גירסת הדפסה          
קבוצות דיון גילוי מסמכים נושא #5227 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 5227   
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:00   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

הארץ - עיתון של אנשי הסמאל !!!  

 

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.09.12 בשעה 08:04 בברכה, פילוביץ שחף
 
חזרתי אליכם לאחר שהות קצרה בחו"ל ושוב פוגשים את נושא האיזון הידוע בעיתונות ... מה דעתך... ביטלתם את המינוי שלכם בעיתון הארץ כבר ... בדרך אגב האם יש כבר תוצאות מחקירת דליפת השמנים במרינה העירונית שלנו, הוא שעדין מסתירים את התוצאות ...

עיתון הארץ היה ועודו שנוי במחלוקת. לפחות מבחינת אופן הכיסוי של ענייני ביטחון ופוליטיקה. כך בעבר, וכך גם בתקופה זו. חלק מכתבי העיתון, הנותנים את הטון בעיתון הארץ, מסקרים את אינתיפאדת אל-אקצה באופן "המושך אש", ולא פחות ביקורת כנגד בעלי השליטה בעיתון - אפילו עד כדי הטלת ספק בדבר נאמנותם לעם היהודי בכלל ולמדינת ישראל בפרט.

הקו הפוליטי של עיתון הארץ היה מאז ומתמיד מגובש ואחיד. מצד צמרת כתבי העיתון, לכיוון אחד: שמאל קיצוני. אומנם תוך עצירה באדום בענייני ביטחון, אך בכל זאת, שמאל קיצוני.

בעקבות גל הביקורת שנשמעה לאחרונה נגד הארץ, על הקצנת העמדות השמאלניות בהן נוקט עיתון זה, נאלץ המו"ל עמוס שוקן לצאת ולהתגונן, ויותר מזה, לנסות ולשכנע בדבר המובן מאליו - היותו ציוני: "הארץ היה ונשאר עיתון ציוני, וקיומה המשגשג והבטוח של מדינת ישראל הוא הערך המרכזי שלו", אמר/התגונן שוקן במכתב תשובה (16.4.02) שהפנה אל עו"ד מאיר הפלר. מכתבי השניים פורסמו עתה לראשונה בגליון
"האומה" שראה אור בסוף מאי 2002. המכתבים, המשקפים את הויכוח שלעיל (הכמעט ניצחי) נותנים ביטוי ליחס הקוטבי שלו "זוכה" עיתון הארץ.

עו"ד מאיר הפלר החליט לסיים את התקשרותו עם העיתון, וזאת לאחר 60 שנים שמשפחתו מנוייה על העיתון. בתכתובת ארוכה בינו לבין עמוס שוקן הוא נימק את הסיבות לביטול המינוי (16.4.02): "אין לפניי עיתון ציוני ולא עיתון מגוון, אלא עיתון מגמתי שפוגע בעמי, במשפחתי ובי".

גרשם שוקן היה ציוני עוד בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא עלה לפלשתינה, לאחר שהבין שאין ליהודים מה לחפש בגרמניה. מאז שרכש את עיתון הארץ ונטע בו את הרוח הציונית, אף פעם לא שאף לשקף את דעת הרוב במדינה היהודית. שאיפתו, אומר שוקן, היתה לתת ביטוי גם לדעותיו שלו, וגם לדעות הנוגדות.

עמוס שוקן, בנו, שהינו הבעלים של העיתון כיום, ממשיך את אותה רוח בה הוקם העיתון. הוא מגדיר את ערכו העיקרי כמי שמבטא את "קיומה המשגשג והבטוח של מדינת ישראל", אך אינו מחשיב כערכים - לא את חוק השבות, לא את הכיבוש ולא נטילת זכויות של אחרים. לדבריו, הארץ תמך בחלוקה לפני קום המדינה, ובמתן שטחים תמורת שלום מאז מלחמת ששת הימים. העיתון מתנגד למפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים משום שזה עלול להוות מכשול לשלום.

עמוס שוקן מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הערבים: "מי שדחה את זכות השיבה שלנו היו הערבים שפתחו נגדנו במלחמה מאז עליית הציונים לארץ ומאז הקמת המדינה". וכיום, לדבריו, זכות השיבה הכפולה אינה מעשית ושני הצדדים צריכים לוותר. הוא קורא להפסקת הכיבוש וההתנחלויות, שכן אלו הן לדבריו סילוף ועיוות הציונות. בסופו של דבר, הוא טוען, אלה ירחיקו אותנו מיעדיה של הציונות. "רק ויתור הדדי על שטחים יכול להצמיח
שלום ושלווה".

את ערפאת הוא תופס כ"אישיות קלוקלת". עמדתו לגבי התמודדות המדינה והחברה הישראלית עם הטרור, היא שפעולות צה"ל בשטחים הכרחיות, אך אינן פתרון קבוע ויציב להתנהגות הטרוריסטית והנפשעת של הפלשתינים. רק פתרון מדיני, לדבריו, עשוי להחזיר שלום וביטחון לישראל.

מאיר הפלר, עו"ד, נכדו של ד"ר יעקוב סוקולוב ז"ל, מי שהיה בן למשפחה ציונית של מתיישבים יהודים שעלו מוארשה, תומך באידיאולוגיה שונה. הפוכה לזו שבה מצדד שוקן.

הפלר קורא להמשיך באותה דרך ציונית של אבותיו ולשאוף אל היעד של ביסוסינו בארץ ישראל. הוא מאשים את עיתון הארץ - שהיה לדבריו לפני שישים שנה עיתון ציוני ביותר - בשינוי פניו לעיתון אנטי ציוני, מגמתי, שפוגע בעם ישראל. הפלר טוען כי העיתון הפך ל:" אויבה של התנועה הציונית וכלי ביטוי הנוגד להשקפת הרוב הגדול של האוכלוסיה היהודית".

באיבו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התפרסמה התייחסות בהארץ, לקצינים ולחיילים, שמסרבים לשרת בשטחים. הפלר מאשים את העיתון בפרסום זה שיש בו קריאה להמרדה והסתה. הוא מצביע על פרסום זה ככזה המעיד על כך שהעיתון הפך לאנטי ציוני.

על כך עונה שוקן: "... אין לי סימפטיה לכל חקיקה שנועדה לסתום פיות. בעיני, נשמת אפה של הדמוקרטיה היא חופש הדיבור, כולל אמירות מסוג זה שפורסמה במודעה המדוברת".

על הטיעון לפיו העיתון התנהג כאנטי ציוני, כביכול, בשל זאת שקרא לוותר על השטחים עונה שוקן: "... עמדתו של הארץ נגזרת, כפי שנגזרה תמיד, לא רק מן הצרכים החיוניים שלנו, אלא גם מן המעשיות שבמימושם". למעשה, הוא אומר: קיומם של נצרים וכפר דרום, גנים וכדים, אינו חיוני וחותר תחת עצמאות לאומית חופשית אפשרית בישראל.

הפלר גורס שאין הבדל מוסרי בין המתנחלים היום, לבין אבותיו שלו שעלו מהגלות לפלשתינה על-מנת להגשים חלום דורות של שיבה לציון, וכמוהם גם אבותיו של עמוס שוקן. "האם הללו כולם, משפחתך שלך ומשפחתי שלי, היו ´כובשים ומתנחלים´, כהגייתך לגבי המתיישבים דהיום?".

לדעת שוקן, מעשי אבותיהם כשרים היו, בשל העובדה כי הוכרזה עליהם מלחמה מצד הערבים; מלחמה שלא הותירה ברירה, אלא לנסות ולתפוס שטחים בארץ המובטחת. היום, לעומת זאת, בניסיון לפתור את הסיכסוך ארוך השנים הזה, האופציה היחידה היא ויתור הדדי על שטחים, מה שעשוי להיות הצעד המדיני היחיד שיחזיר שלום, שלווה וביטחון לישראל.

מבחן התוצאה.
פ"ש



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  עמוס שוקן שמאלני שנסחט על ידי....!! פילוביץ שחף 08.01.03 12:08 1
     מי מאדריכלי אוסלו יעץ לערפת לשקול ...?? פילוביץ שחף 08.01.03 12:17 2
     ידידי, לא הבנתי כלום. מה זה! חידות חמיצר? hamta 08.01.03 17:18 3
  ממש גילית את אמריקה....לא ידענו את זה..... DOBBY 08.01.03 17:45 4
     DOBBY : אם ידעת אז אולי תשתף את חברי הפורום.. פילוביץ שחף 08.01.03 18:22 5
         הודעתי הקודמת נכתבה לפני ה''סולחה'' ביננו- DOBBY 08.01.03 18:27 6
             כל מילה אמת כתובה בסלע צחצח 11.01.03 15:11 7
  שמעון פרס, סוחרי הנשק - ושוקן.... פילוביץ שחף 11.01.03 16:08 8
  ''המאפיה ההונגרית'' ואומרי ההן....!! פילוביץ שחף 11.01.03 18:00 9
     טומי לפיד = מאיר שמגר !! פילוביץ שחף 18.03.03 05:18 27
     אורון כינה לפיד ''שותף של המאפיונר מקסוול'' פילוביץ שחף 01.01.04 04:14 61
  כתבה בארץ: הלווייתו של עוזרי הופסקה....!! פילוביץ שחף 19.01.03 15:55 10
     נתנאל עוזרי זצ''ל הי''ד יקבר בחברון...!!! פילוביץ שחף 19.01.03 16:23 11
         ''טוב למות בעד ארצנו'' @ פילוביץ שחף 19.01.03 16:27 12
             הלווייתו של עוזרי עלתה למדינה מאות אלפי שקלים פילוביץ שחף 21.01.03 13:39 17
     מי עמד מאחורי הפרובוקציה בהלווית עוזרי ז''ל?? פילוביץ שחף 20.01.03 18:03 13
         מי שמעוניין לצפות בקטע....@ פילוביץ שחף 20.01.03 18:07 14
             נתנאל עוזרי ז''ל הי''ד: ''היה מנוע נשק'' !! פילוביץ שחף 20.01.03 21:58 15
                 הכתבה ב- Y-net...@ פילוביץ שחף 21.01.03 00:02 16
                     מי אמר שהמתנחלים יקרים למדינה...?? פילוביץ שחף 21.01.03 13:41 18
                         השטח בו אירע הפיגוע שייך לקרית ארבע...!! פילוביץ שחף 25.01.03 18:31 19
                             עימות בין מתנחלים ושוטרים באזכרה של עוזרי ז''ל פילוביץ שחף 18.02.03 16:11 21
         עדות מצמררת של לבנת עוזרי פילוביץ שחף 26.03.03 19:09 31
     ''הצדעה לחוליגניזם'', מי, מה, למה ואיך...?! פילוביץ שחף 07.02.03 12:20 20
         מנהלת מדור ''דעות'' ב-ynet חיה עם פלסטיני... פילוביץ שחף 05.03.03 19:37 22
             מרב יודילוביץ' כותבת על ג'וליאנו מר......!! פילוביץ שחף 18.03.03 17:40 28
                 השחקנית מיכל ורשאי חושפת מערומיה בפני המחבל.. פילוביץ שחף 23.03.03 11:17 29
                     מכתב רשמי: לשרת החינוך וליו''ר מועצת הקולנוע.. פילוביץ שחף 24.03.03 14:32 30
                         בוטלה הקרנת ''ג'נין ג'נין'' בארטה עקב לחץ...... פילוביץ שחף 31.03.03 21:17 33
                             בעקבות הפגנת האומנים בתל אביב נסגר לתנועה פילוביץ שחף 03.04.03 16:06 39
                                 עו''ד אלי זוהר: '' החוזה לא הוגן כלפי היוצר'' פילוביץ שחף 07.04.03 18:34 40
                                     יעקב פרי ראש השב''כ לשעבר:''הסרט נפלא'' !!! פילוביץ שחף 24.04.03 16:37 51
  תביעה בסך חצי מיליון ש''ח נגד ידיעות אחרונות.. פילוביץ שחף 10.03.03 13:45 23
  יוסי עין-דור הגיש תביעה נגד עיתון ''העיר'' !! פילוביץ שחף 11.03.03 13:44 24
     כתב התביעה שהוגש ע''י התובע עו''ד יורם זמיר פילוביץ שחף 11.03.03 23:35 25
  בעיתון הארץ, (באנגלית) צה''ל מבצע מעשי ''רצח' פילוביץ שחף 13.03.03 17:40 26
     התשובה האמיתית לשקר של השמאל הקיצוני!! פילוביץ שחף 31.03.03 15:36 32
         השהיד מת מצחוק - ענק חובה לקרוא..... פילוביץ שחף 02.04.03 15:15 34
  אורן פרסיקו שואל את אהוד יערי................ פילוביץ שחף 02.04.03 16:38 35
     ''...ואהוד יערי משיב לו בהרחבה............'' !! פילוביץ שחף 02.04.03 19:06 36
         ה''שחפים'' על המזח כבר עפו והים משתתק ונדם... mozes5 02.04.03 19:23 37
             אז תקנההההההההההההההההההההה :) פילוביץ שחף 02.04.03 20:48 38
         אפשר בבקשה קצת יותר בהגדלה, פילוביץ'? hamta 10.04.03 19:35 42
             בבקשה........................................ פילוביץ שחף 10.04.03 20:14 43
                 תודה פילוביץ' , אבל גם את זה אי אפשר לקרוא hamta 12.04.03 15:14 46
                     הסכם אוסלו על פי אהוד יערי................... פילוביץ שחף 19.04.03 11:11 48
  פרופ' גבי וימן מאוניברסיטת חיפה קיבל מענק.... פילוביץ שחף 10.04.03 16:54 41
  בג''ץ 1551/02 תחנות הרדיו האזוריות נ' גלי צה''ל פילוביץ שחף 10.04.03 21:42 44
  מרץ: רק כדי שתבינו את יכולות הניתוח המדהימות! פילוביץ שחף 10.04.03 22:05 45
     לתשומת לב השמאל בישראל:''לאף אחד אין זכות לתת פילוביץ שחף 19.04.03 10:49 47
     פעילי שמאל,מתנחלים יגישו תלונות הדדיות על ירי פילוביץ שחף 19.04.03 21:39 49
  היום צויינה הקמתו של הפורום החברתי הישראלי פילוביץ שחף 22.04.03 05:08 50
     הודעה לעיתונות וסדר יום.....!!! פילוביץ שחף 25.04.03 05:34 52
     עיתונאי ישראלי במכתב לבוש שבו הו משווה את.... פילוביץ שחף 25.04.03 23:02 53
  עיתון הארץ חושף:''ידיעות'' דחה תחקיר על ח''כ פילוביץ שחף 05.07.03 21:54 54
  גדעון לוי: אדישות ונמות !! פילוביץ שחף 08.09.03 10:11 55
  ''הארץ'' : העיתון להסתה נגד ישראל !! פילוביץ שחף 29.10.03 21:39 56
  ההה שטויות עם זה עיתון השמאל בכל מקרה עיתון חרא , חחחח Bilion 05.11.03 20:15 57
  אוריה שביט: ''מה באמת מתחולל מאחורי הקלעים.... פילוביץ שחף 21.11.03 00:22 58
  סקופ! 3 מאמרים פרו-ישראליים בהארץ פורסמו היום פילוביץ שחף 05.12.03 03:27 59
  שרה הסורית: ''רק 'הארץ' מבטא את עמדותינו'' פילוביץ שחף 29.12.03 23:04 60
  ''הארץ'' בעברית - אמת ובאנגלית - סילוף מוחלט.... פילוביץ שחף 26.03.04 12:42 62
  עתון הארץ מתגייס בשעות אלו לזעוק את יגונם של הפלשטינים פילוביץ שחף 01.10.04 09:43 63
  הדיקטטורה של המדיה פילוביץ שחף 01.10.04 16:10 64
  האם האינטרס הפוליטי של עיתון הארץ מבלבל אותנו = סקר פילוביץ שחף 03.03.05 22:05 65
  מעריב: מו''ל ´הארץ´ מסכן את ישראל פילוביץ שחף 09.05.05 10:06 66
     שופר ניוז: מחיר ה''שלום'' - ''בפני שוקן שבורה'' פילוביץ שחף 17.05.05 08:10 68
  העין השביעית: ''האם התקשורת משת''פית?'' פילוביץ שחף 11.05.05 15:36 67
  תודה רבה לניצן אור על שיחזור האשכול החשוב הזה !!! פילוביץ שחף 06.12.10 07:37 69
  עיתון ''מעריב'' במתקפה כנגד עיתון ''הארץ'': קשר מטריד עם הנאצים פילוביץ שחף 13.09.12 08:04 70
  כתבה מאלפת/ארי שביט: ''עדות האוזר - השכל הישר לא שולט פה יותר(*) פילוביץ שחף 16.08.13 12:31 71

     
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:08   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. עמוס שוקן שמאלני שנסחט על ידי....!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

עמוס שוקן שמאלני שנסחט על ידי- שילטון האוליגרכיה
במדינת ישראל, בגלל...:-

"//////////החומר שיש להם נגדו בפרט..."@

אם נקח לדוגמא ניבחר ציבור, ח"כ, שר או ראש ממשלה, ו בעלים של עיתון ארצי גדול במדינה ועיתונאי בכיר שיש להם נטיות הומוסקסואליות , לכאורה זה בעיה שלהם וזאת זכותם.!!

אבל אם חס וחלילה, אותו נבחר ציבור, ח"כ, שר, ראש ממשלה, או בעלים של אותו עיתון גדול במדינה, או עיתונאי בכיר במדינה, יצולם בסתר//////////////////....!!

האם הם בכלל וכל אחד לחוד בפרט, לא יהיו צפויים לסחיטה ולאו דוקא כספית, כמו לדוגמא הסכם אוסלו עם כל המשמעות וההשלכות נכון להיום !!

האם התקשורת הציבורית הממומנת ומסובסדת בכספי ציבור- 400 מילון ש"ח לשנה, לא חייבת לשאול את השאלות האלה ולעשות תחקיר מקיף בנושא...!!

פשע מאורגן מתחיל "בסחיטה ומסתיים בסחיטה..."
ציטוט מתוך דבריו של פרופ´ מנחם עמיר-קרימילוג מהאוניברסיטה העברית"
סוף ציטוט היום ברשת ב´ בתכניתה של דליה היאירי בשעה ס8:40 בבוקר...

לדוגמא..:-
בראשית שנות ה-90 יוסי ביילין הרג רוכב אופנוע בחצות הלילה כאשר יצא כניראה מאיזור המיכללה לביטחון לאומי בצומת הכפר הירוק ופנה ימינה בכביש הראשי, ומשום מה כל הסיםור הזה, טוייח במערכות הצדק, התקשורת, וכמו שאומרים הלנה/אלונה היפיפיה שילמה את הכסף למשפחתו של ההרוג, ויוסי ביילין המשיך בתפקידו הציבורי כח"כ, שר בכלל ושר המשפטים בפרט, ושלא נדבר כאחד מהיוזמים של הסכם אוסלו, האם זה לא בסיס לכאורה של סחיטה, מבלי כל קשר לדחפיו הטבעיים והלגיטימיים...

שילטון האוליגרכיה / קליפטוגרכיה בדרך להתרסקות...
***

התקשורת בכלל ועיתון הארץ, נסחט כבר הרבה זמן על ידי שילטון האוליגרכיה...:-
למי שלא זוכר, ב-17.5.02 רואיין, פרופ´ מנחם עמיר, קרימינילוג
במקצועו, משהיה היועץ המיקצועי של דו"ח שימרון- הפשע המאורגן בישראל נידמה לי שיצא בשנת 1987, והוא אמר...:-
"שפשע מאורגן מתחיל בסחיטה ומסתיים/ניגמר בסחיטה..."!!
4. דו''ח שימרון קבע שיש פשע מאורגן-מה קרה לדו''ח@
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5175&forum=gil&omm=4&viewmode=threaded

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:17   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. מי מאדריכלי אוסלו יעץ לערפת לשקול ...??  
בתגובה להודעה מספר 1
 

הנסיון מלמד שבשעה קשה, ימצא איזה שמעון פרס או איזה יוסי ביילין, שיתקשרו לחברם הטוב יאסר ערפת ויעוצו לו פתרון לבעייה שנוצרה...

העם עדיין מחכה לבקשת סליחה מ- "אדריכלי אוסלו"...

כל אותם יהודים שזעקו,הפגינו,חסמו כבישים בשנת 1993 והזהירו מפני הכנסת ערפאת וצבא מחבליו ללב ארצינו, והאשימו אותם בהסתה ורדפו אותם לאחר רצח רבין, עדיין מחכים לבקשת סליחה ומחילה מהשמאל...:-
6. זחפאלמ''ל - ת.פ.- 3996/95 :מדינת ישראל נ'פייגלין ואחרים:
"הרב בני אלון ושמואל סקט" !!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5069&omm=6&viewmode=threaded

למעלה מ500 יהודים נרצחים ואלפי פצועים, שנשארו נכים כתוצאה ממלחמת אוסלו, עדיין מחכים לבקשת הסליחה...@

הקישור לכל החומר שכתבתי בזמנו שהוא רילונטי להיום...:-
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/Viewmsg.asp?id=303&msgid=4593948&place=365

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hamta
גולש אורח
   17:18   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. ידידי, לא הבנתי כלום. מה זה! חידות חמיצר?  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 08.01.03 בשעה 17:22
 
לידידי פילוביץ' עצה ידידותית.

העצה היא:
תן את המסר שלך קצר וברור. אין לנו זמן לכסוס ציפורניים ולחכות להסבר שלך בסידרת הטלוויזיה הבאה, כאילו היית מחבר סידרת מתח טלוויזיונית.

בתקופה רבת אירועים כמו בימים אלו, אין לאף אחד זמן להתעמק במשמעויות של כל מילה שכתבת. למי יש זמן?!!.

האפקט שתקבל יהיה הרבה יותר גדול, לדעתי בכל אופן, אם תביא את ההודעה שלך מלמעלה בערך בסגנון הבא:
1. הבעלים של עיתון ה"ארץ" נסחט. הסחיטה היא על רקע........

ראה ידיעה:
https://rotter.net/bla-bla

2. כבר אמר מי שאמר שפשע מאורגן מתחיל בסחיטה.....
ראה:
https://rotter.net/bla-bla

3. מסקנתי היא שעמוס שוקן נסחט ע"י...... בקשר ל......
וההוכחה לכך היא ב:
https://rotter.net/bla-bla

4. כנראה שגם יוסי ביילין נסחט על רקע: השד-יודע-מה.
ראה:
https://rotter.net/bla-bla
בהקשר זה צריך להזכיר לחברי הפורום את השיטה בה הוא יצא מצרה.....
הסיפור היה כזה:..............
ראה:
https://rotter.net/bla-bla

5. באותה הזדמנות, אם כבר קראתם את כל הידיעה, מה אכפת לכם לקרוא עוד אחת קטנה על פייגלין הגדול?. ראה:
https://rotter.net/bla-bla

לדעתי, אם תכתוב את ידיעותיך בצורה זו, תשיג אפקט הרבה יותר גדול.
אתה הרי יודע, אני מקווה, שאני רוצה שדבריך ישיגו אפקט יותר גדול, נכון?


מה דעתך, פילוביץ'???



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
4790 הודעות
   17:45   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. ממש גילית את אמריקה....לא ידענו את זה.....  
בתגובה להודעה מספר 0
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:22   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. DOBBY : אם ידעת אז אולי תשתף את חברי הפורום..  
בתגובה להודעה מספר 4
 

הרי בודאי אתה יודע שחסרים פרטים...!!

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
4790 הודעות
   18:27   08.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. הודעתי הקודמת נכתבה לפני ה''סולחה'' ביננו-  
בתגובה להודעה מספר 5
 

מספיק לקרוא את גדעון לוי ועמירה הס כדי לחטוף עצבים על הבוקר.
איך ביבי אמר-שכחו מה-זה להיות יהודים!לא צריך להיות דתי כדי להיות יהודי,קודם כל צריך להיות בשביל העם שלך!ובהארץ לא יודעים מה זה להיות בשביל היהודים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
צחצח
חבר מתאריך 8.7.12
10 הודעות
   15:11   11.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. כל מילה אמת כתובה בסלע  
בתגובה להודעה מספר 6
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:08   11.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. שמעון פרס, סוחרי הנשק - ושוקן....  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.01.04 בשעה 11:29 בברכה, פילוביץ שחף
 
מצ"ב קובץ/לראשונה הקשר בין "שמעון פרס לבין"...:-
"גרשון שוקן/עיתון הארץ, יורשו של עמוס שוקן האגדי..."@

@שמעון פרס, סוחרי הנשק - ושוקן@, זאת כותרת הפרק בסיפרו
של....כנסו לקובץ, המשך יבוא !!

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:00   11.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. ''המאפיה ההונגרית'' ואומרי ההן....!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 01.01.04 בשעה 11:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
מצ"ב קובץ/פרק נוסף בסיפרו של...:-
"המאפיה ההונגרית" ואומרי ההן....!!

המשך יבוא...@

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:18   18.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  27. טומי לפיד = מאיר שמגר !!  
בתגובה להודעה מספר 9
 

טומי לפיד כשר המשפטים, כדאי מאוד שתשמע למאיר שמגר....:-

מי שהזהיר מפניה של בייניש הוא לא אחר ממאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון עד 1995. כדאי אולי ללפיד לנהל שיחה קצרה עם שמגר. שמגר לא רק התריע, אלא עשה מעשה: הוא טירפד את מינויה לבית המשפט העליון. רק לאחר שפרש זכתה בייניש במינוי. נסיבות המינוי אז - לו היתה עיתונות אמיתית בישראל - היו יכולות לעורר בקלות אז והיום שאלות נוקבות, על המחטף שבוצע.

המינוי נעשה כזכור, עוד בטרם נשלמו ימי האבל (שבעה) על הירצחו של י
צחק רבין ז"ל. הפניות אל השר דאז, דוד ליבאי, לדחות את התכנסות
הוועדה לבחירת שופטים למועד מאוחר יותר, לא הועילו.
http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&DocId=2342&PageNumber=&GoBackXTimes=

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   04:14   01.01.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  61. אורון כינה לפיד ''שותף של המאפיונר מקסוול''  
בתגובה להודעה מספר 9
 

ח"כ אורון כינה לפיד "שותף של המאפיונר מקסוול"
מאת: גדעון אלון, הארץ

אורון. נחשב לפוליטיקאי שקט והגון (צילום: בוצ'צ'ו)

חילופי דברים קשים בעת דיון במליאה. לפיד לפרץ: אתה מתעלל בזקנות מסכנות בצורה סדיסטית. רן כהן ללפיד: בלון נפוח. לפיד על מרצ: מפלגה גמדית

ח"כ חיים אורון (מרצ) האשים הערב את שר המשפטים, יוסף לפיד, כי היה שותף של מאפיונר עולמי שהתפרנס מגזלת זכויות הפנסיה של המוני עובדים. לדבריו, "מקסוול היה השותף שלך". ח"כ אורון, שדיבר במליאת הכנסת במהלך דיון בהצעת חוק שלו ושל ח"כ עמיר פרץ (עם אחד) לחקיקת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הוסיף: "תפסיק לשדר שנאה פה כל הזמן. תתמודד עם הבעיות ואם אתה לא יכול, לך למועדון שבו ישב מקסוול, שם כנראה תרגיש יותר טוב".

דבריו של ח"כ אורון, שנחשב לפוליטיקאי שקט והגון שאיננו מתלהם, באו בתגובה לדברים חריפים שהשמיע במהלך הדיון השר לפיד נגד ח"כ פרץ ונגד הח"כים של מרצ.

לפיד אמר על פרץ בדיון: "אתה מתעלל בצורה סדיסטית בציבור הישראלי. איזו הנאה אתה מפיק מההתעללות הזו, מעשיית השריר על חשבון זקנות מסכנות? מה אתה מטיף מוסר? 90 יום אתה מתעלל בעם ישראל ללא מטרה וללא תועלת מטעם מוסד מפואר שפשט את הרגל... אתה האויב הגדול ביותר של ציבור העובדים במדינת ישראל. אתה רודף את עובדי המדינה בלי רחמים, כדי להגדיל את כוחך לקראת שובך למפלגת העבודה".

לאחר מכן תקף לפיד את מרצ. הוא כינה אותה: "המפלגה הגמדית הזו שהיתה בשלטון אין ספור שנים, ולא עלה בדעתה לחוקק את החוק שעכשיו אתם מציעים. אני רוצה לשמוע מנציגי מרצ, מהגברת גלאון וחמשת הגמדים שלה".


דבריו של לפיד עוררו סערה ותגובות נזעמות של הח"כים של מרצ. ח"כ אורון אמר: "אל תטיף לנו מוסר. מה כבר עשית בארץ הזו? נטעת עץ אחד? בנית בית אחד? כתבת מאמרים והשתחצנת בפוליטיקה".
רן כהן קרא לעברו: "חוצפן, אדם זול, עלוב, בלון נפוח", וח"כ דליה איציק (עבודה) כינתה את לפיד: "עלוב נפש".

בעקבות דבריו של ח"כ אורון על השותפות בין מקסוול ולפיד, שיגר אמש ח"כ יצחק כהן (ש"ס) מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בו ביקש ממנו "לבדוק את העובדות החמורות שנחשפו במהלך נאומו של ח"כ אורון". לדבריו, אם העובדות נכונות, לא יוכל לפיד לכהן כשר משפטים.



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:55   19.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. כתבה בארץ: הלווייתו של עוזרי הופסקה....!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

נציג העם
חבר מתאריך 6.3.02
1460 הודעות 14:38 19.01.03

הלווייתו של עוזרי הופסקה; הוריו מבקשים לקברו בירושלים !!

מאת ארנון רגולר , עמוס הראל , יהונתן ליס ושירות "הארץ"
@@@@@@@@@@@@@@


רב העיר חברון דן בבקשה; כ-2000 איש, בהם אנשי "כך",
צעדו במסע ההלווייה בעיר תוך שהם פוגעים בפלשתינאים ומקללים
חיילים
מסע ההלוויה של נתנאל עוזרי
שנהרג בפיגוע הירי בגבעת
החרסינה ביום שישי, הופסק לאחר
שאביו קרא לקבור את בנו
בירושלים, ולא בחברון. ההורים,
תושבי ירושלים, מבוגרים
וחולניים מבקשים שבנם ייקבר
בסמוך למקום מגוריהם. האב פנה
במלים נרגשות לציבור ואמר כי
אם לא ייקבר בנה בירושלים
"יעלה הדבר בנפשה של האם".
בנוסף קיימת מחלוקת היכן ייקבר
עוזרי בחברון, אם אכן ייקבר
בעיר. מתברר כי נכרו שתי חלקות
קבר - האחת בבית העלמין העתיק
בעיר, בו מעוניינים שייקבר חלק
מבני המשפחה ןוהאחת בגבעת
החרסינה בה נרצח, בהמעוניינת
שייקבר אלמנתו, לבנת.

רב העיר, דב ליאור, דן כעת
בבקשה. דבריו של האב התקבלו
בסערת רגשות עזה, כאשר
המשתתפים טוענים ש"נתי הוא
הרוג מלכות. הוא מסר את חייו
למען חברון וראוי שייקבר כאן".

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:23   19.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. נתנאל עוזרי זצ''ל הי''ד יקבר בחברון...!!!  
בתגובה להודעה מספר 10
 

תפוזי
חבר מתאריך 8.10.01
5727 הודעות 15:57 19.01.03

נתנאל עוזרי הי''ד ייטמן בבית העלמין בחברון

נתנאל עוזרי הי"ד ייטמן בבית העלמין היהודי העתיק שבחברון
מסע הלוויה של נתנאל עוזרי הי"ד עושה דרכו כעת לבית העלמין היהודי
העתיק שבחברון.
קודם לכן התעורר ויכוח היכן לקבור את הנרצח בעקבות בקשת האב לקברו בירושלים
ערוץ 7

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:27   19.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. ''טוב למות בעד ארצנו'' @  
בתגובה להודעה מספר 11
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 19.01.03 בשעה 16:33
 
{ציטוט}
בינואר 1979 כתב מאיר הר-ציון, מגיבורי צה"ל בפרט וישראל בכלל....
מהמפורסמים ביותר, על הערבים...:-
" אני לא אומר שצריך להעלות אותם על משאיות ולהרוג אותם....
צריך לייצור מצב שבו לא יהיה להם כדאי לגור פה, אלאבירדן
או בסעודיה או בכל מדינה ערבית אחרת...". {סוף ציטוט}

@ דברי מאיר הר-ציון זכו לתשואות מפיה של המלחינה הנודעה,
נעמי שמר {"ירושלים של זהב"} שכתבה בעיתון דבר {9.2.79}..:-
"הגירה ערבית מישראל, אם תעשה מתוך כבוד הדדי ומתוך רצון
חיובי...עשויה להיות הפתרון הנכון".{סוף ציטוט}

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:39   21.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. הלווייתו של עוזרי עלתה למדינה מאות אלפי שקלים  
בתגובה להודעה מספר 12
 

DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
314 הודעות 12:44 21.01.03

הלווייתו של עוזרי עלתה למדינה מאות אלפי שקלים

הלווייתו של נתנאל עוזרי בחברון, שנמשכה 14 שעות, עלתה לכוחות הביטחון מאות אלפי שקלים. צה"ל והמשטרה נדרשו להשקיע כוחות גדולים לליווי, אבטחה ושמירת הסדר במסע ההלוויה של הרוג הפיגוע במאחז ליד בקריית ארבע. במקביל נדרשו אנשי הביטחון לשמור על העוצר בחברון.
עלויות המשטרה מגיעות ליותר מרבע מיליון שקלים, ועלויות צה"ל היו אף הן גבוהות. משטרת מחוז שומרון ויהודה הפעילה 443 שוטרים וקצינים לאורך כל שעות היום, עד לקבורתו של עוזרי, אתמול לפנות בוקר. צה"ל הפעיל שלוש פלוגות לוחמים, ועשרות לוחמי משמר הגבול.


כוחות הביטחון הפעילו עשרות ניידות משטרה וכלי רכב צבאיים, וכן מערך תמיכה בכוחות המבצעיים. הוצבה שמירה על גבעה 26, על מנת שהמתנחלים לא יקברו בה את עוזרי. בנוסף, כוחות רבים רדפו אחרי המשפחה ותומכיה בדרכם עם הגופה לירושלים על מנת לשמור עליהם, ומאוחר יותר אף לפזרם.

לפנות בוקר, כשהתברר שמסע הלוויה שוב עושה את דרכו לחברון, הוצבו חיילים רבים על מנת לאבטח את אזור בית הקברות העתיק ואת מסלול המתנחלים אליו כדי לשמור על העוצר בעיר.

ב"מעריב" דווח כי אחד ממתיישבי חברון אמר כי לכוחות הביטחון נחסכו הוצאות רבות: "המשטרה צריכה להיות מרוצה מההתנהלות המופרעת של מסע ההלוויה. הציבור הקיצוני שיחרר את הקיטור. אם זה לא היה נגמר בהלוויה – העיר הייתה בוערת במשך ימים ארוכים".

וזה ממש לא מאיזה אתר אנטישמי-זה מ-WALLA

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:03   20.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. מי עמד מאחורי הפרובוקציה בהלווית עוזרי ז''ל??  
בתגובה להודעה מספר 10
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 20.01.03 בשעה 18:05
 
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
6540 הודעות 12:57 20.01.03

חגיגות השמאל ואתרי חדשות באינטרנט

נעם פדרמן אמר:
"הייתי מעמיד אותו (את ביילין) למשפט ומוכיח את פשעי אוסלו שלו, מעמיד אותו לדין,
ואם הוא יורשע – ואני מאמין שיורשע – לתלות אותו בכיכר המרכזית, בכיכר
מלכי ישראל למשל".
וכדי שלא יהיה ספק, פדרמן מוסיף:
"אבל רק אחרי משפט, כי זו מדינה דמוקרטית"
תגובות אתרים או ליצנים כמו ח"כ מוסי רז ממר"צ:

"זעם במר"צ" - "הימין המטורף משתולל" "מוסי רז: זו הסתה לרצח"
מה הסתה לרצח, מוסי? ההצעה להעמיד אותו לדין? או ההצעה לתלות אותו
על פי החלטות בית משפט (מגוחך)?
בכלל מי זה פדרמן? האם הוא השופט חשין? האם הוא היועץ המשפטי לממשלה?
הוא מתלוצץ עם שי ודרור ומקווה שיהיה להם משפט ופס"ד כראות עיניו. . .
חלאס, אתם כאלה טיפשים שזה מביך.

@ הרב הראשי דיבר כמו שרב ראשי צריך לדבר.

אבל כאשר כל השמאל כל כך דואג למת לכבודו של מי שבחייו היו אוכלים אותו
חי או מבזים את האים-אמא שלו, זה נקרא צביעות. כעת אני נשבע בנקיטת חפץ
בפעם המי יודע כמה. אין לי כל חברות, הכרות, שיחה או פגישה אקראית
עם ויסולי, הוא לא תומך באתר, לא שייך אליו וכל מה שאני עושה כאן,
מפרסם את הפניות לעיתונות שלו של בזק ושל כל גוף מוכר ששולח לי הודעה
לעיתונות.
ולסיום. אני שונא צביעות ולכן למרות שאיני מצביע לא לחירות, לא לאיחוד
ולא שייך לשום מסגרת ימנית, בטח לא לקיצונית, אני מספיק משוחרר להביע
את דעתי ולסלוד מהצביעות הזו. כשהרגשתי שש"ס נהגו בצביעות בעניין
הפלאשמורה, "ניכנסתי" בהם. מי שעקב אחר מכתביי לאורך זמן ראה לא מעט
מכתבים בהם "קטלתי" את אריאל שרון לפי מה שהבנתי באותו זמן.
אז בא נסיים את זה פעם אחת ולהאמין לי שאני מתבטא לעצם הנושא לפי השקפתי
הבנתי ומצפוני וכמובן עם נטיה טבעית אבל עם מקסימום רצון להצמד ליושר.

הכל היה מתוכנן חד וחלק: הרצח, הפרובוקציות...
בתגובה להודעה מספר 0

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 20.01.03 בשעה 13:46

בהלויה, הראיון עם פדרמן על ידי שליחי השטן/השמאל הקיצוני,
התקשורת חוגגת והכל לפני הבחירות, זה לא מזכיר לכם את החודש
שלפני הירצחו של רבין...@
מי הפעיל את שי ודרור...??,

@ האם זה שריד ??

@ האם זה ביילין...??

@ האם זה שמעון פרס בכבודו ובעצמו...??

תתעוררו, ראו הוזהרתם...!!

אין לכם הרי מושג בכלל מה פדרמן אמר, מה החוק אומר, ומה זה "הסתה" ו"המרדה", אז אתם סתם מקשקשים וזורקים סיסמאות שמאל באוויר.
אין שום עבירה על החוק במה שאמר נועם פדרמן, על אף שאני אומר בפעם המיליון שאני סולד מהאיש, מהסיבה הפשוטה שהוא מוציא שם רע למתיישבי חברון.

יש כמה סוגי "הסתה": יש הסתה לאי ציות, הסתה להשתמטות, הסתה לגזענות, והסתה לאלימות או לטרור.

חוק העונשין, תשל"ז-1977 . .
====
144ד2. הסתה לאלימות או לטרור

(א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה - פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו - מאסר חמש שנים.

(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" - עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

(ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב)1אינו עבירה לפי סעיף זה.


מה אמר פדרמן?
"הייתי מעמיד אותו למשפט ומוכיח את פשעי אוסלו שלו, מעמיד אותו לדין, ואם הוא יורשע – ואני מאמין שיורשע – לתלות אותו בכיכר המרכזית, בכיכר מלכי ישראל למשל".

לפי סעיף קטן (א), פדרמן לא קרא לאף אחד לעשות מעשה אלימות. לפיכך, לא עבר על החוק. הוא קרא להעמיד אדם לדין.
גם אני קורא להעמיד לדין את רע-בין (קצת מאוחר מדיי) ופרס. SO???
לא הבנתי מה הבעיה בזה.
הוא רוצה שהשופטים יגזרו עליו עונש מוות בתלייה. מה לעשות, אבל לא מפעילים את עונש המוות.
כל קריאתו היא לגיטימית, גם אם איננו מסכימים איתה.
שימו לב לחוק העונשין:
חוק העונשין, תשל"ז-1977
==
138. בקורת ותעמולה חוקיות
אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:

(1) להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;
(2) להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;
(3) לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
(4) להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

ודי כבר עם כל המתחסדים שמזכירים לי את יגאל עמיר והשטויות האלה.
עמיר לא הוסת ע"י אף אחד, למעט אדון רביב שלכם, שמאלנים יקרים.
רק לשם תזכורת, הנה תמונה שתזכיר לכם נשכחות, שאתם השמאלנים שוכחים לעיתים קרובות מדיי

כאן באו 2 המאוננים וניסו להתגרות בו כדי להוציא כותרת, והוא לא נפל בפח ולא עבר על שום חוק, לא הסית ולא המריד ולא קרא לרצח, אז למה שלא אגן עליו???

אגב, ככל שזכור לי, אתה מגדיר את עצמך "ימני", לא? אז מה זה אמור להביע "לא אתה ולא ניצן ולא כל שאר אנשי הימין"??? אתה לא כלול בהם?

כנראה שאינך מבין מהו פאשיזם, אם זה מה שאתה מגדיר את דברי פדרמן.
פאשיסט הוא מחרחר מלחמה.
אם כבר, ניתן לומר זאת על שי ודרור המאוננים המכוערים והמצולקים.

אגב, אמרתי גם קודם שלא צפיתי בתוכנית, אבל מה הקשר?
הביאו פה את התמליל המלא שלה.

פדרמן אמר מלכתחילה שזה רק אם הוא יורשע:
"הייתי מעמיד אותו למשפט ומוכיח את פשעי אוסלו שלו, מעמיד אותו לדין, ואם הוא יורשע – ואני מאמין שיורשע – לתלות אותו בכיכר המרכזית, בכיכר מלכי ישראל למשל".


מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:07   20.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. מי שמעוניין לצפות בקטע....@  
בתגובה להודעה מספר 13
 

הלינק המתוקן:
http://server12.castup.net/cunet/gm.asp?format=wm&s=B53E6809B30E42B882DEEE1879FB46E6&ci=11750&ak=84713381&ClipMediaID=17911
ברשות השנייה אמורים לצפות בקטע הווידאו המדובר בכדי לבחון האם אכן נרשמה הסתה בשידור. מ"מטר פלוס" נמסר בתגובה לדברים: "אנו סבורים שיש חשיבות ציבורית להראות שדעות והסתה שיוצרים אנשים מסוגו של נעם פדרמן – שנחשבים 'עשבים שוטים' או 'שוליים סהרוריים' - עדיין נשמעות כל הזמן. טענו כנגדנו, אנשי ההפקה, שאנו מספקים במה לרצח ולהסתה בתכנית. נגיד זאת כך: לא נראה שמישהו מהקהל של שי ודרור יוסת בעקבות הדברים וירצח מישהו בכיכר העיר, אבל היה חשוב לנו שהדברים הללו יישמעו".
ynet

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:58   20.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. נתנאל עוזרי ז''ל הי''ד: ''היה מנוע נשק'' !!  
בתגובה להודעה מספר 14
 

@ "נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד היה בחור ממוצא תימני, אשר עד לפני
שבועיים היה בהגליה מביתו בעיר צפת בכלל ובמעצר מינהלי בפרט" @

@ נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד היה מנוע נשק, דהיינו היה לו איסור אחזקת
נשק, דהיינו הוא לא ירה בשום אקדח...@

@ נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד, היתה כרם ענבים שכתוצאה מהגליתו, הפסיד את
כל היבול/בציר הענבים שכרמו הניבה...@

@ בערב שבת- ליל הרצח, גרו/נכחו בביתו שני בחורים שהם ירו,
במחסלים/מחבלים בנשקם האישי והתוצאות ידועות...@

@ נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד, היה מסומן הרבה זמן כמטרה נייחת...@

@ גם הצבא וגם המשטרה, לא אהבו את הרעיון שנתנאל עוזרי ז"ל הי"ד,
מיקם את ביתו על הגבעה, וזאת "בלשון המעטה"...@

@ אישתו של נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד, רצתה שהוא יקבר ליד הבית
והוריו רצו שיקבר בירושלים...@

@ גופתו נחטפה פעמיים מידי כוחות המשטרה/הבטחון..:-
1. בסביבות 16:00 בשעת הקבורה הראשונה..@
2. בסביבות 19:30 בזמן הנסיעה מהאמבולנס, מקרית ארבע לבית הקברות
העתיק בחברון, לאחר שסוכם עם הרב ששם תהיה מקום קבורתו...@

@ "החברים" שביצעו את החטיפה בכלל וההתלהמות בפרט, לדבריהם ,
הם חברים של נתנאל עוזרי ז"ל הי"ד...חבריו הקרובים ואנשי היישוב
לא מכירים אותם בכלל...@

@ כיום עצורים שבעה עצורים בגין החטיפה וכיוצ"ב...@

שאלות ותמיהות...:-
@@@@

1. למה כוחות הבטחון/המשטרה לא מנעה, עצרה את קבוצת "החברים"
שמכלתחילה הם ניראו כמחפשי בעיות...??
2. כיצד, איך חטפו פעמיים את "הגופה" מידי כוחות הבטחון/המשטרה בכלל
ומהאמבולנס בפרט...??
3. למה התקשורת ציינה שנתנאל ז"ל הי"ד: כתבה ואמרה שהוא ירה באקדחו, והרי הוא לא החזיק אקדח בכלל...??
4. מדוע ולמה הוא היה בהגליה ובמעצר מינהלי עד לפני שבועיים, ביום
בו הוא חזר לביתו שבקרית ארבע...??

על פניו..."מי שהוא/הם בישל/ו את מה שקרה.."!!

אני מקווה ומתפלל שהרשויות: המשטרה וכוחות הבטחון בכלל והפרקליטות
בפרט, יחקרו את כל מה שקרה, ויביאו בפני הציבור את מה שהם גילו,
בכדי שעם ישראל מימין ומשמאל ידע אחת ולתמיד מה באמת קרה...@

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:02   21.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. הכתבה ב- Y-net...@  
בתגובה להודעה מספר 15
 

"בגלל שמאלנים נרצחים יהודים", עכשיו גם בוידאו

שיחתם הלא-תאמן (בעצם למה לא?) של שי ודרור, אמש, כולל קטע הוידאו המלא, עם פעיל כך נעם פדרמן, המציע לסגור חשבון עם השמאלנים ולתלות את הבוגד הזה, רבין. בעקבות השיחה ח"כ מוסי רז פנה בתלונה למשטרה
ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2384676,00.html

במסגרת התוכנית "שי ודרור" טילפנו אמש השניים בהפתעה אל נועם פדרמן, פעיל תנועת כך, שהשתתפותו בהלוויית נתנאל עוזרי אתמול נמנעה עקב צו בית משפט, המונע ממנו להגיע לחברון (לצפייה בקטע לחצו כאן).

בעקבות הדברים שנאמרו בתוכנית פנה ח"כ מוסי רז (מר"צ) בתלונה למפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי. רז טוען כי בתכנית פדרמן הסית לרצח כשאמר שיש לתלות את יוסי ביילין בכיכר העיר: "פדרמן אמר בין השאר כי יש לתלות את ביילין בכיכר העיר, וכי הוא היה מוכן לעשות זאת ולהדק את החבל על צווארו. נראה לי שמדובר בהסתה חמורה לרצח, ואני מקווה שתפתח בהקדם חקירה בנושא". רז הוסיף כי פדרמן הסית גם נגד יוסי שריד ושולמית אלוני.

בתגובה להגשת התלונה אמר פדרמן ל-ynet: "אני לא חוזר בי משום דבר. יוסי ביילין ממומן על ידי האיחוד האירופי, ולפי כל קריטריון אם היה עומד לדין על בגידה אין ספק שהיה יוצא אשם, והעונש על בגידה בספר החוקים הישראלי הוא מוות".

ברשות השנייה אמורים לצפות בקטע הווידאו המדובר בכדי לבחון האם אכן נרשמה הסתה בשידור. מ"מטר פלוס" נמסר בתגובה לדברים: "אנו סבורים שיש חשיבות ציבורית להראות שדעות והסתה שיוצרים אנשים מסוגו של נעם פדרמן – שנחשבים 'עשבים שוטים' או 'שוליים סהרוריים' - עדיין נשמעות כל הזמן. טענו כנגדנו, אנשי ההפקה, שאנו מספקים במה לרצח ולהסתה בתכנית. נגיד זאת כך: לא נראה שמישהו מהקהל של שי ודרור יוסת בעקבות הדברים וירצח מישהו בכיכר העיר, אבל היה חשוב לנו שהדברים הללו יישמעו".

להלן תמלילה המלא של השיחה, המדהימה למדי.

שי ודרור: שלום נועם פדרמן.

פדרמן: שלום. מי זה?

- זה שי מ'שי ודרור'. האם אתה עכשיו בבית שלך?

"כן".

- האם גנבת את הגופה?

"אני במעצר בית מאלוף פיקוד מרכז, הוא לא הסכים שאלך להלוויה".

- מה הקשר שלך לאירוע גניבת הגופה?

"מה הקשר שלכם לאירוע גניבת הגופה?"

- מעניין אותנו.

"אני אגיד לכם איך אתם קשורים: בגללכם יהודים נרצחים, אז אתם קשורים לגניבה של הגופה גם כן".

- למה, בעצם? בגללנו זה קורה?

"למה? כי אתם שמאלנים".

- אנחנו שלחנו אותו לשבת שם לבד?

"אתם שמאלנים, אז זה מה שקורה".

- בגלל שמאלנים נרצחים יהודים?

"בטח, בגלל שמאלנים נרצחים יהודים".

- שמאלנים יושבים פה בשקט בת"א, אוכלים סושי, לא עושים שום דבר רע לאף אחד.

"שמאלנים מתפוצצים בת"א ואנחנו אחרי זה מתפוצצים בגללכם בחברון".

- אולי זה הפוך בעצם? בגלל שאתם יושבים שם במקומות המוזרים שלכם אנשים מתפוצצים בת"א?

"שנקין זה בעיני מקום מוזר יחסית לחברון. ונווה שאנן, עם כל הכושים וההודים וההיספאנים והיפנים והסינים, זה עוד יותר מוזר מחברון".

- תגיד לי, אתה מגדיר את עצמך כשונא אדם מיזנטרופ? אתה שונא שמאלנים?

"אני מתעב שמאלנים".

- מה אתה אוהב פחות: שמאלנים או ערבים? מה יותר גרוע?

"שמאלנים הרבה יותר גרוע מערבים".

- אם היית יכול לעשות טרנספר, היית מוציא את הערבים או את השמאלנים?

"השמאלנים הם טיפוסים בוגדניים שמעדיפים למכור את העם שלהם בשביל נזיד עדשים ובשביל טובות הנאה והם הרבה יותר גרועים מהערבים".

- תגיד, יש שמאלני אחד שאתה חושב שהוא באמת מזיק לעם ובגללו קורה כל מה שקורה?"

"יש הרבה כאלה: יוסי שריד, יוסי ביילין, מצנע".

- מי בולט יותר מאחרים לדעתך?

"ביילין".

- מה היית עושה לו?

"הייתי מעמיד אותו למשפט ומוכיח את פשעי אוסלו שלו, מעמיד אותו לדין, ואם הוא יורשע – ואני מאמין שיורשע – לתלות אותו בכיכר המרכזית, בכיכר מלכי ישראל למשל".

- אבל רק אחרי משפט, כי זו מדינה דמוקרטית.

"בטח, נביא עדים, את כל יתומי אוסלו".

- היית רוצה להיות בעצמך זה שתולה אותו, שכורך את החבל על צווארו?

"בשמחה רבה".

- זה היה עושה לך הרגשה נעימה.

"לא עניין של הרגשה נעימה, זה דווקא כואב לי לתלות יהודי, אבל מה לעשות".

- את מי עוד היית תולה לצידו בשורה?

"לא נתחיל לנקוב בשמות".

- תקשיב: הלכו לקראתך, שמו לך חמישה עמודי תליה בכיכר העיר.

"את רבין כבר הרגו".

- את רבין כבר הרגתם.

"כן, רבין כבר מת".

- אז את מי עוד?

"פרס".

- היית תולה את פרס.

"למה לא? ביילין, רבין, אה... רבין כבר..."

- רבין כבר חיסלתם, מי עוד?

"מי עוד? כל מי שבוגד בעם ישראל".

- נועם פדרמן, תודה רבה לך, תמשיכו שם בחברון בעבודה הטובה שאתם עושים שם.

"כל טוב, רפואה שלמה, להתראות".

- להתראות. איש נחמד. הייתי רוצה להתחבר איתו קצת יותר, להכיר את הטיפוס.

תכנית הסאטירה "שי ודרור" מופקת על ידי "מטר פלוס" ומשודרת מדי יום בערוץ 10 (22:30)

(20.01.03 , 12:10)

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:41   21.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. מי אמר שהמתנחלים יקרים למדינה...??  
בתגובה להודעה מספר 16
 

ish
חבר מתאריך 23.6.02
186 הודעות 13:29 21.01.03

14. המתנחלים יקרים למדינה ?
בתגובה להודעה מספר 0

סליחה, אינני מבין פה משהו... לאיזו מטרה בדיוק הוצמדו מאות שוטרים למסע ההלוויה ? האם הם שמרו על המתנחלים ? תשובה: לא היה אף ערבי באיזור, כל הבתים הערביים למרחק מאות מטרים ממסלול מסע ההלוייה היו ריקים מיושביהם.
השכנים של הרב עוזרי הי"ד ידעו היטב, כי אם יהיו בבית בשעת ההלוויה, שום כוחות משטרה לא יספיקו כדי להגן עליהם מההמון הכואב. אז על מה שמרו היס"מ והמשטרה ? - על הרכוש הערבי בדרך. אכן, שמרו במסירות נפש ראויה לציון, תוך שימוש רחב באלות כנגד המלווים וגם כנגד אלמנתו של הנרצח, לבנת עוזרי, דרך אגב. חיילי צה"ל כמעט ולא היו באיזור בכלל (היו כעשרים חיילים, שחלקם העידו בפניי שאף הכירו את נתי הי"ד). השאר היו שוטרים ויס"מ, עשרות רבות.
נתי לא רצה שישמרו עליו בגבעה, שמר בעצמו על עצמו טוב יותר. הבעיות שהיו לו לא היו בגלל שלא היה צבא באיזור, אלא בגלל שהמשטרה, היס"מ והבילוש ישבו לו צמוד על הצוואר, ולא אפשרו לו להתגונן מפני האויב. נתי רצה להקבר בחלקת אדמה שמסר עליה את נפשו, וכל עשרות היס"מניקים הארורים שהוציאוהו מקברו לאחר תחילת הקבורה, בניגוד לרצונו ולרצון המשפחה, עשו זאת בגלל פקודות מטופשות ומרושעות של ממוניהם ימ"ש שלא חסים לא על כבוד המת, לא על כבוד החיים, לא על אדמת ארץ ישראל הקדושה, ובטח לא על כספי הציבור שמתבזבזים על מלחמת אחים מטופשת, מיותרת, לאידם של אויבינו הרוצחים הפלסטינאצים.
יבא יום ועם ישראל ישתחרר מעול הרשעים הארורים האלה, הערב רב, ויבא איתם משפט על כל מעשיהם.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:31   25.01.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. השטח בו אירע הפיגוע שייך לקרית ארבע...!!  
בתגובה להודעה מספר 18
 

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2192 הודעות 01:50 20.01.03

השטח בו אירע הפיגוע שייך לקרית ארבע !

מתברר שהשטח בו אירע הפיגוע בנתי עוזרי הי"ד (גבעה 26) הוא שטח ברשות מועצת קרית ארבע על פי חוק.
ציטוט:
"ראש מועצת ק. ארבע צבי קצובר מבקש להבהיר שהשטח בו אירע אמש הפיגוע נמצא בתחום השיפוט של מועצת ק. ארבע עפ"י צו עליו חתם פואד עוד בהיותו מושל יו"ש בשנת 81 כך שאין מקום להגדרת המקום כבלתי חוקי."
מקור: http://www.yeshanews.com/?action=news&cmd=show&id=18255

לא היית שם, לא ראית שם.....

ניזונת מהתקשורת ....ונעשית מומחה למה שקרה שם?
הנה, לשם שינוי עובדות בשבילך:
בס"ד
דיברתי עכשיו עם חבר שלי שנמצא בשטח...
מסתבר שהסיפור אחרת לגמרי...
ההורים כבר הכימו לקבורה במאחז והתחילו לקבור אך המשטרה וצה"ל קיבלו הוראה לא לאפשר שם את הקבורה (שכמובן תגרום לשטח להיות מסופח סופית לחברון ולא תאפשר פינוי שלו בשום מצב) הקבורה הופסקה ע"י החיילים והשוטרים ונעשה לצורך כך גם שימוש בכח ויש פצועים רבים.

בכל מקרה, כעת הלוויה עושה את דרכה ברגל לי-ם (כמובן שהמשטרה החליטה לחסום להם את הדרך) במחאה על כך שלא מאפשרים את הקבורה במאחז בחברון...

נקווה שהסיפור ייגמר מהר ושהתקשורת תהיה אמינה יותר

https://rotter.net/forum/scoop/8788.shtml

ish
חבר מתאריך 23.6.02
193 הודעות 11:38 20.01.03

7. כבוד המת וכבוד החי (עדות ראיה שלי)
בתגובה להודעה מספר 3

מי שבאמת איכפת לו מכבוד המת, יספר נא לי האם זה מכבודו של המת להוציאו מקבר בו החלו כבר לכסותו בעפר.- וזה בדיוק מה שעשו היס"מ! אחרי שהתחלנו לכסות את נתי הי"ד בעפר, בחלקה שבה רצה (לכל הדעות) להקבר, בחלקה שעיבד במשך שנים רבות, בה בנה בית ובה נרצח, באו היס"מ הכו באלותיהם ללא רחם לכל הכיוונים, חטפו את הגופה, הכניסו לתוך ג'יפ משטרתי ונסעו לקרית ארבע.
אם כבוד המת הוא שחשוב - אז למה אף אחד לא מתרעם על איך שהיס"מ רמסו את כבוד המת ?
והאמת היא שכבוד החי חשוב יותר! מי שלא היה איכפת לו כשהרב נתי עוזרי הי"ד נשפט במשך שנים על עריכת הספר "ברוך הגבר", ספר שלכל הדעות הינו חיבור תורני הלכתי ממדרגה ראשונה, אז שלא ידבר עתה על כבודו של נתי עוזרי במותו. מי שלא הרים קול צעקה מרה, לא נלחם בכל נפשו ומאודו נגד מסירת עשרות אלפי נשקים לאויב הפלסטינאצי... נשקים שבהם השתמשו בסופו של דבר כדי לרצוח את נתי (ועוד מאות יהודים קדושים), שלא יצעק עכשיו על כבוד המת...
חבל על דאבדין ולא משתכחין.

ish
חבר מתאריך 23.6.02
193 הודעות 13:14 20.01.03

13. לא
בתגובה להודעה מספר 8

ההורים לא פנו למשטרה.
"וירא כי אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו"

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2192 הודעות 15:44 25.01.03

21. תודה שאתה מעדכן אותנו ISH
בתגובה להודעה מספר 13


תוכל לעדכן אותנו גם בהמשך ?
אני לא מאמין לתקשורת.

ספר מי מנהל את החווה, מי עוסק בחינוך הנערים ואיך מסתדרים האלמנה וילדיה. אומרים שייתכן והחותן של הנרצח עם אשתו יעברו לגור עם האלמנה.

תודה !

ish
חבר מתאריך 23.6.02
193 הודעות 13:24 20.01.03

16. מועצת קרית ארבע
בתגובה להודעה מספר 11

לפי ההגיון שלך אחראית לשטח הזה בדיוק כמו שעריית תל-אביב אחראית לכיכר המדינה.

"וירא כי אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו"

ההבדל הקטן בין הדוגמא שלך למצב העגום שלנו, הוא שזאת לא מועצת קרית-ארבע שהחליטה להוציא את נתי מקברו הטרי בחלקה שהוא עיבד, אלא מפקדי בריוני היס"מ (האלימים ללא גבול). השטח שייך למועצת קרית ארבע, והמועצה לא נשאלה בנושא כלל.
חוץ מזה, המצב ביש"ע שונה מאוד מהמצב בכיכר המדינה - הערבים קוברים את מי שהם רוצים ואיפה שהם רוצים, בונים כמה שהם רוצים ואיפה שהם רוצים והורסים מה שרוצים כמה שבא להם, בלי שחבורת בריוני יס"מ הארורים ימ"ש תעשה משהו בנידון. אז כשמדובר ביהודים, פתאום מתברר שיש שם חוקים (מיוחדים ליהודים, כמקובל בגיטו שלנו). פתאום יש חוקי בניה מסודרים, ועליך לקבל רשיון לכל צריף באמצע שום מקום (רשיון שאין לך סיכוי לקבל, כי זה מנוגד למטרות המדיניות של ממשלות יהודו-פלסטינאציות למיניהן).
אך דע נא, "כי לא לעולם חוסן".

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:11   18.02.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. עימות בין מתנחלים ושוטרים באזכרה של עוזרי ז''ל  
בתגובה להודעה מספר 19
 

adair777
חבר מתאריך 11.3.02
1680 הודעות 15:06 18.02.03

עימות בין מתנחלים ושוטרים בהזכרה לעוזרי ז''ל

5 פצועים בקרב המתנחלים בגבעה 26 -ערוץ 7 שוב שימוש מופרז בכח?

גל''ץ

3 שוטרים ו-5 מתנחלים נפצעו במהלך אזכרה לנתנאל עוזרי שהתקיימה היום בחברון.
מתנחלים ששהו בגבעה 26 שבה נרצח עוזרי לפני כחודש, החלו לאיים על שוטרים שאבטחו את האירוע וקראו לעברם קריאות גנאי. השוטרים ביקשו לעצור את אחד המתנחלים אך הותקפו בידי חבריו. שני שוטרים פונו לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.
אלחנן לרנר, מי שהרג את המחבל בנסיון חדירת המחבלים לגבעה, נפצע על ידי השוטרים במהלך הנסיון לעצרו ופונה חסר הכרה לבית החולים.
18/02/2003 14:54

. הקישור לכתבה במעריב...!!
בתגובה להודעה מספר 1

http://images.maariv.co.il/cache/ART436264.html

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:09   26.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  31. עדות מצמררת של לבנת עוזרי  
בתגובה להודעה מספר 13
 

און-ליין
חבר מתאריך 29.9.02
1135 הודעות 19:04 26.03.03

בס"ד
מספר קטעים הושמטו
מקור http://www.yeshanews.com/?action=news&cmd=show&id=19453
לקראת התוכנית שלי בערוץ 7 המשודרת מדי יום חמישי בבוקר, בקשתי לראיין את לבנת עוזרי, אלמנתו של נתי עוזרי הי"ד, שנרצח לפני כמה שבועות ע"י פורעים ערבים שבאו בליל שבת לביתם הנמצא בגבעה 26 בקרית ארבע- ורצחו את נתי הי"ד.
כל עם ישראל הזדעזע השבוע כששמע שכוחות הביטחון קיבלו הוראה להרוס עד היסוד את ביתו של נתי הי"ד, אך מעט אנשים שמעו על הסיוט שעברו לבנת והיתומים ברגעים לפני הריסת הבית.

להלן עדותה המצמררת של לבנת כפי שהעבירה בראיון טלפוני איתי. רשמתי את כל הדברים ואני מקווה שאני מעבירה אותם נאמנה.
(למי שלא הכיר את גבעה 26- על הגבעה נתי הי"ד בנה את ביתו הצנוע במו ידיו, שם התגורר עם אשתו וילדיו בתנאים לא קלים. ליד הבית יש בית אבן וכ30 מטר משם היו עוד שני מבנים קטנים בהם התגוררו צעירים , שעבדו יחד עם נתי על הגבעה- שם נטעו עצים , ירקות וכו'. בקיצור: חווה חקלאית בכל מובן המלה, בה הושקע המון עבודה והמון אהבה לארץ ישראל. לאחר רציחתו של נתי הי"ד, לבנת המשיכה –למרות התנאים הקשים ביותר-להתגורר במקום עם חמשת היתומים, כדי להמשיך את מפעל חייו של בעלה נתי הי"ד, ובכך להראות לאויב הערבי שהם לא יצליחו לשבור אותם. גם הצעירים המשיכו להתגורר על הגבעה ועזרו ללבנת לפתח את המקום ולשמור עליו. על הגבעה נמצאים תמיד גם 2 שומרים. רקע משפטי על הגבעה ותגובת צה"ל תמצאו בדף האחרון של המסמך הנ"ל).

הנה עדותה:
"ביום א' בלילה (אור לכ' באדר ב' תשס"ג-23/3/03) הלכתי לישון בסביבות השעה 11:00. חמשת ילדיי כבר הלכו לישון קודם לכן. לאחר כ-10 דקות דופק השומר בדלת ואומר לי שמשהו לא נראה לו- מגיעים הרבה כוחות. קמתי, עוד הספקתי לשים נעליים ופתאום הדלת נפרצה (בלי לדפוק). חיילים נכנסו לחדר בו ישנו הילדים והתחילו לערוך חיפושים. לא דיברו איתי- לא הראו לי צו- שום דבר. בקשתי לדעת מה הם רוצים. הם לא ענו לי. לקחו מהחדר דברים שונים כגון נשק ( הנשק של הגבעה) ומכשירי מירסים.

לאחר כמה דקות רוב החיילים יצאו לכיוון הבתים של הצעירים. שני חיילים נשארו במקום איתי, וצילמו אותי כל הזמן במצלמת ווידיאו בלי לדבר. הילד בן שלוש וחצי התעורר והתחיל לבכות. לקחתי אותו בידיים וישבתי ליד האח (המהווה המקור היחיד לחום בבית נ.מ.) שעדיין דלק קצת מהערב. הילד התחיל לבכות שמאד קר לו. בקשתי מהחיילים לסגור את הדלתות –הרי שתי הדלתות נפרצו ועמדו פתוחות לרווחה בלילה קר ביותר. החיילים לא מגיבים.

נכנס שוטר ושואל "איפה המעיל של אוריאל?" (אחד הבחורים). אמרתי לו שהמעיל בבית האבן, ושאביא אותו. יצאתי לבית האבן עם הילד על הידיים. שם נאמר לי שסיבת הפשיטה היא על מנת למצוא כמה בחורים. ואמנם ראיתי את הצעירים עומדים בחוץ. עושים עליהם חיפושים. נכנסתי לבית האבן כדי למצוא את המעיל. בבית האבן- עדיין עם הילד על הידיים- החלטתי לשבת שנייה על המיטה כדי לנוח. החיילים מתחילים לדווח בקשר ש"האישה מתבצרת בבית האבן"! כך הם מדווחים, למרות שראו שאני כולי רועדת מקור, עם הילד על הידיים ורק מתיישבת לשנייה כדי לנוח ולא ליפול.

חשוב לציין שהתברר לאחר מכן שחלק מהחיילים היו שוטרי יס"מ מחופשים לחיילים! מפקד היס"מ של מחוז ש"י בשם משפחה הרנס, פיקד על "מבצע" הוצאת לבנת והילדים מהבית לתוך הניידת.

מיד קמתי מהמטה ואמרתי להם "אל תדווחו דברים לא נכונים. התיישבתי לשנייה כדי לנוח, והנה אני כבר יוצאת". יצאתי מבית האבן כדי לחזור לבית שלי בו עדיין ישנו הילדים. כשעברתי ליד הניידת אמרו לי שעלי להיכנס מיד לניידת. אמרתי להם שאינני יכולה להשאיר את הילדים לבד בבית. דחפו אותי בכח לניידת.

ואז החיילים הלכו להביא את הילדים מהמיטות. למרות בקשתי להביא אותם בעצמי- הרי מדובר בילדים בני 11 ומטה- ואין צורך להסביר איזה טראומה עובר על ילד שאבא שלו נרצח לא מזמן- ואלמונים מוציאים אותו באמצע הלילה ממיטתו לניידת!- הם סירבו.

בינתיים אני רואה שהעמיסו את הצעירים על ניידת אחרת ונסעו אתם.
הבנתי שלוקחים אותנו למקום אחר ולכן בקשתי להביא לילדים טיטולים, בקבוק, קצת שתייה ואוכל. הם לא הסכימו.

וכך אני נמצאת בניידת , באמצע לילה, כמעט חצות, בקור חברוני מקפיא, עם חמשת ילדיי- לבושים בפיג'מות- בלי גרביים- בלי נעליים- בלי מעיל ובלי סוודר. אסרו עלי לקחת לילדיי בגדים חמים. התחלנו לנסוע. אני שואלת לאן לוקחים אותנו. "תדעי בהמשך-יש לנו דרך ארוכה"-עונים לי.

חשוב לציין שכל מה שתיארתי עד עכשיו התלווה בהמון אמירות ודיבורים רעים מצד ה"חיילים" כלפי. צחקו עלי. כששאלתי שאלות , זעקו עלי "שבי בשקט" וכו'.

בקשתי לדעת לאן לוקחים אותי- האם אתם לוקחים אותי להורים שלי? "זה מה שאת רוצה- בסדר, נביא אותך להורים" ענו על מנת להשתיק אותי.
בקשתי להתקשר להוריי – כל הזמן אמרו לי "עוד מעט תתקשרי".

ראיתי שנסענו לכיוון ירושלים דרך כפר ערבי כדי לא להיכנס דרך קרית ארבע!!
כשהגענו לאזור גוש עציון- כלומר לאחר כ30 דקות נסיעה- הילדים הקטנים, ובמיוחד הקטנה בת חמש, בקשו שנעצור כדי להתפנות. לא נתנו לילדים שלי להתפנות.

כשנכנסנו לירושלים ראיתי שהניידת פונה לכיוון הפוך ממקום מגוריהם של הוריי. מודיעים לי שאין אפשרות לנסוע להורים.
עברנו את כל ירושלים ואני רואה שמתחילים לנסוע על כביש ירושלים-תל אביב.
התחננתי שיתנו לי לפחות להשאיר את הילדים אצל סבתא (הגרה בגבעת שאול)- קחו אותי לאן שתרצו אבל אנא- תרחמו על הילדים, תנו להם ללכת לסבתא.
עונים לי בלאו מוחלט-אין אפשרות להביא אותם לסבתא.

נסענו בלי שמודיעים לי לאן. רק אמרו לי "זה ייקח עוד הרבה שעות". הגענו לאזור ראש העין. בניידת מתקבל טלפון המורה להם להחזיר אותי לירושלים.
(לאחר מכן נודע לי שהיעד שלהם היה העיר אריאל שם המדינה הכינה עבורי דירה! כלומר רצו להגלות אותי לאריאל- מקום רחוק מהבית ורחוק מהמשפחה.
זה היה אבא שלי, שאול ניר, ששמע על הפשיטה ולא ידע איפה לקחו אותי- שלחץ והצליח - בזכות המון טלפונים- להחזיר אותי לירושלים.

וכך, באמצע הלילה, הורידו אותי מהניידת ברחוב בירושלים ,עם חמשת הילדים, בלי שידעתי אפילו אם סבא וסבתא אכן נמצאים בבית. הייתי בלי תיק- בלי מפתח- בלי כסף ובלי טלפון, עם חמשת הילדים הקפואים בפיג'מות שלהם. הורידו אותי ליד ביתה של סבתא והסתלקו.

כל הזמן הזה לא היה לי מושג על מה שקרה בגבעה. לא ידעתי שעל הגבעה, דחפורים הרסו את ביתי ואת שאר הגבעה- ומחקו כל זכר יהודי מהמקום. רק למחרת, כשנודע לי על ההרס וחזרתי למקום- ראיתי את הזוועה: הכל נהרס. הבית, הרהיטים, הכל הלך. כל תחולת הבית אבדה לי. כל הנטיעות נמחקו .
ואגב, במשך שלוש שעות לא נתנו לי להתקרב להריסות ,למרות שכל בקשתי הייתה לנסות למצוא עוד כמה פריטים- אולי אוכל למצוא את המעילים של הילדים- בגדים...
חלק מהציוד החקלאי נהרס- חלק אחר (כגון חלקים של טרקטור) הופקר על הגבעה , ללא שמירה -כך שהערבים יוכלו לגנוב אותו.

זהו. זה כל מה שקרה.

שאלתי את לבנת אם היא רוצה עוד להוסיף משהו, וכך ענתה:
כתוב בשמות כ"ב פסוק כ"א:
"כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים".
כשחזרתי לגבעה עם שני הגדולים שלי בני 10 ו-11, אמרתי לחיילים במקום:" על הכאב האישי שלי אני אתגבר. אבל מה שכל כך כואב זה חילול השם שנעשה כאן. לראות שהבתים הערבים עדיין עומדים ולעומת זאת יהודים הרסו בתים של יהודים- זה כאב שאי אפשר לתאר אותו. הקב"ה ישפוט את כל האחראים על העוול שנעשה כאן".


אביבה ניר, סבתא של לבנת, מבקשת להוסיף כמה מלים:
אני רואה את המעשה כשואה- אז לקחו את היהודים לרכבות בלי להגיד להם כלום, בלי לתת להם לקחת טיפת מים- בלי נעליים- בלי שמיכות-
כך הובילו את נכדתי ואת הילדים, בכח, לניידת, בקור הנורא, בלי מים, בלי בגדים. וכשהיא שאלה אותם "לאן אתם לוקחים אותי?"- ענו לה "לדרך ארוכה". כל כך קשה להאמין שיהודים מסוגלים לעשות את זה ליהודים.

פתחתי בית חם לנכדתי האלמנה וחמשת היתומים כי הם נשארו ללא בית, ללא בגדים, ללא כסף. לבנת לא סיפרה לך, אז אני אספר לך: הכסף שהיה בארנק ותרומות של דולרים שאנשים תרמו מחו"ל לאחר הרצח- השוטרים המרושעים גנבו לה את זה. הכל הלך. כל הכסף נגנב.

עכשיו לבנת והילדים נמצאים אצלי. אבל אין לי את הכוחות לטפל לבד בכל הילדים. אמא של לבנת עזבה לזמן מה את עבודתה ועוזרת לי וללבנת בטיפול בילדים. בנוסף, אין לנו את האמצעים הכספיים לעמוד בעול כל ההוצאות הכספיות הכרוכות בגידול חמישה ילדים.
אוכל, בגדים, וכו'... הכל נפל עלינו. מאד נשמח אם הציבור יעזור.

זהו- אין לי יותר כח לדבר. הרשע עבר כל גבול. בלתי נסבל לחשוב שיהודים יכולים לעשות מעשים כאלו ליהודים אחרים. אני רק מתפללת להקב"ה , שהוא מושיע אלמנות ויתומים, שיטפל כראוי ברשעים."

און-ליין

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:20   07.02.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. ''הצדעה לחוליגניזם'', מי, מה, למה ואיך...?!  
בתגובה להודעה מספר 10
 

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
178 הודעות 11:59 07.02.03

מאת: יקותיאל בן יעקב: @ הצדעה ל"חוליגנים" @

אם אתה קורא ומאזין לתקשורת האנטי-יהודית בארץ ישראל, אזי אתה מוכרח לקרוא כתבה זו כדי ללמוד מה באמת התרחש בהלווייתו של הקדוש נתי עוזרי השם יקום דמו בי"ז-י"ח שבט התשס"ג.

התקשורת עוותה והסתירה את העובדות כפי שעיתונאים נוהגים לעשות כשמדובר בגיבורים לאומיים שהם רוצים להשמיץ. זו לא הפעם הראשונה שכתבים ופוליטיקאים קטנים משתדלים לשכתב את ההסטוריה וההלכה היהודית. אי לכך זו משימה בת חשיבות היסטורית לגלות את האמת – חשוב מאד להכשיר את שמו של הנרצח, משפחתו, תלמידיו וחבריו הנאמנים שהושמצו ע"י התקשורת, וסבלו מהשוטרים שתקפו אותם באלימות בלי סיבה מוצדקת.

בודאי שמעת את התיאור הכוזב של דובר המשטרה שהסביר איך הסתיים מסע ההלוויה בתום 16 שעות של טלטולים ופרובוקציות מיותרות מטעם המשטרה: "בסוף הצלחנו להפריד את החוליגנים מהמשפחה והבאנו את המת לקבורה מכובדת בבית העלמין העתיק בחברון".

הייתי שם, הקבורה לא היתה מכובדת.

המשטרה חטפה את הגופה אחרי ששיקרו למשפחה ואחרי שהרביצו והרחיקו אלפים שרצו להשתתף במסע ההלויה.

ברדיו חזרו על דבריו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל לאו כל שעה בחדשות, הרב הראשי גינה גם הוא את ה"חוליגנים" שפגעו כביכול ב"כבוד המת" מחמת העיכוב והטלטולים של הנרצח. מי יודע אם הרב אכן אמר את התגובה הנ"ל ואם בכלל הכיר את הנתונים האמיתיים או שהביאו לו דיווחים כוזבים מהתקשורת בשטח.

ההלכה אמנם מייחסת חשיבות לקבורה מהירה כדי לא לגרום לסבל מיותר של המת. אך כמובן רבנים גדולים וקדושים רשאים לקבל קבורה יותר מפורסמת ויש מקום להאריך את מסע ההלוויה כדי לאפשר השתתפות המונית בהלוויה. לבנת, אשתו של נתי הדגישה את החשיבות של לויה כזו כדי שתזעזע את העם בכדי לתרום להצלת נפשות בעתיד, אם העם יתבונן, יזדעזע ויביא לשינוי במצב הקיים. מבחינתה פיקוח נפש דוחה את כבוד המת, שבודאי דגל בשיטה זו באוזניה ובאזני מכריו ותלמידיו בעבר. גם אם יש צד לומר שפיקוח נפש לא דוחה את כבוד המת, רצונו – הוא כבודו.

בעצם זהו ויכוח סרק, מאחר והשוטרים והפוליטיקאים הם האשמים האמיתיים שגרמו לטלטולים המיותרים.

אילו היו נותנים למשפחה ולנאמניו לקבור אותו על גבעה 26 – מקום הרצח – בהתאם להלכה ובהתאם לצוואתו האחרונה, ההלוויה הייתה מסתיימת 12 שעות קודם.

המשטרה מנעה קבורה מהירה ומכובדת על הגבעה של נתי באמצעות אלימות מופרזת כאשר החזיקו אלות ונשק. הם מנעו מאשתו לבנת וחמשת היתומים את הזכות האלמנטארית של קבורה בישראל על גבעה 26. זוהי האמת וכל תיאור אחר הוא שקר!

אותם שוטרים ציניים ששברו את השמשה הקדמית של האוטו שהסיע את הקדוש, נתנו אחר כך דו"ח תנועה לרכב על "נסיעה עם שמשה מנופצת". כן, ראיתי את הצחוק והשיגעון. לא כל כך רלוונטי הויכוח העדין שהיה בין אביו של הנרצח שהעדיף קבורה בירושלים לבין אשתו ותלמידיו שרצו לקיים את רצון המת ולהביאו לקבורה בגבעה 26. אין זו אלא שפלות ונבזות של כתבים לשדר את הויכוח של המשפחה הכואבת והמתאבלת.

כולם ידעו את ההלכה ופסקו של הרמב"ם שחלל מלחמה נקבר במקום הרצח ושצוואתו של הנרצח חייבה את קבורתו על גבעתו. כולם הבינו היטב שהשוטרים הכתיבו בכח לפוליטיקאים ולרבנים להציע פשרה 'מכובדת' ולקברו בירושלים או בבית העלמין העתיק בחברון. מבחינת אנשי ה'חוק' זו עבירה להקים בית עלמין חדש? ומה עם אריאל שרון שקבר את אשתו היקרה בחווה שלו? למה נמנעה זכות זו מלבנת שדרשה לקבור את בעלה היקר בחווה שלו? וכי למה מותר לפייסל חוסייני ימ"ש להיקבר על הר הבית?? זה היה מחזה קורע ללבות לראות את האלמנה שבוכה ודורשת את גופתו של בעלה כדי לקברו.

אם זה חוליגניזם לבוא לעזרת חבר ולעזור לו אחרי הרצח לגאול את גבעתו הספוגה בדמו שנלחם ונפל למענה, אזי אלבש את סמל ה'חוליגן' שהדביקו לנו בגאווה. שייבדלו ה'חוליגנים' ורוחו של נתי עוזרי לחיים ארוכים. אנו חיים בארץ הזו בזכות 'חוליגנים' כאלה שמוכנים למסור את נפשם ולסכן חירותם וליישב כל גבעה בארץ ישראל. כמה נכון השיר של זאב ז'בוטינסקי ולוחמי חרות יהודית לפני ואחרי קום המדינה שנכתב לזכרו של שלמה בן יוסף: "אין כובשים את ראש הסלע אם אין קבר במורד".

אכן, נתי, אשתו היקרה, מכיריו ונוער הגבעות ה'חוליגנים' הבינו מה שהמשכילים, הרבנים, והפוליטיקאים לעולם לא יבינו. הם הבינו את הסוד של השיר. הם הבינו את הסוד של קיום עם ישראל, חרות ישראל וקוממיות ישראל בארצנו.

שלא תהיה כאן שום אי הבנה: הויכוח כאן הוא לא על כבוד המת. שורש הויכוח הוא על זכותו של עם ישראל לחיות בארץ ישראל! הסיבה האמיתית שהממשלה שלחה אלפי שוטרים וחיילים למנוע קבורה בגבעה לא קשורה לבטחון ההלוויה. הכוחות שהתנהגו כקלגסים לא באו להגן על כבוד המת. הם לא שמרו עליו כאשר היה חי ולא באו לשמור על כבודו לאחר הירצחו. הם נשלחו כדי למנוע בכל מחיר את קביעת העובדה שבאה לידי ביטוי בקבורה על הגבעה. בית קברות? אוי זה כבר דבר קבוע! זה היה הויכוח האמיתי! נתי לא יכול היה לבנות בית קבע ולא זכה לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך הוא ציווה לנטוע יתד של קבע על ידי קבורתו. הצבא והמשטרה נשלחו לשם כדי להסיר את הקביעות שמסמל קבר במורד, וכל הפוליטיקאים הקטנים שבאו למכור פשרות על חברון וירושלים ושקישוטו את עצמם עם טיעונים הלכתיים כוזבים של "כבוד המת" פשוט עזרו למשטרה לפגוע בכבודו וברצונו של המת. ה'חוליגנים' והשוטרים הבינו את סוד העניין. בעזרת הפוליטיקאים והרבנים, המשטרה הצליחה לשקר ולהפריד את ה'חוליגנים' מהמשפחה ולערוך קבורה לא מכובדת בבית העלמין העתיק בחברון.

כן, זו לא היתה קבורה מכובדת, כי אם קבורה שקטה ו"שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש".

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:37   05.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. מנהלת מדור ''דעות'' ב-ynet חיה עם פלסטיני...  
בתגובה להודעה מספר 20
 


To: פילוביץ שחף (E-mail)
Subject: YNET
Importance: High

ובכן-אתה מכיר את האתר של YNET...

האתר פועל כגוש חדשותי עצמאי לחלוטין כשאר חלק מהידיעות מגיעות
ממערכת ידיעות אחרונות עצמה אבל ל-YNET יש כתבים משלו כאשר עורכי
החדשות עצמם מחליטים מה יהיה באתר ללא התערבות של מערכת ידיעות
אחרונות ותיכף תבין גם מדוע האתר שמלאני-קיצוני-ואנטי דתי.

ישנם כ-4-5 עורכי חדשות אשר מחליטים איזה אייטם יהיה הראשי
(עם תמונה גדולה בראש העמוד)ואיזה אייטמים משניים מתחתיו.
עורכי החדשות כולם,למעט אחד הינם שמלאני קיצוניים בטירוף
ושונאי דתיים.

באתר ישנו מדור "דעות" אשר מביא את דעותיהם של שמאלנים ידועים,
נשים רבות וגם פה ושם מספר ימניים שאפשר למנותם על יד אחת של חבלן משטרתי בשביל ה"איזון".

@ מנהלת מדור דעות, אשר יש לה גם מילה חזקה מאוד במערכת החדשות
שמה בישראל @ מירב יודילוביץ' @

הגברת - שימו לב טוב-גרה יחד עם ערבי פלסטיני בדירה ביפו.
יתכן והם נשואים אזרחית ואף שיש להם ילד משותף, בכל מקרה-היא גרה
יחד עם ערבי פלסטיני אשר מהווה בעלה/הידוע שלה בציבור או משהו כזה.

עכשיו מה מענין לא פחות -זה שחבריה ל-YNET לא יודעים את זה!

היא מסתירה את זה בסוד כמוס כדי לא להיפגע במקום עבודתה
(כניראה שגם לשמאלנים קיצוניים כעובדי YNET יש גבול....
{וכשהם ידעו זאת יהיה שישו-ושימחו).

הגברת הנ"ל עושה כ"כ הרבה צרות למחנה הלאוי ולדת, כך שהגיע הזמן
להפעיל נגדה בצורה חוקית ודמוקרטית, את המידע שיש עליה כפי שהיא
עושה בכל יום ויום נגד המחנה הלאומי שהשמאל שונא כל כך.

הקישור למדור דעות ב-ynet...:-
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-194,00.html

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   17:40   18.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  28. מרב יודילוביץ' כותבת על ג'וליאנו מר......!!  
בתגובה להודעה מספר 22
 

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1358 הודעות 11:09 18.03.03

ג'וליאנו מר: מעבירים כסף לכיבוש, לא לתרבות

מהומה פרצה הערב בתיאטרון העירוני בחיפה, לאחר שהשחקן ג'וליאנו מר אמר במהלך ההצגה "מדליין": "ממשלת ישראל, במקום להפנות את הכסף לתרבות, מפנה אותו להתנחלויות ולכיבוש"
שרון רופא אופיר ומרב יודילוביץ'

מהומה פרצה הערב (שני) בתיאטרון העירוני בחיפה בעקבות דברים חריפים שאמר השחקן ג'וליאנו מר לקהל במהלך הקראת מנשר שמוחה על הקיצוץ העתידי בתקציב התרבות. דקות ספורות לפני תחילת המערכה השנייה של ההצגה "מדליין", הקריא מר את המכתב שנכתב על-ידי מטה המאבק של האמנים כנהוג בשבועות האחרונים בכל התיאטראות בישראל, אך לתרעומת הקהל תיבל את הנוסח הסטנדרטי של המכתב באמירות פוליטיות חריפות, שבעקבותיהן התעוררה סערה באולם והוחלפו מילים קשות בינו לבין הקהל באולם. בין הקריאות שהושמעו כנגדו היו משפטים כמו "ערבי מלוכלך". מר מצדו לא נשאר חייב וענה לכיוון הקורא "אתה פשיסט, חזור לפולניה".

דקות ספורות לפני סיום ההפסקה עלה מר לבמה וביקש את תשומת לב הקהל ואמר "אנו השחקנים תושבי מדינת ישראל ומדינת פלסטין". משפט זה גרר המולה מסוימת בקהל, אך מר המשיך ואמר "ממשלת ישראל, במקום להפנות את הכסף לתרבות, מפנה אותו להתנחלויות ולכיבוש". הקהל סער, לעברו של מר נקראו קריאות גנאי ואחדים מהאנשים היושבים באולם עזבו במחאה. מר, שראה כי לא יוכל להוסיף ולהקריא את המכתב, ירד מן הבימה וחלקה השני של ההצגה החל. דקות לאחר מכן, כחלק מהטקסט של ההצגה, בו אומר מר כי יש להרוג את האויבים התחדשו הקריאות מהקהל. "יש להרוג את הפלסטינים", אמר אחד הצופים, ומר שלח לעברו את המשפט: "אתה פשיסט". לאחר שהאיש יצא מהאולם אמר מר לקהל "אני לא ערבי מלוכלך, המשפחה של אמא שלי נשפרה במשרפות". אדם אחר מהקהל צעק לעברו "תסגור את הג'ורה שלך", ומר ענה "אתה פשיסט. אני מדבר על שלום על אהבה, אתה מלא שנאה".

השחקן רוברטו פולק, המשתתף גם הוא בהצגה, ביקש להרגיע את הקהל, והבהיר כי הדברים נאמרו בשמו הפרטי של מר והוא מבקש מהצופים לכבד את שאר השחקנים ולאפשר להצגה להימשך.

בשלב זה נרגעו הרוחות וההצגה נמשכה. עם סיום ההצגה עלה לבימה מנהל תיאטרון חיפה ובמאי ההצגה סיני פתר וביקש להביע את התנצלותו על התקרית. בתגובה ל-ynet אמר הערב סיני פתר: "אני לא דוברו של ג'וליאנו, אבל בשם התיאטרון אני יכול לומר שאנחנו נמצא דרך לנהל שיחה עם ג'וליאנו. האירוע שהתרחש הערב לא היה צריך לקרות, בלי קשר לתוכן דבריו. אין לי פטנט שיכול לתזמן התנהגות של שחקן בכל רגע נתון. העובדה שג'וליאנו בחר לחלוק את תחושותיו עם הקהל במסגרת ההודעה המשותפת של השחקנים ובשמם, יש בה טעם לפגם. המילים שהוא בחר לומר נאמרו בשמו, והדבר נעשה שלא בהסכמת שאר השחקנים. מדובר בחריגה מיותרת. מעבר לכך, אני חושב שהדברים שג'ול מאמין בהם, נמצאים בתוך ההצגה והיא אינה זקוקה לתוספות".

המחזה "מדליין", פרי עטה של המחזאית האנגלית הלן אדמונדסון, נכתב בהשראת הטיהור האתני בבוסניה. רוברט (ג'וליאנו מר), מתיישב אנגלי פרוטסטנטי, ואשתו מדליין (קרן צור), צעירה קתולית, חיים כזוג מעורב בחברה בה הכובשים האנגלים רודפים את האירים והקתולים. תקנות טרנספר שמטיל הפרלמנט האנגלי על אוכלוסיית אירלנד מגיעים גם למפתן ביתו של הזוג הצעיר ובנם הבכור, ומעמידים אותם בפני ברירה אכזרית וקשה – זהות לאומית מול אהבה.

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
7434 הודעות 12:44 18.03.03

1. תעודת עניות לתרבות של מדינת ישראל !!
בתגובה להודעה מספר 0

אחד כבר יצא מחבל = מוחמד בכרי, והשני בדרך בהבל פיו...@

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2800 הודעות 12:58 18.03.03

2. תרבות זבל שמאלנית - צריכים סיוע ממשלתי!
בתגובה להודעה מספר 1

עוד דוגמה לתרבות זבל המסופקת לנו בידי שמאלנים קיצונים.
ג'וליאנו מר הוא יוצא משפחה מעורבת יהודית-ערבית.

במסגרת מסע אומני ישראל לתמיכה ממשלתית באומני הזבל השמאלנים מקריאים, כל שחקן, לפני ההצגה מניפסט על דיעותיהם לגבי התמיכה הממשלתית. ג'וליאנו מר התחיל לפמפם את דיעותיו על ה"כיבוש" הישראלי.

די לתרבות השמאלנית-זבל!

madboy
חבר מתאריך 13.4.02
188 הודעות 13:33 18.03.03

3. למה לא עושים חרם על התאטרון שמציג את
בתגובה להודעה מספר 2

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 18.03.03 בשעה 13:34

ההצגות שלו.
וכמובן לא ללכת להצגות שלו בכל מקום,הרי הוא מזיק ושחקן גרוע
שמבטא את התיסכול שלו ע"י אמירות כאלו
הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1358 הודעות 13:37 18.03.03

4. לי היה מנוי וביטלתי אותו עוד כשהשמאלנים..
בתגובה להודעה מספר 3

עמדו דום לזכר 13 מחבלי אוקטובר.
hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2800 הודעות 13:44 18.03.03

5. תשובה ל-3: כי תרבות הזבל נתונה בידי שמאלנים
בתגובה להודעה מספר 3

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 18.03.03 בשעה 13:45

כי אין ברירה! כל תרבות הזבל המוגשת לנו נתונה בידי שמאלנים.
כל השמאלנים האלה שניזונים ממציצה עקבית של כספי המדינה באמצעות קרנות, תקציבים, מענקים לתרבות, סיוע לקולנוע הישראלי וכו' יתחילו בעקבות הקיצוצים בתקציב המדינה להרגיש שחרב הקיצוצים מונפת גם עליהם.

התיאטראות - שמאל.

השחקנים - שמאלנים.

התסריטאים - שמאלנים.

המגישים - שמאלנים.

הימניים, בדלית ברירה, צריכים לאכול את הזבל התרבותי השמאלני שהשמאלנים מגישים להם. הוא מוגש לאכילה, כי זה מה שיש לשמאלנים להציע.

זה מה שיש! תרבות ירודה ורדודה!
"רק בישראל", ארקדי דוכין, דודו טופז, נורית גלרון, הצגות התיאטרון העלובות, הסרטים הישראליים המזכירים תמיד פלשתינים, מוחמד בכרי, "ג'נין-ג'נין" - כולם זבל שמאלני המוגש לקהל הישראלי כשהמלצר צועק לו אכול!!!

רמה נחותה עם מסרים אובדניים!

מציצה קבועה מתקציבי ציבור.

בטלנות במסווה של "חופש אומנותי".

גועל נפש!
אני יושב באולם תיאטרון "גשר" ונהנה מהצגה איכותית, אמינה, מרגשת. מה אני מקבל בהצגה של "הקאמרי"? רמת משחק ליגה ו'!

והספרים? שעמום אחד גדול. קונים אותם רק כדי להגיד: "קראתי את ספרו האחרון של א.ב.ג.ד. מנחם"

אלה סופרים אלה?

ושלמה ארצי נקרא משורר? תגידו, אתם עושים צחוק? איך אומר יעקב כהן במערכון נפלא שלו? "זה, מה שבא לו בראש כותב על זה שיר. גבר יוצא מהחלון..."
ונורית גלרון עם שירי התמיכה במחבלים הפלשתיניים?
וארקדי דוכין עם השירים האובדניים שלו? כל פעם שהוא שר אני חש אינסטינקט להתקשר למגן-דוד-אדום שירוצו אליו הביתה ויצילו אותו מהתאבדות...

והתכנית "רק בישראל"? ...סליחה....אוי!....אני רץ להקיא!.
שני שמאלנים שוטפים לעם הזה את המוח במסרים בהמיים, נוטפי סקס מזוייף (גב' בנאי היא לסבית) ברמה נמוכה מתחת לאפס!

איפה יש כאן תרבות שמאלנית?

גם שמש, גם לימור, גם ארז טל, גם דודו טופז. - כל הזבל התרבותי שתושבי המדינה הזאת נאלצים לספוג יום-יום - כל הזבל הזה הוא שמאלני!
כותבי התסריטים לתוכניות הבידור העלובות, (אלה עם הצחוק המוקלט ברקע...) כולם כאחד שמאלנים!

כותבי התסריטים לתכנית "החרצופים" של פעם הודו שמטרתם "לחבב את יאסר עראפת על הנוער הישראלי ולסלק את התדמית הדמונית שלו"

הזבל השמאלני השתלט על חיי התרבות ולא נותן מקום לתרבות אמיתית!

אגב, אם לא ידעתם, לפני כ-20 שנה יצא הספר לתולדות הקולנוע הישראלי.
משום מה, אפרים קישון (בעל דעות ימניות), בעל שני סרטים מועמדים ל"אוסקאר" - לא הוזכר בספר.

עכשיו ניחוש אחד קטן: מה היתה השקפתו הפוליטית של עורך הספר?

madboy
חבר מתאריך 13.4.02
188 הודעות 14:11 18.03.03

6. ידידי hamta אתה רוצה להגיד לי שאין אומנים
בתגובה להודעה מספר 5

ימניים? אני לא מאמין,מה שכן בגלל שהם במיעוט הם מתשתשים את
זהותם החברתית מדינית כדי לא לפגוע בקרירה שלהם.
אבל אני חושב שאם יקומו תנועות ויעשו חרם על התאטראות בארץ
אולי זה יתן זריקת עידוד לחברה הנ"ל .
ואז אולי יוקם תאטרון ימני נטול גוליאנו מר ושאר מבישין
שיראה גם תאטרון אחר ואותנטי ולא איזה עדת חקיינים זולים
ללא מקוריות וללא זהות שמיתבישים בארץ שלהם.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2800 הודעות 15:21 18.03.03

7. יש אומנים ותרבות ימניים/יהודיים - מושתקים!
בתגובה להודעה מספר 6

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 18.03.03 בשעה 15:22

אנשי ה"תרבות" השמאלנים משתמשים בכספי הציבור כדי לחסום פריחתה של כל תרבות אחרת, שפויה יותר, ימנית יותר, יהודית יותר.
הם מחלקים לעצמם כל מיני פרסי ספרות ואומנות. ראה מקרה אהרון מגד שסולק מקבלת הפרס שקיבל לבסוף ס. יזהר.

השיטה היא קומוניסטית. אם אשלוט על התרבות אשלוט בתודעה התרבותית של הקהל.

לכן, הם משתיקים כל סימנים לתרבות לא שמאלנית ולא אוהדת ערבים ומחבלים.

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1358 הודעות 15:27 18.03.03

8. אני מאמין שבקרוב יעשה טיהור.......
בתגובה להודעה מספר 7

יסודי של כל השמאלנים מכל תפקיד חשוב בתקשורת ובתרבות...

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
2800 הודעות 15:31 18.03.03

9. אבל אם ימשיכו לממן אותם מכספי הציבור?
בתגובה להודעה מספר 8

אכן, היום הזה בוא יבוא.
אבל אם ימשיכו לממן אותם מכספי הציבור?
הם ימשיכו להגיש לנו תת-רמה זיבלית של תרבות שמאלנית.


חבר מתאריך 20.2.02
72 הודעות 16:20 18.03.03

15. האומנים הימניים היחידים שאני מכיר הם :
בתגובה להודעה מספר 6

אריאל זילבר, וסאבלימינל והצל.

MIK
חבר מתאריך 12.1.03
439 הודעות 16:26 18.03.03

16. וזה אומר שאין אחרים?
בתגובה להודעה מספר 15

יש המון!
קח סתם שם אחד - נעמי שמר.
אבל מה לעשות, אומנות היא ביטוי הומניסטי, שהשמאל קצת יותר מתמחה בו.

Rabbi MIK

tztc
חבר מתאריך 1.1.03
476 הודעות 15:37 18.03.03

10. ג'וליאנו מר כמו מוחמד בכרי
בתגובה להודעה מספר 0

מנסים לרתום את מאבק האמנים(הצודק!!!)לצרכיהם הפוליטיים.
אין ספק העימות עם הפלשתינאים פוגע בנו בכל תחום אפשרי,כולל בתחום התרבות.
אך אין זו הסיבה היחידה או העיקרית למצבה העגום של היצירה המקורית בארץ ושל מוסדות התרבות בה.
מרבית האמנים הנוטלים חלק "במאבק התרבות" הוקיעו כל ניסיון לקשור בינו לבין המצב הפוליטי העדין.לראיה בהפגנה לפני כשבוע בהשתתפות השרה לימור לבנת(שאגב היא עשר!!! בטיפול בנושא),ניסה מוחמד בכרי לצעוק שלא ברשות,"לחמוס" את תשומת הלב וליצור קשר בין התרבות לבין המצב הפוליטי.
כמי שנכח באירוע,אני חייב לציין כי מרבית האמנים עטו עליו וסתמו את פיו.
רפרטואר הקללות שליוו את הדיאלוג הזה,משנה צידיו,לא יכול לבייש את יציע ג' בקריית אליעזר.
"מחטף" דומה ניסה לעשות ג'וליאנו מר(הידוע בפרובוקציות התמוהות שלו)ושוב נהדף.
אכן,תרבות ושמאל הם מערכות שזורות במרבית המדינות הדמוקרטיות.כך גם בישראל.
הניסיון לקשור בין מצב תרבות קשה לפוליטיקה הן ע"י מחרחרי המדון כמו בכרי ומר....וכמובן כמו חלק מהכותבים פה מהצד השני,חוטא לבעיה האמיתית של התרבות בישראל.
אני משוכנע שהשרה לבנת,כמי שמבינה ומכירה במצוקה,לא תניח לנושא ובוודאי לא תושפע בהחלטתה מכל מיני נפיחות של ליצנים כאלה ואחרים.

Leopard
חבר מתאריך 8.3.03
102 הודעות 15:56 18.03.03

12. השאלה המתבקשת היא מה הוא עדיין עושה על הבמה
בתגובה להודעה מספר 10

איך בנאדם כזה עדיין על הבמה והעולם שותק?
אפשר להקביל את אמירותיו לאיזה שחקן בברודווי שהיה אומר, אנו השחקנים, תושבי מדינת ארה"ב והשמורות האינדיאניות....
אין איזה דרך משפטית להעיף את הממזר מהבמה?

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1358 הודעות 15:58 18.03.03

13. לא לצערי שמאלני המדינה..........
בתגובה להודעה מספר 12

מגינים עליו כאילו היה קדוש...
הדרך היחידה היא חרם צרכנים טוטאלי !!!

tztc
חבר מתאריך 1.1.03
476 הודעות 16:00 18.03.03

14. שאלה טובה
בתגובה להודעה מספר 12

בעיקר בשל התנהגותו הוא חסום לעבודה ברבים מבתי התיאטראות בארץ.
רק נזכיר את הכאפה שהוא נתן בזמנו כמדומני לשחקנית,שכמעט שיגרה אותה למיון.רק משום שהוא ביקש "להיות אותנטי".

פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
7439 הודעות 16:54 18.03.03

10. mozes5 ידידי : הפשע הזה של יוסי שריד מעולם לא הובא לדין...
בתגובה להודעה מספר 9

הושתק במסדרונות הבוהמה התקשורתית והפוליטית,
אבל מה שחמור לאור מה שציינת לעיל, ששריד הורשע
בעבירה שיש עימה קלון בבית משפט השלום בשנת 1999,
ולמרות זאת, הוא כיהן כשר החינוך, איכות הסביבה,
חבר בוועדת חוץ ובטחון, בן טיפוחיה של התקשורת,
כאילו בכלל לא מדובר ביוסי שריד שהורשע בעדות שקר
בכלל ובעבירה שיש עימה קלון, וזה חמור שבעתיים...@
ואז כמו היום אף אחד לא פוצה פה, שים לב בפורום זה,
הדברים מדברים בעד עצמם, אני לא צריך לתאר לך לו היה
זה......מה היו עושים לו....:-
.....................................................
..................................................
...................................................
.................................................
...................................................

תחשוב על זה ידידי...:(

mozes5
חבר מתאריך 8.4.02
979 הודעות 17:11 18.03.03

11. כל מילה מיותרת...
בתגובה להודעה מספר 10

וה"אשכול" סביב ג'וליאנו מר והתבטאויותיו מחזק את התחושה הכבדה..
"HAMTA" , הגיב במר ליבו השותת לעניין !

13. mozes5 ידידי: מאחר וציינת את הנקודה....
אזי תדע לך וכמו כן כל מי שרוצה לדעת, שאני שולח את כל
האשכול הזה לשרת החינוך בכלל ולראש הממשלה בפרט מתוקף
אחריותם המיניסטריאלית, הישירה והעקיפה, ולשר האוצר מר
בינימין נתניהו מתוקף תפקידו, לספק חלב לפיטמות המניקות
חלאות אדם מסוגו של הזבל הזה לעיל...!!

כמו כן להזכירכם, אם לא שמתם לב מי אחת העיתונאיות שכתבה
את הכתבה..."ומרב יודילוביץ'...:-
22. מנהלת מדור ''דעות'' ב-ynet חיה עם פלסטיני...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5227&omm=22&viewmode=

@ האם זה מקריות או השגחה עליונה, אני משאיר זאת לשיפוטכם !!

מצ"ב ההודעה שחברנו הצייד הביא...:-

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1358 הודעות 11:09 18.03.03
ג'וליאנו מר: מעבירים כסף לכיבוש, לא לתרבות
מהומה פרצה הערב בתיאטרון העירוני בחיפה, לאחר שהשחקן ג'וליאנו
מר אמר במהלך ההצגה "מדליין": "ממשלת ישראל, במקום להפנות את
הכסף לתרבות, מפנה אותו להתנחלויות ולכיבוש"
https://rotter.net/forum/scoop/8287.shtml
שרון רופא אופיר ומרב יודילוביץ'

ימים יגידו @

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:17   23.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  29. השחקנית מיכל ורשאי חושפת מערומיה בפני המחבל..  
בתגובה להודעה מספר 28
 

מוחמד בכרי בהצגת "שבוע", החל מהשבת הקרובה במימון
משרד החינוך והתרבות....@

מצ"ב החומר הנילווה למוחמד בכרי ומשפחתו מבלים במדינת ישראל!!
@ הסרט ''ג'נין ג'נין''- הסברת נגד למען חטיבה 5 @
https://rotter.net/forum/gil/5178.shtml

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   14:32   24.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  30. מכתב רשמי: לשרת החינוך וליו''ר מועצת הקולנוע..  
בתגובה להודעה מספר 29
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 24.03.03 בשעה 14:37
 
מכתב רשמי

23.03.2003

לכבוד
@ שרת החינוך התרבות והספורט - הגב' לימור ליבנת.
@ יו"ר המועצה לקולנוע - עו"ד אלי זוהר.

{מועמד לתפקיד יועמ"ש לממשלה}
טומי לפיד שר המשפטים, הציע לעוה"ד אלי זהר את תפקיד היועץ משפטי
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#57

@ באמצעות פקס ובדואר רשום.

@ הנדון: הצגת "שבוע" שעולה בקרוב על בימת תיאטרון הקיבוצים.

כבוד השרה/א.נ !!

1. לידיעתכם, בשבוע הקרוב עולה הצגת "שבוע" על בימת תיאטרון הקיבוצים.
2. מצ"ב כתבה חדשותית בכלל ופירסומית בפרט של ההצגה, השחקנים, תוכנה
ובמיוחד על השחקנים הראשיים שבהצגה:
א. מיכל ורשאי, השחקנית שחושפת את מערומיה בפני המחבל...!!
ב. מוחמד בכרי, ממשפחת המחבלים ששסייעו לרצח המתועב בפיגוע במירון !!
3. לידיעתכם מבדיקה שעשיתי, ההצגה מומנה מתקציב משרד החינוך והתרבות.
4. באשר לתוכנה של ההצגה בכלל והמסר שהיא מעבירה מבחינה חינוכית בפרט,
אני משאיר לכם/ן את שיקול הדעת להסקת המסקנות....!!
5. להזכירכם/ן, בית משפט העליון דחה לאחרונה, את מוחמד בכרי בפרשת סרטו המזוויע: @ "ג'נין ג'נין" @ ד"ר צנגן: ג'נין ג'נין-עלילת דם!!
כ' באדר תשס"ג, 24 במרץ 2003 (09:34)
http://www.a7.org/news.php?id=47585
6. אבקשכם/ן כנבחרי ציבור וכאנשי משפט להשיב לי, לשאלתי היחידה...:-
"האם אתם/ן מודעים לנעשה בכלל ולאן כספי הציבור בפרט, מתועלים..."??
7. לטיפולכם/ן הדחוף ולתשובתכם בהקדם אודה.
8. תודה.

בברכה.
XX
העתקים:
1. ראש ממשלת ישראל- מר אריאל שרון.
2. שר האוצר- השר בינימין נתניהו.
3. מבקר המדינה- השופט {בדימוס} אליעזר גולדברג.
4. ועדת ביקורת המדינה- יו"ר....
5. ועדת חוץ ובטחון- יו"ר וח"כ יובל שטייניץ.
6. שר המשפטים - השר יוסף {טומי} לפיד.
7. השר גדעון עזרא.
8. היעמ"ש לממשלה- עו"ד אלייקים רובינשטיין.
9. נשיא בית משפט העליון- השופט אהרון ברק.
10. התנועה לאיכות השלטון.
11. שר לבטחון פנים ומשטרת ישראל- השר צחי הנגבי.
12. תקשורת.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:17   31.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  33. בוטלה הקרנת ''ג'נין ג'נין'' בארטה עקב לחץ......  
בתגובה להודעה מספר 30
 

בוטלה הקרנת "ג'נין ג'נין" בארטה עקב לחץ ארגונים יהודים

ההקרנה המתוכננת היתה אמורה להיות ההזדמנות הראשונה לקהל הישראלי לצפות בסרט שנאסר על ידי הצנזורה; סרטו של מוחמד בכרי מביא עדויות על התאכזרות חיילי צה"ל במהלך "חומת מגן"

יום שני, 31 במרץ 2003, 20:14

בכרי. הסרט עומד כעת במוקד שני מאבקים משפטיים (צילום: רויטרס)

מאת: מערכת וואלה!

הערוץ הצרפתי "ארטה" נענה לבקשת ארגונים יהודיים בצרפת וביטל את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" שביים מוחמד בכרי, כך דווח בקול ישראל. הערוץ היה אמור לשדר את הסרט מחר. הסרט מביא עדויות מפי תושבי מחנה הפליטים ג'נין על התעללות אכזרית מצד חיילי צה"ל במבצע "חומת מגן" לפני כשנה.

גואל פינטו כתב "הארץ" מוסיף:

הקרנת "ג'נין ג'נין" בארטה היתה אמורה להיות האפשרות הראשונה לקהל הרחב בישראל לצפות בסרט, שנאסר להקרנה על ידי הצנזורה. הסרט עומד כעת במוקד שני מאבקים משפטיים - של נציגי הסרט נגד איסור הצנזורה ושל חמישה לוחמי צה"ל נגד יוצריו.

הקרנת הסרט תוכננה במסגרת ערב-נושא על ניסיונות פיוס בין ישראלים לפלסטינים. בשעה 21:45, יוקרן בערוץ סרטה של הבמאית יולי כהן-גרשטל, "המחבל שלי". הסרט מגולל את סיפורה האישי של הבמאית, במסעה לשחרור המחבל שפצע אותה בשנת 1978 בעת התקפה על דיילי אל-על בלונדון. בשעה 23:25, יוקרן הסרט "האויב האחרון" של הבמאי הישראלי ניצן גלעדי. בסרט מתועד מסע של שחקנים ישראלים, פלסטינים וירדנים לארצות הברית, לחזרות על הצגה שהם מעלים יחד.
http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=0&id=369538

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:06   03.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  39. בעקבות הפגנת האומנים בתל אביב נסגר לתנועה  
בתגובה להודעה מספר 33
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 03.04.03 בשעה 16:06
 
DOBBY
חבר מתאריך 31.12.02
865 הודעות 15:43 03.04.03

נסגר לתנועה קטע מרחוב שאול המלך בת''א.

בעקבות הפגנת האומנים בתל אביב נסגר לתנועה קטע מרחוב שאול המלך
בעקבות הפגנת האומנים במחאה על קיצוץ תקציב הבריאות סגרה המשטרה
לתנועה את רחוב שאול המלך בקטע שבין רחוב אבן גבירול לרחוב וייצמן.

(מרב יודילוביץ',YNET)
--
האם זאת לא מירב שפילוביץ חשף שבעלה ערבי......?

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   18:34   07.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  40. עו''ד אלי זוהר: '' החוזה לא הוגן כלפי היוצר''  
בתגובה להודעה מספר 39
 

@ פורום היוצרים הדוקומנטריים @
פרוטוקול ישיבת הנהלה – 26.03.02

נוכחים: יולי כהן גרשטל, שרה לוין, אילאיל אלכסנדר, אסנת טרבלסי, תמי גרוס, יעל שביט, יגאל שוהם וראובן הקר, ואיתי קן-תור
חסר: אילן יגודה, אריק ברנשטיין אורנה ירמות.

חברים פעילים: לירן עצמור אורחים: סמי טאט ודורון צברי

אירוע פורום היוצרים הדוקומנטריים בשת"פ עם אוניברסיטת ת"א וקרן דן דוד:
פרס מטעם קרן דן דוד יוענק השנה לתחום המדיה ליוצר הדוקומנטרי פדריק וויזמן. וויזמן יגיע לארץ לקבל את הפרס בחודש מאי ויישא נאום בחוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. חבר ההנהלה ראובן הקר מעונין ליזום אירוע בשת"פ הפורום, אוניברסיטת ת"א וקרן דן דוד. לאירוע יוזמנו חברי הפורום. על סדר היום הקרנת סרטו האחרון של וויזמן ופאנל.

הוחלט לאשר את הפקת האירוע ע"י הפורום. שרה תסייע לראובן בכל הקשור להפקת האירוע אשר יתקיים בחודש מאי. חברי הפורום יקבלו הודעה על תאריך מדויק.

קרנות הקולנוע:
ניקוד הקרנות ע"י מועצת הקולנוע נקבע גם ע"פ מספר הסרטים. קריטריון זה יוצר תחרות בין קרנות הקולנוע על כמות. כמו כן, נושא זה גורם למדיניות משותפת בין הקרנות אשר מגבילה יוצרים לבקש תמיכה רק מקרן אחת במקום לנסות לקבל תמיכה ממספר קרנות.

הוחלט כי יעל, אסנת, אילאיל וראובן ייפגשו ע"מ לגבש הצעה בנושא למועצת הקולנוע.

פעילות הפורום – ייצוג חברי הפורום:
חבר הפורום, סמי טאט הגיע לישיבת ההנהלה בשם מספר חברי פורום אשר טענו כי הפורום לא מתייעץ עם החברים בכל הקשור בפעילות ההנהלה בנושא דוד פישר, התנהלות הקרן החדשה והצטרפות הפורום לבג"צ נגד החלטת המועצה לביקורת סרטים על אסור הקרנות ציבוריות של "ג'נין ג'נין".

סמי פתח ושיבח את הנהלת הפורום על עבודתה באופן כללי, והמשיך כי לפי דעתו ולפי דעתם של אלו אשר הוא מייצג, עמדת ההנהלה בנושאים הנ"ל הייתה מוגזמת. סמי הוסיף כי הוא לא מבין את טענות הפורום. סמי ביקש לציין כי לו וליוצרים נוספים יחסים טובים עם לדוד פישר.

חברי ההנהלה השיבו כי אכן הייתה התלבטות בכיצד לטפל בטענות החברים לגבי התנהלות הקרן החדשה. הוסבר כי הפנייה אינה ישירות מול דוד פישר אלא מול מי שעומד בראש הקרן העיקרית לתמיכה בסרטים דוקומנטריים. הפורום אכן ניסה לנהל דיאלוגים בע"פ ובכתב עם דוד פישר וחברי הנהלת הקרן החדשה לקולנוע וטלוייזיה, אך ניסיונות אלו עלו בתוהו. הוזכר כי הנהלת הפורום נפגשה עם יו"ר מועצת הקולנוע כבורר בעניין טענותיו של דוד בן שיטרית כלפי הקרן אשר קבע כי דרישותיו של דוד פישר אינם במקום. באותה פגישה קבע אלי זהר כי יש לנהל דיון רציף ושקוף בין הקרן לפורום בו יתקיים גם דיון בנושא חוזה הקרן אשר נקבע ע"י אלי זהר כלא הוגן כלפי היוצר. המהלכים האחרונים אשר קראו להתפטרותו של דוד פישר התרחשו בשל החלטת הנהלת הפורום כי אין מקום למנהל קרן להתחרות ביוצרים הנתמכים ע"י הקרן אשר בהנהלתו.

סמי טאט ביקר בעיקר את אופי וסגנון התגובה של ההנהלה ולא את תוכן החלטות.

הנהלת הפורום הזמינה את סמי טאט להירתם לפעילות הנהלת הפורום בנושא חוזה הרשות השנייה אשר נמצא על ידו גרוע יותר מזה של הקרן החדשה.
חוזה מפיק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה:

חברי הפורום דורון צברי ועו"ד אתי חסיד נפגשו עם דוד פישר בנושא הערות לחוזה המפיק של הקרן החדשה לקולנוע וטלווייזה. בפגישה הנוכחים עברו על כל סעיפי החוזה ונרשם פרוטוקול. הנהלת הפורום ממתינה לפרוטוקול הישיבה אשר יישלח ע"י הקרן החדשה ע"מ לוודא כי התיקונים הנדרשים נרשמו לביצוע, ובהמשך תבדוק את תוכן החוזה בהתאם.

שרה תיצור קשר עם הקרן לבקש עותק של הפרוטוקול.

רשות השידור:
הנהלת הפורום שלחה מכתב תמיכה ביוצרים דורון צברי וג'ולי שלז עקב פגיעה בזכויות יוצרים בסדרה "דרומה". מדובר בפגיעה בזכויות יוצרים שהינו מופיע כסעיף 38 לחוק רשות השידור. בתגובה, האחראי לתלונות הציבור מטעם הרשות יצר קשר עם הפורום ומסר כי סעיף זה בחוק יקבל שינוי והפורום יהיה מעורב בתהליך זה.

בהמשך, דורון צברי דווח כי בימים אלו הוא עושה מאמצים לנהל דיון בנושא זכויות יוצרים ברשות השידור באופן כללי. כיום סעיף "זכויות יוצרים" רשום בסדר היום של דיוני מליאת רשות השידור תחת "שונות". דורון יעביר לכל חברי המליאה את חוות דעתו של עו"ד טוני גרינמן בנושא זכויות יוצרים. במקביל רשות השידור גם ביקשו דוגמאות מהעולם באותו נושא.
דורון פירט בפני הנהלת הפורום נתונים מדו"ח מבקר המדינה המתייחסים לרשות השידור:

84% מסה"כ תקציב הרשות מוצא על משכורות. לרשות 1,800 עובדים קבועים, 2200 פרי לנסרים קבועים ו1500 פרי לנסרים על בסיס מזדמן. סה"כ ברשות קרוב ל5500 עובדים. לשם השוואה ברשות השניה פחות מ200 עובדים.
ברשות השידור שכר ממוצע עבור עובד 20,000 ₪ לחודש. ל138 עובדים בכירים חריגות שכר שממוצע שכרם 45,000 ₪ לחודש לכל אחד. ישנם עובדים המקבלים 3 משכורות בו זמנית.

דורון הדגיש כי היות ואלו כספי ציבור הרשות חייבת הגינות בחלוקת בתקציב, שיבוא לביטוי בהשקעה בהפקות דוקומנטריות ישראליות.

הוחלט כי אילאיל תכין דף מידע לחברי המליאה אשר יכלול דוגמאות מסעיפים הרלוונטים לזכויות יוצרים מחוזים של גופי שידור שונים מרחבי העולם.
איתי לנסברג, מנהל המחלקה להפקות דוקומנטריות של רשות השידור הוזמן לישיבת הנהלת הפורום ביום ד' 30.04.03. במקביל, חברי הנהלת הפורום ייפגשו עם חברי המליאה ע"מ לקדם את חשיבות היצירה הדוקומנטרית בעיניהם. אילאיל תכין פלייר נוסף אשר יסביר את חשיבות היצירה הדוקומנטרית ועידודו ברשות השידור.

חוב נגה 2.5 מיליון$

השבוע התקבל מכתב למשרד הפורום מעו"ד טוני גרינמן המציין כי הממונה על ההגבלים העסקיים פונה בנושא בקשתו של "נגה תקשורת" לערער או להגיע לפשרה במספר סעיפים בנושא חובתה בגובה 2.5 מיליון $. כזכור בג"צ פסק כי על "נגה תקשורת" לעמוד בהתחייבות שלו להשקיע 2.5 מיליון $ לתעשיית הסרטים הדוקומנטריים.

עתה נגה מבקשת לערער ולקבל הקלות על סה"כ החוב בסעיפים הבאים:

1 נגה מבקשת כי כל ההפקות של עמית ברוייר אשר הופקו "אין – האוס" בערוץ 8 בגובה 280,000 $, יוכרו כהפקות חיצוניות כחלק ממכסת ההפקות, ועל כן יוחסרו מהחוב של 2.5 מיליון$
2. לנגה תוכניות מדף/רכש בגובה 48,000ש"ח. היא מבקשת כי אלו יוכרו במכסת ההפקות של הערוץ.
3. נגה מבקשת הקלה בנושא שער הדולר בחישוב הכללי של סכום החוב
הוחלט לא לאפשר פשרה בנושאים הנ"ל. יולי תשוחח עם טוני לגבי השלכות ערער זה של נגה.

הדיון בנושא מועד ופריסת תשלומי החוב נדחה ל31.03.03

שת"פ פסטיבל ירושלים ופורום היוצרים הדוקומנטריים
יעל שביט תיפגש עם הנהלת פסטיבל ירושלים לבדוק אפשרות של שת"פ באירועי הפסטיבל, ולהציע אירועים הכוללים סרטים ופאנלים בסגנון "ימי פורום היוצרים הדוקומנטריים" והנחות לחברי הפורום.

בהמשך לסמינר הקולנוע התיעודי יעל מעונינת להפיק כתב עת נוסף בשת"פ עם פסטיבל ירושלים.

הצעותיה של יעל התקבלו בברכה

ישיבת ההנהלה הקרובה: יום ד', 09.04.03, 21:00, סינמטק ת"א.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:37   24.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  51. יעקב פרי ראש השב''כ לשעבר:''הסרט נפלא'' !!!  
בתגובה להודעה מספר 40
 

הערב, לאחר שיכבו האורות, יחליק @ עלי נאסר @
למושב הקולנוע בתל-אביב, ויצפה בעיקר בתגובות הקהל לסרטו
"בחודש התשיעי"....!!!

להלן:@ הכתבה מהיום בידיעות אחרונות @



מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:45   10.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. תביעה בסך חצי מיליון ש''ח נגד ידיעות אחרונות..  
בתגובה להודעה מספר 0
 

בתיה כרמון חושדת: גילת וגרייבסקי פרסמו שקרים -
לסכל חקירה משטרתית נגד ג'ודי מוזס @

כרמון, מנהלת מחלקת האשרות במשרד הפנים, טוענת כי מוזס העסיקה עובד זר ללא היתר; טוענת כי משהחלה לטפל בנושא, 'זכתה' לכתבות משמיצות בידיעות אחרונות

עודכן: 13:37 10/03/2003 | יואב יצחק | מנהלת מחלקת האשרות במשרד הפנים, בתיה כרמון, הגישה (יום ב', 10.3.03) בבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד ידיעות אחרונות, ההעיתונאים מרדכי גילת ומיכל גרייבסקי, העורך האחראי ארנון מוזס, והעורך משה ורדי.

התביעה הוגשה על-סך חצי מיליון ש"ח, באמצעות עו"ד יעקב רובין. כתב הגנה טרם הוגש.

בכתב התביעה טוענת כרמון, כי העיתונאים גילת וגרייבסקי פרסמו נגדה בחודש ספטמבר 2002 ב"מוסף לשבת" של העיתון "ידיעות אחרונות" כתבה שיקרית ומגמתית, תוך העלמת עובדות מהותיות.

כרמון טוענת, כי עולה חשד כי גילת וגרייבסקי עשו 'יד אחת' עם בעלי אינטרסים במשרד הפנים ועם ג'ודי שלום-ניר-מוזס (בעלת מניות בעיתון "ידיעות אחרונות"), כדי להכפיש את שמה ולגרום לסילוקה מהמשרד.

כרמון טוענת, כי הדבר נעשה, על-פי החשד, כדי לסכל חקירה משטרתית נגד מוזס, בגין תלונות שהעלתה נגדה כרמון על העסקת עובדים זרים והברחת עובד זר לארץ בניגוד לחוק.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעים לא בדקו כלל את המקרים שהוזכרו בכתבה, לא שוחחו עם האנשים שענייניהם הוזכרו בכתבה, התעלמו מהעובדה כי פעולותיה של התובעת נעשו בהתאם לסמכותה ולתקדימי בג"צ, וקיבלו כאמת צרופה תלונות שקריות ומגמתיות של ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, הרצל גדז', המצוי עם התובעת בסכסוך משפטי.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעים נהגו "באדישות מוחלטת, ולחלופין ברשלנות חמורה והביאו בכך לפגיעה אשר תגרום הכתבה בתובעת ובשמה הטוב, כאשר מחד גיסא, פרסמו בעיתונם עובדות שקריות, משוללות כל יסוד המכפישות ללא רחם את שמה של התובעת ומאידך גיסא, העלימו מעיני הקורא עובדות אמיתיות, הצריכות לעניין, והחיוניות להבנת התמונה בשלמותה בנוגע לנושא המסוקר בכתבה, זאת למרות שידעו היטב כי העובדות המופיעות בכתבה, משוללות יסוד.

"בכתבה עשו הנתבעים שימוש בלתי הוגן בכוח הרב שאצור בידי כלי התקשורת בכלל והנתבע מס' 1 בפרט , כנגד התובעת, מבלי לתת לתובעת הזדמנות הוגנת להגיב לנאמר בכתבה ומבלי שהיה באפשרותה למעשה להתגונן בפני הפגיעה בשמה הטוב. לתובעת חשד, כי מטרת הכתבה היתה לשרת בעלי אינטרסים שהיו מעוניינים בפגיעה בה".

בתביעה טוענת כרמון, כי בליבה מקנן כאמור החשש כי "מניעים לא כשרים הם שעמדו בבסיס החלטתם של הנתבעים לנהל מלחמת חורמה נגד התובעת, החלטה אשר מעידה עשרות מונים כי פרסום הכתבה נגד התובעת נעשה בחוסר תום לב מובהק.

"בליבה של התובעת מקנן החשד כי קיים קשר, לפיו הכתבה כנגדה היתה בין היתר תוצאה של בדיקת המידע על-ידי התובעת, לפיו העסיקה הגב' שלום עובדים זרים לא חוקיים וסירובה של התובעת לאשר לגב' שלום להכניס ארצה אורחים פליפינים.

"לתובעת יסוד להניח כי הנתבעים אשר ידעו על פעולותיה של התובעת, החליטו לעשות הכל כדי להשחיר את פניה של התובעת וכדי לגרום לתובעת להפסיק את בדיקת המידע האמור. ולהשפיע על משטרת ישראל שלא לחקור ברצינות את תלונותיה של התובעת. לתובעת נודע כי קצין במשטרת ישראל מסר לעיתונאים מסויימים אשר התעניינו במקרה את מספר הטלפון של הנתבעת מס' 5 , על-מנת שזו תעדכן אותם בפרטים. העובדה כי הנתבעת מס' 5 עומדת בקשר הדוק עם אנשי משטרה הקשורים לחקירת התלונה אשר הגישה התובעת בעניינה של הגב' שלום מצביעה ביותר מרמז על מניעי הנתבעים אשר פורטו לעיל".
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-21039-00.html?tag=13-43-19

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   13:44   11.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. יוסי עין-דור הגיש תביעה נגד עיתון ''העיר'' !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

שחר
חבר מתאריך 4.11.02
358 הודעות 13:14 11.03.03

יוסי עין-דור הגיש תביעה נגד עיתון ''העיר''

כתב ומגיש החדשות בחברת החדשות של ערוץ 2, יוסי עין-דור, הגיש אתמול תביעת לשון הרע נגד ’העיר’ בגובה של מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יורם זמיר (ממשרד דן כהן-שפיגלמן-ברק-זמיר ושות’) לבית המשפט השלום בתל אביב.

התביעה מתייחסת לכתבה שפורסמה ב’העיר’ של רשת שוקן בדצמבר אשתקד ועסקה ב’אירועי מנהרת הכותל’ בספטמבר 1996. עין-דור, אז כתב לענייני משטרה; וצלם הטלוויזיה לשעבר של חברת החדשות חיים אסיאס, נפצעו עת יצאו לסקר מהומות שהתרחשו במחסום ארז. התובע טוען, כי גירסת אסיאס בכתבה, כי הוא שגרם לירי עליהם בזמן שהיו נצורים על המגדל תצפית במחסום ארז עליו ירו פלשתינאים וכי זנח אותו בזמן שהיה פצוע, "היא ספקולציה חסרת בסיס וחסרת אחריות ופרי דמיונו של אסיאס; מדובר בתיאור פוגעני ושקרי".

עין-דור טוען עוד, כי דברי הדיבה של אסיאס נאמרו מתוך ניסיון לקדם מאבק כספי של הצלם מול חברת החדשות וכי הכתבה ב’העיר’ נעשתה בחוסר תום לב וברשלנות. בשעה שעל עורך העיתון, אמנון רבי; והכתב, בועז גרייסלמר (היום כתב ב’מעריב’ - ר.ר.), היה לדעת זאת ולנהוג באופן מקצועי - כיוון שמדובר "בכתבת דיבה שפרסומה פוגע בתובע, משפילה אותו, חוטאת לו וחוטאת לאמת". לטענת עין-דור, הוא התריע בפני הנתבעים, כי יש "בגירסת אסיאס כדי לפגוע בו, כי חלקים ממנה אינם אמת וכי אם יבוצע הפרסום אזי הוא יתבע את האחראים לכך".

ממערכת ’העיר’ נמסר בתגובה, כי התביעה טרם נתקבלה.
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=46388&catId=2

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:35   11.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. כתב התביעה שהוגש ע''י התובע עו''ד יורם זמיר  
בתגובה להודעה מספר 24
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 11.03.03 בשעה 23:47
 
בא כוחו של העיתונאי יוסי עין-דור, מצ"ב 5 קבצים המכילים את
כתב התביעה, בגין לשון הרע/תביעת דיבה,
בסך של 1.000.000 ש"ח, נגד רשת שוקן בע"מ, אמנון רבי, בעז
גריילסמר, וחיים אסיאס = נשוא כתב התביעה.

@ כתב התביעה @




מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   17:40   13.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  26. בעיתון הארץ, (באנגלית) צה''ל מבצע מעשי ''רצח'  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
7045 הודעות 13:36 13.03.03

בעיתון הארץ, (באנגלית) צה''ל מבצע מעשי ''רצח''

כותב לי יוסי גלאון:
היום שמעתי ברדיו איך "הארץ" מספר על הארועים בארץ לעולם הרחב ולא
האמנתי.
כדי שאתם תאמינו אני מצרף את הדף מהאינטרנט של עיתון הארץ באנגלית -
בכותרות של שתי הכתבות הראשונות צבעתי באדום את המילים המחרידות.
נכנסתי לאתר שלהם ומצאתי שחור על גבי אינטרנט שהצבא רצח את מנהיג החמס
בעזה ולעומת זה הרב הורוביץ ואשתו ז"ל נורו למוות בקריית ארבע. העורך
שם שתי כתבות כאלה אחת ליד השניה ולא הבחין בצורה שבה הוא מנסח את תאור
המקרים, הייתי מצפה למצוא צרוף כזה בעיתון של החמאס, אולי גם בעיתוני
הרשות הפלסטינית מתארים בצורה כזו את שני המקרים - אבל בעיתון
ישראלי???
החוצפה של העיתון עוד יותר גדולה בנושא הזה - את הרוצח שהוא ממייסדי
החמס הם מזכירים בשמו בתקציר הכתבה ואילו הרב הורוביץ ואשתו ז"ל
מוזכרים כ"זוג נשוי" ללא שם וללא זהות.
מעניין שהמערכת של העיתון העברי לא מעיזה לכתוב בסגנון הזה -
בנושא איש החמס כתוב - צהל התנקש באחד ממנהיגי החמאס ברצועת עזה.
בנושא הרצח - אלי ודינה הורוביץ נרצחו בערב שבת בפיגוע בקרית ארבע.
ברור שאם הפרסום בעברית היה דומה לפרסום באנגלית מרבית המנויים שעדיין
נותרו לעיתון היו עוזבים אותו. אבל הסתה נגד המדינה לקוראי אנגלית זה
משהו שאפשר לעשות ולא להענש בהפסד הכנסות.


הילד
חבר מתאריך 27.6.02
124 הודעות 14:11 13.03.03

1. קישורים:
בתגובה להודעה מספר 0

הכותרות בהארץ:
http://www.haaretz.com/hasen/pages/LiArt.jhtml?contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0&daysBack=09/03/2003
מעריב מגדיר את פעולות הצבא של חיסול המחבל סלאח שחאדה שבה נהרגו בטעות גם ילדים כ"רצח ילדים" (שימו לב לכיתוב מתחת לתמונה): http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/28072002/ART326351.html


חבר מתאריך 15.2.02
153 הודעות 14:18 13.03.03

2. מה הבעיה עם הכותרת ??
בתגובה להודעה מספר 0

assassinate
(פ') לרצוח, להתנקש
יש לך תרגום יותר טוב למילה התנקשות ??
כן ישראל התנקשה בפלסטיני.. המילה באנגלית היא ASSASSINATED

דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
1977 הודעות 16:10 13.03.03

7. השאלה היא אם אתה תמים או בור,
בתגובה להודעה מספר 2

כאשר הורגים ראש ארגון טרור אין מדובר ברצח
אלא בעשיית צדק, לכן הניסוח המתאים הוא "ישראל
הרגה את ראש ארגון הטרור ... ".
זה עיתון הארץ ומזה הוא מתפרנס.

פושעי אוסלו לדין !


חבר מתאריך 17.6.02
1823 הודעות 14:20 13.03.03

4. למה אתה מצפה מעיתון הארץ?? למרות זאת, צריך
בתגובה להודעה מספר 0

לדייק ולציין ש assassination פירושו המדוייק הוא "התנקשות".
כלומר בעצם כתוב, שישראל התנקשה בכלב. לא כתוב 'רצחה' בתרגום מילולי.

spider
חבר מתאריך 26.5.02
425 הודעות 15:43 13.03.03

5. פניה אישית לכבוד שר הפנים פורז:
בתגובה להודעה מספר 0

שר יקר הינני פונה אליך כי תנצל את סמכותך כשר הפנים ותסגור
עיתון זה אשר בכותרות וכתבות אלו פוגע פגיעה אנושה וקשה בהסברה
הישראלית ובכל ההופעה הישראלת בעולם ובתעמולה האופיינית לאוייבנו.
ומרחם על רוצחים וטרוריסטים שפלים

cyborg4
חבר מתאריך 1.2.02
550 הודעות 16:09 13.03.03

6. ועקיבא אלדר קורא לחיסול שחאדה 'פיגוע'
בתגובה להודעה מספר 0

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:36   31.03.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  32. התשובה האמיתית לשקר של השמאל הקיצוני!!  
בתגובה להודעה מספר 26
 

(15:06) יום שני, כ"ז באדר תשס"ג, 31 במרץ 2003

מועצת יש"ע: רק 5% מהחיילים המשרתים ביש"ע עוסקים באבטחת ישובים
מועצת יש"ע יוצאת למתקפת נגד, בעקבות הפרסומים היום כאילו 6 חיילי מילואים מאבטחים מתישב בודד ליד מבוא דותן.

המועצה אומרת כי רק 5% מהחיילים המשרתים ביש"ע עוסקים באבטחת ישובים שם, וכל השאר עוסקים בחיפוש אחר כלי הנשק והמחבלים שהגיעו לאזור בחסות הסכמי אוסלו. עוד אומרת המועצה כי צה"ל פורס את חייליו לפי שיקול דעתו ללא כל קשר למיקום המאחזים. לדבריה, בשום מקום ביש"ע מספר החיילים המאבטחים אינו עולה על מספר התושבים למעט במאחז אחד שבו בג"ץ הוציא צו בינים נגד הגעת מתיישבים חדשים.

קודם לכן הבטיח ראש הממשלה לחברי כנסת מהשמאל כי יטפל אישית ומיד בסוגית המאחז ליד דותן.

בתגובה אמר אורי אריאל מהאיחוד הלאומי כי מפלגתו תפעל להפלת כל ממשלה שתוריד מתיישבים מאדמתם.
http://www.a7.org/news.php3?id=48143
חיילים ששמרו על מתנחל: "קח מלון על חשבוננו"

מילואימניקים שהוצבו לשמור על מתנחל יחיד במאחז סמוך למבוא-דותן, ניסו למצוא פתרון שיקל עליהם – וגם עליו
גיא מי-טל


ששה חיילי מילואים, שהוצבו לשמור על מתנחל יחיד, יוסי איילון, המתגורר במאחז סמוך למבוא-דותן, הציעו לו "הצעה יצירתית" במיוחד, כך מדווח היום (ב') "ידיעות אחרונות": "סע לבית-מלון על חשבוננו ועזוב את המאחז למשך שבוע", הציעו לו המילואימניקים ששירתו במקום במשך שבועיים.

"הוא סירב להצעה בנימוס והסביר לנו מדוע חשוב שהוא יגור פה ושאנחנו נאבטח את המקום", סיפר אחד מהחיילים. איילון אף הציע לחיילים להביא למקום את בני משפחותיהם כדי שהמילואים יהיו מהנים יותר עבורם.

"ששה חיילים היו צריכים להיות במאחז כל הזמן. בהתחלה השתעשענו במחשבה שאם הוא לא היה שם, אז גם אנחנו לא. אז נולד הרעיון להציע לו חופשה על חשבוננו", סיפר אחד החיילים.

אבל כאמור, איילון דחה את ההצעה על הסף. הדברים אפילו לא הגיעו לידי משא-ומתן על מיקום המלון. "אני פה כי זה חשוב, ואם לא אני, היו פה פלסטינים", אמר לחיילים. הוא גם גילה להם שחוץ ממנו רשומים במאחז עוד שני תושבים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2532034,00.html

(31.03.03 , 08:28)

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:15   02.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  34. השהיד מת מצחוק - ענק חובה לקרוא.....  
בתגובה להודעה מספר 32
 

הצייד
חבר מתאריך 20.8.02
1466 הודעות 09:52 02.04.03

השהיד מת מצחוק - ענק חובה לקרוא.....

השהיד מת מצחוק (אגדה מפחידה לשעת לילה מאוחרת)
היה היה לפני הרבה הרבה שנים שהיד.
השהיד שנא יהודים ורצה להשמידם. מדי פעם, לאורך עשרות רבות של שנים הוא היה מבצע בהם מעשי טבח להנאתו, ומדי פעם (כדי לשבור שגרה), הוא היה טובח גם בבני עמו.

יום בהיר אחד (יש הסבורים שזה היה דווקא לילה), החליט השהיד להקים ארגון כדי לשחרר את ארצו מן הכיבוש של היהוד (יש המכנים אותם: יהודים).

כמה שנים לאחר מכן פרצה מלחמה ובה תוך שישה ימים ושלושה לילות כבשו היהוד את השטחים של השהיד. השהיד היה מבסוט עד הגג כי הארגון שלו למען שחרור מן הכיבוש הזה, כבר היה קיים. (זה שהיד מאוד חכם - הוא מתכונן לבאות מראש).

השהיד המשיך לטבוח ביהודים כהרגלו, אך היהודים (שהיו מוכרחים להבין מדוע הוא עושה זאת) החליטו לעצמם שהוא עושה את זה משום שהמלחמה ההיא עיצבנה אותו לאללה.

לאחר שנים רבות של טבח, נמאס ליהודים להטבח והם כינסו את מועצת חכמי אוסלו בנסיון לטקס עצה. ישבו וחשבו, ישבו וחשבו, ואחרי שבעה ימים ושמונה לילות יצא עשן לבן. נמצא פתרון גאוני: יתנו לשהיד את מה שהוא רוצה ואז הוא יהיה מבסוט ויפסיק לטבוח בהם.

מה הוא רוצה? הם כבר ידעו: את השטחים שהם כבשו במלחמה, שהייתה לאחר שהוא הקים את ארגונו (הארגון למען שחרור השטחים שיכבשו לאחר מכן).

הם אמנם ידעו מה הוא רוצה, אבל הייתה בעיה קטנה: הוא לא ידע...

אבל, חבל לעשות מכל זבוב פיל. עם הזמן הוא יתחנך, יהפוך לשהיד מתורבת, ישמח בחלקו, יבין שהוא קיבל את מה שהוא באמת רצה (למרות שהוא בטעות חשב שהוא רוצה בכלל משהו אחר), ושלום על פלסטין.

לקחו את השהיד לבית הלבן, עשו לו מסיבה גדולה, נתנו לו פרס גדול, עשו לו תמונת מחזור למזכרת, נתנו לו כסף, כבוד, מעמד, סמכות, שטח, וגם רובים, ואמרו לו: שמור עלינו.

כדי שהוא לא ירגיש מקופח ולא יעלב (הוא היה שהיד בן עדות המזרח - עם אופי ים תיכוני כזה) הלבישוהו מחלצות, הרכיבוהו על סוס וקראו: "ככה יעשה לשהיד שהיהוד חפצים ביקרו".

השהיד התלהב מאוד מן הכבוד הרב, התרגש עד מאוד מן הפינוקים הרבים שהורעפו אליו, ונשבע בלב רוטט מהתרגשות: "אם אשכחך אורשלים תשכח פלסטין".

וכך אט אט התפתח התהליך שבו השהיד ביסס את מעמדו: קיבל עוד שטחים, עוד סמכויות, עוד מעמד, עוד הכרה בין לאומית, עוד כבוד, עוד כסף, עוד שליטה, עוד נתינים, עוד מחוות, ועוד רובים.

השהיד המסכן נאלץ לקבל על עצמו תפקיד מאוד קשה: בלב אוכלוסיה עוינת השרויה במצוקה ומדוכאת מכיבוש, והוא התקשה מאוד להשתלט עליה. לכן הוא ביקש מן היהוד עוד ועוד ועוד רובים.

אבל, השהיד שלנו מאוד התקשה להיגמל מן התחביב הנושן שלו: לטבוח ביהודים. ולכן, בעודו לוחץ בהתלהבות את ידיהם של יהודיו היקרים, ביד השניה עשה סימנים מאחורי הגב לחברים שלו להתחיל לטבוח.

מאחר והוא קיבל לרשותו שטח משלו, היה באפשרותו לתכנן את מעשי הטבח בצורה מקצועית ויעילה. ואכן מאז שנכנס לתפקידו החדש טבחיו השתפרו לבלי היכר, והוא היה מרוצה עד מאוד.

היהוד שנדהמו לקבל את הטבחים הללו נכנסו לפאניקה: היו קיצונים שאפילו דרשו להענישו.

אבל היהוד לא היו כאלו קלים לשכנוע. הם היו חזקים! היה להם כח! הם לא היו מוכנים להישבר בקלות! לכן הם גילו נכונות ראויה לשבח לנשוך את השפתיים, לבלוע את הרוק, לספוג את הקורבנות בשקט, ובשום אופן, לא נכנעו לאויב האכזר אשר ניסה להרוס את תהליך השלום היפה והמקסים אשר נרקם בינם ובין השהיד.

וכך בינתיים השהיד היה מקבל עוד שטחים, עוד סמכות, עוד כבוד, עוד מחוות, עוד שחרור אסירים, עוד כסף לחשבון הבנק שלו בשוויץ, וכמובן: עוד רובים.

השהיד השתוקק מאוד לשלום וזמנו היה קצר, לכן ניסה להאיץ את התהליך על ידי הגברת מעשי הטבח. ואכן ככל שהם רבו, כך מיהרו היהוד בתהליך יותר ויותר מהר: נתנו לו יותר שטחים, יותר סמכות, יותר כבוד, יותר כסף, וכמובן: יותר רובים.

בכל פעם שהשהיד טבח ביהוד, היו היהוד רבים בינם לבין עצמם. היו גזענים שאפילו קראו לו: "רוצח", אך היו ביניהם גם מספיק יהוד חכמים שהסבירו לגזענים את המצב: הוא כל כך כל כך רוצה, המסכן פשוט לא יכול... חוץ מזה לפעמים הוא גם טועה, קורה (שהרי כידוע: מי שלא עושה לא טועה)... וכך בעוד השהיד טובח ביהודיו, עסקו יהודיו הנאמנים בסיפוק כל צרכיו ובהקפדה על שמירת שמו הטוב.

בתמורה ביקש השהיד: עוד.

צריך כמובן להזכיר שזה היה שהיד מקופח מאוד, כבוש מאוד, ורגיש עד למאוד. העובדה שלא נתנו לו מספיק מהר, ממש העלתה לו את הסעיף.

היהוד דווקא בקשו ממנו שהוא יבטל את הסעיף, אבל הוא אמר להם: "דחילקום, למה לכם להתעקש על קטנות? בחייאתקום, כן אכיר בקיומכם, לא אכיר בקיומכם, בשביל דבר כזה קטן אתם רוצים לסכן את כל התהליך השברירי והנפלא שנרקם בינינו?"

נימוקיו היו משכנעים להפליא ונפלו על אוזניים שוקקות, אבל לפתע קם מלך שלא ידע את יוסף והתעקש.

טוב,לא הייתה ברירה, הגיע המלך הגדול מעבר לים, הייתה חגיגה גדולה, הסעיף אמנם לא בוטל, אבל השמחה הייתה גדולה...

בקיצור חבר'ה, רק כדי שלא תהיו סקרנים לגבי הסוף: השהיד ממשיך וטובח ביהודים, והם בתגובה מאיימים עליו שהם עלולים להתעצבן ולהרוס לו בניינים ריקים שהם בנו לו בכספם. וכך הם רבים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

והשאר יסופר בתולדות ישראל.
שבת שלום.

מתוך המפץ הגדול...

"מצנע עוד טעות של האבודה" "או אה מה קרה מרצ אכלו אותה (וגם האבודה)"

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:38   02.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  35. אורן פרסיקו שואל את אהוד יערי................  
בתגובה להודעה מספר 0
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.04.03 בשעה 17:14
 
תאריך ההודעה: 16/05/02
שעת ההודעה: 15:25
מאת: pilovich shahaf

נושא: אורן פרסיקו כותב- "זה מסביר הכל.."
.."זה מסביר הכול. "אורן פרסיקו" עם ההיסטוריה של ההסברה בכול, מהקמת המדינה ועד ימנו.."

בכתבתו הענקית המובאת כאן בפורום ככתבה וכלשונה ב- 9 קבצים לנוחיותכם, על מנת שמי שניבצר מימנו להשיג את העיתון/מגזין הניקרא "פירמה בהוצאת גלובס- גיליון מספר 30,מאי 2002 , העוסק בתקשורת, פירסום ושיווק...

להזכירכם את כל מה שכתבתי כאן בפורום בנושא "המחדל ההסברתי של מדינת ישראל...:-

נושא: כמו כן כמה עובדות
עובדות..:-
1. משרד החוץ בראשותו של שמעון פרס אחראי על מדיניות ההסברה-פנים/חוץ...לפחות מאוק´ 1999- ממשלת אהוד ברק ועד נכון להיום ממשלת אריק שרון...
2. בממשלת אריק שרון מפברואר 2001 ניתמתה ח"כ ועו"ד ציפי ליבני לשרת ההסברה של מדינת ישראל פנים/חוץ...
3. תקציב מדינת ישראל בכל הממשלות להסברה פנים/חוץ = 40 מיליון שקל בשנה....
4. בפועל קיבלנו שמשנת 1999 חודש אוקטובר שמעון פרס היה אחראי על ההסברה עד חודש פבר´ 2001 לבד ומחודש זה הצטרפה השרה ליבני להסברה של מדינת ישראל לשר שמעון פרס שבאמתחתם לכאורה יש תקציב של 40 מיליון ש"ח בשנה....
5. רק מחודש אוקטובר 1999 ועד נכון להיום מדינת ישרל הוציאה על הסברה כ-200 מיליון ש"ח....
6. מבחן היה ותוצאה יש....."ההסברה שווה לתחת...."

לסיכום העובדות שלעיל:-
מחדל שלא יתואר...ועכשיו אני משאיר לכם חברי ואחי היקרים מכל
מיגוון הקשת מה צריך לעשות











מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   19:06   02.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  36. ''...ואהוד יערי משיב לו בהרחבה............'' !!  
בתגובה להודעה מספר 35
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.04.03 בשעה 19:10
 
אם הבנו את הכתבה שלעיל "המחדל ההסברתי של מדינת ישראל" עכשיו
נבין מה אומר הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 2, מר אהוד יערי,
ביום השנה לשיבתו בכסא הפרשנות, חודש מאי 2002, על הסכמי אוסלו
בכלל ועל עראפת בפרט...@

להלן הכתבה: @ עראפת @ עראפת @ עראפת @





מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
mozes5
גולש אורח
   19:23   02.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  37. ה''שחפים'' על המזח כבר עפו והים משתתק ונדם...  
בתגובה להודעה מספר 36
 
  
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 02.04.03 בשעה 19:24
 
...

"...זוהי יפו ילדה ,זוהי יפו שחודרת כמו יין לדם.."

איפה זה מופיע? מודפס, כתוב? אין לי זכוכית מגדלת



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:48   02.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  38. אז תקנההההההההההההההההההההה :)  
בתגובה להודעה מספר 37
 


מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hamta
גולש אורח
   19:35   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  42. אפשר בבקשה קצת יותר בהגדלה, פילוביץ'?  
בתגובה להודעה מספר 36
 
  
שנוכל לקרוא?

תודה מראש!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   20:14   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  43. בבקשה........................................  
בתגובה להודעה מספר 42
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 10.04.03 בשעה 20:38
 



מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
hamta
גולש אורח
   15:14   12.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  46. תודה פילוביץ' , אבל גם את זה אי אפשר לקרוא  
בתגובה להודעה מספר 43
 
  
אפשר להגדיל את זה עד לאפשרות קריאה?



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   11:11   19.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  48. הסכם אוסלו על פי אהוד יערי...................  
בתגובה להודעה מספר 46
 







מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:54   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  41. פרופ' גבי וימן מאוניברסיטת חיפה קיבל מענק....  
בתגובה להודעה מספר 0
 

פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת- מאוניברסיטת חיפה,
קיבל מענק מענק מחקר, ממוסד יוקרתי וחשוב מוושינגטון.
ארה"ב.

@ מדובר בקרן מחקר בינלאומית, שהוקמה על ידי הנשיא קלינטון,
ב-1996 ונקראת: @ U.S.I.P = United States For Peace @

להלן: @ המסמך המדבר בעד עצמו @

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:42   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  44. בג''ץ 1551/02 תחנות הרדיו האזוריות נ' גלי צה''ל  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ואחרים...!!

@ צו הביניים שכבר ניתן מופר על ידי "גלי צה"ל" @

להלן: המכתב המצ"ב לתמצית עמדת העותרות.

מבחן התוצאה.
פ"ש



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:05   10.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  45. מרץ: רק כדי שתבינו את יכולות הניתוח המדהימות!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

Bid
חבר מתאריך 8.7.02
1042 הודעות 19:06 10.04.03

מרץ: רק כדי שתבינו את יכולות הניתוח המדהימות

מדי פעם (ואפילו יותר מכך), עולים לכאן פניני הלשון, אמרות השפר ודברי הטעם (שכולם אמת לאמיתה, תמיד נכונים, תמיד יודעים, תמיד בלתי ניתנים להכחשה) של... אנשי המרץ והשלום.
משום מה אף פעם, לא חוזרים לדברים אלו, כדי להציגם, כדי להראות לכולם עד כמה הם שווים, עד כמה הם צודקים, עד כמה הם הם דברי הצדק והאמת.

אז הנה, בהמשך לרוממות דברי רן כהן (הנכבד), יוסי (רק לפני 10 ימים):

"אמריקה תברח מעיראק עם זנב בין הרגליים כמו שברחה מווייטנאם"
ח"כ יוסי שריד (מרצ) מעריך שארה"ב לא תצליח להביא להחלפת המשטר העיראקי. בדיון בוועדת חוץ וביטחון אמר שריד: "הם יהיו נתונים לפיגועים יומיומיים, יותשו ויקרה להם מה שקרה להם בוויטנאם, בסומליה וגם בלבנון: יציאה מבוהלת בלי דמוקרטיה, בלי סדר חדש ועם זנב בין הרגליים. זה יהיה אסון עולמי".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2532637,00.html

וזה מאוקטובר 2001:
הסיפור הטרגי של לבנון יתגלה כסיפור לילדים לעומת ההרפתקה בשטחים
יושב ראש הסיעה אמר כי "מרצ מתייצבת בראש מחנה ישראלי גדול, שמתנגד למלחמה בשטחים". עוד אמר שריד כי "הסיפור הטרגי של לבנון עלול להתגלות כסיפור לילדים, לעומת ההרפתקה שאנו נכנסים אליה עכשיו בשטחים".
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1224688,00.html

דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
2141 הודעות 19:18 10.04.03

1. המלחמה בעירק עוד לא נגמרה, בכל מקרה מדובר
בתגובה להודעה מספר 0

באיש נקלה ממפלגה משוקצת שנשענת על זרם
פוליטי/אידאולוגי סהרורי וחולני.

hamta
חבר מתאריך 2.4.02
3268 הודעות 19:25 10.04.03

2. הקדמת אותי! כל הכבוד!
בתגובה להודעה מספר 0

אבל, הוא ימצא לעצמו תירוץ יוסיל'ה שלנו. וגם השמאלנים בפורום...
הם יגידו שלא הכל חלק, שיש פה ושם פיגוע ושבעצם הם צדקו.
ככה נראית כל מערכת קבלת ההחלטות השמאלנית.
ככה נראה מנגנון השיקולים השמאלני. הכל חסר בסיס הגיוני ומעשי. חלומות, תקוות, הונאה עצמית ופצע נפשי פעור...

אין סוף להונאה העצמית השמאלנית. מעטים משתחררים מהעיוות הנפשי הזה, משום שזה דורש כוחות נפשיים מיוחדים.

הנה אחד שהצליח להשתחרר:

bumerang
חבר מתאריך 18.5.02
184 הודעות 21:47 10.04.03

3. זה עוד כלום-תראו מה שכתב עורך ב-ynet רק לפני
בתגובה להודעה מספר 2

11 יום
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-418,00.html


מבחן התוצאה.
פ"ש




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:49   19.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  47. לתשומת לב השמאל בישראל:''לאף אחד אין זכות לתת  
בתגובה להודעה מספר 45
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 19.04.03 בשעה 11:20
 
לתשומת לב השמאל בישראל:"לאף אחד אין זכות לתת הוראות לאחרים",
תאריך : 19/04/03 01:25
מחבר/ת : אדם אילת
דואר אלקטרוני : [email protected]

YNET :הפרלמנט המצרי: לפרלמנט האירופי אין זכות לבקר אותנו בעניין ההומוסקסואלים

הפרלמנט המצרי האשים את הפרלמנט האירופי בהתערבות בלתי מוצדקת לאחר שאישר החלטה המאשימה את מצרים ברדיפת הומוסקסואלים.

"לאף אחד אין זכות לתת הוראות לאחרים", נאמר בהודעת הפרלמנט המצרי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2574033,00.html
(אי.פי)

מבחן התוצאה.
פ"ש

@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:39   19.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  49. פעילי שמאל,מתנחלים יגישו תלונות הדדיות על ירי  
בתגובה להודעה מספר 45
 

shlomo8
חבר מתאריך 26.1.03
1025 הודעות 20:25 19.04.03

המתנחלים ופעילי השמאל ששהו בצהריים באזור חוות מעון שבדרום
הר חברון התפזרו לפני זמן קצר.
חלק מהמתנחלים ומהפעילים הגיעו למשטרת מרחב חברון כדי
להגיש תלונות הדדיות לאחר שמוקדם יותר ירה מתנחל מנשקו
לכיוון האדמה וכתוצאה מכך נשרטו קלות מנתזים שני פעילי שמאל.
השניים לא נזקקו לטיפול רפואי והיורה נעצר לחקירה.
YNET

@ השאלה הנשאלת היא מה הפרובוקטורים משהשמאל הקיצוני חיפשו שם בשבת
יכול להיות שהם משמשים כמודיעין גלוי למחבלים ?

חברי "גוש שלום" רושמים הוראות מערפאת עצמו


שמאלנים פותחים את הדרך למחבלים : משתלטים על עמדות צה"ל

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @





            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:08   22.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  50. היום צויינה הקמתו של הפורום החברתי הישראלי  
בתגובה להודעה מספר 0
 

עבר עריכה לאחרונה בתאריך 22.04.03 בשעה 05:09
 
מתנגד נמרצות לתוכנית הכלכלית של שר האוצר; יקיים
עשרות אירועי מחאה בכל רחבי הארץ.
מאת: הדר פרבר

ידידי כדור הארץ
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E9%E3%E9%E3%E9+%EB%E3%E5%F8+%E4%E0%F8%F5
זכויות אדם
http://www.nfc.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E6%EB%E5%E9%E5%FA+%E0%E3%ED

הקמתו של הפורום החברתי הישראלי מצויין היום (יום ב', 21.4.03) בעשרות אירועי מחאה אשר מתקיימים בו זמנית בכל רחבי הארץ.

הפורום הוקם כשותפות של עשרות ארגוני סביבה וחברה שהחליטו לראשונה לפעול יחד לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים. הפורום קורא להפניית תשומת הלב והתקציב אל הצרכים האמיתיים של החברה בישראל על כל חלקיה.

הפורום החברתי הישראלי מצטרף לתנועה בינלאומית גדולה הפועלת בשנים האחרונות ברחבי העולם ונאבקת בכניעה של ממשלות לגורמים כלכליים רבי השפעה.

הפורום יציין יום מחאה ארצי שיתמקד בהתנגדות נחרצת לתוכנית הכלכלית של שר האוצר, ביבי נתניהו.

האירוע המרכזי יתקיים בתל-אביב - עצרת הפגנה בשעה 17:00 ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן-ציון (רחבת קולנוע מקסים) עשרות אירועים נוספים יתקיימו ברחבי הארץ.

שותפים למאבק: אומץ לסרב, אשה לאשה, בת שלום, האם החמישית, הנוער העובד, השומר הצעיר, ידידי כדור הארץ, יורה ומלקוש-תיאטרון מקום, יחד חד-הוריות, מגמה ירוקה, מחוייבות לשלום וצדק חברתי, מכתב השמיניסטים, מרכז השל, מרכז למנהיגות חברתית יהודית - ממזרח שמש, מרכז מוסאווא, עזרה ותקווה, סינגור קהילתי, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל, פורום חברתי - החוג לעבודה סוציאלית תל-חי, פורום ירוק, פעולה ירוקה, קואליציית נשים לשלום, קול בשכונות, שומרי משפט - רבנים לזכויות אדם, שח"ר שתי"ל, תנד"י.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-22814-00.html?tag=5-04-21

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   05:34   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  52. הודעה לעיתונות וסדר יום.....!!!  
בתגובה להודעה מספר 50
 

יום הצדק החברתי
יום מחאה ארצי
יום ב', 21 באפריל 2003 (חול המועד פסח)

בחשכת הגזרות הכלכליות הקמנו את הפורום החברתי הישראלי בקריאה :
לא עוד!

לא עוד פגיעה בשכבות המוחלשות,
לא עוד גזירות על זקנים ופגיעה בזכויות הפנסיה,
לא עוד פגיעה בקצבאות הילדים ובסיכוי שלהם לחינוך ולעתיד טוב יותר!
לא עוד עושק אמהות חד הוריות ונשים.
לא עוד קיצוץ במשכורות העובדים,
לא עוד מובטלות ומובטלים.
לא עוד הרס מערכת הבריאות והשרותים הסוציאליים.

מדינת רווחה – צדק ולא צדקה

ב-21 באפריל ייערכו במקביל במקומות שונים בארץ, פעולות מחאה נגד
התוכנית הכלכלית והרס מדינת הרווחה, ובקריאה: עולם אחר אפשרי!

בתל-אביב, עצרת הפגנה בשעה 17.00
ברח' המלך ג'ורג' פינת שד' בן-ציון (רחבת קולנוע מקסים)

פרטים על פעולות מחאה במקומות נוספים – לברר באמצעות הדוא"ל
זה הזמן להצטרף למאבק!
קחו מהעשירים, לא ממני

שותפים למאבק: אומץ לסרב, אשה לאשה, בת שלום, האם החמישית,
הנוער העובד, השומר הצעיר, ידידי כדור הארץ, יורה ומלקוש-תיאטרון
מקום, יחד חד-הוריות, מגמה ירוקה, מחוייבות לשלום וצדק חברתי, מכתב השמיניסטים, מרכז השל, מרכז למנהיגות חברתית יהודית – ממזרח שמש,
מרכז מוסאווא, עזרה ותקווה, סינגור קהילתי, עמותת אזרחים למען סביבה
בגליל, פורום חברתי – החוג לעבודה סוציאלית תל-חי, פורום ירוק,
פעולה ירוקה, קואליציית נשים לשלום, קול בשכונות, שומרי משפט –
רבנים לזכויות אדם, שח"ר שתי"ל, תנד"י.

יום הצדק החברתי
אירועים ב 21/04/03

רשימה חלקית
טלפון איש קשר פעילות זמן מקום
058-451715 עומר הפגנה מול העירייה 12:00 נתניה
02-5618587 יהושוע אוהל מחאה מול הכנסת כל היום ירושלים
03-6747701 ערן הפגנה מול קולנוע מקסים 17:00 תל אביב
נועה משמרת מחאה מול ת. רכבת ארלוזורוב 17:30 תל אביב
053-426274 אופיר החתמת עצומות כל היום תל אביב
058-897366 גלית החתמת עצומות בשוק התקווה כל היום תל אביב
051-478543 יובל צעדת רכבת מתחילה ב 20/4 כל היום אזור ירושלים
053-729099 אוסי משמרת מחאה ? צומת נהרייה
058-933663 אדם משמרת מחאה ? קיבוץ נערן
064-476781 יום טוב משמרת מחאה ? עפולה
064-840620 אביב פעילות במסגרת אירועי פסח של השומר הצעיר כל היום כל הארץ

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:02   25.04.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  53. עיתונאי ישראלי במכתב לבוש שבו הו משווה את....  
בתגובה להודעה מספר 50
 

מארג' עיון
חבר מתאריך 6.4.02
3 הודעות 17:16 25.04.03
כתבה מוזרה על שרון,סדאם ועיתונאי ישראלי
נכנסתי לMSN ישראל והיה שם קישור לכתבה:
נעמי קמבל יודעת איפה בן לאדן.
אבל כשנכנסים לקישור מקבלים כתבה על עיתונאי ישראלי שכתב מכתב
בערבית ופורסם באתר הערבי ynet..."לנשיא בוש ששרון הוא סדאם
חוסיין ומבקש להפיל אותו.
@ אם למשהו יש מושג מי העיתונאי ולמה ידיעות אחרונות שיתף פעולה?
http://nfc.msn.co.il/archive/001-D-22932-00.html?tag=16-57-27

עיתונאי ישראלי לנשיא בוש: מדיניות שרון היא העתק מדויק למדיניות סדאם

המכתב הועבר לנשיא בוש בשפה הערבית; כינה את שרון "רודן" ו"שליט" המטיל אימה על הציבור בישראל; את שר התקשורת השווה לשר ההסברה העירקי; פנה לבוש בבקשה: עזור לנו להסיר את המכשול הזה - אשר קשה יותר מזה העירקי.
קישורים
הידיעה במלואה - בשפה הערבית
http://www.arabynet.com/site/template/DOC_VIEW.asp?did=61916
אריאל שרון
http://nfc.msn.co.il/Search_By_Word.asp?area=%E0%F8%E9%E0%EC+%F9%F8%E5%EF

עיתונאי ישראלי ואנליסט פוליטי שיגר מכתב לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בו הוא טוען נגד ראש הממשלה, אריאל שרון ומדיניות הממשלה. המכתב הועבר על-ידי אתר העיתון "ידיעות אחרונות".

לעניין מדיניות ראש הממשלה, אריאל שרון, כתב העיתונאי במכתבו לנשיא, כי מדיניות זו היא כמראה למדיניות נשיא עירק, סדאם חוסיין. לדבריו, לא ניתן להשוותה למדיניות יצחק רבין, שמעון פרס, מנחם בגין ואפילו לא זו של יצחק שמיר, בזמנו.

את ראש הממשלה שרון כינה העיתונאי "רודן" ו-שליט", אשר משתמש בכוחו וסמכותו כדי להטיל אימה על הציבור הישראלי, כוחות הצבא, התקשורת וגורמי ממשל. הוא טען, ששרון מלווה כל הזמן בשרי ממשלה "צבועים", הסרים למרותו. את שר התקשורת בישראל הוא דימה לשר ההסברה העירקי, מוחמד סעיד אל-סחף.

לדבריו, מדיניות שרון מנוהלת לפי ערכי הדמוקרטיה מחד וערכי הרודנות מאידך, ומובלת על-ידי "שליט" שלא רואה דבר למעט הכוח הצבאי. "השליט" הישראלי פועל ממניעים אישיים-אינטרסנטים. הוא הזכיר את כניסת בנו, עמרי שרון, לשורות הפוליטיקה.

הוא האשים את שרון בכך שהוא משטה בעולם כולו. "הרודן הישראלי כבש את שטחי הרשות, שם במצור את מנהיגה (יאסר ערפאת) וחיסל עוד כמה ממנהיגיה (החיסולים הממוקדים). שרון מנצל את חוסר הביטחון של הציבור", כך כתב והדגיש, שמספר חיילי צה"ל הממוקמים בשטחי הרשות הפלשתינית שווים למספר החיילים האמריקנים המוצבים במזרח התיכון.

לעניין הנושא הכלכלי, כתב העיתונאי, ישראל עשויה להגיע לגאות כלכלית ושפע, באם כספי התקציב לא יועברו לכיבוש ומטרות ביטחון.

במכתב כתב עוד העיתונאי, כי הוא התכוון לעדכן את הנשיא על המצב בישראל זמן קצר לאחר הניצחון האמריקני בעירק, ולאחר שיצאו הכוחות מבגדד. הוא מבקש מהנשיא בוש לסיע להם "להסיר את המכשול הזה, אשר דליק יותר מהמכשול העירקי. בקיצור, פשוט תעזור לנו". כך התנסח במכתבו, תוך שהוא מתייחס לכיבוש הישראלי בשטחי הרשות ב-67'.

למרות כל זאת, הוא הדגיש, אין צורך לשלוח את כוחות הצבא האמריקנים לאזור, "מחשש ששני הכוחות יפגעו "מאש ידידותית", אמר בלעג. הוא ציין עוד במעין "אזהרה" לנשיא בוש, כי יש לו משפחה המתגוררת בארה"ב והם יצביעו לו בבחירות לנשיאות ב-2004.

מבחן התוצאה.
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:54   05.07.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  54. עיתון הארץ חושף:''ידיעות'' דחה תחקיר על ח''כ  
בתגובה להודעה מספר 0
 

שהיה אמור להתפרסם במוסף של שבת זאת
{הקישור לכתבה באתר הארץ}
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=314296&contrassID=5&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

להלן: הכתבה לנוחיותכם בהארץ

מבחן התוצאה
פ"ש
@ עיתון הארץ מכחיש שאבו מאזן מכחיש את השואה @

71. אבו מאזן, פרופיל פוליטי : מאת מכון ממר''י.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5315&forum=gil&omm=71&viewmode=threaded



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:11   08.09.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  55. גדעון לוי: אדישות ונמות !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

האם אין לפחות 100 אלף ישראלים המזדעזעים ממה שישראל מעוללת בימים אלה לפלשתינאים? האין לפחות מיעוט קטנטן, כמה רבבות, ששנתם נודדת בלילות בגלל החיסולים? בגלל חומת ההפרדה שקורעת אנשים מאדמותיהם? בגלל תנאי הכליאה שבהם חי עם שלם כמעט שלוש שנים? בגלל ההתעמרות וההשפלות?

האין ולו רבבה אחת של ישראלים שלא מוכנים לשתוק? האם שום דבר ממה שקורה לשכנינו תחת הכיבוש שלנו לא נוגע לנו כלל? אם לשפוט לפי מדדים מקובלים לבחינת הלכי רוח ונכונות לפעול, הרי התשובה לכל השאלות הללו היא שלילית.
הכיבוש ירד מסדר היום הישראלי, והפלשתינאים לא נוכחים, כל עוד הם לא מפגעים. כל יום של שקט בישראל הוא עוד יום של התעלמות בוטה ממה שקורה בחצר האחורית של המדינה. אלא שאצלם אף פעם לא שקט. שם נעצרים בכל יום עשרות, אלפים מושפלים, מוכים, מעוכבים שעות במחסומי סרק שאין להם כל קשר לביטחון, כלואים כבהמות במכלאותיהן. אין שם יום בלי מעצרים, הריסות, ירי והרג. עכשיו נוספה לסבל גם גדר ההפרדה. עם שלם כלוא ולצדו חי עם אחר מתוך התעלמות בוטה, בין "לא נפסיק לשיר" ל"קחי אותי שרון". היסטוריון שיסקור יום אחד את קלטות הרדיו והטלוויזיה של התקופה יתקשה ללמוד מהן שהיה בכלל כיבוש.

התעלמותם של רוב אמצעי התקשורת מהנעשה אינה פוטרת את אזרחי ישראל מאחריות. כל ישראלי יודע משהו על הכיבוש. אין ישראלי שלא יודע ששלוש השנים האחרונות היו אכזריות במיוחד מבחינת העם הפלשתיני. והנה, פלא מדכדך: כיכר רבין, כיכר המחאה של המדינה, ריקה. העובדה שיותר משנה לא היתה הפגנת המונים אחת נגד הכיבוש, במציאות כל כך מקוממת, היא בלתי נתפשת כמעט. בערים מרכזיות באירופה, שהחיים בהן שלווים בהרבה, כמעט תמיד מתקיימת הפגנה גדולה נגד עוול כלשהו. ואצלנו כלום.

דווקא יום רביעי שעבר היה יום מחאה נדיר: כמעט בה בשעה מחו בשלושה אתרים בתל אביב נגד שלוש עוולות משוועות. ההפגנה הגדולה ביותר, בהשתתפות כמה מאות, היתה נגד ההתעללות בבעלי חיים. שעה קלה לפניה צעדו כ-200 בני אדם בתחנה המרכזית הישנה במחאה נגד גירוש העובדים הזרים. באותה שעה עמדו כמה עשרות פעילי גוש שלום ליד משרד הביטחון ומחו נגד החיסולים. כך, לפי מפתח התקינות הפוליטית, ולא לפי מידת העוול וחשיבותו, הסתדרה שורת המחאה הישראלית: פגיעה בבעלי חיים לפני גירוש עובדים זרים, שניהם לפני החיסולים, ובשלושתם יחד רק קומץ מפגינים.

ולא שהישראלים יושבים חלילה בבית: כמה ימים קודם לכן צעדו 200 אלף במצעד האהבה. באופן מורבידי אפשר לומר שכבדיהם של האווזים המפוטמים נוגעים לישראלים יותר מחולי הכבד הפלשתינאים שלא יכולים לקבל טיפול רפואי. ח"כ יוסי שריד, הפוליטיקאי היחיד שהשתתף בשתיים משלוש ההפגנות (בעניין העובדים הזרים והחיות), אמר אמנם שאכזריות היא אכזריות, לא חשוב נגד מי, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שנגד הרשע הגדול ביותר המחאה אצלנו היא הקטנה ביותר.

גם האמנות הוציאה את הכיבוש מסדר היום שלה. במקום שייקחו חלק במחאה, כמקובל, מצטרפים אמנים כקישוט תמוה לראש הממשלה במסעו להודו. בפסטיבל עכו הקרוב לא יועלה ולו מחזה אחד שעוסק בכיבוש. בתערוכת צילומים של בוגרי בית הספר קמרה אובסקורה שנפתחה בשבוע שעבר אין שום צילום מהשטחים. בהפגנות יום רביעי שעבר נראה רק קומץ אמנים, בעיקר כמובן בהפגנה למען החיות (חוה אלברשטיין וגילה אלמגור בלטו בהפגנה נגד גירוש הזרים).

בתוך פחות משבועיים חיסל חיל האוויר 11 פעילי חמאס בעזה בלא משפט, תוך כדי פגיעה והרג של עוברי אורח. הציבור לא יודע אל נכון מי המחוסלים ולמה הם בני מוות, איש לא שואל למה ממשיכים במדיניות הנפשעת שכבר הוכח שאינה יעילה. הפלשתינאים והעולם מסיקים, בצדק, שכל הישראלים תומכים במדיניות ממשלתם.


האדישות הזאת אינה חדשה כמובן וימיה כימי האינתיפאדה הנוכחית. מאז הצליח אהוד ברק לשכנע כמעט את כל הישראלים שאין פרטנר לשלום, ומאז החלו הפיגועים ההמוניים, מפנים הישראלים את מבטם מהשטחים ואינם מוחים, בחושבם שבגלל הפיגועים מותר לישראל לעשות שם ככל העולה על רוחה. עכשיו האדישות והעיוורון הללו הולכים ומעמיקים. לא מדובר רק בדיוקנה המוסרי המעוות של חברה שכזה יחסה לסבל ולעוול - מדובר גם בחוסנה הפנימי. לטווח הארוך, האדישות הזאת מבשרת רעות, עוד יותר מהחיסולים, הגירושים ופיטום האווזים.
http://news.walla.co.il/?w=/2912/437051



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   21:39   29.10.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  56. ''הארץ'' : העיתון להסתה נגד ישראל !!  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ענבל
חבר מתאריך 5.8.02
3607 הודעות 21:14 29.10.03

''הארץ'' : העיתון להסתה נגד ישראל.

אין מילה אחרת להגדיר את מה שעושה הארץ מאשר "מויסרים",
אותם יהודונים בזויים שהולכים ומוסרים על אחיהם בפני
הפריץ הגוי.
הארץ, במוסף השבת, ומן הסתם גם באנגלית, מפרסמים כתבה
שמעלה באוב מקרה קשה ומזעזע שארע בצה"ל החדש בשלהי מלחמת
העצמאות.
בשביל מה, אם לא כדי להבאיש את מדינת ישראל וצה"ל בעיני הגויים?
ומה הם חושבים יהיו התוצאות של כתבה כזו?
עוד נפט לבעירת השנאה נגד ישראל? עוד "סיבה" לבצע פיגוע ביהודים?

התרת דם נטו.

בושה למדינה שזהו עיתונה ה"מכובד".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=355168&nl=29_10

@ להלן: הכתבה !!

עדכון אחרון - 15:23 29/10/03
פרשת נירים

הוחלטו קויים - רחצוה, גזזו שערותיה, אנסוה
והרגוה
)מתוך יומנו של דוד בן גוריון, (22.8.49

זאת אחת הפרשות המזעזעות בתולדות צה"ל שהיתה עד היום בגדר
שמועה בלבד ופרטיה נחשפים כאן לראשונה במלואם. היא עוסקת
במחלקה שחייליה לכדו נערה בדווית ב-21 באוגוסט ,1949 כלאו
אותה בבסיסם במשלט נירים, ובהשראתו הישירה של המ"מ, החליטו
בהצבעה להפוך אותה לשפחת המין של המשלט. אחרי שרחצו אותה
וגזזו את שערה היא נאנסה מספר לא ידוע של פעמים, הוצאה להורג
ונקברה סמוך למשלט. 20 חיילים ובראשם המ"מ הועמדו לדין על
מעורבותם באונס וברצח, ונידונו לעונשי מאסר שונים

למה רוב החיילים לא הורשעו באונס?

עוד דגל שחור



משלט נירים, .1948 מרבית החיילים שנכחו במקום באותו סוף שבוע נעצרו ובילו את החודשים הבאים במעצר ובחקירות.

בערב שבת, 12 באוגוסט ,1949 שרתה על משלט נירים אווירה חגיגית במיוחד. שבוע של סיורים מאובקים ומרדפים אחרי מסתננים בחולות הנגב המערבי הגיע אל סיומו, ומפקד המשלט, סג"מ משה, הורה לחייליו לערוך הכנות למסיבה. השולחנות באוהל הגדול, ששימש כחדר אוכל, סודרו בשורות, מיני מתיקה נערכו
עליהם, אפילו קצת יין נמזג לכוסות, אך לא בכמות מספקת כדי להשתכר. בדיוק בשמונה התיישבו החיילים במקומותיהם, והמ"מ קידש על היין. אחר כך הרביץ בפקודיו קצת דברי ציונות, עמד על חשיבות התפקיד שהם מבצעים ועל תרומתם למדינה. בהוראת סגנו, סמל מיכאל, הקריא טוראי יהודה פרק בתנ"ך. כשסיים פצחו החיילים בשירה, סיפרו בדיחות, אכלו ושתו. היה שמח.

זמן קצר לפני סיום המסיבה, בערך בתשע וחצי, ביקש המ"מ שקט. הוא קם,
וכשחיוך על פניו הזכיר לחיילים את הנערה הבדווית שלכדו מוקדם יותר
באותו יום בעת סיור בגיזרה. הם הביאו אותה למשלט, ועתה היתה כלואה
באחד הצריפים. המ"מ אמר שהוא מעמיד להצבעה שתי אפשרויות. הראשונה -
שהנערה הבדווית תשמש מעתה ואילך כעובדת המטבח של המשלט. השנייה -
שהחיילים "ידפקו אותה".

ההצעות התקבלו בהתלהבות. ההמולה היתה רבה. החיילים הרימו ידיים וההצעה
השנייה התקבלה ברוב קולות. "רוצים לדפוק", קראו החיילים. המפקד קבע
את התור: באותו לילה הערבייה תהיה של כיתת המטה של המחלקה; ביום
ראשון יגיע תורה של כיתה א'; בשני כיתה ב', ובשלישי ג'. הנהג, רב"ט
שאול, שאל בהלצה: "ומה עם הנהגים? הם ממזרים?" המ"מ השיב שהם נכללים
בכיתת המטה, יחד עם הסמל, המ"כים, הטבחים, החובש והוא עצמו כמובן. אל
הדברים האלה הוסיף איום, שאם מי מהחיילים ייגע בנערה "הטומי
)טומיגאן, תת מקלע( ידבר". החיילים פירשו זאת כאזהרה שלא לשבור את
הסדר שהמפקד קבע.

המסיבה הסתיימה, החיילים התפזרו איש לאוהלו. הקצין הורה לסמל המחלקה
להביא לאוהל המשותף שלהם מיטה מתקפלת, ולהשכיב עליה את הנערה
הבדווית. הסמל עשה כמצוותו, נכנס לאוהל, סגר את הפתח וכיבה את הפנס.

כך החלה אחת הפרשות המכוערות והמחרידות בתולדות צבא ההגנה לישראל,
פרשה שגם ממרחק 54 שנים קשה להבין איך יכלה להתרחש בהשתתפותם -
הפעילה יותר או פחות - של עשרות חיילים במדים. שמותיהם המלאים של כל
המעורבים בפרשה שמורים במערכת ואינם מתפרסמים כאן מטעמים משפטיים.

רמה מקצועית ומוסרית ירודה

"אני לא מאמין למה שאתה מספר לי" אומר אורי אבנרי.

אבנרי, בוגר מלחמת השחרור בחזית הדרום, מתקשה לעכל את הסיפור על משלט
צבאי שלם שהתעלל בנערה בדווית. "ידעתי שהיה אצלנו הכל, שעשינו כמעט
כל נבלה אפשרית, ואפילו כתבתי על זה בספרים שלי", הוא מזכיר. "הכל,
חוץ מזה. חוץ מאונס והתעללות בנשים. ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב
עליו הוא שמדובר בצבא החדש, הצבא שנבנה אחרי פירוק הפלמ"ח וסיום
מלחמת העצמאות. אצלנו, בפלמ"ח, זה לא היה קורה. דווקא מטעמים גזעניים. לשכב עם ערבייה נחשב לפחיתות כבוד. אני זוכר שחיברנו על עצמנו שירים אחרי מבצעים מוצלחים, שהמלים שלהם היו בנוסח 'הם כבשו את הכפר,אבל לא דפקו את הבת של המוכתאר'. אבל הצבא של '49 כבר היה שונה. זה חיילים אחרים. הרבה זבל'ה הסתובב שם".

הפער הזה, בין הפלמ"ח של טרום מלחמת העצמאות לבין הצבא החדש שנדרש להגן על גבולות המדינה הצעירה, מרחף כעננה מעל הפרשה

משלטנירים, .2003 כמה שנים אחרי הפרשה חשפו רוחות המדבר
כף יד קטנה מתוך החול.

צילום: אריאל שליט

הזו. צה"ל מודל '49 התמודד, לא תמיד בהצלחה, עם הצורך לקלוט במהירות
כמויות גדולות של חיילים לא מיומנים, בעיקר כאלה ששוגרו אל החזית מיד
אחרי שירדו מהאונייה ודרכו לראשונה על אדמת ישראל. "ערב רב של עולים
עם רמה מקצועית ומוסרית ירודה", הגדיר אותם בלשון בוטה בית הדין
הצבאי המיוחד בפסק הדין שחיבר בפרשת משלט נירים.

יהודה היה אחד החיילים ששירתו במשלט באוגוסט .'49 היום הוא פנסיונר
בן 74 המתגורר באיזור הצפון. הוא מקבל את ההגדרה שלו ושל חבריו כ"ערב
רב": "אני הייתי אז בן עשרים, ברחתי מהצבא הטורקי לארץ ישראל, וישר
התגייסתי. אני זוכר שכולם בגדוד שלנו היו עולים חדשים. כל אחד מארץ
אחרת: זה מאלג'יר, ההוא מהונגריה, רומניה, טוניסיה, טורקיה, מרוקאים.
לא ידענו עברית, היינו מדברים בינינו בתנועות ידיים. את הטירונות
עשינו בים המלח, בתוך חדר אוכל ליד סדום היה אחד שלימד אותנו להחזיק
נשק. אחר כך שלחו אותנו למשלט, ושם היינו עסוקים או בסיורים או
באימונים בתעלות הקשר והקפצות לעמדות".

יהודה זוכר את ליל המסיבה, אבל טוען שבאותן שעות בדיוק היה בתורנות
שמירה ולכן הסיפור על ההצבעה ועל כל מה שקרה לאחר מכן הגיע אליו רק
מפי השמועה. יחד עם 17 מחבריו למחלקה הועמד למשפט על סעיף "רשלנות
במניעת פשע". בית הדין הצבאי גזר עליו עונש של ארבע שנות מאסר. בית
הדין לערעורים הקל בעונשו וקצב אותו לשנתיים.

עונש דומה קיבל גם יצחק, בן גילו של יהודה, המתגורר היום באיזור
המרכז. גם הוא עלה ארצה כמה חודשים לפני קיץ .'49 היום הוא גימלאי
שמוטרד מבעיות הבריאות שלו. "אני זוכר שהייתי בנגב, אני אפילו לא
זוכר איך קראו ליחידה. רק הגעתי לארץ, נראיתי כמו ילד, עשיתי הרבה
שמירות. שכחתי מכל העניין הזה, אני לא זוכר כלום, לא חשבתי על זה
אולי חמישים שנה. הסיבה היחידה שעמדתי למשפט היא שהייתי במשלט כשזה
קרה. מעבר לזה אני לא זוכר שום כלום ואין לי מה להגיד. אם כעסתי על
אלה שעשו את זה? מה היה עוזר לי לכעוס?"

התהליכים שעברו על הצבא אחרי מלחמת העצמאות בוודאי מספקים הסבר חלקי
לשרשרת האירועים שעוד תתואר כאן; אבל רק הסבר חלקי. אחרי הכל, הקצין
שהוביל את סיפור העלילה לא היה חלק מצה"ל החדש. "הקצין והסמל היו
ישראלים ותיקים ודיברו עברית שוטפת", נזכר יהודה. ככל הידוע, סג"מ
משה לחם במלחמת העצמאות ובסיומה שובץ במחוז הנגב.

מפקדת מחוז הנגב הוקמה אחרי תום מלחמת השחרור. זו היתה מפקדה אזורית,
שתפקידה היה לאבטח את קו הגבול החדש, הארוך, בין ישראל למצרים. המטה
התמקם בבאר שבע, והיחידות התפרסו במשלטים ובמוצבים לאורך הגבול במטרה
למנוע הסתננויות של בדווים מכיוון המדבר. ההיסטוריון הצבאי מאיר
פעיל, אל"מ בדימוס, מונה לתפקיד קצין אג"מ של מחוז הנגב בדצמבר ,'49
ארבעה חודשים אחרי הפרשה שבה עוסקת כתבה זו. פעיל: "הנגב היה מיושב
בדלילות, ומכל מי שהתגורר ביישובי הסביבה הצלחנו להרכיב בקושי גדוד
מילואים אחד. כדי שאפשר יהיה לאייש את קו הגבול היו נשלחות בסבב
יחידות מאזורים אחרים, כמו גולני, חטיבה 7 וכן הלאה. מעבר למניעת
הסתננויות, היה גם ניסיון לסלק מהארץ כמה שיותר בדווים, למשל מהאזור
של חולות חלוצה. מין טיהור אל מעבר לגבול המצרי. את השבטים ששיתפו
פעולה במלחמה השאירו על מקומם, ומי שהיו עוינים, גורשו".

אחד הגדודים הכפופים למפקדת מחוז הנגב נקרא גדוד חבל סדום. הגיזרה
המקורית עליה היה מופקד היתה באזור ים המלח והערבה, אבל בתחילת
אוגוסט '49 שונע הגדוד לצומת ביל"ו, ליד רחובות, שם המתין מספר ימים
לקבלת הוראות חדשות. מפקד הגדוד היה רב סרן יהודה דרכסלר, שנודע
בכינויו "אידל". דרכסלר, לימים אדריכל בכיר, עבד במהלך השנים בסוכנות
היהודית, נמנה על מתכנני שדה בוקר ואף הגיע לתפקיד ראש אגף במינהל
מקרקעי ישראל. בראש אחת הפלוגות בגדוד עמד המ"פ, סרן אורי רוזנבלום.

ב-8 באוגוסט קיבלה הפלוגה של רוזנבלום פקודה לנוע דרומה כדי לאייש את
המשלטים בנגב המערבי. המחלקות התפזרו בין בארי - שם התמקם מטה הפלוגה
ורוזנבלום עצמו - יד מרדכי ונירים. למשלט נירים, המופקד על הגיזרה
המרוחקת והמסוכנת ביותר, מעצם היותה סמוכה לגבול המצרי, נשלחה מחלקה
3, בראשות המ"מ החדש, סג"מ משה, שקיבל את הפיקוד רק מספר ימים לפני
כן. סמל מיכאל היה סגן מפקד המחלקה.

ערב היציאה דרומה העביר המ"פ רוזנבלום תדרוך בעל פה לחייליו. ידיעות
מודיעיניות שהתקבלו מסיורים אוויריים שנערכו בנגב המערבי, דיווחו על
שני שבטים בדווים שנראו בגיזרה. "עליכם לירות על מנת להרוג בכל ערבי
הנמצא בשטח הגיזרה שלכם", אמר המ"פ. המ"מ ביקש לקבל פקודת מבצע בכתב,
כמקובל. המ"פ הבטיח להביא אותה למשלט במועד מאוחר יותר.

מחלקה 3 הגיעה למשלט נירים בשעות אחר הצהריים של יום שלישי, 9
באוגוסט. עד מהרה הוקמו התשתיות לשהייה במקום: שלושה אוהלי מגורים
גדולים לחיילים, אוהל קטן לקצין ולסמל, ואוהל גדול שנועד לשמש כחדר
האוכל. בנוסף לכך היו במקום צריף קטן ששימש כמשרד למטה המחלקה וצריף
נוסף שלא היה בשימוש, ובהמשך ימלא תפקיד מרכזי בפרשה. ספק אם מי
מהחיילים הכיר את ההיסטוריה ההירואית של המקום, היסטוריה שנכתבה בדם
רק שנה ושלושה חודשים לפני כן, בימים הראשונים של מלחמת העצמאות.

הנחישות של נירים

בקיץ '49 כבר לא היה כל קשר בין קיבוץ נירים לבין המשלט שנקרא על
שמו. המשלט נקרא כך משום שזה המקום שבו קיבוץ נירים עלה על הקרקע
לראשונה, ביוני .'46 הקיבוץ הצעיר, שהוקם על גבול המדבר, נאבק על
הישרדותו בתנאים של אקלים קשה וקרקע חולית, מרוחק מכל מקום יישוב
ושוכן בסמיכות לפלאחים של חאן יונס ושבטי בדווים נודדים. על הגרעין
הקטן של מייסדי הקיבוץ נמנו כמה שעלו מאוחר יותר לגדולה, ביניהם
אברהן אדן )ברן(, לימים אלוף פיקוד דרום, שאול גבעולי, לימים קצין
חינוך ראשי ומפקד המשמר האזרחי ובני מייטיב, ה"ערביסט" של נירים,
שחקר את תרבות הבדווים והיה מושל עזה בדרגת אלוף משנה אחרי מלחמת ששת
הימים. "בשנים הראשונות הדברים עדיין לא היו מעוצבים", אומר מייטיב,
שמתגורר היום באשקלון. "לא היה גבול. מדי פעם הגמלים היו עולים על
מוקשים. האזור הזה היה 'נו מנ'ס לנד'. אני זוכר שפעם רצינו למכור
גמלים, אז יצאנו בשיירה של גמלים צפונה, עד גן החיות בתל אביב. זה
היה מחזה הזוי".

לקראת ההכרזה על הקמת המדינה היה ברור שנירים עומד להיות מטרה להתקפה
עזה של המצרים, שהוא יהיה התחנה הראשונה שלהם בדרכם צפונה. במשך
חודשים ארוכים עמלו חברי הקיבוץ הצעיר על הפיכת הגבעה הקטנה שלהם
ליעד מבוצר. חפרו תעלות, בנו בונקרים, הקימו - כמו בכל יישובי הנגב -
מבנה ביטחון בן שתי קומות, הצטיידו בנשק. ובכל זאת, השאלה המקובלת
היתה כמה זמן נירים יחזיק מעמד. מעטים הטילו ספק בכך שהוא ייפול בידי
המצרים בסופו של דבר.

ואכן, בבוקר ה-51 במאי '48 היה נירים ליישוב הישראלי הראשון שהותקף על
ידי המצרים. ההתקפה היתה רבת עוצמה. הקרב על נירים מתואר בצורה
מצמררת בספרו של אברהם אדן, "עד דגל הדיו". אדן עצמו, אגב, ששירת
כמ"פ במחוז הנגב שהה בימים הראשונים לקרבות בקיבוץ גבולות, ורק מאוחר
יותר הצליח לחבור לחבריו בנירים. המצרים, בכוח שכלל גדוד ארטילריה,
גדוד חי"ר ועשרות כלי רכב משוריינים פתחו בהפגזה כבדה, שגרמה נזק
עצום: כל המבנים במשק נשרפו עד היסוד, בעלי החיים מתו, שמונה חברים
נהרגו וארבעה נפצעו )מבין 39 חברים וחברות(. בעקבות ההפגזה הגיעה
הסתערות של מאות חיילי חי"ר, שהגיעו עד גדרות הקיבוץ. הקיבוצניקים,
שירקו אש מתוך מערך התעלות שלהם, הצליחו לגרום למסתערים אבידות רבות
בנפש, ובאורח פלא המתקפה נעצרה. המצרים נמלכו בדעתם והחליטו לוותר על
התענוג שבחדירה לקיבוץ והשתלטות עליו. הם פשוט עקפו את נירים בדרכם
צפונה. כשיצאו מהתעלות נדהמו חברי הקיבוץ לגלות שאפילו מבנה הביטחון,
שנחשב לעמיד בפני כל סוגי התחמושת, קרס כמעט כולו, חוץ מפיסת קיר
שעליה נותרה כתובת שמישהו טבע לפני שהכל התחיל: "לא הטנק ינצח, כי אם
האדם".

אחרי שהתאוששו מהלם הקרב וקברו את מתיהם, החלו אנשי נירים להתכונן
לתקופה ארוכה של חיים תחת הפגזות. המצרים אמנם ויתרו על כיבוש
הקיבוץ, אבל המשיכו להמטיר עליו אש כמעט מדי יום במהלך השנה הראשונה
לקיומה של המדינה. כדי לשרוד, הקיבוצניקים בנו מערך שלם של חיים תת
קרקעיים. האדמה החולית הרכה הקלה עליהם את מלאכת ההתחפרות, אפילו חדר
אוכל נחפר מתחת לאדמה. מאחר שחשמל זורם לא היה, עלתה השאלה איך
מאירים את המרתפים. הפיתרון היה יצירתי במיוחד: אחד החברים, לימים
מהנדס מצליח, כיוון מראות אל השמים כך שיחזירו את אור השמש לתוך
החללים התת-קרקעיים, והתקין אותן בתוך חביות מלאות מים כך שיסתובבו
בקצב תנועת השמש בשמים. אחד ממייסדי נירים, אמנון דגיאלי, מתגורר עד
היום בקיבוץ: "כל רבע שעה סובבנו את המראות ככה שייכנס אור פנימה.
הכל היה חפור, גרנו במקלטים כמעט שנה. הגגות של המקלטים היו עשויים
צינורות 6 צול, פשוט פירקנו את קו המים שהוביל מניר-עם לנירים
והשתמשנו בהם. הקירות היו עשויים מפחים. צה"ל דאג להביא לנו אספקה
מבאר שבע, שכבר היתה שלנו".

בתום המלחמה, כשיכלו סוף סוף לעלות בביטחון אל פני האדמה, החלו אנשי
הקיבוץ במגעים עם רשויות הצבא והמדינה. היתה זהות אינטרסים: הצבא חשק
בנקודה בגלל המיקום האסטרטגי שלה. הקיבוצניקים רצו לנוע צפונה, כדי
להגיע לקו ה-002 מילימטר גשם בשנה. שאול גבעולי: "נירים כבר היה בן
שלוש, כבר היו ילדים והיה צריך להתפרנס, וחשבנו שזו תהיה טעות להמשיך
להישען על משכורות של הקרן הקיימת. רצינו להתבסס על חקלאות בעל, ושם
היו בקושי חמישים מ"מ גשם בשנה. באזור הזה כל קילומטר שאתה מצפין
שווה עוד כמה מ"מ גשם בשנה".

במארס '49 נדד הקיבוץ כ-51 ק"מ צפונה, למקום שבו הוא נמצא היום. צה"ל
קיבל לידיו את המשלט שנקרא מעתה "נירים הישנה", או בשמו המקורי
"דנגור", כפי שהוא מכונה עד היום בחלק מהמפות, כנראה על שם יהודי
ממצרים שקנה אדמות באזור. היום הגבעה החולית שוכנת ממש על גדר הקיבוץ
הצעיר סופה. במקום מתנוססת אנדרטה מבטון מחוספס, המנציחה את חברי
הקיבוץ שנהרגו במתקפה המצרית ביום הראשון של מלחמת .'48 על האנדרטה
יש כתובת: "לא הטנק ינצח, כי אם האדם". כשמטפסים עליה ומביטים מערבה,
אפשר לראות את גגות הבתים של חאן יונס.

המ"מ פוקד להוציא להורג

ביום שלישי, 9 באוגוסט, מחלקה 3 התארגנה במשלט. עד מהרה החלו החיילים
להתרגל גם לאורחותיו של המ"מ החדש. הוא התגלה כמפקד תקיף, דרש סדר
ומשמעת. תבע מחייליו להיות לבושים כהלכה ולהתגלח מדי יום. מי שלא
הקפידו למלא את ההוראות נשפטו בפניו. נראה שהחיילים חשו יראה מסוימת
כלפיו. למחרת הגיע למקום המ"פ רוזנבלום כדי לעמוד על ההתארגנות.
הימים הראשונים עברו בלי מאורעות מיוחדים. עד בוקר יום שישי, 12
באוגוסט.

באותו בוקר, בערך בתשע, יצא המ"מ לסיור בחלק הדרום מערבי של הגיזרה.
הוא נסע בקומנדקר מלווה על ידי שני מ"כים - רב"ט דוד ורב"ט גדעון,
ועוד שלושה חיילים - טוראי משה, טוראי יהודה וטוראי עזיז. הנהג היה
רב"ט שאול. כולם היו חמושים.

בדרכם נתקלו בערבי שהחזיק רובה אנגלי. כשהבחין בהם הערבי השליך את
הרובה והחל לרוץ במעלה הדיונה. אחד החיילים פתח לעברו באש ממקלע שהיה
בקומנדקר. הערבי נפגע ומת במקום. הרובה שלו נלקח שלל.

זמן קצר לאחר מכן, בהמשך הסיור, נתקלו החיילים בשלושה ערבים - שני
גברים ונערה. באשר לגילה יש גירסאות שונות. על פי חלקן היתה ילדה
ממש, בת ,15-10 על פי אחרות היתה נערה, בין 15 ל-02. סג"מ משה הורה
לחיילים לאסוף את הערבים ולערוך עליהם חיפוש. משלא מצאו דבר, הורה
לחיילים להעלות את הנערה על הרכב. הצעקות והיללות שלה לא עזרו,
והחיילים העלו אותה. אחר כך התפנו להבריח את שני הגברים באמצעות מספר
יריות באוויר. בדרך בחזרה למשלט נתקלו בעדר גמלים במרעה. המ"מ פקד
לירות בגמלים. שישים גמלים נורו למוות, הנבלות נותרו בשדה.

אחרי שהנערה נרגעה מעט, החליפו איתה החיילים כמה מלים. בעיקר רב"ט
דוד. הם גם שוחחו בינם לבין עצמם, וגם המלה "דפיקה" נשמעה אגב שיחה.
הסיור חזר למשלט בשעות הצהריים. בערך באותו זמן הגיעה למשלט מכונית
אחרת: המג"ד, יהודה דרכסלר, בא לביקור. נלווה אליו סרן מרדכי
)מוט'קה( בן פורת, שהיה קצין המבצעים של מחוז הנגב. לימים הגיע בן
פורת לדרגת תת אלוף בחיל השריון, ולאחר שחרורו כיהן כיו"ר רשות הגנים
הלאומיים.

בהגיעם למשלט הורידו את הנערה מהקונמדקר. המ"מ פקד להכניסה לצריף שלא
היה בשימוש, ולהציב עליה שומר. טוראי אברהם נשלח להתייצב ליד הפתח.
המג"ד, שהבחין בתכונה מסוימת סביב הנערה, ביקש לדעת מה היא עושה שם.
המ"מ השיב שבעת הסיור נתקל בה ובבעלה שהיה מזוין ברובה. את הבעל, כך
דיווח למג"ד, הרגנו, ואת הנערה לקחנו בשבי מתוך כוונה לחקור אותה על
מנת שתראה לנו היכן השבט שלה ממוקם. דרכסלר הסכים שיחקור אותה, אבל
הורה שבסיום החקירה יקח אותה בחזרה למקום שבו נתפסה וישחרר אותה.
המג"ד גם ביקש מהמ"מ שידאג לכך שבינתיים החיילים לא יגעו בה לרעה.
דרכסלר ובן פורת שהו במוצב כשעתיים, אכלו צהריים ויצאו לדרכם.

זמן קצר לאחר שעזבו את המשלט יצא המ"מ לסיור נוסף, הפעם בגיזרה
הצפונית, לכיוון נירים החדשה. אחרי שיצא מהמשלט הוציא סמל המחלקה את
הנערה מהצריף, והפשיט מעליה את השמלה השחורה המסורתית שלבשה. הוא
העמיד אותה, עירומה לחלוטין, מתחת לצינור ששימש לחיילים כמקלחת,
ושיפשף אותה במים וסבון. הצינור היה ממוקם בחוץ, כל החיילים היו
יכולים לצפות במחזה.

אחרי שהסתיימה המקלחת שרף הסמל את השמלה של הנערה והלביש אותה בחולצת
טריקו סגולה ומכנסי חאקי קצרים. עכשיו, משנראתה כמו פלמ"חניקית
מהמניין, הוחזרה לצריף תחת שמירתו של טוראי אברהם. עד מהרה התאספה
קבוצה של חיילים ליד הצריף. הם התגודדו מסביב לשומר, ותבעו ממנו
שייתן להם להיכנס לצריף. בתחילה סירב, אבל לבסוף נעתר. לא רק שנעתר,
הוא היה הראשון להיכנס. הוא שהה בתוך הצריף כחמש דקות, ולאחר מכן יצא
תוך כדי שהוא מכפתר את מכנסיו. אחריו נכנס חייל שני, גם לו זה לקח
חמש דקות, ואחריו נכנס השלישי.

בעוד החייל השלישי שוהה בפנים, חזר המ"מ מהסיור. כמה מהחיילים קראו
קריאות אזהרה, והחייל יצא במרוצה מהצריף והסתלק. המ"מ כנראה הבין מה
התרחש, ערך תחקיר קצר, ואחר כך, בחדר האוכל, נשמע אומר ש"שלושה
חיילים אנסו את הערבייה". הוא ביקש שיביאו אותה אליו לצריף המטה. שני
המ"כים, רב"ט דוד ורב"ט גדעון, נכחו בצריף. המ"מ בחן את תלבושתה
החדשה של הנערה ולא אמר דבר. היא אמרה לו, בערבית, שהחיילים "שיחקו
בה". למ"מ היה ברור מה הכוונה. רב"ט גדעון, שהיה בין עדי התביעה
הראשיים במשפט, העיד שלאחר שהנערה אמרה מה שאמרה, אמר המ"מ לחיילים
שצריך לרחוץ אותה כדי שתהיה "נקייה לדפיקה". גדעון מתגורר היום
באיזור המרכז. הוא סירב להתראיין לכתבה הזו.

בערך בחמש אחר הצהריים פקד המ"מ על אחד הטוראים, ספר במקצועו, לספר את
הנערה. התספורת נערכה בנוכחות המ"מ והסמל. שיערה שגלש קודם עד
הכתפיים קוצר משמעותית, ונחפף בנפט. היא שוב הועמדה, עירומה לחלוטין,
מתחת לצינור, לעיניהם הבוחנות של הקצין והסמל. אחר כך הולבשה באותה
חולצת טריקו ומכנסיים ונשלחה בחזרה לצריפה.

אחר כך היתה המסיבה, שאחריה הסתגרו המ"מ והסמל עם הנערה באוהלם. מקץ
כשעה וחצי, הורה המ"מ להוציא את הנערה מהאוהל כי "נודף ממנה סירחון".
הסמל קרא לאחד הרב"טים ושניהם הוציאו מהאוהל את המיטה, כשהנערה שכובה
עליה במצב של עילפון. הם נשאו את המיטה עד פתח הצריף, ולפני הכניסה
השכיב הסמל את הנערה על הרצפה, הביא מים ושפך עליה. אחר כך נשא אותה
בידיו לתוך הצריף. רב"ט דוד התלווה אליהם.

למחרת בבוקר, בערך בשש, טוראי אליהו היה תורן שמירה. הוא ראה את הנערה
יוצאת מהצריף. הוא שאל אותה לאן פניה מועדות, והיא אמרה לו, בדמעות,
שהיא מבקשת לראות את הקצין. טוראי אליהו הראה לה את הדרך לאוהל של
המ"מ. הנערה התלוננה בפני המ"מ שהחיילים "שיחקו בה". הוא איים עליה
שיהרוג אותה, ושלח אותה בחזרה לצריף. מעט מאוחר יותר, בעודו מתגלח
ליד הצינור, שאל הסמל את המ"מ מה לעשות בה. הקצין פקד עליו להוציא
אותה להורג.

הסמל הורה לרב"ט דוד לקחת איתו שני חיילים מצוידים באתי חפירה. הנערה
הובאה מהצריף והועלתה על הקומנדקר. רגע לפני שהרכב עזב את המשלט צעק
אחד החיילים שהוא מבקש להחזיר לו את מכנסי החאקי שהנערה לבשה. המ"מ
פקד להפשיט אותה ולהחזיר לו את המכנסיים. היא נותרה במכונית עם חולצת
טריקו בלבד, חלק גופה התחתון חשוף כולו.

אליהו ושמעון חופרים קבר

הקומנדקר יצא לדרך כשרב"ט שאול נוהג בו. עוד היו ברכב סמל מיכאל,
רב"ט דוד, החובש, ומי שיועדו להיות קברנים - טוראים אליהו ושמעון,
מצוידים באתי חפירה. הם הרחיקו בערך 500 מטר מהמשלט. הנהג, שאול,
נותר ברכב, ושאר החבורה, עם הנערה, התרחקו מעט בחולות. הטוראים אליהו
ושמעון החלו לחפור קבר. כשהנערה ראתה מה הם עושים, צעקה והחלה לברוח
בריצה. היא הספיקה לעבור כשישה מטרים, לפני שהסמל כיוון את הטומיגאן
וירה בה כדור אחד. הכדור פגע ברקתה הימנית, וכתם דם הופיע שם מיד.
היא נפלה במקום ולא זזה יותר. שני החיילים המשיכו לחפור.

סמל מיכאל חזר אל הקומנדקר. הוא ניגש אל הנהג כשכולו חיוור ורועד,
הניח את הנשק ואמר "לא האמנתי שאני יכול לעשות דבר כזה". שאול אמר
שיכול להיות שהכדור לא גרם למותה המיידי, ושהיא עלולה לגסוס ולהתענות
עוד מספר שעות כשהיא קבורה בחיים. שאול ביקש מהסמל שיעשה איתו חסד
אישי, ייגש לנערה ויירה בה עוד כמה כדורים, כדי לוודא שהיא מתה. הסמל
לא הספיק למלא את המשאלה. רב"ט דוד ניגש אליו, לקח את הטומיגאן וירה
כמה כדורים בגופה של הנערה. הבור שהטוראים חפרו לא היה עמוק במיוחד,
כ-03 סנטימטר. הם הטמינו בו את הגופה, כיסו אותה בחול וחזרו למשלט.

בשעות אחר הצהריים של אותו יום ביקר המ"פ במשלט. הוא לא מצא את המ"מ
במקום, והשאיר את פקודת המבצע הכתובה, על פי בקשתו של המ"מ, בידיו של
סמל המחלקה. באותה שעה היה המ"מ בדרכו לבאר שבע. זה היה מוצאי שבת,
הוא הלך לקולנוע לראות סרט. בקולנוע הוא פגש את המג"ד, דרכסלר.
דרכסלר שאל אם הוא כבר החזיר את הנערה הבדווית למקומה. המ"מ השיב
בשלילה. "הרגו אותה", הוא אמר, "היה חבל על הבנזין". דרכסלר לא הגיב,
אבל למחרת פקד על המ"פ שייסע למשלט ויחקור מה בדיוק קרה שם.

עוד לפני שקיבל את ההוראה, ביקש סרן רוזנבלום, ששמועות על המתרחש
במשלט הגיעו לאוזניו, שהמ"מ ימציא לו דו"ח על כל מה שקרה עם הערבייה.
המ"מ פקד על סמל מיכאל להכין דו"ח בכתב ידו. כשהסמל סיים את הכנת
הדו"ח המ"מ חתם עליו, ושיגר אותו למ"פ. וזה מה שכתב בדו"ח, הנושא את
התאריך :15.8.49

"משלט נירים. אל: מפקד הפלוגה. מאת: מפקד משלט נירים.

הנדון: דו"ח על השבויה.

בסיורי ב-94.8.21 נפגשתי בשטח פקודי בערבים, 1 מהם חמוש. את הערבי
החמוש הרגתי במקום ולקחתי את נשקו. ואת הערבייה לקחתי בשבי. ובלילה
הראשון החיילים התעללו בה ולמחרת מצאתי לנכון להעבירה מהעולם.

על החתום: משה, סגן משנה".

למחרת הגיע סרן רוזנבלום למשלט כדי לחקור את הנושא לעומק. סג"מ משה לא
היה במקום, והמ"פ ביקש מהסמל להראות לו את המקום שהנערה נקברה בו. הם
אספו את המ"כים ויצאו לכיוון הקבר. רוזנבלום ביקש שיחפרו ויוציאו את
הגופה. החיילים סירבו. הוא לקח את חפירה, וחפר בעצמו. רוזנבלום ראה
את הגופה, כיסה אותה שוב בחול וכולם חזרו למשלט. בדרך חזרה שאל המ"פ
את הסמל אם מצפונו מעיק עליו. מיכאל אמר שכן.

במשלט אסף רוזנבלום מספר חפצים שהיו קשורים לנערה: את מכנסי החאקי
שהלבישו לה, מחרוזת חרוזים, צעיף ראש עם מטבעות, שני צמידי יד,
וקווצת שערות ראש שחורות שהמ"פ מצא טמונות בחול. הסמל גם הראה לו את
הצריף שבו היתה כלואה ואת המיטה האמריקאית הקרועה שעליה שכבה. המ"פ
ערך דו"ח לסיכום הביקור, והסמל ושלושת המ"כים חתמו עליו.

ממש באותן שעות נפגש המ"מ בבאר שבע עם המג"ד. תוך כדי שיחה אמר דרכסלר
ש"הגיעו אלי שמועות על השתוללות בקשר לערבייה", וסיפר ששלח את המ"פ
לחקור. המ"מ ענה: "מה אני יכול לעשות. זה החבר'ה. לו אחד היה עושה,
הייתי משתלט עליו". בדרכו חזרה למשלט פגש את רוזנבלום שבדיוק הגיע
משם. המ"פ הודיע לו שהוא מתכוון להגיש נגדו תביעה על מה שהתרחש. המ"מ
המשיך לפקד על המשלט עוד שלושה ימים, אבל ב-91 באוגוסט הוא והסמל
נעצרו על ידי חוקרי מצ"ח והובאו לחקירה בבאר שבע.

שישה ימים לאחר מכן, ב-52 באוגוסט, הגיעו למשלט שני חוקרי מצ"ח, סג"מ
זליג קניגסבוך וחיים קאזיס, יחד עם דוקטור אליהו פקבאום, מומחה
לרפואת נשים. הם קיוו שהרופא יוכל לבדוק את גופת הנערה, אבל משפתחו
את הקבר התחוור שהעור שלה כבר במצב התפוררות, הגולגולת לגמרי מפורקת
והמוח נוזל. הרופא לא יכול היה לקבוע את סיבת המוות ואם הנערה נאנסה
או לא.

שלושה ימים קודם לכן, ב-22 באוגוסט 1949 כתב ראש הממשלה, דוד בן
גוריון ביומנו: "הפרקליט הצבאי הראשי חוטר ישי מוסר על זוועה מחרידה:
גדוד בבאר שבע מצאו ערבי וערבייה. הערבי הרגו, על הערבייה דנו 22 איש
מה לעשות בה: הוחלט וקויים - רחצוה, גזזו שערותיה, אנסוה והרגוה".

בסך הכל החבר'ה היו טובים

החקירה לא נעצרה בסגל הפיקוד של המחלקה. מרבית החיילים שנכחו במוצב
באותו סוף שבוע נעצרו אף הם, ובילו את החודשים הבאים במעצר וחקירות
בצריפין. יהודה: "ישבנו במעצר ביחד קרוב לשנה, והיו הרבה ויכוחים. כל
אחד ניסה לזרוק על השני את התיק. בסך הכל החבר'ה היו טובים, אבל היו
גם חריגים. החדשים, כמוני, שלא ידענו כמעט בכלל עברית, לא קלטנו מה
רוצים מאיתנו. יצאתי לחופשה של כמה ימים, וכשחזרתי למשלט אמרו לי
שאני עצור. בהתחלה לא הבנתי על מה מדובר, אחר כך כבר כולם ידעו.
ישבתי שנתיים בכלא ,4 היה קשה. קשה זה לא מלה".

חיים קאזיס, ששימש בפרשה כחוקר מצ"ח, נהפך עם השנים לאחד מעורכי הדין
הפליליים הבולטים בישראל. גם היום, בגיל ,86 הוא ממשיך להופיע בבתי
משפט ולייצג לקוחות. קאזיס אוהב להתחכך בתהילה: על קירות משרדו
המאובק במרכז תל אביב מתנוססים תצלומים משותפים שלו עם גדולי הארץ.

קאזיס נדרש למאמץ ניכר כדי להסיר אבק בן 54 שנה ולהיזכר באירועים של
קיץ :'49 "הייתי עורך דין מוסמך כבר במנדט הבריטי, ואחרי ששירתתי
בפלמ"ח בנגב מפקד מצ"ח שלף אותי כדי לעזור בחקירות. הדבר הראשון
שעשינו היה ללכת לשטח ולראות את הגופה. אחר כך עבדנו על החקירה הזו
כמה חוקרים במקביל, והיו ספקות לגבי כשירות של חלק מההודאות. הוזמנתי
לבית הירוק ביפו, שכבר אז היה שם בית הדין הצבאי, ונשאלתי על ידי
הפצ"ר, אהרון חוטר ישי המנוח, אם ההודאות הוצאו בהתאם לחוק. אמרתי לו
בכנות שחלק מהחוקרים לא תמיד הקפידו על הכללים, והוא ביקש שאעבוד
מחדש על המקרים האלה ואנסה להשיג ראיות להרשעה. וככה היה".

האמצעי היעיל ביותר באותם ימים להפצת מידע מהסוג הזה היו לחישות מפה
לאוזן. ואכן, ככל שהתקדמה החקירה עשתה לה השמועה כנפיים ופשטה ברחבי
הצבא. כמעט כל אחד שמע משהו. סגן דידי מנוסי היה ב-9491 מפקד משלט
סעד, המרוחק קילומטרים ספורים בלבד ממשלט נירים: "אני זוכר שהיתה
רכילות על העניין הזה בחטיבת הנגב. דובר על מעשה אונס, הילכה שמועה,
אבל מעולם לא הצלחתי לברר מה עמד מאחריה ולמען האמת גם לא ממש
ניסיתי". בני מייטיב: "שמעתי על זה כבר אז. כשהתחילו לדבר על זה,
הייתי בין אלה שדאגו להבהיר שזה המשלט, ולא הקיבוץ. מבחינתנו היתה פה
סכנה של הכפשה".

שאול גבעולי: "כולנו ידענו. את אנשי נירים זה הרס לגמרי. זה היה ממש
חילול המקום". אמנון דגיאלי: "דיברו על כך שהם הרגו אותה ואחר כך
ניסו לטשטש. מיד אחר כך גם היתה תגובה מהצד השני. על כל דבר שנעשה אז
משני הצדדים היה תגמול, וכמה ימים אחרי מה שקרה במשלט עלתה מכונית על
מוקש ליד ניר יצחק. בחורה אחת נפצעה".

יהודה דרכסלר, המג"ד, לא היה זקוק לשמועות. דרכסלר, כיום בן ,79
מתגורר בחולון ושימש במשפט כעד מטעם התביעה. הוא מעדיף שלא להרחיב
בדברים על הפרשה )"אני לא מבין בשביל מה צריך לחזור לזה היום"(, אבל
המעט שהסכים לספר שופך אור מעניין על השתלשלות האירועים: "אני זוכר
שהיה נהג אחד, שאול, שבא אלי לבאר שבע וסיפר לי כל מה שקרה. הוא היה
היחיד שהתנגד, ואמר לי 'כך וכך קורה, ואני לא יכול להשלים עם זה'. זה
הפתיע אותי, משום שקודם לכן, כשראיתי את הנערה במשלט, אמרתי לקצין
לשחרר אותה, והוא אמר בסדר. אמר, ועשה משהו אחר".

המשפט ארך חודשים רבים. בין חמשת שופטי ההרכב של בית הדין הצבאי
המיוחד היה סרן חיים צדוק )וילקנפלד(, לימים שר המשפטים. לפני בית
הדין הופיעו 23 עדי תביעה וארבעה עדי הגנה. על עדי התביעה נמנה גם
מרדכי בן פורת, היום בן ,76 שגם הוא לא שש לחטט בפצעי העבר: "אני
זוכר שזה היה, אבל מכיוון שלא נכחתי באירועים עצמם אני לא חושב שאני
יכול להוסיף משהו".

בראש התביעה עמד עו"ד יצחק טוניק, לשעבר מבקר המדינה. את סג"מ משה
ייצגו עו"ד לויצקי ורס"נ אורן, ואת סמל מיכאל עו"ד ארזי. סמל מיכאל
טען להגנתו שבסך הכל מילא את פקודותיו של מפקדו. טענתו זו קיבלה
חיזוק בעדויותיהם של טוראי אליהו ורב"ט שאול, שאמרו לשופטים שאם היו
מקבלים פקודה דומה מהמ"מ היו גם הם מבצעים אותה. חייל נוסף גרס אחרת,
והשיב שהיה מסרב לפקודה כזו. השופטים דחו את טענתו של הסמל, והבהירו
שהיה עליו להבחין בכך שמדובר בפקודות בלתי חוקיות. הוא הורשע ברצח על
פי סעיף 214 )ב( לפקודת החוק הפלילי, .1936 בהתחשב בחומרת העבירה
העונש שנגזר עליו היה קל יחסית - חמש שנות מאסר.

הדיון בעניינו של המ"מ היה טעון במיוחד. הוא העלה שורה ארוכה של
טענות, חלקן סתרו זו את זו. הוא הכחיש שאנס את הנערה, בטענה ש"מבחינה
מוסרית אי אפשר היה לשכב עם נערה כה מלוכלכת". באשר לאשמת הרצח, טען
שהוא בסך הכל מילא את פקודת המבצע כפי שניתנה על ידי המ"פ רוזנבלום.
הוא גם טען שבשיחה בארבע עיניים רוזנבלום אמר לו כי יש לעשות בערביי
הסביבה "הרג, שחיטה". השופטים דחו את גרסתו זו, כמו גם את רובה
המכריע של עדותו, אותה הגדירו כלא אמינה. את דעתם על הנאשם הביעו,
בין השאר, במשפטים הבאים: "נראה לבית הדין שהמלים 'הרג, שחיטה',
מקורן בפסיכוזה שנשתרשה כאילו בדמו של הקצין, שיש לעשות בערבים טבח
ללא כל הבחנה. מלים אלו היו ביטויים רגילים בהמשך סיפורו של הקצין
בפנינו. הן אופייניות לאדם שהציג עצמו בפנינו כמצדד בשיטות דיר יאסין
)כפר ערבי סמוך לירושלים שרבים מתושביו נטבחו במלחמת השחרור( ואף על
שיטות היטלר בצרפת דיבר. הקצין הציג עצמו בפנינו כמי שמוכן לרצוח בדם
קר אף נשים וילדים".

סג"מ משה זוכה מאשמת אונס, למרות שלל הראיות הנסיבתיות ולמרות שבית
הדין עצמו פסק שענן כבד של חשדות מרחף מעל ראשו גם בסעיף זה )ראה
מסגרת(. ב-51 בנובמבר 1950 הוא הורשע באשמת רצח על פי סעיף 214 ב',
ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. גם בית הדין לערעורים, בראשות האלוף איתן
אבישר, שמסר את החלטתו ב-52 במאי ,1951 הותיר את ההרשעה והעונש על
כנם.

לבד מהקצין והסמל הועמדו לדין 18 חיילים אחרים ששירתו במוצב. רובם
נאשמו ב"רשלנות במניעת עבירה" או "שותפות לדבר עבירה". רובם הורשעו,
ונשלחו לשנה עד שלוש שנים בכלא. רק חייל אחד הורשע באונס על פי
הודאתו. הוא נידון ל-03 חודשי מאסר.

כמה מגיבורי הימים ההם חלוקים באשר לשאלה אם הזוועה שהתרחשה במשלט
נירים היתה בסך הכל ביטוי, אולי קיצוני, לרוח התקופה. האם מה שנראה
ב-3002 כמו פשע קבוצתי אכזרי במיוחד נתפס לפני 54 שנה אחרת? המג"ד,
יהודה דרכסלר, שולל את הטענה הזו מכל וכל: "מי שאומר שאז שררו נורמות
אחרות מטעה. לא היה ולא נברא. כל בנאדם ששמע על מה שקרה במשלט היה
מזועזע. זה לא מקרי שמיד כשהדברים נודעו הביאו מחלקה אחרת שתחליף את
המחלקה, ושלחו את כולם לבית הסוהר. התגובה היתה מיידית, והנושא הועבר
לטיפול המשטרה הצבאית".

דווקא שופטי בית הדין הצבאי לערעורים סברו אחרת. בנמקם מדוע סמל מיכאל
קיבל חמש שנות מאסר בלבד, כתבו, בין השאר: "היה מקובל בתקופה ההיא
יחס של זלזול בחיי ערבים בכלל ושל מסתננים בפרט, ולעתים קרו מקרי
הפקרות בשטח זה. בכל אלה היה כדי ליצור אווירה שהכל מותר. אנו
משוכנעים כי אווירה כזו שררה גם במשלט נירים".

מרדכי בן פורת: "בפלמ"ח היתה קבוצה הומוגנית, עם אותם קודים של
התנהגות ומוסר, ושם זה לא היה מקובל. בצבא שאחרי המלחמה כנראה שהיו
תופעות כאלה. היתה כבר משמעת אחרת, נוהלים אחרים". אמנון דגיאלי:
"בשום אופן זה לא היה נורמטיווי. זו היתה רעידת אדמה. עד אז לא היה
דבר כזה".

שאול גבעולי: "היה קשה לדבר על נורמות מוסריות, כי חלק מהחיילים האלה
עברו את השואה, הגיעו ארצה ושלחו אותם ישר למדבר. מה שבשבילנו היה
בית, בשבילם היה חור מתחת לאדמה, בלי כלום. כשהיו חופשות חלקם לא
יצאו הביתה, כי לא היה להם לאן לנסוע. באותה תקופה התחילו לייסד את
בית החייל, הקימו סניף בבאר שבע, מעין מלון, שבשביל חלק מהחיילים זה
היה המקום שאליו יוצאים בשבתות. זה היה ערב רב של שורדים".

בני מייטיב: "אני הייתי חבר השומר הצעיר, ואני יכול להגיד לך שגם אז
זה נחשב למעשה נורא. נכון, ניסינו להיראות צדיקים, תמימים, להראות
כמה אנחנו צודקים וטובים. אבל אם מישהו יחפש היטב הוא ימצא הרבה
חטאים, הוא ימצא שבזזנו, רצחנו, נטשנו את אלוהינו, עשינו את כל
העבירות שכתובות בתורה".

פגישה אחרונה עם המ"מ

שמה של הנערה הבדווית לא נודע עד היום. ככל הידוע, גופתה נותרה קבורה
בחולות הנגב המערבי. "כמה שנים אחרי הפרשה", מספר שאול גבעולי,
"שוטטתי במשלט העזוב, כשלפתע, בתוך המשלט, בין הבונקרים, ראיתי
שרוחות המדבר חשפו עצמות יד קטנטנה, שנראתה לי כמו כף יד של ילד או
ילדה. מאחר ובקרב על הקיבוץ לא נהרגו ילדים, אתה יכול להבין מה
חשבתי".

גם את הקצין משה כאילו בלעה האדמה. איש מבין המרואיינים לכתבה הזו לא
ידע לומר מה עלה בגורלו מרגע שהחל לרצות את עונש המאסר שלו. האחרון,
ככל הידוע, שראה או שמע משהו היה עו"ד חיים קאזיס: "יום אחד, די הרבה
שנים אחרי שכל העסק הזה נגמר, הגעתי לדיון בבית המשפט בבאר שבע.
פתאום ניגש אלי אדם, מושיט אלי יד ואומר: 'אתה לא מכיר אותי, אבל אני
הקצין ששלחת לכלא בפרשה של משלט נירים. היה צריך לירות לך כדור בראש,
אבל אני סולח לך כי בסך הכל עשית את העבודה שלך'. גמר לדבר, לחץ לי
את היד והלך".



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Bilion
גולש אורח
   20:15   05.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  57. ההה שטויות עם זה עיתון השמאל בכל מקרה עיתון חרא , חחחח  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   00:22   21.11.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  58. אוריה שביט: ''מה באמת מתחולל מאחורי הקלעים....  
בתגובה להודעה מספר 0
 

אין שחר

אוריה שביט, כוכב נופל בשמי העיתונות הישראלית, מוציא לאור את ספרו ´שחר של יום ישן´ * בשיחה עם אמנון לורד הוא מסביר היכן טעה העולם המערבי כשקיווה שהטכנולוגיה תביא עמה לעולם הערבי גם דמוקרטיה,
מה באמת מתחולל מאחורי הקלעים של עיתון ´הארץ´, ומדוע עזב את עריכת ´סופשבוע´ של מעריב

מאת:אמנון לורד
18 ביולי 2003, י"ח בתמוז תשס"ג

צילום: יוסי זליגר

בגיל 28 כבר נפלט אוריה שביט מבטן הדג הגדול של התקשורת הישראלית. קודם לכן הספיק בתוך שנים מעטות להפוך לכותב בכיר בעיתון ´הארץ´, ולאחר מכן, במהלך שנראה נועז, הביא אותו אמנון דנקנר לערוך את מוסף ´סופשבוע´ של מעריב. ההרפתקה הזו לא ארכה הרבה זמן. לפני חודשים אחדים, לאחר שחש התערבות גסה מצד הבעלים של מעריב בעבודת המערכת, החליט שביט לפרוש.

"מדהים שאף אחד לא עשה השוואה בין ספר עם רמה אינטלקטואלית כמו ´מקום תחת השמש´ לבין העבודה הסמינריונית העלובה של שמעון פרס ´המזרח התיכון החדש´
כל אותו זמן עסק שביט בפרויקט שהחל עוד בהיותו כתב ב´הארץ´. מחקר על שליטי הדור השני בירדן ובסוריה וההתמודדות של שליטי המזרח התיכון עם אתגר הדמוקרטיה, התקשורת הלוויינית, האינטרנט ודרישות חופש העיתונות. שם הספר, ´שחר של יום ישן´, אומר הכל על מה שאוריה שביט חושב על התמורות שחלו בעשור האחרון בכל התחומים שנראו כמוליכים לקראת דמוקרטיזציה של המשטרים והחברות בארצות ערב. אין חדש תחת השמש המזרח תיכונית האלימה. זה לא מזרח תיכון חדש. זה מזרח תיכון ישן, אבל כזה ששליטיו גילו גמישות רבה ביכולתם להשתלט על ההתפתחויות הטכנולוגיות המודרניות ולסגל אותן לצורכי הדיקטטורות שלהן ולשימור הסטטוס-קוו החברתי-פוליטי.
בכל זאת מגרה לשאול את שביט, לאור ניסיונו הקשה בעיתונות הישראלית, האם הוא מסכים עם האמירה הקשה של ד"ר שאול צדקא, שאין אף עיתונאי בישראל שיכול לכתוב את מה שהוא רוצה ואת מה שהוא חושב.
"אני לא חושב שזה נכון", שביט אמר לי בבוקר של תנור אפייה מהביל עם משבים קלילים מהים התיכון. "אני חושב שיש עיתונים שבהם העיתונאים לא תמיד כותבים את מה שהם בדיוק יודעים וחושבים. אבל אין לי שום ספק שעיתונאי כמו נחום ברנע כותב את מה שהוא חושב ואת כל מה שהוא רוצה לכתוב בכל נושא".
בכל זאת, אם שני עיתונאים זה כבר דור בעיתונות, אני רואה אחד כמוך שהגיע די מהר לעמדה רצינית, וכבר אתה בחוץ.
"המשותף לכולם (בדור הזה של העיתונאים) הוא שהם מגיעים בשלב מוקדם להרגשה שקשה לעבוד במקצוע הזה. אני רוצה לדמיין את עצמי בתור רופא שמקבל פקודה להרוג חולה כי הוא לא כלכלי. הייתי מתלונן, היתה מתבצעת חקירה, והמנהל היה הולך מיד לכלא. פה, בעיתונות, יש לך מקצוע שאמור להיות עם אחד ממנגנוני האתיקה הכי נוקשים, וזה לא עובד. אין לך הגנה. אותי זה הדהים. עם התחושה הזאת, שהכל בעצם פרוץ לחלוטין, קשה מאוד לחיות. למען ההגינות, מדובר בתופעה שהיא ייחודית למקום המסוים שדיברנו עליו. לפחות מהניסיון המוגבל שלי".
כשאתה חושב על השחיתות המקצועית והעסקית שנתקלת בה בקריירה העיתונאית שלך, אתה לא אומר לפעמים – אם זה ככה בעיתונות, מי יודע לאילו רמות של שחיתות זה מגיע בפוליטיקה?
"דווקא בפוליטיקה, שזה עולם מאוד מלוכלך, בכל זאת מדובר באנשים שנבחרים על ידי הציבור. אני רואה איך מלגלגים על גילה גמליאל ועל מיכאל גורלובסקי. תלגלגו, בבקשה, אבל לפחות הם נבחרים. הציבור יוכל גם שלא לבחור בהם בפעם הבאה. וזה עושה את ההבדל בין העיתונות לפוליטיקה. זה אחרת כשהם נבחרים. בעיתונות המצב מדהים. לציבור אין בחירה. אם אתה רוצה עיתון לצהריים, ומעריב לא ראוי, זה משאיר אותך עם אפשרות אחת בלבד. זה מצב מדהים".
אתה מקנא בעיתונות האמריקנית, ששם כתבי ה´ניו-יורק טיימס´ יכולים לנהל תחקיר מקיף על התנהלות העורכים הבכירים שלהם בפרשת ג´ייסון בלייר, לפרסם את זה ב´טיימס´, ולאחר מכן שני העורכים מתפטרים?
"זה נראה מאוד מעניין, מבחינת ההתנהלות של התהליך. כל דבר שיוצא מתוך איזה תקנון של אתיקה ומתוך איזו שקיפות ומחויבות לערך האמת, אפשר לחיות איתו".
אולי צדקו אלה שאמרו שלאדם כמו עופר נמרודי אסור שתהיה דריסת רגל בתחום העיתונות?

"הייתי בכנס במכון ליחסים בינלאומיים בשטוקהולם. אמרו לי שם שהיו הרבה פוליטיקאים ישראלים שלא שווים פרוטה, אבל היה אחד שהשאיר במוסד הזה רושם מדהים. כששאלתי מי זה, אמרו לי: יובל שטייניץ. בישראל אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים שמעתי את הזלזול בו"
"זו בהחלט דילמה. כי אם אתה מקבל את העיקרון של זכות הקניין כעיקרון מוחלט, מופשט, אתה לא יכול להפוך אדם מסוים ליוצא מהכלל. מעריב בסופו של דבר זה קניין, והבעלות על הקניין קיימת. אז אתה צריך לחיות עם המצב שנוצר".
נראה שחייב להיות קיר ברזל בכל עיתון, שיפריד בין ההנהלה העסקית שלו לבין הניהול המערכתי, כפי שזה בניו-יורק טיימס.
"חשבתי על זה הרבה, ואני היום מעריך יותר את ההתנהלות של עמוס שוקן. הרי היו מקרים שהעיתון הזה, הארץ, פעל נגד האינטרסים המסחריים של שוקן. עובדה שהמאמרים של גדעון לוי מתפרסמים. העיתון מתעקש על דבר שהוא מאמין בו, למרות שזה פוגע באינטרס הכלכלי שלו".
מרכז-שמאלה או ימין מעצבן
אוריה שביט נתקל, בשני העיתונים שבהם עבד, במציאות פוליטית פנימית שמלמדת על פער רציני ביותר ולחלוטין לא טבעי בין הנטיות הפוליטיות של הכתבים ואנשי המערכת לבין הנטיות של קהל הקוראים שאותו הם משרתים. למעשה, מהעדויות על המתרחש במערכות הארץ ומעריב אפשר לקבוע שגם כאשר אומרים על העיתונים שהם שמאלניים, זה לאחר שאותם עיתונים עושים מאמץ כן לצמצם את הפער בינם לבין הקוראים. קלפיות באמצעי התקשורת המרכזיים בארץ היו מניבות ממשלה בראשות תמר גוז´נסקי, המתוקנת במקרה הטוב על ידי קורקטיבה ימנית של יוסי שריד בתור שר הביטחון, ובמקרה הפחות טוב – שריד היה הופך לאופוזיציה לאומית.
לדעת שביט, הסיבה העיקרית לאנומליה הזאת בתקשורת הישראלית היא גלי צה"ל, תחנה שהפכה למעין בית ספר לעיתונות עם השפעה שמאלנית חזקה, שקיימת שם כבר עשרות שנים. ואת הבעיה הזאת, הוא אומר, אפשר לפתור "רק עם בולדוזר".
"כשהתעורר הדיון ב´הארץ´, הייתי אחד הבודדים שביטאו את העמדה שלפיה העיתון אמפתי מדי למצוקות הפלשתינים ולא אמפתי למצוקתה של ישראל. מתוך כשלושים איש, רק ארי שביט ואני ביטאנו עמדה כזו. עצם העובדה שאחד שמשמיע דעות כמו שלי, מרכז-שמאלה, נתפס כימין מעצבן, מעידה על הבעיה".
לא אמרו לך "מי אתה בכלל שתביע עמדות לגבי הקו של העיתון"? הרגשת שמעודדים אותך לדבר חופשי?
"גדעון לוי אמר לי משהו בנוסח ´מי אתה בכלל´. אבל עורכי העיתון שמעו את הדברים בקשב. לא הרגשתי עוינות מצדם למה שאמרתי. בשורה התחתונה, הם לא נכנעו לדרישות שונות שבאו מהציבור לגבי עמדות העיתון. למרות שעמדתם האישית של חנוך מרמרי ויואל אסתרון נמצאת הרבה יותר ימינה על הסקאלה של ´הארץ´ מהעמדות של כמה מהכותבים הידועים.
"אבל יש גם הרבה מקרים של בלבול, ומנסים סתם לצמצם כל כתבה ומאמר לשאלה אם זה ימין או שמאל, כן שטחים לא שטחים. כתבתי פעם על זכות השיבה. הכתבה הראתה שהבעיה הרבה יותר קשה לפתרון ממה שהשמאל נוטה לחשוב. היה ברור מהכתבה שהפלשתינים אינם מתכוונים לוותר על זכות השיבה. לכאורה הכתבה משרתת את השיח הימני. אבל קוראים מהימין תפשו את זה בצורה מעוותת: אה! הארץ מנסה לשכנע שצריך להסכים לזכות השיבה, הארץ עיתון אש"פיסטי. ברגע שאתה מקוטלג למגרש מסוים, שום דבר כבר לא יעזור לך. אחד הדברים המתסכלים זה שלציבור יש דימוי מסוים, ולא מתייחסים לדברים כשלעצמם. יש דעות קדומות וזה מקשה לקיים דיון ענייני".
יכול להיות שבמקרה הזה סבלת מתגובה פבלובית של אנשי ימין ל´הארץ´.
"יכול להיות. כי לימין באמת יש קֵייס בנושא של התקשורת. הדוגמא הברורה היא של ח"כ יובל שטייניץ. הייתי לפני שנה וחצי במכון ליחסים בינלאומיים בשטוקהולם. התקיים שם כנס בהשתתפות הרבה אישים ישראלים, וגם פוליטיקאים מוכרים. אמרו לי שם שהיו הרבה פוליטיקאים שלא שווים פרוטה, אבל היה אחד שהשאיר במוסד הזה רושם מדהים. כששאלתי מי זה, אמרו לי: יובל שטייניץ. בישראל אני לא יכול להגיד לך כמה פעמים שמעתי את הזלזול בו. הכאילו-דוקטור הזה. תאמין לי שאם שטייניץ היה בצד השני, בשמאל, היו מהללים אותו ומפארים אותו. היו אומרים כמה הוא מבריק. איזו מחשבה מעמיקה, איזו יכולת ניתוח. הטענה שלי: בגלל השקפתו הפוליטית מבטלים את דעתו, אין בתקשורת הקשבה לאמירה שלו ואין התייחסות לנוכחות האינטלקטואלית שלו, כי הוא פשוט נמצא בצד הלא נכון.
"מדהים שאף אחד לא לקח על עצמו לעשות השוואה בין ספר עם רמה אינטלקטואלית כמו ´מקום תחת השמש´ אל מול העבודה הסמינריונית העלובה של שמעון פרס ´המזרח התיכון החדש´. אם היית יודע שאת ההשקפה על המזרח התיכון החדש מגבה מחשבה סדורה ומעמיקה, היה לך יותר קל. אבל זו בסך הכל עבודה סמינריונית שסטודנט יכול לכתוב ביום אחד".
מ´קול אמריקה´ ועד האינטרנט
לפי הספר שלך, ´שחר של יום חדש´, מתקבל הרושם ששמעון פרס לא היה לבדו. הרבה כותבים, בעיקר אמריקנים, נפלו בפח הזה.
"הביטוי ´שחר של יום חדש´ מופיע במסמך של שגרירות בחריין בוושינגטון. זה ביטוי שהתקשר אצל הרבה אנשים בשלהי שנות ה90- לתפישה שמתחולל במזרח התיכון שינוי דרמטי".
לא זו היתה נקודת המוצא של שמעון פרס ומחוללי אוסלו?
"ההכרה בתהליכים שמוזכרים בספר כמחוללי תמורה, בעיקר בתחום האינטרנט והלוויין, הופיעה כמה שנים אחרי אוסלו. אבל אני לא מכיר מספיק את תפישת עולמם של הוגי אוסלו. ההסתכלות על התהליכים האלה באה מהתפישה שהמושגים שלך לגבי דמוקרטיה, פלורליזם וחופש ביטוי, והמושגים של הערבים באותם נושאים – הם אותו דבר. אם ההנחה היתה שהסכם זה הסכם ואינטרס כלכלי זה אינטרס כלכלי שמובן באותה צורה על ידי שני הצדדים, אז אולי היה משהו מזה גם בתהליך אוסלו. אותו הדבר לגבי הופעת האמצעים הטכנולוגיים החדישים בתקשורת. התפישה היתה שזה טוב לכולם וזה פועל על כולם באותה צורה".
מי שדיבר על האינטרנט ועל הלוויינים כמחוללי שינוי באיזור, בייחוד באיראן, היה דווקא נתניהו.
"אני יודע. כי נתניהו הוא תוצר מובהק של התפישה האמריקנית. ישראל בנושא הזה מאוד שולית. אימצנו כמה מנטרות, אבל כמעט שלא כותבים בעיתונות הישראלית על מדינות ערב בהקשר של השינויים בטכנולוגיית תקשורת. מה שמעניין לגבי ביבי, אם אתה זוכר את הנאום שלו בקונגרס, זה שבין שלושת עמודי התווך שהוא מנה כתנאים לשלום, השני או השלישי היה דמוקרטיזציה בארצות ערב. כל התפישה הזו השתרשה מאז במפלגה הרפובליקנית. אפשר לציין שהמלחמה בעיראק מלמדת שארה"ב ויתרה על דמוקרטיזציה כתהליך שבא מבפנים, ועברה להתערבות באמצעות מלחמה. בדצמבר 2002 קולין פאואל הודיע על תוכנית שלפיה ארה"ב תעודד דמוקרטיזציה במזרח התיכון, והדרך היחידה לעשות זאת היא בהתערבות ישירה. כל התקוות של חילופי דורות, אינטרנט ותקשורת לוויינים התבדו".
אולי אתה מספיד את הדמוקרטיה במזרח התיכון מוקדם מדי? אולי לאינטרנט וללוויין יש בכל זאת השפעה שתחלחל לאיטה עד שתיצור בטווח הארוך ביקוש מלמטה לדמוקרטיזציה?
"אתה באמת לא יכול להעריך את התוצאה הסופית. זה תהליך מתהווה. הדבר היחיד שאפשר להגיד הוא שעד עכשיו, מה שתפשנו כתהליך של דמוקרטיזציה לא כל כך התהווה בארצות ערב. למשל האינטרנט, כל המאמרים שנכתבו בשבח האינטרנט שנכנס לארצות ערב. אפשר לקבוע היום שהאינטרנט הוא מכשיר שיותר קל לרודנים להשתלט עליו. אפשר לעשות כאן הקבלה למהפכת הטרנזיסטור. זו היתה המהפכה התקשורתית הראשונה בעולם הערבי. מהרגע הראשון, האזרחים היו למעשה חופשיים לעשות עם זה מה שהם רוצים. אתה יכול לנסות לשבש את השידורים, אבל העובדה היא שהבי-בי-סי ו´קול אמריקה´ היו ערוצי מידע משמעותיים בעולם הערבי. האינטרנט לעומת זאת, הקסם שלו מבחינת הרודנים הוא שאתה יכול לעצור אותו בכל שלב ובקלות. אם יש לך שליטה על ספקי השירותים או על שיווק המכשירים, אתה יכול לצנזר, לעצור, לייקר את השירות. אתה שולט בשירות הזה. יש לך יכולת לעקוב ולהפחיד. עד שלא ישבתי עם חבר בקפה אינטרנט בירדן, לא הבנתי את זה".
דרושים: לוחמי חופש
שביט סיפר כאן מניסיונו האישי על אירוע, שלא ניתן לכתוב עליו, המלמד על יכולתם של השלטונות בארצות ערב לחסום אתרים או למחוק אותם כרצונם. "יש בירדן אתר שחסום רק בגלל שהמלך החליט שמעליבים אותו שם", הוא מספר. "התזה של כל מצדדי הדמוקרטיה בעולם הערבי היתה שפעילי החופש באינטרנט יעקפו את החסימות. מבחינה טכנית אפשרי, אם רוצים לעשות את זה. יקימו למשל, בעזרת שותפים מארצות חוץ, אתרי מראה. ההנחה של החוקרים האמריקנים היתה שהגולש הסורי, לדוגמה, יטרח לעקוף את החסימות באמצעות סיוע מצרפת. אבל בשביל זה צריך להיות מעין לוחם חופש, והתברר שלוחמי החופש שם מעטים מאוד".
אז למה יש לי הרושם שדווקא הערבים, כמו שהם, זוכים לתמיכה ואהדה בעולם המערבי, הפרו-דמוקרטי כביכול? אולי הדיקטטורות שורדות בגלל שהאירופים תומכים בהן, מתוך אינטרס לשמר אותן?
"אפשר לומר שבכל מה שקשור לזכויות אדם, העולם הערבי מקבל הנחות פראיות. בגלל זה פעם ראשונה שהממשל האמריקני מטפל בסדר הזה בעצמו. נכנס ושובר אותו באחת משתי המדינות הערביות החשובות ביותר. אני לא חושב שאפילו האמריקנים תפשו את משמעות המעשה. כשהקבוצה האידיאולוגית שמנחה את המדיניות האמריקנית אמרה ´דמוקרטיה´ – לא בטוח שהיא תפשה מה זה אומר.
"האם זה בא מהרוח של אוסלו? לא. זה בא יותר מהרוח הטריומפליסטית שנולדה כתוצאה מקריסת הקומוניזם. זה בא מגישה שהעולם עובר תהליך בלתי נמנע של דמוקרטיזציה. אבל לא פה. התהליך הדמוקרטי עבר על כל העולם, וב-1999 זה התרחש בשני המקומות הכי מאתגרים לאסלאם – אינדונזיה וניגריה".
גם איראן.
"איראן מאוד דמוקרטית, אך לא ליברלית. אבל בניגריה ואינדונזיה נפלו שתי דיקטטורות מאוד ותיקות וקמו משטרים שהתחילו לדבר בז´רגון אמריקני, של זכויות אדם ובחירות חופשיות. זו תופעה מאתגרת. הטענה הכי מושמעת היא שהערבים לא דמוקרטים בגלל האסלאם; שערכי הדמוקרטיה צמחו בסביבה נוצרית, ולעומת הסביבה הזאת קיים האסלאם שאין בו הפרדה בין דת למדינה, והמשפחה יותר חשובה מהפרט. כל זה היה נכון עד 99´. אז אפשר לומר שהוויכוח על האסלאם הסתיים, כי שתי מדינות מוסלמיות גדולות אימצו את השיטה הדמוקרטית והלכו בדרך של ברית המועצות, ואני לא מדבר על אלבניה. העולם הערבי אם כך התייחד לא בייחודו המוסלמי אלא בייחודו הערבי. אז מה יש בו, בעולם הערבי, שהופך אותו לחסין דמוקרטיה?"
פתרת את החידה?
"לא באופן שלם, אלא במובן של להציע חלק מההסבר: ההבדל בין הגוש העצום של מדינות דיקטטוריות שהפכו לדמוקרטיות לבין העולם הערבי, הוא שהעולם הערבי ידע להתמודד עם השינויים מאז 74´. העולם הערבי מכיר בחולשתו מול העולם הדמוקרטי. הוא ידע לאמץ את המושגים של העולם הדמוקרטי".
מה שאתה מכנה בספר "הלולאות".
"כן. אתה מדבר על פלורליזם ודמוקרטיה והדעה האחרת, אבל מרוקן את המושגים מתוכן ומשתמש בהם לחיזוק השלטון הדיקטטורי. יש קריאה לדמוקרטיה בארצות ערב. החברה הערבית מודעת לניסיון של המערב לכפות שם משטר דמוקרטי. אבל היכולת של המשטרים הערביים ליצור מראית עין של שינוי ולא לשנות באמת – היא מוכחת. גורבצ´וב לא רצה מלכתחילה לבצע דמוקרטיזציה אמיתית, ונסחף עם ההתפתחויות. אצל הרודנים הערבים התהליך לא יצא מכלל שליטה ובבריה"מ כן. בעיניי זו תוצאה של המודעות שיש לשליטים הערבים. הם כבר היו בסרט הזה. בארץ כמו בחריין, האבסורד הוא שהיום, אחרי ההכרזה על ´שחר של יום חדש´, הם פחות דמוקרטיים מכפי שהיו ב-1974".
בערבית זה נשמע פחות טוב
מה הביא למהפכה של רשתות הטלויזיה הלווייניות, כמו אל-ג´זירה?
"ב-1990, במלחמת המפרץ, הם נפגעו מהכיסוי של סי-אן-אן. הם יכלו לוותר על התחרות מול הרשתות הגלובליות, שהיו עד אז ספקיות המידע לעולם הערבי. במקום זה הם החליטו להשתתף במשחק, אבל לפי כללים משלהם. ונשפך שם כסף שאינדונזיה וניגריה לא יכלו לשפוך. המימון של רשתות הטלוויזיה האלו, כשאתה בודק אותו, בסוף תמיד מתברר שהוא מוביל למקורות סעודיים".
אולי ההתעסקות האובססיבית באנטי-ישראליות, שהפכה לנדבך חשוב בזהות הערבית, היא אחד הגורמים שמשמרים את המצב הלא-דמוקרטי בארצות ערב?
"ישראל היא כמו הכלב בתוך הבית. כל דבר שנשבר בבית, צועקים על הכלב. תוכניות הלוויין במידה מסוימת החיו את הפן-ערביות. אתה משדר לכל העולם הערבי, אז אתה חייב למצוא מכנה משותף אחד שכל הערבים יוכלו למצוא בו עניין ולהזדהות איתו. וכאן יש רק שתי אפשרויות: אחת זה ישראל; שתיים זה מין מערב ערטילאי שמופיע בדמותה של ארה"ב. שמונים אחוז מהתוכניות של פייסל אל-קאסם (באל-ג´זירה) הם על הנושאים האלה".
כמו נושא גדר ההפרדה בתוכנית ´פוליטיקה´.
"וגם משעמם באותה מידה. עד עליית התחנות הלווייניות, הערבים קלטו את העולם באמצעות המערב. ב-90´ זה נשבר. והאירוניה היא שהמהפכה שהיתה אמורה להביא את המערב למזרח, בפועל הרחיקה את מקורות המידע המערביים מהמזרח. והערבים לא רק הדפו את הסכנה שאיימה עליהם, אלא אפילו לקחו יארד אחד אחורה את המערב, ועכשיו הם אלה שמחדירים אליו את המסרים האסלאמיים. וזה מדהים. כמה שהמהפכה התקשורתית הזאת עוותה. היא ההפך מכפי שראו אותה. אבל אם אתה אומר שזה מדאיג, אתה הופך לאוריינטליסט".
איך בכלל הגעת לנושא הזה?
"האמת, בין 98´ ל-2000 כתבתי לא מעט מאמרים שתאמו את ההשקפה של ´שחר של יום חדש´. כלומר, התפעלות ממנהיגי הדור השני, בעיקר מבשאר אסד ומהמלך עבדאללה. התפתחות האינטרנט. עקבתי אחרי זה מתוך עניין. באותה תקופה עוד לא היה הרבה חומר. אבל בשאר נתן איזה שלושים ראיונות לעיתונים, שאפשרו הצצה נדיבה לעולמו. אחרי שנה של עבודה על הספר ראיתי שצריך לזרוק את הכל לפח. ראיתי שיש פער מאוד גדול בין החומר שקראתי באנגלית לחומר שקראתי בערבית. ככל שאתה קולט יותר חומר ללא מתווכים – הפער הזה בין התדמית למציאות מאוד בולט. קראתי משהו של בשאר אסד שמאוד תפס אותי. ראיתי שאנשים משתמשים במושגים דומים. ראיתי שפה דומה אצלו ובתחנות הלוויניות. הם דיברו באותה שפה.
"ישנו המושג ´א-ראי אל-אח´ר´. הדעה האחרת. אז ישנה ´הדעה… והדעה האחרת´. זו סיסמה של אל-ג´זירה. בשאר ועבדאללה השתמשו בזה כמה פעמים. בעיניי זו דוגמא מאלפת: לכאורה זוהי ראייה פלורליסטית. אבל הם תופשים את זה אחרת: שאם יש ´דעה´ ויש ´דעה אחרת´, הדרך היחידה למנוע מצב שקבוצות שונות יחשבו שיש להן מונופול על האמת, היא שתהיה יד מכוונת שתפקח על הדעות השונות; שמישהו – גורם סמכות – יהיה מעל לדיון, והילד הזה הוא אני, בשאר אסד. זה משחק מבוקר".

כל הזכויות שמורותל מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי
BINAMICA אתר של בינמיקה - עיצוב ובניה אתרים
http://www.makorrishon.net/article.php?id=1035



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   03:27   05.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  59. סקופ! 3 מאמרים פרו-ישראליים בהארץ פורסמו היום  
בתגובה להודעה מספר 0
 

מאמר מלא הומור של ג'ולי ברצ'יל,עיתונאית בריטית שעזבה את ה"גרדיאן" עקב ההטייה האנטישמית שלו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=368243&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

ארי שביט במאמר שמסביר מדוע הסכם ז'נבה היא יוזמה מסוכנת.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=368244&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

עוזי לנדאו מאשים את השמאל בליבוי האנטישמיות:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=368241&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   23:04   29.12.03   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  60. שרה הסורית: ''רק 'הארץ' מבטא את עמדותינו''  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 29.12.03 בשעה 23:09 בברכה, פילוביץ שחף
 
תראו מי מדברת

ד''ר בות'יינה שעבאן.
צילום: אי-פי

לשרה הסורית בות'יינה שעבאן יש תלונות לתקשורת הישראלית:
''רק 'הארץ' מבטא את עמדותינו''

שרה הסורית: ''רק 'הארץ' מבטא את עמדותינו''

לשרה הסורית בות'יינה שעבאן יש תלונות לתקשורת הישראלית:
''רק 'הארץ' מבטא את עמדותינו''
מאת: מעריב אונליין

היד הקשה שנוקטת ממשלת סוריה כלפי אמצעי התקשורת אצלה בבית לא מפריעה לנציגיה לבקר את כלי התקשורת בישראל.

השרה הסורית ד''ר בות'יינה שעבאן, אמרה היום שהיא יודעת שמשרד החוץ הישראלי הקים מחלקה חדשה לענייני ערבים, ש''מכתיבה לאמצעי תקשורת את תוכן השידורים. היא הוסיפה שהחריג היחיד הוא עיתון ''הארץ'', שהוא, לדבריה, ''כלי התקשורת הישראלי שמבטא את העמדה הסורית בצורה הטובה ביותר''.

השרה שעבאן כיהנה עד לפני כמה חודשים כדוברת משרד החוץ הסורי לתקשורת זרה. במהלך המו''מ בין ישראל לסוריה לאורך שנות ה-90 היא היתה המתורגמנית הצמודה של הנשיא הקודם, חאפז אסד.


שעבאן תקפה את התקשורת הישראלית בפני פורום סופרים וכותבים מסוריה והעולם הערבי. דבריה שודרו בערוץ הטלוויזיה של חיזבאללה, ''אל-מנאר'.



העיתונים שייכים לממשלה

שעבאן, המשמשת כשרה לענייני מהגרים, בחרה לא להתייחס לעובדה שהעיתונות הפוליטית בסוריה נמצאת בבעלות הממשלה מאז מהפכת מפלגת הבעת' ב-1963. שלושת העיתונים היומיים הגדולים: תישרין, א-ת'וורה ואל-בעת' נמצאים בפיקוח ממשלתי הדוק ונתונים לחוקי צנזורה.

מאז עלייתו של בשאר אסד ביוני 2000 הותרה הוצאתם לאור של עיתונים פרטיים, אך גם הם נתונים לפיקוח ממשלתי ונאסר עליהם לעסוק בפוליטיקה. שבועון סטירי בשם א-דמורי, שיצא לאור בימי בשאר אסד וחולל סערות פוליטיות, נסגר לפני חצי שנה בצו של ראש הממשלה.

''שמחים שהם קוראים הארץ''

במשרד החוץ אישרו שלפני כחצי שנה הוקמה במשרד מחלקה מיוחדת לדוברות והסברה בעולם הערבי. ראש המחלקה, אמירה אורון, אמרה ל''מעריב אונליין'': ''אנו פועלים כמחלקת דוברות לכל דבר ועניין, טבעי שנהיה בקשר עם עיתונאים, ונעביר להם מסרים שמדינת ישראל מעונינת בהם''.

אורון הוסיפה: ''פעילות זו היא חלק מהוויה של תקשורת בעולם מודרני דמוקרטי ופתוח. מבין השורות של דברי שעבאן, אפשר לשמוע ביקורת על כך שאנו שולטים ומכתיבים לעיתונאים מה לומר, זה בוודאי לא קיים בעולם התקשורת הישראלי''.

ראש מחלקת החדשות בעיתון ''הארץ'', שמואל רוזנר, מסר בתגובה: ''אנחנו שמחים שגם שרים בממשלת סוריה קוראים את עיתון הארץ''.
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/617/822.html



כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   12:42   26.03.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  62. ''הארץ'' בעברית - אמת ובאנגלית - סילוף מוחלט....  
בתגובה להודעה מספר 0
 

http://israelvisit.co.il/BehindTheNews/index.html

When the English version of HaAretz differs from the Hebrew version - Yitzhak Sokoloff In reading the article entitled "Israeli killed in shooting attack near W. Bank town" (Ha´aretz English edition March 24, 2002),I was struck by what seemed to be the extraordinary efforts made by your writers to avoid using the word "terrorist" to describe the Palestinians who had infiltrated across the Jordanian border into Israel last night and were killed by the Israeli Army near Kibbutz Tel Hatzir. The use of neutral language to describe these individuals, who came across the border armed with Kalachnikov rifles and hand grenades, was particularly striking, because it contrasted so starkly with the language used by another article I had read earlier on the same subject. Much to my surprise, the other article turned out to be the original Hebrew version of the very same article as published by "Ha´aretz" itself. Consider the following examples. In each case the Hebrew text describes the Palestinians as "mechablim", contemporary Hebrew for terrorists, while the English version uses a language that could imply that the Israeli Army hunts down and kills illegal immigrants: English version: "Earlier Sunday, following a long chase on the southern slopes of the Golan Heights, IDF troops killed four men Sunday afternoon near Tel Katzir, who had infiltrated across the Jordanian border into Israel". In the original Hebrew version the phrase was "IDF troops killed four terrorists Sunday afternoon near Tel Katzir, who had infiltrated across the Jordanian border into Israel". English version: "At around 2 P.M., soldiers from the elite Egoz unit spotted the four close to the border with Jordan and opened fire. Three were killed instantly, while one managed to escape. Troops tracked down the fourth man a short while later and shot him dead". Hebrew version: "At around 2 P.M., soldiers from the elite Egoz unit spotted four terrorists east of Tel Katzir in the vicinity of the Haon cliffs and opened fire . . . " English (translated) version: "The search for the infiltrators was launched after soldiers discovered tracks near the Israeli-Jordanian-Syrian border . . . " Hebrew (original) version: "The search for the terrorists was launched after soldiers discovered tracks . . . " The translator seems to confuse the Hebrew word for infiltrator ("mistananim" ) with the word for "terrorist" used by the author of the article. However a few lines later, when the original article actually uses the word "mistananim", he or she does manage to translate it correctly. If so, why translate "terrorists" as "infiltrators´ unless the goal is to raise doubts about the moral right of the Israeli Army to hunt and kill them? I suspect that these examples indicate a problem far more serious than the sloppiness of the English translation used by Haretz staff
רשם: אדם אילת.
http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=12633&Fnumber=33&SunId=12476

@ תרגום לעברית:

כשהגירסה האנגלית של הארץ שונה מהגירסה העברית - יצחק שוקולוף, הערה של דיויד בדין: מאז הארץ החל להדפיס תרגום של העיתון העברי לאנגלית,התרגום לאנגלית נבדק על ידי דיויד לנדאו, רבים מהקוראים העירו כי הגירסה האנגלית מנקה את כפי אשף. דיויד לנדאו היה עוזר עורך עם שמעון פרס בדסק המזרח התיכון וניהל את סוכנות הידיעות היהודית של ישראל (?) מזה 25 שנים, ושימש גם ככתב ידיעות הכלכלה. לפניכן ניתן למצוא את כתבותיו הפוליטיות באתר israelbehindthenews.com/Archives/Nov-26-01.htm#not-newsworthy or israelbehindthenews.com/Archives/Sep-30-01.htm#jta.] בקריאה של המאמר "ישראלי ירה והרג סמוך לעיר הקרובה לגדה המערבית (Ha´aretz English edition March 24, 2002), הייתי המום ממה שנראה כמאמץ חריג על ידי הכותב להמנע משימוש במונח טרוריסט לתאר פלשתינאי, אשר חצה את גבול ירדן לתוך שטח מדינת ישראל בליל אמש ונהרג על ידי הצבא הישראלי ליד קיבוץ תל קציר. השימוש במינוח זה לתאר את הנפשות הפועלות, שהגיעו מעבר לגבול, חמושים בקלצניקובים ורימוני יד, ואשר באו במטרה מפורשת להכות ולהרוג, ומנוגד בקיצוניות לתאור אחר בכתבה אחרת שקראתי קודם לכן באותונושא. למרבה הפלא בכתבה האחרת הסתבר כי הגירסה העברית של אותו מאמר, כפי שפורסמה, על ידי הארץ עצמו, שם תואר המסתננים כמחבלים, מינוח ישראלי מקובל לטרוריסטים, לפי התרגום האנגלי - אפשר היה להבין שהצבא הישראלי צד והרג מסתננים - מהגרים לא חוקיים, לפי הגירסה האנגלית - ביום ראשון אחר הצהרים, לאחר מרדף ממושך בדרום רמת הגולן כוחות צהל הרגו ארבעה אנשים ליד תל קציר, אשר הסתננו מעבר לגבול ירדן לתוך שטח מדינת ישראל. בכתבה העברית - כוחות צהל הרגו ארבעה טרוריסטים ביום ראשון אחר הצהרים ליד תל קציר, שהסתננו משטח ירדן. בגירסה האנגלית - בסביבות 2 אחר הצהרים, חיילים מסיירת אגוז עצרו את הארבעה קרוב לגבול ופתחו באש. שלושה נהרגו במקום, בשעה שאחד הצליח להמלט, כוחות עקבו אחריו ירו והרגו אותו מאוחר יותר. (השימוש הוא במינוח כמו בציד) בגירסה העברית - בסביבות שתיים,חיילים מסיירת אגוז, עצרו ארבעה טרוריסטים מזרחית לתל קציר, בדרך להאון, ופתחו באש. בגירסה האנגלית המתורגמת - החיפוש אחר (מילה אחרת) המסתננים הורחב לאחר שגילו עקבות ליד הגבול הישראלי ירדני סורי... הגירסה העברית - החיפוש אחר הטרוריסטים החל לאחר שהתגלו עיקבותיהם... התרגום עושה שימוש במונח מסתננים במקום במחבלים כמה שורות לאחר מכן, בכתבה המקורית נעשה שימוש במילה מסתננים, אך הכתב לא תרגם זאת כיאות. אם כך - למה לתרגם מחבלים למסתננים - שני מונחים, המטרה היא לעורר ספקות מצפוניים באשר לפעילות הצבא הישראלי, ונכונות מטרותיו. למה הצבא הישראלי צריך לצוד מסתננים וגם להרוג אותם? אני חושד שדוגמאות אלו מצביעות על בעיה גדולה בהרבה מהדוגמאות עצמן, מהתרשלות בתרגום, הדברים נאמרו בשם אומרם - רק תרגמתי כמיטב יכולתי.
תרגום: נעמי.


@ תגובות:

נושא: תרגום התלונה על עיתון הארץ
נשלח ע"י: נילי
02/04/2002 11:34

אדם שלום.

נשמח אם תתרגם להדיוטות את עיקרי הדברים. מה שאני קלטתי הוא שהמתרגם לאנגלית השתמש במושג לשל מהגרים בלתי חוקיים במקום טרוריסטים או חבלנים בעברית לגבי המחבלים שחדרו בשבוע שעבר מגבול ירדן ונורו ליד קבוץ תל קציר. המשמעות של תרגום כזה היא ברורה. האם מישהו ב"הארץ" נתן את הדין על הדברים הללו?
נילי


נושא: נו באמת
נשלח ע"י: יאיר
02/04/2002 21:36

הרי כל ילד יודע שעדיף לקרוא את ביטאון הרשות הפלסטינאית מאשר לקרוא
את העיתון המשופע בשמאלנים קיצוניים שנקרא הארץ!



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   09:43   01.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  63. עתון הארץ מתגייס בשעות אלו לזעוק את יגונם של הפלשטינים  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
12339 הודעות 09:20 01.10.04

עתון הארץ מתגייס בשעות אלו לזעוק את יגונם של שכני הרוצחים בעזה

בין לוויות הפעוטות בשדרות ללוויות חיילנו הי"ד,
מוצא עיתון הארץ זמן לדף כותרת ראשי באינטרנט
בו הוא מבכה את מר גורלן של שכני רוצחי הפעוטות.
כשאתה קונה כזה עיתון, אתה בכספך מסבסד שופר
ענק של אויבי ישראל בארץ ובעולם. בכלל לא חשוב שמדובר
בכתבת מסויימת שהתמחתה בשנאת יהודים. יש לה בית והבית
נותן לה רמקול. הרמקול מחובר לכיס שלך ואתה המנוי, המפעיל.



''מרכז פרס לשלום ושילטון''



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   16:10   01.10.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  64. הדיקטטורה של המדיה  
בתגובה להודעה מספר 0
 

הדיקטטורה של המדיה

"החברה הישראלית איבדה את המטרה הציונית שאיחדה אותה. * התוצאה: המניפולציה התקשורתית היא הזירה שבה נאבקות קבוצות שונות להשגת מטרותיהן". * התקשורת איננה כלב השמירה של הדמוקרטיה: היא נשכה אותה למוות" * מבט פסימי של אסטרטג בכיר על החברה הישראלית

מאת:זאב גלילי
29 בספטמבר 2004, י"ד בתשרי תשס"ה


בהעדר מטרה משותפת קבוצות שונות נלחמות להשגת מטרותיהן

אחד מבכירי היועצים האסטרטגיים במדינה, אדם שכבר הפיל והקים ממשלות, פנה אלי בעקבות הדברים שכתבתי כאן לפני כמה שבועות על הסכנה שבשטיפת המוח היחצנית. הוא אמר לי: אתה כותב שכלב השמירה של הדמוקרטיה נרדם בשמירה, ואני אומר לך שאתה טועה. הכלב נשך אותה למוות.
לצערי סירב האיש שאפרסם את דבריו בשמו. אומר רק שהוא האסטרטג מספר אחת במדינה, וכפי שניתן ללמוד מן הדברים שאמר הוא איש מחשבה רציני. בגלל חשיבות דבריו אני מביא אותם בשלמותם, בשינויים קלים של סגנון וסדר הדברים:

מ-1948 ל-2004
"אתה שואל במאמרך כיצד הפכנו מחברה ערכית לחברה מניפולטיבית. התשובה לכך היא שאיבדנו את המטרה שאיחדה אותנו. הרצל קבע לנו מטרה: להקים בית לאומי לעם היהודי. ב-1948 השגנו את המטרה, אך לא הרגשנו שהשגנו אותה במלואה. ב-1967 הרגשנו כולנו שהמטרה סוף סוף הושגה: 'להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים'. שחרור ירושלים היה הביטוי לכך שהמטרה הושגה.
"בשנת 2004 אין לחברה הישראלית שום מטרה המשותפת לכל מרכיביה".

"להשמיד את עצמנו"
"בשנים שחלפו מאז 1967 לא קם שום מנהיג שיכול היה להציב מטרה חדשה לעם ולמדינה. ובאין מטרה, מתפוררת החברה. התפלגנו להרבה קבוצות, שלכל אחת מהן מטרה משלה. הדינמיקה הזו גורמת לנו להילחם איש ברעהו, ותוך כדי כך להשמיד את עצמנו מבפנים.
"קבוצת המתנחלים היא היחידה ששמרה על המטרה המקורית (של הציונות). זה סוד כוחם. אבל למרבה הצער, נוצר מצב בו מטרה זו הפסיקה להיות משותפת לכל העם, והפכה כאילו מונופול של גוש אמונים. במילים אחרות: המטרה שקודם היתה משותפת לכל העם הפכה להיות מטרה של קבוצה אחת בלבד.

"הרשות הרביעית"
"בינתיים חלה תמורה משמעותית בחברה הישראלית. לשלוש רשויות השלטון המסורתיות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) נוספה רשות רביעית, שלא נחזתה על ידי שרל מונטסקייה, הפילוסוף הצרפתי שהגה את עקרון הפרדת הרשויות. בעשורים האחרונים עלתה והתחזקה התקשורת, עד שהפכה חזקה יותר מכל שלוש הרשויות.
"לשלוש הרשויות האחרות יש תחומי סמכות מוגדרים, וכל אחת מהן נושאת באחריות לתחומה (כך לפחות בתיאוריה). לרשות הרביעית, התקשורת, יש סמכות בלתי מוגבלת כמעט והיא פטורה מכל אחריות.
"הרשות הרביעית מופקדת על יצירת דעת קהל. ודעת הקהל היא הקובעת מי מהפוליטיקאים ינהיג את המדינה. לכן רוקדים הפוליטיקאים על פי החליל של התקשורת, או יותר נכון, על פי המניפולציות התקשורתיות היוצרות דעת קהל".

הפכנו למדיה-קרטיה
"אנחנו כבר מזמן לא דמו-קרטיה, כלומר משטר הנשלט על ידי העם. אנחנו מדיה-קרטיה. דיקטטורה של המדיה. כלב השמירה של הדמוקרטיה נשך אותה למוות.
"בהיעדר מטרה המאחדת את העם והמדינה, ואחרי שנתנו למדיה להשתלט על חיינו, נוצרו חוקי משחק חדשים. לתוך התפר הזה חדרו סוכני התקשורת – היחצנים. אדם ההולך לבית המשפט לוקח עורך דין. אדם ההולך למשפט השדה של התקשורת (שבמקרים רבים מכריע יותר מבית המשפט האמיתי), לוקח יחצן, אסטרטג. תפקידו של היחצן מקביל לתפקידו של עורך הדין בבית המשפט: להציג את הקייס של לקוחו בצורה שתשכנע את ה'שופט', היינו דעת הקהל, שהקליינט שלו צודק והצד השני לא צודק. הכל עניין של רייטינג. כל הצדדים, בפוליטיקה ובכלכלה, פונים לשימוש מניפולטיבי בתקשורת, במטרה להשפיע על דעת הקהל. כי במדינה נטולת ערכים, אלה חוקי המשחק. ומי שלא משחק לפיהם מפסיד".

קמפיין הפרטת הנמלים
"אתן לך דוגמה מהתחום הכלכלי. בזמנו הקציב האוצר 3 מיליון ש"ח לקמפיין פרסומי שסיפר לאזרחי ישראל כי מחירי הסוכר, השמן, האורז והקפה גבוהים מדי בגלל משכורות העובדים בנמלים. בדקתי את העניין וגיליתי כמה דברים:
* מחירי הנמלים בישראל הם הנמוכים ביותר באגן הים התיכון.
* קביעת המחירים בנמל היא בידי האוצר – הוא מחליט כמה יגבו.
* האוצר מקבל לקופתו מדי שנה כמיליארד ש"ח עודפים מרווחי הנמלים.
"כלומר: אם הוא היה באמת רוצה להוריד מחירים, הכי פשוט היה לוותר על מיליארד ש"ח הכנסה, דבר שיאפשר מחירים נמוכים יותר. הקמפיין של האוצר היה שקר מתחילתו ועד סופו. אבל הוא עשה קמפיין, ואילו עובדי הנמלים (שגם הם לקחו יחצנים) לא השכילו להביא את העובדות הברורות האלה לידיעת הציבור. במקום זה הם פתחו בשביתה שקוממה את הציבור נגדם ואטמה את הציבור מלהקשיב לטענותיהם".

תחליף למערכת ערכית
"כולם משתמשים היום במניפולציות תקשורתיות כתחליף למערכת ערכית-חינוכית. אפילו שרת החינוך שרצה לאתונה להתחבק עם זוכה מדליית הזהב, גל פרידמן. גם המתנחלים עושים זאת טוב מאוד. גם הם יודעים להשתיל ידיעות בתקשורת, כדי להשיג את יעדיהם. כזוהי, למשל, הידיעה שחברת צילומי האוויר שצילמה התנחלויות ומאחזים לפי הזמנת 'שלום עכשיו' מכרה צילומי אוויר כאלה למשרד הביטחון.
"מה עשו כאן? לקחו שתי עובדות, שאין קשר סיבתי ביניהן, ובאמצעותן ניסו לדחוף את שאול מופז, בתודעת הציבור, שמאלה לעבר 'שלום עכשיו'. והתקשורת בלעה את זה ללא שום שיקול דעת".

תנועת מקופחי העולם
"המצב בישראל הוא השתקפות של המציאות הגלובלית. הדמוקרטיות המערביות, כמו ישראל, איבדו את המטרות שלהן. ארצות הברית עדיין חותרת למטרתה המקורית: להנחיל את ערכי החירות והדמוקרטיה לעולם. אבל רוב הדמוקרטיות המערביות האחרות רוצות רק לחיות ברמת חיים גבוהה ושיהיה להן שקט. במלחמה ינצח הצד שיש לו מטרה והוא מוכן להילחם למענה את הצד שאין לו מטרה ורוצה רק 'שקט' וש'יעזבו אותי במנוחה'.
"במאבק נגד הדמוקרטיות הצד שיש לו מטרה היא התנועה של מקופחי העולם המוחים נגד המערב. תנועה זו אימצה לעצמה את האסלאם הקיצוני כדת הרשמית. והתוצאה: האסלאם הוא הדת בעלת קצב הצמיחה הגבוה ביותר.
"הדרך הפשוטה ביותר להגדיר לקבוצה מטרה שתאחד אותה, היא להגדיר לה אויב. האסלאם הגדיר את האויב בצורה ברורה ביותר, והכריז עליו מלחמה".

הפלשתינים ואנחנו
"תאמר אם כך, הואיל והפלשתינאים הם חלק מהעולם האסלאמי, אנחנו הישראלים חייבים להיות דרוכים. להילחם ולהדביר את האויב הזומם להשמידנו. אבל האויב הזה שואב את מטרתו מהמטרה הגלובלית של האסלאם, והכרעה מקומית לא תעזור כאן.
"השאלה היא מה המטרה שלנו והאם אנחנו מאוחדים סביבה. המתנחלים יכולים לטעון כי הם דבקים במטרה הציונית המקורית. אך כל עוד אין כל העם מאוחד סביב מטרה זו,הם יישארו קבוצה מבודדת ומנוכרת, שחלקים רחבים בעם אינם שותפים למטרותיה. עד שלא תהיה לעם ישראל מטרה שתאחד אותו (ולא משנה אם היא צודקת או לא, חשוב רק אם היא מאחדת) – לא יהיה שינוי במצב.
"על רקע זה מנהל כל צד מאבק תקשורתי כדי להשיג את מטרותיו, תוך שימוש בכל המניפולציות התקשורתיות. המניפולציות האלה אינן הסיבה לצרותינו, הן התוצאה של היעדר מטרה מאחדת ושל השתלטות הרשות הרביעית על שלוש הרשויות".


----------------

הסתה פלשתינית? לא בבית הספר של עקיבא אלדר

הפרשן הפוליטי של הארץ, עקיבא אלדר, איננו מחמיץ אף הזדמנות להגיד מילה טובה על הפלשתינים. ומכלל הן אתה שומע את הלאו כלפי עמדותיה של ישראל.
באחרונה כתב מאמר שכותרתו: "הסתה? לא בבית ספרנו". ובכותרת המשנה: "האם ספרי הלימוד הפלשתיניים באמת כוללים 'הסתה שיטתית' כטענת ישראל? מחקרים ודוחות מציירים תמונה שונה לגמרי".

"הרעלת נשמות"
הטענה הישראלית שעליה מדבר אלדר כלולה בדוחות של מתאמי הפעולות בשטחים. בשני הדוחות האחרונים נאמר כי ספרי הלימוד הפלשתיניים "עוסקים בהסתה שיטתית, מכילים מוטיבים של הרעלת נשמות ושלילת קיומה של מדינת ישראל, ומשקפים מציאות מרה, שבה הרשות נותנת לגיטימציה למעשי טרור ורצח". שני המתאמים האחרונים הם האלופים עמוס גלעד ויוסף מישלב.
על דוחות אלה מערערים שני מחקרים שמביא אלדר. האחד נעשה ביוזמת המדינות התורמות מקרב האיחוד האירופי, והשני הוא של המזרחן השמאלן פרופסור מתי שטיינברג. על מידת האובייקטיביות של מחקר שיזמו האירופים אין טעם להכביר במילים. על השקפותיו של מתי שטיינברג ניתן ללמוד מן העובדה שהוא היה מן התומכים הבולטים בטענתו של ראש אמ"ן לשעבר, אלוף עמוס מלכא, כי הקונספציה של יורשו בתפקיד – בדבר כוונת ערפאת להשמיד את ישראל – אין לה בסיס בממצאי מודיעין.

הם לא חובבי ציון
מעיון בנימוקים של בעלי המחקרים שאלדר מביא אפשר ללמוד כי גם על פיהם ספרי הלימוד הפלשתיניים יותר קרובים לזקני ציון מאשר לחיבת ציון.
כך, למשל, מצוטט פרופסור שטיינברג כאומר שהופעת מפת ארץ ישראל, בלי ציון מקומה של ישראל, אינה מעידה על אי הכרה בישראל. שכן מדובר ב"מפה גיאוגרפית שהתלמיד נדרש לציין בה את קווי הרוחב והאורך".

שהיד כמחלה סופנית
או כשהוא מדבר על אזכור המונח שהיד בספרי הלימוד הוא אומר כי לא מדובר בטיפוח ערך הג'יהאד נגד ישראל. ומנמק: "כיצד יכנו הפלשתינים את חלליהם שמתו, בעיניהם, 'מוות של כבוד'?... הרי באסלאם גם מוסלמי מאמין שמת בעטיה של מחלה קרוי 'שהיד'".
או למשל מול הטענה שהתייחסות לאתרים בישראל מלמדת על חינוך לזכות השיבה אומר פרופסור שטיינברג: "האם ביקור של שני ילדים ב'גן יפו' מלמד כי 'זכות השיבה' היא 'מוטיב מרכזי', כפי שקובע מסמך המתאם? עיון קל יראה כי לא את ערך 'השיבה' מבקשים ללמד כאן את תלמידי כיתה ב', כי אם את ערך הניקיון". לפי שטיינברג, "גן יפו יכול להיות ממוקם גם בשכם, כפי שרחוב עזה יכול להיות גם רחוב מרכזי בירושלים, לא הרחק ממעונו של ראש הממשלה, ואין בכך כדי ללמד על כוונות ההתנתקות של אריאל שרון מעזה".
מאוד משכנע.
פניתי למכון לחקר התקשורת במזרח התיכון (MEMRI) והם העמידו לרשותי מחקר מדעי חסר פניות שנערך על ידי החוקר הגרמני נורדברוך גץ מברלין. הוא התמחה בשפה הערבית וכתב תזה לתואר השני על הכחשת השואה בתקשורת הערבית.

גזענות ושלילת ישראל
מן הדוח הזה, המחזיק כשבעים עמודים, עולים הממצאים הבאים:
* הספרים כוללים סטראוטיפים אנטישמיים, והסכסוך הנוכחי עם ישראל מקושר למלחמות ולהתנגשויות דתיות של העבר.
* היהודים מוגדרים בספרי הלימוד כבעלי תכונות פיסיות המבדילות אותם מזולתם, "הגדרה המבוססת על הנחות גזעניות".
* החינוך הפלשתיני מכוון לפתח תחושת התחייבות לאומה הפלשתינית ולשאיפה להקרבה עצמית.
* ישראל אינה מופיעה על מפות ספרי הלימוד.
* ספרי הלימוד הפלשתיניים מתמקדים בעיקר במה שדרוש לאומה כדי להתמודד עם אויביה. "אין חינוך לבניית אומה על בסיס תהליך השלום".

ציטוטים מספרי הלימוד
שאלה: "חלק גדול של אדמות פלשתין נתפסו כדי לבנות מושבות (התנחלויות?). איך אנחנו יכולים להתנגד לכך?".
ציור מפת פלשתין בלי ציון ישראל ומתחתיה השאלות: "ציין שמות הערים בפלשתין"; "איזה הוא הישוב הקרוב ביותר למקום מגוריך הנוכחי. איך אפשר להגיע אל היישוב הזה?"
"לנשמה האצילית יש שתי מטרות: המוות והשאיפה אליו".
"צייר מפה של פלשתין וצייר את גבולותיה".
----------------

"כל ילד פלשתיני שואף למות שהיד"

על אופיו האמיתי של החינוך הפלשתיני ניתן ללמוד מן הראיון הבא, ששודר בטלוויזיה הפלשתינית. בראיון הופיעו שתי נערות בנות 11, ולאאי ויוסרא. וזהו תוכן הראיון.
מראיין: את דיברת על השהאדה. לדעתך זה דבר יפה?
ולאאי: השהאדה היא דבר יפה מאוד מאוד. כל בני האדם מייחלים לשהאדה. מה יכול להיות דבר טוב יותר מאשר להגיע לגן עדן?
מראיין: מה עדיף, שלום עם זכויות מלאות לעם הפלשתיני או שהאדה?
ולאאי: אני אקבל את זכותי אחרי שאהיה שהידה. כי אנחנו לא נישאר ילדים לנצח.
המראיין פונה לילדה השנייה, יוסרא, ושואל: את מסכימה עם הדברים האלה?
יוסרא: ברור שהשהאדה היא דבר טוב (מתוק). כי אנחנו לא רוצים את העולם הזה אלא את העולם הבא. מה שיועיל לנו זה לא העולם הזה אלא העולם הבא. ולכן בני הנוער הפלשתינים אינם כמו שאר בני הנוער. יש להם דם חם. ודאי שהם מעדיפים שהאדה. כי הם פלשתינים. הילדים של פלשתין אימצו את הרעיון שזאת שהאדה. ושמוות בשהאדה הוא דבר טוב מאוד. כל ילד פלשתיני, בוא נגיד בן 12, אומר: אלוהים הענק לי שהאדה.

לתגובות:
ת.ד. 940 רמת-גן 52109
[email protected]
http://www.makorrishon.co.il/article.php?id=2470











''מרכז פרס לשלום ושילטון''



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   22:05   03.03.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  65. האם האינטרס הפוליטי של עיתון הארץ מבלבל אותנו = סקר  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 03.03.05 בשעה 22:07 בברכה, פילוביץ שחף
 
יוסי ורטר ב "הארץ" (ראו להלן) מביא תוצאות סקר ו"מפרש" אותם.
סקר: 68.5% היו תומכים בהתנתקות לו היה נערך משאל עם; 27.6% היו מתנגדים
מאת יוסי ורטר
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=547763&contrassID=1

הקרב על המשאל
מרכז הליכוד אישר לפעול לקיום משאל עם;
סקר: 68.5% היו תומכים בהתנתקות במשאל
מאת מזל מועלם ושירות הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/547543.html

הוא מסכם שני מספרים (48.6 + 19) , ומגיע למסקנה כי 68% "מאמינים כי ראש הממשלה שרון יזם את תוכנית ההתנתקות ממניעים ענייניים".

"תוצאה" זו זוכה לפרסום חדשותי ברדיו.

אבל אנא, עיינו בכתבה ובטבלה המובאות כאן.



אפשר להבין כי ורטר מאמין שהטבלה שהוא מביא בעתון מייצגת התפלגות אחוזית של האוכלוסיה הנשאלת.

ואולם, אם נסכם את כל מספרי הטבלה נגיע לסך כולל של 154.2% .

מזה יוצא, שהנשאלים ענו למעשה על שאלות של מסכים/לא-מסכים, ולפי זה, אולי באמת ה-19% הסבורים כי "חל בשרון שינוי אידיאולוגי אמיתי" כלולים בין 48.6% המיחסים לו נימוקים ענייניים - אך בוודאי אינם נוספים עליהם!

האם לא היה זה האינטרס הפוליטי של "הארץ" שדחף לבלבול הזה?



http://tinyurl.com/3z8f7 @ http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   10:06   09.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  66. מעריב: מו''ל ´הארץ´ מסכן את ישראל  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 10.05.05 בשעה 07:50 בברכה, פילוביץ שחף
 
מעריב: מו"ל ´הארץ´ מסכן את ישראל
15:41, 8 מאי 2005 / כ"ט בניסן תשס"ה

ביום שישי פרסם שוקן מאמר פובליציסטי שבו קבע כי מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד. שוקן גם קרא לנישואי תערובת בין יהודים לבין ערבים ממדינות האזור.

מתקפה אידיאולוגית כבדה של מערכת העיתון מעריב על המו"ל של עיתון הארץ, עמוס שוקן. ביום שישי פרסם שוקן מאמר פובליציסטי שבו קבע כי מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד. שוקן גם קרא לנישואי תערובת בין יהודים לבין ערבים ממדינות האזור.

בתגובה לדברים החמורים נקט היום העיתון מעריב בצעד יוצא דופן כשהקדיש את מלוא טור "דעות" לביקורת על דברי שוקן. את המאמרים חיברו הכותבים הקבועים אמנון דנקנר, בן דרור ימיני ודן מרגלית. הצטרפו אליהם, הפרופ' אמנון רובינשטיין וגדי טאוב.

החמישה מותחים ביקורת חמורה על דברי שוקן. רובינשטיין מזהיר כי עמדתו של שוקן תביא לאבדן הרוב היהודי. הסופר גדי טאוב אומר "מאחורי ביקורתו של שוקן ישנו חזון שהולך וקונה לו אחיזה בקרב האליטה המשכילה בישראל:"חזון מדינת כל אזרחיה".

דנקנר כותב כי שוקן זומם "להביא, במסווה של שלום, לסוף קיומה של ישראל כמדינה יהודית". דן מרגלית כותב כי עמדת שוקן משקפת את הקו המערכתי של הארץ. הוא מזכיר כי העורך הקודם של העיתון, חנוך מרמרי, סולק משום "שהעז לחשוב שיאסר ערפאת נושא באחריות כבדה לשפך הדם".

בן דרור ימיני אומר "ה'שוליים' משתלטים על מרכז הבמה בישראל".
http://www.a7.org/news.php?id=111130


הארץ - עיתון של אנשי השמאל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5227&forum=gil
התקשורת בכלל וה- CNN בפרט........!!!

https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5403&forum=gil


להלן הכתבה שבגינה יצא קיצפם של רבים בתקשורת ובכלל:

עדכון אחרון - 17:34 08/05/05
האם ישראל רוצה שלום?
מאת עמוס שוקן

אריאל שרון מאוכזב מהשלום עם מדינות ערב: "בוא נראה את היחסים", הוא אומר בראיון ל"הארץ", "השלום שקיים היום הוא שלום בין מנהיגים. העמים מחרימים. במצרים החוגים האקדמיים, חוגי הסחר וארגונים מקצועיים מחרימים את ישראל... אותו דבר בירדן". השאיפה לשלום עם עמי ערב רצויה כשלעצמה, אבל במצב היחסים שבין ישראל לפלשתינאים יש אולי אינטרס ישראלי נוסף בשלום עם העמים, לא רק עם המנהיגים: שלום כזה יבודד את הפלשתינאים ויקל על ישראל לעצב את יחסיה אתם כרצונה. אולי גם בשל כך העמים מסרבים ליחסי שלום עם ישראל, מפעילים לחץ על מנהיגיהם, ונותנים גיבוי לפלשתינאים בעיצוב יחסיהם עם ישראל.

ישראל, גורם מרכזי בדאגה לרווחתם של יהודים בכל מקום, אינה צריכה להיות מופתעת, שעמי ערב חשים מחויבות לאינטרסים של הפלשתינאים בשטחים ובישראל. התיקון לחוק האזרחות - המונע מאזרח ישראלי, ובעיקר מערבי ישראלי, להתחתן עם בן או בת זוג שנולדו בשטחים הכבושים ולחיות עמם בישראל - יוצר אפליה קשה ויעמיק את החרמת ישראל על ידי עמי ערב. גזירה דומה על יהודים במדינה כלשהי היתה גוררת תגובה ישראלית קשה, ובצדק.

אסור שישראל תהיה מדינה יהודית לא דמוקרטית. מצב כזה פירושו כישלון הציונות. על ישראל לעשות מאמץ שיהיה בה רוב יהודי, ובמקביל להבטיח שאזרחיה יהיו שווי זכויות. לכאורה התיקון לחוק האזרחות הוא שוויוני. הוא מונע מבחור מחיפה לשאת נערה מרמאללה ולחיות עמה בחיפה ואינו מבחין בין יהודי לערבי. אבל ברור שאין הוא שוויוני: יהודים כמעט שאינם מתחתנים עם פלשתינאיות. בתיקון לחוק יש איפוא אפליה קשה ופגיעה בזכויות האזרח של ערביי ישראל, שהמאגר הטבעי של בני הזוג שלהם הוא גם הפלשתינאים בשטחים.

כשחוקק התיקון טענו תומכיו, כי הוא נועד למנוע הסתננות טרוריסטים לישראל במסווה של נישואים. זה נימוק קלוקל: אחריות השב"כ למניעת הסתננות טרוריסטית מחייבת פעולה פרטנית, לא גורפת, ותפקיד השב"כ לאפשר זכויות אזרח בישראל, לא לפגוע בהן. זה גם נימוק שקרי. ספק אם מקרי טרור היו נמנעים, גם אילו היה החוק בתוקף כל הזמן. כשבאו עכשיו הממשלה והכנסת להאריך את תחולת החוק יצא המרצע מן השק: לא במניעת טרור מדובר, אלא במניעת כניסת פלשתינאים לישראל כדי שלא יופר המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים במדינה.

מצדדי החוק נתלו בתיקוני חקיקה שהתקבלו באחרונה בדנמרק ובהולנד. בדנמרק התיקון מונע מאלה שאינם קשורים קשר עמוק לדנמרק להתאזרח בה או אף לשבת בה, ומדובר בעיקר, אך לא רק, במוסלמים. בהולנד התיקון לחוק מונע התאזרחות או תושבות ממי שאינו מעורה באורח החיים והתרבות ההולנדיים. גם שם המטרה מניעת התאזרחותם של מוסלמים במסגרת איחוד משפחות, אם כי החקיקה חלה גם על אחרים. בשני המקרים עלולה החקיקה הזאת למנוע מדנים או מהולנדים להביא את בני זוגם שאינם דנים או הולנדים להתגורר בארצם. אוהבים אצלנו להיתלות ב"מתוקנות שבמדינות העולם" ולוותר על בחינה ביקורתית של התנהגותן; ומי, לכאורה, מתוקנות יותר משתי מדינות אלה?

אלא שמדנמרק והולנד על ישראל ללמוד משהו אחר. שלא כמו שם, לישראל יש משימה, והיטיב להגדירה ראש הממשלה: שלום בין העמים, לא רק בין המנהיגים. זה נכון ליחסינו עם מדינות ערב ועם הפלשתינאים, ולא פחות מכך - ליחסינו עם ערביי ישראל. מה יותר שלום בין העמים מאלפי סטודנטים מצרים, ירדנים, ופלשתינאים באוניברסיטאות של ישראל, ומאלפי סטודנטים ישראלים באוניברסיטאות ערביות? ומה יותר שלום בין העמים ממה שעשוי לנבוע מכך: נישואים בין צעירים ישראלים, יהודים כערבים, לבין צעירים מן המדינות השכנות ומפלשתין?

השאיפה לשלום מחייבת, שערביי ישראל יהיו חלק אינטגרלי ומעורב בחברה הישראלית (ולא "מגזר") ושפלשתינאים ופלשתינאיות, מצרים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. זה ייתכן במסגרת של משפחות ערביות, אך גם מאפשרות של משפחות מעורבות (בן/בת זוג יהודי עם בן/בת זוג ערבי) לא צריך להירתע, ושאולי יחיו במסגרות כאלה גם ישראלים בפלשתין, במצרים ובירדן ובכל ארץ שנעשה אתה שלום.

השמירה על רוב יהודי תחייב הבחנה בין אזרחות לבין תושבות. אבל מי שבאמת שואף לשלום בין העמים צריך לראות לנגד עיניו את המודל של דנמרק והולנד כחברות באיחוד האירופי. אזרחי מדינות האיחוד יכולים לחיות ולעבוד בכל אחת ממדינותיו. ממילא בני זוג ממדינות שונות באיחוד יכולים להינשא ולחיות באחת מארצות האיחוד לפי בחירתם. האזרחות נשארת, או יכולה להישאר, לכל אחד מבני הזוג על פי המדינה שבה הוא אזרח מלכתחילה.

מי ששואף לשלום בינינו לבין הפלשתינאים ועמי ערב צריך להבין, שזאת, במידה רבה, משמעותו של שלום כזה. התיקון לחוק האזרחות - לבד מהיותו מפלה, לא דמוקרטי, ואשר הופך את ישראל למדינת אפרטהייד - חותר תחת השאיפה לכונן שלום כזה בינינו לבין ערביי ישראל, ובינינו לבין הפלשתינאים ועמי ערב. בעיקר הוא מעורר את השאלה, האם ישראל באמת רוצה את השלום שראש הממשלה מדבר עליו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/572972.html

http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
-"זה לא יקרה -זה לא יהיה...."-



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   08:10   17.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  68. שופר ניוז: מחיר ה''שלום'' - ''בפני שוקן שבורה''  
בתגובה להודעה מספר 66
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 17.05.05 בשעה 08:12 בברכה, פילוביץ שחף
 

בפני שוקן שבורה

שיא הנכור: מאמר מערכת ב'הארץ' קורא לנשואי תערובת עם ערבים
מדינת ישראל של אחרי המנגלים והחגיגות נצבת על פי תהום * התוהו ובוהו הפנימי מביא את התקשורת לגרור את העם לאבוד עצמי מוחלט * ''מחיר שלום'' החדש של עורך 'הארץ' עמוס שוקן: נשואים בין יהודים, פלסטינים מצרים וירדנים * ''מחיר השלום'' החדש של העתונאי אמנון אברמוביץ: שמירה על שרון מפני פגיעות...משפטיות * במקביל התקשורת אינה מניחה את ידה ממתן גבוי לשונאי ומשחירי ישראל * עורך 'מעריב' אמנון דנקנר: מדובר ב''עלבון לאינטליגנציה... גיבוב של טיעונים חסרי קשר ופשר במבנה בלתי-לוגי''


עורך `הארץ` עמוס שוקן
16/05/2005 ShofarNews


העתונאי דן מרגלית: "סוף סוף יצא המרצע מן השק. עמוס שוקן הוציא את עצמו ואת הארץ ממעגל ההסכמה היהודי האחרון"


העתונאי אמנון אברמוביץ: "מי שהקים את כל המפעל הזה (של ההתישבות בשטחים) זה שרון. אם באה עליו רוח טובה לקראת סוף ימיו והוא מוכן להוריד את זה, צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים אלא גם מפני דגלים משפטיים"


עורך `מעריב` אמנון דנקנר


????

בשבועות האחרונים מתחיל לעלות לדיון צבורי הרקע האמיתי של תכנית ההתנתקות. אט אט מתבהרת התמונה ואנו מבינים יותר ויותר שלנסיגה החד-צדדית מישובי גוש קטיף, זו שמעולם לא ניתן לה הסבר, ישנו רקע אידיאולוגי מוצק. הוא לאו דוקא ביטחוני, הוא אפילו לא מדיני או פוליטי, כי אם בעיקר – רוחני.
ככל שנוקפים הימים ומתפזרים הערפילים, ניתן לחוש ביתר ודאות: 'תכנית ההתנתקות' היא בעצם טקס קבורה של הציונות החילונית. אותה ציונות שבנתה את המדינה, שהביאה ארצה עולים מכל הגלויות, שהקימה את הצבא והובילה את עם-ישראל בכל מאה השנים האחרונות - היא גם זאת שכורה בור למעשי ידיה.
ההתנתקות מישובי גוש קטיף היא רק סימפטום להתנתקות כוללת מחזון המדינה היהודית, מחזון ההתישבות ועבודת הכפים. לפי התנהלות ראש הממשלה – גם מחזון המדינה הדמוקרטית... היא מסמלת מעבר אל ה'פוסט-ציונות', שנעה מן השוליים הנדחים אל עבר המרכז וכובשת, בהדרגה, מעמד בקרב האליטה. המדינה היהודית הופכת ל'מדינת כל אזרחיה' ובית המשפט העליון קובע 'מיהו יהודי' ולאיזה מרחק או גובה צריך ''לקפוץ'', כדי שהגיור יהיה יותר אינסטנט מפודינג.
התפיסה החדשה, אותה מעלים על נס אבירי החופש והמוסר הינה גישה חילונית-ליברלית, פוסט-מודרנית ופוסט-ציונית, ההופכת לעתים, אולי מבלי משים, אף למופקרת ואנטי-ציונית בעליל. הפוסט - מודרניזם שטען בראשית דרכו כי אי-אפשר לקבוע מהי אמת, מהו צדק ומהו יופי, התהפך ברבות הימים ועבר לטעון כי, למעשה, אין אמת, צדק ויופי! מכאן קצרה הדרך להרס כל אידיאל - עליו נבנו והושתתו יסודותיה של מדינת ישראל.
בזה אחר זה שחט השמאל את כל הפרות הקדושות: זה החל במכתבי סרבנים – ''מצפוניסטים'' ומצפניסטים - המשיך בהלשנות לבית הדין הבינלאומי על 'פשעי מלחמה', כביכול, של קציני צה''ל, בהעלאתו על נס של 'מצעד גאוה' מביש, בהכרה בסוטים, בבג''ץ קציר ובגיורי הקפיצה והרשימה עוד ארוכה.

מאמר מערכת ב'הארץ'

"השאיפה לשלום מחייבת, שערביי ישראל יהיו חלק אינטגרלי ומעורב בחברה הישראלית... שפלסטינים ופלסטיניות, מצרים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. זה יתכן במסגרת של משפחות ערביות, אך גם של משפחות מעורבות - בן/בת זוג יהודי עם בן/בת זוג ערבי. לא צריך להרתע ושאולי יחיו במסגרות כאלה גם ישראלים בפלסטין, במצרים ובירדן ובכל ארץ שנעשה אתה שלום"

החלוצים של פעם

על רקע כל אלה, נראים היום מתישבי גוש קטיף והשומרון - יותר מתמיד, יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה - כמו החלוצים האמיתיים של פעם, עובדי כפים ועובדי אדמה. אידיאליסטים מלאי מרץ ושמחת חיים, עורכים היום את קרב חייהם דוקא מול אותו צבור שהיה בעצמו החלוץ, בענינים שונים, שהלך לפני המחנה והפך היום למעין מפלצת הבולעת ומשחיתה את כל מה שבנתה בעבר.

גם השמאל התקומם

השופר המרכזי של התפיסה הזו הוא ה'עתון לאנשים חושבים', שמאמר המערכת שלו בשבוע שעבר הצליח להפתיע ולהקפיץ מרבצם אפילו אנשי שמאל בולטים. עמוס שוקן, מו''ל 'הארץ', המשמש פה לאליטה השמאלנית, החילונית, כותב שם כך:
''השאיפה לשלום מחייבת, שערבי ישראל יהיו חלק אינטגרלי ומעורב בחברה הישראלית... שפלסטינים ופלסטיניות, מצרים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. זה יתכן במסגרת של משפחות ערביות, אך גם של משפחות מעורבות - בן/בת זוג יהודי עם בן/בת זוג ערבי. לא צריך להרתע ושאולי יחיו במסגרות כאלה גם ישראלים בפלסטין, במצרים ובירדן ובכל ארץ שנעשה איתה שלום''
אין פה טעות. המוציא לאור והבעלים של העתון השלישי בגודלו במדינה אכן קורא במאמרו לנשואי תערובת של יהודים עם ערביי ישראל ועם שכננו במדינות הסמוכות. לדידו של שוקן זה, גם הויתור על הזהות היהודית היא דרך לגיטימית להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית...

באותו גליון ממש, מפרסם 'מוסף הארץ' כתבה אוהדת – ואיך לא? - בת 5 עמודים על ד''ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה. שמו של ד''ר פפה עלה לאחרונה לכותרות בעקבות חרם האקדמיה הבריטית על אוניברסיטאות חיפה ובר-אילן, חרם אותו יזם ועודד הפה הכפול הזה. שאיפתו האמיתית של האיש הזה היתה להוביל חרם על כלל המוסדות האקדמיים בישראל, אלא שמשימתו צלחה חלקית. עמיתיו הבריטים הלכו איתו רק את מחצית הדרך והסתפקו (בינתים) בחרם על אוניברסיטת בר-אילן, המקיימת קשרים עם המכללה (שאמורה להפוך לאוניברסיטה) באריאל שמעבר לקו הירוק ועל אוניברסיטת חיפה, בגלל יחסה ל...ד''ר פפר בעצמו.
ד''ר פפר, יציר כפיה של האקדמיה הישראלית, אינו מתביש להגדיר את עצמו כאנטי-ציוני. על-אף שמיקם עצמו כל כך רחוק בקרן זוית השמאל – מעניק לו 'מוסף הארץ' במה רחבה להצגת דעותיו ובאהדה רבה, הגובלת בחמלה, אף מציין כי האיש, נעבעך, מנודה מחבריו, מקבל איומים בטלפון ומושמץ בעתונות הישראלית.
ראוי לציין שבסוגיות האחרונות מצא את עצמו עתון 'הארץ' לבד במערכה. עתון מעריב, שאיננו נחשד, חלילה, באהדה למפעל ההתישבות או ליהדות הדתית, התיצב באומץ למאבק פובליציסטי והקדיש את כל מאמרי הדעות שלו בראשית השבוע למתקפה מוחצת נגד שוקן. ''סוף סוף יצא המרצע מן השק'' כותב דן מרגלית, ''עמוס שוקן הוציא את עצמו ואת הארץ ממעגל ההסכמה היהודי האחרון''. עורך העתון, אמנון דנקנר, מגדיר את מאמרו של שוקן ''עלבון לאינטליגנציה... גיבוב של טיעונים חסרי קשר ופשר במבנה בלתי-לוגי''. אבל, יאמר מיד, אף אחד מכלי התקשורת איננו יכול לרחוץ בנקיון כפיו.

עיוות תקשורתי

מזה חדשים ארוכים עדה הארץ ועדים אזרחיה להתגייסות טוטאלית של התקשורת למען הצלחתה של תכנית ההתנתקות. כל ישוב, ששמו עולה כמועמד לקליטת תושבי הגוש, זוכה לתמונת ענק בעמודיהם הראשיים של העתונים הגדולים. ישובי גוש-קטיף, אליבא דאותם עורכים, נדמים לפעמים כאילו הם עדין מיושבים על-ידי קראוונים בדיונות חול נדחות. כאשר כמה אלפי אנשים יוצאים מביתם, כדי לשמוע את פזמוני אביב גפן יחשב הדבר להפגנת ענק של הרוב הדומם ואילו מאות אלפי אנשים הנוסעים עשרות ומאות קלומטרים להזדהות עם גוש קטיף וישובי צפון השומרון, יסוקרו בעמודים הפנימיים, כמובן תוך הבלטת העובדה, הבלתי רלוונטית במובהק, שגם אחיו של יגאל עמיר היה ביניהם... יום אחרי יום מפרסמים העתונים היומים 'ספינים' מבית מדרשו של ראש הממשלה, ממש כאילו היו בטאוני חצר של מפלגת השלטון באחת ממדינות ערב הסמוכות, או בעולם השלישי.
לפני מספר שבועות ערך מכון ון-ליר בירושלים כנס בנושא תקשורת. שם הדהים אמנון אברמוביץ', עתונאי הנחשב בכיר והוא גם הפרשן הפוליטי של ערוץ 2, בוידוי עצמי. לא שהדברים לא היו ידועים עד לאותו יום ולא שהיה בהם חדוש ובכל זאת השמיע בקול את מה שמותר היה עד לאותו היום לדבר רק במסגרת הברנז'ה, בסבובי בארים בתל-אביב. כן, כן, הוא אמר מבלי להתבלבל, מותר ואף צריך להשתמש בתקשורת לקדום אינטרסים פוליטיים יקרים. ''מי שהקים את כל המפעל הזה (של ההתישבות בשטחים) זה שרון. אם באה עליו רוח טובה לקראת סוף ימיו והוא מוכן להוריד את זה, צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים אלא גם מפני דגלים משפטיים''.
משהו פה לא ברור? שחיתות, מנויים פוליטיים, גניבת לב הבוחרים, רמיה – על הכל יכולה להיות מחילה וסליחה וכפרה, בתנאי, כמובן, שמי שעומד בראש המדינה יבצע מהלכים פוליטיים כלבבי.
במילים אלו מודה בעצם אברמוביץ בטענת הימין המפורסמת בדבר נטייתה המסורתית של התקשורת לצד השמאלי של המפה. תשקורת עוינת, קראו לזה פעם. אברמוביץ הזה גם מוסיף דברי שכנוע, כדי שלא נטעה: מכיון ששרון הוא היחיד שיכול לבצע את תכנית ההתנתקות ''יש לשמור עליו כמו אתרוג. גם עם קופסה אטומה, גם עם ספוגית וגם עם צמר-גפן''. אכן, משל ומילים כדורבנות.
השבוע הוכיח לנו גם סגן ראש הממשלה איך כדאי וראוי שבעל תפקיד מרכזי בתקשורת הממלכתית יישר קו עם השר הממונה, שאוהב מאד מיקרופונים ומצלמות. אולמרט, בסיוע שרי ממשלה, שילח אל ביתו, לראשונה בתולדות המדינה, את מנכ''ל רשות השדור, שיחפש לעצמו עבודה חדשה.
מישהו צריך לעשות פה סדר. דמוקרטיה - כבר אמרנו?...


בתקשורת ישנים חזק
''אפילו השאלה הגורלית מה בדיוק יעשה בבתי המתישבים לאחר הפנוי זכה לדיון צבורי רחב יותר מאשר הרציונל שמאחורי הפנוי עצמו''. עתונאים מספרים על עצמם

באחור של שנה ורגע לפני תחילת בצוע תכנית הגרוש של שרון, נזכר כתב העת 'העין השביעית' היוצא על ידי 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', להקדיש גליון שלם לסוגית הכסוי, או ליתר דיוק העדר הכסוי התקשורתי, של התכנית המדינית הדרמטית ביותר שנחתה על מדינת ישראל בעשור האחרון.

תחת הכותרת ''האם התקשורת משתפי''ת''?, מנתחים עשרות מבכירי התקשורת הישראלית את הסיקור העתונאי של תכנית ההתנתקות וספיחיה מכל זוית אפשרית.

כצפוי, חלקם אינם מצליחים למצא כל דופי בהתנהלות התקשורת. לדידם, כלב השמירה של הדמוקרטיה, זה שאמור להתיחס בספקנות ובחשדנות למעשי השלטון, עשה מלאכתו נאמנה. עובדה שדוברי הימין קבלו במה עתונאית כדי להביע את כאבם בפומבי. חוץ מזה, מיתמם העתונאי ב. מיכאל, הרי עמודי העתונים גדושים בטריווית התנתקות.

החל מ'תכנית ניצנים' והיקף תשלומי הפצויים שיקבלו המגורשים, דרך תאורים מפורטים של הערכות כחות הפנוי וכלה בסוגית הסרבנות ובמעלליהם של חוסמי הכבישים, תכנית ההתנתקות מצליחה לספק לעורכי העתונים בישראל זרם בלתי פוסק של אייטמים מענינים שממלאים את עמודי החדשות למכביר.

אכן, נראה שהתקשורת מוכנה לעסוק בכל פַן של התכנית ובלבד שתיפטר מהצורך לדון בתכנית עצמה. אפילו השאלה הגורלית מה בדיוק יעשה בבתי המתישבים לאחר הפנוי זכה לדיון צבורי רחב יותר מאשר הרציונל שמאחורי הפנוי עצמו. את השתיקה המוזרה שאחזה בתקשורת בכל הנוגע לתכנית ההתנתקות היטיב לתאר הכתב המדיני של גלי צה''ל קווה שפרן.

שפרן מתאר את חווית הטיסה לארה''ב במהלך בקורו האחרון של שרון אצל הנשיא בוש.

''בדרך כלל'', הוא כותב, ''נעים מאד להתהדר בתואר כתב מדיני: הטיסות עם שרון, השרים, השגרירים, אתם יודעים. אבל אם לעצור לרגע ולדון את עצמי ברותחין, הרי שבימים אלה התואר 'כתבנו המדיני' שמוצמד לשמי מונח עלי כעול ונשמע לאוזני כמעט כמו כנוי לא מחמיא. כמו תזכורת שמושמעת בכל מהדורת חדשות כדי שלא נשכח מי כאן ''האשם''. מי לא ביצע כראוי את תפקידו.

אני הייתי בין אלה שבשנה האחרונה היו אמורים לספר מהי תכנית ההתנתקות, למה היא נוצרה, איך היא תיושם ולדון בהבטיה השונים ובתפקודו של ראש הממשלה.

נכשלתי. נכשלנו. ואין הרבה נחמה בכך ששותפי לכשלון הם בכירי הכתבים בישראל שישנים עכשיו כאן לידי. הכשלון כמו נולד מהמטוס הזה - מהערבוב הנעים, אך המסוכן כל–כך, בין פמלית ראש הממשלה לעתונאים. מכך שכולנו טסים עכשיו כמו משפחה גדולה ומאושרת שמדי פעם אחד מבניה מנסה להעז ולמרוד באבא שרון הגדול רק כדי להרגיש עצמאי. כולנו טסים ביחד כבר שנה וחצי, בערבוב לא נסלח בין עתונאים לשלטון, לעבר היעד שראש המשפחה הציב - ההתנתקות.

אני חושב שבכל–כך הרבה חניות ביניים הייתי צריך לרדת מהטיסה הזאת. הרי בין אם אתה מאמין ביעד ובין אם לא - צריך לשאול שאלות.

תחילה לגבי תהליך קבלת ההחלטות: השקר של שרון, שהתחייב לקבל את תוצאות המשאל לגבי ההתנתקות. זו היתה הזירה הדמוקרטית הכמעט יחידה שבה יכלו המתנחלים להיאבק נגד התכנית שגיבש האיש שבו בחרו לתפקיד כדי שיוציא לפועל אג'נדה שונה לגמרי. אבל כולנו שתקנו כששרון הפסיד במשאל והמשיך לקדם את תכניתו. שתקנו והמהמנו משהו לא ברור על הליכודניקים שלא מיצגים את העם וכו'. שתקנו כששרון פיטר שרים בממשלה כדי ליצור רוב להתנתקות. נזפנו בבני אלון שלא מיהר להתיצב לקבל את מכתב הפטורים, אבל את הבקורות של בג''ץ על המהלך הצנענו. שתקנו גם כששרון הקים ממשלה ברוב ערבי, כשחילק שלמונים לחרדים ולשינוי. כשאיים, לחץ ושיחד בג'ובים ח''כים כדי שיתמכו בו.

ואיפה היינו כשהתבררו פרשות השחיתות לכאורה של משפחת שרון? האם בשם ההתנתקות מותר גם לעבור על החוק? האם מפני שהתקשורת בכללותה תומכת בתכנית ההתנתקות מותר לה להעלים עין ממה שלא מתאים לממוש התכנית של שרון? גם אם זה אומר לאפשר לשרון לפטר ולהפטר מכל שר, רמטכ''ל וראש שב''כ שלא מסכימים לעמדתו?

נכון, לא רק אנחנו, הכתבים המדיניים, החרשנו. גם הרמטכ''ל, גם ראש השב''כ, גם עמוס גלעד, גם גיורא איילנד (שכתב את התכנית למרות שהוא לא תומך בה) - כולם הפכו לחלק מהמשפחה שטסה ביחד ולא באמת העזה לפתוח בפומבי את פיה במחאה, מחשש להדחה. גם לשרי הממשלה אפשרנו להצטרף למנזר השתקנים: נתניהו, סילבן שלום ודומיהם, שעד היום לא ממש ברור מה דעתם על התכנית. כמו בחצר ביזנטית קודמו מקורבי 'הבן של' בצבא, בשלטון ובכלכלה - ואנחנו שתקנו. את כל ההחלטות קבל שרון לבד ועיקר מתוכן את דעות השרים והמלצות ראשי הצבא. יש בזה אומץ מנהיגותי, אבל כשאין לשרון אפילו מנהל לשכה ושום פורום מקצועי לקבלת החלטות, זה כבר מזכיר סוג אחר של משטר.

''בהליך דורסני שרון פגע אנושות בנורמות הדמוקרטיה הבסיסיות ביותר'', זועקים המתנחלים, אבל מובן שקשה להתיחס אליהם ברצינות אחרי התיחסותם שלהם לחוקי הדמוקרטיה שלפתע, בצדקנות ובציניות, הם הפכו לאביריה. גם ברעיון משאל העם זלזלנו רק מפני שתומכיו היו המתנחלים, שלא הדמוקרטיה אלא שמירה על 'ארץ הקודש' עמדה לנגד עיניהם. אבל איפה היינו אנחנו - כלבי השמירה? האם מהלך הסטורי וכואב כל–כך צריך להעשות בכזה אופן''?

''השאלות הן לא רק ערכיות–דמוקרטיות, הן גם מדיניות–אופרטיביות. נתנו לראש המשפחה לקבוע את סדר–היום שלנו מבלי שבאמת דנו בשאלות החשובות והמשעממות הנוגעות להתנתקות (שם יח''צני שכולנו אימצנו בחום): מה קורה ביום שאחרי ההתנתקות מהרצועה? מי ישלוט בעזה? מה השלב הבא ביהודה ושומרון? האם זה ''עזה סוף'' או ''עזה תחילה''? מה יהיה מעמד השטחים שיפונו? האם הפנוי נחשב בכלל לסוף הכבוש? מה המשמעות של נסיגה מוחלטת בעזה לקווי 67'? מה יקרה אם אזהרתו של ראש השב''כ תתממש והקסאמים ינחתו באשקלון? למה אין פתרונות דיור למפונים? ובכלל, מה באמת שרון רוצה ומתכנן''..?

ההסטוריה, בנגוד לבטוי המקובל, לא תשפוט; היא תשכח. יש לה נאשמים הרבה יותר משמעותיים ממני. לכן עלי לשפוט את עצמי. נכון, יחד עם עמיתי מהתקשורת עסקנו ברבות מהשאלות ודנו במרבית הנושאים. אני יכול בקלות להמשיך להסתתר מאחורי גבם הרחב והמנוסה של עמיתי, אולם במבט כולל על התהליך אני חש שנכשלתי. היה עלי לעשות יותר. נכשלתי וכעת אני מבצע את שלב ההתנקות מההתנתקות. הרי בדברים שאני כותב עכשיו אני מנסה בעיקר לנקות את מצפוני.

''נכשלנו בתפקידינו'', מסכם שפרן, ''התפעמנו כל–כך מהעובדה ששרון, אבי ההתנחלויות, מעצב את גבולות המדינה תוך פנוי תומכיו ההסטוריים מעזה, עד שמרוב התפעמות שכחנו שהוילון בין העתונאים לראש הממשלה אמור להיות סגור''.
http://www.shofarnews.co.il/



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
   15:36   11.05.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  67. העין השביעית: ''האם התקשורת משת''פית?''  
בתגובה להודעה מספר 0
 

כולנו טסים ביחד כבר שנה וחצי, בערבוב לא נסלח בין עיתונאים
לשלטון, לעבר היעד שראש המשפחה הציב - ההתנתקות

וילון כחול דק, שמישהו שכח לסגור, מפריד בין המחלקה הראשונה לשנייה במטוסו של ראש הממשלה. במחלקה הראשונה יושב אריאל שרון ואיתו יועציו הבכירים. מעברו השני של הווילון אנחנו - עיתונאים, מאבטחים ועוד כמה אנשי משרד ראש הממשלה שצורפו לפמליה. מדי דקותיים חולף מישהו מבעד לווילון, לעתים זה הדובר אסי שריב עם מסר לכתבים, פעם זו דיילת שמגישה ארוחה ופעם זה היועץ המדיני, שלום תורג'מן, שחולף בין המושבים לקצה האחורי של המטוס למסור לנציגי מחלקת התרגום מסמך מדיני שאנחנו העיתונאים היינו מוכנים לעשות הכל כדי לקבל לידינו. את הספר שהכנתי לטיסה השאלתי למרית, מזכירתו המיתולוגית של ראש הממשלה, אז אני מנצל את הזמן לכתיבה.

אני מנסה להבין מה מקורו של אותו גוש עמום בבטני שמונע ממני לצפות בסרט בשלווה או ללכת לישון.

על מסכי הטלוויזיה מוקרן הסרט "אושן 12". "תגיד", אני שואל את אחד מיועצי ראש הממשלה שחולף לידי: "רוה"מ רואה את הסרט?", "נראה לך?", הוא צוחק, "אריק הלך לישון", ובדרכו חזרה למחלקה הראשונה שוכח גם הוא להסיט את הווילון. גם כאן לאט לאט כולם פורשים לישון. בני המזל שהגיעו למטוס ראשונים משתרעים על שלושה מושבים, השאר מסתפקים בשניים. דממה במטוסו של ראש הממשלה.

מדוע איני ישן? מדוע אין בי הריגוש, אותה התפעמות קלה המלווה אותך במטוסו של ראש הממשלה גם אחרי שלוש שנים בתפקיד, אותה תחושה נעימה של חשיבות עצמית וגאווה על שהנך חלק מיושבי המטוס הזה?

האמת היא שאני מרגיש בדיוק להפך - מבוכה לא מוסברת. בדרך–כלל נעים מאוד להתהדר בתואר כתב מדיני: הטיסות עם שרון, השרים, השגרירים, אתם יודעים. אבל אם לעצור לרגע ולדון את עצמי ברותחין, הרי שבימים אלה התואר "כתבנו המדיני" שמוצמד לשמי מונח עלי כעול, ונשמע לאוזני כמעט כמו כינוי לא מחמיא. כמו תזכורת שמושמעת בכל מהדורת חדשות כדי שלא נשכח מי כאן "האשם". מי לא ביצע כראוי את תפקידו.


אני הייתי בין אלה שבשנה האחרונה היו אמורים לספר מהי תוכנית ההתנתקות, למה היא נוצרה, איך היא תיושם, ולדון בהבטיה השונים ובתפקודו של ראש הממשלה.

נכשלתי. נכשלנו. ואין הרבה נחמה בכך ששותפי לכישלון הם בכירי הכתבים בישראל שישנים עכשיו כאן לידי. הכישלון כמו נולד מהמטוס הזה - מהערבוב הנעים, אך המסוכן כל–כך, בין פמליית ראש הממשלה לעיתונאים. מכך שכולנו טסים עכשיו כמו משפחה גדולה ומאושרת שמדי פעם אחד מבניה מנסה להעז ולמרוד באבא שרון הגדול רק כדי להרגיש עצמאי. כולנו טסים ביחד כבר שנה וחצי, בערבוב לא נסלח בין עיתונאים לשלטון, לעבר היעד שראש המשפחה הציב - ההתנתקות.

אני חושב שבכל–כך הרבה חניות בינתיים הייתי צריך לרדת מהטיסה הזאת. הרי בין אם אתה מאמין ביעד ובין אם לא - צריך לשאול שאלות.

תחילה לגבי תהליך קבלת ההחלטות: השקר של שרון, שהתחייב לקבל את תוצאות המשאל לגבי ההתנתקות. זו היתה הזירה הדמוקרטית הכמעט יחידה שבה יכלו המתנחלים להיאבק נגד התוכנית שגיבש האיש שבו בחרו לתפקיד כדי שיוציא לפועל אג'נדה שונה לגמרי. אבל כולנו שתקנו כששרון הפסיד במשאל והמשיך לקדם את תוכניתו. שתקנו והמהמנו משהו לא ברור על הליכודניקים שלא מייצגים את העם וכו'. שתקנו כששרון פיטר שרים בממשלה כדי ליצור רוב להתנתקות. נזפנו בבני אלון שלא מיהר להתייצב לקבל את מכתב הפיטורים, אבל את הביקורות של בג"ץ על המהלך הצנענו. שתקנו גם כששרון הקים ממשלה ברוב ערבי, כשחילק שלמונים לחרדים ולשינוי. כשאיים, לחץ ושיחד בג'ובים ח"כים כדי שיתמכו בו. ואיפה היינו כשהתבררו פרשות השחיתות לכאורה של משפחת שרון? האם בשם ההתנתקות מותר גם לעבור על החוק? האם מפני שהתקשורת בכללותה תומכת בתוכנית ההתנתקות מותר לה להעלים עין ממה שלא מתאים למימוש התוכנית של שרון? גם אם זה אומר לאפשר לשרון לפטר ולהיפטר מכל שר, רמטכ"ל וראש שב"כ שלא מסכימים לעמדתו?

נכון, לא רק אנחנו, הכתבים המדיניים, החרשנו. גם הרמטכ"ל, גם ראש השב"כ, גם עמוס גלעד, גם גיורא איילנד (שכתב את התוכנית למרות שהוא לא תומך בה) - כולם הפכו לחלק מהמשפחה שטסה ביחד ולא באמת העזה לפתוח בפומבי את פיה במחאה, מחשש להדחה. גם לשרי הממשלה אפשרנו להצטרף למנזר השתקנים: נתניהו, סילבן שלום ודומיהם, שעד היום לא ממש ברור מה דעתם על התוכנית. כמו בחצר ביזנטית קודמו מקורבי "הבן של" בצבא, בשלטון ובכלכלה - ואנחנו שתקנו. את כל ההחלטות קיבל שרון לבד, ועיקר מתוכן את דעות השרים והמלצות ראשי הצבא. יש בזה אומץ מנהיגותי, אבל כשאין לשרון אפילו מנהל לשכה ושום פורום מקצועי לקבלת החלטות, זה כבר מזכיר סוג אחר של משטר.

"בהליך דורסני שרון פגע אנושות בנורמות הדמוקרטיה הבסיסיות ביותר", זועקים המתנחלים, אבל מובן שקשה להתייחס אליהם ברצינות אחרי התייחסותם שלהם לחוקי הדמוקרטיה שלפתע, בצדקנות ובציניות, הם הפכו לאביריה. גם ברעיון משאל העם זלזלנו רק מפני שתומכיו היו המתנחלים, שלא הדמוקרטיה אלא שמירה על "ארץ הקודש" עמדה לנגד עיניהם. אבל איפה היינו אנחנו - כלבי השמירה? האם מהלך היסטורי וכואב כל–כך צריך להיעשות בכזה אופן?
השאלות הן לא רק ערכיות–דמוקרטיות, הן גם מדיניות–אופרטיביות. נתנו לראש המשפחה לקבוע את סדר–היום שלנו מבלי שבאמת דנו בשאלות החשובות והמשעממות הנוגעות להתנתקות (שם יח"צני שכולנו אימצנו בחום): מה קורה ביום שאחרי ההתנתקות מהרצועה? מי ישלוט בעזה? מה השלב הבא ביהודה ושומרון? האם זה "עזה סוף" או "עזה תחילה"? מה יהיה מעמד השטחים שיפונו? האם הפינוי נחשב בכלל לסוף הכיבוש? מה המשמעות של נסיגה מוחלטת בעזה לקווי 67'? מה יקרה אם אזהרתו של ראש השב"כ תתממש והקסאמים ינחתו באשקלון? למה אין פתרונות דיור למפונים? ובכלל, מה באמת שרון רוצה ומתכנן?

חשוב מזה: בחודשים האחרונים התמקד סדר–היום שלנו כמעט רק בהתנתקות. התעלמנו משינוי לא פחות אסטרטגי שהתחולל באזור - מות ערפאת. מותו של האיש ששרון האשים תמיד כאחראי היחיד (והלא רלבנטי) להעדר רגיעה במזרח התיכון. לכאורה מות ערפאת אמור היה לשנות הכל ולאפשר חזרה לתהליך מדיני. בזמנו טען שרון בעצמו שאם יהיה פרטנר, הוא יגנוז את ההתנתקות ויבצע את מפת הדרכים; אבל כשם ששרון התעלם ממות ערפאת, גם אנחנו די התעלמנו ובינתיים החמאס הולך ומתחזק.

כולנו ישנים כאן במטוס ראש הממשלה, כשמבעד לווילון הפתוח למחצה ניתן לראות דיילת מוזגת משקה לשרון.

ההיסטוריה, בניגוד לביטוי המקובל, לא תשפוט; היא תשכח. יש לה נאשמים הרבה יותר משמעותיים ממני. לכן עלי לשפוט את עצמי. נכון, יחד עם עמיתי מהתקשורת עסקנו ברבות מהשאלות ודנו במרבית הנושאים. אני יכול בקלות להמשיך להסתתר מאחורי גבם הרחב והמנוסה של עמיתי, אולם במבט כולל על התהליך אני חש שנכשלתי. היה עלי לעשות יותר. נכשלתי וכעת אני מבצע את שלב ההתנקות מההתנתקות. הרי בדברים שאני כותב עכשיו אני מנסה בעיקר לנקות את מצפוני.

נכשלנו בתפקידנו. התפעמנו כל–כך מהעובדה ששרון, אבי ההתנחלויות, מעצב את גבולות המדינה תוך פינוי תומכיו ההיסטוריים מעזה, עד שמרוב התפעמות שכחנו שהווילון בין העיתונאים לראש הממשלה אמור להיות סגור.

קווה שפרן הוא הכתב המדיני של גלי–צה"ל
http://www.idi.org.il/hebrew/seventheye/article.asp?id=2432



http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום שני כ''ט בכסלו תשע''א    07:37   06.12.10   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  69. תודה רבה לניצן אור על שיחזור האשכול החשוב הזה !!!  
בתגובה להודעה מספר 0
 


פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום חמישי כ''ו באלול תשע''ב    08:04   13.09.12   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  70. עיתון ''מעריב'' במתקפה כנגד עיתון ''הארץ'': קשר מטריד עם הנאצים  
בתגובה להודעה מספר 0
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 13.09.12 בשעה 08:18 בברכה, פילוביץ שחף
 
NirOz
חבר מתאריך 1.4.12
2249 הודעות, 23 מדרגים, 46 נקודות. ראה משוב יום חמישי כ''ו באלול תשע''ב 03:10 13.09.12


עיתון ''מעריב'' במתקפה כנגד עיתון ''הארץ'': קשר מטריד עם הנאצים

התמיכה בהיטלר בראשית שנות השלושים • הקשר העסקי המטריד עם הנאצים ורכישת נכסי היהודים • הסכסוכים הפנימיים בתוך המשפחה • ההחלטה הלא כלכלית לקנות חלק מעיתון "הארץ" • האם אלפרד דומונט, הבעלים של ענקית ההוצאה לאור "דומונט-שאוברג", והשותפה הגרמנית של עמוס שוקן הוא זה שיציל את העיתון מסגירה?

המשבר החמור שאליו נקלעה העיתונות המודפסת בשנים האחרונות כבר הוביל לא פעם לשיתופי פעולה לא טבעיים. הירידה התלולה במחירי הפרסום לצד ההתפתחות המואצת של האינטרנט כפלטפורמה חדשותית מיידית פגעו קשות בעיתונות העולמית בכלל ובמקומית בפרט, וקריסת המודל הכלכלי גרמה לבעלי עיתונים לכתת רגליהם ברחבי העולם בחיפוש אחר שותפים שיזרימו מימון לקופה ההולכת ומידלדלת.

עיתון "הארץ" הוא אחד מהעיתונים במדינה שסובל קשות מהמשבר, שכולל צניחה במחירי המודעות, ירידה בתפוצה ובמפרסמים. אמנם מו"ל "הארץ" עמוס שוקן צירף אליו שני שותפים בשנים האחרונות, אך העיתון ממשיך לדמם. לאחרונה אף פורסם כי בכוונת ההנהלה לפטר כ-100 עיתונאים, זאת לאחר צמצום דרסטי במוספי העיתון שכלל סגירה של המוסף השבועי הפוליטי ומוסף הספורט.

אף שעיתון "הארץ" אינו חברה ציבורית, את הלחץ במסדרונות אי אפשר להסתיר. גורמים בעיתון חוששים מהעתיד לבוא ומספרים כי השותף הגרמני של שוקן, שבגינו קם קול זעקה עם כניסתו לעיתון, לא מוכן להזרים כספים נוספים ללא התייעלות עסקית שתכלול פיטורים רבים. השותף הוא אלפרד נבן דומונט, בעלים של הוצאה לאור מהגדולות בגרמניה, שנחשדה בשיתוף פעולה עם הנאצים ובתמיכה בלתי מעורערת בראשית דרכו של היטלר בפוליטיקה. אותם עיתונאים שהתנגדו נחרצות לכניסתו של מי שמשפחתו הרוויחה מנכסים יהודיים שהוחרמו בשואה, בעצם תלויים בחסדו של לא אחר מדומונט.

המו"ל הגרמני כאמור מחזיק בעבר מפוקפק שעל אף תחקירים רבים שפורסמו עליו עדיין לוט בערפל. "בקרוב אני מתכוון לערוך תחקיר נוסף על העבר הנאצי של חברת דומונט-שאוברג", חושף ד"ר אינגו נייבל, עיתונאי והיסטוריון. ד"ר נייבל גילה לפני כשש שנים שהמשפחה הגרמנית דומונט-שאוברג, מי שמחזיקה בלא פחות מ-20 אחוז ממניות עיתון "הארץ" ולמעשה משמשת כאחד מבעליו, שיתפה פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה. עכשיו הוא מספר שהוא מתכוון לשוב ולנבור במסמכים מאותה תקופה. "ההיסטוריה שלהם מאוד מורכבת ושנויה במחלוקת", הוא אומר ל"המגזין" בשיחת טלפון מגרמניה.

"ישראלים עושים עסקים עם גרמנים, יש מושבה ישראלית גדולה בברלין, גרמניה היא אחת התומכות של ישראל כידוע", ניסה עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", להסביר ולא בפעם הראשונה את הקשר העסקי עם המשפחה בעלת העבר השנוי במחלוקת בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל.

כעת מתברר כי ההווה של חברת הענק להוצאה לאור דומונט-שאוברג מדאיג לא פחות מהעבר הבעייתי. דומונט-שאוברג מחזיקה שמונה עיתונים מלבד עיתון "הארץ", חלקם סובלים מירידה רציפה בתפוצה ומהפסדים. יו"ר הקבוצה, אלפרד נבן דומונט, הדיח את בנו קונסטנטין מניהול כמה מהעיתונים, זאת לאחר שהתעורר בו החשד שיורש העצר שלח תגובות מכפישות נגדו בשמות בדויים. הבת איזבלה, לעומת זאת, העדיפה לפי התקשורת הגרמנית לגדל סוסים ערביים לפני שהצטרפה לאחרונה למועצת המנהלים של החברה.

לא ברור מי יירש את אלפרד נבן דומונט בן ה-85 שהולך ומתקבל הרושם כי אינו מאמין ביכולתה של העיתונות המודפסת לשרוד לאורך זמן. "בעוד 20 שנה העיתונים בעולם המערבי עלולים להיעלם", הוא כתב במאמר לפני שלוש שנים.

"את 'הארץ', בכל מקרה, הם רכשו לא מסיבות כלכליות אלא מסיבות אחרות לגמרי", אומר אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה ומי שתיווך בין שוקן לדומונט.


היטלר נתפס כמשיח

החשיפה של ההיסטוריה המשפחתית הייתה פרשת דרכים בעסקי משפחת דומונט, שמתהדרת ב-200 שנות הוצאה לאור ונחשבת לקבוצת התקשורת הרביעית בגודלה בגרמניה. ד"ר נייבל מצא שבשלושה מקרים קנתה המשפחה, באופן ישיר או בעקיפין, רכוש של יהודים שנמכר בכפייה בשנות המלחמה. בראיון לעיתונאי ארי שביט באוגוסט 2006 אמר אלפרד נבן דומונט שאמו, גבריאלה, רכשה מחברת ביטוח קרקע שהייתה שייכת ליהודים. "יכול להיות שאמי או אבי ידעו שקודם לכן האדמה הייתה שייכת ליהודים, אבל האדמה לא נלקחה על ידם מהיהודים", תירץ המו"ל. במקרה אחר קרן הפנסיה של העובדים קנתה רכוש של יהודים. במקרה השלישי, אמר דומונט בראיון ל"הארץ", "הורי קנו נכס שהיה קרוב לביתם מג'נטלמן יהודי שאותו הכירו, במחיר ראוי. אחרי המלחמה בני המשפחה התלוננו שהכסף לא הגיע לידם, ואבי נתן להם סכום נוסף".

ד"ר נייבל מגחך כשהוא שומע את ההסברים האלה. "היהודים נאלצו למכור את הרכוש שלהם", הוא מסביר, "ולא יכלו לנהל משא ומתן על המחיר. רבים ניצלו את המצב וקנו רכוש יהודי במחיר נמוך". על אף שהוא סותר את נימוקיו של נבן דומונט ד"ר נייבל זהיר מאוד בדבריו. "משפחת דומונט היא משפחה עשירה שתבעה בגרמניה כמה עיתונאים שפרסמו תחקירים על ההיסטוריה המשפחתית. גם אותי הם תבעו. שתי תביעות שלהם נדחו, אבל אני לא רוצה להסתבך איתם. הם תוקפים את מי שלא מסכים לפירוש שלהם של ההיסטוריה".

ד"ר נייבל מספר שהוא הגיע לנושא אחרי שעיתונאי שעובד באחד העיתונים של משפחת דומונט פרסם ספר על ההיסטוריה של העיר קלן. "על פי הספר, הנאצים ניסו לחבל בעסקי המשפחה שמוצאה בעיר קלן. זה הכעיס אותי. מצד אחד, זה נכון, הנאצים באמת ניסו להשתלט על ההוצאה לאור שלהם, אבל מצד שני, העיתון שלהם יצא לאור בכל שנות המלחמה".

על פי תחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית, ה"קלנישה צייטונג", העיתון של המשפחה המתפרסם בקלן, תמך בצירופו של היטלר לממשלה ב-1930. בזמן המלחמה שגשג העיתון כשהוורמאכט הפיץ אותו לצבא במערב.

בראיון ל"הארץ" אמר דומונט שכל זה שייך להיסטוריה. הוא אינו יכול להעיד על כך אישית, אמר, אבל באותה תקופה, עם האבטלה, האינפלציה והרעב, היטלר נתפס כמשיח, "ואנשים רבים נמשכו אליו".

אביו של אלפרד דומונט, קורט דומונט, ואחיו של קורט, אוגוסט דומונט, עמדו בראש החברה המשפחתית בשנות מלחמת העולם השנייה. קורט דומונט אף הצטרף ב-37' למפלגה הנאצית. אחיו אוגוסט הצטרף כבר שנתיים לפני כן. "הוא היה חייב לעשות זאת", נימק אלפרד דומונט. "אם הוא לא היה עושה זאת, הנאצים היו מחסלים את החברה". ב-44' קורט דומונט אף קיבל עיטור מהנאצים. "הנאצים נתנו מדליות לכולם", ניסה אלפרד להסביר ותיאר בראיון ל"הארץ" את אביו כ"ג'נטלמן מאוד מחונך, מאוד אינטליגנטי". כשמצא בארון הבגדים של אביו מדים נאציים, הוא אמר, "זה הדהים אותי. הייתי כל כך בהלם שאף פעם לא שאלתי אותו על כך".


להלבין את העבר?

אלפרד דומונט עצמו היה חבר ביונגפולק, תנועת הנוער הנאצית לילדים. רק לקראת סוף המלחמה, בהיותו בשירות קדם צבאי, הבין, לדבריו, שהיהודים נלקחים למחנות. "ידעתי שמשהו פה לא בסדר. ראיתי שזה לא טוב. זה גם לא היה יפה", אמר.

ב-2009 פרסמה משפחת דומונט ספר על ההיסטוריה המשפחתית בזמן המלחמה. ההיסטוריון פרופ' מנפרד פוהל שחיבר אותו כותב במייל ל"מעריב" שבספרו הוא "מתאר בצורה ברורה שהם התנגדו לנאצים בתחילת דרכם, ההתנגדות נחלשה ככל שהזמן חלף, וב-1936 כבר אי אפשר לדבר על התנגדות לנאציונל סוציאליזם".

ד"ר נייבל אומר שהגיע הזמן לפתוח בתחקיר מחודש על המשפחה. "יש אפילו ארכיון בישראל שמחזיק במסמכים על המשפחה. יש לי מידע רב עליהם מעבר למה שכבר פורסם. בינתיים בדקתי רק חלק קטן מהעבר שלהם".

באוגוסט 2006, חצי שנה אחרי שהתחקירים העיתונאיים על העבר המפוקפק של המשפחה פורסמו בגרמניה, קנתה החברה רבע ממניות עיתון "הארץ" תמורת סכום בלתי מבוטל של 140 מיליון שקל. דומונט הכחיש נמרצות שהוא הצטרף לעיתון כשותף כדי להלבין את העבר. "אילו היה צורך להלבין את העבר, הייתי עושה זאת באמצעות תרומה לישראל", הוא אמר כשנשאל על הנושא. כמה מבכירי עיתון "הארץ", ביניהם העיתונאים נחמיה שטרסלר, אורית שוחט ומי שהיה אז מנכ"ל העיתון, יוסי ורשבסקי, התנגדו למהלך, ונעדרו מקבלת הפנים שערך שוקן לנציגי חברת דומונט-שאוברג. שוקן אמר שאי אפשר לשכוח את העבר, אבל אלפרד נבן דומונט מייצג את הדור הגרמני החדש. "יש בינינו בסיס להבנה, וקיימים ערכים דומים", הוא אמר.


השנים האבודות

משפחת דומונט-שאוברג נכנסה לעסקי ההוצאה לאור ב-1620 עם הדפסת ספרי תפילה. ב-1802 הקים מרקוס דומונט, שנישא לקתרינה שאוברג, אף היא ממשפחה של מוציאים לאור, את ה"קלנישה צייטונג". מאז עסקי המשפחה התרחבו, הם שותפים בתשעה עיתונים שלהם תפוצה של כמיליון עותקים ומוציאים לאור ספרים. האתר של החברה מתעלם מהשנים שבין 1928, שבה הוכנסה מכונת דפוס משוכללת לחברה, לבין 1949, שבה הם שבו וחידשו את פעילותם אחרי המלחמה עם העיתון "קלנר שטאט אנצייגר" שיצא ב-70 אלף עותקים.

אלפרד נבן דומונט, יו"ר חברת דומונט-שאוברג הנוכחי, הוא הדור ה-11 של המוציאים לאור ומכונה "הפטריארך" ו"הזקן". הוא למד פילוסופיה, היסטוריה וספרות במינכן ותקשורת באוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו וב-1955 נכנס לעסקי המשפחה. חמש שנים אחר כך הצטרף אליו לניהול משותף דיטר שוט, כימאי במקצועו, שהיה נשוי לבריגיטה, בתו של אוגוסט. שוט בן ה-89 פרש מניהול החברה, והוא מגיע רק לאירועים חברתיים. אלפרד בן ה-85 מעורב בעסקים אבל כבר לא מגיע כל יום למשרדי החברה בקלן. בשעותיו הפנויות הוא כותב ספרים, חלקם בשם פרנסיס נדום. חלק ניכר מזמנו הוא מבלה בשיט ביאכטה המשפחתית ובחופשות בכל רחבי העולם. מיורקה חביבה עליו במיוחד. בחג המולד האחרון הוא בילה באיים הקריביים, ולאחרונה הוא מכר חווה במרילנד ודירה בלונדון. עם זאת, לא צריך לדאוג לו. מלבד הבית בקלן יש לו אחוזה בהרים.

הניהול העסקי שלו נחשב לקשוח ותקיף, "המילה האחרונה תמיד שלו", אמר בנו קונסטנטין לאחרונה. מי שמציין בכל ראיון עיתונאי את החלום שלו להיות שחקן מצליח או סופר ידוע, אמר לעיתון "דר שפיגל" לפני כשנה ש"העסק גדל וגדל ופתאום יש 4,200 עובדים. זה מפחיד".

החזון העסקי של המו"ל הגרמני לא מעודד. במסיבה לקראת השנה החדשה במשרדי החברה הוא אמנם דיבר על שנה של התחדשות ואלקטרוניקה, אבל כבר לפני שלוש שנים הוא פנה לרשויות בבקשה שיסייעו לעיתונים כושלים. "התפוצה יורדת, ומשבר המודעות כה דרמטי עד כדי איום על קיומם של העיתונים", הוא כתב במאמר לפני שלוש שנים שהתפרסם בעיתונים שלו. "אם לא נקבל סיוע כלשהו", הוא כתב, "בתוך 15 עד 20 שנה לא יהיו יותר עיתונים מודפסים בעולם המערבי". הוא הציע לקחת דוגמה מבריטניה, שבה העיתונים אינם משלמים מס ערך מוסף. גם בצרפת, הוא כתב, ניתנות הקלות לעיתונים כדי שיוכלו למשוך קוראים צעירים. בגרמניה לא נעשה דבר.


הקשר הישראלי

אבי פרימור, המקורב למשפחה, אמר לאחרונה לחבר שלמרות הירידה במכירת המודעות ובתפוצה החברה מצליחה לשמור על איזון. מאידך, בתקשורת הגרמנית מתפרסמים נתונים קודרים. העיתון "פרנקפורטר רנדשאו", שנקנה באותה שנה שבה נקנה עיתון "הארץ", סובל מהפסדים ומירידה בתפוצה. ב-2008 נמכרו 152 אלף עותקים, השנה רק 118,974. ה"ברלינר צייטונג" ירד מ-207,800 עותקים ב-2003 ל-134,090 עותקים השנה. העורך של שני העיתונים הוחלף לאחרונה. ה"אקספרס" ירד מ-199,627 עותקים ב-2010 ל-182,428 עותקים השנה.

לפני חודשיים פורסם בתקשורת הגרמנית שהחברה מחפשת קונה ל"פרנקפורטר רנדשאו". פרנץ סומרפלד, מבכירי החברה, אמר ל"פייננשל טיימס" בגרמניה שאין להם כוונה למכור את העיתון, "אבל אם נמצא משקיע שיהיה מוכן לשלם הרבה כסף, נשקול את זה". דובר החברה הכחיש כוונה למכור את העיתון.

הקשר הישראלי של המשפחה התחיל בשנות השישים, כשאלפרד דומונט הגיע לישראל כדי לצפות במשפט אייכמן. "לא התרשמתי מאוד", הוא אמר אז, "אני ציפיתי למשפט יותר דרמטי, יותר רגשי". בשנים האחרונות הקשרים בין המשפחה הגרמנית לישראל התהדקו. דומונט תורם למרכז פרס לשלום ולאוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2006 כאמור שילם 140 מיליון שקל תמורת רבע ממניות עיתון "הארץ" שדוללו ל-20 אחוז לפני כשנה, אחרי שליאוניד נבזלין, האוליגרך הרוסי ומי שמבוקש בארצו על ידי מערכת המשפט, קנה 20 אחוז ממניות העיתון. כך או אחרת, לא ברור עד כמה דומונטשאוברג מתגאה ברכישה של העיתון הישראלי. בעמוד הבית באתר החברה למשל מוצגות כותרות כל העיתונים שבאחזקתה מלבד עיתון "הארץ".

"היה להם די ברור שהם לא ירוויחו", אמר אבי פרימור לפני כמה חודשים. "הם עשו את זה מסיבות אמוציונליות. הם יודעים מה קורה בעיתון, עוקבים אחרי הנתונים הכספיים, דורשים שהעיתון יהיה מאוזן, הם מדברים על צמצום ההוצאות וחיזוק האינטרנט, אבל לא מצפים לרווחים ובוודאי שלא מפעילים לחצים. הם מאוד נזהרים מפני שזו השקעה ישראלית והם גרמנים".


דברים שרואים משם

לא כולם בטוחים שאלפרד דומונט רואה את ההפסדים ב"הארץ" בשוויון נפש. העיתונאית אורית שוחט המקורבת לשוקן כתבה לוועד העובדים של העיתון זמן קצר אחרי מכירת המניות לקבוצה הגרמנית ש"לעמוס שוקן יש עכשיו שותף גרמני שרוצה לראות רווח יותר מזה ששוקן היה רגיל לו". גם דומונט העדיף לדבר על עסקים. הוא אמנם אמר שיש רגשות בעסקה הזאת אבל הדגיש ש"אפשר להריץ את אותו עיתון עם פחות אנשים. 'הארץ' עושה עבודה עיתונאית מצוינת, אבל אולי טוב שהם יקבלו יד מסייעת בעסקים. אנחנו נוכל לתרום בהנהלה ובעסקים".

כשנה אחרי שרכש את המניות דומונט העביר לדירקטוריון תוכנית קיצוצים. השותפים הגרמנים דרשו לקצץ, ובסופו של דבר הגיעו להבנה ופוטרו עובדים של העיתון. דומונטשאוברג גם שותפה לדיונים על גל הפיטורים האחרון ב"הארץ". אגב, פרימור עצמו שהיה חבר בדירקטוריון "הארץ" מטעם דומונטשאוברג, פרש לפני שלוש שנים. מאז מגיע לישיבות הדירקטוריון ד"ר אברהרד קליין, חבר בדירקטוריון של דומונט-שאוברג ואיש הכספים של החברה.

בינתיים קונסטנטין נבן דומונט, בנו של אלפרד, שהגיע עם אביו לישראל לטקס החתימה על הסכם השותפות עם "הארץ", לא נראה פה יותר. לפני כשנתיים הוא הודח מהחברה והותיר את החברה המשפחתית הוותיקה ללא יורש. אחיו מארק, שנחשב לבן המועדף, יועד להיות יורש העצר, אולם הוא העדיף לצייר ואף שינה את שמו ממארק לספירידון, בשם הארטיסטיות. הוא מת ב-95'. איזבלה, שאחראית למרכז הכנסים של החברה בקלן, לא נראית כמי שמעוניינת לרשת את האימפריה.

כך, בהעדר מועמדים טובים יותר, הבן הצעיר קונסטנטין נשלח ללמוד תקשורת בארצות הברית וחזר לעסקי המשפחה. בתקשורת הגרמנית הוא מכונה "מר מוזר", בישיבות דירקטוריון הוא נהג לנקות את שיניו בחוט דנטלי ולדבר על תזונה נכונה ואיזון חומצי של הגוף. אלפרד דומונט קצת פחות התרשם מהאיזון החומצי ודאג הרבה יותר לאיזון התקציבי. באחת ממסיבות העובדים הוא ביקש מבנו לא להגיע לפשיטת רגל. כל הנוכחים צחקו. זמן קצר אחר כך קונסטנטין הודח מהחברה, אחרי שאביו חשד שבנו שלח טוקבקים מכפישים נגדו לבלוג תקשורת בגרמניה. טוקבקיסטים שחתמו בשמות גנדי וביטרפילד כתבו שאלפרד דומונט חולה ואינו מתעניין בחדשנות של עולם התקשורת וקראו להתפטרותו. הטוקבקים נשלחו מכתובת המייל של קונסטנטין. קונסנטין דומונט טען שזה לא הוא, אבל אביו לא האמין להכחשות ובסוף 2010 סילק את בנו מהחברה. "נודע לי על ההדחה מקריאה באתר האינטרנט של החברה", התלונן קונסטנטין לעיתונאים.

ביחד עם אמו הדוויג קונסטנטין עדיין מחזיק בשבעה אחוזים מדומונט-שאוברג אבל אינו מעורב יותר בניהול העסקי. הוא הקים אתר אינטרנט שעוסק בקיימות, חולם על הקמת מפלגה שמצעה יהיה זהה לזה של הירוקים והשמאל, ובמרתף ביתו בנה סטודיו למוזיקה והוא משתעשע ברעיון של הצטרפות ללהקה או בימוי סרט. "אני רוצה להצליח בזכות עצמי", הוא אמר לתקשורת בגרמניה, "אני ממציא ובעל חזון".

האב אלפרד נקם בקור רוח אופייני. לפני כשנה הוא פרסם ספר, "שיבת האב", שמתאר אב דומיננטי ומוכשר שקם מהמתים כדי להטריד את בנו. "כתבתי את הספר לפני הסכסוך עם בני", אמר בראיון ל"דר שפיגל" והודה שהוא מצטער שלא היה נוקשה יותר כלפי בנו כשהיה ילד.

אלפרד נבן דומונט מצדו מבין היטב את גודל המשבר. "אנחנו הולכים בדרכנו בעקביות ובסבלנות", הוא אמר במסיבה לרגל השנה החדשה, "אבל זו תהיה דרך קוצנית".

עמוס שוקן מסר בתגובה: "אי אפשר להכחיש את העבר אבל האנשים שפועלים היום בחברה לא היו רלוונטיים בתקופה ההיא, זה דור אחר מזה שפעל בתקופה הנאצית. בסך הכול גם צריך לזכור שהפעילות של החברה הגרמנית בתקופה הנאצית הייתה שונה מזו של חברות אחרות ששיתפו פעולה עם הנאצים.

"לגבי המעורבות שלהם בהארץ: הם משתתפים בישיבות דירקטוריון. הדירקטוריון פועל בהרמוניה, לפעמים יש חילוקי דעות כמו בכל דירקטוריון, הם יודעים לנהל עיתונים ויש להם רעיונות כאלה ואחרים אבל בסך הכול הדירקטוריון הרמוני.

"לגבי ההתנגדות של כמה עיתונאים לשותפות עם הגרמנים: בחברה הישראלית יש חילוקי דיעות לגבי הקשר עם גרמניה וזכותו של כל אחד להביע את דעתו, אבל לא ראיתי שהאנשים האלה פרשו ממדינת ישראל כשישראל קיבלה סוללות גרמניות".


מתוך "המגזין", מעריב: http://epaper.maariv.co.il/Olive/ODE/Maariv

תזכורת מתאריך 08.01.03 :

הארץ - עיתון של אנשי הסמאל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5227&forum=gil&archive=

19. השותף הגרמני החדש של ''הארץ'' (25%) פעל בשירות הנאצים
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5382&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%E0%F8%F5#19

20. ''הארץ'' ב-1932: ''היטלר עושה רושם טוב''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5382&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%E0%F8%F5#20

==


אשכול מרכז: נפלה עטרת ראשינו דוקטור/הרב ישעיהו רוטר זצ''ל
https://rotter.net/forum/gil/24488.shtml



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות
יום ששי י' באלול תשע''ג    12:31   16.08.13   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  71. כתבה מאלפת/ארי שביט: ''עדות האוזר - השכל הישר לא שולט פה יותר(*)  
בתגובה להודעה מספר 0
 

כתבה מאלפת, בעיקר בכל הנוגע לאיבחון אישיותו של רה"מ בנימין נתניהו בהקשר המדיני והגיהנום ה"מישפוט"....

צבי האוזר הוא עורך דין ישראלי, כיהן כמזכיר הממשלה, כיושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין ושותף בכיר במשרד עורכי הדין "גולדפרב ושות'".
.
.
.






.
.
תזכורת:

הארץ - עיתון של אנשי הסמאל !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5227&forum=gil&archive=
.
.
.


https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות