הנאום המלא של פרופ' הלל וייס:  

המקהלה הצה"לית המתוזמרת שעושה דמוניזציה מוחלטת לפרופ' הלל וייס, בגיבוי עורכי החדשות אשר הציבו כל גיהוק בעניינו בראשי מהדורות החדשות, אינה מקרית ואינה תמימה. מטרתה הנסתרת היא להכשיר את השימוש בחיילי צה"ל, מתי המעט שהסכימו להתגייס על מנת להגן על המדינה והלכו ליחידות קרביות, למשימות הגירוש, ההריסה והדיכוי בכוח שמתכננת הממשלה לציבור המתנחלים .
תזכורת-פ"ש: ''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ??
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files

צמרת צה"ל ומשרד הבטחון, שכשלונותיהם ומחדליהם בשנים האחרונות הביאו את מדינת ישראל לעברי פי פחת עד כדי סיכון עצם קיומה, מצאו סוף סוף את האויב האמיתי. ה"ספין" המאורגן הזה מיועד להשכיח מתודעת הציבור את "חמאסטן" שהוקמה בעזה בחסות צה"ל ואשר מפגיזה את שדרות ואשקלון בטילים מידי יום; את מחדלי מלחמת לבנון שרק אפס קציהם נחשפו עד עתה; את ההזנחה הפושעת של העורף במלחמה, לפניה ואחריה; את שחרור המחבלים והרוצחים ללא תמורה, ואספקת הנשק אשר מקימה לחיים את ארגוני הטרור ביהודה ושומרון; את השבויים שאיש לא עושה דבר לחלצם; את סוריה המתכוננת למלחמה נגדנו בקרוב ואת הפצצה האיראנית שאיש לא עושה דבר לנטרלה. "לתלות את הלל וייס ולהציל את המדינה" זועקות הכותרות.

איני מכיר הרבה אבות אשר היו רואים חיילים של צה"ל גוררים, מכים ומתעללים בבתם ובנכדיהם, כמו שראה פרופ' וייס במו עיניו באותו בוקר בחברון, וכל מה שהיה להם להגיד למפקד שהורה להם על כך משהו בסגנון נבואי - מליצי שמשמעותו הפשוטה היא "הלואי שתמות". רוב האנשים, כולל בעלי תארים אקדמיים מתקדמים, היו משתמשים בהתבטאויות חריפות בהרבה, אם לא גרוע מכך.

מבחינה משפטית אין בהתבטאות "נבואית" זו, מרגיזה ככל שתהיה, כל עבירה פלילית. אין בכך איום, אין העלבה, אין הסתה לרצח ולבטח לא המרדה. כמו שכל ה"פולסא דנורא" שבוצעו, שהן התבטאויות גרועות בהרבה, לא הפכו לכתבי אישום (כי אין במה להאשים), כך גם להתבטאות זו אין מימד פלילי. וזאת עוד לפני ששקלנו את שיקולי חופש הביטוי, שכפי שנראה להלן, הוא מגן במדינת ישראל רק על פעילי שמאל.

התבטאותו של פרופ' וייס, http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2259554 ובמיוחד בנסיבות המרתיחות שנאמרה (מה עוד שהוא התנצל עליה לאחר מכן), אמורה לחסות תחת חופש הביטוי. אותו חופש ביטוי שבו מתהדרים הפרופסורים מכל האוניברסיטאות בארץ שקוראים להחרים את מדינת ישראל (המשלמת להם את משכורתם), ואף אוניברסיטה לא הקימה עדיין "ועדת קלון" בעניינם, כמו שהזדרז פרופ' משה קווה מאוניברסיטת בר אילן, להקים בעניינו של פרופ' וייס.

אותו חופש ביטוי שבמסגרתו מיידים פעילי שמאל אבנים בשוטרי מג"ב מידי שבוע בבילעין, ולעיתים הורגים, פוצעים והופכים אותם לנכים, ואיש לא עוצר אותם או מגיש נגדם כתב אישום. אותו חופש ביטוי שבגינו מזוז והפרקליטות מסרבים בעקביות להגיש כתבי אישום נגד כל אלה שקוראים לרצוח מתנחלים.

לדוגמא ירון לונדון, שקרא באותו יום באולפן ערוץ 10 בגבעתיים, לפני עשרות אלפי צופים: "כל מתנחל מרשה לעצמו להתיישב על גבעות שדודות של קרקע ערבית שדודה, וצריך להביא 3000 איש כדי לפנות 2 משפחות. מה דעתכם על פלוגה אחת שנותנים לה רשות לירות." http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=506140&TypeID=1&sid=126 זוהי קריאה מפורשת לרצח אזרחים ע"י חיילים. הסתה לרצח ופשע מלחמה לכל הדעות.

וכדי להוסיף חטא על פשע, בראיון שנתן למחרת לערוץ 7 , http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165517 המשיך לונדון להסית לאלימות ולרצח מתנחלים: "במקרה של חברון יש לטפל בקבוצת המסיתים, שחלקם קוראים לשוטרים 'נאצי, הלוואי ותמות', מיידים אבנים לעבר כוחות הבטחון. באלה שמסרבים לקבל מרות מותר לרסק להם את העצמות. ואם יש מקרה של סיכון חיים יכולים השוטרים להשתמש בנשקם." האם לונדון הושעה? האם שר הביטחון קרא ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגדו? האם רשות השידור פתחה בזה מהדורות חדשות? לא ולא! כי מדובר במתנחלים בזויים. בפעילי ימין נחותים. באזרחים סוג ד', ואילו לונדון, שאפילו לא התנצל, שייך לצד הנאור שעליו מגן חופש הביטוי.

לונדון לא לבד. האם עמי איילון "בחייה של כל אומה יש יותר מאלטלנה אחת" הועמד לדין? האם מישהו חקר את ח"כ אבשלום וילן שאמר "צריך להבהיר כבר עכשיו שאנחנו נילחם בכל האמצעים באלימות של מתנחלים קיצונים. כולל הגנה עצמית בכל המובנים. ואם לא תהיה ברירה, אם חס וחלילה יכריחו אותנו, ניאלץ לפתוח באש... בסופו של דבר עלול להיווצר מצב שבו צריך יהיה לסחוט את ההדק, לאט, באחריות, בקור רוח ובשכל."? או את מתן וילנאי שאמר: "צריכים להוריד למסיתים הקיצונים את הראש." ?

לפני כחצי שנה איים השופט בדימוס מישאל חשין על שר המשפטים דניאל פרידמן בתכנית הצהריים של רשת ב' באופן הבוטה ביותר האפשרי. "אני רוצה לפנות פניה אישית אל דני פרידמן... אמרת, כך קראתי בעיתון, שכוחו של שר המשפטים מוגבל. זה לא כל כך מדויק, להזיק הוא יכול. ואני, כוחי דל, אני יודע זאת. ואולם זאת אומר לך: כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם לא אגן על בית המשפט בכל כוחי הדל, ולא אתן לאיש לעמוד כשטן על דרכו של בית המשפט. אלחם כלודר בזירה בכל מי שינסה להרים יד על בית המשפט העליון ואתה יודע היטב למה אני מתכוון, אתה יודע היטב, גם, כיצד הסתיימו מלחמות הלודרים. איכפת לי כי אני מבוסס בתוך בית המשפט העליון, אני חלק ממנו. אבא שלי היה שופט בית המשפט העליון הראשון. אני הייתי, לאחר מכן הוא הגיע להיות מ"מ קבוע לנשיא בית המשפט, אני הייתי משנה לנשיא בית המשפט, זה ביתי, זה ביתי, מי שירים יד על ביתי אני אגדע את ידו."

למרות שבמקרה זה מדובר בעבירה פלילית של איומים על שר מכהן, היועץ המשפטי עבר על כך לסדר היום. ללא גינוי, ללא חקירה, ללא כתב אישום.

וכמובן ניסו שחם ש"איחל" למפגיני כפר מיימון "חרא עליהם, שיישרפו, אל תעשה חשבון; תיתן להם מכות בפלג גוף תחתון; אני ... את האמ-אמא שלהם".http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=279&rc=x-files על כל אלה הוא זכה לחסינות מצד היועץ המשפטי לממשלה מהעמדה לדין, להגנה משפטית צמודה של הפרקליטות בבג"ץ ולקידום לתפקיד בכיר במשטרה.

את כתבי האישום הנוגעים לאיומים, העלבת עובדי ציבור, תמיכה בארגוני טרור והפרת הסדר הציבורי שומרים בפרקליטות רק נגד פעילי ימין. חופש הביטוי במדינת ישראל צבוע בצבע אחד - אדום. לאזרחים סוג ד' אין פריוילגיה כזו.

____________________

____________________

דזשיגאן
חבר מתאריך 27.4.04
148 הודעות יום שני כ''ט באב תשס''ז 17:19 13.08.07

30. מענין מה היו עושים בסדום הזה שנקרא מדינת ישראל למחבר

ilanka
חבר מתאריך 25.4.02
32852 הודעות יום שני כ''ט באב תשס''ז 14:03 13.08.07

18. אוניברסיטת בר-אילן ממשיכה בהליכים נגד פרופסור הלל וייס

אוניברסיטת בר-אילן הודיעה כי אין בכוונתה להפסיק את ההליכים המתנהלים כנגד פרופסור הלל וייס, זאת למרות התנצלותו על הדברים הקשים שהטיח במח"ט חברון. מהנהלת האוניברסיטה נמסר כי "הוועדה, בראשות פרופסור יעקב נאמן, שהקים נשיא האוניברסיטה תתכנס השבוע לישיבתה הראשונה, ובפניה יובא מכתב ההתנצלות של פרופסור וייס. כמו כן הנהלת האוניברסיטה מצרה על כך שפרופסור וייס לא מצא לנכון להתנצל אישית בפני מחט חברון".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/621/537.html

495
חבר מתאריך 16.4.02
7960 הודעות יום שני כ''ט באב תשס''ז 16:43 13.08.07

28. ואם זה נכון איני יודע מה ערכו של מכתב שכתב

תיעוד: דברי הנאצה של פרופ' וייס (צילום: אלי מנדלבאום)
"בכל מקרה", ממשיך הפרופסור, בהתייחסו לתיעוד הבלעדי ב-ynet בו הוא משחזר כיצד גידף את מח"ט חברון בעת הפינוי בשוק הסיטונאי: "הצילום בנסיבות המיוחדות שם הדברים הוצאו מהקשרם. טרם דבריי, פוניתי בכוח מביתה של בתי תהילה, חתני משה וששת ילדיהם, הבכורה בת שבע, המפונים בכוח זו הפעם השלישית בשניים האחרונות. הם גרו בנצרים ארבעה חודשים ורכשו שם בית בכסף מלא מכיסם. הם גרו בשכונת מצפה שלהבת אליה חזרו לאחר שגורשו מנצרים, גורשו מן השכונה פעם אחת ועכשיו בשנייה".

והוא ממשיך: "כפי שהגירוש בעזה גרם להסחת דעת נוראה ולטעות

פטאלית בעניין התוצאה של דלדול בכוח ההרתעה של צבא ישראל - כך הגירוש בחברון. הפגנת חולשה קיצונית לפי סחטנות האויב מזמינה אסון. מה שאמרתי הוא מחרדתי הנוראה לצפוי".

"אני עצמי הייתי צנחן וחייל ביחידות מובחרות", מזכיר פרופ' וייס, ומסיים: "אני מאחל לכל החיילים ולכל עם ישראל ולכל תושבי הארץ הזאת והאזור ביטחון שלם, ולא חורבן חס ושלום".

אבל, הוא מבהיר - לאחר שכבר נפתחה נגדו חקירה פלילית, וגם באוניברסיטה בה הוא מלמד התנערו מדבריו: "למען הסר ספק, איני חוזר בשום פנים מעמדותיי היהודיות המאמינות האידיאולוגיות. זכויות היהודים בארץ ישראל הן אינהרנטיות, קדושות ואין לפגוע בהן. צה"ל אינו כובש בארצו שלו ואינו יכול להתייחס לבני עמו כאל אויבים. ומכל מקום, אמשיך להשמיע את דעותיי תמיד ולהיאבק למענן".

"אנוס לרדת על ברכיו"

מאוחר יותר הסביר פרופ' וייס, שעלה לשידור ב"קול ישראל", כי התנצל בשל "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי שהופעל על האוניברסיטה". בשיחה עם ynet, הבהיר: "מאז פורסמו הדברים, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, נהיה אנוס. הכריחו אותו לרדת על הברכיים בניגוד לרצונו. אחרי רצח רבין חיפשו את היהודים עם הכיפות הסרוגות באוניברסיטה, גם כשבר-אילן לא תמכה במעשה ולא אשמה ברצח".

וייס הוסיף כי אם יזומן לחקירה במשטרה, יסכים לבוא. "גם אם נגזר על אדם לשבת בבית סוהר, גם אם הוא יפוטר מעבודתו וגם אם משפחתו תינזק מכך באופן נורא - יש ערכים יותר חשובים. אולי יותר קל למות בהסתערות בצבא על אויב מאשר להתבזות יום-יום ולשבת בכלא, אבל אדם צריך להגיד את מה שהוא חושב ומאמין. אני מנסה לעורר את העם מהסכנה האמיתית: גירוש יהודים הוא הסחת הדעת מהסכנה האמיתית, שהיא השמדת היהודים על-ידי אויבינו".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3436896,00.html

___________________

דו"ח שמגר חשף (שלא במתכוון) את הארוע המוחי בו לקה רבין בטרם הוא נורה במכונית ע"י איש שב"כ. סיבת המוות: ארוע מוחי (ראה קביעה זו בדו"ח שמגר, ע' 38). אישור לממצאים המוחיים שצויינו בדו"ח שמגר נמצא גם במסמכי המיון.

גילוי זה משלים למעשה את תמונת הרצח בכללותה, רבין נורה במכוניתו לאחר שהיה ברור שהוא סיים את תפקידו כראש ממשלה בעקבות שבץ מוחי פטלי, כשהשארתו בחיים היתה צפויה להיות בעייתית לו עצמו, למפלגה וכמובן לשב"כ.

וכעת נתחיל מבראשית:

באוגוסט 1995, כשהפופולריות של רבין ומפלגתו צללה לשפל המדרגה ואילו זו של נתניהו נסקה מעלה מעלה, התקבלה ההחלטה ליישם את עבודת התזה של כרמי גילון, אודות מתנקש ימני בודד שינסה לפגוע בראש ממשלה הלכה למעשה (בבחינת נבואה המגשימה את עצמה).

באותו הזמן הכין כרמי גילון את דעת הקהל, באמצעות התקשורת, לנסיון התנקשות עתידי ברבין ושירטט את פרופיל המתנקש הפוטנציאלי ("סטודנט ימני, חובש כיפה, לא מתנחל, גר בהרצליה ולומד בבר אילן"), ובמשך 3 החודשים הבאים הבשילו התנאים לביצוע הקנוניה.

נבחרה תפאורה הולמת (מה יותר מתאים מעצרת שכותרתה: "כן לשלום לא לאלימות"?) וככיסוי לקנוניה הוצמד המהלך ל"תרגיל שב"כ", למקרה שמשהו ישתבש ופרטים ידלפו. מאבטחי השב"כ תורגלו מראש ועם התקרב שעת האפס קיבלו "התראות" באופן שוטף (שכללו צפי אפשרי ליריות סרק), ובכלל זה הופצה תמונתו של יגאל עמיר בין המאבטחים. גם רבין ופרס היו בסוד התרגיל וקיבלו התראות קונקרטיות לקראת סיום העצרת.

יגאל עמיר, סוכן שב"כ שפעל בבר-אילן וגוייס לשירות כבר ב- 1992, נקרא לעצרת ע"י אבישי רביב, ובדרכו לעצרת התלווה אליו איש שב"כ נוסף. בזמן שהותו בחניון החשוך, נצמדו ליגאל עמיר איש קשר נוסף, שהחנה את מכונית ה GMC שלו בסמוך למכוניתו של רבין, על מנת להבטיח שיגאל עמיר לא יוזז מהמקום בטעות, וכן קבוצה של אנשי שב"כ שהתרועעו עימו מספר דקות לפני הארוע.

ברובד הגלוי של "התרגיל", היה אמור יגאל עמיר לאתגר את אגף האבטחה ולהוות "אבן הבוחן" לערנות המאבטחים (לאחר שהללו קיבלו התראה מראש, כולל את תמונתו של עמיר), כשעל פי התרגולת היה אמור יגאל עמיר להיעצר ע"י המאבטח הרביעי א', שכיסה את גבו של רבין משמאל.

ברובד החסוי של "התרגיל" (לו היו חשופים רק מתי מעט) , על יגאל עמיר היה לשחק את המשחק, ולהודות לאחר מעצרו ("עם אקדח טעון") בהשתייכותו לאירגון אי"ל של אבישי רביב, ולשבת תקופה קצרה בפנים, תוך שעורך דינו דואג להצביע על הסתה מצד רבנים וגורמי ימין (ובהם נתניהו) כנסיבות מקלות. הפרקליטות כבר הספיקה עד אז לצבור מוניטין רב בשיתוף הפעולה ההדוק עם האגף היהודי, כפי שהוכח בכל משך הפעלתו של אבישי רביב וסביב הפרובוקציות שלו. בסופו של דבר היה אמור יגאל עמיר לשוב לתפקידו כמודיע/פרובוקטור יעיל ומוצלח באוניברסיטת בר אילן ובקרב ההתיישבות ביו"ש, לאחר שיקבל "הכרה" כפעיל ימין קיצוני בעקבות מעצרו.

ואכן, עד לכ- 10 שניות לפני יריות הסרק הכל דפק ממש כמו שעון שוויצרי, ואולם אז אירעה תקלה איומה, חמורה ובלתי צפויה!

המאבטח הרביעי א' שאיבטח את גבו של רבין, והיה אמור על פי "התרגולת" לצעוד עם הפמלייה עד לדלת המכונית ואז לפנות לאחור כשגבו לרבין ופניו ליגאל עמיר, כשהוא מצפה ליגאל עמיר ועוצר אותו כמתוכנן (ובכך מסיים את "תרגיל ניסיון ההתנקשות" בהצלחה), הקדים במספר שניות את תמרון הפנייה לאחור. כתוצאה מכך, נוצר רווח בין המאבטח הרביעי לבין רבין, ויגאל עמיר שנכנס בהתאם לתרגולת לתוך הפמליה לאחר שרבין חלף על פניו, הופתע למצוא את עצמו לבדו במרחק נגיעה מרבין, כשהמאבטח הרביעי שהיה אמור לחצוץ בינו לבין רבין חסר.

צפו בתמרון של המאבטח הרביעי הפונה לאחור על מנת לעצור את יגאל עמיר כמתוכנן, אולם הוא התחיל בפנייה רחוק מדי מדלת המכונית ולכן פיספס את יגאל עמיר. אותו מאבטח ירה ברבין לאחר השבץ המוחי, ובהמשך חוסל גם הוא.

רבין במדרגות עם ארבעת המאבטחים, ובהם המאבטח שירה בו בנסיעה ובהמשך חוסל גם הוא:

המאבטח הרביעי לפני הסיבוב לאחור (ראשו מסומן בנקודה אדומה):

בזמן הסיבוב לאחור בציפיה ליגאל עמיר מספר שניות מוקדם מדי מהמתוכנן:

יגאל עמיר שלא היה מתורגל למצב זה הוסיף חטא על פשע ובמקום להכיר בשיבוש בתכנית ולאפשר ל- 3 המאבטחים האחרים לעצרו, הלך עם התרגיל "עד הסוף", שלף את אקדחו וירה 3 כדורי סרק מטווח מגע מרבין, אשר נכנס לפאניקה ונחרד עד עמקי נשמתו.

יש לציין שיגאל עמיר נחשב מלכתחילה דמות בעייתית ואישיות מופרעת בעיני השב"כ (בדומה לאבישי רביב), אבל כרמי גילון דאג לכך שבשום מקרה לא תהיה לעמיר נגישות לנשק חם, ושהוא יישאר תחת השגחה צמודה. אולם כרמי גילון לא חזה את הנולד, ומי שבכל זאת הציל את המצב ומיהר מייד לשגר קריאות חדל: "סרק, זה לא אמיתי" היה מפעילו של יגאל עמיר, שקלט כהרף עין שהארוע עומד לגלוש לירי אמיתי או לחיסולו במקום של סוכן השב"כ-יגאל עמיר.

למרות הסטייה החמורה מן התכנית המקורית, נכנס יצחק רבין למכונית השרד ללא שריטה לגופו (כפי שהעידה מרים אורן), והמכונית שעטה כמתוכנן לעבר מטה השב"כ/ צהלה, לשם הזדרז להגיע עוד קודם לכן איתן הבר על מנת לארגן מסיבת עיתונאים "מאולתרת" בה יהיה נוכח הפר' גבי ברבש, שהוזמן על מנת להקנות לארוע גוון של "כמעט התנקשות" עם הפי-אנד.

מה שהתרחש במהלך הנסיעה לא לגמרי ברור, אך מה שידוע הוא שיצחק רבין, אשר עבר חוויה טראומטית, התמוטט לפתע ולקה בארוע מוחי, שהתבטא באובדן הכרה עם סטיית מבט חזקה שמאלה ואובדן שליטה על הסוגרים.

מאבטחי השב"כ נאלצו לדווח למעלה על ההתפתחות החמורה, ואיכשהו, כאשר נראה היה לבכירים שרבין "אבוד", התקבלה החלטה לירות ברבין על מנת להקנות לאובדנו הודאי אופי של התנקשות אמיתית בכיכר, להבדיל ממוות מטופש במכונית כתוצאה מכשל של השב"כ.

רבין הועבר למיון באמבולנס נט"ן, והגיע למיון 22 דקות לאחר הארוע הכושל בכיכר מלכי ישראל (קרי בשעה 21.52). הרופאים לא עודכנו בתחילה שמדובר ברבין, ורק לאחר שיורם רובין הגיע במכונית השרד למיון, נודע להם שהפצוע המונשם הוא לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל.

רבין הגיע למיון עם פצע ירייה בודד בחזה מימין, אשר ריסק את החוליה בגובה D5-6 וגרם לשוק ספינלי. הוא נפטר כעבור 40 דקות בדיוק, קרי ב 22.32, לאחר החייאה ומתן 8 מנות דם.

עם מותו של רבין נשארו אנשי השב"כ להשגיח על הגופה, ואז התקבלה הוראה לירות בגופה 2 כדורים נוספים בגב, על מנת לשוות למותו של רבין אופי של התנקשות מאחור, לאור הדווחים התקשורתיים הראשוניים על ירי מאחור.

המאבטחים אכן ירו בגבו של רבין 2-כדורי הולופוינט (שמטבעם אינם יוצאים מחוץ לגוף) , ומייד אח"כ הורו לצוות הרפואי לחזור ולטפל בגופה, וזאת על מנת להבטיח ש-2 היריות בגופה יהיו מתועדים במסמכים הרפואיים.

הרופאים נאלצו לקחת את הגופה לחדר ניתוח ולהזליף עוד 14 מנות דם, ולנתח גופה, על כל המשתמע בכך. הפר' ולדימיר יקירביץ אשר ניתח את ליבו של רבין, לא היה מודע לפטירתו של רבין 40 דקות קודם במיון ולכן וסירב לנתק את רבין מן המכשירים עם סיום הניתוח. אולם הרופאים גוטמן וקלוגר שנכחו בכל שלבי הטיפול הרפואי, התעלמו מטענותיו של יקירביץ וניתקו את המכשירים מייד בתום הניתוח, קבעו את מותו של רבין פעם נוספת. (במאמר מוסגר, יקירביץ איים לדבר בעתיד, אולם בהמשך דאגו הרשויות להלביש עליו 2 אישומי הריגה ולנטרלו).

כל שנותר בשלב זה היה להפעיל על פר' יהודה היס מכבש לחצים ואיומים (ולסלק את הפתולוג פר' לוי שנילווה אליו). היס אכן נכנע ללחצים והשמיט את הכדור בחזה ולעומת זאת הכליל את פצעי הירייה בגופה כאילו היו שייכים לרצח רבין.

לבסוף, השב"כ מיהר להחרים את כל המסמכים הרפואיים המקוריים ודאג להכתיב לד"ר גוטמן גירסה משלו, כשבפועל שקד ד"ר גוטמן למחרת על כתיבת מסמכי המיון מחדש.

קרא על הנקודה הקריטית: התמרון המוקדם של המאבטח הרביעי א', שהיה אמור להסתובב לאחור סמוך למכונית ולעצור את יגאל עמיר שבא לקראתו בהתאם לתרגולת, אולם א' הקדים בכמה שניות ופיספס את יגאל עמיר, מה ששיבש את התרחיש הסטרילי ועורר פאניקה נוראית (סרק...):

וכעת למאמר של אמיר אורן, ובו פרטים על השבץ המוחי בו לקה רבין בזמן הנסיעה, ועל ההשלכות שהיו עלולות להיות לשבץ המוחי על תפקודו של רבין, אילמלא הוא נורה והושתק באופן סופי:

מה הרג את רבין

אורן אמיר 17/11/95

... לפי הדיווח המהימן ביותר, דיווחו של רובין, השתנק רבין ונאלם שניות מעטות לאחר הירי,
עוד בחניון. לבית החולים הגיע, לפי הדיווח הרפואי, עם "סטיית-מבט שמאלה" וחרחורים אחרונים.

העיסוי והעירוי וניקוז החזה לא יכלו להצילו, מפני שהמוח - כפי שהסתבר
בנתיחה ובטומוגרפיה - כבר סבל מתסחיף, שנגרם ברגע הפציעה ולא מפני
ההשתהות בדרך.

השאלה המצמררת ביותר, למרות הניסיון הרפואי השולל אפשרות זו, היא: מה
היה קורה אילו הצליחו מאמצי ההחייאה? חומרת הנזק בעמוד-השדרה היתה, ככל
הנראה, בעוצמה של שיתוק. הנזק המוחי היה הופך את קורבנו לצמח, ולכל הפחות
גורע רבות מתפקודו, בדומה למצבו של השגריר בלונדון (וסגנו של רבין בהיותו
שגריר בוואשינגטון), שלמה ארגוב, שההתנקשות בחייו ביוני 1982 היתה יריית
הזינוק למלחמת לבנון.

קשה לדמות - מבחינה אנושית בוודאי אך גם מבחינה ממשלית ופוליטית - את
רבין כראש ממשלה המשתקם מפציעה קשה, אט-אט ובמידה מוגבלת מאוד, ללא
כישוריו השכליים.

פורסם בתאריך- 17/11/1995

עתירות לבג"ץ בפרשת רצח רבין שהתקשורת מעלימה מן הציבור

בינואר 2006 היגשנו לבג"ץ את העתירה האחרונה (229/06), הדורשת לפסול את הדו"ח הפתולוגי של היס בפרשת רצח רבין. בג"ץ הורה לשר הבריאות להשיב על העתירה ותשובת הפרקליטות ניתנה כבר בפברואר 2006. אולם מאז חלפה שנה וחצי והחלטה אין.

הרקע: המסמכים הרפואיים וצילומי הרנטגן קובעים בודאות שרבין הגיע למיון בשעה 21.52 כשהוא סובל מסטיית מבט שמאלה, ובגופו קליע בודד בעמוד השידרה. רבין נפטר בשעה 22.32 בחדר הטראומה, לאחר שקיבל 8 מנות דם. דקות לאחר פטירתו נקראו הרופאים חזרה לחדר הטראומה ונדרשו להמשיך את הטיפול בגופה. הם לקחו את הגופה של רבין לחדר הניתוח וגילו שם שני פצעי ירייה נוספים, הפעם בגבו של רבין. לאחר 40 דקות נוספות הם קבעו את מותו של רבין בשנית, אלא שפרופסור יקירביץ שהגיע בשלבים מאוחרים יותר לא היה מודע למותו של רבין והתעקש שהטיפול ברבין יימשך, בניגוד לדעתם של קלוגר וגוטמן שידעו מה שיקירביץ לא ידע והחליטו לנתק את רבין מכל המכשירים. יקירביץ סירב לחתום על דו"ח הפטירה ואיים לחשוף דברים, אך בסופו של דבר הוא מצא את עצמו תחת שני אישומי הריגה, שלפחות אחד מהם מוטל בספק.

המסמכים הרפואיים: פרט למסמך אחד, כל המסמכים הרפואיים שהגיעו לבית המשפט הינם מסמכים משוכתבים, מסמכים שנכתבו בדיעבד ע"י ד"ר גוטמן למחרת הרצח במקום המסמכים האותנטיים שנכתבו ע"י רופאי המיון, ד"ר ניר כהן וד"ר ענת רביד.

צילומי הרנטגן: כל הצילומים הועלמו מייד, שכן הצילומים חושפים את הקליע בעמוד השידרה ואת ריסוק החוליה הגבית, הנוגדים באופן מוחלט את הגירסה הרשמית ואת הדו"ח הפתולוגי שהוכנסו בו שינויים בלחץ השב"כ. אולם למרבה המזל, אחד הצילומים נחשף בשגגה ע"י פר' היס בנובמבר 2005 והוא אימת לגמרי את מסמך המיון האותנטי שהכתב מייד לאחר פטירתו של רבין במיון. העובדות הרפואיות: רבין הגיע למיון עם שיתוק בגפיו התחתונות, כתוצאה מירי מלפנים שריסק את החוליה הגבית D5-6 וגרם לשוק ספינלי. שני כדורים נוספים נורו בגבו של רבין לאחר המוות, והם איפשרו לטשטש את אופן ביצוע הרצח, ירי מלפנים בזמן הנסיעה.

http://x.2all.co.il/atira229-06

"לקרוא את הסכנה"
מאת: פרופ' הלל וייס

פרופ' הלל וייס

החרות שלי יקרה לי, המשרה אף היא, אבל יש יקר יותר, להוציא יקר מזולל. אני חושב רק על פולארד. אומה שלמה בגדה בו חוץ מהלוחמים למענו ללא לאות. אי אפשר להפחיד אותי יותר מדי. יש יותר מדי דוגמאות בהיסטוריה למסירות נפש. החירות האמתית היא להיות עבד לה' וכל השאר בבל"ת.
תזכורת-פ"ש:פרשת יונתן פולרד: מי עומד מאחורי המחדל...!!
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5130&forum=gil&archive=

היהודים וכל תושבי המרחב מאויימים בהשמדה. די בחזית אחת, הדרומית, או הצפונית שתפתח במתקפת טילים יזומה כדי לשתק מיידית את האוכלוסיה האזרחית של המדינה. שיתוק שיזעזע את היכולות הצבאיות של מדינת ישראל. ומה אם החזיתות תתואמנה? ומה אם יכנסו מעגלים נוספים למתקפה כוללת? מתקפה מחזית אחת לפחות צפויה בכל רגע נתון מכאן ועד לתקיפה. ישראל אינה יכולה על פי הכבלים שכבלה עצמה משנים: "איסור היריה הראשונה", לפתוח כנראה במתקפה ייזומה. היא צריכה עילה כמו במלחמת לבנון. בינתיים במשך שנה וחצי היא וויתרה על כניסה לרצועה והמשיכה להפקיר את שדרות ועוטף עזה, כאשר לפי כל הדוחות המתפרסמים בגלוי הארסנל והיכולות הצבאיות בעזה טפחו לממדים שמעל למאגר הנשק של החיזבאללה אשתקד.

ואמנם המלחמה בלבנון הייתה עילה והזדמנות אולי בלתי חוזרת שלא נוצלה. בניגוד לדעתה של וועדת ווינוגרד, אולמרט צדק לחלוטין כשפתח במתקפה מידית, אבל מן השמים ארב הכישלון בפתח כיוון שכל מלחמתו הייתה כפי שאמר לשם "ההתכנסות" ולא לשם נצחון. צה"ל כבר היה רקוב בדרגים הגבוהים כשבעלי הצל"שים הם הקרבנות של מדיניות השלום המשלמים מחיר הרקבון בחייהם. מדוע אולמרט פעל לשם ההתכנסות? כי הדחף לגרש את היהודים חזק מכל ניצחון. ההתיישבות ביש"ע היא אותה יישות שמטריפה את דעתו של הישראלי המצוי יותר ממה שיהודי מטריף דעתו של גוי. כל עוד ההתיישבות הזו לא תודבר, כל עוד ירושלים לא תחולק והר הבית לא יימסר הניצחון של הווית השמאל לא יירגע. כל עוד נשמע שמע ישראל!

אם הקורא חושב שאני עוסק בהפחדה ובזריעת טרור אני מזמין את הקוראים לקרוא מן המאמר הראשון הראשון שכתבתי בראשית שלטון רבין, בספטמבר 1992 בעיתון חדשות, שהיה לי בו טור קבוע על ההתפתחות הגרעינית הצפויה באזור כתוצאה מתהליך השלום. יאיר שלג שראיין אותי אחרי המאמר הזה קרא לי "שואן". כתבתי על התוצאות לפני שאפילו קראו לתהליך השלום בשם הזה, שנה לפני אוסלו. כתבתי מאמר נוסף אחד מרבים, תחת הכותרת: "אני אויב השלום". וכך כתבתי וצפיתי מה יתרחש לפני כל אירוע דרמטי. כולל הצעות שלטוניות מהותיות לציונות הדתית להעמיד מועמד דתי לראשות הממשלה על ידי שתפתח שורותיה לחילונים וחרדים. 1993-1995, כיוון שהרעיונות הללו סורבו פעלתי עם משה פייגלין מאז 1996 כשהיום יינצח בעזרת השם ניצחון ענק ישזעע את אושיות המדינה לתקופה ארוכה מאוד. כתבתי בזמן. כתבתי שנה לפני ההתנתקות בפועל שאם היא תתבצע שנים עשר אלף טילים של החיזבאללה צפויים מן הצפון ושנים עשר אלף טילים מתוך הרצועה. אבל כל מה שאני כותב כאן על עוצמת האיום ידוע לכל הקוראים והוא ממש בנאלי. כמליון איש כבר הצטיידו בתעודות פליט באמצעות הדרכונים האירופאיים. אבל אנשים לא יספיקו להשתמש בהם . הם יילכדו כאן. כשוד משדי יבוא בפתע פתאום.

בינתיים צה"ל מבצע את מדיניות ראש ממשלה שאין לו מעמד ציבורי ושל ממשלה שאין לה מעמד ציבורי ושל נציב עליון בדמות נשיא המדינה יוזם הביצוע והממונה עליו. ראש הממשלה יכול להמשיך ולמכור את כל ארץ ישראל מדינתה ובטחונה גם בלי כנסת ובלי ממשלה. ראה בג"ץ: פרופ' הלל ויס ומשה פייגלין נגד ראש הממשלה אהוד ברק שנת 2000. אהוד ברק חרץ החלטות גורל המדינה ללא כנסת וללא ממשלה ורק מן השמים עכבוהו בשנים אחדות. רק שופט אחד טירקל, חשב אז בשנת 2000 שיש בטענתנו מן הצדק.
תזכורת-פ"ש: פרשת מדאחת יוסף ז''ל הי''ד = פרשת ''הקרב'' בחווה הסינית.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5975&forum=gil&archive=

המדיניות שמבצע כיום צה"ל כקבלן ביצוע היא: הכה ביהודים והצל את רוסיה.

האחריות מוטלת גם על מפקדי צה"ל.

אני התנצלתי על הקללות כמה פעמים ברוב השידורים ביום המחרת לפינוי כולל ברשת ב'. ובשידורי רדיו 103 אצל אראל סגל וברדיו קול חי אצל ישראל אייכלר ובעיקר ראמש לאחר המרדף הכללי אחרי אמר לי כתב ערוץ אחד, הרי כבר בשבוע שעבר התנצלת. לא ההתנצלות מעניינת אותם, את דמי יבקשו, אני וחברי הסכר בפני הג'יאהד השמאלני נגד היהודים והיהודים כמוני בעזרת השם יינצחו. בסוף מטר הקללות אמרתי וסייגתי "אם לא ייעשו תשובה". זאת אמרתי עם כל 'אי השליטה העצמית'. הואשמתי בטירוף ובפסיכופאטיות על ידי בכירי הדמוקרטים כמו אמנון דנקנר וזקני הקיבוצניקים הדתיים שאינם יכולים לסלוח לי הבוז שרכשתי להם כנחלאי ב1963. ולפיכך הם כותבים בטקבקים פחדניים: "כבר לפני ארבעים וחמש שנה היה הלל מ....."
תזכורת-פ"ש: הנאום המלא של פרופ' הלל וייס:
http://rotter.net/forum/gil/7626.shtml
3. תצלום מכתב ההתנצלות של פרופ' הלל וייס:
http://rotter.net/forum/gil/7626.shtml#3

מי שאוכל אתבע, קודם כל בדיני תורה ואחר כך בערכאות, אם אקבל רשות של בית הדין של הסנהדרין.

בנסיבות הנוכחיות גאוותי היא להיות למשוגע. כך כתב אורי צבי גרינברג בשירו: "הוא היה משוגע". כן, יש תקופות שמקומו של אדם ישר הוא בכלא!

ענין גבולות הציות, מה שנקרא סירוב, אינו ענין שהומצא על ידי הימין או השמאל בישראל. כל חירות האדם נקנתה בסירוב כשהוא מוסרי ומוצדק. עסקו בליקוט המסות ההיסטוריות של הסירוב ובפירושן תנועת השמאל "יש גבול" ולאחר מכן מכון שלם מצד ימין ואיני רוצה לטחון קמח טחון. אך כבודו של האדם הוא סירובו.

לאור החושך הנ"ל, עם ישראל כולו חייב להתכנס לשיחה עם עצמו ולהבין באיזו שעה חמורה הוא עומד. הוא חייב להבין להיכן הוא הולך. גם מכירת כל יש"ע, פינוי הגולן לא ישביעו רצון. כל עוד קיים יהודי ריבוני אחד, כל עוד יש זכר למדינת ישראל ולנוכחות היהודים שחוו את מדינת ישראל. מצרים וסעודיה,לוב ופקיסטן אורבות ועמהן שבעים אומות העולם והדתות המונותיאיסטיות וגילגוליהן המודרניים. אך האויב הקשה מכולם יושב מבית.
תזכורת-פ"ש: מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&archive=

כפי שיש אויב חיצוני אויב פיזי המאיים על העם היהודי יש אויב רוחני היושב בחלק ניכר מן האוניברסיטאות המערביות ובכל הישראליות ויש לו משלט חזק באוניברסיטה בר-אילן. אותו אויב איים על פרופ' קווה בעתירה לבג"ץ כדי למחוק את שם האוניברסיטה הדתית ותקנוניה, הוא טען שהאוניברסיטה אינה יכולה להיקרא אוניברסיטה דתית כי היא מפלה בעצם שמה בקבלת מרצים והיא מנוגדת לתפיסת המדינה הדמוקרטית. עצם עניין האוניברסיטה הדתית היה ונשאר מנוגד לדעתם לחופש האקדמי. כעת הם מדגימים במרדפם אחרי מהו ערכו של החופש האקדמי, ערכו של חופש הדיבור וערכה של הדמוקרטיה. איני יודע איך ריצה נשיא האוניברסיטה את הגורם העוין הזה שכיום התברר לי הצליח למוטט את הרעין המוסרי של חותמי העצומה נגדי.

כתוצאה מרצח רבין האוניברסיטה הפכה למקום המאויים ביותר בסחיטה ובטרור פוליטי. דוגמה גסה לכך הם האיומים המפ"איניקים הבריוניים של מי שהיו חשודים בפלילים בתיקים שמעולם לא נסגרו. הללו הקשורים למערכת הבטחון המאיימים שאם האוניברסיטה לא תפטר אותי היא לא תקבל את אלפי החיילים- הסטודנטים הנשלחים אליה מדי שנה. נשיא האוניברסיטה שינה את הודעותיו ביחס אלי במשך יום אחד שלוש פעמים. דבריו הראשונים והשניים לא ריצו את הסחטנים. כניעתה הגלויה של האוניברסיטה לטרור היא הדגל השחור המאיים על כל האוניברסיטאות.

איני יכול להסביר בקצרה מהו הנזק הנורא שנעשה בכל האוניברסיטאות המערביות במשך עשרות שנים באימוץ סדר יום המשמיד את התרבות האנושית. זהו נושא למאמרים ולמחקרים אין סופיים שייעשו אחרי המלחמות הבאות על ידי מי שיישרד. הכוחות הניאו-מרקסיסטיים השתלטו על האוניברסיטאות ובכך השתלטו על התרבות המערבית כולה לרבות על הצבאות ובתי המשפט. במחזור הקודם של המלחמות קראו לכך בגידת האינטלקטואלים כיום זו יוזמת האינטלקטואלים המשתפים פעולה ובונים את שיבוש הקודים של המדע והדעת. אין כנס שאני נוסע אליו שלא נגשים אלי בפינות החשוכות, כדי שאף אחד לא יראה, פרופסורים נכבדים ומרצים צעירים כולל בכנס לפני חודש שהתקיים באוסטרליה, מרצים מארצות הברית מספרים שם באימה על הטירור באוניברסיטאות למי שאינו נכנע מראש לשיח הפמיניסטי או השיח הפוסט קולוניאלי שהמציא אויב ישראל הבדאי אדוארד סעיד, שם רשעים ירקב. משנתו המרעילה של מישל פוקו הפכה לתנאי קבלה לכל עיון במדעי האדם. עבודה אקדמית שלא תופיע בה המילה "הבנייה" אינה כשרה. ושני מיני השיח הם אחד. הכל פוסט. כנראה שאין עתיד, אין אמת-יש אפליה מתקנת באמצעות טירור רוחני שהופך לטרור חומרי בכל צומת של הקצאת משאבים. אין זה רק באוניברסיטה מסוימת אחת. זו תופעה כלל עולמית. השיח הזה הוא השחתה של המדע, השפה, הלשון וחירות האדם. אלו שתוקפים אותי הם נציגי השיח הזה באוניברסיטה, מארחים את השמאל הקיצוני ביותר ועושים כנסים עם האגודות המפלצתיות ביותר שעניינן מחיקת הזכרון של העם היהודי.

מאז רצח רבין נאלצה בר-אילן ולמעשה בעקבותיה גם שאר האוניברסיטאות לצמצום הזכויות הדמוקרטיות של הסנטים, להעצמת זכויות הנשיא, להקמת וועדות חיפוש שלגביהן יש לנשיא זכות ויטו.

נכון יש לכך תמורה חומרית אדירה. הכניעה והאונס הרוחני מניבים אלפי מליונים, בנינים עצומים, המון חומר, מכונים חדשים, כנסים, נסיעות, כיבודים, טורים בעיתונים. אבל הרוח מה יהא עליה? אתם חושבים שיש להחזיק גטו עובד כמו בביאליסטוק. אולי זה יצליח. רבותי זה לא יצליח!!

כן ימי קורצוייל שהיום עושים לו פסטיבלים בעיתון הארץ, מורי ורבי שהתייצב בשער מול כל הממסדים שניסו להדביר את אוניברסיטת בר-אילן. אני מקווה שבכל אופן למדתי משהו ממנו.

אינני יודע איך תסתיים הרדיפה שלי,אך רצוני לומר שהתעללות של השלטונות הישראלים בפולארד ובגידתם בו הציבה תג מחיר גבוה מאוד של מסירות נפש. פולארד יושב עשרים ושתיים שנה אחרי שמסר נפשו למען העם בישראל ששלטונותיו בגדו בו וכעת הכל רואים כיצד טעויותיה של ארצות הברית בעירק הן תוצאה של אי ציות לאזהרות פולארד בזמן. אין חטא בלא עונש! לפחות כאשר היום המדינה הגדולה הזו הולכת שם ונמעכת ולכן קשה לתקוף באיראן. ישראל הופקרה. עם ישראל נשען על משענת הקנה הרצוץ שלו. מן הראוי היה ללמוד לקח. אם יהיה מקצת שבמקצת חלקי עם פולארד בנשיאה בנטל הבגידה והוכחתו לא יהיה זה פלא. אבירי הדמוקרטיה מסוגלים לאימוץ מרצון ומאונס של כל דיקטטורה

____

ד"ר עליזה לביא עלתה לשידור בתכנית הכל דיבורים כמי שמובילה עצומה של 70 + אקדמאים/יות שחתמו נגד פרופ' הלל וייס ודורשים מאוניברסיטת בר-אילן להעמיד לדין משמעתי את פרופ' הלל וייס על דבריו..."פרופ' הלל וייס חצה את הקו האדום"

ירון דקל שואל אותה: "האם צריך לפטר את פרופ' הלל וייס מעבודתו באוניברסיטה??"

ד"ר עליזה לביא השיבה: "אני לא קובעת, לא בסמכותי, יש ועדה שהוקמה על והיא שתקבע".

ירון דקל שואל: "זה נכון שבזמנו את כינית את פרופ' הלל וייס "שובינסט חסר תקנה"??

ד"ר עליזה לביא השיבה: "אני לא רוצה להכנס לסיפור הזה...."

***

תזכורת:

1. התמונה לעיל היא של ד"ר עליזה לביא שעובדת באוניברסיטת בר-אילן.

2. מצ"ב לינק לדבריה: "שובינסט חסר תקנה" ועוד....
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/480/756.html

ד"ר עליזה לביא
עליזה לביא הינה מרצה במחלקה למדעי המדינה (מסלול תקשורת) באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט שלה דנה בנושא "רדיו ומגדר בישראל: נשים וגברים ביומני החדשות ובתכניות האקטואליה בקול ישראל ובגלי צה"ל" הוגשה לשיפוט באוניברסיטת בר-אילן (נובמבר 2001). התמחותה היא בנושאי מגדר ותקשורת המונים. במסגרת עבודתה בתחום, שימשה כעורכת משנה של כתב העת פתו"ח של מסלול התקשורת במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן, בנושא מגדר ותקשורת (גיליון מספר 4). כן היא משמשת בשנים האחרונות כמנחה ועורכת של תכניות בנושאי תרבות יהודית וישראלית בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. בין הקורסים שהיא מעבירה: מגדר ותקשורת המונים, דימויי נשים וגברים בפרסום ישראלי ובינלאומי, הרדיו במאה העשרים: תהליכים, מגמות, השלכות.
http://www.biu.ac.il/interdis/migdar/lavi.htm


________

באקדמיה הצבאית של רוסיה התקיימה הרצאה בקשר לבעיות פוטנציאליות ואסטרטגיות במלחמה עתידית.

בסיום ההרצאה, הגנרל נותן זמן לשאלות ותשובות ואחד הקצינים שואל :
"האם תהיה מלחמת עולם שלישית והאם רוסיה תאלץ לקחת בה חלק".

הגנרל עונה בחיוב.

ואז הקצין שואל: "מי יהיה האויב שלנו?"

הגנרל טוען שכל ההיבטים מצביעים על כך שהאויב תהיה סין !!

ואז שואל הקצין: "אבל גנרל, אנחנו רק 150 מיליון והם- -הסינים 1500 מיליון- - האם נוכל לנצח אותם" ?

ואז הגנרל משיב: "תחשוב על כך היטב. במלחמות המודרניות לא חשובה הכמות אלא האיכות.- -
הנה תראה ב-1967, וב-1973 במזרח התיכון, 3 מיליון יהודים הביסו בקלות 70 מיליון ערבים.." .

ואז הקצין שואל: "האם יש לנו מספיק יהודים" ?

____________________

לצערי הכתב צבי זינגר רואה את המלחמה בהלל ויס כעיקר ואת המאבק ברשע כטפל לקראת ראש השנה אני אמור לכתוב ולפרסם מאמר על חשביות המשפט הבינלאומי על פי התורה.

הכתב לא כתב שהמשפט הזה הוא בראשות נשיא הסנהדרין הרב עדין שטיינזלץ אלא הסמיך פרשת חברון לפרשת הסינים.

הטוענים לפאלון גונג טענו שממשלת סין הקומוניסטית מייצאת שיטות רשע לכל העולם. אחת מהן כנראה, אם יוכח, היא שטיפת המוח של החיילים וכוחות הבטחון בשיטות סיניות המסבות את הצבא לצבא הגנה על המשטר! וזהו הקשר האמיתי בין התמונה והנאום בחברון למשפט..

הסנהדרין: פתיחת המשפט הבינלאומי על פי חוקי התורה
Tuesday, August 14, 2007 7:23 PM

אמש ברח' אלול, תשס"ז 14 לאוגוסט, התכנס הסנהדרין במושבו הראשון כבית הדין הבינלאומי על פי משפט התורה, בנשיאותו של הרב עדין שטינזלץ ובמרכז שטיינזלץ בענין תביעת הפאלונ גונג דאפה באמצעות נציגיו נגד ממשלת סין הנתבעת .

בפתיחת הדיון פרט נשיא בית המשפט הרב שטיינזלץ מהם העקרונות המשפטיים התורניים שעל פיהם פועל בית הדין הן בדיני עדות והן בדיני העדויות. בית הדין אינו כפוף לממשלת ישראל ואינו כפוף לאמנות בינלאומיות. אין לו שום אמצעי אכיפה מלבד בירור האמת על פי דיני התורה ללא עורכי דין.

נציגי הפאלונ גונג פרטו במסמכים שאינם מהווים ראיות מבחינת בית הדין את הרדיפות נגד מתנגדי משטר בסין ובפרט הפאלון גונג.

השגרירות הסינית שלחה למזכיר בית הדין הרב דב שטיין שקיים עימה מגעים רבים מעין כתב הגנה ומסמכים רבים, אך נמנעה מלהופיע בבית הדין. בין השאר טענה לחסינות הדיפלומטים על פי אמנת וינה. בית המשפט דחה כבר בהליך מוקדם את הרלבנטיות של האמנה לנושא והסתייע בכך גם בחוות דעת של משפטנית בינלאומית בכירה פרופ' רות לפידות.

בית הדין שאל את נציגי המתלוננים שאלות רבות בישיבה שנמשכה ארבע שעות והתכנס לדיון נוסף משך שעתיים לאחר שמיעת הנציגים שבו דן בשאלות הלכתיות ופרוצדורליות רבות הנובעות מן הדיון. החליט להזמין עדים ולגבות עדויות ולתשאל את ממשלת סין ולנקוט בפעולות משפטיות נוספות כדי לעשות צדק.

תמונות ניתן להשיג מהרב שמשון אלבוים ומצלמים שהיו באירוע.

בברכה

הלל וייס

הסנהדרין פתיחת בית הדין הבינלאומי, פאלון גונג נגד ממשלת סין.doc
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/46cbec02111354ae.doc

http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3439266,00.html

http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3371508,00.html

_________

המאיימים השתמשו במידע שקיבלו ממסע ההכפשה המתוקשר נגד הדברים שאמר
ויס כנגד חוקיות ההתנכלות לישוב היהודי בחברון, לביתו, לחתנו ולנכדיו.
ויס השתמש במילים קשות ביותר נגד מי שבצעו את הפקודה הבלתי חוקית לדעתו
ולמחרת בבוקר חזר בו מביטויים שלא הובנו מצידו כראוי.

מי שיכול לסייע בחקירת המקרה ולזהות את הכותב מתבקש לסייע.

אגב, אוניברסיטת בר אילן אינה האוניברסיטה היחידה בה עובד פרופ'
ויס, אך נראה כי המאיימים פעלו ברוח ההסתה התקשורתית ובמידע שפורסם
שפורסם בתקשורת על מקום עבודתו של פרופ' ויס.

_____________________

זמן רב כבר לא נשמעה השתלחות חסרת רסן כזאת באישיות כלשהי, קל-וחומר בפרופסור כלשהו, ואף כנגד כאלו המצויים בצידה הימני/יהודי של המפה הפוליטית. כמות הארס והחיצים שנשלחו לעברו של פרופסור הלל וייס בשבועות האחרונים בעקבות הדברים שהטיח בפני המח"ט הממונה על הגירוש בחברון, אינה עומדת בכל פרופורציה אפשרית.

והדבר צריך תלמוד: מה יש כל-כך בדבריו של פרופ' הלל וייס שבכך ניעורו כל הדובים וכל הכפירים מרבצם? האם בכל הגירושים הקודמים שידענו, לא נשמעו קללות כגון אלו שהשמיע פרופ' וייס? האם לראשונה שומעים כל אותם 'טהורי אוזן' דברים כמו אלו? סבורני כי כל אזרח במדינתנו זוכה בכל יום ויום לשמוע דברים קשים פי כמה, לא זה העניין; מה אפוא קרה עכשיו??

מסתבר כי אכן יש משהו במעשהו של פרופ' וייס שעדיין לא נראה במחוזותינו עד עתה. פרופ' וייס, אולי בניגוד לחבריו במחנה היהודי-אמוני, לא חיפש להצטדק, לא חיפש לטשטש; הוא נעמד עם כל העצמה שיש לו מול המצלמות והמקרופונים ואמר בפה מלא ובוטח את כל אשר יש לו עם ליבו. את קללתו אותה הטיח כלפי המח"ט הממונה על הגירוש, לא הטיח מתוך התפרצות גרידא ותוך כדי התנצחות; הוא לא היסס לרגע לחזור עליה בפני הכתבים שעמדו במקום.

העצמה הזאת שאיננה תובעת לגיטימציה מאיש, או יותר נכון – מהאליטה השלטת, מבשרת על כיוון חדש שיש בו כדי להמית את חמדת החיות של אותה אליטה: למערכת לא אכפת שמקללים אותה, לא אכפת לה שמטיחים בה אשמות – ולא רק שלא אכפת לה, אדרבה, מאלו דווקא היא שואבת את מקור הצדקתה, קיומה וחיותה; בכך היא יכולה להיראות "דמוקרטית". לעומת זאת, כשבא פרופ' וייס, לא מעמדתו של המסכן שבא לטעון טענה מתוך הממסד ונגדו, אלא מעמדתו של המנהיג שבא ממקום שאינו מחויב בכלום לממסד, ממקום המנהיגות האלטרנטיבית לאותה השלטת – כאן כבר הדובים אינם יכולים לשתוק, כאן כבר הולך הפחד ומשתלט על כל סביבותם, כאן הם כבר חייבים לכנותו "פסיכי"...

עד כאן עסקנו רק במראה והמשמעות הגלויה של 'קללתו' של פרופ' וייס, ומשנבוא לעסוק במשמעות היותר פנימית והיותר עמוקה, נגלה כי סטירת הלחי שקיבלה האליטה במעשהו של פרופ' וייס, עצמתית פי כמה.

כלפי מה הדברים אמורים?

אחד היסודות שנותן את הבסיס לכל הקיום ה'ישראלי', נעוץ בתודעה החילונית-מערבית, אותה תודעה שגורסת כי אין טוב ואין רע; אין צודק ואין רשע; אין זכר ואין נקבה; אין יום ואין לילה; אין חושך ואין אור – ובעצם במילה אחת: אין אלוהים. אם אין כיוון, אם אין אלוהים – אין גם אחריות; האדם אינו אחראי כלל למעשיו, הוא נתון לכל מיני כוחות שמושכים אותו פעם לכאן ופעם לכאן. מכאן הגענו לתפיסה המעוותת ששולטת היום בתודעה, התפיסה שמוחלת וסולחת לכל מעשה פשע כאשר הוא נעשה "לצורך פרנסה" (שוטרי הגירוש הם דוגמה אחת), או כמילוי צו מפקד. ברגע שבא האדם לעשות כל מעשה נבלה בשם החוק או מפני ההכרח (פרנסה או פחד מהדחה וכדומה), הוא הופך לצדיק וכל מעשיו הנתעבים אינם עומדים כלל כנגדו.

תפיסה זו, אין צריך לומר כי היא נוגדת, ובעצם יסודה, את התודעה היהודית. היהדות בניגוד לתפיסה זו באה ונותנת ומטילה את כל האחריות של מעשי האדם עליו עצמו. זהו יסוד החירות והבחירה היהודית – ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים (דברים ל). האדם אחראי בצורה מלאה על כל מעשה ממעשיו. אחד היסודות הבסיסיים ביותר של היהדות הוא היסוד שלמדונו חז"ל – אין שליח לדבר עבירה . אין האדם יכול לפטור עצמו על-ידי התירוץ – "רק מלאתי פקודות". האדם העושה הוא האחראי הישיר והבלעדי לכל מעשה אשר נעשה תחת ידו.

על רקע הסרבנות האמיצה של כמה וכמה מחיילי "דוכיפת" שסירבו לשתף פעולה עם ה"משימה" בחברון, צץ שוב ועלה לתודעה אותו עיקרון בסיסי שהיהדות מציבה – אותו עיקרון של "אין שליח לדבר עבירה". כל חייל שמסרב לתת ידו למעשי הגירוש והחורבן, מוכיח לכולם כי יש ברירה אחרת; כל חייל שמסרב, מחייב בעצם סרבנותו את כל שאר החיילים שנותנים את ידם למעשה הנתעב. החייל שמסרב לפקודה ופועל על-פי צו מצפונו האלוקי, מציב בפני כל חבריו החיילים את העקרון הבסיסי של – אין שליח לדבר עבירה, ומתוך כך מטיל עליהם את כל האחריות למעשה הנאלח שהם מבצעים.

על רקע אותה סרבנות, שגם היא זכתה לעלות לכותרות ולמשוך אש מכל כיוון, היה מעשהו של פרופ' וייס אך המשך ישיר וטבעי. פרופ' וייס הציב במלא העצמה ובדברים ברורים וישירים את אותו עיקרון שהחיילים הצדיקים הציבו בצורה נסתרת יותר בעצם סרבנותם. בסרבנותם של החיילים ניצבה הקרקע וניתן הרקע לדבריו של פרופ' וייס; אחרי שהיו חיילים שהראו כי אפשר גם אחרת, כי אפשר לסרב ולא לתת יד לפשע, נפלה האחריות המלאה של הפשע על ראשו של כל חייל ושוטר שנתן את ידו בצורה זו או אחרת, ודבריו של פרופ' וייס מקבלים את מלוא משמעותם.

זאת אפוא המשמעות העמוקה של המעשה של פרופ' וייס, והיא זו שהוציאה את האליטה, שמחנכת לעקרונות הפוכים לחלוטין, מכל הכלים. כי מלבד עצם המסר שהעביר פרופ' וייס בדבריו, הוא עשה זאת בצורה מדהימה ביותר: בפני הישראלים נעמד אדם מכובד, פרופסור לספרות, כיפה גדולה לראשו, ומתוך גרונו נחתכות מילים תנ"כיות בצורה פיוטית ושירית, כמו בא בשם דוד המלך בכבודו ובעצמו להטיח בפני ה'ישראלים' את האמת האמיתית כי נתרחקו כל-כך ממקור חיותם, כי מוסרים הם את כל נפשם למען חורבן עם ישראל. כאן הצליח פרופ' וייס להוציא את ה'ישראלים' מכליהם. מתוך עמדה של מנהיג, כזה שאינו זקוק כלל ללגיטימציה מן הממסד, בא וייס בשם ה', בשם היהדות, וערער את היסוד התודעתי עליו נשענת כל ה'ישראליות'; הוא זעק לעין כל – יש אלוהים, יש אחריות, יש דין, יש צדק. כפירה כזאת, בלי שום צל של נחיתות והצטדקות, בכל הקדוש והיקר לציונות ה'ישראלית' ה'נאורה', עדיין לא נשמעה מפי אף אזרח במדינה; בא הפרופסור הלל וייס ו'העיז בחוצפתו הרבה' לעשות זאת; האם איננו ראוי לתליה בכיכר העיר?

כל הכבוד לפרופסור הלל וייס! הוא השיב לכולנו את כבוד שם ה' המתחלל בכל יום.

תזכורת:

הנאום המלא של פרופ' הלל וייס:
http://rotter.net/forum/gil/7626.shtml

תצלום מכתב ההתנצלות של פרופ' הלל וייס:
http://rotter.net/forum/gil/7626.shtml#3

המשטרה תחקור את פרופ' הלל ויס
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-137756-00.html?tag=11-15-43

_____________________

כפי שראינו (ראו פסקה 3 לעיל) בית משפט זה קבע ברשימה ארוכה של
פסקי דין כי יהודה, שומרון וחבל עזה נתונים לתפיסה לוחמתית של המדינה.
אין הם חלק ממדינת ישראל. המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל
אינם חלים בהם.

מתוך פסק דין 1661/05 שפורסם לפני ההתקנתקות.

שנתיים לפחות אסור לבתי משפט בישראל לשפוט על עבירות שנעשו ביו"ש.

שנתיים לפחות ביו"ש אסור למשטרת ישראל לגבות קנסות על עבירות בכביש 443
למרות שחוקי התחבורה חלים שם מטעם הצבא, העבירה לא קשורה לישראל.

שנתיים לפחות היה אסור לשפוט ישראלים כמו אשר וייזגן בישראל
אלא רק בבית משפט צבאי.

שנתיים לפחות אסור לבתי משפט בישראל להוציא צווי עיקול על רכוש ביו"ש.

שנתיים לפחות מערכת המשפט לא ממש הפנימה את דברי בג"ץ ברורים
כ"כ שלא לדבר על עורכי דין רשלנים שלא העלו את הטענות לבחינה בפני
מערכת המשפט.

וכול זאת רשימה חלקית לפ"י חוות דעת מוסמכת.

אז מה יקרה בעוד שנתיים?

הנה נוסח הסעיף המלא בפסק הדין:

76. טיעון מרכזי של העותרים (בעיקר בבג"ץ 1661/05) הינו כי השטח
המפונה הוא חלק ממדינת ישראל. אין הוא שטח הנתון לתפיסה לוחמתית. נטען
בפנינו כי עמדת המדינה כפי שבוטאה בפנינו על ידי היועץ המשפטי לממשלה,
לפיה השטח המפונה נתון לתפיסה לוחמתית, אינה משקפת את עמדת הממשלה
וראשה. לטענת העותרים, יש לפנות בעניין זה אל ראש הממשלה ולשמוע מפיו
את עמדתו. אין כל ממש בטענה זו. כפי שראינו (ראו פסקה 3 לעיל) בית משפט
זה קבע ברשימה ארוכה של פסקי דין כי יהודה, שומרון וחבל עזה נתונים
לתפיסה לוחמתית של המדינה. אין הם חלק ממדינת ישראל. המשפט,
השיפוט והמינהל של מדינת ישראל אינם חלים בהם. יצויין כי על פי
סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, הוסמכה הממשלה בצו
לקבוע את חלקי ארץ ישראל אשר בהם יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של
המדינה. הממשלה עשתה שימוש בסמכותה זו לעניין החלת המשפט, השיפוט
והמינהל של ישראל על "מזרח" ירושלים (ראו צו סדרי השלטון והמשפט (מס'
1), תשכ"ז-1967). החלה דומה לא נעשתה לגבי אזורי יהודה, שומרון וחבל
עזה. בדומה, סעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948, קובע
כי "כל חוק החל על מדינת ישראל כולה ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את
שטח מדינת ישראל וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו
במנשר כמוחזק על-ידי צה"ל". שר הביטחון לא הגדיר את אזורי יהודה,
שומרון וחבל עזה, כמוחזקים על-ידי צה"ל (ראו בג"ץ 100/57 וויס נ' המפקח
הכללי של משטרת ישראל, פ"ד יב(1) 179, 183; פרשת דויקאת, עמ' 13). זאת
ועוד: עם כניסת כוחות צה"ל לאזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, הוציא המפקד
הצבאי מנשר בדבר נטילת השלטון על ידי צה"ל (ראו סעיף 3(א)); מנשר בדבר
סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967; סעיף 3(
1) למנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (רצועת-עזה וצפון סיני) (מס' 2), תשכ"ז-
1967, וכן מנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט, לפיו:

"המשפט שהיה קיים באזור ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7 ביוני 1967) יעמוד
בתוקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה, למנשר זה או לכל מנשר או צו,
שיינתנו על ידי, ובשינויים הנובעים מכינונו של שלטון צבא הגנה לישראל
באזור" (סעיף 2 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית)
(מס' 2), תשכ"ז-1967. מנשר דומה הוצא לעניין חבל עזה: ראו סעיף 2 למנשר
בדבר סדרי שלטון ומשפט (רצועת-עזה וצפון סיני) (מס' 2), תשכ"ז-1967).
אין, איפוא, כל בסיס לטענה כי על אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה, חלים
המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל. לעניין זה אין כל חשיבות לשאלה
מה היה מעמדם של אזורים אלה לפני מלחמת ששת הימים.

77. גישה זו באשר לתחולת דיני התפיסה הלוחמתית שבמשפט הבינלאומי
הפומבי על השטח המפונה מבטאת את עמדתה של ממשלת ישראל כפי שהיא הוצגה
בפני בית המשפט העליון. מאז סיום מלחמת ששת הימים ועד עצם היום הזה,
ממשלות ישראל התחלפו, אך העמדה המשפטית בעניין מעמדם של יהודה, שומרון
וחבל עזה כשטח הנתון לתפיסה לוחמתית לא השתנתה. דורות של יועצים
משפטיים הופיעו – בין אישית ובין באמצעות פרקליטים המייצגים אותם –
וחזרו בפני בית המשפט העליון על עמדה זו. זוהי, איפוא, עמדתה של ממשלת
ישראל ושל מדינת ישראל. אין כל צורך ואין כל מקום להפנות בעניין זה
שאלות לראש הממשלה.

לי אין ספק שלמדינת ישראל אין אפשרות לטעון אחרת בגלל החוק
הבינלאומי וכול עוד לא סופחו השטחים.

____________________

מאת: ד"ר רון בריימן, כיהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005

תכלית השירות בצה"ל היא הגנת המולדת, ולא דבר אחר.

בפקודת מטכ"ל 330915 משנת תש"ח-1948 נאמר כי כל חייל וחיילת המקבלים את נשקם האישי יישבעו את השבועה הבאה: "הנני נשבע ומתחייב בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים. לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על-ידי המפקדים המוסמכים, ולהקדיש כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".

יש המנסים במסגרת ניתוץ המיתוסים וצעדים שונים אחרים לערעור כוחו של צה"ל לפגוע גם בנוסח שבועת האמונים של חיילי צה"ל, כך שהדרישה מהחיילים תהיה עמומה יותר. אחד מהם הוא איש השמאל הקיצוני, איך לא? אבו וילן. למי ששכח, מדובר בח"כ שבראיון ל"הארץ" לפני 3 שנים אמר ש"אם חס וחלילה יכריחו אותנו, נאלץ לפתוח באש ... וכדי להמחיש את רצינות כוונותיו (תרתי משמע) הוא גם פירט: צריך יהיה לסחוט את ההדק לאט, באחריות, בקור רוח ובשכל". מדובר בהסתה קיצונית לרצח אזרחים יהודים, אבל אוזלת ידו של היועץ המשפטי לממשלה גרמה לכך שאותו ח"כ אלים (וגם אחרים) לא הועמד לדין וממשיך בתוכניות הטרנספר שלו. אותו וילן, במאמר תמוה ב-YNET 20.08.07 בחר להציע את החלשת המשמעות של נוסח השבועה, אבל נמנע מלדון בחלקים החשובים בשבועה שאינם נוחים לו.

האחד הוא תכליתה של שבועת האמונים ותכליתו של השירות בצה"ל: "להגנת המולדת ולחירות ישראל". זהו ייעודו של צה"ל. לכך עליו להיות מוכן, לכך הוא מתוקצב, לכך מגויסים אנשיו בסדיר ובמילואים. ראוי שצה"ל עצמו והדרגים הפוליטיים מעליו יסתמו את הפרצות הקוראות לגנבים המשתמטים, ולכך נשבעים חייליו אף להקריב את חייהם אם חלילה ייווצרו בשדה הקרב תנאים כאלה. כל הפקודות וההוראות שלהן נשבעים חיילי צה"ל לציית, מטרתן העיקרית היא: "להגנת המולדת ולחירות ישראל".

מכאן נובע ששימוש אחר בחיילי צה"ל שאיננו לתכלית זו, ושאף עלול לחבל בייעודו של הצבא וביכולתו לעמוד בשעת מבחן, הוא בלתי מוסרי ובלתי ראוי בלשון המעטה. הדברים אמורים בעיקר בשימוש פוליטי בצה"ל נגד אזרחי ישראל. הגירוש שביצעו חיילי ישראל ושוטריה ברצועת עזה ובצפון השומרון, כאשר עקרו בני-אדם מבתיהם בגלל היותם יהודים, לא רק היה מעשה לא חכם מבחינה ביטחונית ולא רק שלא היה מעשה דמוקרטי, גם אם אושר על-ידי ראש ממשלה מסובך בחשדות חמורים, ממשלה עיוורת ומושחתת וכנסת שהלכה בתלם לקול מצהלותיה של תקשורת מגויסת למען האתרוג דאז, אלא גם חיבל ביכולתו של צה"ל למלא את ייעודו: "להגנת המולדת ולחירות ישראל". שעת המבחן לא איחרה לבוא: שנה אחרי, והכישלון בלבנון תפס את צה"ל לא מוכן, אחרי שבזבז שנת אימונים על התכוננות למלחמה נגד אזרחים ישראלים, ואחרי הכנה פסיכולוגית מקוממת של שטיפת מוח שנועדה להעביר את חיילי צה"ל על דעתם. המטרה הייתה להשכיח מיהו האויב, ולהגדיר אזרחים כאויב.

חלק חשוב אחר בשבועת האמונים קובע שעל חיילי צה"ל "לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על-ידי המפקדים המוסמכים".

בעקבות משפט כפר קאסם קבע בית המשפט סייג לכך ונתן שיקול דעת למפקדים ולחיילים שלא לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה. זה אופייה של פקודה להרוג אזרחים בלתי חמושים, וזה גם אופייה של פקודה לגרש אזרחים בלתי חמושים מבתיהם. אם וילן אינו יודע זאת, עליו לשאול את ה"אדמו"רים" שלו מן השמאל הקיצוני כיצד יש להתייחס לפקודה בלתי חוקית בעליל הנוגעת לגירוש אזרחים ערבים, ולהציב את המילה יהודים במקום המילה ערבים.

הח"מ קרא בפומבי, בכנס הרצליה 2005, לרמטכ"ל דאז, רא"ל משה יעלון להתפטר מתפקידו, לנוכח פקודת הגירוש הממשמשת ובאה ולנוכח החשש מפני סירוב לבצע פקודה בלתי חוקית זו. בסופו של דבר היסוסיו של יעלון לגבי פשע הגירוש הצפוי הביאו לכך שהוא התפטר מצה"ל ואז מונה רמטכ"ל אחר שככל הנראה הביע מחויבות לבצע את המעשה שלא ייעשה. הפשע בוצע, ואת פרי הבאושים שלו אנו אוכלים עד עצם היום הזה. ואם תרצו, שאלו את תושבי שדרות ובנותיה.

השיח הציבורי בהקשר של סירוב לבצע פקודה שאסור לתיתה וממילא גם אסור לבצעה מתייחס בעיקר לחיילים דתיים. באופן תמוה מתעלמים מהבעיה המוסרית הקיימת גם בראשם ובמצפונם של חיילים חילוניים לגבי פקודה בלתי חוקית בעליל שחלילה תינתן במטרה לחזור על פשע הגירוש של אזרחים מבתיהם בארצם. למי שמייעדים את צה"ל לבצע שוב פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור משחור מתנוסס מעליה, יש להזכיר את ייעודו של צה"ל ואת תכליתה של שבועת האמונים של חייליו: "להגנת המולדת ולחירות ישראל". במקום לעמעם את השבועה יש להדגיש את מטרתה.
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6934

_____________________

ריבונות העם היהודי

וועידה מכינה של אישים ודעות לקראת הקמת הקונגרס הלאומי של
עם ישראל.

תתקיים אי"ה ביום י"ז בכסלו, תשס"ח 27.11.07 בירושלים אולמי
רמאדה רנסאנס, 10:00 - 22:00

סדר היום יתפרסם לאחר שיבוץ המושבים וההרצאות

קול קורא לקראת הוועידה: הזמנה להצעת הרצאות

כותרות המשנה הן דוגמאות בלבד ומייצגות מפת אינטרסים,
משך הרצאה 20 דקות

מהו ומיהו העם היהודי?!

1. עקרון הערבות ההדדית ומשמעותו
2. מקורות הסמכות הלאומית ודרכי הפעלתם
3. מודלים מוסדיים וארגוניים

ארץ ישראל: יחידה רוחנית גיאוגרפית ופוליטית כלכלית
וביטחונית אחת.

איחוי החלוקה לאחר שישים שנה מרחב וגבולות

לריבונות המשפט
מעמד המשפט היהודי בארץ ישראל, לבעיית המשפט השורר, לתולדות
מעמד המשפט הבינלאומי בא"י=פלשתינה, החלטות האו"ם –עקרון הרציפות.
מדינת ישראל ושלטונותיה - קווים אדומים

העקרונות החוקתיים: חוק יסוד התורה ומשמעותו. בית משפט לחוקה,

מטרות לאומיות
טיפוח הזהות הלאומית, קיום הבטחון, דמוגרפיה, מניעת התבוללות
שליטה ריבונית במרחב. מדינה יהודית- עברית למען יהודים

הזיקות בין עם ישראל בארץ ובגולה הבניית ומיסוד הקשר עם הגולה.
התחייבויות הדדיות ביו יהודי הארץ ליהודי הגולה.
עליה, שיטה להקצאת קרקעות לכל יהודי בעולם.
רישום, שמירת זכויות ושימור הקרקע.
הרכוש היהודי: רכוש רוחני ורכוש חומרי טיפוחו וחינוך הרוח היהודי
בארץ ובגולה.
מערך הקהילות, הקשר הבין קהילתי, משפט הקהילות
עליה לרגל, מוסדות פיננסיים ואירגונם

העם היהודי ובני ישראל (הטוענים לייחוס לישראל או ליהדות) - רישום וזהות לתקנת בני נוח
(הגויים הנלווים אל עם ה') בארץ ישראל ובעולם

ירושלים- חופש הפולחן של עם ישראל בהר הבית , המקדש מנפקד לנוכח;
עיר עליה לרגל ועיר אזרחית, זכויות אכלוס, תכנון, כלכלה ותחבורה,
מעמד השכונות המזוהות בירושלים עם הטרור, גבולות העיר ותושביה

כלכלת ארץ ישראל
פרויקטים לאומיים ואזוריים ומימונם: התיישבות
הגנת הסביבה: שימור וטיפוח: המים, הצומח והחי,המרחב הפתוח

פרויקטים בין קהילתיים

פרויקטים כלכליים בינלאומיים

חברה, עדות, ולאום
דיון בקידום ערי הספר, חלוקת המשאבים הלאומיים והצדק החברתי
החקלאות, החינוך, צבא ובטחון: הצופן המוסרי

נעילה,החלטות ודרכי יישום
ועדת הקבע וועדת המעקב, וועדת אירגון

הצעה להענקת פרס ארץ ישראל ל"אוצר הארץ" – ארגון לחקלאות יהודית לאומית
סדר היום ייקבע על פי ההרצאות שתוצענה. מושבים מקבילים לפי הצורך


****

קריאה להקמת ייצוגיות של העם היהודי

הכנס המכין
פרופ' הלל ויס

השאלה הנוקבת מי מייצג את העם היהודי מצריכה מענה רוחני ומעשי.
מדינת ישראל חדלה לייצג העם היהודי. השלטונות והאליטות הפנימו מכבר שליחותם בתור מייצגי מדינת כל אזרחיה. חלק ניכר מהחלטות הממשלות מאז ימי רבין פוגעות באופן קיומי, רוחני ובטחוני ביכולת ההישרדות של העם היהודי, שהפך לעם שאין לו זכות הגדרה עצמית ולעם נטול הנהגה השבוי בידי החותרים לעמעום זהותו. גם פעולה כמו – טכנית, מחיקת הלאום היהודי מתעודת הזהות היא ביטוי לנסיון מחיקת הזהות. "ולא ייזכר שם ישראל עוד"; כך שיעבוד צה"ל להכנה המנטלית ורתימתו למשימות פוליטיות שתוצאתן פירוק הבית הלאומי, העדר מוכנות מופגנת למלחמה, התחמקות מהבטחת בטחון התושבים באזורי הספר לאורך שנים והתעלמות מסבלם הנמשך.

טיפוח אשליית גרעין של הרתעה אטומית, ללא גרעין של הרתעת הטירור תוך ליבוי הדחף הבינלאומי להשתתף בחיסול ישראל וממלא בחיסול היהודים שבתוכה. הכל זוכרים החלטות בית המשפט העליון בענין התיישבות היהודים, מעמד הקרן הקיימת וקרקעות היהודים לצד אין סוף החלטות פוליטיות המשקפות מוסד חתרני זה. כל זאת מתגלם ומתממש במגמות המחרידות המסתמנות לקראת "וועידת שלום", שהן ביטוי לשוחד שראש הממשלה שמח לשלם לשותפיו כדי להשתחרר מעול החקירות. הועידה המתוכננת, תוצאתה הישירה היא חיסול ישראל באמצעות כפייה של הקמת מדינת טרור וסיכון מוחלט של הבטחון הלאומי, פגיעה בסמלים המקודשים ביותר כמו ויתור מופגן על הריבונות בהר הבית, חלוקת ירושלים, גירוש המתיישבים, הסגרת הגולן. כל זאת יחד עם תכניות משרד החינוך לביטול היסודות הציוניים, וסילוק היסודות היהודיים, רדיפת הישיבות והשפלת החיילים הדתיים כמדיניות.

כל אלו מאלצים את העם היהודי לעמוד על רגליו, לדון בסגולתה המיוחדת של ריבונותו, בזהותו המיוחדת ובזכויותיו הלאומיות ובדרכים המעשיות להגשמתן, בהבטחת עתידו,בין השאר באמצעות השעיית ייציגותה של מדינת ישראל כמתיימרת להיות מדינת היהודים עד לתיקונה תוך העמדת דברים על חזקתם:

הריבון על כל ארץ ישראל, הוא העם היהודי לבדו מכוח הבטחת ה' לאבות ומכוח הפעולות ההיסטוריות שנעשו תוך מסירות נפש בהקרבה אין סופית במשך כל הדורות כדי להבטיח קיומו של העם היהודי ואת שיבת ציון, קיבוץ הגלויות, והמפעל הציוני כשהיה במיטבו; לשם הקמת חברה ומדינה הידועה כמדינה יהודית למען יהודים.

לפיכך יש להעמיד אתגר מידי להגשמת המטרות הלאומיות הנובעות מהתחייה הלאומית והדרכים המעשיות להשגתן בראש סדר היום הציבורי באמצעות כנס מכין להקמת מוסדות ייצוגים לעם היהודי באמצעות קונגרס יהודי לאומי גדול בו ישתתפו יהודי ארץ ישראל, ויהודי הגולה שייעלו את חובת ההגדרה העצמית של העם היהודי לבדו ותחומי יישומה ואת ודרכי המאבק ומטרותיו.

מוצגת כאן תוכנית ראשונית לכנס המכין כאשר התנועות והגופים היוזמים פונים בראש ובראשונה לכל הגופים, הארגונים והתנועות הלאומיות ואישי הציבור בארץ ובגולה להצטרף לארגון הכנס ולהשגת מטרותיו ללא הבדל בין גופים חרדיים, לאומיים ודתיים על בסיס של אחדות והתגברות על כל המפריד למען חיינו.

למארגני הכנס אין כל כוונה להיות גוף פוליטי המתחרה על השלטון בכנסת, אין הוא מתכוון להשתתף בעתיד בבחירות כגוף או כארגון לא בשמו ולא בשמות אחרים אלא להשפיע ולכוון את דעת הקהל היהודית הישראלית והעולמית על ידי ייצוג הרצון של העם היהודי כעם ריבוני החי על אדמתו.
http://www.matezafon.org/home/files/medaon86.doc#_קריאה_להקמת_ייצוגיות

_______-

יש החושבים שאוזן של מעלה אינה שומעת ועין של מעלה אינה רואה ודואגים כביכול לילדיהם או רק לילדיהם. בינתיים מפילה מגיפת האינטרנט שמות גם בבתים החרדיים. אין בית שאין שם מת.
אין ילד וילדה שאינם חשופים ברחוב ובבית, בתקשורת החרדית ובלשון הציבורית למתקפה ההומו- לסבית על אמות המידה הנורמטיביות של משפחות עם ישראל.

אומר המדרש על "ויבכו כל העם הלילה ההוא" בכיה של חינם. בכיה על עסקי עריות שחס ושלום משה רבנו באמצעות תורתו לא יטיל גזרות על חופש התועבות.

התורה אומרת בפשטות מה הוא העונש על התועבות הללו וכל אחד רואה מה קורה בכל החזיתות.

אבדה עצה מכהן וחכמה מחכם ונבואה מנביא. הצבא משותק. אין ממשלה, העם מופקר! סר צילו של עם ישראל ח"ו.

נראה שהבריות אינן מבינות את שורש המאבק הרוחני- פוליטי באמצעות סדר היום ההומו לסבי למחיקת העם היהודי.

דבר לא השתנה מאז ימי בלק ובלעם.

בתחלה היו נכנסין בצנעה ולבסוף נכנסין צמידים צמידים זוגות כענין של צמר בקר, ד"א כאדם צמיד במלאכתו, ויצמד כצמידים על ידיה רבי לוי אמר זו גזירה קשה מן העגל דאלו בעגל כתיב (שמות לב) פרקו נזמי הזהב ובכאן ויצמד כצמידים, בעגל נפלו שלשה אלפים וכאן עשרים וארבע אלף (במדבר כה) ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ר' יודן אמר ראשי העם תלה על שלא מיחו בבני אדם רבי נחמיה אמר לא תלה ראשי העם אלא אמר לו הקב"ה למשה הושיב להן ראשי סנהדריות ויהיו דנים כל מי שהלך לפעור, אמר מי מודיען אמר לו אני מפרסמן כל מי שטעה הענן סר מעליו והשמש זורחת עליו בתוך הקהל ויהיו הכל יודעין מי שטעה במדבר רבה (וילנא) פרשה כ

קידוש ה' הוא העיקר במילוי הפה במים אינם משחדים דעת של מעלה!

אין להתייחס כלל לרדיפות המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט כסוכני הזימה.
זו רק הוכחה נוספת לדיקטאטים תרבותים וערכיים ש"הנאורים" אשר במארה נארים ח"ו הגוי כולו, כך בסוף נבואת מלאכי, מנסים בכל כוחם להכתיב.
אם יש סיבה לצאת מן הממשלה יותר מקצבאות הילדים ואפילו יותר מארץ ישראל זו הסיבה. כי לא תהיה ארץ ישראל ולא יהיו יהודים ח"ו.
האם רועי עם ישראל רוצים לקחת אחריות בנושאים כאלה?

אין מקום למצעד תועבה בשום מקום בעולם. לא בארץ ישראל, לא בסדום, לא בלאס וגאס או בפריז או בסן פרנסיסקו. המבול חל על כל העולם ועל ירושלים בראשונה.

מדוע לא מצעד תועבה ביום הכיפורים ועל הר הבית?
 
יהודים נרדמתם!
לא ינום ולא יישן שומר ישראל!

__________

זהבי פותח את השידור בשיחה עם פרופסור הלל וייס, פרופסור מן המניין באונ' בר-אילן, חבר בתנועת מנהיגות יהודית, יו"ר שוחרי המקדש ודובר ה"סנהדרין", בעקבות הצהרתו אמש בכנס רבנים בהר הבית, בו נכחו גם חברי כנסת לפיה "צריך להקים בית מקדש עכשיו". מה פשר הצהרה זו? האם יש בן תמותה שיכול לעמוד מאחוריה?
מקור:
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=ELKMJE&c41t4nzVq=EM#

==================

פורים שמח
הלל ויס
מקור:
http://rotter.net/User_files/forum/gil2/4b8a5ae73dc1547f.doc

------

‏
יום רביעי י' אדר תש"ע

עד ארבעים שנה

דברים על קברו של ש"י עגנון ביום השנה הארבעים לפטירתו

http://eincyclopedia.wikia.com/wiki/%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F

מורנו ורבנו, הי חסיד בן חסיד, תלמידו של ספרא רבא דישראל משה רבנו ע"ה האי ספרא רבא, רבי שמואל יוסף טשאטשקיס בן רבי שלום מרדכי, אשר מימך אנו שותים, וטעמך ונימוקך לעולם כמוס עמדך, אפשר שבריה קלה כמוני עומדת בעוון הדור להגיד עליך דברי הספד, שהרי אם כך נגזר, הרי זהו סוף כל תיקוניך כפי שדרשת על אותו בעל תשובה שידע שכאשר ילקו אותו בעולם האמת על אותו שזיף מתולע שאכל באחרית כל עונותיו ידע שהגיע סוף כל תיקוניו ויהיו מילי דהספידא אלה מבשרות סוף תיקונך ותיקונם של כל חסידיך שהלכו לבית עולמם ככתוב בדניאל: "ורבים מיישני עפר יקיצו".

דרשו חכמים: אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה . הנה חלפו ארבעים שנה מאז באת אל המקום הזה ואף על פי שרבנו אתה, רבן של סופרים בישראל, הן מאלו שסופרים אותיות והן מאלו שסופרים מעות, שדמות דיוקנך עליהן , עדיין לא ירדנו לדעתך גם אם נחייה ארבעים כפול ארבעים שנה, {איוב}: ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים בכ"ד ספרים שכתבת וכל אות נדרשת מ"ט פנים הפך טהור ומ"ט פנים טהור.

מנין למדו חכמים שאין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה מסמוך לפטירת משה רבנו עליו השלום, שיום הולדתו ויום גניזתו ב ז' באדר, שחל בשבוע האבל שלך. כנאמר בדברים כט,ג: ְלא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וסמוך לו בשני פסוקים (ו) "ותבואו אל המקום הזה". אומר רבנו בחיי: הכניס משה שני פסוקים אלו באמצע דבריו כי רצה לחזק את לבם בנחלת הארץ". ועיקר העניין שעברו ארבעים שנה מאז מתן תורה ועד לפטירת משה ולא ירדו לסוף דעתה, שצריך סיעתא דשמיא ועינא פקיחא. ועוד אומר רבנו בחיי:
ודע כי התוכחות שבפרשה זו {כי תבוא} נאמרו בלשון משה, לא שאמר משה מפי עצמו, שהרי קבלה בידינו שכל התורה כלה מבראשית עד לעיני כל ישראל הכל כתב משה מפי הגבורה.

כידוע לשומעים סברא זו האם משה רבנו מפי עצמו כתב ספרו רחמנא ליצלן או מפי הגבורה הוא פולמוס פנימי שעולה בסיפור "פת שלמה" וגם בסיפורים אחרים: האם יקותיאל נאמן, כינויו של משה רבנו, לא כתב התורה כולה עד תומה "לעיני כל ישראל" מפי הגבורה, כפי שהראה בפשטות מורי ורבי ברוך קורצוייל וכפי שפירשו דב סדן ומשולם טוכנר ואברהם קריב כולם זכרם לברכה והמבדיל בין חיים לחיים {לידי ומימיני עומד כעת כאן בבית הקברות פרופ' ראובן מרקין שהעמיד מהדורה מדעית לפת שלמה},ובוודאי כבר עשו כולם שלום ביניהם, שהפסת דעתם, שדבריהם צדקו יחדיו, ושלא כרבי משה פנחס משני ת"ח שהיו בעירנו, שלא עשה שלום עם בעל דבבו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

סמוכים ובטוחים אנו שתשובות נאות השבת בעולם האמת לשאלות ששואלים שם, וממך למדנו אלו דברים משיבים אחר דבריו של שטן הוא מלאך המות הוא יצר הרע שבחצר קברים זו מתחילה תבוסתו.

עגנון, כידוע ליודעי חן, חלקים ניכרים ביצירתך לא אמרת מפי עצמך אלא מרוח הקודש ששרתה עליך, וגם אם התעברו בך רוחות אחרות הרי סופן שניטהרו בכור המצרף של הכוונה והלשון והתכלית שהייתה מלכתחילה כולה לשם שמים.
ותבוא אל המקום הזה, הר הזיתים, מבחר עפרים, שכאן עתיד לעמוד מי שאמר והיה העולם שנאמר בזכריה פרק יד פסוק ד וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִם מִקֶּדֶם ומכאן תהיה ראשונה תחיית המתים שהיא מכוח העיטור שארגת לשם הוויה בכל יצירתך.

במקום זה, מקום של אמת בו מתקלפות כל המסכות, מקום שאין לפני אלקי הרוחות {..} לא צחוק ולא קלות ראש. כפי שלמדנו מפיך בפרשת יצחק קומר, שאמנם נגזר עליו להיות צבע ובפנימיות צייר הבורא את עולמו בנפשו במידת ההשתוות. שמידת קונו בידיו, שהכל שווה בעיניו כשמחה כעצבות. וזו עיקרה של אמנות לפי מה שלמדנו ממך שעושה פנים שמחות וליבו עצב ועושה פנים עצבות וליבו שמח. שהצדיקים אבלם בלבם וצהלה על פניהם.

ראשית מקורך הברוך משיר הנעורים ביידיש מעשה ברבי יוסף דילה רינה ושכנו השיר העברי הראשון גיבור קטן כולו היה לקרב קץ משיחיה ובשניהם קידשת מלחמה על השטן וכן בסיפורך 'עגונות' ששמך בשמו קראת לתקן תקנת העגונה השכינה וכנסת ישראל וכך עד תום כל סיפוריך, עשית כרבי יודיל כסא לשכינה.

לא הייה סופר בישראל מאז ימות ההשכלה באשכנז שתלה יצירתו בשירת הלווים ובמקום המקדש שכנגדו מקום יקיצתך עם כל מתי ישראל מן המקום הזה. ואף על פי שהרהרו אחריך מחבריך הסופרים הרחבת להם מקומך כדי שיגיעו למקומך ולסוף דעתם גם לאחר ארבעים שנה.

וכתב הרדב"ז בענין הראוי להוראה לאחר שעמד על דעת רבו לאחר ארבעים שנה.{שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים קמז}

שאלתני ידיד נפשי על הסכמה שחתמו קצת חכמים שכל מי שלא הגיע לארבעים שנה אע"פ שראוי להורות שלא ידון ולא יורה באומרם שהיא הסכמת כל הפוסקים ונידו והחרימו על זה היש לחוש לה או לא:

מי ראוי להוראת עגנון, האם כל הנארטיבים והפירושים והפרשנויות דינם כאחד, שקולים בערכם או שמא כדעת ס' יזהר הסופר הצבר ז"ל מעגננים לא יהיו לך והאם גם מי שאינו יודע צורת אות הוא בכלל הגיע להוראה ?

מורנו ורבנו אפשר רוצה לשמוע מה חדשות מתרחשות בארץ מאז זנחת אותה או שמא חושש אתה לדיליטוריא ואפשר שאינך יודע מה מתרחש כמעשה הרוחות המספרות שאיתא בגמרא ברכות ובכן כפי שכתבת בפתחי דברים - צבאות השם (1944) עמוד 12

העולם פושט צורה ולובש צורה. רוב חבריו של ר' שלום שהיו מעטרים את ירושלים בתורה ומצוות ומעשים טובים קבריהם מעטרים את הר הזיתים ואנשים חדשים באו והפכו את ירושלים עד שאין ניכרת חס ושלום קדושתה. הרבה מכירים את ר' שלום והרבה אין מכירים אותו, ואין צריך לומר שהוא אינו מכיר אותם. אבל שמע עליהם, ומה ששמע אינו יפה. אף על פי כן משתדל הוא לרדת לסוף דעתם. מה ראו שבחרו את ישיבת ארץ ישראל, אם אינם עושים תורה ומצוות. וכי מעט ארצות יש בעולם שיכולים לדור בהן. אי אפשר לתלות הכל במעשה היצר, אלא ודאי יש כאן כוונה מסותרת של הבורא ומנהיג יתברך. נזכר ר' שלום דיבור ששמע בשם צדיק אחד שהיה אומר אי אפשר לומר שהעולם מתנהג כראוי, אבל אילו הייתי אני הבורא והמנהיג כביכול הייתי מנהג אף אני את העולם כך. ועל כרחו מוכרח ר' שלום להסכים עם מעשי העולם ועם כל מה שנעשה בירושלים ואומר וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, צריך אדם מישראל לראות בירושלים את הטוב שבה ולא חס ושלום את ההיפוך.

אבל מה לעשות מורי שמואל יוסף עגנון שלא הכל הגיעו למעלת ר' שלום, למשל, אני ועדיין לא עשו שלום בנפשם.

אך כאמור איני במעלתכם וכשנפשי שואלת מה ייחד אותך מכל סופרים שבעולם לא מצאתי לגוף ולנשמה טוב אלא לקיים דובב שפתי ישנים וליחדך עם החכם הירושלמי שהיה בחופת בתו של רבי יודיל:

הכנסת כלה (1920; 1931; 1953) עמוד 416
נשתלבו לו בנפשו המשכלת שני הדברים כאחד, היינו אהבת ארץ ישראל ואהבת התורה, וראשון להם אהבת השם יתברך, שהוא תחילה וראש לכל אהבה ותכלית לכל אהבה ומאהבתו כביכול נאצלות כל האהבות. התחיל לבו פועם והולך כדרך אוהבי השם שלבם פועם ודופק מחמת אהבת השם ואהבת התורה ואהבת ארץ ישראל. התחיל מתיירא שמא מרוב הפעליות תצא רוחו. נתן ידו על לבו וכפו על כפו והרהר בדעתו, כביכול אינו נותן רוח באדם לבטלה, ובוודאי יש כאן עניין גדול וכוונה מיוחדת, ואילו מה הענין ומה הכוונה לא הבין. התחילו נשמעים בלבו חרוזים בלשון הקודש. {...}

ונחתום דברינו בתחילת מעשיך בארץ ישראל ביפו בימי חטאות נעוריך אשר לא יזכרו על לב ובאחרית כל המעשים כפי שכתבת בסיפורך כנגן המנגן שלוחת סיפורך הגדול תמול שלשום

פתחי דברים - כנגן המנגן עמוד 89
כשישמעו קול כנורו יהיו הכל מבינים, שזה כחה של מוסיקה אמיתית שכורה אזנים לשמוע ולהבין, ועתה עוד קודם לכן עד שלא השמיע כרצונעליון את קול כנורו כבר כל הארץ שמחה עליו שמצפים לשמוע קול כנורו.

עמ' 91
מי מילל ומי פילל, סיפור שהתחיל בטיולים בחול ובשיחות של מה בכך יסתיים במעשה גדול ונורא, במעשה האומן הגדול שמחזיר את גרושותיו ועושה להן חופה כדת משה וישראל. עתה נשתוק, עתה נחריש ולא נערבב במלה יתירה את השמחה הגדולה שעתידה לבוא, שכמותה לא ראתה הארץ ואחריה על עפר מי יקום. בגלל הדבר הזה מניח אני את כל האנשים הטובים שדיברנו בהם בארוכה ובקצרה ונשמח בשמחה הגדולה שלא ראתה הארץ כמותה ואחריה על עפר מי יקום כנגן המנגן.

.
.
.
.

============

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi