ערכתי לאחרונה בתאריך 16.01.04 בשעה 15:16 בברכה, פילוביץ שחף
דקטרין
חבר מתאריך 15.4.02
4407 הודעות 05:45 16.01.04
ערן שנדר ראש מח''ש הפורש בראיון במעריב
ערן שנדר ראש המחלקה לחיקרות שוטרים
במשרד המשפטים בראיון ארוך יחסית
במעריב "סוף שבוע" עם יוסי לוי.
לדוגמא, על משה מזרחי:
"היתהלותו היא מחדל מתמשך שאי אפשר
לעבור עליו לסדר היום"
על עדנה ארבל:
"גם היא נתנה את האשור להוציא את פלט
השיחות של העתונאי ברוך קרא"
קוןןעל סטיניסלב יזמסקי:"עשו לו דמוניזציה. כל מה שהוא טען
אומת בחקירה"
מקור: מעריב סופשבוע עמוד 14.הערה:רוצחי האופי של מנגנוני החושך להיסתדר
בשורה, אל המטרה "ראש מחש הפורש כוון", אש.
מאחר וכנראה לא מדובר בטיפש אז לפנינו
איש אמיץ, טוב לדעת שעוד יש כמוהו במדינת
ישראל.רוצחי האופי מטעם ארגו@
להלן הכתבה מאתר מעריב !!Hermon
חבר מתאריך 15.8.02
3762 הודעות 14:26 16.01.04
4.
''נהניתי מכל רגע'' הכתבה במעריב נהניתי מכל רגע יוסי לוי צילום: קפוצ'ינסקי
אחרי שהקים את המחלקה לחקירות שוטרים וניהל אינספור חקירות נגד העבריינות של לובשי המדים, פרש לפני שנה עו"ד ערן שנדר מהמערכת המשפטית. אלא שאז הוא הוזעק לחקור מי הדליף את פרשת סיריל קרן ונדהם לגלות שמדובר בידידתו הקרובה. ופתאום עמדתו הנחרצת בפרשת האזנות הסתר באגף החקירות מעוררת סערה. בראיון מיוחד ל"סופשבוע" שנדר לא עושה הנחות. על משה מזרחי: "התנהלותו היא מחדל מתמשך שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום". על עדנה ארבל: "גם היא נתנה את האישור להוציא את פלט השיחות של העיתונאי ברוך קרא". על סטניסלב יזמסקי: "עשו לו דמוניזציה. כל מה שהוא טען אומת בחקירה"
עו"ד ערן שנדר . " הורדתי מהכתפיים בטונדות לא קלות . מדובר בכובד אחריות של תפקיד רגיש ומלא התלבטויות , תפקיד שקל מאוד ליפול בו "
כבר שנה שעורך הדין ערן שנדר לא עומד בראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שאותה הקים במו ידיו לפני 12 שנה. אמנם כשהוא מדבר על המחלקה הוא עדיין משתמש במילים "אנחנו במח"ש", אבל כיום הוא רחוק מאוד מחדרי החקירות. בווילה הנאה שלו במוצא הוא מכין ארוחות צהריים לחמשת ילדיו, שאגב מורשים לצפות בטלוויזיה רק במשך חצי שעה ביום, וגם זה במרתף הבית. עיתונים לא נכנסים הביתה בכלל. שנדר, יליד פריז, בן 52, מסיים עכשיו קורס צילום, ובין בישול לבין מדידת אור הוא יוצא לצעדות ארוכות של שמונה קילומטרים ארבע פעמים בשבוע. "אל תכתוב את המסלול, שלא יחכו לי שם", הוא מתלוצץ. אבל בצחוק הזה יש שמץ של אמת. לא מעט אנשים מחכים לו בסיבוב, על אף שעבורם זה כבר יהיה מאוחר מדי.
את ילדותו העביר באירופה, בעקבות אביו ששירת כשליח הסוכנות שם. לאחר שסיים לימודי משפטים בלונדון החל לעבוד כתובע משטרתי זוטר, ובטרם מלאו לו 30 שנה כבר עמד על שלו כשסירב לבקשת שר הפנים דאז, יוסף בורג, לשחרר לכבוד ראש השנה קבוצה של חרדים שנעצרו בשל הפרות סדר בחפירות עיר דוד. זמן קצר אחר כך, והוא עדיין זוטר, הגיש שנדר כתבי אישום נגד צחי הנגבי וישראל כ"ץ בגין תקיפה וגרימת חבלה. הנגבי וכ"ץ, היום שרים בממשלת ישראל, היו אז שני סטודנטים שתקפו בשרשראות ברזל סטודנטים ערבים בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים. הם הורשעו ונידונו למאסר על תנאי. "לא ביקשנו אז מאסר בפועל כי התברר לנו שאחד מארבעת הסטודנטים שהואשמו בתקיפה היה מודיע משטרתי", מספר שנדר (הכוונה ליוחנן באנון, שלימים הפך לקצין משטרה - י.ל).
מבין את מזרחי
מאז השרשראות בקמפוס הספיק שנדר לשמש תובע בתיקי סמים, אונס, רצח וריגול, להקים את המחלקה לחקירות שוטרים ולעמוד בראשה, לנהל את חקירת איש השב"כ "מרטין" שבעקבותיה שונו נוהלי ה"טלטולים" בארגון, לחקור את מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב רפי פלד, במה שכונה "פרשת הג'קוזי" ולגרום להדחתו מהתפקיד, לחקור את הניצבים יאיר יצחקי, יעקב רז, אליק רון ויעקב גנות, לעמוד בראש צוות החקירה המיוחד לבדיקת הדלפת מסמך חיקור הדין נגד ראש הממשלה, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן ולגלות שהמדליפה היא לא אחרת מאשר ידידתו מהפרקליטות, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', ולחקור את "החוקר מספר 1", ניצב משה מזרחי. "כשהוצגו בפני הממצאים - חשכו עיני", אמר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על הממצאים שהנחת בפניו בעניינו של מזרחי. גם עיניך חשכו? הופתעת מהממצאים?
"התשובה היא חד משמעית כן", אומר שנדר. "אני יכול לומר לך בוודאות שבחלק לא מבוטל
מהשיחות שתומללו (בהוראתו של ניצב מזרחי - י.ל), ניכר ללא צל של ספק שהן לא יכלו לגעת בשום אופן ומשום זווית בנושא החקירה, למרות שבצווים (שהוציא בית המשפט - י.ל) היה כתוב שיתומללו שיחות רק בנושא החקירה". את הטענות שלפיהן הפגיעה במזרחי היא איתות חיובי לעבריינים דווקא בעיתוי הנוכחי הוא דוחה מכל וכל. "אני באופן עקרוני מסרב לקבל את העובדה שפגיעה באיש אחד פוגעת במערכת כולה. האמירות האלה טובות לכותרות בעיתון. החוקר הטוב ימשיך להיות חוקר טוב והחוקר הפחות טוב אולי ייאחז בכך כתירוץ".
מה לגבי הטענות שחקירת מח"ש פגעה במודיעין המשטרתי?
"אני חולק על הקביעה הזו. אני סבור שחקירה שמטרתה לברר עבירות על החוק ושבמהלכה נתגלו תקלות משמעותיות בעבודת היחידה לחקירות בינלאומיות, לא מחבלת במשטרה או ביחידה אלא להפך. אני מציע להיזהר מהגישה המסוכנת שטוענת שחקירות עלולות לפגוע בארגון ולכן לא כדאי לערוך אותן".
למרות הכל, כוונותיו של ניצב מזרחי היו טובות.
"אני לא חולק על כך שכוונותיו היו טובות, כשם שכוונותיו של חוקר שמבקש לגבות הודאה מחשוד מושך באוזנו, לא כדי למשוך באוזן אלא כדי לקבל את ההודאה, להבדיל אלפי הבדלות".
יהיה מי שיאמר שכדי להילחם בפושעים צריך לעגל פינות.
"זו שאלה עקרונית ויש לי תשובה עליה: חד משמעית לא. אסור לעגל פינות, כי עיגול פינה יביא לעיגול זווית יותר רחבה ויותר רחבה וזה יהיה סדק שעלול להביא לפריצה של ממש. אני חושב שגם מזרחי וגם כל אחד מפיקוד המשטרה יסכים איתי שתהיה העבודה קשה ומסובכת ככל שתהא, יש לה קו אחד אדום המשותף לכולנו והוא החוק. כאן תומללו שיחות שלא היו צריכות להיות מתומללות. עצם העלאתן על הכתב בניגוד להוראת בית המשפט כשהן לא קשורות לחקירה, יש בכך משום פגיעה בפרטיות ואני חושב שהיועץ המשפטי נתן לכך ביטוי הולם בחוות דעתו".
ועל כך ראש אגף חקירות צריך ללכת הביתה?
"לא אחרוג מסמכויותי. אני המלצתי במסגרת סמכותי על העמדה לדין משמעתי. אם הוא צריך ללכת הביתה או לא? על זה צריך להחליט השר לבטחון פנים, לא אני".
אתה מבין את מזרחי?
"אם אני מבין את מזרחי? אני מבין. אם אני מסכים איתו? התשובה היא לא. אם הייתי מסכים איתו לא הייתי ממליץ להעמידו לדין משמעתי".
שנדר מודה כי היה אירוע מסוים שבו עלב ניצב מזרחי בחוקריו מהמחלקה לחקירות שוטרים. "אני מאוד הצטערתי על כך, וגם היום אני סבור שלא היה מקום לעשות כן, אבל חוקרי מח"ש מורגלים שלא אחת עולבים בשליח".
לכולם יש אינטרסים
"תראה, זו היתה חקירה רגישה ומאוד מאוד לא פשוטה. היא כללה חומר רב ביותר של האזנות סתר ומידע מודיעיני, היו התפתחויות והסתעפויות", אומר שנדר בעניין מזרחי ומיד ממהר לשים בפרופורציות: "אבל זו בהחלט לא היתה פסגת החקירות במח"ש. בעיתונות הדברים קיבלו ממד מעט צהבהב בגלל העימות שנופח בין היועץ המשפטי לבין פרקליטת המדינה (רובינשטיין המליץ שמזרחי יסיים את תפקידו בכפוף לשימוע, ארבל התנגדה - י.ל). בפרשה זו ראוי לנקוט זהירות רבה ולהבין את האינטרסים של כל צד. היו כאן אינטרסים שהיה צריך להיזהר שלא ליפול לרשתם, שגם העיתון שלך אינו חף מהם וגם אמצעי תקשורת אחרים". איך אתה מסביר את הקיטוב שבין עמדת רובינשטיין לזו של ארבל?
"הדברים נובעים מראייה שונה ומהסקת מסקנות שונה מאותו סט של עובדות. היועץ סבר שעל מעשים כאלה אי אפשר לעבור לסדר היום במישור הפרסונלי כמו במישור המערכתי, ופרקליטת המדינה סברה שאי אפשר לעבור לסדר היום במישור המערכתי אך לא ראוי לנקוט צעדים במישור הפרסונלי מאחר שהדברים נעשו ברצף של עשייה ולחימה בפשיעה.
"הפרקליטות עדנה ארבל, נאוה בן-אור ויסכה ליבוביץ' סבורות, אם להשתמש בלשונו הציורית של מזרחי, שבמהלך ההסתערות על היעד אירעה תקלה שצריך להבין אותה בקונטקסט הכללי של ההסתערות, ואילו אני אומר שלא מדובר במעידה אלא במחדל מתמשך שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום".
כיצד קרה שארבל, בן-אור וליבוביץ' יצאו בחריפות נגד היועץ?
"זה מצביע על יופיה של המערכת שאינה חושבת בקול אחד".
אין כאן מחנאות?
"אני מאוד מקווה שלא. אני מאוד אצטער אם כן, אבל אני רוצה להאמין שלא. אני בטוח שגם הן סבורות שלא ראוי שדבר כזה יקרה שוב מחר.
"ייתכן שעמדתי נגזרת מכך שאני בא ממח"ש, שהגישה שם היא שלא ראוי לעבור לסדר היום אם שוטר ביצע עבירה או מעד. זה לא פחות חמור מאזרח שביצע עבירה. משוטר מצפים ליותר ומקצין בכיר לעוד יותר, לכן אין להתפלא שהגענו למסקנה הזו".
יזמסקי נגד מזרחי
כשניצב משה מזרחי שימש מפקד יחידת החקירות הבינלאומיות בדרגת תת ניצב, אחד החוקרים תחתיו היה סטניסלב יזמסקי. אותו יזמסקי פרש מהמשטרה בספטמבר 2000, ולקח איתו חומרים מסווגים הכוללים קלטות ותמלילים של האזנות סתר שנעשו לאישים פוליטים, בהם על פי הפרסומים בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, רוחמה אברהם ועוד. יזמסקי נמלט לקנדה וטען כי החומרים הופקו תוך עבירות חמורות על החוק שביצע ניצב מזרחי. רק לפני כשנה וחצי יצאו שני חוקרי מח"ש לקנדה וחתמו עם יזמסקי על הסכם חסינות, ובעקבותיו מסר להם את כל הידוע לו ואת כל החומרים שהוציא. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי כל טענותיו של יזמסקי נמצאו נכונות. למה הענקתם ליזמסקי מעמד של עד מדינה?
"יזמסקי קיבל מעמד של חסינות על העבירות שהוא ביצע (חומרי החקירה שהוציא מהמשטרה - י.ל) ובתמורה מסר הודאה מלאה בנושאים שנשאל עליהם, שבעיקרם היו החקירה שנגעה לניצב מזרחי".
איך קרה שהיועץ המשפטי לממשלה נתן ליזמסקי חסינות מבלי ליידע את פרקליטת המדינה ארבל?
"במהלך הדיונים בנושא הענקת החסינות ליזמסקי, פרקליטת המדינה הביעה את התנגדותה לחתימת הסכם כזה וביקשה מהיועץ למדר אותה מתהליך החתימה אם אכן ייצא לפועל. למה היא התנגדה? כי היא חשבה שמקצועית לא ראוי לעשותו, שלא ניתן יהיה להוסיף בכך על חומר הראיות ושמדובר במתן פרס למי שאינו ראוי לקבלו".
והיא לא צדקה?
"אני חושב שבסופו של דבר החקירה העלתה שכל מה שיזמסקי טען אומת. הסכם החסינות מלכתחילה לא נגע לפרשות אחרות אלא רק לפרשת מזרחי, מה גם שהיתה חשיבות לתפוס את החומרים שהיו בידיו, שנגעו בפרטיותם של הרבה מאוד אנשים, ולמנוע את פרסומם ברבים. יזמסקי מסר את כל החומר והתחייב לא לפרסם שום פרט. כל פרסום כזה היה בו משום הפרת הסכם".
כלומר , ראש היאחב"ל מזרחי והחוקר הבכיר יזמסקי אוספים כל אחד בנפרד חומר על פוליטיקאים?
"לא, יש הבדל ניכר בין שני הדברים. יזמסקי, לשיטתו, עמד לחשוף מחדלים בהתנהלות היחידה, בעוד שמר מזרחי החזיק את הדברים האלה משום שלשיטתו הם היו רגישים והוא לא רצה
שיתגלגלו למקומות אחרים. יזמסקי עשה זאת תוך ביצוע עבירה פלילית, ואילו הממונים על מזרחי לא ידעו על תוכנן של האזנות הסתר". בעצם הענקתם חסינות לאדם שעבר עבירה פלילית כדי להעמיד קצין בכיר לדין משמעתי?
"כשאתה חותם הסכם חסינות זה נעשה במהלך חקירה פלילית. מח"ש לא חוקרת חקירות משמעתיות. לדעתי זה היה מהלך נכון".
בזמנו עלה חשד שיזמסקי הוא בכלל חפרפרת שהוחדרה למשטרה על ידי גורמים עברייניים. עברה בראשכם מחשבה כזו?
"יכולות לעבור הרבה מחשבות, אבל צריך לעסוק בעובדות. לטעמי נעשתה דמוניזציה לא קטנה לגבי יזמסקי. לאחר מעשה, אין לי ספק שגורמים רבים ואינטרסנטים קפצו על כך כמוצאי שלל רב, כי זה שירת את האינטרסים שלהם. לא היתה תשתית עובדתית מספקת לבדוק ולחקור בכיוון הזה. לא סברתי שישנה תשתית עובדתית מספקת לפתוח בחקירה בכיוון הזה".
מי מממן את שהייתו של יזמסקי בקנדה?
"אין לי מושג. למיטב ידיעתי הוא עובד שם, בוא נשמור על פרטיותו. לנו במח"ש לא ידוע על גורמים עברייניים שמממנים את שהייתו".
ואז צלצל הטלפון
לפני כשנה, כשעו"ד שנדר כבר עזב את המחלקה לחקירות שוטרים ויצא לחופשה ללא תשלום, צלצל פתאום הטלפון בביתו שבמוצא. על הקו היה היועץ המשפטי לממשלה. עיתון "הארץ" פרסם אז, פחות מחודש לפני הבחירות, שנגד ראש הממשלה שרון מתנהלת חקירה בחשד שקיבל מיליון וחצי דולר מאיש העסקים הדרום אפריקני סיריל קרן. "הארץ" החזיק בידיו צילום של בקשה לחיקור דין בדרום אפריקה שהוציאה הפרקליטות. רובינשטיין ביקש משנדר לעמוד בראש צוות חקירה מיוחד שיבדוק את הדלפת המסמך. בשביל מה היית צריך את זה?
"מכיוון שאני, בעוונותי, שייך לאלו שכשהיועץ המשפטי קורא להם ומטיל עליהם מטלה על דעת פרקליטת המדינה, אז אני לא אומר'לא, עזבו אותי' אלא נענה".
אל הצוות בראשותו של שנדר צורפו הפרקליטה אביה אלף, שני קציני משטרה, שלומי איילון ואלינוער מזוז, ואיש שב"כ. "לטעמי לא ראוי היה שיהיה איש שב"כ בצוות", הוא אומר היום. "אני חושב שנעשתה בנושא הזה שגיאה. נציג השב"כ לא עשה במהלך החקירה שום פעולה משמעותית, כי הוא עזב כבר בתחילתה (בעקבות התערבות בג"ץ בעניין - י.ל).
" כשנתבקשתי להפסיק את חופשתי ולרכז את החקירה לא ידעתי למעשה מהיכן יכלה לצאת ההדלפה. ממיפוי מהיר שערכנו היה ברור לי שגם פרקליטת המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה היו שותפים לסוד החקירה. לכן הצבתי בפני רובינשטיין שני תנאים לעבודתי: הראשון היה למדר אותו (את רובינשטיין), את פרקליטת המדינה ארבל ואת יתר הבכירים מהחקירה, והשני היה שאם וכאשר נזדקק לכך נוכל להוציא פלטי שיחות טלפון של העיתונאי (ברוך קרא - י.ל). נערך דיון וארבל ורובינשטיין הסכימו לשני התנאים שלי".
פרקליטת המדינה נתנה בעצמה אישור להוצאת פלט שיחות של עיתונאי?
"התשובה היא כן. היא השתתפה באותה ישיבה והדברים גם רשומים בפרוטוקול".
לא היתה להיטות יתר מצד רובינשטיין ומצדך לגלות את המדליף?
"אני לא מבין את הביטוי'להיטות יתר' בהקשר הזה. אם השאלה היא אם היה רצון לגלות מי הדליף התשובה היא כן, היה רצון שהחקירה הזו תצליח, ממש כשם שכל חקירה אחרת שהיתה במח"ש היה רצון שהיא תצליח, ללא יוצא מהכלל".
בעבר כינית הדלפות "צינור חמצן" ואף סיפרת לחבריך כי בגלל חוסר עניין לציבור סגרת תיקים נגד קציני משטרה שנחשדו בהדלפות, אפילו כשגילית את זהות המדליף.
"אני לא יודע מי מחברי סיפר לך את זה, אבל הוא לפחות דייק. אני חושב שלפני שפותחים בחקירה בחשד להדלפה ראוי לשקול היטב את מטרת ההדלפה והנזק שגרמה. היו מקרים שההדלפה נגעה לחשיפת מחדלים במערכת המשטרתית והגענו לזהות המדליף, ואני, למגינת לבה של המשטרה, החלטתי לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור. זאת מכיוון שסברתי שלא ראוי לבוא חשבון עם שוטר שהדליף הדלפה שמטרתה להצביע על מחדל או ליקוי במערכת שבה הוא משרת. במקרה של גלאט ברקוביץ' היה ברור שהמטרה היא פוליטית, ניסיון להשפיע על מהלך הבחירות, ומכאן שגם הנזק הוא גדול ורב. זה דבר שלא ייעשה ולא נעשה".
זה תקין שבמדינה דמוקרטית תתנהל חקירה נגד ראש ממשלה ערב בחירות והדבר לא יובא לידיעת הציבור?
"במישור העקרוני אני חושב שהציבור צריך לדעת, והדברים באשר לחקירת שרון גם פורסמו. חיקור הדין לא היה צריך להתפרסם כי מדובר בשלב סמוי של החקירה. עצם החקירה בעניינו של ראש הממשלה היה ידוע גם קודם לכל מי שקרא עיתונים. לא יעלה על הדעת שפרקליט מצד אחד ידליף לעיתונים פרטים הנוגעים לחקירה המתנהלת במישור הסמוי, ומצד שני ימשיך לנהל את התיק במקצועיות, במרכאות. בתוך המערכת לא הוצפה שום טענה על סחבת או עיכוב בחקירה. הדברים הללו נחשפו והועלו רק לאחר מעשה".
אתה מבין את הנזק שגרמתם לעבודה העיתונאית במדינה?
"צריך להציב את האיזון בין צורכי העיתונאי לשמור על מקורותיו לבין ההדלפה הפרטנית הזו והנזק שנגרם בעטיה. אני חושב גם היום שהיה נכון להוציא את הפלט. אני בהחלט לא אצטער אם זה יגרום לכך שפרקליטים נוספים יחששו למסור מסמכים לעיתונאי או לדבר איתו מנבכי תיק החקירה. אלו דברים שלא ייעשו".
הם לא יחששו גם מלחשוף שחיתויות?
"לא. אני לא ראיתי שיש איזושהי ירידה בנפח המידע שמגיע לעיתונות לאחר פרשת גלאט-ברקוביץ' לעומת התקופה שלפניה. שום ירידה. ואני מניח שהעיתונאים לא התחילו להמציא את הדברים אלא המשיכו לקבל אותם מאנשים במערכת. אני סבור שבאופן אמיתי לא נגרם שום נזק לעבודת העיתונאי".
החברה ברקוביץ'
ימים יגידו אם נגרם או לא נגרם נזק לעיתונות בישראל. מה שבטוח הוא ששנדר ידע היטב שיגיע שלב החקירה שבו יזדקק לפלט השיחות. "כשהגענו למסקנה שאנחנו צריכים את הפלט, נקטנו אמצעים כאלה שאף אחד מאנשי צוות החקירה לא ידע ולא יודע עד היום עם מי שוחח אותו עיתונאי. כיוון שהבנו שמדובר בנושא רגיש, נתנו רק למעריכת המודיעין של מח"ש את הפלט ואת מספרי הטלפון של כל הבכירים שהיו שותפים לסוד הבקשה לחיקור דין". בסיומה של אותה חקירה אינטנסיבית ומעוררת מחלוקת התברר כי המדליפה היא לא אחרת מאשר ידידתו הטובה של שנדר, עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', שליוותה את חקירת פרשת סיריל קרן.
אתה מרגיש נוח מהחדירה לפרטיות של פרקליטה עמיתה והוצאת פלט השיחות שלה?
"חד משמעית לא, אני לא מרגיש נוח. אני מרגיש עם זה רע, ולא בגלל שמדובר בגברת ברקוביץ' אלא בגלל שמדובר בפרטיות וזו יכולה להיות פרטיות של כל אדם ואדם. אני מודיע לך שלא נוח לקרוא האזנות סתר. באמת, זו לא התחסדות. כי זו חדירה נוראה לפרטיות וזה יותר רע כשאתה מכיר את האדם. אבל אני לא מקבל משכורת בשביל להרגיש טוב או נוח. אני מקבל משכורת בשביל למלא תפקיד באופן מקצועי,ואני חושב שאם מבחינה מקצועית צריך לבצע האזנות סתר או להוציא פלט שיחות, אני חייב לעשות את זה גם אם ארגיש לא נוח. אגב, בפרשה הזו לא נעשו כל
האזנות לטלפון. חקירת העיתונאי? אם לא היינו חוקרים היו שואלים'למה לא חקרתם? אתם מפחדים מהעיתונות?'. היה גם ברור שהוא ישמור על חסיון מקורותיו". כשהתגלתה זהותה של המדליפה נמנע שנדר מלחקור אותה, והמלאכה הופקדה בידי חברים אחרים בצוות החקירה. הידידות בין גלאט-ברקוביץ' לבין שנדר ככל הנראה לא נפגעה כתוצאה מאותה פרשה. בשנה האחרונה נפטר אביו של שנדר, ובין החברים שהגיעו לנחמו בימי השבעה היתה גם גלאטברקוביץ'. " אני מצטער שחקרתי את זה, כי לו ידעתי שבליאורה מדובר לא הייתי מתחיל לחקור את זה. בין הגברת ברקוביץ' לביני שררו יחסי ידידות, ואני מקווה שעדיין שוררים". היא כועסת עליך? "אם כן אני אבין ולא אתפלא, אבל אני מקווה שלא. כשהעניין הסתיים היא אמרה לי כמה דברים וגם אני אמרתי לה. . . הדברים ידועים לה וידועים לי ומעבר לכך לא אוסיף". בעקבות שאלה נוספת הוא אומר: "כן, יש לי סימפטיה לגברת ברקוביץ'. לא למעשה". מה דעתך על הטענות שהושמעו באחרונה נגד האחוז הגבוה של נשים בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים? "עצם העלאת הנושא הוא תולדה של דעות קדומות. היו לי ממונים גברים ונשים, ובאופן עקרוני אני מסרב לשייך הצלחה בתפקיד למין. אין לזה שום קשר. כמובן שהיה טוב אם היו יותר גברים, כי בכל דבר טוב שיהיה איזון. אבל זו תופעה טבעית בהתחשב במשכורות הנמוכות של הפרקליטים הזוטרים". חבריו של שנדר מספרים שאת ההתנהלות בפרקליטות המדינה הוא מכנה "פולניה". " אני מבין פולנית אבל לא מדבר פולנית", הוא אומר בתגובה.
"נשר" או "נשרית" ?
קשה לנחש היום כיצד היתה מתקדמת חקירת ההדלפה אם בכלל אלמלא מעורבותו של "נשר", אותו עיתונאי שהעביר לידי החוקרים את הצילום של המסמך שהחזיק בידיו ברוך קרא, המסמך שאיפשר לצוות החקירה לצמצם עד מאוד את מספר החשודים בהדלפה. עיתון "העיר" פרסם לפני כמה חודשים בעמודו הראשון כי "נשר" הוא למעשה כתב המשטרה של חברת החדשות של ערוץ 2, משה נוסבאום. נוסבאום הכחיש. אולי סוף סוף תגלה לנו מי זה "נשר"' נשר' זה אדם שמקורב לתקשורת או קשור לתקשורת, שממנו קיבלתי מסמך. העובדה שאני משתמש בלשון זכר לא אומרת שלא מדובר בנקבה, ב'נשרית'".
גם עם הפרשה הזו אתה חש בנוח?
"נוח זו אולי לא המילה, אני מרגיש מקצועי. אני יכול לומר לך ש' נשר' לא הולך שולל, לחלוטין לא. אם בחקירות נוקטים תחבולות? ודאי שנוקטים תחבולות ובלבד שיהיו במסגרת החוק. אבל במקרה הזה לא ננקטה שום תחבולה, הדברים נעשו בגלוי וכל צד ידע בדיוק מה הוא עושה".
בראייה לאחור, אומר שנדר, ההצלחות העיקריות של המחלקה לחקירות שוטרים לא היו בפרשת ההדלפה, בפרשת הג'קוזי או בחקירת ניצב משה מזרחי, אלא דווקא באותם מקרים "שבהם הצלחנו להילחם ולחשוף תופעות שאין לי אלא לכנותן תופעות של רוע כרוע".
למשל ?
"מקרה כזה זכור לי משנת97' באזור צור הדסה, כשצוות מג"ב תפס אדם, ככל הנראה שוהה בלתי חוקי, קשר את רגליו לטמבון הג'יפ המשטרתי והחל לנסוע כשהאיש נגרר על הכביש. אחר כך גם הכו אותו באלות והוא נזקק לאשפוז ממושך. שלושת שוטרי מג"ב שהיו בשירות חובה נידונו לתקופות מאסר של יותר משלוש שנים.
"מקרה אחר היה של שוטר שחשף את איבר מינו והכה אדם כפות. או מקרים ששוטרים הכו בני אדם והצטלמו בשביל החבר'ה.כשאתה מצליח לחשוף מקרים כאלה זה סיפוק אמיתי".
דומה שנתח נכבד מחקירות מח"ש מוקדש למג"ב.
"למג"ב יש חלק נכבד משתי סיבות: הראשונה היא שמג"ב זה השכפ"ץ של מדינת ישראל על קו התפר. השנייה היא שמדובר בצעירים בני 18 שאין להם עדיין את הבשלות שיש לשוטר בן 30-25 במשטרה הכחולה. בעקבות עבודתם הסיזיפית, קורה שמיעוט מהם לוקח את החוק לידיים, ובמקום להביא שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) לתחנת משטרה ולהתחיל בתהליך ארוך ומתסכל, לשיטתם, הם נותנים לפעמים כמה מכות חינוכיות, במרכאות כפולות ומכופלות, וסוגרים עניין ביניהם".
במהומות אוקטובר 2000 נהרגו 13 ערבים אזרחי המדינה בהתנגשויות עם כוחות המשטרה. רק עכשיו, יותר משלוש שנים אחרי, נזכרתם לחקור?
"מדובר במהומות שלא היו כמותן, לפחות מאז קום מח"ש. כתוצאה מהעוצמה ומהאינטנסיביות, מיד לאחר ההתרחשויות לא היתה זירה לפעול בה. משפחות ההרוגים סירבו בתוקף לבצע נתיחת גופות שלאחר המוות, והיה ברור שניתוח בצו בית המשפט עלול לדרדר את המצב עוד יותר.
"אני יכול לומר שבכל מקרה של הרוג, פנינו למשפחה בבקשה לבצע נתיחה וקיבלנו הודעה שהם מסרבים. פנינו לעדים והם סירבו להעיד. היתה החלטה במגזר הערבי לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולא לשתף פעולה עם שום גוף אחר. נפגשנו גם עם ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, אבל היתה החלטה חד משמעית של המגזר הערבי.
"היום קשה מאוד לחקור. אם ערביי ישראל היו משתפים איתנו פעולה סמוך לאירועים התוצאה היתה שונה. אבל היתה כאמור החלטה מערכתית שלהם שלא לשתף איתנו פעולה.
"כשהחלה לפעול ועדת אור,החליטה פרקליטת המדינה שאת כל החומר שבידינו נעביר לידיה. מאוד לא בריא ששתי רשויות יגבו עדויות ויחקרו את אותם עדים. לכן הוחלט להמתין לסיום עבודתה של ועדת אור, ולעניות דעתי כך היה נכון לעשות ".
האיש הכי שנוא
גם היום, כשנה לאחר שהעביר את מושכות המחלקה לחקירות שוטרים לידי אחד משני סגניו, הרצל שבירו, ערן שנדר הוא עדיין אחת הדמויות השנואות ביותר במשטרה. "האנטגוניזם בין חוקרי מח"ש לשוטרים הנחקרים מובן והגיוני", הוא אומר בהשלמה. "שוטרים מאוד לא אוהבים למצוא את עצמם נחקרים. יש מעט מאוד שוטרים שמבינים שהם האשמים במצב. הרוב בוחר בדרך הקלה להאשים את החוקר. מח"ש זה בית חרושת לייצור מראות, ולא כל אחד אוהב את מה שמשתקף במראה. קל להאשים את המראה. "תראה, אף אדם לא אוהב ששונאים אותו. אני לא גאה בזה, אני מצטער על זה, אבל לא זה מה שיסיט אותי מעבודה מקצועית ללא פניות. חוקר שמבקש שנחקר יאהב אותו ולא כאמצעי חקירה לא בחר במקצוע הנכון".
אבל השוטרים עצמם מקפידים לדאוג זה לזה, כפי שמודה גם שנדר עצמו. "יש קשר של שתיקה בין השוטרים שלפעמים גולש לקשר של הכחשה. בהרצאותי במשטרה נהגתי לתאר מצב שבו שני שוטרים במשמרת יוצאים לסיור שבמהלכו סוטר אחד מהם לאזרח. כשיגיעו ממח"ש לגבות עדות מהשוטר השני, הסבירות שהוא יגיד שהוא בדיוק הסתכל לצד השני או שהוא הלך להתפנות היא להערכתי 80 אחוז. בהרצאות היו מתקנים אותי ואומרים שהסבירות היא של 95 אחוז".
זה לא קצת צבוע מצדך לצפות מהשוטר שינהג אחרת?
"אני רוצה מאוד לקוות שמרבית השוטרים, וגם אני, יאמרו במקרה כזה את האמת ולא ישקרו. גוף כמו המשטרה שהאמת היא לא הדיבר הראשון אצלו, הוא בצרות.
"אם מועדים,ואין אדם שלא מועד,צריך קודם כל לצעוד קדימה ולומר'מעדתי'. הפלונטר מתחיל ברגע שאדם עושה טעות ואומר'לא עשיתי'. יש את אלפית השנייה הזו של'מה אני אומר, להגיד או לא להגיד?' ואז מיד צריך לומר'בוודאי שאני אגיד'.
" אחד המקרים שאני לא שוכח זה של קצין מאוד בכיר (תת ניצב דני טביב ממשטרת התנועה הארצית - י.ל) שנתן למישהי שלא היה לה רישיון לנהוג בניידת משטרה ואירעה תאונה קלה. הוא הכחיש שהיא נהגה. אם היה בא ואומר'נכון, עשיתי שטות ונתתי לה לנהוג', אני בספק אם היו מעמידים אותו אפילו לדין משמעתי. אני מניח שהיו נותנים לו הערה. אבל הפלונטר התחיל בדיוק כשהוא נפל לטעות הזו של הכחשה".
מסודר בחיים
למה בעצם החלטת לפרוש? "החלטתי לעזוב את התפקיד כי סברתי שלאחר 11 שנה במח"ש אדם צריך לעמוד מול המראה ולומר שהוא מיצה את התפקיד וצריך להמשיך מישהו אחר. זו היתה יוזמה שלי, אדם צריך לדעת מתי לפרוש.
"פרקליט מדינה? לא, לא רציתי להיות וזה גם לא עמד על הפרק. הורדתי מהכתפיים בטונדות לא קלות. מדובר בכובד אחריות של תפקיד רגיש, תפקיד מלא התלבטויות, תפקיד שכל יום אתה חושב אם פעלת נכון, תפקיד שקל מאוד ליפול בו, הרבה מחכים מעבר לפינה שזה יקרה. השעות לא שעות, מעירים אותך באמצע הלילה ואתה צריך לתת הנחיות, כך שהבטונדות צוברות משקל לא קטן.
"אבל שלא תהיה טעות, נהניתי מכל רגע בעבודה. אני חושב שעובדי מח"ש עושים עבודה מסורה ומאמינים בשליחות. כי מח"ש זו שליחות, שליחות ללא קריצת עין, שליחות של אנשים שמאמינים במה שהם עושים. אני חושב שמח"ש הצליחה להשאיר חותם במערכת החיים הציבורית ואני שמח שהצלחתי במסגרת זו לתרום את תרומתי".
אז מה הלאה? "אני מסודר בחיים", אמר שנדר באחרונה לאחד מחבריו. הדבר שבאמת מעניין אותו ומעסיק אותו בחודשים האחרונים הוא החינוך האנתרופוסופי שהתחיל ללמוד. "התבוננתי בחינוך שמקבלים ילדי בבית הספר "אדם" בירושלים. מדובר בחינוך אנתרופוסופי ולאור מבחן התוצאה המדהים החלטתי ללמוד שיטת חינוך זו המבוססת על תורתו של רודולף שטיינר, השונה מהחינוך הקונבנציונלי. תהיה זו יומרנות לנסות להגדיר בשלושה משפטים תפישת עולם הנלמדת שנים. אני מצוי רק בצעדים הראשונים, אך ככלל נדמה לי שניתן לומר שהחינוך האנתרופוסופי הוא מתוך התבוננות בילד וצרכיו בשלבים השונים. הוא מעניק לו חינוך איכותי שלא ניתן למצוא באותם דגשים במחוזות אחרים, אם בתחום האמנות ואם בתחום הלמידה דרך ההתבוננות, ההתנסות והחוויה האישית. ניתן למצות את הדברים במשפטו של אבי השיטה, רודולף שטיינר, שאמר:'לקבל את הילד ביראה, לחנכו באהבה ולשחררו בחירות'. אני רק בתחילת הדרך ואני עוד לא יודע לאן זה יוביל אותי. אם אני אהיה מחנך? אני עוד ינוקא ומקווה שאוכל לתרום את תרומתי בבוא היום".
לא תחזור לפרקליטות או תפתח משרד פרטי לעריכת דין?
"למדתי לא לומר לעולם'בטוח שלא', אבל זה לא נראה לי סביר. יש לי סקופ: יש דברים בחיים מעבר לעבודה".
http://www.maariv.co.il/cache/ART62...ואין כס למשפט סנהדרין בציון השבויה (אצ"ג)
WWW.SANHEDRIN.INFO