ממשלת גרמניה על רכש שלוש צוללות חדשות –בכל מחיר. על כך אמר מי שאמר: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

העסקה כללה שני מרכיבים: 3 צוללות מתקדמות וארבע ספינות שטח שנועדו להגן על אסדות הגז. עסקת ספינות השטח נחתמה במאי 2015, ואחד השושבינים שלה היה האלוף במילואים דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון דאז. כיום, למרבה הפלא, ניצב הראל בחוד החנית של קמפיין ועדת החקירה לרכש כלי השיט – רכש שכאמור הוא חתום עליו.

לקמפיין נגד העסקה 3 טענות מרכזיות. הראשונה היא שנתניהו ביקש להגדיל את צי הצוללות משש לתשע – בניגוד לעמדת מערכת הביטחון. הטענה השניה נוגעת לספינות: דרום קוריאה הציעה צוללות זהות במחיר זול יותר, אך למרות זאת נבחרו הצוללות של טיסנקרופ כדי להעשיר את הגרמנים. והטענה השלישית: דרישה להגדיל את הספינה מ-1,200 טון ל-1,800 טון, שלא לצורך, אך ורק כדי להעניק לטיסנקרופ יתרון מובהק על פני הקוריאנים.

ניגש לטענה הראשונה: הגדלת צי הצוללות לתשע – שקר. בנובמבר 2020 חשפתי ב"ישראל היום" מסמך המפריך את התזה המרכזית של "פרשת הצוללות": על פי המסמך, שהוצג בשלהי 2015 לקנצלרית גרמניה בזמנו אנגלה מרקל, שלוש הצוללות שמבקשת ישראל לרכוש נועדו להחליף, ראש בראש, שלוש צוללות ישנות שייצאו משירות בסביבות 2030.

המשמעות: ישראל מעולם לא התכוונה להגדיל את צי הצוללות מעבר לשש הנדרשות. זמן קצר לאחר החשיפה אישר את הפרסום מפקד חיל הים באותה עת, האלוף במילואים אליהו שרביט. בראיון לחדשות 13 הבהיר שרביט כי "צה"ל מעונין בצוללות של טיסנקרופ, אף אחד לא כופה על צה"ל צוללות".

יתרה מכך, גילה המסמך שהוצג בפני מרקל כי אם ישראל לא תחתום על עסקה בקרוב, בעוד עשור היא עלולה להישאר עם שלוש צוללות בלבד – מחצית מהכמות הנדרשת על מנת שתוכל לתת מענה הולם לאיומים קיומיים מולם היא ניצבת.

הטענה השניה נגעה לכך שדרום קוריאה הציעה מחיר מוזל, אך הספינות הגרמניות הם שנבחרו, ממניעים זרים כביכול. אך האמת היא שדווקא הגרמנים היו אלו שהציעו למכור את הצוללות בהנחה, כרבע מהמחיר הרשמי: מתוך 430 מיליון יורו תעניק גרמניה סובסידיה של 115 מיליון לכל צוללת ואף תבצע רכש גומלין בישראל בשווי 700 מיליון שקלים.

מי שסיכם על ההנחה עם הגרמנים היה שר האוצר באותה, יאיר לפיד – כיום שר החוץ וראש הממשלה החליפי הפועל להקמת ועדת החקירה לצוללות.

ומה בנוגע לטענה השלישית, על הגדלת הספינות כדי להיטיב עם הגרמנים? ובכן, כפי שחשף אראל סג"ל, כבר במסמך הדרישות שנשלח לקוריאנים בתחילת 2013, פורט הצורך של חיל הים בספינות של 1,800 טונות ולא של 1,200. מאוחר יותר, התברר כי יש צורך בהגדלת הספינות ל-2,000 טון.

עובדות אלו היו ידועות כנראה גם לשר הביטחון המכהן, בני גנץ, שבעדותו במשטרה ב-2017, בניגוד להצהרותיו בתקשורת, לא מצא דופי בעסקאות עם טיסנקרופ. בעת מתן העדות היה גנץ רמטכ"ל משוחרר, ואזרח לא ממש מודאג. אך כעת, כשהפך לשחקן פוליטי, גנץ נזכר לפתע כי הפרשה חייבת להיחקר, לא ממניעים פוליטיים חלילה, אלא אך ורק בשל דאגתו הכנה לביטחון ישראל.

מאז הוצג מסמך העקרונות לאנגלה מרקל חלפו כשש שנים בהן ישראל מבזבזת זמן יקר על עיסוק אובססיבי בהפגנות עם צוללות מתנפחות, במקום ברכש צוללות אמיתיות, מפלדה, צוללות המהוות מענה לאיום קיומי, ליום שחור – בתקווה שלא יבוא.

ממשלת בנט תרכוש את הצוללות אך כבר עתה ישראל הפסידה פעמיים: גם נקבל את הצוללות באיחור ניכר, וגם נשלם עליהן הרבה יותר. על המחדל הזה, תהיו בטוחים, לא תקום ועדת חקירה.