עו''ד מאיר שמגר מכין חוקה לישראל...  

אלא, שנדמה, למרבית הצער, כי אליקים רובינשטיין שבר הפעם כל שיא אפשרי. מרוב טעויות אין רואים את היער...

פעם אחר פעם, מתברר כי חוות דעתו המשפטית, אינה מקובלת על שופטי בית המשפט העליון. הפעם - לא תשמעו תירוץ או אמתלה בדמות "דעת מיעוט חושבת כמוני...".

הפעם, כל ההרכב - כולו - ובהרכב תלתא עסקינן - רמז עבה מידי - מחליטים להוציא צו ביניים לעניין החלטת היועץ .

שוב ושוב עולה כי חוות הדעת היוצאות מלפני היועץ רובינשטיין, אינן עולות בקנה אחד עם מבחנים משפטיים טהורים ומזוקקים.

כבמתימטיקה פשוטה אומר כך: טלו נא חוות דעת "משפטית" של היועץ המשפטי לממשלה - באופן אקראי - הכניסוה אל תוך "סוגריים" - "שימו מינוס" לפני אותן הסוגריים - או אז תקבלו - את הפתרון המשפטי הנכון.

בבחינת רציתי לומר: היפכא מסתברא.

אומר היועץ - לבן - סימן לשחור. אומר היועץ שחור - סימן ללבן. אומר היועץ - יום - יהי לילה. אומר היועץ לילה - יהי בוקר. אומר היועץ "הר" - והנה הוא "צל".

צאו וחשבו: מה היה קורה, לצורך אנלוגיה גרידא, לו אתם עצמכם הייתם משמשים בתפקיד מנכ"ל חברה, או נשיא חברה, או חברי דירקטוריון בחברה, המקבלים מעת לעת חוות דעת ממומחים שונים ומתברר, בדיעבד, פעם אחר פעם, כי בין חוות דעתם ה"מקצועית" לבין המציאות הקורלציה אינה אלא שלילית. ונשאל: האם הייתם ממשיכים להעסיקם...?

אני עוקב מקרוב אחר "ביצועיו" המשפטיים של היועץ המשפטי לממשלה. עוקב מקרוב ולמד תדיר כי חוות דעותיו "המשפטיות" - המגיעות למבחן או לביקורת שיפוטית - "אינן מחזיקות מים". רוצה לומר: הכל נוזל. הכל מטפטף. יש חור בדלי - וחוץ מזה מרקיז - הכל בסדר.

פעם אחר פעם נדחית המלצה - מקצועית - משפטית - אשר יוצאת מלפניו או חוות דעת הנכתבת בקולמוסו. ב"מועד א'" - נכשל. ב"מועד ב'" - נכשל. בא "מועד ג'" - שוב נכשל. ב"בוחן פתע" - נכשל. ב"בחינת אמצע" - שוב נכשל. "היעלה כיתה"...? נתמה.

לא זו אף זו: ייתכן, בהחלט, כי היועץ המשפטי לממשלה, הנוכחי, "נשען" על חוות דעת מטעם כפיפיו שמא, ואולי, אינם מקצועיים דיים - ומקום בו עליו לבקר את העבודה - לפקח עליה - לחשוב - הוא בא ואומר "הן" - "כן יהי רצון" - "אמן סלע" - "מרכין ראש" - חותם - מגיש - ונדחה, ושוב נדחה ושוב נדחה - וחוזר חלילה ...

ונשאל: מתי, אם בכלל, יילמד הלקח?. ומי ילמדו לקח, אם בכלל...?

אמור מעתה: לא כל היועץ... זהב... ורק משום הכבוד הרב שאני רוחש למוסד החשוב והנעלה הזה - לא הזכרתי הפעם את "עצת אחיתופל"...

בפקולטות למשפטים, סטודנט אשר צובר כל כך הרבה כשלונות, ספק רב באם הוועדה האקדמית של המוסד תאשר לו להמשיך וללמוד עד כדי סיום התואר הנכסף. אלא, שמה שנכון לאקדמיה, רחוק מלהיות נכון בכללי ה"ריבון" הכל יכול.

להתראות באסיפת ההורים השנתית...
http://www.nfc.co.il/showArticles.asp?subjectId=3&DocId=2016&PageNumber=&GoBackXTimes=

@ חשין מבקר את שופטי העליון שהעזו לחלוק על דעתו @
הכתבה ארוכה, אבל שווה לקרוא כל מילה. היהירות והגאווה,
השחצנות וחוסר הענווה...:-

!! השופט חשין נגד שופטי בית המשפט העליון !!

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מישאל חשין, מותח
בראיון בלעדי לרגל סיום כהונתו בוועדה ביקורת על
עמיתיו לבית המשפט העליון שהתערבו בהחלטות שקיבל.
הוא רואה בהתערבות זו "פגיעה מסוימת", וסבור
ששופטי העליון צריכים להיזהר מאוד לפני שהם קובעים
כי החלטה של עמיתם אינה סבירה. הוא אינו מצטער על
שעצר את שידור מסיבת העיתונאים של שרון, אבל מאשים
את הליכוד שעשה בכך שימוש לא הוגן

**מאת גדעון אלון**

את תפקידו של שופט בית המשפט העליון מישאל חשין
כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית תירש כנראה השופטת דליה
דורנר. לדורנר, או לשופט אחר שיחליף אותו, מציע
חשין "את העצה שאבא שלי נתן לי והוא עצמו לא ידע
לפעול על פיה. הוא היה מכוון שתי אצבעות אל עבר
כפתור חולצתו ואומר לי: 'מישה בני, עד הכפתור'".

אבל חשין לא שעה לעצת אביו. הוא לוקח הרבה דברים
ללב. הוא נפגע מיחסם של חלק מהפוליטיקאים אליו
ומהביקורת שכתבו עליו עיתונאים ופרשנים. אבל דומה
שיותר מכל נפגע חשין מחבריו בבית המשפט העליון,
שבכמה מקרים קיבלו החלטות הפוכות לאלה שהוא קיבל
בתוקף היותו יו"ר ועדת הבחירות.

ד"ר מישאל חשין, בן 67, נחשב לשופט יוצא דופן. לא רק
בזכות כישוריו האינטלקטואליים, היותו פולמוסן
מבריק, בעל כושר ביטוי מעולה, אמוציונלי ורגיש
מאוד, אלא בעיקר בשל מזגו הסוער. בניגוד לעמיתיו
בבית המשפט העליון, הוא לעולם אינו חושש להביע את
דעתו. הוא נחשב בר-פלוגתא חריף של נשיא בית המשפט
העליון, פרופ' אהרן ברק, ופעמים רבות נשאר בדעת
מיעוט בפסקי דין של בית המשפט העליון, למשל
בהתנגדותו להריסת בתי מחבלים.

גם במערכת הבחירות הנוכחית התגלעו חילוקי דעות בין
חשין לברק בעניין פסילת תשדיר תעמולה של חרות. חשין
פסל קטע מהתשדיר בנימוק שיש בו משום "ביזוי ההמנון
הלאומי ופגיעה בו", ואילו ברק, בדעת מיעוט, טען
שההחלטה אינה מקיימת את נוסחת האיזון הנדרשת בין
חופש הביטוי לבין האינטרס הציבורי. חשין מרוצה
ששופטי הרוב, במקרה זה, תמכו בעמדתו, ועל נימוקיו
של ברק הוא אומר: "אצלנו יש מלת קסם שנקראת איזון,
והשופט ברק חשב שהאיזון שעשיתי היה יותר מדי פוגע בחופש הביטוי".

"לא מקובל עלי"
ניכר בחשין שמאד חרה לו שחבריו השופטים בבית המשפט
העליון החליטו בניגוד לדעתו (ברוב של 7 נגד 4) לאשר
את מועמדותו של ברוך מרזל לכנסת. "אני מודה שההרגשה
היתה מוזרה. הנימוקים של בית המשפט העליון עוד לא
התקבלו, ובעיני לנימוקים יש משמעות לא פחותה מזו של
ההחלטה עצמה. עמידתי לביקורת היתה מוזרה, כי אני
יושב בבית המשפט העליון שאין על החלטותיו ערעור, אם
כי היו כמובן מקרים שפסק דין שנתתי הועבר לדיון
נוסף ואז הפכו את פסק הדין שנתתי. זה מלמד את האדם
קצת ענווה, כשהמלה האחרונה איננה שלך. ברור שעלי
לקבל את החלטות בית המשפט העליון, אם כי יש בכך
פגיעה מסוימת. מי שיגיד לך אחרת או שהוא עשוי מאבן
או שהוא איננו מדייק בדבריו".

הכעיסה אותו גם העובדה ששלושה מעמיתיו - השופטים
טובה שטרסברג-כהן, יצחק אנגלרד ואיילה פרוקצ'יה -
החליטו לבטל את החלטתו לפסול קטעים משידורי תעמולה
של רע"מ ובל"ד שבהם נראו אנשים מניפים דגל של אש"ף
ומסמנים "וי" בידיהם. "חשבתי בלבי שבעת שאנו שרויים
במלחמה מרה עם הרשות הפלשתינאית והם הורגים ורוצחים
אנשים, מופיעים אנשים עם דגל אש"ף ומסמנים בידיהם
לניצחון. הפירוש החד-משמעי לכך הוא: 'אנחנו ננצח
אתכם'. עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח עתר
לבג"ץ נגד ההחלטה שלי ובג"ץ קבע כי התשדירים האלה
לא עוברים את גבול הסבולת, ולכן הפכו את החלטתי.
אינני מסכים לפסק הדין מבחינת ההתערבות. נניח
ששלושת השופטים חשבו אחרת ממני, האם החלטתי היתה עד
כדי כך אבסורדית שהיה מקום להפוך אותה? עם כל
הכבוד, זה לא מקובל עלי".

יש טעם לפגם בכך ששופטי בית המשפט העליון הופכים את
החלטותיו של עמיתם המכהן כיו"ר ועדת הבחירות?

חשין: "אני חושב ששופטי בית המשפט העליון צריכים
מאוד להיזהר לפני שהם מתערבים בהחלטות של יו"ר ועדת
הבחירות שגם הוא שופט בבית המשפט העליון. כי ברגע
שהם עושים זאת הם אומרים שהחלטת יו"ר ועדת הבחירות
יצאה מתחום הסבירות, כלומר, היא בלתי סבירה. ושופט
סביר של בית המשפט העליון לא היה מקבל החלטה כזו".

עלבון לאינטליגנציה

אין ספק שההחלטה שעוררה נגדו את עיקר הזעם והביקורת
של פוליטיקאים ושל אזרחים המזוהים עם הימין היתה
החלטתו להורות על הפסקת העברתה בשידור חי - בשלושת
ערוצי הטלויזיה ובתחנות הרדיו - של מסיבת העיתונאים
שקיים ראש הממשלה אריאל שרון בעקבות גילויי "הארץ"
על ההלוואה שקיבל מהמיליונר היהודי סיריל קרן.
בליכוד האשימו אותו בסתימת פיות.

גם היום, לאחר כשלושה שבועות, חשין שלם עם ההחלטה
שקיבל ומשחזר שלב אחרי שלב כיצד התקבלה. "זמן קצר
לפני קיומה של מסיבת העיתונאים הודיעו לי שראש
הממשלה מבקש להופיע כדי להפריך את ההאשמות הנוראות
שבהן הואשם הוא ובניו. הודעתי שאין לי בעיה עם זה,
כי מה יקר יותר לאדם מאשר שמו הטוב. ביקשו ממני גם
לאפשר את דחיית תשדירי התעמולה באותו ערב לחמש
דקות. אישרתי גם בקשה זו. ישבתי בחדרי בבית המשפט
העליון ופתחתי את מכשיר הטלויזיה (פתחתי אותו רק
פעם אחת, כשמגדלי התאומים הופלו) וראיתי בחצי עין
את מסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה, ושמעתי בחצי
אוזן כיצד הוא תוקף בצורה חריפה ובוטה מאין דוגמתה
את יו"ר מפלגת העבודה, עמרם מצנע. אמרתי בלבי:
אלוהים, הוא ביקש להפריך האשמות וכאן הוא מטיח
האשמות. זה לא מה שדיווחו לי. לא היססתי שנייה.
צילצלתי לדובר הוועדה וביקשתי שיורה להפסיק את
שידור מסיבת העיתונאים משום שזה לא מתקבל על הדעת.
אני האיש שצריך להכריע, ולכן אינני יכול להרשות
לשידור הזה שיימשך, ואמעל בתפקידי אם אאפשר זאת".

התגובות החריפות על הפסקת השידור הפתיעו אותך?

"התגובות היו מאוד חדות. מצד אחד שיבחו אותי ואמרו
לי שזה היה צעד אמיץ. אפשר לחשוב איזה אומץ היה
צריך לכך - אילן רמון ז"ל היה אמיץ. מצד שני היו
התקפות מאוד קשות עלי, לרבות של עיתונאים. אני חושב
שאלה ששיבחו אותי ואלה שתקפו אותי היו אנשים
מונעי-אינטרסים. אינני רוצה שיהללו אותי, ולא
שיחללו אותי. אני מילאתי את חובתי לפי מיטב הבנתי.
אגב, גם אלה שמבקרים מודים ששרון עסק בתעמולת
בחירות. שמעתי בטלוויזיה עיתונאי בכיר בעיתון מאוד
ידוע שסיפר שדיבר עם חבריו בארה"ב והם אמרו לו שלא
יעלה על הדעת שיפסיקו את נשיא ארה"ב באמצע נאומו.
אבל למיטב ידיעתי בארה"ב אין כלל חוק תעמולה. אני
מאוד תמהתי על דברי העיתונאי הזה. אגב, זה לא נכון
שהוריתי להפסיק את מסיבת העיתונאים. אין לי זכות
וסמכות לכך. הוריתי רק להפסיק את שידור מסיבת
העיתונאים בכלי התקשורת האלקטרוניים".

מבקריך טענו שאת דברי שרון הורית להפסיק ולעומת זאת
כשעמרם מצנע השמיע דברים הרבה יותר קשים נגד שרון
כלל לא התערבת.

"לא שמעתי את מצנע. אילו הייתי שומע את מצנע מנצל
ראיון חדשותי לתעמולת בחירות, הייתי מוציא נגדו צו
מניעה. לא הייתי מתבייש לעשות זאת. אך האם מכיוון
שלא הוצאתי צו מניעה נגד מצנע, שאת הראיון עמו כלל
לא שמעתי, אני צריך לשבת ולשתוק כשאני רואה את ראש
הממשלה עובר על החוק? האם רק בגלל שהוא ראש הממשלה
אינני צריך להפסיק אותו כשהוא משמיע תעמולת בחירות?
האם ראש הממשלה הוא מעל לחוק? הוא לא מעל לחוק".

אתה קבעת שאינך פוסל, אלא רק כשיגיעו אליך תלונות.
למה דווקא במקרה זה של שרון החלטת להתערב ביוזמתך?

"אינני שוטר. אינני שומע תוכניות רדיו וטלוויזיה 24
שעות ביממה. אבל הפסקת שידור מסיבת העיתונאים של
שרון לא היתה הפעם היחידה שהתערבתי ביוזמתי, מבלי
שהגיעו אלי תלונות. ימים ספורים קודם לכן נסעתי
במכונית לנוה אילן ושמעתי את השר ראובן ריבלין
מתראיין ב'קול ישראל' ומשמיע דברי תעמולה רכה. אחר
כך דיבר ח"כ חיים רמון, שהשמיע תעמולת בחירות בוטה,
ברורה וחד-משמעית. חשבתי שזה לא מתקבל על הדעת.
צילצלתי וביקשתי להורות ל'קול ישראל' להפסיק את תעמולת הבחירות".

בליכוד טוענים שההוראה שלך להפסיק את שידור מסיבת
העיתונאים הוסיפה להם מנדטים ושיפרה את מצבו של
שרון בסקרים. מה דעתך על כך?

חשין: "אותי זה לא מעניין. כשאני רואה עבירה על
החוק, אני פועל. מיד לאחר שהוריתי להפסיק את שידור
מסיבת העיתונאים של שרון, ביקש ממני סגן יו"ר ועדת
הבחירות מטעם הליכוד, ח"כ מיכאל איתן, לזמן ישיבה
דחופה בנושא זה. בישיבה זו אמרתי לו שאני מתיר לו
לשדר את כל מסיבת העיתונאים, ללא החלק הראשון שכלל
התקפה אישית על מצנע, אבל למרות שחזרתי על ההצעה
הזו שלוש פעמים הוא לא הגיב על כך, כי לא היה
מעוניין להגיב. הם נתפסו בכך כבמעין גימיק וטענו
שסותמים להם את הפה. זה ממש עלבון לאינטליגנציה. אם
היועצים האסטרטגיים יודעים לאחר מכן לנצל את העניין
הזה לטובתו של האדם, שלא כהוגן, זה עניינם, כי הם
יודעים יפה מאוד שהצעתי להם לשדר את דבריו של ראש
הממשלה במסיבת העיתונאים, והם סירבו לכך. מה שהם עשו זה לא הוגן".

בדיעבד, אינך סבור שכלפי ראש הממשלה היית צריך לגלות
יחס אחר? בכל זאת מדובר בראש הממשלה.

חשין: "אתה צודק, כל עוד לא מדובר בבחירות אלא בחיי
יום-יום. ראש הממשלה הוא האיש החזק במדינה. מי יאמר
לו מה תאמר ומי יאמר לו מה תעשה. אבל כשאנחנו
נמצאים ערב בחירות וראש הממשלה צריך להיות שווה בין
שווים ולא ראשון בין שווים, שמתחרה בבחירות כמו כל
מועמד אחר, אי אפשר לתת לו שום פריווילגיות. בשום
פנים ואופן לא. למשל, הוא רצה לדבר עם אילן רמון
מנוחתו עדן, בעת שהיה במעבורת 'קולומביה' וביקשו
ממני שלא לאפשר לשדר זאת. לא העליתי בדעתי להיענות
לכך. אני יכול למנוע ממנו לעשות זאת? גם אם תהיה לו
הנאת בחירות מכך, אני לא רואה בכך שום פגם".

אינטרסים פוליטיים

חשין סבור שההחלטה הקשה ביותר שקיבל במערכת הבחירות
לא היתה ההוראה להפסיק את שידור מסיבת העיתונאים של
שרון, אלא מערכת ההחלטות בעניין מניעת השתתפותן של
רשימות בל"ד ורע"מ בבחירות ופסילת הח"כים עזמי
בשארה ואחמד טיבי מלרוץ, וכן פסילת המועמד לכנסת
ברוך מרזל. "הנושא של הזכות לבחור ולהיבחר הוא
בסופו של דבר העניין המרכזי בבחירות. החוק קובע,
ובצדק, שבנסיבות מסוימות יש למצוא איזון עד היכן
אתה יכול ללכת לפסילה ועד היכן אתה יכול ללכת
להיתר, וההכרעה היא קשה, קשה מאוד".

חשין איננו מסתיר את דעתו שיש לשלול מחברי ועדת
הבחירות את הסמכות לפסול רשימות ומועמדים לכנסת
ולהשאיר את ההכרעה רק בידי יו"ר ועדת הבחירות. "לא
מתקבל על הדעת שהחלטות של שופט בתפקידו כיו"ר ועדת
הבחירות יובאו לערעור בפני ועדה המורכבת מאנשי
פוליטיקה, שמוטים בדרך הטבע על פי האינטרסים
הפוליטיים של מפלגותיהם, והדבר בא לידי ביטוי
בדיוני ועדת הבחירות ובהצבעות שקיימה. שם באופן
עקרוני אנשים פועלים כאיש אחד על פי עמדת מפלגתם,
כמעט בכל העניינים. גם כשהיתה הימנעות באחת
ההצבעות, נציגי אותה מפלגה נמנעו כולם מהצבעה. אני
חושב שמרכז הכובד מצוי בשיקולים המשפטיים, ובסופו
של דבר הפסילה צריכה להיות דבר יוצא דופן במיוחד".

גם בעניין ההחלטה אם לאשר או לפסול את מועמדותו של
שר הביטחון שאול מופז, סבור חשין כי לא היה מקום
להתערבות של חברי ועדת הבחירות. "זו היתה שאלה
משפטית-מקצועית, איך מונים שישה חודשים. מה לוועדת
הבחירות לדון בכך ולקבל רק ברוב זעום את ההמלצה שלי
ולא לאשר את מועמדותו? מה לאנשים שאינם משפטנים לדון בכך?"

אנשים עייפים מהבחירות

חשין יוצא בתוקף רב נגד חוק הבחירות (דרכי התעמולה)
האוסר על כלי התקשורת האלקטרוניים לשדר תעמולת
בחירות במהלך 60 הימים שלפני הבחירות. "זהו חוק רע
שאי אפשר לחיות אתו. הוא בלתי ניתן ליישום. אין לי
ספק שיש להעביר אותו מהעולם, אבל בשעה שיש חוק
חייבים לבצע אותו". לדעתו, אם החוק יבוטל, על
רשויות השידור יהיה להבטיח שוויון, הגינות והוגנות.
אולי יהיה צורך למנות ועדה ציבורית שתפקח על כך,
תבטיח הגינות והוגנות ותמנע הטיה בכיוון זה או אחר.

יו"ר ועדת הבחירות גם יוצא נגד שידורי התעמולה וסבור
שיש לשקול את ביטולם. "ראיתי את כל שידורי התעמולה,
ואני יכול לומר שאם ראית שידור אחד כאילו ראית את
כולם. אין ספק שזה בזבוז משאבים, גם של המפלגות וגם
של ערוצי הטלוויזיה. אני חושב שיש לשקול את ביטולם,
בתנאי שישריינו זמן למפלגות הקטנות והחדשות, כי
אחרת הן יימחקו עוד לפני שייוולדו".

עם זאת הוא ריאלי. "אינני חושב שיש סיכוי כלשהו
לביטול שידורי התעמולה, משום שאינני מאמין שהמפלגות
יוותרו על זמן השידור שניתן להן חינם במסגרת תעמולת
הבחירות". חשין מתכוון להמליץ, בדו"ח לסיכום כהונתו
כיו"ר ועדת הבחירות שיפרסם בקרוב, על הקמת ועדה
שתבחן את שיעורי הצפייה בשידורי התעמולה, מידת
השפעתם, ואם הם כדאיים בחישוב של עלות מול תועלת.

בדו"ח חשין מתכוון גם להמליץ לבטל את יום השבתון
בבחירות, אף שמנכ"לית ועדת הבחירות תמר אדרי מתנגדת
לכך, משום שהקלפיות נמצאות בבתי ספר ואם לא יהיה
שבתון לא יוכלו לפתוח בהם קלפיות. "לבנו גס בכספי
ציבור", אומר חשין, "אומרים שעלות השבתון כמיליארד
שקל. זה סכום עתק". לדבריו, יש מדינות שבהן נערכות
הבחירות ביום ראשון, שלא עובדים בו. "אצלנו בשבת אי
אפשר לקיים בחירות, וגם ביום שישי זה בלתי אפשרי,
כי זהו יום קצר, לכן צריך למצוא שיטה".

הוא מתריע על כך שגם חוק הבחירות איננו נאכף, ואף
שנקבע בו שיש לפתוח ביום הבחירות רק שירותים
חיוניים, השנה ביום הבחירות היו כל הקניונים פתוחים
מתוך הפרה של החוק. "זה חוק שיותר טוב שלא נברא
משנברא, ומשנברא ראוי שיבוטל", אומר חשין. אשר
לשיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר בתולדות המדינה
שנרשמו השנה בבחירות, אומר חשין: "זה ציער אותי, כי
זו המדינה שלי וזה המקום שלי וכאן ביתי. אין לי ארץ
אחרת. חשבתי בלבי שאנשים עייפים מבחירות. הן צריכות
להתקיים כל ארבע שנים, אבל הן מתקיימות כמעט כל
שנתיים. שמעתי שאנשים גם אומרים, ממילא לא נצליח
לשנות שום דבר. סיבה נוספת היא שאנשים כנראה לא
אוהבים את המפלגות. יש מין ייאוש מסוים, גם אין חג
ושמחה ביום הבחירות. המצב קשה מבחינה כלכלית
וביטחונית ולא רואים את האור בקצה המנהרה. לאנשים עצוב בלבם".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=260062&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

הכותב הינו עיתונאי מעמיק ורציני בעל היסטוריה מקצועית ארוכה ומכובדת ולא שרלטן וצהוב.
טרם התפרסם באתר ולכן טרחתי והעתקתי.

נפוטיזם

לזה (נפוטיזם) התכוון היועה"מ לממשלה, אלייקים רובינשטיין, כשהביע
התנגדות בבג"ץ לשליחויות שהטיל אריאל שרון על בנו עמרי. וכך אמר
רובינשטיין בבג"ץ:

"מינוי קרוב משפחה לתפקיד מעלה חשש לנפוטיזם, אף אם אין כל כוונה לכך,
ומערב במערכת היחסים, שהם יחסי עבודה במהותם, מערכות יחסים נוספות
שאינן רלבנטיות כלל ועיקר, ועלולות לטשטש את התחומים ולהביא לידי עירוב
שיקולים שאינם ממין העניין."

האם מערכת המשפט נקייה מנפוטיזם?

בדיקה שטחית מראה שמערכת המשפט גדושה בבני משפחה של אישים בכירים
במערכת. יומיים לאחר שהיועץ המשפטי רובינשטיין הגיש את הצהרתו בבג"צ

בעניין בנו של שרון מונתה רעייתו של היועץ, מרים רובינשטיין, לתפקיד
המשנה לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

איש אינו חושד כמובן ביועה"מ בנפוטיזם. מרים רובינשטיין נחשבת לפרקליטה
מוכשרת בזכות עצמה, ובמהלך הקריירה שלה לא נעזרה במאומה בבעלה, ויש
אומרים כי מעמדו של הבעל אף הכביד על התקדמותה.

אך מה בדבר מראית עין? במיוחד לאור העובדה שפרקליטת המדינה כפופה
ליועה"מ לממשלה?

..........

השופטים כבני אדם: כמו כל הורה, גם הם רוצים שילדיהם ימשיכו בדרכיהם.
כמו כל הורה, הם גאים בהצלחת ילדיהם. כמו כל הורה, המטען שמקבלים
הילדים בבתיהם עוזר להם מאד בחיים. אין תמה אפוא שרבים מבניהם של
שופטים בחרו ללמוד משפטים, והם עושים חיל בלימודיהם ובהתקדמותם
המקצועית.

עד כאן אפשר היה לומר כי זו דרכו של עולם. אך העובדה שבניהם של שופטים
(וקרובי משפחה אחרים שלהם) עושים את תקופת ההתמחות אצל החברים של
הוריהם - מעוררת לא מעט שאלות של מראית עין.

ארבעת ילדיהם של אהרן ואלישבע ברק הם בוגרי לימודי משפטים, וכולם עברו
התמחות אצל משפטנים שהגיעו בהמשך לבית המשפט העליון. תמר ברק התמחתה
אצל השופטת איילה פרוקצ'יה בבית המשפט המחוזי; אחיה של תמר, אבנר ברק,
התמחה אצל ידידת המשפחה השופטת דורית בייניש בפרקליטות המדינה; האחות
השלישית, אסתר ברק, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון תאודור אור;
והרביעית, מיכל ברק, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך.

נשיא בית המשפט העליון ברק לא חידש כאן חידושים גדולים. הוא הלך בדרכם
של קודמיו לנשיאות בית המשפט. שני בניו של הנשיא מאיר שמגר התמחו אצל
השופטים אהרן ברק ומרים בן פורת. שני בניו של הנשיא יואל זוסמן התמחו
אצל שלמה לוין ואצל דוד ברטוב.

זוהי המשפחולוגיה שבראש הפירמידה. תקצר היריעה מלמנות את כל בני המשפחה
של שופטים ואנשי פרקליטות שהתמחו אלה אצל אלה. רשימה קצרה על קצה
המזלג: בנו של שופט בית המשפט העליון יצחק אנגלרד, אסף, התמחה אצל
הנשיא ברק כחצי שנה; לימור טירקל, בתו של השופט העליון יעקב טירקל,
התמחתה אצל השופט בדימוס מנחם אילון; דניאלה בייניש, בתה של שופטת בית
המשפט העליון דורית בייניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, המשנה לפרקליטת
המדינה לעניינים פליליים, עמה עבדה בייניש כשכיהנה בתפקידים שונים
בפרקליטות; ד"ר אריאל בן-דור, בנה של השופטת דליה דורנר, עשה את
התמחותו בבית המשפט העליון אצל השופט שלמה לוין, ועוד הרשימה ארוכה.

................

פרופ' יורם שחר, מרצה במרכז הבין תחומי בהרצליה אמר בכנס בבר אילן:

"זהו בית משפט צר והדוק, מלוכד פנימית בנאמנות תקדימית. ומעל לכל, בקצה
של תבנית צרה זו, במרום פירמידת הכח, הוצב נשיא השולט בכל מוקדי
העוצמה, לא רק בבית המשפט העליון עצמו אלא במערכת המשפט כולה".

ואכן אהרן ברק הצליח לעצב את בית המשפט העליון בצלמו ובדמותו. בשבע
שנות כהונתו כנשיא מונו השופטים יעקב טירקל, דורית בייניש, יצחק
אנגלרד, אליעזר ריבלין, אדמונד לוי, ואיילה פרוקצ'יה, כולם מומלציו
שרצה לקדם.

יש עוד הרבה. פשוט אין לי כח להעתיק. כדאי לכם לקרוא זאת באתר בהמשך
השבוע!

http://www.makorrishon.net

God
חבר מתאריך 7.6.02
2594 הודעות 21:56 18.01.03

2. זה נכון וידוע
בתגובה להודעה מספר 0

המערכת המשפטית היא אחת הזירות שבה הפרוטקציה היא נורמה. אפשר להוסיף לרשימה את הבת של יוסי שריד שהתמחתה אצל ברק.
מכיוון שאני מקורב לנושא, אני יכול להעיד אישית שהמערכת המשפטית נגועה בפרוטקציות מכאן ועד ביהמ"ש העליון. ומי שחושב שאין קשר בין האנשים להחלטות טועה בהחלט. צריך בהחלט להסדיר את הכללים בחקיקה ובהוראות של נציב שירות המדינה ובהקדם.

אף-על-פי-כן!!!

קולע בול
חבר מתאריך 19.9.02
612 הודעות 22:07 18.01.03

6. אם תקרא את המאמר כולו תופתע לרעה
בתגובה להודעה מספר 5

מובאות שם ממש כמה דוגמאות מזעזעות, כולל על אשתו של "כבודו" המשמשת כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה...

נושא: היועצהמ´´ש לממשלה סוחט את:ברנס עמוס
מצ"ב מכמתב רשמי וגלוי שנשלח שלשום לכבוד השופטת-הגב´ דליה דורנר-בית משפט העליון, המבקש ממנה לפנות לאלתר ליועצהמ"ש לממשלה ולפרקליטת המדינה, ש...:-

1. או- לקיים משפט חוזר/להגיש כתב אישום חדש למשפט חוזר
2. או- להוציא את עמוס ברנס זכאי ללא כל התניה ותנאי

כמו כן מצ"ב צילום פירסום בעיתונות של רשית השופטים שיחליפו את שני השופטים מבית משפט העליון אשר פורשים לגימלאות, ושם אנו מבחינים בעין בלתי מזויינת בעו"ד אלייקים רובינשטיין- היועצהמ"ש לממשלה נכון להיום, ועו"ד עדנה ארבל-פרקליטת המדינה נכון להיום, לעיונכם, הבנתכם ושיפוטכם האחראי כאזרחי מדינת ישראל...

כמו כן אני מצ"ב את הקישור לאתר של ח"כ מיכאל איתן: יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט וחבר הועדה למינוי שופטים...:-
מיכאל איתן: יוזמת חקיקה למנוע נפוטיזם במערכת המשפט
24.12.2001
חבר הכנסת מיכאל איתן הציג היום יוזמת חקיקה שעל פיה במערכת המשפט, כמו במערכות מנהל ציבורי אחרות, יחולו מגבלות על כהונה של בני משפחה אחת.
חבר הכנסת איתן פירסם (ראה קובץ מצורף),
את הצעת החוק שיזם וכן דברי הסבר. במקביל, הניח חבר הכנסת אליעזר כהן (צ´יטה) הצעת חוק דומה בנושא זה...
http://miki.org.il/article.asp?newsid=82

מהם רוצים להשיג בכך....

במכתב המצ"ב בקבצים הנ"ל, שנשלח לשופטת בית משפט העליון הגב´ דליה דורנר, סעיף 6 במכתב הנ"ל עונה על השאלה מה היועצהמ"ש לממשלה ופרקליטת המדינה רוצים להשיג בכך...המשך יבוא...

המשך בהודעה הבאה...

: המשך המכתב ותזכורת למשפטו של מרקוס
סנ´´צ מרקוס אשר הורשע בבית משפט המחוזי...!!!
בתגובה להודעה מספר 7

בירושלים בראשית שנות ה-80 על מסירת עדות שקר ושיבוש הליכי חקירה בפרשת עמוס ברנס, וכשעירער לעליון זוכה מכל אשמה, התובע בתיק הזה היה מצד פרקליטות המדינה- עו"ד יוסף בן אור...:-

מה היתה הסיבה שבית משפט העליון קיבל את העירעור והוציא את מרקוס נקי מכל אשמה...

מה הקשר שלו לאחת המועמדות להחליף עו"ד עדנה הראל לפרקליטות המדינה..
לנוחיותכם ראה צילום כל המועמדים המצ"ב למכתב המצ"ב..

המשך יבוא...

לסיכום...:-
אלה פושעים ברשות ובסמכות,ומקבלים
אלה פושעים ברשות ובסמכות, ומקבלים משכורת ממשלם מיסים...
פרופ´מנחם עמיר:´´פשע מאורגן מתחיל בסחיטה ומסתיים/נגמר בסחיטה"
{סוף ציטוט בשעה שכיהן כיועץ מיקצועי כקרימינלוג שך ועדת שימרון שהוציאה את דו"ח שימרון בשנת 1987 בנושא הפשע המאורגן במדינת ישראל}

סנ´´צ מרקוס אשר הורשע בבית משפט המחוזי-בירושלים, בראשית שנות
ה-80 על מסירת עדות שקר ושיבוש הליכי חקירה בפרשת עמוס ברנס, וכשעירער לעליון זוכה מכל אשמה, התובע בתיק הזה היה מצד פרקליטות המדינה- עו"ד יוסף בן אור...:-
מה היתה הסיבה שבית משפט העליון קיבל את העירעור והוציא את מרקוס נקי מכל אשמה
מה הקשר שלו לאחת המועמדות להחליף עו"ד עדנה הראל לפרקליטות המדינה
{ראו צילום המועמדים שבקובץ לעיל}

המשך הדוגמא לנפוטיזם בקישור המצ"ב לפרשת/שואת ברנס..:-
האם פרשת ברנס תבוא לקיצה ב- 11.12.02...!!!
https://rotter.net/forum/gil/5116.shtml

עו"ד גלאט-ברקוביץ' מהפרקליטות אמרה לחוקרים: גיוסו הקרוב של בני עורר בי חששות; גורמים בפרקליטות: אין מנוס מלהעמידה לדין; ביקורת על החלטתו של היועץ המשפטי לחקור עיתונאי

יום רביעי, 22 בינואר 2003, 17:30

רובינשטיין (צילום: בוצ'צ'ו)

מאת:

הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ', שהודתה כי הדליפה את הידיעה על החקירה נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, אמרה בחקירתה כי החליטה להדליף את המסמך מתוך כוונה לסייע למתנגדיו של שרון.

בקול ישראל דווח שגלאט ברקוביץ' הסבירה לחוקרים כי בנה עומד להתגייס לצבא, ועל כן היא חוששת ורצתה לסייע פוליטית למתנגדי שרון. בכירים בפרקליטות אמרו כי לא ניתן להימנע מהעמדה לדין של הפרקליטה לאחר שהודתה בהדלפה. "אי אפשר", אמרו הבכירים", "לעבור לסדר היום על הדלפה של מסמך משיקולים פוליטיים".

http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=&id=339464

@רקע: ליאורה גלט-ברקוביץ' - התמחות בתיקי צווארון לבן

ליאורה גלט-ברקוביץ' שימשה כתובעת בתיק ההסתדרות ובתיק המנתח יקירביץ'. באחרונה, מונתה ללוות את חקירת העמותות של שרון

הדס מגן 22/01/03 13:34

בפרקליטות, ובפרקליטות מחוז ת"א בפרט, שררה היום מבוכה קשה. הודעת משרד המשפטים, לפיה עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', היא המדליפה בפרשת ההלוואה שקיבל ראש הממשלה, אריאל שרון, מהמיליונר הדרום אפריקאי, סיריל קר הממה את כולם. בפרקליטות רוחו ההערכות, כי גלט-ברקוביץ' עשתה מה שעשתה, מ"סיבות אידיאולוגיות". "בוא נאמר, "אומר פרקליט שעבד איתה בפרקליטות מחוז ת"א, "שהיא לא אוהבת את שרון".
"אחד הדברים שמצערים אותי, הוא שמדבר כזה כל הפרקליטות תוכתם". אמרה ל"גלובס" פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, בהתייחסה לחשדות כלפי גלאט-ברקוביץ'. "מדובר בסך הכל בקבוצת אנשים שעושה את העבודה הקשה והלא מתגמלת. המערכת הזו יקרה לי, וכשקורה דבר כזה, כל הפרקליטות ניזוקה".
גלט-ברקוביץ' כבת 45, גרושה ואם לשניים, שימשה בעברה תובעת במשטרה והיתה נשואה לקצין משטרה. היא הפרקליטה שטיפלה בתיק ההסתדרות, בו הואשמו בכירים בהסתדרות בהפרת אמונים, וכן בתיק בו הואשם ד"ר ולדימיר יקירביץ', ברשלנות רפואית. מרבית תיקיה היו תיקי צווארון לבן. באחרונה, מונתה ללוות את חקירת העמותות של שרון. מתוקף כך, כפי הנראה, נחשפה למסמך האמור.

לפני כשנתיים, עברה גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), לפרקליטות מחוז מרכז, עקב סכסוך עם רוזנטל, שעמדה אז בראש הפרקליטות. גורמים בפרקליטות ת"א, אמרו היום, כי גלט-ברקוביץ' עקפה את רוזנטל, בעניין מינהלי. המקרה הזה הביא לשבר ביחסי השתיים, שהיו רעועים עוד קודם. בעקבות כך, הועברה גלט-ברקוביץ' לפרקליטות מרכז.

לא רק במסדרונות הפרקליטות; גם במזנון בית המשפט בתל-אביב, הפרשה הזו היתה שיחת היום. התחושה של הפרקליטים, אומר פרקליט, מאוד קשה. "דבר כזה נותן תחמושת למי שטוענים שהפרקליטות מדליפה ושהפרקליטות שמאלנית. אין ספק שזה רע מאוד מבחינת הפרקליטות".

עורכי דין המכירים את גלט-ברקוביץ', ידעו לספר היום, שמדובר באישה לא קלה. גם אם פה ושם היו ששמעו ממנה התבטאויות פוליטיות שונות, עדיין קשה למצוא בכך הסבר לשאלה, מה הביא אותה להדליף את הפרשה. בהודעת משרד המשפטים נמסר, כי הפרקליטה פעלה ביוזמתה.

מה יהיה הלאה? גלט-ברקוביץ' עשויה להיות מואשמת בהפרת אמונים, מסירת ידיעה בתוקף תפקידה, לאדם שלא מוסמך לקבלה, ואף בשיבוש מהלכי חקירה.

בצד זה, יש תחושות קשות מחקירתו באזהרה של העיתונאי שחשף את הסיפור, ברוך קרא מ"הארץ", בחשדות לשיבוש מהלכי חקירה. עו"ד בועז גוטמן, לשעבר חוקר ביאח"ה, אומר: "זו שערוריה אמיתית. מנסים לפגוע בחופש העיתונות. לא נודף מזה ריח רע. זה רע. זה חקירה של ש"ב בלי ש"ב. מהיום והלאה, העיתונאים מתבקשים להוציא את המידע שלהם לכתבים בארצות זרות".

http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=655875&fid=829

@ אין חדש תחת השמש @

עו''ד נעמי שטרן לשעבר בפרקליטות מרכז והיום יושבת כפרקליטה "בועדות מחוזיות", הדליפה את פרשת נימרודי לתקשורת בזמנו, וכשנחשפה כמדליפה
נפתח תיק וכעבור זמן מה נסגר על ידי היועמ"ש לממשלה ולמה...??

להזכירכם: אם שכחתם או לא ידעתם...:-

@ שעו"ד נעמי שטרן היתה יד ימינה של פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד מרים
רוזנטל "שהתפוטרה" כפי שציינתי בעבר.

@ עו"ד מרים רוזנטל-פרקליטת מחוז מרכז לשעבר, קיבלה במשרדה
את עו"ד ליבאי לשעבר שר המשפטים, לישיבה סודית בקשר לפרשת נימרודי,
ועו"ד נעמי שטרן שנכחה הדליפה כעבור 5 דקות, לעו"ד יוסי כהן בא כוחם
של משפחת נימרודי...!!

@ איך יודעים שעברו כחמש דקות, כי עו"ד יוסי כהן, נחת מיד בלישכתו
של עו"ד ליבאי ושאל אותו שאלות לגבי תוכן הישיבה שנערכה 5 דקות קודם.

@ מה הקשר בין עו"ד יוסי כהן לעו"ד נעמי שטרן בכלל ולמערכת המשפט בפרט,
אני מצפה מכל הידענים לעדכן אותנו[email protected]

אין חדש תחת השמש...
" שימו לב שהמכנה המשותף לכל מה שקורה = עו"ד מאיר שמגר וד"ר יוסי ביילין = "הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ` הסבירה בחקירתה
הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ` הסבירה בחקירתה כי בנה עומד להתגייס
היא חוששת, ולכן רצתה לסייע למתנגדי שרון והדליפה המסמך ל``הארץ`` @
עו"ד יוסי כהן, היה סטג'ר של עו"ד נעמי שטרן, יד ימנה של עו"ד מרים רוזנטל = פרקלחיטת מחוז מרכז, וסגניתה לשעבר היתה עו"ד רינה מיוחס,
שהיא אחותו של עו"ד יוסי כהן, ושניהם הם ילדיו של מזכיר בית משפט
המחוזי בתו-אביב- מר כהן[email protected]
כמו כן: אישתו/גרושתו של עו"ד יוסי כהן היה "עוזרתו" של סגן נשיא
בית משפט המחוזי בתל-אביב - השופט ישעיהו לויט...שהתפוטר @

@ מי שהוא יודע למה התפוטר השופט לשעבר ישעיהו לויט..??

@ האם לדעתכם כך אפשר לנהל מערכת משפט וצדק במדינת ישראל, וכל
זאת רק על קצה המזלג[email protected]

@ על עו"ד נאוה בן אור כתבתי, כתבתי @

תמונה: חזית בניין הפרקליטות בתל אביב מאת: halemo

המשטרה "עלתה" על פקס ממשרדה של עו"ד גלט-ברקוביץ לעיתונאי ברוך קרא
במסגרת חקירת עמותות שרון, נבדקו שיחות הטלפון של גלט-ברקוביץ', כמי שליוותה החקירה מטעם הפרקליטות; הפקס הוביל להתמקדות החשדות בה
הדס מגן 22/01/03 17:02
חוקרי הצוות המיוחד שבדק את הדלפת מסמך חיקור הדין בפרשת ההלוואה לראש הממשלה, אריאל שרון, הגיעו למסקנותיהם, לאחר שבדקו פרטי שיחות טלפון של הגורמים הקשורים לחקירת עמותות שרון.
ככל הידוע, החוקרים שמצאו אתמול כי המדליפה היא עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ, בדקו בין היתר את פרטי שיחות הטלפון שלה, כמי שליוותה את חקירת עמותות שרון מטעם הפרקליטות, ולכן היתה למעשה חשודה פוטנציאלית לכאורה.
ככל הידוע מבדיקת פרטי השיחות, נמצא כי נשלח פקס ממשרדה של גלט-ברקוביץ, לעיתונאי ברוך קרא, שפירסם את תוכן המסמך בעיתון "הארץ".

עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז מרכז - המדליפה של "מסמך סיריל קרן"
ממשרד המשפטים נמסר כי ההחלטה להדליף את המסמך היא ביוזמתה; בסיום חקירתה, שוחררה גלט-ברקוביץ' בתנאים מגבילים

הדס מגן 22/01/03 8:04
עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', מפרקליטות מחוז מרכז, היא המדליפה של מסמך חיקור הדין בפרשת ההלוואה של ראש הממשלה, אריאל שרון, שהודלפה לעיתון "הארץ". כך מצא צוות החקירה המיוחד שהוקם לגלות את המדליף. הצוות הודיע אתמול בלילה על מימצאיו ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין.
משרד המשפטים מסר, כי מימצאי החקירה מצביעים על גלט-ברקוביץ, שליוותה בחודשים האחרונים את החקירה המשטרתית בפרשת עמותות שרון, באופן חד משמעי.
מודעה

ממשרד המשפטים נמסר, כי במהלך החקירה נאספו ראיות מוצקות לכאורה הקושרות אותה להדלפה ובחקירתה הודתה במיוחס לה. כן נמסר, כי ההחלטה להדליף את המסמך, היא ביוזמתה. בסיום חקירתה, שוחררה גלט-ברקוביץ' בתנאים מגבילים.
אתמול בערב נחקר באזהרה העיתונאי ברוך קרא מ"הארץ", שפירסם את הידיעה. בעניין זה נמסר, כי קרא לא נחקר על עצם הפירסום אלא בשל חשד לשיבוש מהלכי חקירה. "החיסיון העיתונאי", מסר משרד המשפטים, "מגיע עד לנקודה שבה מתקיים חשד לביצע עבירה פלילית ואין לחסות בצל אותו חיסיון כאשר מתעורר חשד שכזה".
צוות החקירה לא קיים בדיקות פוליגרף במהלך החקירה.
רובינשטיין ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, מדגישים כי מדובר במקרה "חריג שבחריגים" ואסור להשליך ממנו על כלל הפרקליטים.

פרקליטת מחוז ת"א לשעבר: "אחד הדברים שמצערים אותי, הוא שמדבר כזה כל הפרקליטות תוכתם"
עו"ד מרים רוזנטל: "מדובר בסך הכל בקבוצת אנשים שעושה את העבודה הקשה והלא מתגמלת"; בפרקליטות יחליטו בקרוב, אם להגיש כתב אישום כנגד גלט-ברקוביץ'

הדס מגן 22/01/03 9:26
"אחד הדברים שמצערים אותי, הוא שמדבר כזה כל הפרקליטות תוכתם". כך אמרה ל"גלובס" פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, בהתייחסה לחשדות לפיהם עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז מרכז, היא מדליפת מסמך חיקור הדין בפרשת ההלוואה של ראש הממשלה, אריאל שרון. גלט-ברקוביץ' עבדה בעבר תחתיה של רוזנטל.
לדברי רוזנטל, "מדובר בסך הכל בקבוצת אנשים שעושה את העבודה הקשה והלא מתגמלת. המערכת הזו יקרה לי, וכשקורה דבר כזה, כל הפרקליטות ניזוקה".
מודעה

גלט-ברקוביץ' היא הפרקליטה שטיפלה בתיק ההסתדרות, בו האושמו בכירים בהסתדרות בהפרת אמונים, וכן בתיק בו הואשם ד"ר ולדימיר יקירבי'ץ', ברשלנות רפואית. מרבית תיקיה היו תיקי צווארון לבן. באחרונה, מונתה ללוות את חקירת העמותות של שרון.
לפני כשנתיים, עברה גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), לפרקליטות מחוז מרכז, עקב סכסוך עם רוזנטל, שעמדה אז בראש הפרקליטות. גורמים בפרקליטות ת"א, אמרו היום, כי גלט-ברקוביץ' עקפה את רוזנטל, בעניין מינהלי, והמקרה הזה הביא לשבר ביחסים בין השתיים, שהיו רעועים עוד קודם. בעקבות כך, הועברה גלט-ברקוביץ' לפרקליטות מרכז.
בפרקליטות יחליטו בקרוב, אם להגיש כתב אישום כנגד גלט-ברקוביץ'. לכאורה, ניתן להאשימה בעבירות שונות, ובהן הפרת אמונים, העברת ידיעה בתוקף התפקיד לאדם שלא מוסמך לקבלה (על כך הואשם בזמנו השר לבטחון פנים לשעבר, אביגדור קהלני), וכן שיבוש מהלכי משפט.

רקע: ליאורה גלט-ברקוביץ' - התמחות בתיקי צווארון לבן
ליאורה גלט-ברקוביץ' שימשה כתובעת בתיק ההסתדרות ובתיק המנתח יקירביץ'. באחרונה, מונתה ללוות את חקירת העמותות של שרון

הדס מגן 22/01/03 13:34
בפרקליטות, ובפרקליטות מחוז ת"א בפרט, שררה היום מבוכה קשה. הודעת משרד המשפטים, לפיה עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', היא המדליפה בפרשת ההלוואה שקיבל ראש הממשלה, אריאל שרון, מהמיליונר הדרום אפריקאי, סיריל קר הממה את כולם. בפרקליטות רוחו ההערכות, כי גלט-ברקוביץ' עשתה מה שעשתה, מ"סיבות אידיאולוגיות". "בוא נאמר, "אומר פרקליט שעבד איתה בפרקליטות מחוז ת"א, "שהיא לא אוהבת את שרון".
"אחד הדברים שמצערים אותי, הוא שמדבר כ
מודעה

זה כל הפרקליטות תוכתם". אמרה ל"גלובס" פרקליטת מחוז ת"א (פלילי) לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, בהתייחסה לחשדות כלפי גלאט-ברקוביץ'. "מדובר בסך הכל בקבוצת אנשים שעושה את העבודה הקשה והלא מתגמלת. המערכת הזו יקרה לי, וכשקורה דבר כזה, כל הפרקליטות ניזוקה".
גלט-ברקוביץ' כבת 45, גרושה ואם לשניים, שימשה בעברה תובעת במשטרה והיתה נשואה לקצין משטרה. היא הפרקליטה שטיפלה בתיק ההסתדרות, בו הואשמו בכירים בהסתדרות בהפרת אמונים, וכן בתיק בו הואשם ד"ר ולדימיר יקירביץ', ברשלנות רפואית. מרבית תיקיה היו תיקי צווארון לבן. באחרונה, מונתה ללוות את חקירת העמותות של שרון. מתוקף כך, כפי הנראה, נחשפה למסמך האמור.
לפני כשנתיים, עברה גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), לפרקליטות מחוז מרכז, עקב סכסוך עם רוזנטל, שעמדה אז בראש הפרקליטות. גורמים בפרקליטות ת"א, אמרו היום, כי גלט-ברקוביץ' עקפה את רוזנטל, בעניין מינהלי. המקרה הזה הביא לשבר ביחסי השתיים, שהיו רעועים עוד קודם. בעקבות כך, הועברה גלט-ברקוביץ' לפרקליטות מרכז.
לא רק במסדרונות הפרקליטות; גם במזנון בית המשפט בתל-אביב, הפרשה הזו היתה שיחת היום. התחושה של הפרקליטים, אומר פרקליט, מאוד קשה. "דבר כזה נותן תחמושת למי שטוענים שהפרקליטות מדליפה ושהפרקליטות שמאלנית. אין ספק שזה רע מאוד מבחינת הפרקליטות".
עורכי דין המכירים את גלט-ברקוביץ', ידעו לספר היום, שמדובר באישה לא קלה. גם אם פה ושם היו ששמעו ממנה התבטאויות פוליטיות שונות, עדיין קשה למצוא בכך הסבר לשאלה, מה הביא אותה להדליף את הפרשה. בהודעת משרד המשפטים נמסר, כי הפרקליטה פעלה ביוזמתה.
מה יהיה הלאה? גלט-ברקוביץ' עשויה להיות מואשמת בהפרת אמונים, מסירת ידיעה בתוקף תפקידה, לאדם שלא מוסמך לקבלה, ואף בשיבוש מהלכי חקירה.
בצד זה, יש תחושות קשות מחקירתו באזהרה של העיתונאי שחשף את הסיפור, ברוך קרא מ"הארץ", בחשדות לשיבוש מהלכי חקירה. עו"ד בועז גוטמן, לשעבר חוקר ביאח"ה, אומר: "זו שערוריה אמיתית. מנסים לפגוע בחופש העיתונות. לא נודף מזה ריח רע. זה רע. זה חקירה של ש"ב בלי ש"ב. מהיום והלאה, העיתונאים מתבקשים להוציא את המידע שלהם לכתבים בארצות זרות"

השאלה שלי: האם עו"ד יהושע רזניק ששימש כתובע במשפטו של "דרעי" במשך
10 שנים מטעם המדינה, והיום משמש כעו"ד של "המדליפה", יכול לשמש כאחד המועמדים להחליף את פרקליטת המדינה עו"ד עדנה ארבל...??

הכתבה ב- ynet...:-
@@@@@@

"רובינשטיין הפך את הפרקליטה לשק חבטות"

עו"ד יהושע רזניק, המייצג את עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ, יוצא במתקפה על היועץ: "בגלל ההתקפות עליו הוא בחר להשתמש בה כשק חבטות". לדבריו, בניגוד לדברי היועץ, ההדלפה נבעה מ"העיכוב בחקירת פרשת שרון, ומזכות הציבור לדעת". בפרקליטות אומרים: לא יהיה מנוס מלהעמידה לדין
אפרת וייס

"עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ' לוקחת על עצמה את האחריות למעשה וידעה שפעלה בניגוד לחוק. השקפת עולם מצפונית היא זו שהדריכה אותה, אבל השיקולים שהינחו אותה הם הרבה יותר רחבים מאלו שהוצגו על ידי היועץ אליקים רובינשטיין". כך אמר אמש (ד') ל-ynet יהושע רזניק, עורך דינה של הפרקליטה שהדליפה את מסמך שרון-קרן.

לדבריו, "גלאט ברקוביץ חשבה שהתקדמות החקירה בפרשת שרון-סיריל קרן, העיכוב בה וכן זכות הציבור לדעת דווקא בתקופה של בחירות על חקירת ראש הממשלה - מחייבים אותה לחשוף את העניין".

רזניק התייחס למסיבת העיתונאים שערך היועץ המשפטי ואמר כי "בפרקליטות ממהרים לירות ולהפעיל תותחים. בסך הכל מדובר בחקירה והמוקד בה בכלל הוא חקירת ראש הממשלה. בגלל שהיועץ הותקף הוא השתמש בגלאט ברקוביץ כשק חבטות. שיקול הדעת שמאפיין בדרך כלל את הפרקליטות לא ננקט במקרה הזה".

עו"ד רזניק הביע תקווה ש"הסערה סביב חשיפת שמה וזהותה של גלאט ברקוביץ תירגע והוא מקווה שהיא תצא עם הנזק המינימלי ביותר מכל הפרשה".

"לא יהיה מנוס מלהעמידה לדין"

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שלחה אמש מכתב לכל פרקליטי המחוזות במדינה בו פירטה את תוצאות חקירת ההדלפה בפרשת שרון. ארבל הביעה תמיכה בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להקים צוות חקירה מיוחד בפרשה. היא הוקיעה את ההדלפה והביעה תקווה כי "המעשה החריג לא יפגע בפרקליטות".

קודם לכן, אמרו בכירים בפרקליטות כי בעקבות הודאתה של עו"ד גלאט-ברקוביץ' בהדלפת מסמך "סיריל קרן" ככל הנראה לא יהיה מנוס מלהעמיד אותה לדין פלילי.

בפרקליטות אומרים כי, על פי החשד, עברה הפרקליטה הבכירה בפרקליטות מחוז תל אביב על סעיף 117 לחוק העונשין, שאומר כי "עובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלו - עונשו עד שלוש שנות מאסר". כזכור, הפרקליטה ליוותה את "פרשת סיריל קרן", ומתוקף תפקידה קיבלה את המסמך וכביכול עשתה במסמך שימוש שלא כדין.

במהלך חקירתה תחת אזהרה, אמרה עו"ד גלאט-ברקוביץ' כי החליטה להדליף את המסמך בעניין חקירת שרון ממניעים פוליטיים - אידיאולוגיים כדי לסייע למתנגדיו של ראש הממשלה. היא הסבירה לחוקרים שבנה עומד להתגייס לצבא ועל כן, לטענתה, היא חוששת ששרון יהיה בשילטון.

רובינשטיין: "זו היתה הדלפה אידיאולוגית"

היועץ רובינשטיין כינס בצהריים מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות חשיפת המדליפה בפרשת שרון-קרן. "זו היתה הדלפה יזומה ואידאולוגית - והיא נכשלה", אמר רובינשטיין. הוא השיב לטענות כאילו החקירה בנושא היתה מטעמים פוליטיים ואמר: "אני פה שש שנים וראיתי כבר את כל הסרטים האלה. כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיני מישהו, הוא טוען שיש מניעים פוליטיים. אני אומר לכל אלה - 'כל הפוסל, במומו פוסל'".

רובינשטיין הוסיף כי "העיקר הוא שהייתה הדלפה שיכלו להיות לה תוצאות קשות - עירוב של חקירה עם פוליטיקה ותיק שאולי היה מתנהל על ידי האדם שהדליף. זו פרקליטה שנכשלה בתפקידה... מדובר באידיאולוגיה של השקפות אישיות ולא אכנס ליותר מזה".

היועץ הוסיף כי גלאט-ברקוביץ' מוגבלת מלהיכנס בשלב זה לפרקליטות וכרגע לא חוזרת לעבודתה. לדבריו, יש אופציה להעמיד את הפרקליטה לדין פלילי בגין שיבוש הליכי חקירה והפרת אמונים.

"אין לי כוונה להתעסק עם עיתונאים"

ביחס לחקירת עיתונאי הארץ ברוך קרא אמר היועץ: "העיתונות מלאה הדלפות, דברים נכונים ולא נכונים ואיש לא מתעסק בכך... אם אתה חוקר תיק, אתה צריך לדעת מה יש לעיתונאי לומר... קרא דיבר עם הפרקליטות לפני הפרסום ונאמר לו שנשוא החקירה איננו יודע עליה ולכן אינו יכול להתגונן, נאמר לו מפורשות, ואני מצטט: 'כל פרסום כזה מחבל בחקירה'. אף אחד לא בא לפגוע בחופש העיתונות. חברי ואני יש לנו אחריות אחת - לחוק. אם יש עבירה על החוק צריך לבדוק אותה בכל מקרה. כולכם עובדים מולנו ויודעים איך אנחנו עובדים מולכם. אף אחד לא מחפש אתכם או את התקשורת".

מסיבת העיתונאים לוותה בחילופי דברים קשים בין רובינשטיין לעיתונאים.

"אין לי כוונה להתעסק עם העיתונאים. לא נקבע רף חדש. ברוך קרא היה צריך להיחקר. זה לא ללכת אימים על התקשורת. יש לתקשורת את חופש העיתונות", אמר היועץ.

הכתב ברוך קרא אמר בצהריים: "עשיתי עבודה עיתונאית. כל העבודה שלי מקצועית, עניינית, לאחר שהצלבתי את המידע. בניגוד לדבריו של רובינשטיין, שהוזהרתי שהפרסום עלול לשבש את החקירה, אף אחד לא הזהיר אותי בעניין".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2391255,00.html

(23.01.03 , 00:21)

רוזנטל מרים
-
פרקליטת מחוז
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) @ לשעבר- התפוטרה @

מרים רוזנטל. ילידת 1947, גרמניה. ב-1948 עלתה עם משפחתה לארץ. למדה בתיכון עירוני ט'. נשואה, אם לשלושה.

במסגרת שירותה הצבאי שובצה במחלקת ייעוץ וחקיקה, שם שימשה מזכירתו של הפרקליט הצבאי הראשי, מאיר שמגר. לאחר שחרורה, עבדה במשך שלוש שנים כמזכירתו של היועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר. למדה משפטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובירושלים. התמחתה לעריכת דין בפרקליטות מחוז ירושלים, תל אביב וחיפה. התמחתה במס הכנסה.

ב-1989 מונתה לתפקיד סגן בכיר א' ממונה על בתי משפט מחוזיים מטעם פרקליטות מחוז תל אביב. שימשה סגן בכיר לפרקליט המחוז. ב-1994 מונתה לתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב (פלילי).

במהלך השנים שימשה כתובעת ו/או הובילה כתבי אישום נגד אישים רבים בעלי עוצמה פוליטית, עיסקית או אחרת, בהם רצח הברוקר אלטרוביץ' מחברת הברוקרים מוריץ וטוכלר; ראש עיריית רמת גן, אורי עמית הרב חיים פרדס (הורשע); ייצגה את המדינה במשפט בפרשת 'הפגישה הלילית' נגד עורכי הדין רם כספי, יגאל ארנון (שזוכה) ואחרים; בפרשת האזנות הסתר - הגישה כתבי אישום נגד עופר נמרודי, משה ורדי, רות בן-ארי, יצחק בש (שזוכה) ואחרים; ונגד בכירי ההסתדרות, ח"כ אבי יחזקאל (זוכה) וארתור ישראלוביץ' (הורשע); כמו כן, נטלה חלק בהגשת כתב אישום נגד יגאל עמיר באשמת רצח ראש הממשלה יצחק רבין

עו"ד מרים רוזנטל: ארכיון מעריב...:-
http://www.maariv.co.il/oasis/owa/SEARCH_ADD.SearchResult?pStr=+מרים+רוזנטל&pBoolean=2

הדיקטטורה של הנשיאה בקנשטיין
בשבוע חשפנו כאן התנהלות בעייתית של השופטת עדנה בקנשטיין, נשיאת בית משפט השלום בתל אביב; מסמכים חדשים מראים כמה רחוק תלך השופטת הבכירה, תזלזל בשופטי ההיכל ותצפצף על החוק

14/02/2003 | יואב יצחק |

החשיפה
בשבוע שעבר חשפנו כאן את הדיקטטורה השיפוטית שמפעילה נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, כלפי כמה מהשופטים הכפופים אליה.

ציינו כאן כי אחד המקרים נוגע להנחיות ישירות של בקנשטיין, שהתערבה באופן בלתי תקין לכאורה בהחלטות שיפוטיות של שופטי המעצרים, וגם נזפה קשות בשופט יחקאל הראל, "המתעקש" לעשות מלאכתו נאמנה, ולפסוק, שומו שמים, כפי שמחייבו החוק - גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם בקשות המשטרה, ובמיוחד עם בקשות מדור התביעות של המשטרה במחוז תל אביב, שבראשו עומד סגן ניצב אבי היימן, השומר על "קו פתוח" עם בקנשטיין.

בעקבות הפרסום הובאו בפנינו מסמכים נוספים, המעידים עד כמה לקויה היא מלאכת השיפוט בהיכל בתל אביב, באותם עניינים שעליהם הצבענו כאן. לא בגלל היעדר שופטים איכותיים ולא מחמ ת עצלות, וגם לא עקב חוסר במוטיבציה מצד חלק ניכר מהשופטים. הבעיה היא, כאמור, הנשיאה בקנשטיין וכמה שופטים הסרים למרותה - אגב התבטלות בפניה.

המסמכים שבהם מדובר מלמדים על בקשה שהגישה מחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ לבית המשפט השלום בתל אביב ביום 21.1.03. מחלקת החקירות ביקשה לעצור ארבעה חשודים, שנתפסו יום קודם באזור תעשייה דרומי בדימונה, כשהם פורקים מכולה של סיגריות מוברחות ומעמיסים אותן למשאית אחרת. החוקר רונן בן-משה ביקש לעוצרם למשך ארבעה ימים נוספים. הדיון התקיים באותו יום בפני השופטת דורית רייך-שפירא, שהחליטה כדלהלן:

"לפי האמור בבקשה, לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בה.

"כיוון שהחשודים נעצרו לראשונה אמש, בשעה 19:30, טרם חלפו 24 שעות כאמור בחוק וזכותה של היחידה החוקרת להביא הבקשה או בקשה מקבילה בפני בית משפט מוסמך בטרם ישוחררו החשודים".

ההחלטה עוררה את כעסה של השופטת בקנשטיין, שאליה הובא הדבר. בקנשטיין הורתה להעביראת התיק הזה לשופט אחר. שלא כפי שמחייב/מאפשר החוק, לא הובא הדבר בפני ערכאת ערעור (במסגרת ערר) - שהיא, במקרה זה, בית המשפט המחוזי בתל אביב; ואף לא נעשה כהנחייתה של השופטת שפירא-רייך. קיצור דרך בלתי חוקי, זו הדרך שנבחרה.

השופט בשן מחליט

ואכן, כפי שמסרנו כאן בשבוע שעבר, עוד באותו יום הובא הדבר בפני השופט ירון בשן. בא כוחם של החשודים, עו"ד אורי בן נתן, העמידו על ההחלטה הקודמת שהתקבלה,ועל דחייתה למעשה. "אני מייצג את ארבעת המשיבים בבקשה", אמר. "יש לי טענה מקדמית - אין סמכות לבית המשפט הזה. זאת מאחר שניתנה החלטה על-ידי בית משפט שלום בתל אביב, והדרך היחידה להשיג על ההחלטה היא בערר של בית משפט מחוזי בתל אביב. שופט יחיד שמוסמך לדון בבקשה שהגישה המשטרה זה ערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן בית המשפט (והשופט בשן, י.י.) לא יכול לשבת כערכאה על כבוד השופטת שפירא, בית משפט השלום".

ראש מדור חקירות מכס תל אביב, יהודה בכר, אמר בדיון:

"הטענה שנטענת היא לא ראויה. בהחלטה שנתנה כבוד השופטת רייך-שפירא נפלה שגגה לפניה. זוהי שגגה של חוק. כשהשגגה היא מטעמי חוק, היא כאילו לא ניתנה... ההחלטה שניתנה היא ההחלטה שבחוסר סמכות. בית משפט לא יכול היה לתת החלטה שכזו. ההחלטה שניתנה עוסקת בחוסר סמכות מקומית. נפלה שגגה. בית משפט התעלם מהוראת חוק מפורשת... לשאלת בית המשפט מדוע לא הגשנו ערר על ההחלטה שלא לדון - ההחלטה לא דנה לגו פה".

השופט ירון בשן טרח לתעד את הטיעונים כדבעי בפרוטוקול בית המשפט. גם את החלטתו המוזרה תיעד. הנה היא לפניכם:

"הבוקר הוגשה בקשה זו בבית משפט זה. בית המשפט החליט שאין לו סמכות מקומית לדון בה. החלטה הזו היא על פניה מוטעית. בטרם הספיקו הצדדים לחזור לבית המשפט בפני אותו מותב (הרכב, י.י.), כדי להעמידו על טעותו, נסעה השופטת וכך הגיעה הבקשה אליי. מכיוון שהבקשה כלל לא נידונה, איני רואה מניעה מלדון בה כעת".

כאמור, השופט בשן דן בבקשה לגופה והורה על מעצרם של הארבעה, במקום לדחות את הבקשה ולהפנות את הרשות החוקרת להגיש ערר על החלטת השופטת רייך-שפירא.

גיבוי וחיפוי

בהנהלת בתי המשפט התייחסו בתחילה לאירוע שלעיל כאל החלטה שיפוטית שאליה לא יוכלו להתייחס. "פתוחה הדרך בפני העצורים/החשודים להגיש ערר לבית המשפט המחוזי", נטען בתחילה.

נימוק זה עומד בסתירה לשכל הישר: האם יכול שופט לדון בתיק מסוים כאוות נפשו - על אף שאינו מוסמך על פי החוק - גם אם התבקש על ידי הבוסית בקנשטיין, ולא יהיה מי שיעמידו במקומו? הרי מן המפורסמות כי עורכי דין ובעלי דין חוששים להתעמת עם שופטים, שמא יבולע להם. ומה דינו של שופט, המעז לשים עצמו ערכאת ערעור על עמיתתו, השופטת רייך-שפירא?

לבסוף מסרה הנהלת בתי המשפט: "לא רק שהנשיאה מקפידה על עקרון עצמאות השפיטה הקפדה יתרה עם עצמה ועם חבריה השופטים, אלא שהיא רואה שהיא רואה בעיקרון זה עניין מקודש. הכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר על כותרתה וציטוטים של דברים שלא נאמרו מהווים פגיעה חמורה בנשיאה ובמערכת המשפט.

"לגופו של עניין, לאחר הפנייה אל הנשיאה, הופנו הפונים לשופט המעצרים התורן, על-מנת שייתן את דעתו לעניין. מעבר לכך לא ניתנה על ידי הנשיאה כל הנחיה! העניין כולו נותר לשיקול דעתו של שופט המעצרים. הן השופט והן הנשיאה מכחישים מכול וכול כי הנשיאה התערבה בהחלטת השופט. מאחר שמדובר בהחלטה שיפוטית,לא נתייחס לתוכנה, רק נציין כי אם אחד הצדדים אינו מרוצה מתוכנה, הוא רשאי לערער לבית המשפט המחוזי".
הדיקטטורה של הנשיאה בקנשטיין
בשבוע חשפנו כאן התנהלות בעייתית של השופטת עדנה בקנשטיין, נשיאת בית משפט השלום בתל אביב; מסמכים חדשים מראים כמה רחוק תלך השופטת הבכירה, תזלזל בשופטי ההיכל ותצפצף על החוק

14/02/2003 | יואב יצחק | [email protected] תגובות

החשיפה

בשבוע שעבר חשפנו כאן את הדיקטטורה השיפוטית שמפעילה נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, כלפי כמה מהשופטים הכפופים אליה.

ציינו כאן כי אחד המקרים נוגע להנחיות ישירות של בקנשטיין, שהתערבה באופן בלתי תקין לכאורה בהחלטות שיפוטיות של שופטי המעצרים, וגם נזפה קשות בשופט יחקאל הראל, "המתעקש" לעשות מלאכתו נאמנה, ולפסוק, שומו שמים, כפי שמחייבו החוק - גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם בקשות המשטרה, ובמיוחד עם בקשות מדור התביעות של המשטרה במחוז תל אביב, שבראשו עומד סגן ניצב אבי היימן, השומר על "קו פתוח" עם בקנשטיין.

בעקבות הפרסום הובאו בפנינו מסמכים נוספים, המעידים עד כמה לקויה היא מלאכת השיפוט בהיכל בתל אביב, באותם עניינים שעליהם הצבענו כאן. לא בגלל היעדר שופטים איכותיים ולא מחמ ת עצלות, וגם לא עקב חוסר במוטיבציה מצד חלק ניכר מהשופטים. הבעיה היא, כאמור, הנשיאה בקנשטיין וכמה שופטים הסרים למרותה - אגב התבטלות בפניה.

המסמכים שבהם מדובר מלמדים על בקשה שהגישה מחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ לבית המשפט השלום בתל אביב ביום 21.1.03. מחלקת החקירות ביקשה לעצור ארבעה חשודים, שנתפסו יום קודם באזור תעשייה דרומי בדימונה, כשהם פורקים מכולה של סיגריות מוברחות ומעמיסים אותן למשאית אחרת. החוקר רונן בן-משה ביקש לעוצרם למשך ארבעה ימים נוספים. הדיון התקיים באותו יום בפני השופטת דורית רייך-שפירא, שהחליטה כדלהלן:

"לפי האמור בבקשה, לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בה.

"כיוון שהחשודים נעצרו לראשונה אמש, בשעה 19:30, טרם חלפו 24 שעות כאמור בחוק וזכותה של היחידה החוקרת להביא הבקשה או בקשה מקבילה בפני בית משפט מוסמך בטרם ישוחררו החשודים".

ההחלטה עוררה את כעסה של השופטת בקנשטיין, שאליה הובא הדבר. בקנשטיין הורתה להעביראת התיק הזה לשופט אחר. שלא כפי שמחייב/מאפשר החוק, לא הובא הדבר בפני ערכאת ערעור (במסגרת ערר) - שהיא, במקרה זה, בית המשפט המחוזי בתל אביב; ואף לא נעשה כהנחייתה של השופטת שפירא-רייך. קיצור דרך בלתי חוקי, זו הדרך שנבחרה.

השופט בשן מחליט

ואכן, כפי שמסרנו כאן בשבוע שעבר, עוד באותו יום הובא הדבר בפני השופט ירון בשן. בא כוחם של החשודים, עו"ד אורי בן נתן, העמידו על ההחלטה הקודמת שהתקבלה,ועל דחייתה למעשה. "אני מייצג את ארבעת המשיבים בבקשה", אמר. "יש לי טענה מקדמית - אין סמכות לבית המשפט הזה. זאת מאחר שניתנה החלטה על-ידי בית משפט שלום בתל אביב, והדרך היחידה להשיג על ההחלטה היא בערר של בית משפט מחוזי בתל אביב. שופט יחיד שמוסמך לדון בבקשה שהגישה המשטרה זה ערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן בית המשפט (והשופט בשן, י.י.) לא יכול לשבת כערכאה על כבוד השופטת שפירא, בית משפט השלום".

ראש מדור חקירות מכס תל אביב, יהודה בכר, אמר בדיון:

"הטענה שנטענת היא לא ראויה. בהחלטה שנתנה כבוד השופטת רייך-שפירא נפלה שגגה לפניה. זוהי שגגה של חוק. כשהשגגה היא מטעמי חוק, היא כאילו לא ניתנה... ההחלטה שניתנה היא ההחלטה שבחוסר סמכות. בית משפט לא יכול היה לתת החלטה שכזו. ההחלטה שניתנה עוסקת בחוסר סמכות מקומית. נפלה שגגה. בית משפט התעלם מהוראת חוק מפורשת... לשאלת בית המשפט מדוע לא הגשנו ערר על ההחלטה שלא לדון - ההחלטה לא דנה לגו פה".

השופט ירון בשן טרח לתעד את הטיעונים כדבעי בפרוטוקול בית המשפט. גם את החלטתו המוזרה תיעד. הנה היא לפניכם:

"הבוקר הוגשה בקשה זו בבית משפט זה. בית המשפט החליט שאין לו סמכות מקומית לדון בה. החלטה הזו היא על פניה מוטעית. בטרם הספיקו הצדדים לחזור לבית המשפט בפני אותו מותב (הרכב, י.י.), כדי להעמידו על טעותו, נסעה השופטת וכך הגיעה הבקשה אליי. מכיוון שהבקשה כלל לא נידונה, איני רואה מניעה מלדון בה כעת".

כאמור, השופט בשן דן בבקשה לגופה והורה על מעצרם של הארבעה, במקום לדחות את הבקשה ולהפנות את הרשות החוקרת להגיש ערר על החלטת השופטת רייך-שפירא.

גיבוי וחיפוי

בהנהלת בתי המשפט התייחסו בתחילה לאירוע שלעיל כאל החלטה שיפוטית שאליה לא יוכלו להתייחס. "פתוחה הדרך בפני העצורים/החשודים להגיש ערר לבית המשפט המחוזי", נטען בתחילה.

נימוק זה עומד בסתירה לשכל הישר: האם יכול שופט לדון בתיק מסוים כאוות נפשו - על אף שאינו מוסמך על פי החוק - גם אם התבקש על ידי הבוסית בקנשטיין, ולא יהיה מי שיעמידו במקומו? הרי מן המפורסמות כי עורכי דין ובעלי דין חוששים להתעמת עם שופטים, שמא יבולע להם. ומה דינו של שופט, המעז לשים עצמו ערכאת ערעור על עמיתתו, השופטת רייך-שפירא?

לבסוף מסרה הנהלת בתי המשפט: "לא רק שהנשיאה מקפידה על עקרון עצמאות השפיטה הקפדה יתרה עם עצמה ועם חבריה השופטים, אלא שהיא רואה שהיא רואה בעיקרון זה עניין מקודש. הכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר על כותרתה וציטוטים של דברים שלא נאמרו מהווים פגיעה חמורה בנשיאה ובמערכת המשפט.

"לגופו של עניין, לאחר הפנייה אל הנשיאה, הופנו הפונים לשופט המעצרים התורן, על-מנת שייתן את דעתו לעניין. מעבר לכך לא ניתנה על ידי הנשיאה כל הנחיה! העניין כולו נותר לשיקול דעתו של שופט המעצרים. הן השופט והן הנשיאה מכחישים מכול וכול כי הנשיאה התערבה בהחלטת השופט. מאחר שמדובר בהחלטה שיפוטית,לא נתייחס לתוכנה, רק נציין כי אם אחד הצדדים אינו מרוצה מתוכנה, הוא רשאי לערער לבית המשפט המחוזי".
הדיקטטורה של הנשיאה בקנשטיין
בשבוע חשפנו כאן התנהלות בעייתית של השופטת עדנה בקנשטיין, נשיאת בית משפט השלום בתל אביב; מסמכים חדשים מראים כמה רחוק תלך השופטת הבכירה, תזלזל בשופטי ההיכל ותצפצף על החוק

14/02/2003 | יואב יצחק | [email protected] תגובות

החשיפה

בשבוע שעבר חשפנו כאן את הדיקטטורה השיפוטית שמפעילה נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, כלפי כמה מהשופטים הכפופים אליה.

ציינו כאן כי אחד המקרים נוגע להנחיות ישירות של בקנשטיין, שהתערבה באופן בלתי תקין לכאורה בהחלטות שיפוטיות של שופטי המעצרים, וגם נזפה קשות בשופט יחקאל הראל, "המתעקש" לעשות מלאכתו נאמנה, ולפסוק, שומו שמים, כפי שמחייבו החוק - גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם בקשות המשטרה, ובמיוחד עם בקשות מדור התביעות של המשטרה במחוז תל אביב, שבראשו עומד סגן ניצב אבי היימן, השומר על "קו פתוח" עם בקנשטיין.

בעקבות הפרסום הובאו בפנינו מסמכים נוספים, המעידים עד כמה לקויה היא מלאכת השיפוט בהיכל בתל אביב, באותם עניינים שעליהם הצבענו כאן. לא בגלל היעדר שופטים איכותיים ולא מחמ ת עצלות, וגם לא עקב חוסר במוטיבציה מצד חלק ניכר מהשופטים. הבעיה היא, כאמור, הנשיאה בקנשטיין וכמה שופטים הסרים למרותה - אגב התבטלות בפניה.

המסמכים שבהם מדובר מלמדים על בקשה שהגישה מחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ לבית המשפט השלום בתל אביב ביום 21.1.03. מחלקת החקירות ביקשה לעצור ארבעה חשודים, שנתפסו יום קודם באזור תעשייה דרומי בדימונה, כשהם פורקים מכולה של סיגריות מוברחות ומעמיסים אותן למשאית אחרת. החוקר רונן בן-משה ביקש לעוצרם למשך ארבעה ימים נוספים. הדיון התקיים באותו יום בפני השופטת דורית רייך-שפירא, שהחליטה כדלהלן:

"לפי האמור בבקשה, לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בה.

"כיוון שהחשודים נעצרו לראשונה אמש, בשעה 19:30, טרם חלפו 24 שעות כאמור בחוק וזכותה של היחידה החוקרת להביא הבקשה או בקשה מקבילה בפני בית משפט מוסמך בטרם ישוחררו החשודים".

ההחלטה עוררה את כעסה של השופטת בקנשטיין, שאליה הובא הדבר. בקנשטיין הורתה להעביראת התיק הזה לשופט אחר. שלא כפי שמחייב/מאפשר החוק, לא הובא הדבר בפני ערכאת ערעור (במסגרת ערר) - שהיא, במקרה זה, בית המשפט המחוזי בתל אביב; ואף לא נעשה כהנחייתה של השופטת שפירא-רייך. קיצור דרך בלתי חוקי, זו הדרך שנבחרה.

השופט בשן מחליט

ואכן, כפי שמסרנו כאן בשבוע שעבר, עוד באותו יום הובא הדבר בפני השופט ירון בשן. בא כוחם של החשודים, עו"ד אורי בן נתן, העמידו על ההחלטה הקודמת שהתקבלה,ועל דחייתה למעשה. "אני מייצג את ארבעת המשיבים בבקשה", אמר. "יש לי טענה מקדמית - אין סמכות לבית המשפט הזה. זאת מאחר שניתנה החלטה על-ידי בית משפט שלום בתל אביב, והדרך היחידה להשיג על ההחלטה היא בערר של בית משפט מחוזי בתל אביב. שופט יחיד שמוסמך לדון בבקשה שהגישה המשטרה זה ערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לכן בית המשפט (והשופט בשן, י.י.) לא יכול לשבת כערכאה על כבוד השופטת שפירא, בית משפט השלום".

ראש מדור חקירות מכס תל אביב, יהודה בכר, אמר בדיון:

"הטענה שנטענת היא לא ראויה. בהחלטה שנתנה כבוד השופטת רייך-שפירא נפלה שגגה לפניה. זוהי שגגה של חוק. כשהשגגה היא מטעמי חוק, היא כאילו לא ניתנה... ההחלטה שניתנה היא ההחלטה שבחוסר סמכות. בית משפט לא יכול היה לתת החלטה שכזו. ההחלטה שניתנה עוסקת בחוסר סמכות מקומית. נפלה שגגה. בית משפט התעלם מהוראת חוק מפורשת... לשאלת בית המשפט מדוע לא הגשנו ערר על ההחלטה שלא לדון - ההחלטה לא דנה לגו פה".

השופט ירון בשן טרח לתעד את הטיעונים כדבעי בפרוטוקול בית המשפט. גם את החלטתו המוזרה תיעד. הנה היא לפניכם:

"הבוקר הוגשה בקשה זו בבית משפט זה. בית המשפט החליט שאין לו סמכות מקומית לדון בה. החלטה הזו היא על פניה מוטעית. בטרם הספיקו הצדדים לחזור לבית המשפט בפני אותו מותב (הרכב, י.י.), כדי להעמידו על טעותו, נסעה השופטת וכך הגיעה הבקשה אליי. מכיוון שהבקשה כלל לא נידונה, איני רואה מניעה מלדון בה כעת".

כאמור, השופט בשן דן בבקשה לגופה והורה על מעצרם של הארבעה, במקום לדחות את הבקשה ולהפנות את הרשות החוקרת להגיש ערר על החלטת השופטת רייך-שפירא.

גיבוי וחיפוי

בהנהלת בתי המשפט התייחסו בתחילה לאירוע שלעיל כאל החלטה שיפוטית שאליה לא יוכלו להתייחס. "פתוחה הדרך בפני העצורים/החשודים להגיש ערר לבית המשפט המחוזי", נטען בתחילה.

נימוק זה עומד בסתירה לשכל הישר: האם יכול שופט לדון בתיק מסוים כאוות נפשו - על אף שאינו מוסמך על פי החוק - גם אם התבקש על ידי הבוסית בקנשטיין, ולא יהיה מי שיעמידו במקומו? הרי מן המפורסמות כי עורכי דין ובעלי דין חוששים להתעמת עם שופטים, שמא יבולע להם. ומה דינו של שופט, המעז לשים עצמו ערכאת ערעור על עמיתתו, השופטת רייך-שפירא?

לבסוף מסרה הנהלת בתי המשפט: "לא רק שהנשיאה מקפידה על עקרון עצמאות השפיטה הקפדה יתרה עם עצמה ועם חבריה השופטים, אלא שהיא רואה שהיא רואה בעיקרון זה עניין מקודש. הכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר על כותרתה וציטוטים של דברים שלא נאמרו מהווים פגיעה חמורה בנשיאה ובמערכת המשפט.

ביניש. בלי עכבות ובן-אור. יד רוחצת יד ופרידמן. האם פיו וליבו שווים

_____________________

בעקבות כתבה ב"ידיעות אחרונות" פתחה המשטרה בחקירה שהסתיימה בהגשת
כתב אישום על התעללות בחוסים חסרי ישע

כפר שמעון הוא מעין פנימיה טיפולית המהווה אכסנייה לחניכים, רובם בשנות העשרה לחייהם, הסובלים מאוטיזם, פיגור והפרעות התפתחותיות קשות. מדובר בכפר המתנהל על פי הנחיות של אנשי מקצוע, שבו החוסים נמצאים במעקב רפואי שוטף. בסופי שבוע שוהים החוסים בבתי הוריהם וההורים רשאים לבקר בכפר בכל עת.

לפני שלוש שנים פירסם "ידיעות אחרונות" כתבה על התעללות מדריכים בחוסים.
בעקבות הכתבה נפתחה חקירה משטרתית שהסתיימה בהגשת כתבי אישום נגד שני מייסדי הכפר - שושנה באייר וברוך עזגד, שיוצגו על ידי עו"ד דרור ארד איילון. כתב אישום נוסף הוגש נגד מדריך הספורט של הכפר, קונסטנטין חרושצ'וב, שיוצג בידי עו"ד ירון גלעד. עזגד וחרושצ'וב הואשמו בעבירות של תקיפת חסר ישע, ובאייר ועזגד הואשמו בהפרת חובת הדיווח לפקיד סעד או למשטרה - החלה עליהם כמנהלי מוסד - על התעללות, חבלה או עבירת מין שנעברה בקטין או חסר ישע החוסה במוסד.

הכתבה, החקירה, וכתבי האישום הביאו לעזיבתו של חרושצ'וב את הכפר ולהוצאת
רבים מהחוסים על ידי הוריהם מהכפר. אלא שהשופטת יפה הכט, מבית משפט המחוזי בירושלים, החליטה לזכות את הנאשמים מן האשמות המיוחסות להם, ומאידך למתוח ביקורת על עבודת החקירה של המשטרה.

מבין שורות הכרעת הדין של השופטת הכט עולה גם ביקורת, יותר ממרומזת, על
התחקיר העיתונאי הסלקטיבי שניזון "בעיקר ממידע שסיפקו עובדים, אשר ספק אם
הדאגה לחוסים היתה נר לרגליהם". השופטת הכט קובעת, כי עוצמת האישומים הלכה וקהתה משנחשפו ליקויים בחקירה. "מצער לקבוע", כותבת השופטת, "כי עובדים אשר ביקשו למסור עדות, הסותרת את האמור בכתבה נדחו, או למצער המשטרה התעלמה מהם כליל, כמו גם מחומר רלבנטי, שאמור היה לשפוך אור, ולהעמיד דברים בפרופורציות נכונות".

מכתב האישום ותיאורי העדים מצטייר המתרחש בכפר כ"מופע אימים", קובעת
השופטת. מאידך, מעדויות אחרות, מצטייר המקום כ"גן עדן לחוסים".

שיקולי הפרקליטות

פסק דינה של השופטת הכט מעלה שאלות קשות: האמנם גורלם של חוסים, שזכו בבית טיפולי חם, יכול להיחרץ בשל מספר עובדים נגועי אינטרסים, שמצאו דרכם לעיתון ובעקבותיו לחקירה משטרתית בלתי מעמיקה? האם לא ראוי היה שהפרקליטות תפעיל שיקול דעת עצמאי יותר בבדיקת חומר הראיות בטרם היא מאמצת את מסקנות המשטרה?
האם היה על הפרקליט שקיבל לידיו תיק חקירה "סלקטיבי" לבקש מהמשטרה להעמיק
בחקירה בטרם יגיש כתב אישום שעובדותיו יתוקנו מספר פעמים במהלך הדיון,
ואישומיו לא יוכחו?

לטענת כתב האישום, נצפה הנאשם חרושצ'וב כשהוא סוגר מכסה פח אשפה על ראשה של חוסה, הסובלת מאובססיה של חיטוט והכנסת ראשה בפחי זבל. אחת העדות העידה כי הנאשם הוציא חוסה, שנהג לבלות ימים שלמים במיטה, בכוח ממיטתו כדי שיצטרף לשיעור. עוד העידו שחוסה יצא עם אוזן חבולה משיעור בהדרכתו, וכי הוציא חוסים לטיול מפרך בכפר בלי להצטייד במים, ומאידך - שהצטייד במקל כדי להפחידם. הוא, מצידו, כפר באשמות.

השופטת מוצאת לנכון להפנות למסמכים ולקלטות וידאו שצולמו באקראי, שבהן נראה המדריך חרושצ'וב מטייל עם החוסים, המצוידים במימיות, ומאפשר להם זמן מנוחה ניכר. השופטת גם ערכה בעצמה ביקור בכפר ללא התראה מוקדמת, ובלי שתינתן לנאשמים התראה להכנות מיוחדות. התרשמותה מהכפר היתה חיובית ביותר. הביקור נערך בנוכחות הצדדים ובאי כוחם. השופטת התרשמה כי הנאשם חרושצ'וב התקבל בחמימות על ידי החוסים ולא ניכר שהם חוששים ממנו.

מסוגלות לדיווח אמת

השופטת סוקרת את מצבם הרפואי של החוסים: א' אובחן כמפגר הסובל מבעיה אורגנית הגורמת לו להתקפי אלימות והתפרצויות. בעת ההתפרצויות הוא מפעיל כוח רב. פעמיים שבר חפצים וגרם לאנשים חבלות חמורות. כיום הוא מאושפז במחלקה סגורה ב"איתנים". ש' אובחן כאוטיסט הסובל גם מתסמונת טורט ומהפרעה טורדנית כפייתית, שאם לא מאפשרים לו להגשימה הוא הופך אלים. פעמים רבות היכה אנשי צוות.

נ' סובל ממצבים פסיכוטיים בעלי אופי פרנואידי. הוא סובל מתוקפנות בלתי
צפויה וכעסו מתפרץ אם אינו מקבל את שלו מיידית. י' סובל מהתנהגות כפייתית, ש לו בעיות פסיכוטיות ובעיה בתפיסת המציאות. מלבד מתן טיפול רפואי פסיכיאטרי לחוסים, ההנחיות לצוות העובדים בכפר היו כי ניתן להשתמש בכוח רק מקרה שהחוסה מסכן את עצמו או שיש צורך למנוע ממנו להכות, לשבור חפצים או התנהג באובססיביות.

הבעיה שעמדה בפני בית המשפט היא מסוגלות החוסים לדווח אמת על התרחשות
הדברים במציאות. הרופאים שהעידו מטעם המאשימה או ההגנה היו תמימי דעים כי
אוטיסט יכול לומר "הוא הרביץ לי" בלי להבין את משמעות האמירה, ויכול לאמץ
אמירה של אדם אחר ולחזור עליה גם אם ה יא לא מעוגנת בזכרון המקורי שלו.
בנסיבות אלו לא הוזמנו החוסים לחקירה במשטרה או למתן עדות בבית המשפט.

שיתוף פעולה בין הכתב למשטרה

הנאשם עזגד, מנהלו החינוכי של הכפר, העיד במשפט כי שמר במשטרה על זכות
השתיקה בגלל תחושתו כי היה שיתוף פעולה בין כתב העיתון לחוקרים. גם הוא
הכחיש בעדותו במשפט את כל ההאשמות נגדו.

השופטת הכט עורכת סקירה מדוקדקת, מצליבה את מכלול הראיות ומגיעה למסקנה כי יא מזכה את שלושת הנאשמים מכל סעיפי האישום, בשל העובדה כי התביעה לא הרימה את נטל ההוכחה מעבר לספק סביר. על הנאשמת באייר, מייסדת ומנהלת הכפר, כותבת השופטת, כי "הותירה רושם חיובי ומהימן. הזהירות בה נקטה בבדיקת התלונות הינהראויה ומידתית... דוחה אני את טענת בא כוח המאשימה כי הנאשמת צריכה היתה מידלפנות למשטרה כאשר קיבלה תלונות מהמדריכים, בלי לערוך בירור פנימי. הבירורהפנימי הינו הכרחי, שכן פנייה למשטרה או לפקיד סעד, כל אימת שמתעורר חשדכלשהו או נשמעת שמועה, במיוחד ממדריכה אשר מרבה לרכל על אותו מדריך, תטילעומס רב על המשטרה ותשתק את עבודתה".

עוד קובעת השופטת כי בהתנהגות הנאשמים עזגד וחרושצ'וב "אין משום אלימות
אכזרית, הטלת אימה, השפלת או ביזוי כבודם של החוסים, המקנים להתנהגות את
התווית השלילית והבלתי מוסרית של עבירת ההתע ללות. התנהגותם לא נועדה להפחדתהחוסים אלא היתה זו דרך לרסנם בעת הצורך".

חקירה בעייתית

השופטת קובעת כי "חקירת המשטרה היתה בעייתית ומבוססת על כתבה בעיתון. החקירהלא היתה מקיפה, ולא נגבו עדויות ממדריכים ומבעלי מקצוע שעבדו בתקופה זובכפר, ועדותם לגבי שלושת הנאשמים היתה חיובית. יומן החקירות שנוהל הינו
לקוני. לא אחת נפסק כי הרשות החוקרת חייבת לבצע את כל פעולות החקירה
הנדרשות, לא רק כחלק מהעמדת עבריינים לדין, אלא גם כזכות הנאשם להליך תקיןוהוגן כאמצעי במטרה לחשיפת האמת, בין אם אמת זו עשויה להוביל לזיכוי של נאשםובין אם עשויה להוביל להרשעתו".

השופטת מציינת, כי מאחת העובדות בכפר, שהביעה זעזוע מתוכן הכתבה, וטענה כילא נתקלה במקרה התעללות בחוסים במשך כל השנה שעבדה בכפר, לא נגבתה עדות.כשהופיעה מטעם הסניגוריה כעדת הגנה העידה העובדת, שדווקא המדריכים הם אלהשקיבלו מכות מהחוסים, ושהיא עצמה נזקקה לטיפול רפואי בעקבות מכה מחוסה. חרףזאת המשיכה בעבודתה בכפר "כי לא נתקלה במסגרת כזו, בה ניתן יחס טוב לחוסיםולמדריכים, צוות מגובש ותחושה של משפחה ובית".

לקביעת השופטת, עדותו של קצין החקירות הרצל יצחקי, ששימש חוקר בפרשה, מחזקתאת בעייתיות החקירה המשטרתית: "יצחקי לא ביק ש לקבל לידיו עדויות נוספות".לדבריו, נהג כך כי "היו לו מספיק ראיות לכאורה על מנת להמליץ להעמיד לדין,והוא לא היה צריך לקרוא עדויות נוספות".

"המשטרה בחרה תיקים באופן סלקטיבי", קובעת השופטת. "המשטרה שהתה בכפר כשעהוחצי". הנאשמת באייר העידה כי נחקרה על ידי יצחקי וכי יצחקי "שהיה לחוץבזמן, לא נתן לה לקרוא את ההודעה, בה מצאה אחר-כך אי דיוקים ותיאורים בלשוןאחר".

לסיכום מסכמת השופטת: "אמנם נשמעו עדויות בדבר נזק בפועל שנגרם לחוסים.
אולם אין כל עדות ראייה באשר למקור החבלות, מה גם שמוסכם על הכל, כי חוסיםאלה נוהגים באלימות ואף גורמים נזק לעצמם. עדויות הראייה העיקריות הן של שניעדים, ששניהם עדים בעייתיים שכבשו עדותם, ובעלי רקע של יחסי עבודה בעייתיים,שלא עשו רושם, כי הדאגה לחוסים הנה בראש מעייניהם". ובכל זאת על סמך שתיעדויות אלו הפך אולי גן העדן של החוסים לגן העדן האבוד שלהם.

http://images.maariv.co.il/cache/ART418765.html

אין הבדל עקרוני בין הדלפה פלילית על ראש ממשלה לבין רצח ראש ממשלה ממניעים אידיאולוגים ומי שחושב שההשואה מופרכת הוא אנטי דמוקרט ואנרכיסט, וגם עם המניעים של הפרקליטה נעלים בעיניו.

מה גבולות זכות הציבור לדעת ?
ומה עם האמצעים, האם כל האמצעים כשרים ?
האם האזנות סתר לא חוקיות כשרות ?
האם לחץ באמצעות איומים או סחיטה כשרים ?
האם לחץ פיזי מתון או אינטנסיבי כשר ?
האם רצח ?
מה גבולות האמצעים למען זכות הציבור לדעת ומי הקובע ?
האם החוק או אגודת העיתונאים ?
האם בתי המשפט או האגודה לאיכות השלטון ?
אם יש בידי קלטות של האזנה לא חוקית של עיתונאי שמקבל שוחד
האם עלי לפרסם אותם ?
אם פרצתי לביתו של עורך עיתון גדול וגנבתי מסמכים המעידים שהוא עבר
על חוק הבחירות האם עלי לפרסם אותם ?
השימוש במונח מקארתיזים במקרה הזה יחזור כבומרג על אומריו.
כשם שהצידוד בסרבנות ממניעים אידיאולוגים תכשיר את השימוש בנשק של
החייל שיסרב לפנות ישוב !!!

@ אלה ואלה הורסים את המדינה היקרה שלנו, ופורטים את זכותה להתקיים
כדמוקרטיה אמיתית לפרוטות[email protected]

@ קיבלתי זאת באימייל ברגעים אלה[email protected]

לכבוד
היועמ"ש לממשלה מר אלייקים רובינשטיין.
פרקליטת המדינה הגב' עדנה ארבל.

באמצעות: אימייל, פקס ומכתב רשום.
@@@@@@@

הנידון: "עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ'/המדליפה !!
@@@@@@@@@@@@

מר אלייקים הנכבד.
גב' ארבל הנכבדה.

1. שמעתי/נו היום בכבוד רב את הודעתך לכל הפרקליטים המכובדים.
2. הנני/ו מקבל/ים את הודעתך כלשונה ומכבד אותה מאוד.
3. אם יורשה לי/נו לשאול אותכם שאלה קטנטנה.
4. מדובר בחקירה מסועפת ומסובכת ביותר, בכך אין ספק !!
5. כושרה של הפרקליטות באיתור מהיר של עוברי עבירה בשורותיה,
ראוי לכל שבח והוקרה.
6. האם אדוני/גברתי יכולה לשלוח מחר בבוקר בשעה 1000. את כתב
האישום שהכנתו לוקחת כ- 3 דקות לבית המשפט הנכבד בתל אביב ??

@ אני/חנו נישמח מאוד לראות את מערכת האכיפה, פועלת ביעילות ובמהירות
למניעת עינוי ועיוות דין מיותרים לחלוטין לכל הדעות, מהפרקליטה הנכבדה המדליפה, על מנת לסייע לה להוכיח את צידקתה בבית המשפט.

@ אני/חנו סבור/ים, שאין בכוונתכם לשיהוי מיותר, ככלות הכל חומר החקירה אינו מקיף יותר מכמה עשרות דפים. אין בו האזנות סתר ותמלילים.
לא עסקו בכך מאות ידיים, כפי שנאמר על ידי עו"ד ערן שטנר יו"ר הועדה שמיניתם לחקירת הדלפת המסמך לחיקור דין ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון.
המדובר למזל כולנו, בהיקף ניירת של פחות מתאונת אוטובוס.

@ כבר עיינתם, ניסחתם מסקנות, והחומר מוכר לכם כדבעי.
כבר האשמתם בעבר חשודים בעבירות מסוג זה. אין בחקירה זו מהשהוא
מורכב במיוחד. גם חוות דעת מומחה לא נידרשת פה.

@ הוכחתם בשבוע האחרון יעילות ראויה לציון, בהגשת 3 כתבי אישום מהירים נגד 3 חשודים בשוחד בחירות במרכז הליכוד.

@ לרשותכם עומדים 3 יועצמ"ש לממשלה לשעבר, ששניהם/אחד מהם, כיהנו/מכהן כנשיא/י בית משפט העליון: כבוד הנשיא לשעבר מאיר שמגר וכבוד הנשיא הנוכחי
אהרון ברק, היכולים בהחלט לעזור להבאת כל החומר הרב שהם בעצמם נאלצו להלחם בהדלפות בכלל ובמדיני בטחוני בפרט בתקופת כהונתם, ולהזכירכם שלושה מיקרים שהם נאלצו להתמודד איתם, שהם הודלפו לתקשורת בכלל ובעיתון הארץ בפרט, והם..:-
1. הדלפת השיחה עם המלך חוסין שבוע לפני מלחמת יום כיפור @
2. הדלפת שמו של המרגל המצרי המכונה "החתן" ערב מלחמת יום הכפורים.
3. הדלפת מועד/תאריך תקיפת הכור האטומי בעיראק.

@ אני/חנו מבקשים שבכתב האישום, יכללו כל החלטותיה והמלצותיה של הפרקליטה הנכבדה/המדליפה "עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ", בכל תקופת כהונתה בכלל וכיד ימינה של פרקליטת המחוז לשעבר עו"ד מרים רוזנטל.

@ לטיפולכם המסור והאחראי כעובדי מדינת ישראל !!

לסיכום אניח/חנו מצ"ב אימייל שקיבלתי/נו מאחד מאזרחי מדינת ישראל, לעיונכם ולשיקול דעתכם האחראי...:-

@ הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי @
אותם מניעים, אותה התעלמות מהחוק אותו ניסיון להטות

את מהלך ההיסטוריה באמצעים פלילים.

אין הבדל עקרוני בין הדלפה פלילית על ראש ממשלה, לבין רצח ראש ממשלה ממניעים אידיאולוגים, ומי שחושב שההשואה מופרכת הוא אנטי דמוקרט ואנרכיסט, וגם עם המניעים של הפרקליטה נעלים בעיניו.

1. מה גבולות זכות הציבור לדעת ?
2. ומה עם האמצעים, האם כל האמצעים כשרים ?
3. האם האזנות סתר לא חוקיות כשרות ?
4. האם לחץ באמצעות איומים או סחיטה כשרים ?
5. האם לחץ פיזי מתון או אינטנסיבי כשר ?
6. האם רצח ?
7. מה גבולות האמצעים למען זכות הציבור לדעת ומי הקובע ?
8. האם החוק או אגודת העיתונאים ?
9. האם בתי המשפט או האגודה לאיכות השלטון ?
10. אם יש בידי קלטות של האזנה לא חוקית של עיתונאי שמקבל שוחד
11. האם עלי לפרסם אותם ?
12.אם פרצתי לביתו של עורך עיתון גדול וגנבתי מסמכים המעידים שהוא עבר
על חוק הבחירות האם עלי לפרסם אותם ?

@ השימוש במונח מקארתיזים במקרה הזה יחזור כבומרג על אומריו,
כשם שהצידוד בסרבנות ממניעים אידיאולוגים, תכשיר את השימוש בנשק של
החייל שיסרב לפנות ישוב !!!

@ אלה ואלה הורסים את המדינה היקרה שלנו, ופורטים את זכותה להתקיים
כדמוקרטיה אמיתית לפרוטות[email protected]

בכבוד רב אזרח מוקיר יעילות.

בברכה.

@@@@@
@@@@@

העתקים:
***
1. ראש הממשלה.
2. נשיא בית משפט העליון.
3. שר המשפטים.
4. יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט.
5. מבקר המדינה.
6. 120 חברי כנסת ישראל.
7. תקשורת/עם ישראל.

@ להזכירכם: אם שכחתם או לא ידעתם...:-

@ שעו"ד נעמי שטרן היתה יד ימינה של פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד מרים
רוזנטל "שהתפוטרה" כפי שציינתי בעבר.

@ עו"ד מרים רוזנטל-פרקליטת מחוז מרכז לשעבר, קיבלה במשרדה
את עו"ד ליבאי לשעבר שר המשפטים, לישיבה סודית בקשר לפרשת נימרודי,
ועו"ד נעמי שטרן שנכחה הדליפה כעבור 5 דקות, לעו"ד יוסי כהן בא כוחם
של משפחת נימרודי...!!

@ איך יודעים שעברו כחמש דקות, כי עו"ד יוסי כהן, נחת מיד בלישכתו
של עו"ד ליבאי ושאל אותו שאלות לגבי תוכן הישיבה שנערכה 5 דקות קודם.

@ מה הקשר בין עו"ד יוסי כהן לעו"ד נעמי שטרן בכלל ולמערכת המשפט בפרט,
אני מצפה מכל הידענים לעדכן אותנו[email protected]

אין חדש תחת השמש...
" שימו לב שהמכנה המשותף לכל מה שקורה = עו"ד מאיר שמגר וד"ר יוסי ביילין = "הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ` הסבירה בחקירתה
הפרקליטה ליאורה גלאט ברקוביץ` הסבירה בחקירתה כי בנה עומד להתגייס
היא חוששת, ולכן רצתה לסייע למתנגדי שרון והדליפה המסמך ל``הארץ`` @
עו"ד יוסי כהן, היה סטג'ר של עו"ד נעמי שטרן, יד ימנה של עו"ד מרים רוזנטל = פרקלחיטת מחוז מרכז, וסגניתה לשעבר היתה עו"ד רינה מיוחס,
שהיא אחותו של עו"ד יוסי כהן, ושניהם הם ילדיו של מזכיר בית משפט
המחוזי בתו-אביב- מר כהן[email protected]
כמו כן: אישתו/גרושתו של עו"ד יוסי כהן היה "עוזרתו" של סגן נשיא
בית משפט המחוזי בתל-אביב - השופט ישעיהו לויט...שהתפוטר @

@ מי שהוא יודע למה התפוטר השופט לשעבר ישעיהו לויט..??

@ האם לדעתכם כך אפשר לנהל מערכת משפט וצדק במדינת ישראל, וכל
זאת רק על קצה המזלג[email protected]

@ על עו"ד נאוה בן אור כתבתי...:-
8. עו''ד נאוה בן-אור, היא הבת של עו''ד יוסף בן-אור
https://rotter.net/forum/gil/5219.shtml#8

קצין בכיר מהיחידה החוקרת הגיב:מדובר בחפרפרת @

עו"ד בועז גוטמן לשעבר ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה דיבר לפני כ - 40 דקות ברדיו 10 בתשובה לשאלות המראיין אמר כי הפרקליטה הזו ליאורה גלאט ברקוביץ שלוותה את צוות החקירה והנחתה אותו היתה חפרפרת.המראיין שאל אותו אם אינו סבור שהוא נוקט בשפה קשה? הקצין השיב שזו התנהגות מצחינה שנועדה לפגוע בבחירות בחמישה לשתים עשרה.הוא מתח ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה שלא הגישו את כתב האישום נגדה כבר הבוקר.לדבריו החומר אינו רב וכל מזמוז ומסמוס מעלה תהיות כבדות.הקצין אמר שהפרקליטה פגעה קשה בעשרות פרקליטים בפרקליטות שאין להם כל קשר למעשים פליליים כאלה.הוא ציין שהיא חשודה בשיבוש החקירה נגד ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים ובשימוש לרעה בכח המשרה.בתשובה לשאלת המראיין כי פרקליטה טוענים שהיאהדליפהמסיבות מוסריות השיב כי בית המשפט העליון כבר קבע במשפט המרגל וענונו כי המניע אינו רלבנטי לביצוע העבירה.
הקצין אמר כי אינו יכול לומר שהחקירה בעניינה של גלאט מוצתה כראוי הוא השיב למראיין כי אינו יודע אם היא הדליפה גם את כל הנספחים של בקשת חיקור הדין.הקצין ציין כי ההתנהגות שלה מצחינה כי בחדר מולה עסוקה פרקליטה באישום או במשפט נגד תת ניצב אב בית דין למשמעת מהמשטרה שנאשם בנסיון להוציא מידע סודי מתוך המשטרה.הוא לא נכנס לפרטים.

שימו לב לתגובתי להודעה הזו...:-
@@@@@@@
האם קצין המשטרה קורא את הפורום = האימייל ....
שקיבלתי אתמול בלילה, וצירפתי אותו למכתב הרשמי והגלוי,
שנשלח הבוקר כפי שפורסם לראשונה בפורום זה, להלן, האימייל
והמכתב בקישורים המצ"ב, שימו לב לציטוט שתוכן ההודעה שהביא
לנו חברנו bu12...:-
"הוא מתח ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת
המדינה שלא הגישו את כתב האישום נגדה כבר הבוקר.לדבריו
החומר אינו רב וכל מזמוז ומסמוס מעלה תהיות כבדות"

עכשיו תשוו את זה...:-

האימייל: הדלפה אידיאולוגית = רצח אידיאולוגי !!
https://rotter.net/forum/scoop/5558.shtml
המכתב: מכתב רשמי וגלוי ליועמ''ש לממשלה ולפרקליטת[email protected]
https://rotter.net/forum/scoop/5582.shtml

בנגוד למנהגה לעיתים לחלק ולפרסם כתבי אשום נגד נאשמים לעתונאים עוד בטרם הנאשמים עצמם קיבלו אותו ליד בעצמם.השמות והנאשמים שמורים - במקרה של הגברת הראשונה שנתפסה בהדלפות בתוככי צמרת פרקליטות המדינה , פרקליטות המדינה טרם הדליפה את כתב האשום שצריך להכיל 3-4 סעיפי אשום נגד הפרקליטה שמונתה לתיק החקירה נגד שרון על ידי פרקליטת המדינה עדנה ארבל.קצין בכיר במשטרה העריך שלא יהיה מנוס מלהגיש כתב אשום פליל חמור נגד ליאורה גלאט ברקוביץ' בגין מספר עבירות:
244 - שיבוש מהלכי משפט - העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עוות דין , בין בסיכול הזמנתו של עד , בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת , דינו - מאסר שלוש שנים;לענין זה,"הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.
117(א)גילוי בהפרת חובה - עובד הציבור שמסר , ללא סמכות כדין,ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו,לאדם שלא היה מוסמך לקבלה...דינו - מאסר שלוש שנים.
280 - שימוש לרעה בכח המשרה - עובד הציבור העושה אחת מאלה , דינו מאסר שלוש שנים:1.תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;
284.מרמה והפרת אמונים - עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור , אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים.
הקצין אמר כי באותו מסדרון מנהלת ממש כרגע פרקליטה אחרת משפט פלילי "על פחות מזה" נגד תת ניצב בדימוס אברהם (רמי) זוטלר הנאשם בכך שביקש להוציא את דוח סיכום הפרקליטות שסגרה את תיקו הפלילי של מר ארנון (נוני) מוזס.התיק מצוי בתוך היחידה הארצית לחקירות הונאה.הנאשם כאן לא קיבל כל נייר.
הקצין מעריך שהפרקליטות מעוניינת להמתין להרגעת הרוחות עד אחרי הבחירות כדי לא להתבזות במשפט פתוח ולנתב את התיק לאפיק משמעתי בתקווה שהנזק יצומצם.
הקצין שדיבר הערב בפורום סגור אמר כי החקירה של אריאל שרון בעניין שובשה ללא תקנה על ידי מעשה זה.
הקצין ציין כי בניגוד למקובל במח"ש שבראשה עמד ערן שנדר החוקרים של הפרקליטה גלאט שחקרו אותה פעמיים - בפעם הראשונה הכחישה לחלוטין כי הדליפה - לא שחררו אותה בערבות בבית משפט כפי שהם עושים עם כל שוטר חשוד שסרח ודאגו לסיים את הכל בפנים.הם גם לא הביאו אותה לשחרור בערבות "בהסכמה" לבית משפט בירושלים כדי שתקבל כמה פלאשים למחרת היום כמו גם שהם לא בקשו הגבלת כניסתה לפרקליטות למשך שבועות "בהסכמה" בבית משפט - גם עילה לקבלת כמה "פלאשים" לאור המצב שנלכדה חשודה כה בכירה וישנו מקום אולי לסגור את העניין בעילה ראויה בפנים.הקצין אמר כי המנדט שניתן להם לא נכנס לשיקולי מעצר ושחרור כלל.ברגי שהיועץ המשפטי ו/או שר המשפטים נתנו להם כתב הסמכה לחקור לכל עניין ודבר המשמעות היא כי מתנהלת חקירה פלילית על כל ההליכים הרגילים.במקרה זה נתנו לה הנחה ונהגו איפה ואיפה בהליכי השחרור שלה - ככל הנראה במטרה לצמצם את הנזק התדמיתי.
יצויין כי הפרקליטות/משטרה בעצמה הוציאה הודעות על חקירות שהיא מקיימת בנושאי שיבוש חקירה נגד עורכי דין פעמים אין ספור.הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מתייחסות למעצר עורכי דין וחקירתם ומובן שכאן נתנה ההרשאה מלכתחילה שהרי גם אם לא ידעו בתחילה כבר בשלב מסויים היה חשד ממוקד עליה.
הקצין ציין כי הוא לא היה בטוח אם המדליף מצוי בתוך המשטרה שלא נקיה גם בתחום זה אך ההפתעה המוחלטת היא שנלכדה פרקליטה כל כך בכירה במעשה פלילי כל כך חמור
גורמים שביקשו לשמור על אלמוניותם אמרו באותו ערב כי השיבוש החל עם המינוי של הפרקליטה הזו על ידי עדנה ארבל.לדבריהם הפרקליטה הזו ליאורה גלאט היא פרקליטה ממוצעת ומטה.פרטים יבואו בהמשך

ל"הארץ" תפרוש מתפקידה; מש' המשפטים: הטענה

כי ההדלפה נעשתה כדי לזרז החקירה - מגוחכת

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין,

יגיש קרוב לוודאי כתב אישום פלילי נגד

עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ, שהודתה בהדלפת

מסמך משרד המשפטים לכתב "הארץ". ברוך

קרא. כך העריך אמש (חמישי) גורם משפטי

בכיר. לפי ההערכה, גלט-ברקוביץ' תואשם

בעבירה הדנה בעניינו של עובד ציבור שמסר

מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו ומסר אותו

לגורם בלתי מוסמך. המסמך שהדליפה כולל

בקשה לחיקור דין לאיש העסקים, סיריל

קרן, שהלווה כסף למשפחת שרון.

להערכת הגורם המשפטי, עו"ד גלט-ברקוביץ,

שהושעתה מעבודתה למשך ימים ספורים, לא

תוכל לחזור לעבודתה בפרקליטות מחוז

תלואביב ותאלץ לפרוש משירות המדינה,

לאחר שתועמד גם לדין משמעתי בפני בית

הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה.

עם זאת הבהירו בכירים במשרד המשפטים כי

"אין כל כוונה להעמיד לדין את קרא ולאיש

אין כוונה לפגוע בחופש העתונות". בכירים

במשרד המשפטים הסבירו כי הצוות שחקר את

ההדלפה ולא היועץ המשפטי לממשלה הוא

שהחליט לזמן את קרא לחקירה באזהרה

במשטרה. הם הדגישו כי קרא הוזמן כדי

להיחקר בחשד לעבירה של שיבוש הליכי

חקירה, וכי אין שמץ של אמת בפרסומים כאילו זימונו לחקירה נועד

להפחידו. שר המשפטים, מאיר שטרית, אמר דברים דומים.

משרד המפטים: טענות גלט-ברקוביץ'- מקצה שיפורים לחקירתה

גלט-ברקוביץ' מסרה אתמול באמצעות פרקליטיה כי הדליפה את המסמך, כיוון

שחששה מהתמסמסות החקירה ומהקצב האיטי של התנהלותה. עורכי הדין יהושע

רזניק וז'אק חן הדגישו כי ההדלפה בוצעה ממניעים אידיאולגיים-מוסריים

טהורים ולא ממניעים פוליטיים. בהודעה הודגש כי גלט-ברקוביץ' היתה

מדליפה את המסמך גם אם היה מדובר ביו"ר העבודה או בבכיר בכל תנועה

אחרת. פרקליטיה של גלט-ברקוביץ' הדגישו כי היא איננה משתייכת או

קשורה לגוף פוליטי כלשהוא.

גלט-ברקוביץ', מפרקליטות מחוז המרכז, שימשה כפרקליטה המלווה לתיק שרון

בפרשת "חברות הקש". המסמך שהדליפה כולל בקשה לחיקור דין לאיש העסקים,

סיריל קרן, שהלווה כסף למשפחת שרון.

שעות אחדות אחרי מסיבת העיתונאים שערך רזניק מסר דובר משרד המשפטים את

התגובה הבאה: "דומה שמדובר במקצה שיפורים להודאתה החד-משמעית של

הפרקליטה החשודה. שום מכבסת מילים לא תשנה את ההודאה לפיה ההדלפה

נעשתה ממניעים אידיאולוגיים-פוליטיים. הדברים חד-משמעיים ואינם

משתמעים לשתי פנים". משרד המשפטים ציין כי בשום שלב במהלך חקירתה לא

טענה הפרקליטה שפעלה מאחר שחשבה שיש עיכוב כלשהו בחקירה. "יתרה מכך,

כל טענה כזו בהקשר זה היא מגוחכת. תיק ההלוואה שניתנה לגלעד שרון

הובא לראשונה ליועץ המשפטי לממשלה על ידי גלט-ברקוביץ' והמשטרה,

בישיבה ב29- בספטמבר 2002. באותה ישיבה נתן היועץ אישור לחקור עניין

זה, ובעקבות זאת הוכנה הבקשה לחיקור דין ונשלחה לדרום אפריקה".

גלט-ברקוביץ': המסמך הודלף לאחר ייסורי נפש

עו"ד רזניק ועו"ד חן החליטו לכנס מסיבת עיתונאים בעקבות שפע הדלפות

מכוונות, לטענתם, מחקירתה של הפרקליטה ופרשנויות לא נכונות, שהצריכו

תגובה לשם העמדת דברים על דיוקם. הפרקליטים ציינו כי גלט-ברקוביץ'

הדליפה את המסמך לאר התלבטות קשה וייסורי נפש, אך החליטה לעשות מעשה

בשם זכות הציבור לדעת על דבר חקירה בחשד לביצוע עבירה חמורה, חקירה

שהוסתרה מהציבור עד לחשיפת המסמך.

רזניק הביע תקווה כי לאחר הבחירות הפרקליטות תתייחס למקרה זה במתינות

ובשיקול הדעת. לדעתו, הליכים משמעתיים מתאימים יותר לנסיבות של מקרה

זה וניתן לוותר על השעייתה אם יוסכם כי היא תצא לחופשה.

עו"ד רזניק, ששימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה טען, כי בקריירה הארוכה

שלו במשרד המשפטים לא נתקל במסע עליהום כזה שהתנהל נגד עובד משרד

המשפטים. "זו לא היתה דרכה של הפרקליטות", אמר. רזניק כפר בטענה, כי

גלט-ברקוביץ' חיבלה או שיבשה את החקירה. לדבריו, היא הזכירה בחקירה

את עניין שירותו של בנה בצבא אולם האזכור וההקשר היה שולי לחלוטין.

במסיבת העיתונאים סיפר שלשום רובינשטיין כי גלט-ברקוביץ' הודתה

בחקירתה שביקשה לסייע בהכשלתו הפוליטית של שרון. לטענתו, היא אמרה

בחקירה: "יש לי בן שעומד להתגייס ולא הייתי מעוניינת שהמצב יימשך כפי

שהוא".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/255479.html

מאת: צבי הראל ושירות "הארץ",

עוד בכתבה: "פעלתי ממניעים מוסריים"

עורכי הדין יהושע רזניק וז'אק חן, המיצגים את עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', שהודתה בהדלפת מסמך משרד המשפטים, הכולל בקשה לחיקור דין לאיש העסקים סיריל קרן, לכתב "הארץ" ברוך קרא, כינסו הערב מסיבת עיתונאים מאולתרת.

השניים מסרו כי גלט-ברקוביץ' חששה מהתמסמסות החקירה והיו לה חששות לגבי הקצב האיטי של התנהלותה, ולכן הדליפה את המסמך. עוד אמרו השניים כי ההדלפה בוצעה בשם זכות הציבור לדעת על קיומה של חקירה בחשד לביצוע עבירה חמורה - חקירה שהוסתרה מהציבור עד לחשיפת המסמך.

בהודעה הודגש כי גלט-ברקוביץ' היתה מדליפה את המסמך גם אם בראשות הממשלה היה עומד איש שמאל. פרקליטיה של גלט-ברקוביץ' הדגישו, כי היא איננה משתייכת או קשורה לגוף פוליטי כלשהו. גלט-ברקוביץ' מפרקליטות מחוז המרכז שימשה כפרקליטה המלווה לתיק שרון בפרשת "חברות הקש".

בהודעה שמסרו עורכי הדין נאמר כי גלט-ברקוביץ' התבקשה על ידי חוקריה שלא לדבר עם עיתונאים והיא עומדת בדיבורה, אולם שפע ההדלפות מחקירתה והפרשנויות הבלתי-נכונות חייבו תגובה קצרה מצדם.

"פעלתי ממניעים מוסריים"

אתמול הבהירו השניים כי מניעי גלט-ברקוביץ' לא היו פוליטיים אלא אידיאולוגיים-מוסריים. "פעלתי ממניעים מוסריים", נאמר בהודעה מטעמה, "העובדה שדיברתי בחקירה על בני שעומד להתגייס מצביעה על סערת הנפש שהייתי שרויה בה".

צוות החקירה לגילוי מדליפי המסמך ל"הארץ" איתר את עו"ד גלט-ברקוביץ' לאחר איסוף קפדני של ראיות. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אמר כי גלט-ברקוביץ' פעלה מתוך "השקפת עולם פוליטית", בניסיון לסייע בהכשלתו של שרון.

למרות שטרם הוחלט להשעות את גלט-ברקוביץ' רשמית - ואף לא אם להעמידה לדין משמעתי ופלילי - אמר היועץ כי "דין פלילי זו אופציה רצינית". גורמים בפרקליטות הבהירו ש"לא יהיה מנוס מהעמדתה לדין". בקרוב יוחלט אם להעמיד את הפרקליטה לדין משמעתי או פלילי.

במסיבת עיתונאים שערך אתמול היועץ המשפטי הוא טען, כי גלט-ברקוביץ' הודתה בחקירתה שביקשה לסייע בהכשלתו הפוליטית של שרון. לטענתו, היא אמרה בחקירה: "יש לי בן שעומד להתגייס ולא הייתי מעוניינת שהמצב יימשך כפי שהוא". צוות החקירה עלה על עקבותיה, לאחר איסוף ראיות שהותירה מאחוריה; לפי הודעת משרד המשפטים, גלט-ברקוביץ' לא נחקרה בפוליגרף. על גלט-ברקוביץ' הוטלה הגבלה שמונעת ממנה להתקרב לפרקליטות למשך חמישה ימים.

לסיכום:
ראשית- גם וענונו פעל מאותן סיבות[email protected]

שניית- שרזניק ימצא טיעון יותר אינטיליגנטי זה עלוב מה היא מלינה על עצמה שמוססה את החקירה ,מישהו ראה שהיא פנתה לממונים עליה שיש בעיות ?איזה שטויות הוא מנסה להאכיל אותנו,כשאין לו ראיות שנאספו ע"י המשטרה הוא נשמע עלוב מאד כסניגור הרזניק הזה.
אם היא היתה פונה לממונים שיש בעיות ומנדנדת הרי החקירה היתה נגמרת בשעה
כי היו יודעים שלמישהו ישנה בטן מלאה,שיחליף את הטיעון או שהיא תחליף את הסניגור הוא נכאה ונשמע עלוב ביותר.

תגובתי...:-
@@@
https://rotter.net/forum/scoop/5844.shtml
1. אין חדש תחת השמש @ זה היה צפוי כמו שכתבתי...
בתגובה להודעה מספר 0

3. ''מעז יצא וייצא מתוק'' סבלנות רבותי...!!
https://rotter.net/forum/scoop/5592.shtml#3
1. Finnegan ידידי: זכור מה אמרתי לך לגבי...!!
https://rotter.net/forum/scoop/5290.shtml
20. שמעון פרס מוציא סקופים מתיבת הפנדורה[email protected]
https://rotter.net/forum/scoop/8855.shtml

נכון שהסיפור ה"סקסי" יותר הוא חקירתו של העיתונאי ברוך קרא, אבל אסור להתעלם מהסיפור המרכזי בפרשת הפרקליטה: ניסיון להפיל ראש ממשלה בישראל על ידי גורם בכיר באחת האליטות השלטוניות. אז למה הגינויים רפים כל כך?
רון בריימן

היממה הראשונה של פרשת "הפרקליטה המדליפה" התמקדה בדיון ציבורי בשני היבטים של הפרשה. האחד הוא חקירת העיתונאי ברוך קרא, שחשף את המסמך הנוגע לעניין שרון-קרן. כאן היתה התגייסות מלאה של כל עמיתיו למקצוע, כמו גם של אחרים, להגנת זכותו של עיתונאי להסתיר את מקורותיו. היבט זה זכה לדיון נרחב, ואין טעם להוסיף מלים על חשיבותה של תקשורת חוקרת, ובלבד שזו תעשה את מלאכתה בהגינות וללא משוא פנים.

ההיבט האחר הוא ההתייחסות לחקירת ההדלפה כעיסוק בטפל במקום בעיקר: שרון-קרן. ההדלפות הן אמנם לחם חוקם של עיתונאים, אבל הפן האחר שלהן הוא סדרי מינהל בלתי-תקינים מצד עובדי מדינה, שאמורים לטפל באופן מקצועי וללא שיקולים אישיים במידע רגיש המגיע לידיהם במסגרת תפקידם, או לפסול את עצמם מלעסוק בכך.

לעומת אלה, הדיון במניעיה של המדליפה ובמשמעות המסוכנת שלהם היה – אם בכלל – שולי ביותר. אבל, דווקא היבט זה ראוי לעיון מעמיק יותר מצד כל מי שהדמוקרטיה קרובה באמת ללבו, ואשר אינו מוכן להתפשר עליה למען ניגוח אלקטורלי של יריב פוליטי. מה שאמרה עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' היה למעשה שהיא נטלה את המסמך ואת החוק לידיה וביקשה לשבש לא את תהליך החקירה אלא את ההליך הדמוקרטי בעיצומה של מערכת הבחירות.

הניסיון לעטוף את המניעים בכסות אידיאולוגית/מוסרית/מצפונית/אמהית (מחקו את המיותר) אינו יכול להסתיר את המשמעות הפוליטית המסוכנת: ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות עד כדי הדחת ראש ממשלה מכהן והחלפתו באחר. לא חסר היה הרבה כדי שהניסיון יישא פרי מנקודת הראות של מי שראויה להיות יקירת "נשים בשחור", וראש הממשלה אמנם ייפגע אנושות כתוצאה מעבירת ההדלפה. למעשה, רק התערבותו הבוטה של השופט חשין במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בלמה את ירידתם של הליכוד ושל שרון בסקרים ואת השגת היעד של גלט-ברקוביץ'.

בדיקת הערך "פוטש" במילון של אבן-שושן נותנת את ההגדרות הבאות: 1. ניסיון של הפיכת המשטר במדינה. 2. מרידת-נפל. רבות דובר במקומותינו על הסכנה הגלומה בקשר בין הון לשלטון. לא מעט מוזכרת באופן ביקורתי כניסתם של קצינים בכירים למערכת הפוליטית. לעתים קרובות מובע חשש מפני השפעתם של גורמים עלומים ואפילו מפוקפקים על המערכת השלטונית. אבל, דווקא כאשר נעשה לכאורה ניסיון בוטה – גם אם כושל - להפוך את המשטר במדינה, הכוונה והסכנה הללו אינן באות לידי ביטוי בשיח הציבורי, המתמקד בבעיה חשובה – חקירת עיתונאי - אבל משנית לעומת פוטש אפשרי.

אין להתעלם מן החשש שהתפוח הרקוב שהתגלה בלב מערכת אכיפת החוק איננו יחיד, ושעלולים להימצא תפוחים רקובים נוספים שלא יבחלו באמצעים כדי לשבש לא רק חקירה, אלא את סדרי המשטר הדמוקרטי. מצב מסוכן זה מחייב בדק בית וחשבון נפש במערכות שונות הרואות את עצמן כ"אליטות": טהורות, צדקניות, רודפות דמוקרטיה ושלום, אך לא פעם רוממות ערכים אלה קיימת בגרונן בלבד, ללא כיסוי אמיתי.

הודאתה של גלט-ברקוביץ' במניעיה לא זכתה להסתייגות ולגינוי מצד עמיתיה, והכוונה לגינוי חד-משמעי, ולא למשהו רפה בנוסח כן, אבל ... . החשש הוא שהטיית בחירות בכיוון פוליטי מסוים היא בבחינת מטרה המקדשת את האמצעים, כולל דריסת התהליך הדמוקרטי עצמו. בהקשר זה ראוי לציין את התייצבותו החד-משמעית של היועץ המשפטי לממשלה נגד המניעים והמציאות, שהם על סף פוטש. למען הגילוי הנאות, חלקתי לא אחת בעבר על אליקים רובינשטיין, אבל במקרה הנוכחי הוא בלם בנחרצות ניסיון מסוכן להפוך את המשטר במדינה.

חשוב גם לציין את הנזק שנגרם למערכת אכיפת החוק ולתדמיתה בעיני הציבור כתוצאה מהפוליטיזציה שלכאורה פשתה בה ומהחשש הלא-מבוטל שלא מדובר במקרה חריג. במקום לצלוב את היועץ המשפטי לממשלה יש לסייע לכל מי שיכול לשקם את אמינותה של מערכת חשובה זו ולנכש את העשבים השוטים מתוכה. אין זו הפעם הראשונה שהיא עצמה פוגעת בעצמה ובאמון הציבור בה, שהוא חיוני ביותר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2392016,00.html

(23.01.03 , 11:33)