מס' 1 - אשכול קנוניות בנוגע לרצח רה''מ רבין ז''ל  

מסמך מפרוטקול בית המשפט בעדותו של רפ'ק גדלשטיין !!

מסמכים

על ידיו של עמיר לא נמצאו שרידי ירי - 1

על ידיו של עמיר לא נמצאו שרידי ירי - 2

לכבוד: עורכי ''שבע ימים''-ידיעות אחרונות

בגליון ''שבע ימים'' ב12.1. התפרסמה כתבה נרחבת לאורך ששה עמודים ה''חושפת'' את ''עלילת הדם'' של אלה ''הרוקדים על דמו של רבין'' ואלה האשמים ב''רצח כפול''. השמצות אלה כוונו לחברים מכובדים של 'הוועדה לחקירה מחודשת של רצח רבין' הכוללים בין השאר את הפרופסורים אריה זריצקי והלל וויס, ד''ר דוד חן, רו''ח יעקב ורקר והסופר ברי חמיש, מארגן הועידה- אריה גלין ופרופ' אליאב שוחטמן, עמית ? הועדה. עלילת הדם האמיתית היתה על אזרחים טובים אלו אשר חטאם העיקרי הוא הדרישה שהאמת הצרופה על רצח רבין תצא לאור ושרוצחיו האמיתיים יועמדו לדין.
לאחר שש שנות לימוד וחקירה הם הגיעו למסקנה שממש בלתי אפשר שיגאל עמיר יכול היה לרצוח את רבין והם צודקים. אולם, לפני הוכחת הדבר הבה ונבדוק כיצד נבנה המאמר ב''שבע ימים'' .
בשער הופיעה תמונה של פסל רבין מנוצת בפטיש ע''י פורעים חובשי כיפה. עלי לציין שמבין חברי הועדה רק פרופ' הלל וויס חובש כפה מחוץ לכתלי בית הכנסת. ברי חמיש, רו''ח ורקר ופרופ' זריצקי הם חילונים. אם המסר הוא שיהודים דתיים הם היחידים ההורסים את דמותו של רבין הרי שזו טעות. אם המסר הוא שהוועדה מנתצת את דמותו של רבין הרי הטעות היא כפולה. הוועדה מכבדת את זכרו של רבין בכך שלא נותנת לרוצחיו להמלט עם פשעם.
אולם, כדי להוכיח שהוועדה קשורה, בעיני ה המגיש, בימין הקיצוני הוא מביא שני קטעים ארוכים המשתמשים בציטטות של תנועת כך, נדיה מטר ואורי מילשטיין. ד''ר מילשטיין ונדיה מטר לא חברים בוועדה זו ולא חקרו את רצח רבין. אם כך מה לציטוטיהם ןלמאמר על הוועדה?
ושוב מופיעה התמונה של רבין במדי הגסטפו, ושוב ''מוכיחה'' שהימין הוא שהסית לרצח רבין. האם ''שבע ימים'' הוא העתון האחרון בישראל שאינו יודע שאבישי רביב,קצין השב''כ שפיקח על יגאל עמיר, הוא זה שהפיץ את התמונה בהפגנה בירושלים חודש וחצי לפני הרצח. אולי כדאי לעורכי העתון לקרוא את החלקים האחרונים בדו''ח שמגר שהותרו לפרסום שנובמבר 1999. הספור כולו מפורט שם.
ועתה להוכחות. צירפתי את כל המסמכים הרלבנטיים. אני בטוח ש ''שבע ימים'' אימת את המקור שלהם לפני שפרסם את התשובה שלי. וועדת שמגר הגיעה למסקנה שרבין נורה פעמיים בגב ממרחק של 50 ס''מ וממרחק של 20 ס''מ. בו נבחן את דבריהם של מספר אנשים שלא מסכימים עם מסקנה זו.
המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה הסיקה שרבין נורה מטווח אפס. רבין נורה מטווח אפס ויגאל עמיר לא היגע מעולם לקרבה כזו לגופו של רבין. הוא אפילו לא הגיע קרוב לזה. היו מספר עדים וסרט המעידים על כך, אך יותר לענין, הועדה קבעה שרבין נורה ממרחק 20 ו50 ס''מ וזה לא כך!
ד''ר היס, מהמחלקה הפתולוגית של המשטרה הגיע לבי''ח איכילוב בשעה שתיים בליליה וערך ניתוח לאחר המוות על גופתו של רבין. הוא כתב בדו''ח הפתולוגי שלא היה כל שבר בחוט השדרה. וועדת שמגר קיבלה את הדו''ח וביססה עליו הרבה ממסקנותיה.
לצערו של ד''ר היס ולנסיון הטיוח, קודם לכן באותו ערב ד''ר סנה, שר הבריאות ופרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים, ויש להניח ששניהם היו בחדר
הניתוח, דיווחו בטלביזיה על פצעיו של רבין. סנה הודיע שרבין נורה שלש פעמים,בחזה, בבטן ובחוט השדרה. פרופ' ברבש הודיע שרבין מת מ''שוק בחוט השדרה '' כתוצאה מפגיעה קשה בחזה שפגעה בחוט השדרה שלו.
יותר קטלני הוא דו''ח המנתח הראשי, ד''ר מרדכי גוטמן. בעמוד 6 הוא מדווח על פגיעת כדור שלישית באונה העליונה של הריאה הימנית עם פצע יציאה בחוליה ה5-6 בגב העליון וריסוקה. פצע זה מאשר את הפגיעה בחוט השדרה ושזהו פצע חזיתי. ואם יש משהו ברור וודאי זה שיגאל עמיר לא ירה בחזה. הוא גם לא ירה שלש פעמים כפי שגם ד''ר גוטמן וד''ר סנה דיווחו. אש מדוע היס שיקר בענין הפגיעה בגב ומדוע וועדת שמגר קיבלה את מסקנתו? לא רק שהיתה פגיעה בשדרה אלא שחוט השדרה רוסק בהתאם לשר הבריאות, למנהל בית החולים ולמנתח הראשי?
היס שיקר מפני שאחרי היריות רבין לא נפל. עדים ראו עובדה זו והעידו על כך בטלביזיה בליל הרצח. אחת העדות, מירי אורן העידה ''רבין לא נפגע, ראיתי אותו הולך למכונית'' והיא צדקה. הצילום של הארוע מראה את רבין צועד כשמונה צעדים לאחר היריה. אם חוט השדרה מרוסק אין כל עצבים ופצוע לא יכול לצעוד שמונה צעדים לאחר שחוליות חוט השדרה רוסקו, הוא נופל מיד. יותר מדי אנשים ראו את רבין ממשיך ללכת כך שלא היתה פגיעה בחוט השדרה. זה נקרא טיוח, הסתרת האמת.
הסרט של ''הרצח'' מראה שרבין הלך ללא פגיעה מהכדורים שירה יגאל עמיר. מה שראינו היו כדורי סרק. אין ברירה אחרת. אם עמיר ירה כדורים חיים רבין היה נופל והיה דם על הרצפה, אולם לא היתה אכל טיפת דם. כדור אמיתי לא פועל כך. אחרי היריה הראשונה, שומרי הראש של רבין צעקו ''סרק, סרק'' וכדומה כיון שנאמר להם כבר קודם לכן שעמיר יירה כדורי סרק.
ואמנם הוא ירה. להלן מה שאנו יודעים בבטחה.
חצי שעה אחרי הרצח, שני שוטרים נסעו לתחנת המשטרה מרחב ירקון. הם הניחו את ידיו של עמיר על ניר דביק ושמו את הניר תחת מיקרוסקופ אלקטרוני. לאחר שאדם יורה כדורים חיים חלקיקי מתכת ואבקת שריפה ניתזים מהמחסנית לידים. אין כל חריגות בענין זה. הקצין ארי משה בדק את ידיו של עמיר לחלקיקי מתכת בתהליך הנקרא פרופרינט. ראש מעבדת סימנים וחומרים במשטרה, נדב לוין, בדק את ידיו של עמיר בחפוש אחר חלקיקי אבק שריפה. ומה אתם יודעים? לא היו כל חלקיקי מתכת או אבקת שריפה על ידיו של עמיר. דבר שלא ייתכן אילו היו הכדורים שירה כדורים חיים.
אין בית משפט הוגן בכל העולם שירשיע את עמיר ברצח רבין. הוא לא יכול היה. הוא ירה כדורי סרק וזה הוכח מעל כל צל של ספק.
הגענו למסקנה שרובין הוא, קרוב לוודאי, הרוצח של רבין. זהו לא הזמן להציג את כל הראיות. אנו יודעים כיצד רבין נורה והיכן. אך נביא דוגמא קטנה מיהו יורם רובין. בכל הנוגע למדינה, הוא שומר הראש האמיץ אשר סיכן את חייו כדי להציל את רבין. הוא העיד ב וועדת שמגר ובמשפט של יגאל עמיר שהכדור חדר למרפקו ויצא מבית השחי.
אולם, ה דו''ח הרפואי של רובין ש''הפצע'' טופל בפולידין. אף כדור לא חדר לגופו. בידי חבר הוועדה, ד''ר חן, מצוי ה דו''ח היומי של רובין המוכיח עובדה זו מעל כל ספק. רובין שיקר בקשר לפגיעה שלו והרבה יותר מכך.
אין לנו כאן המקום לתעד את הספור כולו על רצח רבין. אלף עובדות אחרות מצויות בספרי ''מי רצח את יצחק רבין'' או שאפשר לראותם בהרצאותי.
יצחק רבין לא נרצח ע''י יגאל עמיר. זה לא ייתכן שהוא עשה כן. הוועדה שלנו לא רוקדת על קברו של רבין, אנו מכבדים את זכרו ע''י אילוץ האומה להביא למשפט את רוצחיו, סוף סוף.

בתודה
ברי חמיש

הערת מערכת אתר דעות:

למעלה מחמש שנים נאבק חבר הכנסת מיכאל איתן לחשיפת האחראים למחדל הקשור בהפעלתו של אבישי רביב.עם פתיחת אתר האינטרנט שלו אמר חבר הכנסת מיכאל איתן כי יפרסם באתר מידע מגוון הנוגע להפעלת אבישי רביב לפני רצח רבין ז"ל ולמסע הרמיה והטיוח של גורמים בשב"כ ובפרקליטות לאחר רצח רבין. חבר הכנסת מיכאל איתן הוסיף כי לא יניח למי שהוליכו שולל את היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר את רו"המ בנימין נתניהו את הקבינט המדיני בטחוני ואת הכנסת להתחמק מהסברים ומחשיפת כל האמת בפרשת אבישי רביב.

קבצים בנושא:
תזכיר לראש הממשלה נתניהו שהוגש בראשון ל אוקטובר 1998 מסע ההשתקה והכזב נמשך עד היום....

לכבוד
ראש הממשלה
מר בנימין נתניהו

הנדון: בקשה להקמת ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה

אדוני ראש הממשלה,

על פי חוק ועדות חקירה תשכ"ט 1968 יש בסמכות הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה.
http://www.miki.org.il/miki/files/tazkirraviv.doc

סעיף 1 לחוק קובע:

" ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון."

אודה לך מאד אם תביא להחלטת הממשלה הצעת החלטה בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הנושאים הבאים:

· מה היה מלוא חלקו של אבישי רביב כסוכן השב"כ ביזום וביצוע פעילות בלתי חוקית לרבות חלקו בהסתה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל , ובמידת מעורבותו בחבורה של האחים עמיר ובסיוע שנתבקש לתת, ואולי אף נתן, לפעילות האחים עמיר.

· לחקור את המניעים ושיקול הדעת של מפעילי אבישי רביב במתן "הכשר" לפעילותו החריגה לפני ואחרי ביצועה, באי הפסקתה, ובמידת הדיווח עליה לדרג המדיני,
המניעים ושיקול הדעת בהענקת תשלומים וטובות הנאה אחרות שניתנו לו, לרבות סגירת
תיקים וחסינות מפתיחתם, כל זאת בתקופה שקדמה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל
ולאחריה, עד עצם היום הזה.

· לחקור את המניעים ושיקול הדעת של הגורמים בפרקליטות המדינה במתן גבוי להפעלת סוכן פרובוקטור לפני ואחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. לחקור מהן הסיבות לעמדת הפרקליטות למנוע העמדתו לדין של אבישי רביב באשמת הסתה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בעוון אי מניעת פשע, בעוון עדות שקר ובעוון ביצוע עשרות פעולות של תקיפה, הסתה נגד יהודים וערבים איומים והפרת הסדר הציבורי, שביצע רביב בניגוד מפורש להוראות מפעיליו מהשב"כ ותוך אזהרתו על ידם כי לא יקבל חסינות על המעשים הללו.

· לחקור חשד לפיו גורמים בפרקליטות ובשב"כ הטעו מתוך כוונה או מתוך רשלנות את ראש הממשלה, הקבינט הביטחוני, את ועדת החקירה הממלכתית לעניין רצח ראש הממשלה ואת הציבור בישראל, והאם הסתירו מידע תוך שיתוף פעולה מאחורי גבו של הדרג המדיני.

אדוני ראש הממשלה,

יהיו מי שירצו להשתמש בתזכיר זה המחדד נקודות שנותרו סתומות בכל הקשור לפרשת אבישי רביב ולהקשרה לפרשת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, על מנת לחזק תיאוריות שונות ומשונות פרי דמיון אנושי נוכח הבלתי ידוע, תיאוריות המרמזות על "קונספירציה" בניגוד למה שקבעה ועדת שמגר כי מדובר במפגע בודד.

אחרים מנסים לנצל את החלל השחור של הבלתי מוסבר לצרכים של הסתה ושנאת אחים, לאלו וגם לאלו יש זכות קיום אך ורק נוכח תחושה כללית שלא כל מה שניתן לגלות בפרשה זו אכן ראה אור. אני משוכנע כי לאחר השלמת החקירה המבוקשת כשהציבור יקבל את מלוא המידע שניתן להציג בפניו בהקשר לפרשת רביב, ולאחר שיופקו הלקחים המתאימים ויוסקו המסקנות הנדרשות, תנוח דעתם המוטרדת של רבים וטובים.

ביודעי כי פנייתי זו אליך תעורר תמיהות ושאלות בהקשר לתפקוד השב"כ בפרשה זו וייתכן גם תוביל להסקת מסקנות בדבר ליקויים בתפקוד הארגון ומפקדיו ברצוני להדגיש בצד הביקורת הנקודתית את מלוא הערכתי לפעילות השוטפת של הארגון וחייליו העוסקים בשקידה במיומנות ובמסירות בשמירה על בטחון אזרחי המדינה ומוסדותיה. אני תקווה כי הארגון חזק ובוגר דיו כדי שלא להשתמש באמון ובהערכה שיש כלפיו ולמנוע הסדרת הפיקוח של הדרג המדיני על פעולותיו והסקת מסקנות כלפי מי שטעו בפעולה ובהפעלה.

כמובן שיש לי גם אמון כולל במערכת אכיפת החוק בישראל אולם איני יכול להימנע מהתחושה הקשה שדווקא בכל הקשור לביקורת המערכת על פעילות השב"כ כשלה הפרקליטות ובעקבות כשלון זה, במקום להפיק לקחים ולהסיק מסקנות העדיפה המערכת להגן על עצמה והיא ממשיכה בכך עד לרגע זה , בהקשר זה מחדלים או מעשים שניתן להתייחס אליהם בגישת בית הילל כשמדובר בפעילות אורגן ממשלתי כזה או אחר, יש להתייחס אליהם בצורה קפדנית ודקדקנית, קלה כחמורה, כשמדובר בליקויים בליבה של המערכת הדמוקרטית, במערכת אכיפת החוק.

דברי הסבר:

א) מבוא

בעקבות רצח יצחק רבין ז"ל התגלה בציבור כי אבישי רביב, פעיל בתנועות ימין קיצוניות במשך שנים רבות, היה סוכן שב"כ שכינויו "שמפניה". לאור העובדה שאט אט נחשפו לציבור עוד ועוד פרטים בדבר מעלליו של אבישי רביב, הזדקרה במלוא חריפותה השאלה: מי היה אחראי לפעולות האלימות, ההסתה והאיומים שביצע אבישי רביב. התמיהות בציבור גברו נוכח העובדה שאבישי רביב – למרות שנעצר פעמים רבות על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירות שונות - לא הועמד לדין וגל שמועות עכורות בדבר המניעים להענקת החסינות המשפטית מפני העמדתו לדין, הוביל לאין ספור גירסאות בדבר קיומה של "קונספירציה" מסוגים שונים בכל הקשור לרצח יצחק רבין ז"ל.
ועדת החקירה הממלכתית שמונתה לחקור את רצח יצחק רבין ז"ל (ועדת שמגר) חקרה בין השאר את מה שהיא מכנה "פרשת אבישי רביב" ופרוט ממצאיה מופיע בפרק ד' של הנספח הסודי לדו"ח.
באופן טבעי, מאחר ופרשת "אבישי רביב" נתפסה בזמנו כפרשה בעלת הקשר מוגבל למעשה הרצח, ומאחר ולועדה הוגשו הרי הררים של חומר שהתייחס לכל ההיבטים של הפרשה, לא התמקדו חברי הוועדה בפרטי הפרטים של פרשת אבישי רביב והסתפקו בהתייחסות המשתרעת על פני 5 עמודים הנוגעת לפעולותיו של אבישי רביב.

בין הממצאים העולים מדו"ח הוועדה ראוי לציין את העובדות הבאות:

1. אבישי רביב היה קשור לשרות הביטחון כסוכן מדצמבר 1987.

2. אבישי רביב הפר את החוק פעם אחר פעם מעשיו כללו עבירות חמורות: תקיפות, חבלה ברכוש הפרת הסדר הציבורי והסתה נגד יהודים וערבים. הוא קיבל התראות ואזהרות חוזרות ונישנות לפיהן לא יינתן לו גיבוי אם יפר את החוק, אך הלכה למעשה מערכת אכיפת החוק העניקה לו חסינות ולא נפתחו נגדו הליכים משפטיים. (למעט מקרה אחד שפרטיו יובאו בהמשך).

3. הועדה מתארת את אבישי רביב : כ"סוכן שהתנהגותו גדושה פרובוקציות, שאיננו נשלט כראוי בידי מפעיליו, אשר גם אישרו לעתים מעורבותו בפעילויות קיצוניות שנועדו להגביר את אמינותו בעיני סביבתו".

4. באשר לטענה כי בהפעלת אבישי רביב היה כורח בל יגונה קובעת הוועדה "כל בר דעת מבין שאיסוף מידע הוא חיוני וכי מי שעוסק בכך אינו בהכרח צדיק ובר לבב, אולם יש להיזהר מפרובוקטורים המנצלים את הגיבוי שניתן להם, עקב כוונה רעה שבליבם או בשל מופרעות באופיים, והופכים ליוזמי פעולות בלתי חוקיות ופוגעניות-פרובוקטיביות, תחת המעטה השלטוני. אנשים כגון אלה נוהגים כנטולי רסן גם בשל כך שהם יודעים שלא יגישו נגדם כתב אישום. בתוצאות המזיקות נושאת המדינה כולה (כגון – יצירת נקודות חיכוך נוספות בחברה או פגיעה באמון בשרות –בשב"כ- המקבל תווית של ארגון חשאי העוסק בפרובוקציות פוליטיות).”

5. הוועדה ממעיטה לדון בקשר שבין אבישי רביב לרצח יצחק רבין ז"ל ולקשריו עם האחים עמיר. בעניין זה מסתפקת הוועדה בדברים הבאים: "בנושא שלפנינו, דהיינו פרשת יגאל עמיר, אבישי רביב היה קשור עימו יותר מכל אדם אחר בכל הנוגע לארגון הפגנות סטודנטים וארגון "שבתות סטודנטים" בישובי יהודה ושומרון, עזר לו בארגון, ונתלווה אליו בכל אלה. אבישי רביב התבטא בחריפות נגד ראש הממשלה וטען כי חל עליו דין רודף וכי מותר, לכן, לפגוע בו. (היו בפני הוועדה עדויות של מספר שומעות). מתמיה על כן כי בדיווחיו על יגאל עמיר לא הזכיר, ולו ברמז, את התבטאויותיו הידועות של עמיר על כוונתו לפגוע בראש הממשלה, אשר אותן השמיע עמיר, לא אחת, באזני אחרים שהיו בחוג ידידיו".

מהחומר המגוון המצוי בידי, עולה בבירור כי לא כל החומר הרלוונטי לפרשת אבישי רביב עמד בפני הוועדה בבואה לכתוב את הדו"ח בעניין רצח ראש הממשלה ועל כן גם לא יכולה הייתה הוועדה להגיע למסקנות ברורות בפרשת רביב מעבר לממצאים החמורים בדבר המחדלים בהפעלתו של רביב כסוכן פרובוקטור, מן הטעמים האלה ברור כי נוצר חלל ריק בכל הקשור לפרשת רביב ועלו סימני שאלה שנותרו ללא מענה. יש להקים ועדת חקירה שתשלים את החסר, תמצה את החקירה ותוציא את מלוא האמת לאור.
ברור שהצגת סימני שאלה בלבד אין בה כדי להצדיק הקמת גוף ברמה לאומית כה חשובה ויוקרתית כמו ועדת חקירה ממלכתית. אלא שלפרשה שבה אנו עוסקים יש חשיבות ציבורית רבה. ברשותי חומר רב שחלקו יוצג כאן, המצביע על אפשרות שהמניע העיקרי לאי העמדתו של רביב לדין אינו נובע בהכרח מהצורך להגן על בטחון המדינה, אלא על מי ששגו באופן הפעלתו והסתבכו לכאורה לאחר מכן בניסיונות טיוח תוך הטעיית הציבור ועדת שמגר והקבינט הביטחוני. עתה, לאחר שנוצר חשד בדבר שיתוף פעולה בין הפרקליטות לשב"כ בפרשה זו, דומני כי בהעמדתו של רביב לדין אין די. אם לא יתקיים קודם לכן בירור יסודי שינקה את הפרקליטות מהחשדות, או ממי שעסקו שם בטיוח, קיים חשד סביר שגם משפטי רביב לא יהיו אלא הצגה נוספת בבימוי הפרקליטות השב"כ ורביב עצמו.

סעיף ראשון : גלוי מלא של פעילות אבישי רביב

א. מה היה חלקו של אבישי רביב כסוכן השב"כ בייזום מאות פעולות של הפרת הסדר הציבורי, הסתה, איומים על אנשי ציבור, פגיעה ברכוש ערבי ויהודי, ותקיפות גופניות.

ועדת שמגר, כאמור לעיל, מציינת חלק מהפעולות שביצע אבישי רביב, אולם אינה מתייחסת לפעילויות רבות נוספות שביצע רביב, ושעל ביצוען נודע לשב"כ, והן מהוות עבירות פליליות. חשוב להדגיש גם כי לרביב נמסר במפורש כי לא יקבל מהשב"כ חסינות משפטית על מרבית העבירות האלה, אולם בפועל הוא קיבל הגנה כמעט מלאה. יתר על כן, רביב הודה בדיעבד בפני מפעיליו על פעילות אלימה רחבת היקף, ואף הצהיר כי ביצע פעילות כזו מבלי לקבל אישור מראש, כיוון שידע כי לא יקבל רשות כזו ולכן גם לא דיווח אחרי הביצוע. ועדת שמגר קבעה בין השאר כי אבישי רביב היה זה שהפיץ את תמונת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל במדי איש SS במהלך הפגנת הימין בכיכר ציון. הועדה לא בדקה האם אבישי רביב תוחקר על ידי מפעיליו על פעילותו במהלך אותה הפגנה, והאם ידעו מפעיליו על הקשר שלו להפצת התמונה. בכל מקרה מדובר במעשה של הסתה חמורה גם אם חלקו של רביב מסתכם בהפצה ההמונית של דבר ההסתה ולא בהכנתו. ויש חשיבות ציבורית בגלוי כל הנסיבות ובהעמדתו של רביב לדין על כך.

האינטרס הציבורי מחייב העמדתו לדין לפחות על אותם מעשים שכאמור ביצע בניגוד להוראות שקיבל . לעניות דעתי על ועדת החקירה הממלכתית להכין את רשימת כל הפעילויות הבלתי חוקיות שביצע רביב ולפרסמן. על הממשלה להתנצל בפני מי שנפגעו מהפעילות הזו ולשקול תשלום פיצויים, לאור העובדה שהיא האחראית לכך שפעילות בלתי חוקית זו לא הופסקה. על הועדה גם להמליץ לפרקליטות על אילו מהמעשים הללו יש להעמיד לדין את אבישי רביב.

ב. חלקו של רביב בהסתה לרצח יצחק רבין ז"ל, לרבות שכנוע אנשים ספציפיים לפגוע בראש הממשלה.

ועדת שמגר מתייחסת לעדות אחת בלבד הקושרת את אבישי רביב עם הסתה לרצח יצחק רבין ז"ל. הכוונה לעדות בנות מדרשת קדומים ששמעו את אבישי רביב משוחח עם יגאל עמיר על דין רודף שחל על ראש הממשלה יצחק רבין ועל כך שלדעת רביב יש להרוג את רבין. לאחר שהוועדה סיימה את דיוניה פורסמה באמצעי התקשורת תמונה של אבישי רביב אוחז באקדח כאשר על חולצתו תמונה גדולה של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ומעליה הביטוי "אין מנוחה לבוגדים". הועלה חשד כי האקדח שבידיו של רביב הוא אקדחו של עמיר ושבו בוצע הרצח אולם גם אם אין בעובדה זו ממש, הרי התצלום משקף את מסר ההסתה שרביב נשא על גופו ושאותו שיגר לסביבתו הקרובה שבה הסתובבו לא מעט טיפוסים חריגים שמסר כזה עלול היה להיקלט אצלם ולהבשיל לכלל מעשה.
בהקשר זה יש חשד סביר שאבישי רביב, שפעל בין השאר גם בשם ארגון פיקטיבי בשם "חרב דוד", היה אחראי לפרסום מודעה שהופצה בקרית ארבע הקוראת לרבין בוגד הראוי לדין מוות, ייתכן שבנסיבות אחרות ובמקומות אחרים בפרסום כרוז כזה אפשר היה לראות פעולה סרת טעם בלבד אולם בהקשר לנסיבות המיוחדות של הזמן והמקום יש לראות בפעילות כזו בבחינת הסתה ממוקדת לרצח ראש הממשלה.

בידי תצהיר בשבועה של מר בני אהרוני אחד מעושי דברו של אבישי רביב המספר על כך שרביב שיכנע אותו כי "צריך להעלים את יצחק רבין" ולאחר שהמצהיר שאל כיצד ניתן לעשות זאת שהרי רבין מוקף אנשי בטחון, ענה לו רביב חד וחלק "אפילו במחיר התאבדות".

בידי מצויה עדות נוספת של מי שהיה סטודנט בבר אילן וכיום דוקטורנט המעיד כי בזמנו אירגן עם רביב הפגנות ומשמרות מחאה בשבתות מול ביתו של ראש הממשלה יצחק רבין וכי אבישי רביב פנה אליו ואמר לו ש"צריך לחסל את ראש הממשלה יצחק רבין" ובהמשך באותה הפגנה, הציע רביב בשיחה בחוג סגור שבו נכחו לדברי העד חבריו הקיצוניים של רביב לרבות האחים עמיר לבחון את השאלה האם ניתן לבצע את החיסול באמצעות טיסן ממונע שיחדור דרך המרפסת של הקומה הגבוהה בבית ראש הממשלה.

עורכת דין שטיפלה באחד מהתיקים הקשורים בפרשת רביב דיווחה לי על שני עדים נוספים המספרים על התבטאות דומה של רביב (אחד מהם ארע בשנת 1993 ). מסתבר כי יש חשד סביר הנתמך על ידי מספר רב של עדויות לפיו אבישי רביב עסק בשיטתיות בשכנוע אחרים בצורך לחסל את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

אין לי צל של ספק כי לו מכלול העדויות הללו היה מונח בפני ועדת שמגר, מסקנותיה לגבי אבישי רביב היו שונות לחלוטין. ועתה, משהתגלה חומר נוסף זה, חייב גוף כלשהו להשלים את החקירה ולוועדת חקירה ממלכתית יש את הכלים הדרושים לכך.

ג, מה היתה מידת מעורבותו של רביב בחבורה של האחים עמיר ובסיוע שנתבקש לתת, ואולי אף נתן, לפעילות האחים עמיר.

בוועדת שמגר אמנם נרמז כי אבישי רביב היה קשור עם יגאל עמיר, יותר מכל אדם אחר, בכל הנוגע לארגון הפגנות סטודנטים ו"שבתות סטודנטים" בישובי יו"ש. זו הגדרה צרה מדי שמשמעותה שרביב רק עזר בארגון "השבתות". כיום יש חומר המצביע על שיחות ושיתוף פעולה בין השניים בהקשר לרעיון לרצוח את יצחק רבין ז"ל.
מהמסמכים המצויים בידי עולה כי אבישי רביב היה חלק פעיל מחבורה שכללה את האחים עמיר, ואחרים, וכי היה מודע היטב לפעילויות נוספות של יגאל עמיר, בנוסף לשיתוף הפעולה השיגרתי לכאורה בעניני ארגון.
גורם מוסמך העיד כי, אבישי רביב הודה בפניו כי שוחח בארבע עיניים עם יגאל עמיר בנושא דין רודף שחל על יצחק רבין, וכי שמע מיגאל, מספר פעמים, שצריך להרוג את רבין. על פי אותה עדות אבישי רביב שמע גם מאחיו של יגאל עמיר, חגי, כי על רבין חל דין רודף וכי צריך להרוג אותו.
יתר על כן, כאשר נשאל אבישי רביב בחקירה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל האם יגאל או חגי ביקשו ממנו סיוע בתכנון או בביצוע רצח ראש הממשלה, טען כי אינו זוכר אם כן או לא, ובהמשך אף טען כי יתכן וביקשו משהו והוא שכח זאת.

מקרה נוסף השופך אור על פוטנציאל הפיגוע של יגאל עמיר כפי שהצטייר במוחו של רביב עולה מעדותו לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שנמסרה לחוקריו ולפיה הודה כי נודע לו מפי יגאל עמיר שיגאל יצא בעבר לעצרת שנערכה ב"יד ושם" ושבה אמור היה רבין להשתתף, ושם חיפש אותו. אבישי רביב ציין כי לאור הדברים ששמע מיגאל עמיר, כי הוא מתכוון לרצוח את רבין, הבין כי יגאל תכנן במהלך העצרת לפגוע בו. בפועל באותו יום היה פיגוע בצומת בית– ליד, וראש הממשלה יצחק רבין לא הגיע לעצרת ב"יד ושם". אם במוחו של רביב עבר ולו כצל הרהור החשד שיגאל עמיר עלול לפגוע בראש הממשלה מדוע לא דיווח על כך למפעיליו? בשלב מאוחר יותר חזר בו רביב מהדברים הללו, אולם מאחר וכל נושא החקירה של רביב בוצע באחריות השב"כ ובמעורבות מוגבלת של המשטרה, ומאחר ומדיניות השב"כ היתה למנוע העמדתו לדין, הרי יש לקיים חקירה בלתי תלויה על ידי גורם בלתי תלוי בסוגייה זו ובבעיות הזכרון של רביב ביחס לסיוע שנתבקש לתת לאחים עמיר.

בהקשר זה של בחינת טיב הקשרים שבין אבישי רביב לרוצחו של ראש הממשלה ואחיו קבעה ועדת שמגר כי רביב : " בדיווחיו על יגאל עמיר לא הזכיר , ולו ברמז, את התבטאויותיו הידועות של עמיר על כוונתו לפגוע בראש הממשלה "

מסתבר שרוצחו של ראש הממשלה יגאל עמיר היה נתון למעקב ופיקוח של השב"כ באמצעות אבישי רביב. אבישי רביב העביר דיווחים על יגאל עמיר למפעיליו, במקביל קיבל השב"כ ממקורות אחרים התראה על : "תימני קטן" הזומם לרצוח את ראש הממשלה. כל כך קרוב ולמרות זאת לא מספיק, הרוצח הכין וביצע את הרצח ללא הפרעה ומבלי שבארגון נדלקו אורות אדומים ביחס ליגאל עמיר.
רביב לא סיפק את הסחורה, הוא דיווח על יגאל עמיר, אולם שכח לספר שיגאל ואחיו מדברים בתדירות וברצינות על רצח ראש הממשלה, אולי הוא חשב כמו מרגלית הר שפי שהדיבורים הללו אינם רציניים, אם כך מה היו הדברים היותר רציניים שעליהם דיווח בהקשר לאחים עמיר?

וכיצד עומד הסבר דחוק זה ביחס לדיווחים השוטפים שלו על התבטאויות של אחרים?

ועדת שמגר מתארת את אבישי רביב כסוכן שיצא מכלל שליטה, אולם לא דנה באפשרות לפיה אבישי רביב לא היה סוכן פרובוקטור בלבד, אלא בעצם סוכן כפול שמסר ידיעות לשולחיו, אולם על הדברים החשובים באמת לא דיווח ולעתים אף הטעה בדיווחי שקר, במיוחד מתוך כוונה להסתיר את מעורבותו הוא בפעילות אלימה ובלתי חוקית שבה השתתף ושאת חלקה יזם בעצמו. בהקשר זה ברצוני להדגיש כי לאור העובדות ניתן לקבוע במידת סבירות רבה כי אבישי רביב על אף שלא היה מסוגל ולא שקל לבצע בעצמו, רצה בתוצאה של רצח רבין והאמין, כפי שהתבטא, כי חשוב לעצור את התהליך גם במחיר מעשה רצח.

האמנם אותו אבישי רביב היה מונע מהלך כזה שלגבי דידו היה בו כדי להגשים את פסגת מאווייו – הפסקת התהליך המדיני והענשת מי שלדעתו בגד?

ואולי גם במקרה זה פעלה פה שיטת המסננת של רביב שעל פיה הוא נהג לסנן את המידע שהעביר למפעיליו על פי סדר העדיפויות שלו?

ועדת שמגר הסתפקה בהבעת תמיהה על כך אולם דומני שהציבור זכאי לממצא מנומק כזה או אחר בסוגייה כה מרכזית הנוגעת במישרין לנסיבות שבהן נרצח ראש הממשלה. וגם זו סיבה טובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשלים את החסר.

סעיף שני : מניעים ושיקול דעת של גורמי השב"כ

א. על ועדת החקירה לבדוק את המניעים ושיקול הדעת של מפעילי אבישי רביב במתן "הכשר" לפעילותו הבלתי חוקית ובאי הפסקתה.

לגורמי השב"כ הגיע מידע עצום ורב המצביע, ללא צל של ספק, כי אבישי רביב מבצע עבירות פליליות רבות בעצמו ובאמצעות חבר מרעיו (בין השאר חברי ארגון אייל שהוא עמד בראשו ושאף הם זכו מכורח הנסיבות לחסינות השב"כ) ואינו מדווח על כך למפעיליו. עשרות פעמים הוזהר אבישי רביב אולם למרות שמפעיליו ידעו כי האזהרות הללו אינן נופלות על אוזניים קשובות, הם המשיכו לתת לו (ולארגון אייל) גיבוי ולחפות על מעשיו הפליליים. אבישי רביב שילם למפעיליו תמורת חופש הפעולה שקיבל במסירת ידיעות שחלקן יש להניח היו בעלות ערך, אולם בסכומו של עניין מי הרוויח מעסקת רביב עם השב"כ ? בטחון המדינה ושלטון החוק או הטרור ? מה מחירו של חופש הפעולה שניתן לרביב לשדר בחדשות בטלביזיה טקס השבעה מפוברק (של ארגון אייל) ובאמצעותו קריאה להמוני הצופים להצטרף לפעילות טרור מי יכול לאמוד מה מידת ההשפעה של כתבה כזו על מפגע בודד בפוטנציה ? ומה המחיר שבודדים וציבור עלולים לשלם תמורת חופש הפעולה שניתן לרביב ללמד קטינים להכין בקבוקי תבערה? וכיוצ"ב פעילויות אין ספור?
תשובה מלומדת ומנומקת מפיה של ועדת החקירה עשויה לקבוע מדיניות ראויה בעתיד.

מהחומר החלקי שאספתי בכוחותיי הדלים עולה כי אבישי רביב במספר רב של מקרים ולאורך תקופה ארוכה הסית לרצח ראש הממשלה יצחק רבין וכן השתמש בעצמו בביטוי דין רודף שחל על ראש הממשלה, יש חשיבות לבדיקת השאלה האם גורמים בשב"כ ידעו מראש או לאחר מעשה על ההתבטאויות הללו, האם על פי שיקול הדעת שהפעילו הם עודדו את רביב להשתמש בהתבטאויות מסוג זה, השלימו בלית ברירה או אסרו עליו ? ואם אסרו עליו האם נקטו בצעדים ממשיים למנוע השנות התופעה? (ברצוני להדגיש כי אין בכוונתי לרמוז בכך על אפשרות של "קונספירציה" אלא על אפשרות של טעות בשיקול דעת מקצועי כלומר אישור או עידוד של צעד מכוון שנועד למשוך אל הסוכן את מי שעשויים להיות רוצחים בפוטנציה ).

על ועדת החקירה הממלכתית שמוצעת יוטל לבדוק מה היו המניעים ושיקול הדעת של המפעילים, שלא לעצור את פעילותו של רביב. אין להסתפק בטענה הדחוקה לפיה אבישי רביב סיפק מידע חשוב וזאת לאור העובדה שגם מעיני מפעיליו לא נעלמה העובדה שהנזק העצום שהוא גורם אינו בר תיקון.

חמור במיוחד שיקול הדעת הלקוי של מפעיליו מהרגע שקיבלו אזהרה לפיה אבישי רביב מפגין דעות קיצוניות מאד ומצדד בצורך לפגוע ולהרוג על מנת לעכב, ואפילו לסכל, את התהליך המדיני, והם לא רק שלא עצרו אותו מפעילות לא הצרו את צעדיו ולא פיקחו על תנועותיו אלא להפך המשיכו מתוך אמונה בלתי מובנת ובלתי מוסברת להפקיד בידיו את תפקיד המתריע בשער והאחראי מטעמם לקבלת דיווחים שאמורים היו לסייע במניעת מעשים כאלו. האמנם בלתי סביר להניח שלו היה רביב מדווח על התבטאויות חוזרות ונשנות של עמיר ואחיו בדבר הצורך לחסל את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל היה מי מגורמי השב"כ מצליב מידע זה עם המידע בדבר "התימני הקטן" שזומם לרצוח את ראש הממשלה, והרצח היה נמנע?

ב. מניעים ושיקול דעת של גורמי השב"כ לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

עמדת השב"כ ביחס לאופן הטיפול באבישי רביב לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין מעוררת שאלות קשות עוד יותר באשר לשיקול הדעת של הגורמים האחראים בארגון.
בשלב זה היה ברור לכל הגורמים בשב"כ כי אבישי רביב נכשל במשימה החשובה ביותר שהוטלה עליו כשלא העביר למפעיליו מידע שהיה לו בדבר התבטאות האחים עמיר על חיסול ראש הממשלה.
לכל היה ברור כי הסיפור של רביב כסוכן השב"כ הסתיים, ואם מקבלים את ההנחה לפיה אבישי רביב העלים מהשב"כ את פעילות ההסתה שלו לרצח ראש הממשלה, את מעורבותו בהפצת כרוז ה SS בכיכר ציון, ועוד פעולות בלתי חוקיות שעליהן לא דיווח, מגיעים למסקנה כי מדובר בסוכן שאמור לסיים ברע. סוכן שלשב"כ יש עניין להענישו ולו על מנת שסוכנים אחרים בהווה ובעתיד ילמדו כי לא כדאי ל"עבוד" על השב"כ.
ההגיון הפשוט והבריא הזה לא עבד בפרשת רביב. מיום רצח ראש הממשלה הוא קיבל טיפול של יקיר השב"כ, הוא קיבל תשלומים כספיים נכבדים בכל חודש (עד היום?), הוא קיבל חסינות מלאה, והמשיך להיות שותף סוד במאמצים לטייח את הפרשה.
ועדת החקירה המוצעת אמורה לחשוף את המניעים האמיתיים ואת שיקול הדעת העומדים מאחורי ההתייחסות המוזרה בלשון המעטה של השב"כ לסוכן שכשל, הפרובוקטור אבישי רביב.

ג. מידת הדיווח על הפעילות של אבישי רביב לדרג המדיני.

הפעלת סוכן פרובוקטור דוגמת אבישי רביב הינה מעשה פסול, אבל גם אם יש המצדדים בו בכורח הנסיבות, הכל יסכימו כי אין להתירו אלא באישור הדרג המדיני. ועדת שמגר אינה מתייחסת לשאלה האם דיווח השב"כ לדרג המדיני על סוג הפעולה הזה. הוועדה אמנם התייחסה לחומרת הפרובוקציות וציינה כי הפעילות הזו: "יש לה מימד ברור של פגיעה עקיפה – אך ברורה – בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו (של רביב) לא יכלו להתעלם ממנו…". אולם הוועדה לא שאלה, ולכן גם לא השיבה, לשאלה הציבורית המתבקשת האם במקרים של פגיעה פוליטית ברורה בגופים פוליטיים חוקיים, השב"כ רשאי להחליט על כך על דעת עצמו, מבלי לדווח, או שמא החליט ודיווח. חשיבותה של החקירה המוצעת בסוגיה זו היא כפולה: א. לקבוע האם במקרה הנדון דיווח השב"כ לדרג המדיני על הפעילות הפרובוקטיבית הזו, והאם קיבל אישור מטעם הדרג המדיני. ב. יש חשיבות ציבורית שתקבע נורמה ראויה לחובת הדיווח של הדרג המבצעי לדרג המדיני בסוגייה רגישה ומורכבת כזו.

סעיף שלישי : שיקול הדעת של פרקליטות המדינה

א. מה הייתה מידת מעורבותה של הפרקליטות בהפעלת רביב כסוכן פרובוקטור.

בכל מדינה דמוקרטית שרותי הבטחון הכללי אינם מעבר למיגבלות שלטון החוק, ומכאן גם נבע הצורך של השב"כ לקבל אישורים מראש לפעילויות חריגות שונות. חשוב לציין שהשב"כ והפרקליטות חייבים בשיתוף פעולה בכל הקשור להיבטים חוקיים של הפעילות הביטחונית ובלבד שישמר האיזון הנכון בין הצורך להגן על בטחון המדינה לבין השמירה על שלטון החוק, הפרקליטות אמורה לנהוג במלוא הזהירות בבואה להתיר מראש או בדיעבד הפרות חוק.

ועדת שמגר קבעה:

"יש להיזהר מפרובוקטורים המנצלים את הגיבוי שניתן להם, עקב כוונה רעה שבליבם או בשל מופרעות באופיים, והופכים ליוזמי פעולות בלתי חוקיות ופוגעניות-פרובוקטיביות, תחת המעטה השלטוני. אנשים כגון אלה נוהגים כנטולי רסן גם בשל כך שהם יודעים שלא יגישו נגדם כתב אישום. בתוצאות המזיקות נושאת המדינה כולה".

האמנם נהגה הפרקליטות בהתאם לקביעות ועדת שמגר? האמנם נזהרה מלהעניק את המעטה השלטוני לפרובוקטור אבישי רביב ?

הפרקליטות סייעה לשב"כ בהפעלת אבישי רביב בכך שמנעה את העמדתו לדין בגין עבירות רבות ובסגירת תיקים שכבר נפתחו. האמנם ידעה הפרקליטות מי הוא אבישי רביב ומה היקף מעלליו? על פי מידע שברשותי גורמי השב"כ דיווחו לפרקליטות על אבישי רביב ועל העובדה שהוא מפר את החוק ללא רשות השב"כ, אם נכונים הדברים הללו יש לראות בחומרה יתרה את שתיקת הפרקליטות ואת נכונותה להמשיך בהענקת חסינות מלאה לכל פעילויותיו של רביב, לרבות בפעילותו החריגה.
הפרקליטות בשתיקתה נתנה היתר גורף להמשך הפעלתו ופעילויותיו, והמשיכה בהענקת החסינות המשפטית בדיעבד פעם אחר פעם. לפחות במקרה אחד, כך הובהר לי, העניקה הפרקליטות גם אישור ספציפי לפעילות חריגה מראש, תוך אישור פעולה שהיה בה לרמוס זכויות של גורם שלישי ותוך יצירת איום של פגיעה פיזית בו.

בידי ראיות לכאורה המצביעות על כך כי הפרקליטות נכשלה וכי כשלונה הפך אותה לשותפה לדבר עבירה של השב"כ וכפי שקורה לעתים, כאשר נוצרת שותפות כזו, היא מתהדקת ומתחזקת, מתוך אינטרס משותף למניעת החשיפה.
יש מקום שועדת החקירה תבדוק את שיקול הדעת של הפרקליטות ותקבע האם נהגה הפרקליטות כראוי ואם לאו כיצד היה עליה לנהוג.

ב. המניעים ושקולי הפרקליטות בפעולותיה לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל

לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל קבלה על פי הידוע לי הפרקליטות בין השאר את ההחלטות הבאות:
1. מתן אישור להפקעת חקירתו של רביב מהמשטרה.
2. הסכמה מראש או בדיעבד לעדות שקר של אבישי רביב בבית המשפט
3. דבקות בקו לפיו יש למנוע העמדתו של רביב לדין ולסייע בהשתקת הפרשה.

על פי הידוע לי מייד לאחר רצח רבין התקיימו מגעים בין הפרקליטות לבין השב"כ. במגעים הללו נדון הצורך למנוע את חשיפתו של אבישי רביב בין השאר הסכימה הפרקליטות שחקירתו של רביב תתבצע שלא באמצעות המשטרה, בעדותו של ראש השב"כ עמי איילון בממשלה הוא ציין כי מאחר ואבישי רביב היה סוכן שב"כ מן הראוי היה שחקירתו תתבצע על ידי המשטרה ולא על ידי השב"כ האם עובדה כל כך פשוטה לא הייתה ברורה גם לגורמי הפרקליטות מה היה המניע שלהם להפקיע את חקירת רביב מהמשטרה (שבסופו של דבר שותפה חלקית בחקירה )

בעת משפטו של חגי עמיר אחיו של יגאל נשאל אבישי רביב האם הוא סוכן שב"כ והאם היה לו קשר לשב"כ תשובתו הייתה שלילית וכנראה שקרית. תשובתו של רביב בנקודה זו תואמה מראש למיטב הבנתי עם השב"כ, האמנם קיבל השב"כ מהפרקליטות היתר לתאם עדות שקר בבית המשפט ?
כך או כך הפרקליטות שידעה כי זו תשובה שקרית לא טרחה להודיע על כך לבית המשפט ואף לא פתחה בחקירה כנגד אבישי רביב על עדות שקר, יתר על כן גם בתגובה לפניות של גורמים שונים בעניין זה לפרקליטות לרבות במענה לבג"ץ הפרקליטות מתחמקת ממענה ברור בעניין זה.

בימים אלה הורשעה מרגלית הר שפי בעוון אי מניעת פשע על רקע הדברים ששמעה מיגאל עמיר בדבר כוונותיו לרצוח את ראש הממשלה, כנגד אבישי רביב שהסית בעצמו לרצוח את ראש הממשלה אין מגישים כתב אישום. אבישי רביב לבטח טוען גם הוא להגנתו כי לא קיבל את דבריו של עמיר כרציניים, בית המשפט סרב לקבל את גירסת הר שפי ששמעה אותם דברים האם הוא יקבל אותם מפיו של סוכן השב"כ שהודרך ונשלח במכוון למטרת איסוף מידע כזה, ושהוא אמור להיות בעל מודעות גבוהה יותר ומוטלת עליו חובת דיווח מקיף ואמין?
בכל מקרה גם אם אין די ראיות בעניין זה נגד רביב יש גם יש ראיות למכביר על הסתה לרצח ראש הממשלה ועל ביצוע עשרות עבירות אחרות שגם בהקשרן הפרקליטות מסרבת לפעול.
אולי ועדת החקירה תמצא מהם המניעים של הפרקליטות, להגן על רביב במיוחד לאור העובדה שלאחרונה גם עמדת השב"כ כפי שהתפרסמה באמצעי התקשורת מצדדת בהעמדתו לדין.

סעיף רביעי : פעולות סחבת הטעייה והסתרת עובדות רלבנטיות על ידי הפרקליטות והשב"כ

א. השב"כ מטעה

בחודש אוקטובר 1996 הצגתי בפניך, אדוני ראש הממשלה, תצהיר תחת אזהרה החתום על ידי בני אהרוני שהיה אחד מעושי דברו הנאמנים של אבישי רביב, שהעיד על פעולות פרובוקציה רבות של אבישי רביב וכן על ניסיונות השכנוע שאבישי רביב הפעיל כלפיו במטרה לשכנעו להתנקש בחיי ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.
על פי הוראתך הועבר החומר לגורמי השב"כ ובתגובה שהועברה אלי באמצעות מר גלעד ארדן, שכיהן בתקופה ההיא כיועץ רה"מ, נאמר לי כדלקמן: מבדיקת הנושא עולה כי כותב התצהיר עליו מבוססת פנייתך מוכר לנו. בין היתר נטל אחריות פיקטיבית על רצח רה"מ יצחק רבין ז"ל. שרות הבטחון הכללי אינו נוהג לאשר או להכחיש אם אדם כלשהו הינו מקור המופעל על ידיו אם לא, ועניינים הנוגעים להפעלתו, אם אכן מדובר במקור.
מלוא המידע הקיים בידי השב"כ ביחס לאבישי רביב הוצג בהרחבה בפני ועדת שמגר שחקרה את רצח רה"מ יצחק רבין ז"ל.

שלושה חדשים לאחר קבלת התשובה ובעקבות בדיקה שערכתי הסתבר לי באופן ודאי כי החומר שהעברתי לא הוצג בפני ועדת שמגר וזאת בניגוד למה שהשיב לי השב"כ באמצעות מר ארדן. על כן, מתוך כוונה למנוע טעות בתום לב, כתבתי פעם נוספת במרץ 1997 למר ארדן ובו ציינתי כי יש בתוכן מכתבו אי דיוקים שעשויים להטעות. ביקשתי ממר ארדן שיברר פעם נוספת את העובדות.
בתשובה שהתקבלה כעבור מספר שבועות כותב ארדן כדלקמן: בעקבות פנייתך פניתי שוב לבירור הנושא מול שירותי הביטחון. נמסר לי כי הפרטים שנמסרו לך נבדקו שוב ונמצאו נכונים במלואם, כולל העובדה שמלוא המידע הקיים אכן הוצג בפני ועדת שמגר.
למותר לציין כי המידע שבו מדובר לא הוצג בפני ועדת שמגר.

ב. הפרקליטות "סוחבת" ומנסה להרויח זמן.

לאחר שהתברר לי שהשב"כ מוסר תשובות מתחמקות ומעורפלות בכל הקשור לשאלה האם הוצגו כל העדויות הקושרות את אבישי רביב למעורבות בהסתה לרצח ראש הממשלה, ולידיעה בדבר הכוונות לפגוע בו, פניתי לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, והצגתי בפניה את הראיות שהיו בידי, לרבות התצהיר של בני אהרוני. תבעתי מגב' ארבל לפעול להעמדתו לדין של אבישי רביב בשל עבירות של אלימות, הסתה כלפי ערבים ואיומים. כמו כן תבעתי העמדתו לדיו באשמת הסתה לרצח ראש הממשלה. בין השאר התרעתי בפני פרקליטת המדינה כי שלטון החוק בישראל יספוג מכה קשה אם מרגלית הר-שפי, שנגדה בשלב ההוא כבר הוחלט על הגשת גליון אישום, תועמד לדין, ואילו לאבישי רביב תוענק חסינות.

גב' ארבל הבטיחה טיפול יעיל ומהיר בפנייתי (בין השאר הסכימה עמי שהיא הגורם המרכזי המוסמך לגרום לחקירה מהירה ויעילה בפרשה מסובכת זו). זה היה באפריל 1997. בחודש אוגוסט 1997 כתבתי תזכורת לגב' ארבל, אולם גם תזכורת זו לא זכתה לכל מענה. בהיותי שר המדע, כחודש וחצי לאחר מכן, פניתי שוב ומחיתי נמרצות על העיכוב…” הסחבת המתמשכת בפרשה זו מעידה על כך שיש גורמים החוששים מפני עשיית הצדק בעניין זה וחבל שהבטחות החוזרות ונישנות מצידך לפעול מתעכבות ואינן מתממשות". בסוף ספטמבר 1997 הואילה פרקליטת המדינה להשיב בכתב לפניותיי, הביעה צער על האיחור בתשובה וציינה: "אין זה נכון שלא ננקטו פעולות בנושא. קיימנו דיונים ונדרשנו לבדיקות שלא אפרטן כאן, אם כי לכלל הכרעה סופית לא הגענו. העניין נתון כרגע להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה. ההכרעה תיפול בזמן הקרוב".
מאז חלפה שנה תמימה והכרעה עדיין אין.

ג. הפרקליטות והשב"כ מטעים את שרי הממשלה ומסתירים מידע.

בישיבת קבינט בטחוני מיוחדת, שהוקדשה לפרשת רביב, שאתה אדוני ראש הממשלה כינסת על פי בקשתי, ובהשתתפותי, מסרה פרקליטת המדינה דיווח באשר למעורבות הפרקליטות בכל הקשור לפרשת אבישי רביב. בין השאר אמרה כי לא היועץ המשפטי ולא פרקליטת המדינה נשאלים או מבקשים לתת אישור לגבי הפעלת סוכן זה או אחר. אנחנו גם לא מלווים את ההפעלה בשטח. זו עבודת מודיעין ובוודאי שלפרקליטות אין כל קשר לעניין. ובהמשך אמרה כי המערכת של הפרקליטות לא שותפה לעניין הפעלה של סוכן שב"כ. אנחנו רק מגבים בקטע, כמו בדוגמאות שנתתי. היה תיק אחד שהיה אצל הגב' בייניש בזמנו וסגרו אותו. או תיקים אחרים שהלכו למשטרה.
הדברים הללו עומדים בסתירה גמורה לעדויות המצויות בידי ולפיהן פרקליטות המדינה ליוותה את הפעלת אבישי רביב בשטח ואף נתנה אישורים מראש לפעילות שעלולה הייתה לסכן צדדים שלישיים ובכל מקרה הייתה מיועדת לפגוע בשמם ובמעמדם ולגרום להם נזק, על לא עוול בכפם.
ערב יום הכיפורים קבלתי העתק מפנייתו של היועץ המשפטי לממשלה אליך בפנייתו מתלונן היועץ על כי תקפתי את הגב' ארבל. במקום להתייחס לעובדות העדיף היועץ המשפטי להתלונן אני מציע שישיב לשאלות :
האמנם ידעה הפרקליטות על הפעלתו של אבישי רביב במהלך פעילותו?
האמנם קבלה פרקליטות המדינה דווח מהשב"כ על פעילות רביב ?
האמנם ידעה הפרקליטות על פעילותו החריגה של רביב ולא פעלה על מנת להפסיקה?
האמנם ניתנה הרשאה מראש לפעילות חריגה כלשהיא?

אם התשובה לאחת מהשאלות הללו הנה חיובית אין מנוס מהמסקנה המצערת שדברי הגברת ארבל פרקליטת המדינה היו בבחינת הטעייה.

באותה ישיבת קבינט התנדבה הגברת ארבל להציג מידע לפיו מוצה הדין עם אבישי רביב בגין תקיפתה של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי באמרה : עובדה שבעניין גוז'נסקי הוא הועמד לדין, אולם היא שכחה לספר לחברי הקבינט כי ההחלטה להמשיך בהליכים נבעה אך ורק מהחשש שעכובם במקרה של תקיפת חברת כנסת יעורר רעש ציבורי ועל כן סוכם בין השב"כ לפרקליטות שהפרקליטות לא תבקש עונש מאסר בפועל וכך היה. לעניות דעתי דיווחה החלקי והמגמתי של פרקליטת המדינה בעניין זה לא ראוי להגנה כלשהיא

באותה ישיבת קבינט מסר ראש השב"כ, עמי איילון, בין השאר, כי אבישי רביב נעצר לאחר הרצח ובניגוד לנחקרים אחרים לא נחקר על ידי השב"כ, אלא על ידי המשטרה, משום שהיה מקור שב"כ ולכן לא ראוי שהשב"כ יחקור את עצמו או את מקורותיו. איילון אמר כי אבישי רביב נחקר על ידי המשטרה וגם נבדק בפוליגרף. והמשטרה הגיעה למסקנה חד-משמעית שהוא לא ידע על הכוונות של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה.
דיבורים יפים אך לא מדויקים האמת שונה ואין לי כל ספק שהמידע שנמסר לקבינט מטעה, בלשון המעטה. ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר וכיום ראש מטה מבצעי בלשכת השר לבטחון פנים ניצב יוסי לוי אישר בשבוע שעבר, כי חקירת אבישי רביב לאחר הרצח בוצעה אמנם במיתקן של המשטרה אבל בשיתוף השב"כ.

העדויות שבידי מרחיקות לכת עוד יותר ועל פיהן עוד בטרם הובא אבישי רביב לתחנת המשטרה ובתיאום עימו הוא נחקר על ידי אנשי השב"כ שתיאמו איתו מראש את החקירה במשטרה ואת מה שיאמר בה. באמצעי התקשורת פורסם כי למשטרה לא ניתן חופש פעולה מלא בחקירה זו שכאמור לוותה על ידי חוקרי השב"כ, בנוסף לכך פרטי מעצרו של רביב תואמו מראש על ידי השב"כ כשאבישי רביב מקבל הוראות היכן להיות על מנת להיעצר על ידי המשטרה.

בדיווח של ראש השב"כ עמי איילון לשרים הוא יצר רושם כאילו המשטרה הגיעה למסקנה חד-משמעית, כי אבישי רביב לא ידע על כוונת עמיר לרצוח את רבין, עובדה זו אינה חד משמעית כפי שתאר אותה עמי איילון. אין ספק שרביב ידע משהו בעניין זה. האם ה"משהו" הזה עולה כדי מידע ממשי שאודותיו היה חייב לדווח למפעיליו? גם אם התשובה הינה שלילית אין בה להצדיק אמירה כה גורפת של איילון. (בעניין זה ראה את החומר הרלבנטי המובא לעיל סעיף ראשון פרק ג'.)

כל מי שעוקב אחר פרוטוקול הישיבה אינו יכול שלא לתמוהה על האופן שבו ראשי מערכות כה מרכזיות ורגישות של הרשות המבצעת מסרו מידע לשרים בכל הקשור לפרשת רביב. רצון לדווח מקיף ואמין לא היה שם, במהלך הישיבה, הרגשתי שלא בנוח כשהייתי צריך לחקור חקירת שתי וערב פקידים כה בכירים ואחראים שחלה עליהם חובת גלוי מלא לדרג המיניסטריאלי והם נכשלים בה. היו רגעים שהיה נדמה כאילו הם ושרי הממשלה נמצאים משני עברי המתרס. והדוגמאות הבאות ידגימו:

בתשובה לשאלה מתי ידע כרמי גילון על הפעילות הבלתי חוקית של ארגון "אייל" (שאבישי רביב עמד בראשו וביצע פעולות פרובוקטיביות רבות) אמר איילון:
"אחרי ש"אייל" הופיע בטלוויזיה. כשאבישי רביב נשאל הוא אמר אני הקמתי את "אייל". הוא ננזף על זה."
שאלתי אז: באשר ל"אייל" כרמי גילון ידע בעצם שהמדובר בארגון שלכם?
על כך השיב איילון: לא. "אייל" זה לא ארגון שלנו. אבישי רביב הקים אותו.
שאלתי שוב: זאת אומרת ארגון של אבישי רביב. כרמי ידע על כך?
איילון: כרמי ידע על כך בדיעבד.
איתן: מה זה בדיעבד. מתי נודע לו?.
איילון: אחרי ש"אייל" הופיע בטלוויזיה. כשאבישי רביב נשאל הוא אמר אני הקמתי את ארגון "אייל". הוא ננזף על זה.
איתן: לפני שהיה פרסום של "אייל" בטלוויזיה. האם כרמי גילון ידע והאם יעקב פרי בזמנו ידע שארגון "אייל" זה של אבישי רביב?.
איילון: כן.
איתן: אז הם ידעו?
איילון: כן.
איתן: האם פעולה כזאת שהיא מאד פרובלמטית אתם לא מקבלים עליה הרשאה מהדרג המדיני? האם לא מודיעים לדרג המדיני על דבר כזה? האם אתה עושים על דעת עצמכם?
איילון: אני חוזר ואומר השירות לא הקים את ארגון "אייל".
איתן: הבנתי שהוא לא הקים.
איילון: אתה שואל אם זה דווח לראש הממשלה?
איתן: כן.
איילון: דווח לרה"מ שארגון "אייל" בעצם נשלט על ידי אנשינו. הנושא עלה על ידי ראש הממשלה כשעלה עניין ההשבעה בטלוויזיה. אז פנתה לשכת רה"מ לשירות ושאלה מה העניין הזה. דווח לה שזה הכל פיברוק. שזה פיברוק כפול, גם של הטלוויזיה.
איתן: האם על ארגון "חרב דוד" דווח לרה"מ?
איילון: אני לא יודע.
איתן: מי יכול להשיב על כך.
איילון: אין לי כרגע תשובה.

ועדת החקירה המוצעת על ידי תצטרך לחפש ולמצוא את התשובות האמיתיות לשאלות האלה.

קשה מאד להסביר את עמדתו של ראש השב"כ בכל הקשור לנושאים שונים שבהם נתבקש למסור מידע, לעתים אפילו שולי, בפרשת רביב. נראה כי קיימת מגמה ברורה של רצון להסתיר את האמת אפילו מפני רה"מ והקבינט הבטחוני. לדוגמה, בישיבת הקבינט עלתה שאלת התשלומים שמקבל אבישי רביב, לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

איתן: האם אבישי רביב מקבל מכם היום משכורת?
איילון: הוא משוקם של השב"כ.
איתן: אני לא מבין מה זה. הוא מקבל מכם היום משכורת או לא?
איילון: הוא לא מקבל משכורת.
איתן: כסף הוא מקבל?
איילון: הוא מקבל כסף.
איתן: הוא מקבל תנאים?
איילון: הוא מקבל כסף. הוא לא מקבל תנאים.
איתן: כמה כסף הוא מקבל מכם?
איילון: אני לא מתכוון לדווח על כך.
איתן: למה? זה ענין בטחוני?
איילון: אני לא חושב שזה ממין העניין.
איתן: אני רוצה לדעת כמה כסף הוא מקבל.
איילון: אין לי את הנתון.

דיון בפרוטוקול של ההופעה המשותפת של ארבל ואיילון בפני הקבינט מצביע על נסיונות נואשים ליצור חזית אחידה מול שרי הממשלה, כך, למשל, ניסה עמי איילון להמעיט בחומרת השלמת השב"כ עם הפעילות הבלתי חוקית שביצע רביב וכמובן שגם לפרקליטות היה עניין בכך.
איילון אמר בקבינט: יש פה בתיק מספר שיחות אזהרה. הוא (רביב) פוטר פעמיים בעת היותו סוכן שרות. על רקע העובדה שהוא עשה כל מיני פעולות…
נתניהו: מתי הוא פוטר?
ארבל: ב1994- עשו לו הפסקה.
איילון: הוא פוטר והוחזר.
ארבל: לחודש. היתה הפסקת פעילות.
איתן: זה נקרא פיטורין?
איילון: זו מעין הרתעה.
איתן: או.קיי. אז לא היה ממש פיטורין.
איילון: בסדר, זה פיטורין. אנחנו לא פועלים על פי דיני העבודה.

מכל הדברים שצויינו כאן, אדוני ראש הממשלה, אין מנוס אלא להגיע לכלל החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לא יתכן מצב שלפיו אדם כמו אבישי רביב, שהביא ככל הנראה לשב"כ ידיעות חיוביות, אך גרם בחופש הפעולה,שקיבל מהארגון, נזקים חמורים פי כמה, ימשיך להלך חפשי מבלי ליתן את הדין על מעשיו.

משל למה הדבר דומה? כאילו הטלנו על לויתן סמים להלשין על כמה מדגי הרקק שבין חבריו ובתמורה חתמנו לו על הרשאה בלתי חוזרת לעשות כרצונו בכל רחבי עולם הפשע, וגם שילמנו לו על כך.
במניעת העמדתו לדין של אבישי רביב יש מסר שלילי הפוגע קשה בחוסנו של הארגון. מתן היתר לסוכני השירות לצפצף על החוק ועל ההוראות, מתוך ידיעה כי לעולם לא יעמדו לדין, מדיניות כזו אינה מחזקת את השב"כ אלא מחלישה אותו. וכלפי הציבור אנו משדרים מסר של לית דין ולית דיין. ובהקשר ובהמשך ישיר לכל מה שצוין לעיל, גם דברים שאמרו ושלא אמרו ראש השב"כ ופרקליטת המדינה ראויים להתברר בוועדת החקירה, בשל החשיבות העקרונית של הנושא.

2. עד כמה שזכור לי (וזכור לי) עמיר בהתחלה לא הודה
גם אני ואתה אם נהיה במרתפים של השבכ במשך חודש ,קרוב לודאי שנודה שרצחנו את אליהו בן אלישר

3. עד כמה שידוע לי חלק מהדברים שהזכרת חסוי
חשוב לציין באותו ההקשר (לידיעתך)ששיר השלום המוכתם בדם נחשב לסודי ביותר ואין אפשרות לראותו מטעמים של בטחון המדינה

אין חור?

מה קורה פה?

אם הדף היה מקופל לארבע כפי שסימני הדם מעידים, ואכן עבר בו כדור,
מדוע יש "חור" רק בחלק אחד של הדף ולא בארבעתם?

מדוע נעלם החור מהדף, כפי שהוא מוצג היום לציבור?

יש חור?

אין חור?

2. היה עיתונאי שביקש לראות את שיר השלום האורגינלי לצורך כתבה.
ואחרי שמזמזו אותו שבועיים בסיבות שונות ומשונות
ניאותו לבסוף להביא לו רק את ההעתק (שהיה שונה מהמקור)

3. אתה צודק אין לי מושג ברפואה (אני מסתמך על אלה שיש להם מושג)
לעומת זאת ,המסמך שמציין שלא נמצאו סימני ירי בידיו של עמיר היה מובן לי
ומאוד קריא וברור

4. הייתה מעניינת אותי התייחסותך לגבי 2 המאבטחים שנרצחו והוסתרו מהציבור (אגב ,גם עמיר הזכיר שיש הסתרה מהציבור של הירצחו של אחד מהמאבטחים)

יום טוב

באמת??? מעניין איפה קראת את המסמך הקריא מאד הזה... הרי הוא אינו קיים... לו היה קיים, הוא הרי סותר את הגרסא הוורקרית ויסולית, על פיה אמנם עמיר ירה, אך אלו היו כדורי סרק... לידיעתך- כדור ח"ק, כפי שטוענים שעמיר ירה, משאיר גם משאיר סימני ירי על ידי היורה- הוא מכיל אבק שריפה, אך אין בו קליע. כך שהשקר הזה לא הגיוני, ואף סותר שקר אחר- שעמיר ירה סרק... תתאמו גרסאות לפחות, כשאתם משקרים לנו. בשלב הבא תנסה לספר לנו שעמיר הצדיק בכלל לא היה שם, ומה שראינו היה הולוגרמה...

>4. הייתה מעניינת אותי התייחסותך לגבי 2 המאבטחים שנרצחו
>והוסתרו מהציבור (אגב ,גם עמיר הזכיר שיש הסתרה מהציבור של
>הירצחו של אחד מהמאבטחים)
שקר!!! לא היה ולא נברא!!! שאל את פילוביץ- את זה כבר הוכחתי בעבר. אף מאבטח לא נרצח בשום מקום ובשום שלב. המצאה מבית וורקר את ויסולי!

רצח רבין-הרוצח מסתובב חפשי,עדיין...!!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5078&forum=gil&omm=0
דליה רבין דבקה בעמדתה: ''הכל תרגיל''...........
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5359&forum=gil&omm=0
שקרים, השב''כ ורצח רבין.......
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5554&forum=gil&omm=0
1. העיתונאי איתן אורן הוציא דיבתו נ' נדב העצני
http://rotter.net/forum/gil/5053.shtml#1
''שמפניה'' רץ לראשות מועצת מבשרת ירושלים !!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5484&forum=gil&omm=0
31 לחודש מרץ פסק דינו של ''שמפניה''=אבישי רביב
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5326&forum=gil&omm=0
רבין לא היה היחידי שנורה במכוניתו ...........
http://rotter.net/forum/gil/5548.shtml
דף מידע של ארגון אי''ל
http://rotter.net/forum/gil/5351.shtml

בקשר לתלונה- כנראה התבלבלת ביני לבין גולש אחר.

בינתיים, אני הוא זה שקורא לך שקרן, ואתה הוא זה שלא מתלונן...

לכל הגולשים- מי שהאמת חשובה לו, שלא יסתמך על "מקורות" אחוזי בולימיה סריקתית, אלא יבדוק בעצמו. דבר אינו חסוי, ותמיד מתייחסים המשקרים לכם ל"מסמכים" כאלה ואחרים. מסמכים אלו אינם חסויים, ואם תחפשו אותם, תגלו מציאות השונה לחלוטין ממה שמספרים לכם משקרי השקרים ואורגי המזימות.

תשובה ראשונה:
>>1. עמיר אמר (בהתחלה שנתפס) שאם הציבור הישראלי ידע את הסיפור
>>האמיתי ומי עומד מאחרי הרצח ,המדינה תהיה בשוק (אני לא מדייק
>>בניסוח)
>- לא אמת!! יגאל עמיר, כשנתפס, הוקף עשרות שוטרים, הוצמד לקרקע, והועלה
>לניידת. הכל בשידור חי לאומה. הוא לא חילק ראיונות לתקשורת, ולא יצא
>בהצהרות. זו שמועה שהופצה על ידי מי שחפץ לבלבל את הציבור, כאילו הוא
>אמר זאת לשוטרים שעצרו אותו. העובדה היא, שעד היום לא נמצא שוטר אחד
>מהעשרות שהקיפו אותו שיאשר את השקר הזה. כי זה לא קרה!!!

אני אעשה לך קל והסביר לך את מה'שאתה רואה למעלה:
החוקר מזכיר ליגאל עמיר את דבריו שלו עצמו(של יגאל עמיר).

הלאה נתקדם.. תשובה שניה:
>>2. היה עיתונאי שביקש לראות את שיר השלום האורגינלי לצורך
>>כתבה.
>>ואחרי שמזמזו אותו שבועיים בסיבות שונות ומשונות
>>ניאותו לבסוף להביא לו רק את ההעתק (שהיה שונה מהמקור)
>שקר! המקור הוצג ע"י פרס בתום השבעה, הוצג לציבור בפומבי, ואפילו
>הפילוביץ הביא סריקה שלו לא פעם כאן. כמובן- מלבד כתמי דם, אין בו שום
>חור. סיפור מצוץ מן האצבע!

ת'שמע, זה כבר ממש אדיוטי. מדוע לא לאפשר לציבור האזרחים היום! לצפות בשיר השלום המוכתם ?!?
אנשים מעוניינים להגיע ולהתרשם מעוצמתו של "שיר השלום" בהיכל השלום.
מה פקינג הסיפור הגדול ?!?
מדוע להסתיר אותו מהציבור ?!?
תסכים איתי שזה דבילי ומוזר יחדיו.

תשובה שלישית:
>>3. אתה צודק אין לי מושג ברפואה (אני מסתמך על אלה שיש להם
>>מושג)
>>לעומת זאת ,המסמך שמציין שלא נמצאו סימני ירי בידיו של עמיר
>>היה מובן לי ומאוד קריא וברור
>באמת??? מעניין איפה קראת את המסמך הקריא מאד הזה... הרי הוא אינו
>קיים... לו היה קיים, הוא הרי סותר את הגרסא הוורקרית ויסולית, על פיה
>אמנם עמיר ירה, אך אלו היו כדורי סרק... לידיעתך- כדור ח"ק, כפי
>שטוענים שעמיר ירה, משאיר גם משאיר סימני ירי על ידי היורה- הוא מכיל
>אבק שריפה, אך אין בו קליע. כך שהשקר הזה לא הגיוני, ואף סותר שקר אחר-
>שעמיר ירה סרק... תתאמו גרסאות לפחות, כשאתם משקרים לנו. בשלב הבא תנסה
>לספר לנו שעמיר הצדיק בכלל לא היה שם, ומה שראינו היה הולוגרמה...

מה'שאתה רואה למעלה זה מסמך משטרתי מה- 95\11\14
שאומר כדלקמן(אל תתייחס לקו. קרא אותו בעיון):
על שיער ראשו של יגאל עמיר נמצאו חלקיקים המוודאים (ש)ירי מסויים היה.
אולם על ידיו לא נמצא דבר וחצי דבר!! מה שאומר זה שהוא אמנם ירה, אבל לא כדור חי(כמובן שכל הסיפור הזה בטל ומבוטל
במידה והוא לבש כפפות).
רק לידיעה, ירי בכדור ח"ק אינו משאיר "עקבות" על הידיים(בשונה מתחמיש, חי, פלסטיק),
אלא רק על שיער הראש (שזאת כאילו "עקבה" אחרת שמופיעה גם כשיורים סתם קפצונים).
ואם.. בודקים היטב(?) מזהים את "העקבות" גם בסביבת הצוורון.

תשובה רביעית(בואנה יש'ך ים שאלות) - נדבר עליה בהמשך הדיון.

אני מאוד מקווה לקבל ממך התייחסות בלתי מתלהמת לחלוטין. תודה.

2. קח בחשבון שאתה טורח עבור איש שבכ (אורליאן) שכל תפקידו הוא לזרוע בילבול ולטשטש את האמת. (אבל תמיד טוב להביא עוד אינפורמציה לרווחת יתר הקוראים)
הסבר מפורט מיהו אורליאן תוכל למצוא באשכול זה תגובה #30

3. הפניתי אלייך 3 שאלות באשכול של "השמוק"
אשמח לקבל מענה

תגיד אתה ליצן מקצועי? אתה עובד אצל הסהרורי?? מה אומר עמיר על פי כתב החקירה: אני רוצה להסביר את הרקע למעשה שלי. משמע- רצחתי את רבין, אבל יש לי סיבות טובות...

הוא התכוון למה שלדעתו גרם רבין לעם ישראל בתהליך אוסלו. לא לשטויות ולשקרים שאתם מפיצים כאן. האיש מודה כאן במעשה במילים מפורשות, ואתם מייחסים לו נסתרות ונשגבות... איפה בדיוק הוא רומז שלא הוא רצח? על סמך מה נדמה לך שהוא רומז שמישהו אחר לבד מעצמו עומד מאחורי הרצח? שים לב: "אני מבקש להסביר את הרקע למעשה שלי". מה לא הבנת? תזכור, שמדובר באדם, שע"פ הודאתו ניסה פעמיים קודם לכן לרצוח את רבין. בנסיון השלישי הוא הצליח. ממש "מפי האתון" כולל ב"מסמך" שכולכם בונים עליו מגדלים ותיאוריות. הוא מודה ברצח, ואתם מוצצים מזה שטויות מגובבות. הבנת הנקרא, חביבי, הבנת הנקרא!

מעבר לזה- לא מכובד ולא רציני להעביר חלקי מסמכים ושברי מלים. זו מניפולציה על מסמך, ובמקרה הזה- מניפולציה גרועה.

כפי שאמרתי: זו לוליינות מילולית ושקר מודע!

>
>
>ת'שמע, זה כבר ממש אדיוטי. מדוע לא לאפשר לציבור האזרחים היום!
>לצפות בשיר השלום המוכתם ?!?
>אנשים מעוניינים להגיע ולהתרשם מעוצמתו של "שיר השלום" בהיכל
>השלום.
>מה פקינג הסיפור הגדול ?!?
>מדוע להסתיר אותו מהציבור ?!?
>תסכים איתי שזה דבילי ומוזר יחדיו.

אתה צודק- זה דבילי ומוזר- אין חור! יש דם! עוד שקר!

>
>
>מה'שאתה רואה למעלה זה מסמך משטרתי מה- 95\11\14
>שאומר כדלקמן(אל תתייחס לקו. קרא אותו בעיון):
>על שיער ראשו של יגאל עמיר נמצאו חלקיקים המוודאים (ש)ירי
>מסויים היה.
>אולם על ידיו לא נמצא דבר וחצי דבר!! מה שאומר זה שהוא אמנם
>ירה, אבל לא כדור חי(כמובן שכל הסיפור הזה בטל ומבוטל
>במידה והוא לבש כפפות).
>רק לידיעה, ירי בכדור ח"ק אינו משאיר "עקבות" על הידיים(בשונה
>מתחמיש, חי, פלסטיק),
>אלא רק על שיער הראש (שזאת כאילו "עקבה" אחרת שמופיעה גם
>כשיורים סתם קפצונים).
>ואם.. בודקים היטב(?) מזהים את "העקבות" גם בסביבת הצוורון.

מה שאני רואה אינו מסמך משטרתי, אלא פקס ראשוני (שאגב-בקלות יכול ללהיות מזוייף, אבל ניחא...). דוח החקירה המלא שונה. ח"ק דווקא כן משאיר סימני ירי, משום שגם בח"ק יש פיקה.

אתה רוצה שאני אשלח לך פקס, על פיו מצאתי סימנים לנוכחות חיים על המאדים? מה תגיד אז? יש חיים על המאדים?

שים לב:

מהמסמכים שלך עולה שעמיר מודה ברצח. בדף שיר לשלום לא נמצאו חורי ירי. דו"ח החקירה המלא אינו חלק מהקונספירציה, אלא איזשהו פקס עלום חסר משמעות משפטית לחלוטין.

לעומת זאת- ממה שכולנו יודעים, עמיר הורשע בבית המשפט ברצח שבו הודה בעצמו. פסיקת בית המשפט מחייבת, ולכן רוצחו של רבין הוא עמיר, מי שטוען אחרת הוא בחזקת שקרן. הטוענים אחרת משתתמשים בחלקי מסמכים, מדביקים פרשנויותת תמוהות לדברים מפורשים, מתייחסים לתכתובת בלתי רשמית (פקס...) כאילו הם מסמכים רשמיים. מעלימים מעיני קוראיהם מסמכים רשמיים ועוד ועוד.

>הוא התכוון למה שלדעתו גרם רבין לעם ישראל בתהליך אוסלו. לא לשטויות
>ולשקרים שאתם מפיצים כאן. האיש מודה כאן במעשה במילים מפורשות, ואתם
>מייחסים לו נסתרות ונשגבות... איפה בדיוק הוא רומז שלא הוא רצח? על סמך
>מה נדמה לך שהוא רומז שמישהו אחר לבד מעצמו עומד מאחורי הרצח? שים
>לב: "אני מבקש להסביר את הרקע למעשה שלי". מה לא הבנת? תזכור, שמדובר
>באדם, שע"פ הודאתו ניסה פעמיים קודם לכן לרצוח את רבין. בנסיון השלישי
>הוא הצליח. ממש "מפי האתון" כולל ב"מסמך" שכולכם בונים עליו מגדלים
>ותיאוריות. הוא מודה ברצח, ואתם מוצצים מזה שטויות מגובבות. הבנת
>הנקרא, חביבי, הבנת הנקרא!

>מעבר לזה- לא מכובד ולא רציני להעביר חלקי מסמכים ושברי מלים. זו
>מניפולציה על מסמך, ובמקרה הזה- מניפולציה גרועה.
>כפי שאמרתי: זו לוליינות מילולית ושקר מודע!

אני לא ליצן ואני גם לא עובד אצל אף אחד(אני עצמאי).
הבאתי לך רק את המשפט הרלוונטי מתוך המסמך, משום (ש)שמתי לב שמסה של חומר מעבירה אותך על דעתך(אני דואג לך).

כל שאר המלל שהשפרצת אינו קשור לכלום. במיוחד:
"הוא התכוון למה שלדעתו גרם רבין לעם ישראל בתהליך אוסלו"
מעניין שאתה יודע בדיוק למה הוא התכוון !

>אתה צודק- זה דבילי ומוזר- אין חור! יש דם! עוד שקר!
נכון אתה צודרק השקר הזה שייך לפרס, הוא אמר שיש חור.

>מה שאני רואה אינו מסמך משטרתי, אלא פקס ראשוני (שאגב-בקלות יכול
>ללהיות מזוייף, אבל ניחא...). דוח החקירה המלא שונה. ח"ק דווקא כן
>משאיר סימני ירי, משום שגם בח"ק יש פיקה.

המסמך המשטרתי אינו מזוייף ואם אתה כל כך בטוח.. קדימה תתבע!

>אתה רוצה שאני אשלח לך פקס, על פיו מצאתי סימנים לנוכחות חיים על
>המאדים? מה תגיד אז? יש חיים על המאדים?

כנס ללינק ולמד (ש)מים מרמזים על חיים:
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4493

>שים לב:

>מהמסמכים שלך עולה שעמיר מודה ברצח. בדף שיר לשלום לא נמצאו חורי ירי.
>דו"ח החקירה המלא אינו חלק מהקונספירציה, אלא איזשהו פקס עלום חסר
>משמעות משפטית לחלוטין.

אתה שקרן אורליאן. מהמסמכים שהצגתי אין שום רמז שעמיר מודה ברצח.
אתה מוזמן לתבוע בגין המסמך המזוייף לטענתך(הוא אמנם הודה אולם לא במסמכים שצרפתי).

>לעומת זאת- ממה שכולנו יודעים, עמיר הורשע בבית המשפט ברצח שבו הודה
>בעצמו. פסיקת בית המשפט מחייבת, ולכן רוצחו של רבין הוא עמיר, מי שטוען
>אחרת הוא בחזקת שקרן. הטוענים אחרת משתתמשים בחלקי מסמכים, מדביקים
>פרשנויותת תמוהות לדברים מפורשים, מתייחסים לתכתובת בלתי רשמית
>(פקס...) כאילו הם מסמכים רשמיים. מעלימים מעיני קוראיהם מסמכים רשמיים
>ועוד ועוד.

>תקרא את השטויות הללו בעין בלתי משוחדת- כתוב על הדברים שקר לאורך
>ולרוחב!

רק בינתיים אורליאן.. רק בינתיים.

אתה הבנת את זה???
המשפט שעליו אתה בונה הרים וגבעות, הוא הודאה במעשה!

זה כבר לא שאלה של אמת או שקר, אא הבנת הנקרא ברמה בסיסית.
או שאתה לוקה בהבנת הנקרא, או שאתה שקרן. לגבי הפילוביץ השאלה לא רלוונטית- הוא שקרן!

ה"מסמך המשטרתי" שלך אינו מסמך אלא קטע מפקס, שמי יודע אם נשלח.

תראה לי, היכן זה כתוב?! ובאיזה הקשר?!

אתה בכוונה תחילה!! מנסה לעשות סלט .
תביא את כל המסמך שבתוכו הציטוט, או ואז כל החבר'ה
הצופים בנו יוכלו לקבוע, מי כאן לוקה בהבנת הנקרא !?!

ואל תגיד לי " אני לא יכול למצוא את זה" !!

אבישי רביב גויס לשירות הביטחון הכללי בשנת 1987. ראש הממשלה היה אז יצחק שמיר, אך ספק אם ידע על הגיוס המוזר הזה. הימים היו ימים קשים לשב"כ. בכיריו, ובהם יוסי גינוסר, פרשו בעקבות החנינה התמוהה מעט שהעניק להם נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג, ולא בטוח שבמשרד רה"מ שלטו ב"פרשה" החדשה באותה העת.

הפרובוקטור

משימתו של רביב היתה לפעול בקרב מה שהוגדר אז בידי מגייסיו כ"חוגי הימין-הקיצוני". עצם הגדרת התפקיד מקוממת, שכן בחברה חופשית לא מקובל שרשויות השלטון "שותלות" אנשים מטעמן בקרב אוכלוסיות אזרחיות כדי לספק ידיעות, לבחון הלכי-רוח - ולדווח לממונים. דא עקא: הכרעת הדין, שבסיומה זוכּה רביב מן האשמה של אי-מניעת פשע, אינה מתייחסת למוסריות או לחוקתיות שבעצם גיוסו של אבישי רביב, או לעצם הרעיון, שיש בו ניחוח של בולשביזם מאוס. הכרעת הדין מתייחסת רק לעצם הגיוס, שאולי בראשיתו תמים היה. בדו"ח ועדת שמגר, הלא היא ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לאחר רצח יצחק רבין ב - 4.11.1995 בראשותו של מאיר שמגר, הנשיא (בדימ.) של בית-המשפט העליון, נאמרים הדברים בלשון בוטה הרבה יותר:

... נתפס גם למעשים רבים שהיו בגדר הפרות חוק ... ולמרות האזהרות וההתראות של המופקדים על הקשר עמו לא פסק מכך... 2

למעשה היה רביב סוכן-מדיח, פרובוקטור, שמעשיו נועדו לשרת מספר מטרות. לא כולן היו על דעת מפעיליו, אולם, בדיעבד, הם נתנו להן את הסכמתם – בין אם בהעלמת עין, שכן מעשים אלה סייעו לאבישי רביב ל"היטמע" בקרב 'אוכלוסיות היעד', ובין בהתנהגות שיש בה משום הסכמה מכללא. בסופו של דבר, רביב ראה את תפקידו בעיקר כמי שמופקד על יצירת מדנים בין יהודים לבין ערבים, על ליבוי שנאה כלפי היישוב היהודי ביהודה ובשומרון, במיוחד בחברון ובקרית-ארבע, ועל מתן שירות נאמן למחוללי אוסלו בשנים שלאחר ה- 13.9.1993 - היום בו לחץ יצחק רבין את ידו של יאסר ערפאת על מדשאת הבית הלבן. בוועדת שמגר נאמרו דברים קשים במיוחד על נושא זה - ובמיוחד על הלגיטימיות של הפעלת סוכן-מדיח בקרב ציבור המתנגד למדיניות הממשלה:

...אנו מתייחסים כאן, אפוא, לסוכן שהתנהגותו גדושה פרובוקציות, שאיננו נשלט כראוי על-ידי מפעיליו ואשר גם אישרו לעתים מעורבותו בפעילויות קיצוניות שנועדו להגביר את אמינותו בעיני סביבתו. הפרובוקציות שלו - בייחוד ככל שהדבר נגע לפגיעות פיסיות בערבים ובהצגה בדבר קיומם של גופים פוליטיים קיצוניים ואלימים, יש להן מימד ברור של פגיעה עקיפה - אך ברורה - בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו לא יכלו להתעלם ממנו...

מפעיליו של אבישי רביב בשב"כ ידעו, אפוא, על פעילותו הפלילית. הם אף טרחו לפנות מעת לעת, בהיחבא, למשטרה ולפרקליטות – שתי זרועות מרכזיות במערכת אכיפת החוק – על מנת שתסגורנה את תיקי החקירה נגדו. רק מעשה התקיפה נגד חברת הכנסת תמר גוז'נסקי לא נסלח לו והוא הורשע. רביב הודה לא אחת בפני מפעיליו, בשיחות 'קילוף', בביצוע עבֵרות לא קלות הן כלפי ערבים והן כלפי יהודים. מפעיליו אף בחרו, משום- מה, להטיל עליו לכתוב סיסמאות נגד "תהליך השלום". הכוונה היתה מן הסתם להגביר את 'אמינותו' בקרב מאות האלפים שהשתתפו בימים ההם בהפגנות נגד 'מהלכי אוסלו'.

טקס השבעה מבוים

בדו"ח ועדת שמגר מצוטטות שיחות בין אבישי רביב למפעיליו, ובאחת מהן עלה סיפור "טקס ההשבעה" המבוים של ארגון "אייל" בהר הרצל. "הטקס" זכה ל"סיקור עיתונאי" ושודר ב - 22.9.1995 ביומן שישי של הטלוויזיה הישראלית. הכתב, איתן אורן, ידע ללא ספק שהוא נותן יד ל"סיקור" של טקס מפוברק, ובשב"כ כעסו על רביב ואף טרחו להשעותו לחודש ימים. חידוש הקשר עמו נעשה ב- 31.10.1995 (4 ימים לפני הרצח). (לעניין זה ראה פרטיכל ישיבה שהתקיימה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ב - 16.6.1996 בנושא זה. השתתפו, בין השאר, עדנה ארבל, מיכאל בן-יאיר, משה לדור, נאוה בן-אור, טליה ששון ואנשי שב"כ. לא הוגש כתב-אישום נגד המעורבים, למרות העבֵרות-לכאורה שנעברו באותו מעמד. אם מישהו תוהה, לעתים, למה רבים כל כך איבדו את אמונם באלה המופקדים על אכיפת החוק – זהו המסמך הנכון לקרוא).

אין ספק, אפוא, שגם בפרקליטות וגם בשב"כ ידעו כל העת שמדובר בפגע-רע, העושה ככל העולה על רוחו בחסות שירות הביטחון הכללי - עד הגיעו לשיא בהפגנה של המחנה הלאומי בכיכר ציון בירושלים. שני קטינים הכינו פוטומונטאג' המציג את ראש הממשלה במדי SS . אבישי רביב נטל מהם את הכּרזה והציגו בפני כתב הטלוויזיה ניצן חן – על מנת ללבות את היצרים, להתסיס את הרוחות ולעורר שנאה כלפי המחנה הלאומי. הצגת הכּרזה על מסך הטלוויזיה יצרה בוודאי את הרושם בקרב רבים כי מדובר בכרזות ענק הנישאות בידי משתתפי העצרת בכיכר ציון, ולימים אף נטען שאלה שעמדו על המרפסת ונאמו בפני באי הפגנת המחאה, ראו את השלטים ולא מחו. הפרובוקציה של רביב היתה הפרה בעליל של עקרונות הדמוקרטיה.

אולם לא על רוחו הרעה של אבישי רביב, שריחפה מעל פני הגלים הסוערים שזעזעו את אזרחיה היהודים של מדינת ישראל נסב המשפט. נציין במאמר מוסגר כי על דרכי התנהלותה של פרקליטות המדינה היה מקום לכתוב יותר, בעיקר נוכח מעשיה של ליאורה גלט-ברקוביץ מפרקליטות המדינה, ערב הבחירות האחרונות (לאור מה שהתברר בדיעבד לגבי השיקולים שהנחו את ראשי מערכת אכיפת החוק, ובמיוחד את אלה שעמדו בראש "המחלקה היהודית" שם).

מתוך תדפיס פרטיכל הישיבה בנושא "טקס ההשבעה", שהתקיימה כשבעה חודשים לאחר הרצח בלשכתו של מיכאל בן-יאיר (אז עדיין היועץ המשפטי לממשלה) - מתברר ששיקולים מוזרים ביותר, בלשון המעטה, נשקלו בידי המשתתפים ב"פורומים" אלה - שיקולים שאינם מתאימים למי שרואה את תפקידו אך ורק כשמירה על שלטון החוק. אני סבור שלא מעטים היו רואים בדרך ההתבטאות של חלק מן הנוכחים בלשכת היועץ קווי דמיון לדברים הנאמרים בכינוסים של ראשי 'הפשע המאורגן'. התברר כי ראשי הפרקליטות והשב"כ חשבו שם כמעט רק על דבר אחד: כיצד יוצאים מן הבוץ המשפטי אליו גרר אותם אבישי רביב, מבלי שידבק בהם-עצמם רבב אישי. נאוה בן-אור, למשל, כיום מבכירי פרקליטות המדינה ומועמדת לתפקיד פרקליטת המדינה, הביעה חשש מפני הסניגור שייַצג את אבישי רביב, אם יועמד לדין בנושא "טקס ההשבעה" בהר הרצל: "… יהיה מגויס אידיאולוגית, וייתכן שישתף פעולה עם גורמים קיצוניים…"

אי-מניעת פשע

לימים, יש להודות, כאשר השב"כ הסיר את התנגדותו (?!) להעמדת אבישי רביב לדין בגין אי-מניעת פשע (מתוך חשש שהמשך ההתנגדות לכך תגביר את ההרגשה שיש ל'תורת הקונספירציה' על מה לסמוך) נעשה הכל כדי שהייצוג המשפטי יישאר בידי "נאמני השלטון". בראש צוות ההגנה התייצב יוצא-שב"כ, עוה"ד איתן פלג, ולידו שימשו עוד שלושה(!) עורכי-דין. מַערך ההגנה הזה עלה, ללא ספק, ממון רב. מותר לנחש שאבישי רביב לא שילם דבר מכיסו. רק כדי לסבר את האוזן, יש להדגיש שהתקיימו כ- 20 ישיבות לגילוי ראיות ולהסרת חיסיון מראיות אחרות בכמה ערכאות – וזאת עוד לפני היפתח המשפט. השופט יעקב טירקל מבית-המשפט העליון, העיד על עצמו כי נאלץ לעבור על 20,000 מסמכים (!) לצורך מתן החלטתו בנושא הסרת החיסיון.

אי-מניעת פשע היא עבֵרה מאוד מיוחדת, שכן היא מטילה על היחיד בחברה אחריות אישית למנוע, בכל האמצעים הסבירים, את זממו של אחר לעשות מעשה פשע. זאת בתנאי שהיחיד יודע כי האחר זומם, כאמור.

בפועל נסב, אפוא, המשפט סביב השאלה אם ידע אבישי רביב שיגאל עמיר מתכוון-זומם לרצוח את יצחק רבין, ואם האמין שיגאל עמיר באמת ובתמים מתכוון להוציא את זממו אל הפועל. כאשר נדונה שאלה זו בעניינה של מרגלית הר-שפי, צעירה כבת 19 בעת שהתרחש הרצח, לא היה למישאל חשין, שופט בבית-המשפט העליון, כל קושי לקבוע כי:

...לעולם, לעולם לא נדע כיצד היו מתגלגלים הדברים לו עשתה המערערת את שמצוּוה היתה לעשות - לדווח לרשויות על מזימת הרשע של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין. לו אך עשתה המערערת מעט שיכולה היתה לעשות, אפשר היה יצחק רבין עִמנו היום הזה. שיחת טלפון אחת, ולו בעילום שם, וחייו של יצחק רבין אפשר היו ניצלים...

הקשר בין אבישי רביב לבין יגאל עמיר היה, בפועל, אינטנסיבי הרבה יותר מן הקשר שהיה בין מרגלית הר-שפי לבין יגאל עמיר. אבישי רביב עזר ליגאל עמיר, בין השאר, לארגן "שבתות סטודנטים" בישיבות שונות, ביהודה, בשומרון ובחבל עזה, לצורך הבעת תמיכה במתיישבים. הכרעת הדין מפרטת רק 8 ידיעות(!) שמסר, כביכול, אבישי רביב למפעיליו בנוגע ליגאל עמיר, אולם ברור שאנשי השב"כ שהופיעו במשפט, בוודאי חיפשו לגמֵד בכל דרך את היקף הידיעות שהיו להם עצמם אודות יגאל עמיר. ניסיון זה נראה פתטי, במיוחד אם זוכרים הן את זיכרונות-הדברים שכתבו אנשי השב"כ מיד לאחר הרצח (שבהם התוודה אבישי רביב) והן את ההחלטה של אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שבה הוא מסביר כיצד הגיע להחלטה להעמיד את אבישי רביב לדין. אולם למרבה ההפתעה (ואולי לא), בית-משפט השלום "קנה" את הסחורה העבֵשה הזאת.

אבישי רביב הועמד לדין פלילי בעיקר נוכח וידויו בפני חוקרי השב"כ מיד לאחר הרצח, אבל הכל יודעים שהיו ראיות נוספות. "יוני" רשם זיכרון-דברים בעקבות שיחתו עם רביב ב- 8.11.1995. איש השב"כ כתב במפורש שאבישי רביב הודה כי שמע את יגאל עמיר מתבטא מספר פעמים שעל יצחק רבין חל "דין רודף" וכי "צריך להרוג אותו". ראוי לצטט מתוך התרשומת של "יוני" בעיקר את הדברים האלה:

…מוסֵר כי בעקבות הפיגועים שהיו בשנה האחרונה בעקבות הסכמי אוסלו, וכן בעקבות משבר אישי לאחר שעזב את חברתו, החל יגאל עמיר להתבטא כי הוא ירצח את רבין…( ראה - סעיף 6)

…מודה כי נודע לו מפי יגאל עמיר כי יצא לעצרת שנערכה ב'יד ושם' ובה אמור היה רבין להשתתף ושם חיפש אותו. לאור הדברים ששמע מיגאל עמיר, כי מתכנן לרצוח את רבין, הבין כי תכנן במהלך העצרת לפגוע ברבין. בפועל, באותו יום היה פיגוע בבית-ליד, ורבין לא הגיע ל'יד ושם'… ( ראה – סעיף 8)

תרשומת נוספת, של "משה", מציינת, בין השאר, שיחות של אבישי רביב גם עם חגי עמיר: על-פי התרשומת מפיו של רביב, אחיו התבטא שעל יצחק רבין חל דין רודף ודין מוסֵר וצריך להרוג אותו. לגבי שיחותיו עם חגי עמיר, ציין אבישי רביב, בין השאר, את הדברים האלה:

… מציין שבאחת השיחות עם חגי סיפר לו האחרון כי ברשותו כדורי הולופוינט, שבמידה ויורים בהם כנגד אדם הוא נהרג במקום, מאחר והם גורמים נזק רב לגוף… חגי סיפר שבמחסנית שברשותו יש כדורים כאלה…(ראה - סעיף ו).

אפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה ראיות על התבטאויות של אבישי רביב, גם בפני שוטרים וגם בפני עיתונאים, מהן ניתן להסיק באורח חד-משמעי שאבישי רביב ידע גם ידע, שיגאל עמיר זומם לרצוח את ראש הממשלה – ושהוא אף עשה מעשים לצורך מימושה של כוונה זו. בעיתון מעריב מיום 10.11.1997 מוסר העיתונאי אמיר גילת כי בערב שבו נרצח יצחק רבין, עוד בטרם פורסם אפילו כי ראש הממשלה מת מפצעיו וגם בטרם נודע מיהו המתנקש, טִלפן אליו רביב ומסר לו את זהותו של הרוצח. בידיעה אחרת של העיתונאים ארבל אלוני ואמיר גילת נכתב, בין השאר, כי:

…למרות זאת, מסר רביב פרטים מדויקים על יגאל עמיר: שמו המדויק, גילו, היותו סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וכן פרטים על השירות הצבאי שלו ...

במהלך המשפט התנגדו סניגוריו של רביב להגשת הודאותיו בפני חוקרי השב"כ, אלו המופיעות בזיכרונות-הדברים שהוזכרו לעיל. החלטת הביניים מחזיקה 82 עמודים והיא התקבלה ברוב של שני שופטים מול אחד. נשיא בית-משפט השלום בירושלים, השופט אמנון כהן, סבר שאין לקבל את ההתוודויות של רביב. על טעמיו אין לעמוד עתה, שכן בסופו של דבר כל שלושת השופטים החליטו, באורח תמוה למדי, לזַכותו מן האשמה שיוחסה לו.

האומנם זכאי?

קראתי את הדברים חזור וקרוא – ופשוט לא האמנתי. כיצד יכול היה בית-המשפט שלא לראות את מה שכל קורא בר-לבב היה מבין: שירותי הביטחון פשוט התגייסו, במלוא עוצמתם, כדי לטהר את השרץ ולנקות את עצמם מכל חשד שיכול היה לעלות מן האפשרות שאבישי רביב ידע ולא דיווח; או מן האפשרות, הגרועה פי כמה, שהוא אמנם דיווח, ומישהו בשב"כ או מעליו החליט לתת לדברים "להתגלגל" - לא מתוך כוונה שראש הממשלה יירצח חלילה, אלא שניתן יהיה לעצור את "המהלך" בעוד מועד, תוך הפקת רווחים בכמה וכמה מישורים.

לאה רבין כתבה בספרה "הולכת בדרכו", שפורסם בשנת 1997, את הדברים הבאים:

…שמעתי שלושה קולות נפץ קצרים… שמעתי המון רוחש ומישהו צועק 'זה לא היה על אמת!'… מרגע שנדחקתי לתוך המכונית שאלתי אותם שוב ושוב, מה קרה? והם שבו וענו בכל פעם "זה לא היה על אמת"… הרגעים עברו לאטם, ואני התחלתי לחשוש שהכדורים לא היו כדורי-סרק… טילפנתי ממטה השב"כ לבִתי דליה. "מישהו ירה באבא", אמרתי לה, "אבל אומרים לי שזה לא היה רציני, שהאיש ירה כדורי סרק"…

אישור לאמירות האלה יש הן מבני-משפחתה של לאה רבין והן ממקורות זרים, ועד היום אין איש בשב"כ, מאלה שליוו את לאה רבין, שיקום ויטען שהדברים לא התרחשו כפי שהיא תיארה אותם. לעומת זאת, ניתנה לשב"כ הזדמנות פז ל"תקן את ההיסטוריה" במשפטו של אבישי רביב. לפתע מצאו את עצמם חוקרי השב"כ מעידים שהם עצמם לא האמינו, בזמנו, לווידויו של רביב, או שרביב היה, למעשה, "אדם ילדותי באופיו, נסחף אחר האירועים ללא יכולת שליטה עצמית ורודף פרסום", כדברי איש השב"כ "כפיר" או כדברי "יוני" לפרקליטת המדינה, ערב הגשת כתב-האישום נגד רביב, כי "הנאשם הנו אדם בעל רמה אישית נמוכה וכי הוא אינו יודע להבדיל בין עיקר לטפל". הפסיכיאטרית, ד"ר ב. גאוני, תיארה את אבישי רביב כבעל "הפרעה אישיותית נרקיסיסטית".

חגי עמיר סירב להעיד במשפט, חרף אמירות מאוד ברורות שלו במהלך החקירות ובעת משפטו שלו, וקצת קשה להבין מדוע אי-אפשר היה לכפות עליו, באמצעים המקובלים, להעיד ולהסביר את הדברים שאמר בחקירותיו ובמשפטו. יגאל עמיר, שהתרצה והגיע למשפט כעד הגנה (!), מסר עדות, מסיבות מאוד ברורות, שכל תכליתה היתה ליתן לשב"כ חבל הצלה.

בסופו של דבר, הכרעת הדין עשתה חסד של ממש גם עם הפרקליטות וגם עם השב"כ. רק עַם ישראל נמצא מפסיד, שכן מי שקורא את הראיות כולן, ולא רק את אלה שהוגשו לשופטים, הגם שאף באלו היה די והותר כדי להגיע לידי מסקנה מרשיעה, מֵבין שהיה זה משחק 'מכור' מראש.

זאת, בעיקר משום שכל מי שהעיד מטעם התביעה במשפט, והיו אלה בעיקר אנשי שב"כ ומשטרה, עשה זאת כמי שכפאו שד. הלא ברור שהרשעתו של אבישי רביב - וזאת ידעו גם השופטים - היתה פותחת 'תיבת פנדורה'. הנחשים שהיו מגיחים ממנה היו מסכנים בארסם הרבה מאוד חשובים. וכאשר הסכנה היא כה ברורה ומוחשית, ה'צמרת', כולל השופטים הנכבדים, יודעת לצופף שורות.n
http://nativ.cc/May2003/misgav.htm

השתמשתי באותה חתיכת מסמך שאתה העברת אלינו. אם לך מספיקה חתיכתת מסמך "להוכיח" שעמיר צח וטהור, לי מספיקה אותה החתיכה, להוכיח שהוא לא....

אתה רוצה את כל המסמך? תביא אותו אתה.... לא אני הכרחתי אותך להביא חלק מתוך מה שאולי הוא מסמך מלא ואולי לא. אם אתה מתקשה למצוא את כל המסמך, זה רק מגביר את החשד לגבי אמינותו ואמינותך.

זו כבר מוקיונות מקצועית- לצאת חוצץ כנגד מה שאתה עצמך הבאת לכאן...

אתה מבין? לשקר אין רגליים! ככל שתשתדל לשוות לשקר שלך חזות אמיתית, הוא יקרוס בסופו של דבר. ככה זה עם שקרים- הם נוטים לקרוס!

>"אני מבקש להסביר את הרקע למעשה שלי".
>אתה הבנת את זה???
>המשפט שעליו אתה בונה הרים וגבעות, הוא הודאה במעשה!
קודם כל הוא הודה ברצח בגלל שזה מה שהבוסים שלו אמרו לו לעשות!
דבר שני בציטוט הזה(עדיין)אין שום הודעה במעשה! השאלה הגדולה בציטוט הזה היא מה הוא באמת עשה!, לא מה שראינו(עלק) בטלויזיה.

>ה"מסמך המשטרתי" שלך אינו מסמך אלא קטע מפקס, שמי יודע אם נשלח.
המסמך המשטרתי "שלי" בכלל אינו פקס וגם אם הוא פקס שנשלח או לא נשלח(כאילו זה משנה) זה לא אומר שהוא מזוייף! ואם אתה חושש כי הוא מזוייף, אתה מוזמן לתבוע את מי שפירסם אותו, או ועד אז הוא אמיתי ואותנטי.
אין לי גם שום בעיה לצרף אותו, הבעיה היא שראיתי(ואולי קצת בצדק)שמסות של חומר מבלבלות אותך לגמרי ואתה מאבד את המערב, לכן הבאתי לך בדיוק את מה ששאלת ולא את כל הדף.

>אין לכם הוכחות. אין לכם חיזוקים, רק ערימה של שקרים ומניפולציות על
>טקסטים. זאת, עוד לפני שאנחנו נדרשים לעובדה הברורה שעמיר הוא רוצחו של
>רבין על פי דין, ומי שטוען אחרת הוא בחזקת שקרן על פי חוק!!!

יש לנו הוכחות ויש לנו חיזוקים, ואתה יודע מה הבעיה הכי גדולה כאן?!
זה שהמערכת לא יכלה להוציא מבצע כזה בלי להשאיר עקבות!! הכל כאן התבצע
בצורה כל כך רשלנית שזה אבסורד. תחשוב על זה.

אתה צודק בעוד משהו, יגאל עמיר הוא רוצחו של רבין על פי דין.
אבל אל תשכח שגם ברנס היה רוצח על פי דין!!

שיהיה לך יום טוב :-)

וחוץ מזה?? איזה נמשיך? מה נמשיך??? הקרקס הזה הופך ביזארי מדיי לטעמי, ובכלל - נראה לך שאני אמשיך לשחק איתך במשחק המטומטם הזה, אחרי השטויות שאתה כותב עלי???

אתה לא מסוגל לנהל דיון מבלי להכנס לי לוורידים (נו זה עדיף על השותף העלוב שלך שנכנס לי לתחתונים...).

אני חושב שעליבותך ובורותך, חוסר הבקיאות שלך בחומר שאתה עצמך מביא, והגיחוך שבטענותיך הובהרו די צרכי באשכול הזה- תבלה... אל תשכח את האשכול הזה- הוא ישמש אותי בכל פעם שהשטויות הללו יצופו פה. הבאת במו ידיך את הודאת עמיר ברצח, ואתה מתעקש לשכנע אותנו שהוא חף מפשע.... תתחיל בזה שתשכנע אותו, מוקיון.

לא אתה- רודף צדק הוא הקשקשן הלהגן. אלף סליחות.

לעצם העניין- מה טעם יש להמשיך?? האיש הודה במעשה- אתה עצמך הבאת את ההוכחה. שכנע אותו בחפותו, לפני שאתה משכנע אותי...

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.