ממשל ביידן ומדינות ערביות ממהרים להשלים תוכנית מפורטת ומקיפה לשלום לרבות לוח זמנים מוצק להקמת מדינה פלסטינית,שניתן להכריז על בשבועות הקרובים  

זה לא שצ׳כוסלובקיה היתה חזקה מגרמניה עד אז, אך ללא הנסיגה הנ״ל, היא לא היתה נכבשת כל כך בקלות, אלא מחזירה פייט (כמו שאוקראינה החלשה נותנת פייט לרוסים החזקים שכבר שנתיים מקיזים שם דם ולא הצליחו לכבוש אפילו עשירית מדינה), וכל המשך המהלך של מלחמת העולם השניה היה משתנה מקצה לקצה.
זו גם לא היתה הנסיגה היחידה, אלא רק חוליה אחת בשרשרת של נסיגות וסיפוחים (חבל הסאר, חבל הריין, ועוד) שחיזקו את גרמניה, העבירו ל״ציר״ שלה מדינות נוספות, וכאמור סללו את הדרך לרצח מיליונים.

זה לא שהסכם השלום *לא מנע* את המלחמה, אלא הסכם השלום *יצר* את המלחמה (ולכן, אנא מכם, לעולם, never ever, אל תשתמשו בביטוי ״שטחים תמורת שלום״, כי בעוד צד אחד נותן שטחים בפועל, הצד השני לא נותן שלום, אלא חתימה על הסכם, שרק ימים יגידו אם הוא אכן יהיה שלום.
הביטוי הנכון הוא ״שטחים תמורת *הסכם* שלום״.
וכידוע, במזרח התיכון, עוד מאז הסכם חודייביה של מוחמד, הסכם שלום הינו היפוכו הגמור של שלום.
וזו עוד רק הבעיה הקטנה שלו;
הבעיה הגדולה יותר היא שהסכם שלום מעמיד אותך במלחמה בתנאים הרבה יותר גרועים מאשר ללא הסכם שלום).

מוזמנים לקרוא תרחיש מרתק של מה היה קורה באירופה אלמלא הנסיגות והויתורים הטריטוריאליים:
http://netmask.it/blog/?p=1
ספוילר של הכתבה המרתקת שבלינק:

גם אם היתה פורצת מלחמה, היא היתה נגמרת בעשירית ממספר הקרבנות (מיליוני הרוגים במקום 65 מיליון הרוגים), והשואה היתה נמנעת לגמרי (אם כי פה ושם היו נהרגים יהודים, למשל חיילים יהודים ששרתו בצבאות השונים, או אזרחים קרבנות הפצצות).
ואל עמוד הקלון היו מועלים, לא פחות ולא יותר, דווקא אותם מנהיגים גיבורים אמיצים שמנעו מלחמת עולם, כי מה שכולם היו יודעים זה ש״היתה אפשרות להסכם, ובגלל הסרבנים העקשנים האלה פרצה מלחמה ונהרגו מיליונים״.
אף אחד לא היה יודע שחתימה על הסכמי השלום היתה מובילה למלחמת עולם כל כך עקובה מדם.
כי כשנהרגים מיליונים (או אפילו רק 1200), אתה מיד חושב על מי שבעיניך הוא האשם הישיר, ולא על כך שהדרך של מתנגדיו של אותו אחד היתה מובילה לאסון גדול עשרות מונים.

* זו גם ככה תוכנית פיקטיבית חסרת היתכנות רק כדי לרצות את הבוחרים הנאצים בארהב.