בס"ד *🔥�אור החיים יומי🔥�*
*מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה*
*☆בוקר טוב, ויום מבורך ומוצלח, יום הששי, כז' תמוז☆*
*אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון, ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם, ויסעו...*
ומקשה *רבנו האור החיים הקדוש,* מדוע הפסוק נקט ענין המסעות ולא ענין החניות, ואדרבה במדרש אמרו משל למלך שהיה בנו חולה, והוליכו למקום אחד לרפאותו, כשחזרו, התחיל אביו מונה כל המסעות ואומר כאן ישננו, כאן חששת את ראשך, כך אמר ה' למשה, מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני, לכך נאמר *'אלה מסעי'.* ולפי דברי המדרש, היה לפסוק להזכיר את החניות ולא את הנסיעות???
ומבאר רבנו, על פי מה שכתבו אנשי אמת, *שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה, שלקחה הטומאה, שמקום חנייתה הוא במדבר השמם, ודרכו שם עדת ה' כדי להוציא בולעו מפיו, וזה הטעם, שהיו מקומות שחנו שם 12 שעות, ויש מקומות שחנו שם שנה אחת, הכל לפי מה שצריך כדי לברר את הניצוצות שישנם במקום ההוא,* ובירור זה אין כח בעולם שיכול לעשות אותו, אלא רק *'הקדושה השלימה',* פירוש ענין הקדושה השלימה, זהו השכינה וישראל והתורה, ויש בזה חיבור פרטי וחיבור כללי, *חיבור פרטי,* זה שישים רבוא נשמות ישראל, *וחיבור כללי* זה משה רבנו שהוא כלול כל נשמות ישראל, כי הוא האילן שממנו נצצו נשמות שישים ריבוא שהיו שם, וכלשון קודשו של רבנו: *'ונסתייעו בעזר אלוקי, בשכונת שוכן הבירה, ושברו מלתעות עוול וביררו בירור עצום'.*
וזהו מה שכתוב כאן מסעות ולא חנייות, כי בזמן החנייה לא עשו דבר, ורק בזמן הנסיעה היו לוקחים עמם את המסע היקר בעולם, והוא הניצוצות שהיו במדבר, ולכן אמר *'אלה מסעי',* כלומר, *אלה פסל את כל המסעות שבעולם, ורק המסעות האלו נחשבים למסעות, בגלל מה שתיקנו ולקחו בנסיעתם.*
ואפילו שהאבות הקדושים גם הלכו במדבר, מכל מקום לא יכלו לעשות מה שעשו ישראל במדבר, וזה מה שהפסוק מדגיש, *'אשר יצאו מארץ מצרים',* ונצרפו בכור הברזל שהיא ארץ מצרים, ובזה היו נשמותם ראויים לברר ניצוצי הקדושה בכל מקום אשר יהיו שמה, ועוד אמר הפסוק *'לצבאותם',* שזה שלימות הצבא אשר תשרה עליו השכינה שהוא מספר שישים ריבוא, ופחות ממספר זה אינו בגדר השלימות, ולכן לא נתן ה' את התורה לראשונים, לפי שלא היו שישים רבוא ולא היה בהם שלימות הצבא שתשרה עליהם השכינה הנקראת צבאות.
ובפרשת בהעלותך כתב רבנו, *שטעם הליכת ישראל במדבר, היתה לברר ניצוצי הקדושה השבויות ברשות שוכן מדבר ציה. ויש שתי הדרגות, א, המסית והמפתה. ב, המזיק והמחבל, ואין בטבעו לפתות. וזהו ויהי בנסוע הארון, כשהיה נוסע, היו מתדבקים בו כל ניצוצי הקדושה, וזהו שאמר הפסוק 'קומה ה' ויפוצו אוייבך' שהם קליפות הנאחזות בקדושה יתפוצצו, וכנגד הרע שמפתה את האדם, אותם המשניאים את ה' בלבות בני אדם, אמר 'וינוסו משנאיך'.*
**
*☀התענוג השבועי שלי☀*
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
