קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #20101
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי
צל"ש
|
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
07:13 20.09.10 |
|
בג''צ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל
| |
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 04.11.11 בשעה 20:49 על-ידי פילוביץ שחף (מפקח) באשכול זה אציג את האנשים שהשתחלו והשחילו את חבריהם למוסדות השפיטה שלנו,את מעשיהם ותוצאות מעשיהם למדינה,ואת מערכת השפיטה שבינה לבין הציבור הרחב בישראל הולך ומתרחב פער שלא ניתן לגישור עוד בשום דרך.אציג את הפער וחוסר האמון המוצדק של הציבור היהודי-ציוני בישראל במערכת המשפט הנוכחית שאינה מייצגת ציבור זה בשום דרך ובשום אופן. אציג מעשים חמורים ואף לא חוקיים (כדברי פרופ' פוזנר) שביצע אהרון ברק,שמצא דרך לעקוף את הפרדת הרשויות הדמוקרטית ולהשתלט בעקיפין על השלטון במדינה שהפנתה עורף לשמאל בבחירות. אציג את השיטה המתקיימת בישראל בה השופטים בוחרים שופטים ולא השלטון בוחר שופטים כפי שזה נהוג במדינות הדמוקרטיות האחרות ,ואת תוצאות הליכים מזעזעים אלה. התוצאה מחייבת אותנו לעריכת בדק בית ומהפיכה יסודית.התהליך המעוות שבאמצעותו הפך בג"ץ משופט העם לשליט העל הקובע מה תעשה המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת מאיים להכחיד את המדינה היהודית ,וחובתנו הראשונה במעלה היא לברר כיצד נחטף בית המשפט העליון שלנו על ידי שופטים המכישים את ישראל,ולהסיק את המסקנות הנדרשות על מנת לחסל את הסטייה החמורה הזו מעקרון הפרדת הרשויות. על כל אזרחי המדינה היהודים, שהמדינה היהודית יקרה לליבם להתגייס ולדרוש לקיים הפרדת רשויות מיד.יש לעקר את בג"צ מתפקיד ממשלת העל שהוא ניכס לעצמו שלא כחוק ולהחזירו לגודלו הטבעי ולתפקידו היחידי-שפיטה ותו לא! איש לא בחר את השופטים בבחירות דמוקרטיות המבטאות את רצון העם על מנת שינהלו את המדינה. ***** לא מתקיימת דמוקרטיה באמת. זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר. לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר.השלטון בישראל ממש חטוף ונתון בתוך אחיזת צבת של כוחות אחרים לחלוטין מאלה שנבחרים בבחירות על ידי העם.העם באמת בוחר בנציגיו בצורה דמוקרטית,אך נציגיו אלה,משהם מגיעים לעמדות השליטה אינם יכולים להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הפוליטיות היות והשמאל שאיבד את השלטון ב 77 עקף את הדמוקרטיה וחטף את השלטון במדינה באמצעות פטנטים וטריקים סמויים וכוחניים שאין להם דוגמה בשום מקום דמוקרטי בעולם כולו.אבקשכם לקרוא את התיאור הבא של המצב: הקדמה: שרשור שרשור האדם אחד המינים הנפוצים והמזיקים ביותר הוא שרשור האדם .מין של תולעת טפילית הנימנית עם העלוקות ועם תולעי הריסים.זו תולעת ארוכה מאד,מעל מטר אחד,המתמקמת במעי האדם בעזרת ראשה שגדלו כגודל ראש סיכה , ובו ארבעה כפתורי היצמדות וזר של קרסים , שבעזרתם נצמד השרשור לדופן המעי של האדם . פרקי גופו של השרשור , שמספרם יותר מאלף , אינם מכילים מעיים או איברי עיכול , שכן השרשור הטפיל סופג מן המעים של האדם את המזון המעכל בכל שטח גופו . גם איברי נשימה ומערכת דם אין לו , שכן בתוך מעי האדם אין אויר , והשרשור אינו נושם אלא מפיק את האנרגיה שהוא זקוק לה באמצעות תהליכים ביוכימיים מסובכים . מתקיימות 2 מדינות ישראל. אחת שרואים ובתוכה מתקיימת אחת שלא רואים. יש אחת שנבחרת על ידי הציבור,ואחת שמתקיימת כטפיל סמוי,והיא הממשלה האמיתית ששולטת בפועל במדינה. מתקיימות במציאות שתי מדינות ישראל.ישנה אחת שאנו בוחרים בממשלתה,וישנה עוד אחת שאת ממשלתה אנו לא בוחרים,והיא הקימה לה מוסדות מקבילים וסמויים המתפקדים בצורה מקבילה למוסדות המדינה הגלוייה. המדינה הסמוייה הטפילית שוכנת כמו שרשור ענק חבוייה מעין בתוך מעיה של המדינה הפונדקאית. למדינה הטפילית יש כל הנדרש לניהול המדינה על פי צרכיה ודרכה. היא מאפשרת למדינה הגלוייה לתפקד כאילו היא המדינה היחידה,אך פועלת בעצם כמדינה היחידה הקיימת בפועל. איך פועלת המדינה הטפילית הסמוייה? כפי שלמדנו לדעת, ממשלת העל של מדינת ישראל הוא הבג"צ על שופטיו הנוכחיים, המחליטים מה תעשה ומה לא תעשה ממשלת ישראל. ממשלת העל הבג"צית פועלת באמצעות שלוחתה הישירה בתוך קרבי הממשלה-היועץ המשפטי לממשלה שהוראותיו מחייבות את הממשלה הנבחרת בישראל,ולשירותה עומדים כל המוסדות המשפטיים הקיימים במדינה הראשית,כאשר בתוך הפרקליטות ובכל המסדרונות הנחוצים לשם שליטה מוברגים אנשי שלומה של ממשלת השרשור. על מנת להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת השרשור,הוקמו אירגונים לא ממשלתיים רבים מספור המתפקדים כמוציאים לפועל ומבצעים את החלטות ממשלת השרשור.והוקם המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון על הסטת המדינה הפונדקאית ממסלולה. בראש מוסדות ממשלת השרשור עומדת הקרן לישראל החדשה שנועדה לממן ולתמוך באירגוני הממשלה השרשורית. הקרן לישראל החדשה הקימה אירגון ביצוע משלה הנקרא שתיל,המנחה ומארגן את כל הזרועות של מוסדות ממשלת השרשור הסמוייה. ראשית כל במימון מאסיבי המתקבל כאיסוף תרומות עצום ממדים מגורמים עולמיים עויינים ובעלי אינטרס. שנית,משמש אירגון שתי"ל זרוע ביצועית המנצחת על כל הפעילויות הנדרשות לממשלת העל הסמוייה,ולמדינת השרשור שהיא מנהלת. אירגון שתי"ל הוא הכתובת לכל האירגונים בכל נושא שנעלה על דעתנו. הוא הקים את כל הרשת הענקית של אירגונים המטפלים בעינייני דת,חינוך,הגירה לא חוקית,בדואים,אירגוני נשים פמיניסטיים שהשראה קומוניסטית עומדת מאחוריהם. אלה האירגונים העובדים בשקט ובביטחה ובאין מפריע על שינוי פני המדינה וחיסולה כמדינה יהודית. אם יימשך המצב המתנהל כרגע,נקום בוקר אחד ונגלה שהמדינה נגנבה מאיתנו על ידי מדינת השרשור. המדינה המקבילה השרשורית נמצאית בתוך מעיה של מדינת הפונדקאות,ומוצצת את לשדה וכוחה מבפנים,מבלי שהפונדקאית יכולה לפגוע בשרשור החבוי במעיה. כיוון שהמדינה השרשורית פועלת במרץ על מנת להקים מדינה פלשתינית נוספת על זו שהוקמה ב-1922 בירדן, בשטח בין הים והירדן,וכיוון שמדינת הפונדקאות אינה מעוניינת בהקמת מדינה כזו, בשל ניסיונה המר בעשרים השנים האחרונות,החליטה המדינה השרשורית לפעול על דעת עצמה למרות שאינה מייצגת איש במדינה הפונדקאית. על מנת להתגבר על אי המוכנות והרצון של הפונדקאית לבצע מהלך בלתי הפיך והרסני זה,החליטה מדינת השרשור לפעול בעורמה ולהקים מדינה זו על אפה וחמתה של המדינה המתנגדת, תוך שימוש באמצעים לא מקובלים. דהיינו הפעלת כוחות חיצוניים חזקים ואלימים על מדינת הפונדקאות תוך הדרכתם המדוייקת כיצד לפעול מבחוץ,ובו זמנית מפעילה מדינת השרשור כוחות פנימיים שונים המדריכים את הערבים בבניית מדינה,כלכלה,מוסדות לאומיים,צבא מאומן ומיומן,ומשטרה. המוח מאחורי הקמת המדינה הערבית ביהודה ושומרון הוא לא אחר מאשר יהודי מדינת השרשור. למדינה זו צבאות משלה כמו אירגוני שלום עכשיו,קו לעובד,האנרכיסטים ודומיהם המבצעים את פקודותיה ונלחמים על הוצאה לפועל של מטרותיה,וכמובן כמו מכון השלום של פרס,אהוד ברק ואנשים רבים המאיישים נקודות שליטה במדינה הפונדקאית. המדינה הסמוייה הטפילית, כופה אם כך דה פקטו את מדיניותה,מדיניות השואפת להקמת מדינה ערבית שתתצפת עלינו, בלב השטח ,על הרי שומרון ויהודה ,באמצעות הפעלת העולם כמכשיר לחץ וכפיה סדיסטיים,על המדיניות של המדינה הרשמית. לשם כך הקימה מדינת השרשור מנגנוני חו"ל - כמו ג'יסטריט למשל,הקורא יום ולילה להקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש,והמעביר ביקורת הרסנית על מדינת הפונדקאות,וקורא לכל העולם לעשות כך,וגם לפעול כך באמצעות חרמות שונים ומשונים. ג'יסטריט קורא לכוחות חיצוניים לפעול בשיטות שונות ובדרכים מגוונות ו"חדשניות" כביכול,על מנת לכפות על המדינה הפונדקאית את החלטתה הנחושה של מדינת השרשור שהוציאה כבר לדרך את הקמת המדינה הערבית בקירבה של מדינת ישראל. הנה איך מתנהלות 2 מדינות ישראל,שהן דבר והיפוכו.שתי אוייבות בנפש.קיומה ורווחתה של מדינת השרשור,תהרוג את מדינת ישראל הפונדקאית. כמו שרשור החי בתוך גוף חי,זולל את המזון של הגוף החי,ומצמית אותו לאט,מפריש בתוכו רעלים וצואה,הורס את הגוף החי המארח,אך נסתר מן העין,כך מסתתרת ומתקיימת בעוז לא נתפש בתוך מדינת ישראל הרשמית כביכול,מדינת ישראל שניה,עיקרית,מחליטה,מלאה,מתפקדת,טפילית והרסנית לחלוטין לפונדקאי שלה. מדינת ישראל חייבת לחסל את השרשור אם היא רוצה להמשיך לחיות.או הוא או היא. נ.ב. הציצו בקישוריות ושימו ליבכם לעובדה שאין נושא שאינו מטופל בצורה יסודית על ידי אירגון שתיל .(הקרן לישראל החדשה). היכנסו וראו את החוברת החדשה של אירגון שתיל/הקרן לישראל החדשה ופעילויותיה. מתחרה לממשלת ישראל ומשרדיה ומוסדותיה. לא יאומן שהמדינה מאפשרת את זה! ממש מדינה עם אג'נדה משלה בתוך מדינת ישראל.האג'נדה של המדינה שבתוך המדינה הפוכה לזו של המדינה המאכלסת את המדינה הטפילית! הכר את המומחה < =ws title="" =submit> פורמט קובץ: PDF/Adobe Acrobat - צפה כ- HTML חוברת המומחים נערכה והופקה על ידי המרכז לשינוי מדיניות בשתי"ל; מרכז ...... מדיניות ההגירה של ישראל, קהילות מהגרי עבודה בישראל, ילדי מהגרי תחום מומחיות: ..... מטרת הארגון היא החדרת ערכי שמירה וטיפוח. לסביבה במגזר החרדי להגשמת תכנית פיתוח ..... חברתי וסביבתי בעיקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה כעשור תוך עידוד ... www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf - דומה http://www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf ליה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
| האשכול |
מחבר |
תאריך כתיבה |
מספר |
הלובי המשפטי /בן כספית |
ליה |
20.09.10 07:17 |
1 |
מדוע לא סולד בג''ץ מפעילות האנרכיסטים? |
ליה |
20.09.10 08:16 |
2 |
מה הוציא את אהרון מהארון? |
ליה |
20.09.10 08:32 |
3 |
''אהרן ברק שודד-ים'' |
ליה |
20.09.10 09:01 |
4 |
רשת הקשרים המקצועיים בין שופטי בית המשפט העליון |
ליה |
20.09.10 10:59 |
5 |
שופטים ובני משפחה - טבלת ניגוד עניינים |
ליה |
20.09.10 12:04 |
6 |
בייניש : ''הרחוב מזדחל לבין כתלינו'' |
ליה |
20.09.10 18:21 |
7 |
לוין:''קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ''ש העליון'' |
ליה |
21.09.10 06:13 |
8 |
ביהמ''ש העליון קורס – הגיע הזמן לפצל אותו |
ליה |
21.09.10 06:48 |
9 |
השמאל הקיצוני רוצה חוקה כיוון שזה נזק בלתי הפיך לישראל |
ליה |
21.09.10 07:17 |
10 |
חוק האדם הפאשיסט וחרותו,והחוק לחופש העיסוק בטרור |
ליה |
22.09.10 06:38 |
11 |
יריב לוין יוזם חקיקה ופועל לחיסולו של בג''ץ במתכונתו זו |
ליה |
23.09.10 23:54 |
12 |
בשל חשש של איש מפד''ל הועבר חוק יסוד כבוד האדם |
ליה |
24.09.10 08:02 |
13 |
בג''ץ עלול לבטל את מדינת ישראל כמדינה יהודית |
ליה |
24.09.10 08:22 |
14 |
אין שום דבר עליון בבית המשפט הזה |
ליה |
24.09.10 10:29 |
15 |
גם בחוק זכויות התלמיד אשם חוק כבוד האדם |
ליה |
25.09.10 13:02 |
16 |
יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית |
ליה |
25.09.10 13:40 |
17 |
לחבר הכנסת הנכבד יריב לוין המשפטן |
ליה |
25.09.10 14:42 |
18 |
ח''כ לוין: הבג''ץ מייצג את המיעוט בעם |
ליה |
25.09.10 14:59 |
19 |
עקרון המידתיות -שיטה לשליטה |
ליה |
25.09.10 17:08 |
20 |
ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט כפי שנאמרו |
ליה |
28.09.10 09:02 |
21 |
מערכת המשפט היא הבעיה ולא הפתרון |
ליה |
02.10.10 07:59 |
22 |
רקובר:המושג 'ארץ ישראל' לא קיים בבית המשפט העליון |
ליה |
06.10.10 21:51 |
23 |
המושג 'ארץ ישראל' לצערנו כמעט לא קיים בציונות |
ליה |
06.10.10 23:22 |
24 |
המדינה בוחרת במקרים מסויימים להתעלם מצווי בג''צ |
ליה |
07.10.10 17:40 |
25 |
שופטים אינם מומחים לשום דבר -די לועדות חקירה |
ליה |
09.10.10 09:08 |
26 |
הח''כים לפרקליטות: די לאפליה לטובת הערבים! |
ליה |
12.10.10 22:53 |
27 |
בגין הרס את המדינה-את שלטון המשפטנים ייסד בגין |
ליה |
13.10.10 10:06 |
28 |
את מי מייצג הבג''צ, מי בחר בהם? הגיעה העת לפנותם. |
ליה |
19.10.10 22:37 |
29 |
הצעת חוק: להגביל את סמכויות בג''ץ בנושאים בטחוניים |
ליה |
21.10.10 13:24 |
30 |
צבת הבג''ץ ושליטתה על לישכת עורכי הדין באמצעות שליחים |
ליה |
21.10.10 16:58 |
31 |
חשיפה ברוטר : הקשר בין הקרן החדשה לישראל לבין בית המשפט |
ליה |
23.10.10 23:46 |
32 |
הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו מיד!!! |
ליה |
30.10.10 09:01 |
33 |
להחזיר מיד את מנדט החקיקה לכנסת בלבד.בג''צ החוצה! |
ליה |
30.10.10 09:25 |
34 |
מדוע מתאווים השופטים לחוק לשון הרע? קיבוע הדיקטטורה |
ליה |
30.10.10 11:36 |
35 |
המוקש שהניח בג''ץ בנושא חדירת ערבים ליישובים יהודיים |
ליה |
30.10.10 12:59 |
36 |
מצפצפים על בג''ץ |
ליה |
01.11.10 17:50 |
37 |
כיצד תוכל ישראל להשתחחר מלפיתת המוות של בג''צ ? |
ליה |
03.11.10 11:22 |
38 |
נאמן תוקף את בג''ץ, ואת המחאה נגד גירוש המסתננים |
ליה |
03.11.10 16:03 |
39 |
תביעות לשון הרע לחסימת דיון ציבורי |
ליה |
04.11.10 08:55 |
40 |
הצעת התיקון לחוק לשון הרע – רעה לציבור |
ליה |
04.11.10 08:59 |
41 |
אם לא יבוצעו 3 הצעדים הבאים תחוסל המדינה על ידי בג''צ |
ליה |
04.11.10 10:34 |
42 |
בגלל חוק כבוד האדם אסור להפסיק את ההסתננות לישראל |
ליה |
07.11.10 10:53 |
43 |
ויינשטין לא מתנגד להפרת החוק בישראל-תומך במהרשק |
ליה |
08.11.10 09:30 |
44 |
כבוד העליון וחירותו מול הכנסת - קריאת תגר ! |
ליה |
09.11.10 08:42 |
45 |
מדוע יש לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? |
ליה |
09.11.10 09:19 |
46 |
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו |
ליה |
09.11.10 09:23 |
47 |
חוק-יסוד: חופש העיסוק-שולב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו |
ליה |
09.11.10 12:35 |
48 |
חוק כבוד האדם מגן על בוגדים ופושעים-בשארה כדוגמה |
ליה |
11.11.10 12:31 |
49 |
לריבלין:מה שאתה מכנה אירגוני החברה האזרחית זה כסף סעודי |
ליה |
11.11.10 13:17 |
50 |
''פיסקת ההגבלה'' המגבילה את הכנסת בחקיקתה.נבזות! |
ליה |
11.11.10 14:52 |
51 |
שלטון העם מעורער ע''י רשות שופטת הכופה תפישת עולם שלה |
ליה |
11.11.10 20:41 |
52 |
חוק יסוד חופש העיסוק תוקן כך שרוב מיוחד של 61 חברי כנסת |
ליה |
11.11.10 20:45 |
53 |
מינוי או הדחת שופט אינו חייב לעבור שום מבחן דמוקרטי |
ליה |
11.11.10 21:07 |
54 |
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני בישראל |
ליה |
12.11.10 00:40 |
55 |
הדמוקרטיה עולה על גדותיה בעוד שהיהדות בטלה בשישים |
ליה |
12.11.10 16:06 |
56 |
בג''צ נטל מהעם את מושכות השלטון ללא ביסוס חוקי |
ליה |
14.11.10 12:56 |
57 |
פרידמן היה ברכה למערכת המשפט שהרס אהרון ברק |
ליה |
15.11.10 00:01 |
58 |
בג''צ והדיון ב''נוהל שכן'': |
ליה |
15.11.10 10:40 |
59 |
חובת הכנסת לבטל את ''המהפיכה החוקתית'' השיקרית |
ליה |
15.11.10 16:40 |
60 |
תשוחרר המדינה מלפיתת אהרון ברק ו''היועץ'' המאלץ |
ליה |
17.11.10 11:13 |
61 |
למה מתיר החוק להשתלח בחרדים? |
ליה |
17.11.10 12:00 |
62 |
חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.נוסח מלא |
ליה |
19.11.10 21:53 |
63 |
נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו -והתגוביות |
ליה |
20.11.10 19:38 |
64 |
פניה אישית לח''כ כצלה ולח''כ יריב לוין המשפטן: |
ליה |
23.11.10 12:57 |
65 |
מ''מהפכה חוקתית'' ל''הפיכת נגד'': |
ליה |
23.11.10 16:54 |
66 |
''תכליות מדיניות''=שימוש פוליטי בצה''ל=הכנה מנטלית |
ליה |
25.11.10 08:38 |
67 |
ביניש: קיצוץ סמכויות – כוח לא מרוסן לשלטון |
ליה |
28.11.10 12:10 |
68 |
השופט התעקש: לא אצפה בסרטון הלינץ' |
ליה |
30.11.10 08:41 |
69 |
שר המשפטים יוכל לבטל חנינות נשיא |
ליה |
30.11.10 08:46 |
70 |
אהרון ברק דוחף את ישראל ללוע הארי בטיעוני שווא |
ליה |
01.12.10 09:11 |
71 |
בג''צ דחה עתירה נגד השתוללות הבניה הבלתי חוקית הערבית |
ליה |
07.12.10 10:39 |
72 |
זרק נעל על השופטת בייניש,וצעק:''הזבל של פיליפ מרכוס'' |
ליה |
08.12.10 21:13 |
73 |
גנב רכב ודורית בייניש בפנייה לשוטרים : |
ליה |
08.12.10 21:14 |
74 |
רגבים: דו''ח הטיה פוליטית של בית המשפט |
ליה |
08.12.10 21:16 |
75 |
שפטל מדבר על צביעות בג''ץ בנוגע לרב עידו אלבה |
ליה |
08.12.10 21:31 |
76 |
ערוץ 2: בייניש נגד פרידמן: מאחורי הקלעים |
ליה |
08.12.10 21:40 |
77 |
שפטל מדבר על פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה |
ליה |
08.12.10 21:41 |
78 |
מהדורת השבט מארחת את מני מזוז - לאטמה |
ליה |
08.12.10 21:46 |
79 |
איך זה שעוזי פוגלמן ,יקיר ליבה של ביניש,תמיד בפנים? |
ליה |
08.12.10 23:02 |
80 |
אולמרט ודניאל פרידמן כמעט ניטרלו את בג''צ |
ליה |
10.12.10 18:42 |
81 |
''אסונות הטבע - בגלל מערכת המשפט'' |
ליה |
13.12.10 23:16 |
82 |
לא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר - אוליגרכיה שיפוטית |
ליה |
14.12.10 17:30 |
83 |
Indiatimes : דורית בייניש חשודה בקשרים עם השמאל הקיצוני |
ליה |
15.12.10 11:51 |
84 |
הציבור הלאומי הרחב מוכן לשלם את מחיר השביתה |
ליה |
16.12.10 08:17 |
85 |
''יש להטמיע את משפט התורה במדינה'' |
ליה |
16.12.10 10:35 |
86 |
דוד רותם הוא דוגמה למשל הטיפש ,האבן ו-100 החכמים |
ליה |
17.12.10 07:11 |
87 |
הקרן והרפורמים בחתירה לשינוי תקופת ההתיישנות |
ליה |
17.12.10 09:29 |
88 |
עונשי מערכת המשפט בראשות השמאל הטרוצקיסטי |
ליה |
21.12.10 14:38 |
89 |
אי אפשר לפעול לעצירת ההסתננות במצב המשפטי הנוכחי |
ליה |
23.12.10 08:26 |
90 |
יהדות: בזכות נשים צדקניות /הרב מלמד על הפרקליטים |
ליה |
23.12.10 09:32 |
91 |
שביתת הפרקליטים היא אות משמיים |
ליה |
23.12.10 16:13 |
92 |
הדיקטטורה של 'שלטון החוק' / בן-ארי |
ליה |
25.12.10 23:08 |
93 |
היועצים הרועצים והאכיפה הסלקטיבית שלהם |
ליה |
27.12.10 13:44 |
94 |
איפרגן:''עיקר עניינה של הקרן הוא מערכת המשפט הישראלית'' |
ליה |
30.12.10 00:28 |
95 |
מזכותנו על ארץ ישראל - ל''זכויות האזרח''-מהפיכת המשפט |
ליה |
30.12.10 08:58 |
96 |
הכרעת בית המשפט בנוגע לקצב היא עוד סוג של עלילת דם |
ליה |
31.12.10 00:09 |
97 |
הפרקליטים בישראל הופתעו לקבל הזמנה חינם מהקרן לסוף שבוע |
ליה |
31.12.10 20:15 |
98 |
פסק הדין נגד קצב נתפר במתפרה רחוקה מעין הציבור! |
ליה |
02.01.11 11:41 |
99 |
ביזיון משפטי? / בן דרור ימיני על משפט קצב |
ליה |
03.01.11 12:11 |
100 |
'דברי בייניש על משפט קצב - מכה לאמון הציבור' |
ליה |
03.01.11 12:51 |
101 |
להקים מיידית גוף מפקח על הפרקליטות'' |
ליה |
04.01.11 10:58 |
102 |
הצעת חוק של לוין: נשיא ביהמ''ש העליון יבחר ע''י הכנסת |
ליה |
12.01.11 23:19 |
103 |
בג''צ מאלץ את הממשלות לפעול כמו אידיוטיות שימושיות |
ליה |
13.01.11 13:36 |
104 |
ממתי בתי משפט קובעים מדיניות של ממשלה ומדינה?!!! |
ליה |
15.01.11 10:53 |
105 |
פרופסור דניאל פרידמן חושף את ערוותה של פרקליטות המדינה |
ליה |
16.01.11 21:31 |
106 |
סולודקין: להשעות את חוקרי זדורוב |
ליה |
19.01.11 00:15 |
107 |
גביזון: להגיד 'רבין בוגד' זה נורא אבל חוקי |
ליה |
19.01.11 15:11 |
108 |
לשכת עורכי הדין קיבלה עורכי דין ערבים בעלי עבר בטחוני |
ליה |
19.01.11 22:11 |
109 |
אנחנו בעיצומו של תהליך מיפוי מדהים כל איש שמאל |
ליה |
19.01.11 23:12 |
110 |
יורי גיא רון יו''ר לישכת עורכי הדין חוסם את בן גביר |
ליה |
20.01.11 13:19 |
111 |
הכנסת קברה קבורת חמור את ''הלכת אפרופים'' של העליון |
ליה |
20.01.11 15:20 |
112 |
שי ניצן ? יוק! |
ליה |
22.01.11 13:12 |
113 |
הכנסת ביטלה הלכה מרכזית שקבע אהרון ברק |
ליה |
23.01.11 17:47 |
114 |
היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה |
ליה |
25.01.11 20:56 |
115 |
מעמד בתי המשפט במדינת ישראל כ''ערכאות של גויים'' |
ליה |
27.01.11 08:14 |
116 |
כך פגע ופוגע בג''צ בזהותה של המדינה היהודית |
ליה |
27.01.11 08:22 |
117 |
''ביהמ''ש הוא שקבע כי כל דכפין ייתי ויבג''ץ'' |
ליה |
01.02.11 00:10 |
118 |
הטריק של בייניש - עוד בית משפט שיעשה לה את העבודה |
ליה |
01.02.11 00:16 |
119 |
הדרישה הערמומית של בייניש להוסיף בית משפט נוסף |
ליה |
01.02.11 10:59 |
120 |
בגין נתן לשד הזה לצאת מהבקבוק ומאז הוא משתלט על המדינה |
ליה |
01.02.11 17:20 |
121 |
המערכת המשפטית הנוכחית מבטלת את הדמוקרטיה בישראל |
ליה |
03.02.11 08:49 |
122 |
מיהם הבוחרים אצלנו רמטכ''ל? |
ליה |
03.02.11 14:13 |
123 |
האשם מס' 1 בגירוש הוא אהרון ברק שהיה נשיא בג''צ |
ליה |
03.02.11 14:44 |
124 |
דורית בינייש היועץ ומבקר המדינה חולה הפרסום הזה... |
ליה |
04.02.11 09:21 |
125 |
אהרון ברק מינה וממנה עדיין את כל צמרת המדינה |
ליה |
04.02.11 11:08 |
126 |
פרופ' גד ברזילי :יש לתת לוועדות הכנסת שיניים |
ליה |
06.02.11 16:30 |
127 |
ד''ר שגב:האוליגרכיה המשפטית משחיתה את הדמוקרטיה |
ליה |
06.02.11 16:53 |
128 |
חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי לממשלה |
ליה |
06.02.11 21:23 |
129 |
אצולת החוק |
ליה |
07.02.11 12:39 |
130 |
תשובה לירון דקל:ד''ר שוקי שגב השאיר אותי עם פה פעור |
ליה |
07.02.11 13:26 |
131 |
חברי הכנסת אשמים שאינם פועלים להחזרת המשפט העברי |
ליה |
07.02.11 17:40 |
132 |
התלונה נגד עו''ד שי ניצן מוצדקת-תיק 412232,501210 |
ליה |
08.02.11 11:37 |
133 |
מני מזוז סגר במהירות שיא חקירת הדלפה מחקירת ליברמן |
ליה |
09.02.11 08:21 |
134 |
משפטנים נמאסתם / בן דרור |
ליה |
15.02.11 00:21 |
135 |
עתירות לבג''ץ בעניין אורוות שלמה-והרס הר הבית |
ליה |
16.02.11 14:51 |
136 |
כשבג''ץ צריך לדון את פשעי הווקף הוא מתקנף |
ליה |
16.02.11 18:37 |
137 |
חננו: שי ניצן חרג מסמכותו |
ליה |
17.02.11 13:12 |
138 |
פרופ' אבי דיסקין:שופטי העליון בורים ועמי ארצות |
ליה |
19.02.11 08:35 |
139 |
'שולטת בנו אוליגרכיה משפטית' /ד''ר שוקי שגב |
ליה |
22.02.11 20:10 |
140 |
דורי ספיבק קיבל מימון ערבי עבור האגודה לזכויות האזרח |
ליה |
23.02.11 10:26 |
141 |
בג''ץ מאפשר למדינות זרות לעתור נגד צה''ל |
ליה |
25.02.11 22:11 |
142 |
ידוע כי בגימטריא: בג''צ = 95 - המן = 95 |
ליה |
26.02.11 16:19 |
143 |
בג''ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג''ץ ניצח לנו את הנצחון |
ליה |
26.02.11 16:20 |
144 |
פרופ' פלאוט: שי ניצן הוא נציג האינקוויזיציה השמאלנית |
ליה |
01.03.11 19:13 |
145 |
בעצם יוצא שמדינות זרות מנהלות את המדינה באמצעות בג''ץ |
ליה |
02.03.11 12:45 |
146 |
שילה ענבר - פרצופה של מערכת המשפט בישראל |
ליה |
09.03.11 17:08 |
147 |
ד''ר שגב: חוק משאל עם - התפתחות בלתי נמנעת בדמוקרטיה |
ליה |
11.03.11 08:11 |
148 |
תשובה לפרופ' נבות המתנגדת לחוק מישאל עם |
ליה |
11.03.11 08:45 |
149 |
תורת הגזע העליון/אהרון רול |
פשושון |
18.01.12 17:09 |
385 |
פסק דין בבג''צ - החזרה חמה |
ליה |
27.11.11 11:26 |
307 |
יריב לוין :'להחזיר מערכת המשפט לאפיק ציוני ויהודי' |
ליה |
14.03.11 23:27 |
150 |
בג''ץ פועל בניגוד לעקרונות מגילת העצמאות |
ליה |
15.03.11 08:21 |
151 |
פרופ' דיסקין:יש רוב בכנסת לביטול המהפיכה ה''חוקתית'' ! |
ליה |
15.03.11 14:28 |
152 |
פרופ' דיסקין: יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון |
ליה |
15.03.11 14:45 |
153 |
ויינשטיין איים על הפרקליטות בסטירה וחטף מהם בעיטה |
ליה |
16.03.11 10:52 |
154 |
''בג''ץ מנתק את המדינה מהיהדות'' |
ליה |
17.03.11 12:33 |
155 |
מערכת המשפט על כל גרורותיה הממאירות |
ליה |
19.03.11 12:37 |
156 |
לדחות העתירה נגד ההחלטה לחקור ארגוני שמאל |
ליה |
20.03.11 12:27 |
157 |
האם יש תקווה שהעם בישראל יחסל את שלטון בג''צ? |
ליה |
20.03.11 13:42 |
158 |
ד''ר חיים משגב: זה לא משפט אלא מספח |
ליה |
22.03.11 21:45 |
159 |
משפטן: משפטו של קצב נעשה ללא סמכות |
ליה |
29.03.11 16:21 |
160 |
ההצעה לשינוי שיטת המימשל-תרגיל הטעייה להצלת שלטון בג''צ |
ליה |
30.03.11 08:54 |
161 |
בייניש-תפסלי את עצמך ולכי הביתה! |
ליה |
02.04.11 11:54 |
162 |
אנו קוראים לבירור ציבורי בלתי תלוי של מערכת המשפט |
ליה |
02.04.11 13:43 |
163 |
האם התיעוד בפרוטוקולים של בתי המשפט מהימן? |
ליה |
02.04.11 13:57 |
164 |
בראש בית המשפט העליון יושבת שקרנית עם קבלות! |
ליה |
02.04.11 14:24 |
165 |
את העיוות שיהודה ושומרון הם שטח כבוש או מוחזק יצר בג''צ |
ליה |
09.04.11 11:17 |
166 |
על המצאת המונח השיקרי ''שטחים כבושים'' |
ליה |
09.04.11 12:40 |
167 |
הנשיאה לשעבר: שופטים נבחרים לפי קשרים ולא כישורים |
ליה |
09.04.11 13:34 |
168 |
המשפטיזציה הפכה למפלצת המובילה לחיסולנו / בן דרור ימיני |
ליה |
10.04.11 09:58 |
169 |
משפט בשירות החמאס...האקטיביזם המטורף מכה בנו / ימיני |
ליה |
10.04.11 10:58 |
170 |
נוצרה הזדמנות בכנסת לרוצץ את ראש הנחש בג''צ |
ליה |
11.04.11 09:52 |
171 |
להלן הקישורית התקינה שאינה נפתחת בהודעה 171 : |
ליה |
11.04.11 10:26 |
172 |
השופטת בשירות החמאס, רות רונן, הנה שקרנית מועדת / לורקר |
ליה |
11.04.11 12:17 |
173 |
אג'נדה בבית המשפט |
ליה |
11.04.11 17:09 |
174 |
לראשונה: ביהמ''ש אוסר תפילת יהודים בהר-הבית |
ליה |
14.04.11 08:17 |
175 |
דיסקין: בג''צ נמנע שלא כחוק מהפעלת החוק נגד זועבי |
ליה |
16.04.11 09:26 |
176 |
בייניש התייצבה לחליבה במחלבת הנציב העליון |
ליה |
18.04.11 09:45 |
177 |
אנו דורשים שהמחוקק יעמיד את בג''צ במקומו מיד! |
ליה |
21.04.11 10:35 |
178 |
ממשלת הצללים השיפוטית עומדת מעל הממשלה / ימיני |
ליה |
25.04.11 10:49 |
179 |
ההצעה לשינוי שיטת הבחירות - מזימה של בג''צ ושמגר השליח |
ליה |
25.04.11 11:33 |
180 |
קישוריות תקינות להודעה הקודמת מספר 180 |
ליה |
25.04.11 12:44 |
181 |
איך יכול העיתונאי ימיני לטעון שהמתנחלים חזקים מהמשפטנים |
ליה |
25.04.11 15:21 |
182 |
שופטי העליון ובג''ץ: דע את האויב - בתחבולות תעשה מלחמה |
ליה |
25.04.11 23:46 |
183 |
האם מתכננות ביניש והפרקליטות עוד מפלה לעם היהודי? |
ליה |
26.04.11 17:16 |
184 |
הפרקליטות על דעת עצמה עוקפת למעשה את הדרג המדיני |
ליה |
26.04.11 19:10 |
185 |
שופטי בג''ץ מביעים מורת רוח משלילת זכויות ח''כ זועבי |
ליה |
27.04.11 00:36 |
186 |
הצעת החוק המלאה למינוי נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת |
ליה |
27.04.11 08:07 |
187 |
האוצר בדרך לצמצם את כוחו של בג''צ |
ליה |
27.04.11 08:39 |
188 |
דרוש שינוי בהרכב הועדה למינוי שופטים / בוני אלדמע |
ליה |
27.04.11 09:56 |
189 |
ועל העצומה כבר חתמתם? עצומה לשינוי הרכב וסמכויות בג''צ! |
ליה |
30.04.11 13:52 |
190 |
חיסול בן לאדן: מה בייניש היתה אומרת? / שפטל |
ליה |
06.05.11 12:25 |
191 |
אהוד ברק הגן על מערכת המשפט בסתירה לטובת הציבור |
ליה |
08.05.11 00:46 |
192 |
דרישה: מערכת משפט חדשה ושימוש במשפט העברי |
ליה |
08.05.11 22:33 |
193 |
ראשי שדולת א''י: אג'נדה אנטי יהודית בפרקליטות |
ליה |
09.05.11 00:01 |
194 |
השופט ברק נגד דין תורה |
ליה |
12.05.11 23:21 |
195 |
ברק ובייניש הפכו את תנאי אחזקת המחבלים לתנאי קייטנה |
ליה |
13.05.11 09:31 |
196 |
כולם עמדו לכבוד הרב שלמה עמאר מלבד אדם אחד: אהרון ברק |
ליה |
13.05.11 10:02 |
197 |
פרופ' רות גביזון:שופטי בג''צ לא יכתיבו לחברה כיצד לחיות |
ליה |
13.05.11 13:14 |
198 |
4 חברי ליכוד תומכים בשלטון העל של בג''צ ופועלים לשמרו |
ליה |
14.05.11 09:26 |
199 |
4 שרי ליכוד הם שמונעים ביד ברזל חקיקה נגד שלטון הטרור |
ליה |
15.05.11 10:07 |
200 |
שר המשפטים לשעבר פרידמן: נכון היה לשחרר את קצב |
ליה |
19.05.11 11:11 |
201 |
התנ''ך המשנה והתלמוד הם ספרי משפטים מדהימים |
ליה |
24.05.11 08:53 |
202 |
בייניש התערבה בניגוד לכל הנוהלים ובכוונת זדון בהרכב קצב |
ליה |
26.05.11 00:24 |
203 |
מערכת שחיתות-על באליטה באמצעות המערכת המשפטית |
ליה |
26.05.11 10:15 |
204 |
נדחתה העתירה לחקר מחודש של רצח ראדה |
ליה |
26.05.11 11:55 |
205 |
לעצור את השימוש של מערכת המשפט ב - ''שטחים כבושים'' |
ליה |
01.06.11 00:22 |
206 |
אסור שבייניש תקבע מי ישפוט את קצב כאשר היא נגדו בעליל |
ליה |
01.06.11 08:27 |
207 |
פרופ' דינשטיין ובג''צ קיבעו את המונח ''שטחים כבושים'' |
ליה |
01.06.11 08:49 |
208 |
מח''ש היא זרוע של משרד המשפטים המתמחה בהסתרת מידע |
ליה |
03.06.11 12:24 |
209 |
אהרון ברק אדם לא חכם וחצוף גדול |
ליה |
03.06.11 19:31 |
210 |
היועץ המשפטי לממשלה לא רוצה להאשים ערבים בפשעי מלחמה |
ליה |
06.06.11 13:31 |
211 |
בקשה לועדת החוקה לקיים דיון על קידום המשפט העברי |
ליה |
09.06.11 13:45 |
212 |
בג''צ הצליח להשחיל פסקי דין שלא יאפשרו בלימת הסתננות |
ליה |
09.06.11 13:55 |
213 |
פאנל בנושא המעמד המשפטי של יהודה ושומרון |
ליה |
10.06.11 08:14 |
214 |
לוין: למרות החסימה בועדת החקיקה נצליח לחסל את בג''צ |
ליה |
10.06.11 15:10 |
215 |
פגם חמור בהכרעת הדין ברצח תאיר ראדה / יונתן הלוי |
ליה |
11.06.11 19:44 |
216 |
הצעת חוק להרחבת סמכויות נציב תלונות הציבור על שופטים |
ליה |
12.06.11 11:14 |
217 |
לפרק את בית המשפט העליון |
ליה |
16.06.11 09:20 |
218 |
לישראל תביעת בעלות לשטחי יו''ש ולכל ירושלים / ד.גולד |
ליה |
16.06.11 11:52 |
219 |
בשארה התקרב לגבול האסור, אבל ברק הזיז את הגבול |
ליה |
21.06.11 13:39 |
220 |
קצת שכל ישר בבקשה / ד''ר ישראל בר-ניר |
ליה |
22.06.11 11:16 |
221 |
חבר מביא חבר / מאת יגאל ביבי ח''כ לשעבר במפד''ל |
ליה |
22.06.11 11:24 |
222 |
בני בגין ודן מרידור מנסים לסכל שינוי החוק לבחירת נשיא |
ליה |
22.06.11 11:42 |
223 |
המהפיכה בארץ חייבת לבוא מהרחוב |
ליה |
27.06.11 09:54 |
224 |
סכנה – שי ניצן כמשל |
ליה |
29.06.11 08:20 |
225 |
התוצאה שתתקבל מרדיפות הימין והמחנה הלאומי תהיה הפוכה |
ליה |
30.06.11 08:44 |
226 |
היועץ המשפטי לכנסת - הזרוע הבוחשת של בג''צ בקרבי הכנסת |
ליה |
30.06.11 11:17 |
227 |
פתאום כל מערכת המשפט נעשתה בקיאה בהלכות היהודים... |
ליה |
30.06.11 17:50 |
228 |
הרב אליהו: לעצור את יצחק לאור ועמירה הס |
ליה |
30.06.11 23:27 |
229 |
עו''ד שפטל: להעמיד לדין את יוסי ביילין |
ליה |
01.07.11 11:56 |
230 |
על הכנסת שולט בג''צ באמצעות זרועו - היועץ המשפטי לכנסת! |
ליה |
02.07.11 12:15 |
231 |
מערכת המשפט הישראלית מוצפת בחשוכי מחשבה / מוטי מסין |
ליה |
03.07.11 07:30 |
232 |
כך סגר בג''צ טבעת חנק (לאסו) על שלטון העם בישראל |
ליה |
03.07.11 12:18 |
233 |
ועדת השרים לחקיקה תדון בחובתה להיות שקופה |
ליה |
03.07.11 12:23 |
234 |
היועץ המשפטי לממשלה שולט על הממשלה ועל משרד המשפטים |
ליה |
05.07.11 11:21 |
235 |
היועמ''ש מגן על שי ניצן |
ליה |
05.07.11 12:09 |
236 |
מלחמת הישרדות העם היהודי בארץ ולא מלחמת אזרחים |
ליה |
08.07.11 08:13 |
237 |
כך חודרת הקרן החדשה לישראל אל תוך מערכת המשפט |
ליה |
08.07.11 09:11 |
238 |
חוק המונע מעורבות לא חוקתית של בג''צ בספר החוקים |
ליה |
13.07.11 12:41 |
239 |
בג''צ כבר לא יכול לומר: YES WE CAN |
ליה |
13.07.11 13:19 |
240 |
לוין: ''מיעוט שמאלני רדיקלי השתלט על מערכת המשפט'' |
ליה |
13.07.11 22:23 |
241 |
לוין מזהיר את בית המשפט העליון שלא יפסול חוקים |
ליה |
19.07.11 17:14 |
242 |
דיסקין: דרושה חקיקה לצמצום כוחה של האוליגרכיה המשפטית |
ליה |
20.07.11 08:11 |
243 |
פסק הדין ההזוי ביותר בתולדות מדינת ישראל |
ליה |
20.07.11 08:44 |
244 |
כך בוחרים שופטים לבית המשפט העליון במדינות דמוקרטיות |
ליה |
24.07.11 08:49 |
245 |
בית-המשפט העליון חשאי יותר מגופי המודיעין |
ליה |
24.07.11 08:59 |
246 |
נשיא בית המשפט העליון כונה ''צורר היהודים'' |
ליה |
24.07.11 09:10 |
247 |
הדוקטרינה האנגלית אינה מכירה כלל בסמכותם של בתי המשפט |
ליה |
24.07.11 09:13 |
248 |
ההליך במסגרתו מפרש בית המשפט את החוק אינו הליך משפטי |
ליה |
24.07.11 09:16 |
249 |
בן-גוריון דחה בחריפות ואף בבוטות את טענות הממסד המשפטי |
ליה |
24.07.11 09:19 |
250 |
תבניתו של בית המשפט העליון הותאמה לצרכי שלטון מקומי זר |
ליה |
24.07.11 09:26 |
251 |
הקושי עם בג''צ קשור בדעותיה האמיתיות של האוכלוסייה |
ליה |
24.07.11 09:29 |
252 |
לוין: תפקיד הרשם הוא מקפצה טבעית לתפקיד שופט |
ליה |
27.07.11 00:43 |
253 |
מחקר: שיטת בחירת שופטי העליון אינה דמוקרטית |
ליה |
01.08.11 17:35 |
254 |
פושעי בג''ץ מחבלים במתכוון במדינת היהודים |
ליה |
24.08.11 09:44 |
255 |
''בייניש האישיות הפוליטית ביותר בישראל'' |
ליה |
11.09.11 07:25 |
256 |
מורשתו של אהרון ברק השתלטה על האקדמיה המשפטית |
ליה |
13.09.11 07:49 |
257 |
סר המשפטים / מנחם רהט |
ליה |
15.09.11 10:19 |
258 |
בתי המשפט בישראל מתפקדים באופן בלתי חוקי |
ליה |
17.09.11 09:40 |
259 |
בתי המשפט מנהלים משפטים שלא לפי חוק! |
ליה |
17.09.11 09:47 |
260 |
כצל'ה לבייניש: הפסיקי להרוס את האתמול של העם |
ליה |
19.09.11 07:31 |
261 |
''צו ביניים'' הוא הנשק האולטימטיבי של בייניש וחבריה |
ליה |
28.09.11 10:01 |
262 |
בלי בג''ץ ובלי בצלם - ארה''ב שמה פס על אירגוני זכויות |
ליה |
02.10.11 10:09 |
263 |
הוקם מרכז ליישומי משפט עברי במכללה האקדמית בנתניה |
ליה |
05.10.11 22:44 |
264 |
השופט דב פולוק הוכנס לרשימת החיסול של פרקליטות המדינה |
ליה |
10.10.11 12:15 |
265 |
ההצעה שתבלום הרס בתים ביו''ש |
ליה |
10.10.11 13:09 |
266 |
חשין על ברק: השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים |
ליה |
11.10.11 19:19 |
267 |
לוין: מערכת המשפט בישראל רקובה וזקוקה לטיפול שורש |
ליה |
11.10.11 19:44 |
268 |
ביניש - שקרנית עם קבלות / יואב יצחק |
ליה |
13.10.11 11:55 |
269 |
איתן במתקפה חזיתית נגד ביניש: ''טיעון פוליטי עלוב'' |
ליה |
13.10.11 13:02 |
270 |
כרטיס הכניסה למערכת המשפט הוא עמדות אנרכיסטיות |
ליה |
13.10.11 20:23 |
271 |
החונטה בפעולה |
ליה |
16.10.11 11:25 |
272 |
היועצים המשפטיים של המינהל מאיינים את חוקי מדינת ישראל |
ליה |
17.10.11 11:17 |
273 |
הרב זייני: בג''ץ תומך בטרור הערבי |
ליה |
25.10.11 10:15 |
274 |
דעה: ושוב גדעון סער - כבדהו וחשדהו! חשדהו מאד! |
ליה |
26.10.11 07:24 |
275 |
הדיקטטורה הפושעת של בג''צ |
ליה |
27.10.11 21:38 |
276 |
יריב לוין בראיון אצל לונדון וקירשנבאום על חוק לשון הרע |
ליה |
30.10.11 08:33 |
277 |
לוין: ''אנו עדים לעיוות חמור ולנשיאת שם המשפט לשווא |
ליה |
30.10.11 08:37 |
278 |
חוק לשון הרע של יריב לוין מפחיד את השמאל |
ליה |
30.10.11 11:46 |
279 |
עוד חוק עוקף בחירות מטעם מר''צ, חוק יסוד זכויות חברתיות |
ליה |
31.10.11 21:43 |
280 |
טליה ששון יצרה את בעיית המאחזים ומשבר ההתיישבות |
ליה |
31.10.11 23:06 |
281 |
חוק עוקף בחירות מטעם מר''צ - חוק יסוד זכויות חברתיות |
ליה |
01.11.11 18:09 |
282 |
לא לחוק יסוד זכויות חברתיות! לא מוחלט! |
ליה |
03.11.11 08:44 |
283 |
הצעת 'חוק דיראני' המונע מנתיני מדינת אויב לתבוע נזיקין |
ליה |
03.11.11 17:45 |
284 |
הדיקטטורה של בג''צ - חלק ב' |
ליה |
04.11.11 10:08 |
285 |
וכמובן מי דחף להקים את בית המשפט בהאג אם לא אנשי בג''צ? |
ליה |
09.11.11 09:17 |
286 |
המנהל האזרחי - חלק ממערכת השלטון של בג''צ והשמאל |
ליה |
10.11.11 09:42 |
287 |
הדיקטטורה/הרודנות של בג''צ - חלק ג' |
ליה |
11.11.11 21:43 |
288 |
'השימוע יביא לאיזון בין רצון העם לשופטים' |
ליה |
13.11.11 10:25 |
289 |
דרוש בדחיפות דיון ציבורי על המורשת של אהרון ברק |
ליה |
13.11.11 22:27 |
290 |
הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות |
ליה |
14.11.11 10:49 |
291 |
משפט או משפח? ימיני |
ליה |
15.11.11 19:40 |
292 |
כמו באמריקה? שימוע לשופטים / אחימאיר |
ליה |
16.11.11 10:31 |
293 |
יורם שפטל: לשנות את דיקטטורת הבג''צ |
ליה |
18.11.11 08:41 |
294 |
הדיקטטורה/הרודנות של בג''צ - חלק ד' |
ליה |
19.11.11 20:16 |
298 |
בחירת ושימוע שופטים ע''י הרשות המבצעת לא קשורה לחוקה |
ליה |
18.11.11 13:07 |
295 |
בג''צ קיבל את עתירת הרופאים שלא כדין ובניגוד לנוהל! |
ליה |
19.11.11 19:50 |
296 |
משגב: מה רע שנדע מראש שהשופט שמאלן? |
ליה |
19.11.11 20:06 |
297 |
לקראת הדיון טישטוש הקשר בין בייניש ל'קרן לישראל חדשה' |
ליה |
20.11.11 09:02 |
299 |
מזוז איש שמאל שדעותיו שמאלה מארגון שלום עכשיו |
ליה |
20.11.11 11:44 |
300 |
מערכת המשפט בישראל מושחתת עד היסוד: |
ליה |
21.11.11 08:15 |
301 |
שוחטמן: על הציבור להיות מעורב בבחירת שופטים |
ליה |
22.11.11 09:21 |
302 |
סקר: האם בג''צ מייצג את כל חלקי העם? כן מייצג, 14% |
ליה |
23.11.11 08:15 |
303 |
אהרון ברק: הפוליטיקאים לא מבינים בדמוקרטיה |
ליה |
24.11.11 12:34 |
304 |
הדמוקרט הנאור אהרון ברק מתנגד למימוש רצון הרוב |
ליה |
24.11.11 12:51 |
305 |
לראשונה: שופט בדואי ימונה לבית המשפט המחוזי |
ליה |
27.11.11 07:15 |
306 |
''בייניש לא מבינה מהי דמוקרטיה'' |
ליה |
02.12.11 08:39 |
308 |
בייניש - צעקות ההצילו שלך לא יועילו למערכת המשפט! |
ליה |
02.12.11 09:00 |
309 |
בג''צ חבורת פולנים - היכנסו וראו במו עיניכם! |
ליה |
02.12.11 10:55 |
310 |
כך פתחו בג''צ והקרן החדשה את השער להסתננות לישראל: |
ליה |
02.12.11 16:51 |
311 |
פרופ' דניאל פרידמן: יש גבול להתנהלות בג''צ |
ליה |
02.12.11 17:13 |
312 |
''יש גבול'' / דניאל פרידמן הטקסט המלא: |
ליה |
03.12.11 10:54 |
313 |
הצ'ק ללא כיסוי של אהרן ברק |
ליה |
03.12.11 11:56 |
314 |
לפי ברק, הפירוש המינימלי ל''מדינה דמוקרטית'' הוא: |
ליה |
03.12.11 13:10 |
315 |
ברק פירש פירוש סלקטיבי של ערכי היהדות |
ליה |
03.12.11 13:14 |
316 |
הערות לנאומו של אהרן ברק 1/7/09 |
ליה |
03.12.11 13:34 |
317 |
אהרון ברק מנסה לחזק את מדינת כל אזרחיה |
ליה |
03.12.11 13:38 |
318 |
השופט משה זילברג (העליון) קבע: |
ליה |
03.12.11 13:41 |
319 |
פעילי זכויות אדם ואהרון ברק בתהליך שלילת הציונות |
ליה |
03.12.11 13:56 |
320 |
בייניש החליטה שהיא והחונטה שלה הם ''אליטה מקצועית'' |
ליה |
03.12.11 14:10 |
321 |
מי צריך להיבחר לשופט עליון במדינת היהודים? |
ליה |
03.12.11 14:22 |
322 |
נאום הקוזאק הנגזל של בייניש / אורי הייטנר |
ליה |
04.12.11 06:39 |
323 |
ביניש - עבריינית סדרתית / יואב יצחק |
ליה |
04.12.11 08:29 |
324 |
בייניש סייעה להשגת תרומת ענק ל''קרן החדשה לישראל'' |
ליה |
04.12.11 12:27 |
325 |
כך הפך בג''ץ קרקעות נטושות – לאדמה פרטית ערבית |
ליה |
04.12.11 12:34 |
326 |
איך ממנים שופטים בישראל / סרטון המחשה |
ליה |
04.12.11 22:34 |
327 |
זרעו באושים - קוצרים סופה / א. רול |
ליה |
04.12.11 23:31 |
328 |
מי שלא שירת בצה''ל - לא יהיה בעליון |
ליה |
05.12.11 08:38 |
329 |
ח''כ לוין: הצהרתה של ביניש - ניסיון להשתיק הביקורת |
ליה |
05.12.11 08:43 |
330 |
אורלב רוצה להגדיל את הנזק שעשתה המפד''ל עם עוד חוק יסוד |
ליה |
06.12.11 10:55 |
331 |
''איש לא יכול לנחש עמדתו הפוליטית של שי ניצן'' |
ליה |
06.12.11 11:23 |
332 |
וינשטיין - האם שמעת על החוק האמריקני האוסר מימון זר? |
ליה |
07.12.11 10:11 |
333 |
פרופ' מאוטנר: בית המשפט העליון הפך מרכז לפעילות מפלגתית |
ליה |
07.12.11 10:56 |
334 |
בג''צ הוא כנסיה חילונית הגורמת להתחרדות המקצינה בישראל |
ליה |
07.12.11 19:26 |
335 |
יהודי ציוני לא יכול לטעון נגד עצירת המימון הזר! |
ליה |
08.12.11 08:40 |
336 |
אברבנאל ניסה לטייח, הסתמך על כך שהזיכרון הציבורי חלש |
ליה |
08.12.11 15:47 |
337 |
ח''כ מיכאל בן ארי: בית המשפט העליון - סניף של בל''ד |
ליה |
09.12.11 09:22 |
338 |
ועדת בדיקה בינלאומית לסילבוסים בפקולטות למשפט בישראל! |
ליה |
09.12.11 09:41 |
339 |
שר המשפטים: לקבוע בחוק את סמכויות בג''צ |
ליה |
09.12.11 10:11 |
340 |
הנשיאה בייניש, אצלכם באמת הכל בסדר? |
ליה |
09.12.11 10:34 |
341 |
להעמיד את בייניש לדין |
ליה |
09.12.11 11:02 |
342 |
שפטל: ''בייניש היא דיקטטור שמאיים על חברי הכנסת'' |
ליה |
09.12.11 13:24 |
343 |
יהודה וינשטיין - הדיקטטור מרחוב צלאח א-דין |
ליה |
09.12.11 19:02 |
344 |
הדרישה לחוקה של השמאל נועדה לקבע את שליטת המיעוט |
ליה |
10.12.11 08:05 |
345 |
ערוץ הכנסת - ח''כ בן ארי נגד ביניש |
ליה |
11.12.11 18:37 |
346 |
כך הפך השמאל את בג''צ למרכז הפעילות המפלגתית שלו |
ליה |
12.12.11 07:58 |
347 |
חוות הדעת המשפטית של עו''ד ויינרוט - לא להרוס ישובים! |
ליה |
13.12.11 12:03 |
348 |
''חוק יסוד זכויות חברתיות'' יקדם את חיסול המדינה |
ליה |
16.12.11 12:10 |
349 |
אוליגרכיית בג''צ כבר הוכרעה ברמה ההיסטורית / בכור |
ליה |
16.12.11 12:14 |
350 |
נתניהו ממשיך בזחילת הימין מפחד בית הסזון העליון |
ליה |
18.12.11 09:15 |
351 |
'לא ניתן לשמאל שכשל בבחירות לנצח דרך ביהמ''ש' |
ליה |
18.12.11 10:11 |
352 |
בייניש והשמאל מצרים את רגלי היהודים ברכישת קרקעות |
ליה |
20.12.11 11:28 |
353 |
פגעי המהפכה החוקתית / ימיני |
ליה |
21.12.11 08:41 |
354 |
לוין: אין מנוס אלא להתנגד לחוק יסוד זכויות חברתיות! |
ליה |
21.12.11 08:51 |
355 |
מפלגת בג''צ ערכה כנס לציון 20 שנה להפיכה החוקתית |
ליה |
22.12.11 11:46 |
356 |
''אם ברק וביניש רוצים לחוקק - שירוצו לכנסת'' |
ליה |
22.12.11 20:26 |
357 |
מי הסמיך את בג''צ לעשות את הדברים האיומים שהוא עושה? |
ליה |
29.12.11 18:17 |
358 |
מאוטנר: מי מרתיע את מי? בג''צ נלחם בכנסת והובס! |
ליה |
31.12.11 13:00 |
359 |
'המסקנות מדו''ח ששון – להכשיר מאחזים' |
ליה |
02.01.12 10:01 |
360 |
כצל'ה: העם הוא הריבון. יש טייקונים בבית המשפט העליון |
ליה |
03.01.12 09:23 |
361 |
מאוטנר:בג''צ לקח לעצמו את החרות לפסול חוקים של הכנסת |
ליה |
03.01.12 16:47 |
362 |
בייניש ומפלגת בג''צ עוברים על החוק וגולדברג מכשיר |
ליה |
05.01.12 09:58 |
363 |
פרופ' רות גביזון: הבג''ץ עושה שימוש ציני בשלטון החוק |
ליה |
05.01.12 11:11 |
364 |
ביניש העניקה כבוד לגוף שמממן את קמפיין חיסול ישראל |
ליה |
07.01.12 13:00 |
365 |
עתון הארץ נגד שר המשפטים נאמן |
ליה |
07.01.12 13:41 |
366 |
בן ארי: ברק ארז שופטת אולטרה שמאלנית מהציר האנטי ציוני |
ליה |
07.01.12 14:36 |
367 |
המלך העירום יושב בבג''צ |
פשושון |
08.01.12 06:30 |
368 |
התמוגגות הימין מבחירתו חסרת המשמעות של סולברג מגוחכת |
ליה |
08.01.12 09:17 |
369 |
גורם משפטי בימין: השמאל הקיצוני ישלוט בעליון |
פשושון |
08.01.12 09:22 |
370 |
הדיל שמנציח את הבעיה בעליון |
פשושון |
08.01.12 09:29 |
371 |
ג'ובראן ופרוקצ'ה פסקו שהאוייב יכול לתבוע את המדינה |
ליה |
08.01.12 12:59 |
372 |
הכירו: המנהל של המדינה, עו''ד איל ינון |
ליה |
09.01.12 14:30 |
373 |
''תכלית ראוייה'' - האמת על פשע הגירוש |
ליה |
11.01.12 16:25 |
374 |
מר מעוז היקר: תודה על אמירת האמת בשם כל עם ישראל |
ליה |
11.01.12 19:45 |
375 |
בג''צ חבורת פולנים שמעריצים את המערב הנוצרי |
ליה |
13.01.12 08:38 |
376 |
שמגר: הכל שפיט? פגיעה בהפרדת הרשויות |
פשושון |
13.01.12 15:24 |
377 |
בג''ץ דחה את העתירות נגד 'חוק האזרחות' |
פשושון |
13.01.12 15:32 |
378 |
למרות גרוניס בג''צ לא שב עדיין לידי היהודים והציונים |
ליה |
14.01.12 12:38 |
379 |
לא רק סולברג כי אם גם בייניש מתנחלת / בן דרור ימיני |
ליה |
14.01.12 13:24 |
380 |
לא להרס! שטחי יהודה ושומרון הם שלנו מבחינה משפטית! |
ליה |
17.01.12 10:37 |
381 |
''העליון התנתק מהציבור והציבור התנתק מהעליון'' |
ליה |
17.01.12 16:21 |
382 |
''בג''ץ אימץ את זכותנו לקבוע זהות נשיא העליון'' |
ליה |
17.01.12 16:31 |
383 |
לקצב נערך משפט דרייפוס כעונש על חבירתו לשרון |
ליה |
18.01.12 10:48 |
384 |
רק בישראל: הרשעה בשל חוסר הוכחות / ד''ר בר ניר |
ליה |
25.01.12 09:56 |
386 |
הפנייה למפלגת בג''צ היא דרך לעקוף את בתי המשפט |
ליה |
25.01.12 10:09 |
387 |
סוף עידן האטימות / בן דרור ימיני |
פשושון |
07.02.12 15:04 |
388 |
פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג''צ של אחרי מהפך 77' |
ליה |
10.02.12 08:55 |
389 |
פרופסור אבינרי: כולם פוחדים מב''צ שהפך לאימפריה |
ליה |
10.02.12 09:00 |
390 |
מפלגת בג''צ ביטלה את חוק לשון הרע שחוקקה הכנסת |
ליה |
10.02.12 09:36 |
391 |
בג''צ מתנכל ליהודים חילונים. בג''צ קעדאן טעות שיש לתקן! |
ליה |
10.02.12 09:48 |
392 |
פסיקת בג''צ עושה צחוק מהחוק / ד''ר בר ניר |
ליה |
11.02.12 10:31 |
393 |
על הכנסת לחוקק חוק דרקוני שיבטל את תקדים אילנה דיין! |
ליה |
11.02.12 11:29 |
394 |
עכשיו על הכנסת להנחית אגרוף ברזל על ''תקדים'' א. דיין |
ליה |
11.02.12 15:06 |
395 |
סליחה מסרן ר'... / בן דרור ימיני |
פשושון |
13.02.12 12:52 |
396 |
חכמים על דרוזי - אמת למחצה / יואב יצחק |
פשושון |
13.02.12 12:59 |
397 |
מכון משפט לעם - העלאת המודעות לפניה לדין תורה. צפו: |
ליה |
16.02.12 08:23 |
398 |
לאטמה - בשביל לשקר יש בית משפט עליון |
ליה |
17.02.12 12:53 |
399 |
שר המשפטים שובר שתיקה |
ליה |
17.02.12 18:33 |
400 |
יורם שפטל על 18 הדירות בבעלות אהרון ברק ומשפחתו |
ליה |
21.02.12 11:05 |
401 |
הזמירות החדשות של אהרון ברק: ''לא הכל שפיט''! |
ליה |
21.02.12 11:34 |
402 |
אייכלר: לבג''ץ אין זכות לקבוע מה חוקי |
ליה |
22.02.12 08:32 |
403 |
גרוניס: עתירות חסרות סיכוי שיוגשו לבג''ץ יידחו על הסף |
ליה |
24.02.12 09:34 |
404 |
הגנה מן הצדק-מהלך משפטי לגזילת קרקעות יהודים יוצא לדרך |
ליה |
24.02.12 11:02 |
405 |
תחקיר המקור: שופט אחד לא דובר אמת! |
ליה |
24.02.12 13:43 |
406 |
השופט בדימוס: ''מה זה לא חוקתי?! הרי אין חוקה בארץ! |
ליה |
24.02.12 17:53 |
407 |
בייניש ביטלה את חוק טל על מנת לפרק את הממשלה |
ליה |
25.02.12 09:52 |
408 |
מי מעכב חוק שקיפות דיוני בג''ץ? |
ליה |
26.02.12 19:33 |
409 |
טקס פרישת כוהנת דת שיוויון הזכויות בייניש היה מבחיל |
ליה |
29.02.12 10:10 |
410 |
בייניש נגד העם היהודי, קשרה את ידי צה''ל, סניף של מר''צ |
ליה |
29.02.12 12:20 |
411 |
בג''צ בראשות בייניש מנע חישוף מחסה המחבלים |
ליה |
29.02.12 12:28 |
412 |
בג''צ במתכונתו הנוכחית הוא הבעיה המרכזית של היהודים |
ליה |
01.03.12 10:26 |
413 |
שלי יחימוביץ שכחה שבג''צ במצב של אובדן לגיטימציה כפול |
ליה |
03.03.12 11:31 |
414 |
ח''כ בן ארי התלונן נגד השופט ג'ובראן בנציבות תלונות |
ליה |
03.03.12 22:17 |
415 |
ארה''ב: אפשר להרוג אזרחים שהצטרפו לאל קאעידה |
ליה |
06.03.12 08:18 |
416 |
השתוללות ההסתננות והשמאל במדינת היהודים בגלל בג''צ! |
ליה |
07.03.12 12:16 |
417 |
מדוע החליטו מזוז ובג''צ שקק''ל צריכה למכור קרקע לערבים? |
ליה |
08.03.12 13:22 |
418 |
התיקים האסורים || רשימת הקשרים של שופטי העליון |
ליה |
09.03.12 13:06 |
419 |
תלונות נגד שופטים שיימצאו מוצדקות - יפורסמו ברבים |
ליה |
14.03.12 13:20 |
420 |
אהרון ברק, אזרח מודאג / ארי שביט |
ליה |
17.03.12 00:08 |
421 |
שביט: יצרת דמוקרטיה חוקתית שהכנסת כלל לא התכוונה אליה |
ליה |
17.03.12 16:46 |
422 |
אהרון ברק למנכ''ל עדאלה: ''אתה צריך להיות שופט בעליון'' |
ליה |
18.03.12 08:57 |
423 |
על ישראל לחסום את תחולת החוק ההומניטרי הבינלאומי ביו''ש |
ליה |
19.03.12 09:20 |
424 |
בייניש הערב: מתיישבים לא יכולים לעבד קרקע ע''פ חזקה |
ליה |
20.03.12 23:37 |
425 |
פרידמן ביטל את התרגיל של ברק-בייניש לעקיפת הועדה |
ליה |
21.03.12 11:48 |
426 |
פרידמן הציל אותנו מהאייטולות בבג''צ ומתרגיל המנוי הזמני |
ליה |
21.03.12 12:38 |
427 |
בג''צ פסק להרוס עד 10 במאי 2012 מטע זיתים בקדומים |
ליה |
22.03.12 08:44 |
428 |
אז מה עושים עם שלטון השמאל של מפלגת בג''צ? |
ליה |
22.03.12 10:04 |
429 |
לא מדובר בבית משפט גבוה לצדק! מדובר במפלגת שמאל! |
ליה |
26.03.12 07:58 |
430 |
''בג''ץ עלול לבטל את חוק השבות'' |
ליה |
26.03.12 09:09 |
431 |
אביגדור פלדמן: מערכת המשפט בישראל שיקרית |
ליה |
26.03.12 19:09 |
432 |
''בג''צ - סרטן בלב האומה'' |
ליה |
27.03.12 13:12 |
433 |
פרופ' מאוטנר:בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל |
ליה |
02.04.12 22:09 |
434 |
המוסר הכפול של אשר גרוניס - מתנחלים מול בדואים |
ליה |
03.04.12 16:09 |
435 |
יריב לוין: לא אלה השופטים שראוי שישבו בבית המשפט העליון |
ליה |
03.04.12 21:27 |
436 |
המינהל האזרחי אוכף חוק רק על יהודים |
ליה |
04.04.12 05:20 |
437 |
יריב לוין: יש לייצר מהפך מוחלט במערכת המשפט |
ליה |
04.04.12 18:07 |
438 |
הצעה: הכנסת תוכל לשוב לחוקק חוקים שבוטלו ע''י בג''צ |
ליה |
06.04.12 07:16 |
439 |
בג''צ ניסה לשנות את שיטת המשטר באופן אנטי דמוקרטי |
ליה |
08.04.12 07:19 |
440 |
יריב לוין מתנגד: הצעת נאמן מקבעת מחטפי העבר של בג''צ |
ליה |
09.04.12 16:38 |
441 |
רוברט בורק: בג''צ הרשות המסוכנת ביותר לזכויות האומה |
ליה |
09.04.12 23:34 |
442 |
יריב לוין: הצעת נאמן מקבעת מחטפי העבר של בג''צ |
ליה |
09.04.12 23:54 |
443 |
הרב לבנון: מהשמיים יענישו את מערכת המשפט |
ליה |
10.04.12 21:00 |
444 |
ריבלין: בג''צ קובע שהציפור היא פיל. זה לא יכול להימשך! |
ליה |
11.04.12 10:35 |
445 |
מדוע חוק יסוד החקיקה במתכונתו המוצעת יפגע במדינת ישראל |
ליה |
12.04.12 09:29 |
446 |
לקבוע בחוק שיועץ משפטי לממשלה ישקף את עמדותיה! |
ליה |
13.04.12 11:48 |
447 |
פסיקותיו של בג''צ על מגרון אינן משפטיות כי אם פוליטיות |
ליה |
15.04.12 10:07 |
448 |
השופט אשר גרוניס רוצה לחוקק ביחד עם שר המשפטים והכנסת! |
ליה |
17.04.12 19:20 |
449 |
הפרקליטות מתחננת לבג''צ שלא לקבל את עתירת קצב |
ליה |
17.04.12 19:49 |
450 |
מאחורי הקלעים של מערכת עשיית הצדק בישראל / דרוקר |
ליה |
18.04.12 15:16 |
451 |
הלקח של ברק מהשואה: עלינו לשמור זכויות אדם של טרוריסט |
ליה |
20.04.12 07:47 |
452 |
על ניצול השואה אהרון ברק: |
ליה |
20.04.12 08:26 |
453 |
אהרון ברק מודה ששינה את שיטת המשטר בישראל! |
ליה |
21.04.12 16:46 |
454 |
נדרשת חקיקה דרקונית שתדביר את תופעת הבגידה חסרת הרסן |
ליה |
22.04.12 07:48 |
455 |
כך חיסל אהרון ברק את המדינה היהודית. יש לבטל פסיקותיו! |
ליה |
26.04.12 13:21 |
456 |
אהרון ברק אשם בהצפת ישראל במסתננים נוצרים ומוסלמים |
ליה |
28.04.12 08:59 |
457 |
עצומות השמאלנים החוששים לשלטון בג''צ נמאסו עלינו! |
ליה |
01.05.12 08:41 |
458 |
חוק פרטי להקמת גוף מבקר לפרקליטות שיעבוד בשקיפות |
ליה |
01.05.12 11:01 |
459 |
ביום בחירות, נעלה את ליברמן על ראש מעיינינו |
ליה |
04.05.12 07:03 |
460 |
החלטת גרוניס וחבריו היא הזדמנות למוטט את הבסטיליה |
ליה |
08.05.12 14:44 |
461 |
חשד: עובד של המנהל האזרחי מכר מידע לפלסטינים עבור שוחד |
ליה |
11.05.12 09:03 |
462 |
הפרקליטות בתשובותיה היא שהכניסה את המדינה לבוץ |
ליה |
11.05.12 17:57 |
463 |
תוכנית המשפטנים NIF |
ליה |
11.05.12 19:06 |
464 |
המבקר ליועמ''ש: ''לא ייתכן שחשדות פליליים לא יבדקו'' |
ליה |
12.05.12 13:35 |
465 |
לחוקק חוק הסדרה ולחוקק חוק שיבטל את תפקיד היועמ''ש |
ליה |
14.05.12 07:58 |
466 |
ברק עשה הפיכה (Putsch) חוקתית ולא מהפיכה (Revolution) |
ליה |
14.05.12 10:01 |
467 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
07:17 20.09.10 |
|
1. הלובי המשפטי /בן כספית
בתגובה להודעה מספר 0
| |
עם פירסום פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת השוטר היורה שחר מזרחי, קם קול המחאה. הוא בא מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה. כל מי שעיניים בראשו והגיון בקדקדו הבין שמשהו כאן לא בסדר. מיד אחר-כך, נחלצו הלוביסטים הרבים של בית המשפט העליון לעזרה. מישהו חיצרץ בחצוצרה והחברים הגיעו בדהרה. אם צריך, אני בא, אמר פעם מי שאמר, וצדק. אין בישראל לובי חזק יותר מהלובי של בית המשפט העליון. איפא"ק? פראיירים על ידם. הבכיר שבין הלוביסטים הבליח בטלויזיה והודיע שמסכנים החברים בעליון (אלה המילים שלי), לא היתה להם ברירה. ברגע שפרטי המקרה כפי שנקבעו במחוזי לא ניתנים לשינוי, אז בייניש וחבריה פשוט היו מוכרחים להחמיר את ענשו של מזרחי המסכן. זה היה יכול להיות באמת עצוב מאוד, אם זה היה נכון. זה, כמובן, רחוק מלהיות נכון. ידיו של העליון לא כבולות. בעצם, אם נחשוב על זה, העליון הוא המוסד היחיד במדינה שידיו לא כבולות לכלום. לא לחוק ולא לפסיקה. הוא עליון עליהם. ברצונו, יקבע שהחוק סותר משהו, ויצפצף עליו. ברצונו, ישנה פסיקה. כזה הוא בית המשפט העליון שלנו, מאז פרצה "המהפכה החוקתית" של המהפכן אהרן ברק, ונקבע במסגרתה שעם כל הכבוד לכנסת, ולממשלה, ולדמוקרטיה, ולציבור, ולנבחרי העם, יש מוסד אחד שבאמת מנהל כאן את העניינים. הוא דווקא לא לגמרי נבחר, אבל מילא. מאז, נמשך מסע ההגנה הדרמטי הזה על בית המשפט העליון ונמשך במלוא עוזו. אתמול, למשל, הופיע באחד העיתונים הכלכליים טור נוסף מאת איזה עורך-דין, שלא נעניק לו כאן פרסומת חינם, שקבע שהיתה "דיסאינפורמציה במסע למען שחרור השוטר שחר מזרחי". הוא גם הדביק סימן שאלה בסוף המשפט הזה. אותו עורך דין התקשר אלי פעם והעיר לי, במלוא הרצינות, ששכחתי לתת לו קרדיט בטור שכתבתי בעניין הסרט "ג'נין ג'נין" ומאבקם המוצדק של המילואימניקים שלחמו שם במוחמד בכרי השרלטן. נו, טוב. בשביל קרדיט בעיתון צריך להלחם. בשביל השוטר שחר מזרחי, כנראה שלא. היו גם קוראים נזעמים ששיגרו מיילים. רובם ככולם טוענים שכל מי שביקר את פסק הדין של העליון, שהכפיל את עונש המאסר בפועל של מזרחי, פשוט לא מכיר את העובדות, לא קרא את פסק הדין, מתעלם מקדושת החיים, וכן הלאה. אז בואו נעשה קצת סדר בדברים. 1. קראתי את פסק הדין. מיד עם הינתנו. לכל אורכו (דווקא די קצר). לא רק שקראתי אותו, השתדלתי להבין אותו. אני אוחז בתואר ראשון במשפטים (אוניברסיטת תל-אביב), מה שמקנה לי ידע מסויים בתחום (אם כי אני חייב להודות שהייתי סטודנט נוראי). 2. תזכורת: אחרי פסק הדין במחוזי, כמעט ולא נשמעה ביקורת. המחוזי הרשיע את מזרחי ודן אותו לעונש מאסר ארוך בפועל. 15 חודשים בפנים, לשוטר במדים, שקרתה לו תקלה מבצעית ולא נתפס במזימת פשע או שחיתות, זה עונש כבד. ועדיין, לאור העובדות שנחשפו בפסק הדין, לא ראיתי לנכון לבקר אותו. כמוני, רוב האחרים. לא היה מסע תקשורתי והעסק עבר רגוע יחסית. 3. הביקורת פרצה אחרי שהעליון, שניסה להיות הרבה יותר צדיק מהאפיפיור, בא ועשה את המעשה האיום שעשה. מעשה שמתעלם מההקשרים, מהסביבה, מהמצב, מתקנת הציבור, מרמת הבטחון האישי ברחובות, ממצבם של השוטרים, מהעובדה שחבר של מזרחי שוכב בתרדמת בבית החולים אחרי חוויה דומה שנגמרה אחרת, וכו' וכו'. 4. לעצם העניין: נכון, מסקנת בית המשפט היתה שמזרחי לא ירה כדי להציל את עצמו ולא היה כאן אלמנט של הצלת חיים. המכונית של הגנבים נסעה לאט, מזרחי עמד לצידה ולא מולה, וירה מטווח קצר מאוד. אני לא חושב שצריך לדחות את המסקנה הזו, למרות שאישית נדמה לי שאין שופט שיכול להכנס לנעליו של השוטר במצב כזה. נעליים של שוטר שיודע מה קרה לחבר שלו בסיטואציה דומה. נעליים של שוטר שחצי דקה קודם אותו פורץ מנסה לפגוע בו במברג, מטיח בו שלל קללות ונכנס למכונית מילוט במהירות. נעליים של שוטר שניצב בלילה מול פורצים אלימים במיוחד. לך תדע מה עובר לו בראש באותו שבריר שניה. אני לא מאמין שאפשר לנסות לייצר את המציאות הזו בין כתליו הממוזגים של בית המשפט (אין שום נפקות לעובדה שהשופטים "ביקרו באתר האירוע", זה לעשות צחוק מהעבודה). כשאתה צריך להחליט תוך עשירית שניה, לפעמים אתה טועה. לפעמים גם אם המכונית זזה לאט, נדמה לך שזה מהר. הרי החיים שלך תלויים שם מנגד. ועדיין, לא התקוממתי נגד ההרשעה. גם לא נגד העונש הקשה בערכאה הראשונה. התקוממתי נגד האדנות, השחצנות והעיוורון של העליון כשבא ובהינף קולמוס מכפיל את העונש. בעודי כותב את הפוסט הזה (ראשון בלילה), אני רואה באתרי האינטרנט את הסיפור הטרי מהחוף בחיפה: פאבל, סבטלנה, הבן שלהם ועוד ידידה חזרו מהחוף למכונית, נתקלו שם בקבוצת אנשים אלימים שהקיפה את הרכב, כנראה בנסיון לגנוב אותו. פאבל ביקש מהם להתרחק, בתמורה חטף מכות רצח, דקירת סכין, ואושפז ברמב"ם במצב קשה. מזל שיש אינטרנט. אתם יודעים כמה סיפורים מהסוג הזה קורים כאן בשבוע? ועוד לא שכחתי את ענבל עמרם, שגנב מכוניות תמים כזה, מהסוג הלא מזיק לכאורה, שחט אותה במכונית שלה במהלך נסיון גניבה. הרי ברוב המקרים המשטרה בכלל לא מגיעה. למה שתגיע? הרי כבר הפסקנו להזעיק אותה. למה שנזעיק? כמה פעמים מתברר שהשוטרים באים, ולא מסוגלים. כי אין להם כלים. כן, רבותי, הדברים קשורים זה בזה. אין כאן בדל של פופוליזם. כי העליון יכול היה לבוא ולקבוע שהוא לא מקבל את הערעור של השוטר. שהוא משאיר את ההרשעה על כנה. שהוא רואה בקדושת החיים ערך עליון. אבל, מאידך, הוא גם לא מקבל את הערעור של המדינה. והוא לא מגדיל את העונש. כי הוא רואה גם את המצב ברחובות שלנו. את אבדן ערך החיים. את העבריינים שיורים אחד על השני אש תופת ובדרך הורגים אותנו, את הדירות הנפרצות בעזות מצח בלתי נתפסת, את האלימות הגוברת ברחובות, את אבדן הפחד של העבריינים מהמשטרה, את חוסר האונים של המשטרה המורעבת שלנו, נטולת האמצעים, דלת המשכורת, שנשלחת למשימה בלתי אפשרית כל לילה מחדש וחוטפת אש מכל הכיוונים. העליון היה יכול להידרש לכל זה. תפקידו להידרש לכל זה. הוא צריך להוכיח שהוא לא מבוצר שם במרומי מגדל השן הירושלמי אלא פועל כדי לקדם את שלטון החוק. זה חשוב לשלוח מסר לשוטרים, אבל אפשר להוסיף, לצידו, גם מסר לגנבים. כל מי שחי כאן יודע שהחיים הפכו בלתי נסבלים. שהמורא של העבריינים התפוגג. שהם כבר לא מפחדים. עכשיו, בהצהרה המהדהדת האחרונה של העליון, זה גם קיבל גושפנקא רשמית. עכשיו, תדע כל אם של גנב רכב אלים, שנעשה הכל כדי להחזיר את בנה בשלום הביתה. כל מה שהוא צריך לעשות זה להכנס לרכב, להניע ולנסוע. זה יכול להיות הרכב שלו, או המכונית הגנובה, מה שיבוא קודם. לא, אני לא קורא לתת לשוטרים לירות בגנבים. אם זה היה המצב כאן, אפשר ופסק הדין היה הגיוני. אבל לא זה המצב כאן. אין בישראל גל של הריגת עבריינים על ידי שוטרים. ההיפך הוא הנכון. משטרת ישראל נוקטת יד רכה, מימית, כמעט בלתי מורגשת. מתי בפעם האחרונה נהרג פורץ? או גנב רכב? או שודד? העליון היה צריך להחמיר את העונש אם היינו בעיצומה של תופעה פסולה כזו. אבל חברים, התופעה היא הפוכה. אין בישראל גל של הריגת עבריינים, אלא גל גדול של הריגת אזרחים. זה מה שיש כאן. חיינו הם שהפכו למרמס. כל בריון ואלים מתפרע על הכביש, או בפארק, או על חוף הים, ואף אחד לא יכול לעשות לו שום דבר. למה? כי החוק מגן עליו. אז זו הסיבה, רבותי הלוביסטים, שאני חושב שפסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של השוטר שחר מזרחי היה רע. אולי אפילו איום ונורא. כי העליון, בניגוד למה שנאמר, חופשי לעשות מה שהוא רואה לנכון. אם מצא לנכון לאמץ את העובדות שבפסק הדין של המחוזי, יכול היה גם לאמץ את גזר הדין. בכדורגל קוראים לכלל המוזר הזה "חוק ההגיון", והוא החוק הכי רלוונטי ברוב המצבים. בסוף, צריך גם קצת הגיון בריא. 5. ואחרון חביב: לא, אין כאן "מסע להצלת שחר מזרחי". אין לי מושג מי זה שחר מזרחי ובחיים לא ראיתי או דיברתי איתו. המסע הזה הוא לא להצלת שחר מזרחי, אלא להצלתנו.http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=1504&page=1
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
08:16 20.09.10 |
|
2. מדוע לא סולד בג''ץ מפעילות האנרכיסטים?
בתגובה להודעה מספר 1
| |
מי בבית המשפט העליון מסתייג, מאשים, וסולד מפעילות אנשי שלום עכשיו האנרכיסטים למיניהם, אירגוני ה"סעד" והעזרה למסתננים מאפריקה? 1. מי בבית המשפט העליון בארץ מוכר לכם כמי שמגנה, מסתייג, מאשים, וסולד מפעילות אנשי שלום עכשיו, האנרכיסטים למיניהם, אירגוני ה"סעד" והעזרה למסתננים מאפריקה,ודומיהם ?
2. מי בתקשורת החתרנית בישראל מוכר לכם כמי שתומך במדינת ישראל, בציונותה, ביהודיותה ? מי מוכר לכם שם כמי שנלחם על זכויותיה של מדינת ישראל להתקיים ? מי עושה שם תחקירים על מנת לגלות לציבור את הגילוי הנאות שמגיע לציבור לגבי מי הם כל האנרכיסטים והחתרנים מכל הקבוצות והזרמים ? שמעתם על אחד כזה. אנא אמרו לי את שמו. האם ידוע לכם או לי מיהם כל אירגוני המפגינים למען המסתננים מאפריקה ? האם ידוע לכם מה הם המניעים שלהם ? ומי מממן אותם ? האם זאת אירופה העויינת ומוצפת המוסלמים שם,או שמא המימון סעודי באופן ישיר. האם אתם יכולים ללכת לישון בלילה בשקט ולהיות בטוחים שאתם יודעים משהו בנידון ? זה הכל אינטרסים חתרניים ועויינים המנסים להחריב את מדינת היהודים מבחוץ ומבפנים. איפה החוקרים והעיתונות והכתבים ? אתם לא מתפלאים שאין לכם ולי שום אינפורמציה בנושא, וששוררת דממה דקה? אין אחד בתקשורת ששמעתי אומר מילה אחת כנגד הפלישה ההמונית מאפריקה, בעד סילוקם וגירושם המיידי מהארץ ובעד אטימת הגבול. לא שמעתי על אחד שדורש ומדבר מבוקר עד ערב (כמו שהם מומחים לעשות בלי הפסק בכל נושא שאיתו אפשר לנגח את מדינת ישראל)על כך שהנושא חייב להיות מטופל אתמול, ומביא ראיונות דחופים, ויורד לחיי השרים האחראיים על המחדל וההרס של מדינת ישראל. כל אילת כבר הפכה לכפר אפריקאי מוסלמי ואיש לא מצפצף. אולי שמעתם מישהו ? אשמח לקבל מכם דיווח. אילו היתה לנו תקשורת בריאה ונורמלית כל תופעות השוליים החולניות(כמו האירגונים הלא ממשלתיים הפועלים לחיסול המדינה היהודית) לא היו מקבלות הד חיובי וגיבוי,אלא להיפך, היו מקבלות ביקורת עיתונאית חריפה והיו מתכווצות בבושה ונאלמות דום ונעלמות כליל מהנוף הציוני. אך התקשורת נותנת להם את החמצן הנדרש ואת הרוח הגבית ומעצימה אותם לממדי גידול סרטני ממאיר. התקשורת אינה פורטת את מרכיבי הקבוצות הקיקיוניות האלה לפרוטות על ידי תחקירים אישיים על כל אחד מהאנשים הפועלים בהן.לא מגלים לנו מי הוא מה הוא עושה, מי מממן אותו, בכמה כסף, איך מועבר הכסף, מה מטרת אירגונו, מה דרכי הפעולה, מהם הקשרים בחו"ל, איך הם מתבצעים, אידיאולוגיות. הכל. אין לכם ולי מושג ירוק מה מתרחש מתחת לאפנו. זה תפקידה של התקשורת בישראל,אז איך לדעתכם היא ממלאת את תפקידה בדיוק ? 3.לפני שנים(לא זוכרת לצערי בדיוק את התאריכים) התנהל לפתע שיח בציבוריות הישראלית על כך שקיימת דרישה להפסיק את "השתלטות" מתיישבי יהודה ושומרון על הפיקוד בצבא. אני זוכרת במעורפל את הדבר שבזמנו נדהמתי ממנו, ששמו רגל למתיישבים, ודחפו בכוח אנשים בעלי השקפה פשרנית לתפקידים ועמדות כוח בצבא. (אני מכנה אותם אנשים מנותקים מהמציאות,כיוון שאין לפשרנות ולריאליזם דבר משותף,ובצבא של עם הנלחם כל שנייה על הישרדות, רק מטומטמים מציבים בראש צבאם אנשים מנותקים מהריאליה. הריאליזם במקרה הזה פירושו להבין את מטרת האוייב ולפעול על מנת למנוע את הצלחתו בצורה הכי נחרצת שאפשר). לישראל יש אוסף של אנשים מבריקים, חכמים ואורגינליים, אבל בצבא לא נותנים להם דריסת רגל. מה זה אם לא קיבוע אנשים על פי השקפות ולא על פי כישורים? כך נראה צה"ל. חסר מעוף וטיפש ומסורבל ומרובע ומקובע. אין לו שום מרכיב אינטליגנטי, חדשני, מפתיע. כלום. סתם כמו טנק גדול ומסורבל שעולה כל הזמן על מוקשים. 4.במדינת ישראל יש חוק. יש משטרה שאמורה להגן על החוק, על האזרח, ועל המדינה על ידי יישום החוק באופן שווה כלפי כולם. מתי שמעתם לאחרונה שמשטרת ישראל בנגב פעלה כנגד הבדואים שעושים שם מה שבא להם ואין דין ואין דיין? הם לוקחים דמי חסות מכל העסקים בבאר שבע וביישובי הנגב בעזרת איומים, שריפת בתי עסק, ואלימות. האם קיבלתם רושם שמישהו במשטרה חולם אפילו בלילה להפסיק את זה ? הבדואים בונים בצורה פראית, ללא אישורים, בכל מקום שבא להם. אחרי 7 שנים הם יטענו על חזקה. משטרת ישראל מונעת זאת? הבדואים גונבים ושודדים מכל הבא ליד, עדרים, כוורות, ציוד חקלאי ממושבים, קיבוצים, יישובים , בלילות הם מעבירים סמים ומבריחים הכל דרך הגבול עם מצרים, וישראל פוחדת לסגור את הגבול הזה ולכן אנחנו מוצפים בפולשים מאפריקה בעשרות אלפים. המדינה והמשטרה פוחדים מהבדואים. האם דווח לכם על טיפול תגובתי, מניעתי כלשהו ? אשמח לשמוע על כך. המשטרה עצמה פוחדת מהם. האם גם המשטרה בארה"ב פוחדת מהפושעים ומהתושבים ? בראשה ולאורך כל חוט השידרה של המשטרה הישראלית מוצבים פשרנים, ופחדנים . בראש אירגון כזה בישראל המתמודד עם בעיות קיומיות עם אוייבים מרים צריכים לעמוד אנשים חזקים מאד וחסרי פשרות. שמעתם על כאלה ? גם מהדרוזים מסתבר שפוחדים. אתמול שלשום שמענו זאת. וזה נכון, אחרת זה לא היה נאמר. במקום להתמודד עם האמת, מעדיפים ללעוס סיסמאות על האחים לנשק. הדרוזים הם ערבים בעלי דת שונה-הלא היא הדת הדרוזית. הדרוזים מחוייבים על פי דתם הסודית להצטרף תמיד לכוח החזק. זהו ציווי דתי שלהם. הם לא עושים זאת מאחוות אחים, והם לא אחים לנשק שלנו. חובתם על פי דתם. על פי תפיסתם הם חלק מהעולם הערבי. הם ערבים, דוברי ערבית וחיים כערבים. ביום שישראל תהיה חלשה מהאומה הערבית, תחול עליהם המצווה הדתית שלהם לחבור לכוח החזק- הערבים. אם הם מרגישים שהם מפחידים את המדינה היהודית, ואת משטרתה, ברור מה תהיה התוצאה. שיתוף פעולה עם אוייבנו. זה בדיוק מה שמתרחש. ומה עושים במדינת ישראל המתנגדים לרעיונותיו של אהרון ברק השופט בבית המשפט העליון לשעבר להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה ? האם הם נלחמים על מנת להפסיק את פעילות החתרנות והחתירה להשמדת מדינת היהודים ? ליה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
08:32 20.09.10 |
|
3. מה הוציא את אהרון מהארון?
בתגובה להודעה מספר 2
| |
מה הוציא את אהרון מהארון? / ד"ר גדי אשל איך השתמש במערכת המשפט לקדם את משנתו האנטי ציונית בנאומו בפני הקרן החדשה לישראל שנשא לאחרונה פתח אהרון ברק צוהר לראות איך השתמש במערכת המשפט לקדם את משנתו האנטי ציונית.
בנאום מטעם "הקרן החדשה לישראל" במרכז רבין בת"א ב-25.06.09, הודה אהרון שבמשך יותר מ-20 שנה, הוא התחזה לשופט העליון ברק. התחזה, כי מאחורי הגלימה המכובדת והפאסון השקול, עמד בשר ודם. אהרון הסמולן. סמולן, שבז ליהודים ("הם רוצים לזרוק את הערבים לים"); שנעול לקעקע את המדינה היהודית ולשים את מדינת-כל- אזרחיה תחתיה ("אני מאמין גדול במדינת כל אזרחיה") ושרגיש אך ורק לזכויות של ערבים, אך לא של יהודים, יהודים בכלל ומתנחלים בפרט. את דמם של אלו האחרונים הוא החל, שלא במפתיע, להתיר, בשלבים: "הם אולי שם בהפרת החוק", אם כי, דאג להרגיע בהמשך, 'לא כולם מפרי חוק'. הודה אהרון שבמשך יותר מ-20 שנה, הוא התחזה לשופט העליון ברק. התחזה, כי מאחורי הגלימה המכובדת והפאסון השקול, עמד בשר ודם. אהרון הסמולן. סמולן, שבז ליהודים ... "אני מאמין גדול במדינת כל אזרחיה" אמנם הפתעה של ממש אין כאן. הרי ברור כשמש ביום בהיר, שכבוד השופט העליון בגימלאות שכבש גם את שטחי התחיקה, החקיקה והפוליטיקה, הוא פוסט-ציוני מושבע. אנטי-ציוני שגייס את מערכת "שלטון החוק" להיות ראש החץ בסירוס ישראל, בהצלחה מרשימה. אבל נשאלת השאלה, מה ראה כבודו לערטל דווקא עכשיו את נטיותיו/סטיותיו אלו, ודווקא בפרהסיה? ובכן, לכך שתי השערות, שכל אחת מהן לכשלעצמה, מחייבת פעולה, פעולת תיקון. כי אין דומה הודאת גנב בגניבתו גם אם זה שר אוצר, להודאת שופט עליון בנטייתו ובהטייתו את מערכת המשפט. כאן, במערכת המשפט, אנו נשארים עם ההטייה. ובכן, ברור שלא במקרה יצא אהרון מהארון. לא לטובת פרסום בעלמא. גם לא להכאה על חטא כמו שעשה השופט בדימוס מישאל חשין, כשהודה בגיוס הפוליטי של בג"ץ לשמֵּר את האתרוג שרון, כדי שתהיה התנתקות. מישאל התוודה ב-25.06.06 לעיתון "הארץ" כדלקמן: "אני יכול רק לומר שכשאדם בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט. אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין, בגלל שהיתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא היתה התנתקות". משהו שנראה כמו הרהור שני. אבל כאן זה לא המקרה. כאן ברק מזדעק מול שתי ארכי-סכנות לאוליגרכיה הסמולנית השלטת: (א) הוועדה לבחירת שופטי בג"ץ, ו-(ב) הסכנה שבעיגון מדינה יהודית. סכנה שעלתה לאחר הבחירות, ובמיוחד לאחר נאום נתניהו. על הסכנה הראשונה מיותר להכביר מילים: ברק איכלס את בג"ץ בבעלי השקפתו: דורית (בייניש) ואיילה (פרוקצ'יה) ודליה (דורנר) ועדנה (ארבל), וכד', ועיניו כלות מול הסכנה להשתלטות יהודית ("עויינת") על המערכת שלו. ומול סכנה כזו, גם איום שיגדע את היד, כבר לא עושה רושם. אך את הנקודה השניה יש להבהיר. למה דווקא הדגל הלבן של נתניהו מול בראכ חוסיין אובמה בנאום בר-אילן, עורר את חמתו של אהרון ברק? כזכור, קיפל נתניהו בבר-אילן את הדגל שעל בסיסו נבחר והכריז שהוא מוכן לחלוק את ריבונות האומה היהודית בארץ ישראל, עם "פלשתין". אבל, נתניהו מיקש כניעה זו באוסף סייגים, בתקווה שהפריץ יילך בטרם יוכל לחגוג על הכניעה. לא שבאמת אפשר להתכחש למילים שנאמרות קבל עם ועולם - ובוודאי לא בשם ישראל, אבל, במאמץ למצוא משהו לזכות נתניהו, אפשר לומר, שכנראה זו היתה כוונתו. אשר לטקטיקה, ידוע שזו דרכו, גם אם לרואים למרחוק ברור שהוא גם יאכל את הדגים המסריחים גם יגורש מהעיר. בכל אופן, אחד הסייגים העיקריים שאמור לתקוע את רעיון העוועים של "מדינה פלשתינית" בארץ ישראל המערבית, הוא: 'ישראל מדינה יהודית'. את העניין הטקטי הזה הבין אהרון ברק, ועל כך יצא קצפו. ולא קצף בלבד, אלא מלחמת חורמה ברעיון. עד כדי כך שלא בחל בחסות גלויה של "הקרן החדשה לישראל" הגזבר של כ-40 ארגוני סמול וערבים עויינים, הפועלים להכחדת ישראל כ'מדינה יהודית'. ולא זו בלבד: אהרון ברק זיהה בדברי נתניהו איום קיומי על המורשת התחוקתית היסודית שלו: הקביעה שישראל מחזיקה את יהודה ושומרון "בתפיסה לוחמתית". קביעה שהוא, אהרון ברק, יותר מכל אחד אחר, הכניס לישראל. תרתי משמע. ראשיתה בבג"ץ "תמים" ב-1983. בג"ץ 393/82. ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה, אגודה שיתופית לשיכון מורים חברי האגודה באזור יהודה ושומרון, תבעה את הממשל הצבאי על תכנון תחבורתי שמתנגש בתכנונה היא לבניית שיכון. תוך כדי הדיון ההוא, ובלי ששלומי ישראל צפו מה טמון במוקש, קבע אז אהרון ברק שבכיבוש עסקינן, וששלטון ישראל באיו"ש זמני, וכו' וכו'. קבע, והשאיר את המחוקק באלם ובהלם. לכן, זה שנתניהו החל בנאום בר-אילן להזכיר את זכותנו על יהודה ושומרון וכרך את זה ביהודיות המדינה - גם אם בלית ברירה, זה איום קיומי על מפעל חייו של אהרון: שישראל כובשת שטחים לא לה. סיפור נפרד הוא איך נוצר הוואקום ואיך מילא אותו אז אהרון ברק, כשלקח לעצמו את תפקיד מחוקק-העל, אך בדבר אחד אין ספק: זה הבסיס לכל בניין העל של האפליה כלפי היהודים באיזור איו"ש.
ולא זו בלבד. זה מה שמתדלק את התרסת אומות העולם נגד ישראל כיום: גזלנים אתם. בפס"ד ה"התנתקות", כשדחו ברק וחבורתו את ערעור מועצת חוף עזה על הגירוש, הם נאחזו בקביעה זו כדי לטעון שחוקי כבוד האדם וחרותו, חופש העיסוק והקנין הפרטי, אינם חלים ב"שטחים". לכן, זה שנתניהו החל בנאום בר-אילן להזכיר את זכותנו על יהודה ושומרון (אמנם, עדיין רק "זכותנו". עוד לא: "חובתנו"!) וכרך את זה ביהודיות המדינה - גם אם בלית ברירה, זה איום קיומי על מפעל חייו של אהרון: שישראל כובשת שטחים לא לה. כי אם ישראל אינה מדינה של האומה היהודית, איזו זכות יש לה לתבוע את יהודה ושומרון ערש האומה היהודית? אבל, בהתקפתו זו חשף אהרון את עצמו. לכן, אפשרי שדווקא מעז יצא מתוק: אמנם המצב בזירה המדינית כיום קשה יותר וכולם עסוקים בבלימה, אך אם יתחיל התהליך של בחינה מחדש של הקביעות הפוליטיות המוטות של אהרון ברק בתפקידו כשופט העל וכמחוקק העל המשולב של ישראל, עשוי להתחיל כדור השלג של התיקון. ובעצם, למה שזו לא תהיה ראשית הבלימה של התקפת בראכ חוסיין אובמה על ישראל? http://ברשת האינטרנט /Articles/Article.aspx/8343 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
09:01 20.09.10 |
|
4. ''אהרן ברק שודד-ים''
בתגובה להודעה מספר 3
| |
''אהרן ברק שודד-ים'' ו''החוק בשבילו הוא רק טיוטה'' פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' את מה שכולנו פחדנו להגיד: ''אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ו''החוק בשבילו הוא רק טיוטה'' . אילו היה גורם ישראל כלשהו המזוהה עם הצבור הדתי או הלאומי מכנה את הנשיא בדימוס של ביהמ''ש העליון, בתואר המבזה והמשפיל שודד ים משפטי, בוודאי היתה קמה עליו התקשורת ושאר יפי הנפש מהשמאל כדי להסות אותו, למחות על הפגיעה בכבודו של בית המשפט. אולם מתברר שככל שעם ישראל מתרחק משתלטנותו ועריצותו של ברק, הולך ומתברר כי הוא פעל על פי מוסר חלול של הפיראטים, שדדו, גנבו, חמסו וגזלו ,והכל מפני שהאנושות התעצלה להלחם בהם. ומשהחליטה לעשות זאת עלה בידיה לחסל את התופעה. האם ברק הוא פיראט (שודד ים) ששדד, גנב, חמס וגזל מדינה שלמה? פעם לא היינו מעזים להעלות על דל שפתנו אמירה שכזו. אבל מסתבר שזה מה שחושבים עליו לא רק נתינים ישראלים נבערים מתבונה ודעת, בלתי נאורים בעליל, אלא בהחלט בכירי ונאורי המשפט העולמי. קחו למשל אישיות משפטית בינלאומית בכירה כמו פרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה''ב, מחשובי המשפטנים בעולם, שפרסם בימים אלה באחד מכתבי העת היוקרתיים בארה''ב, 'ניו ריפבליק', בקורת נוקבת על ספרו של ברק שהופיע במהדורה אמריקאית: ''שופט בחברה דמוקרטית'' והזהיר את מערכת המשפט האמריקאית שלא להיגרר למודל של ברק. פוזנר קבע במאמרו כי ''ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ומי ש''החוק בשבילו הוא רק טיוטה''. שמעתם? האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ... אהרן ברק. האיש שכולם רוממו וקילסו את ''חכמתו המשפטית''. המלך, כמו בסיפור העם הידוע, הוא ערום. אבל אף אחד בישראל הנאורה עדיין לא העז לומר זאת (פרט ל'נייטיבס', הילידים, ה"בלתי נאורים" ), עד שבא פרופ' פוזנר והסיר את המסווה מעל פרצופו של ברק. במאמר הבקורתי החריף של פוזנר מזהיר המשפטן האמריקאי שאינו חשוד בהשתייכות לחוגים הדתיים ו/או הלאומיים בישראל: ''ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים. כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס (יהירות, גאוה יצירה, בטחון עצמי מופרז) שיפוטי', זה היה קרוב מאד לאמת. ברק יצר יש מאין, עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו''. פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום המשפט והכלכלה, שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה כמרצה, לצד תפקידו כשופט. בביקורתו כותב עוד פוזנר: ''לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם. מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המתיר לכל אזרח להחביא בכליו כלי נשק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס. שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח''כים בלבד''. עוד כותב פוזנר: ''ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים. גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח. מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה. בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה. בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ''ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה''. המשפטן האמריקאי טוען כי ברק ''פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה'' ומוסיף: ''ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו; ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ''ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית; והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום; ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ''ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור; ושביהמ''ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי; ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל... רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת. זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו''. לא רק את הדמוקרטיה הגדיר ברק מחדש. גם את המונח המשפטי פרשנות. הוא מרשה לעצמו, אומר פוזנר, ללכת לפרשנות מרחיקת לכת, הרבה מעבר לזו שאליה התכון המחוקק, בטענה ש''תפקיד המחוקק הוא לגשר על הפער בין הדין לחברה ותפקיד השופט בפרשנותו הוא לוודא שהחוק אכן מגשר בין הדין לבין החברה''. מוסיף פוזנר: ''זה מוזר מאד. האם הוא רק מתווך בין הדין לבין החברה? נראה שברק מתכוון לכך, שכל חוק צריך לקבל פרשנות התואמת את רוח הערכים של מערכת המשפט. במילים אחרות: מדובר במערכת אידיאית של השופט, שהרי במערכת המשפט אין מציאות של מיקשה אחת ומערכת ערכים משותפת ורוח אחידה''. העובדה שברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל במרוצת שנות כהונתו באה לידי ביטוי על פי פוזנר גם בטענתו ששופט צריך לתת דעתו ל'תכלית האובייקטיבית... לממש את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה'. אמירה זו נותנת פתח רחב ביותר לשיקול הדעת של השופט, באופן שהוא אנטי תיזה למונח אובייקטיבי... ביהמ''ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו''. בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי. יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם. פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות, כמו למשל עיוות שמו של פרופ' פוזנר, שאותו הוא מכנה בספרו פרופ' רוברט פוזנר. http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
10:59 20.09.10 |
|
5. רשת הקשרים המקצועיים בין שופטי בית המשפט העליון
בתגובה להודעה מספר 4
| |
רשת הקשרים המקצועיים בין שופטי בית המשפט העליון איך קורה שכה רבים מילדיהם וקרוביהם של שופטים ובכירים אחרים במערכת , רשת הקשרים - הקלק להגדלה
רשת הקשרים המקצועיים בין שופטי בית המשפט העליון יש ביקוש אדיר של בוגרי בתי הספר למשפטים לתפקידי התמחות בבית המשפט העליון ובפרקליטות המדינה. איך קורה שכה רבים מילדיהם וקרוביהם של שופטים ובכירים אחרים במערכת המשפט זוכים בהתמחות הנכספת? הטיעון הרשמי הוא, שכל אחד ואחת מהם התקבל בזכות, ולא בחסד. נניח שאותם השופטים נדרשו להכריע בתביעה נגד בכירים בחברת בנייה ממשלתית, שרבות מדירותיה נמסרו לקרוביהם. הייתכן שהיו מזכים את הנאשמים, בטיעון שכל מקבלי הדירות היו זכאים לדיור ממשלתי? לאהרן ברק, מתברר, יש משפחה מוכשרת במיוחד. אשתו התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, יואל זוסמן, כשבעלה היה היועץ המשפטי לממשלה. שניים מילדיהם התמחו אצל שופטים בבית המשפט העליון, בן אחד אצל פרקליטת המדינה דורית בייניש והבת הרביעית אצל השופטת המחוזית אילה פרוקצ'יה (ששתיהן קודמו מאז לבית המשפט העליון). אגב, מועמדותה של בייניש לעליון נדחתה בשנת 93', בהתנגדות הנשיא מאיר שמגר. היא התמנתה לתפקיד רק ב-95', אחרי שברק החליף את שמגר. על העסקת קרובים בכלל נמסר בתגובת משרד המשפטים: "שרת המשפטים וראשי המערכות השונות (הן במשרד המשפטים והן בהנהלת בתי המשפט) מודעים מזה זמן לבעייתיות שנוצרה בנוגע להעסקת קרובי משפחה, מבחינת מראית העין, באופן שמשפיע על תדמית המערכות ואמון הציבור בהן. בשל כך ננקטו וננקטות פעולות למנוע הישנות של ניגודי עניינים ולו למראית עין. כך, למשל, ביוזמת מנכ"ל משרד המשפטים ובגיבוי שרת המשפטים שונה לבלי הכר תהליך קליטת המתמחים במשרד המשפטים, אותו הליך המהווה את שער הכניסה למערכות המשפטיות הממלכתיות. בהתאם ליוזמה, איתור המתמחים למשרד מתבצע בתהליך סינון ומיון באמצעות מכרז פומבי, וכולל מבחנים מקצועיים ומרכזי הערכה. בדרך זו ניתנת כיום הזדמנות שווה לכל מועמד להציג את מועמדותו. "בנוסף ריענן מנכ"ל משרד המשפטים הנחייה קודמת, באופן שכיום חל איסור מוחלט על קליטת עובדים מכל סוג שהוא, שהינם קרובי משפחה, בכל סוג של קירבה משפחתית, של עובדים קיימים במערכת, אלא אם ניתן לכך אישור פרטני ובנסיבות מיוחדות, מאת המשנה למנכ"ל משרד המשפטים". האם אין למשרד כל כוונה לנקוט צעדים כלשהם ביחס לבעלי התפקידים המכהנים כיום בניגודי עניינים? "אין לנו מה להוסיף מעבר למה שנאמר". ומה בדבר בתי המשפט? "ככלל, עניין קרבת המשפחה הוסדר כך שכל העסקה של קרובי משפחה טעונה אישור", מוסרת בתגובה הנהלת בתי משפט. "אין העסקות של עוזרים משפטיים שהם קרובי משפחה של שופטים. הגדרת קירבת משפחה הורחבה אף מעבר למה שנקבע בתקשי"ר, כמו גם הגדרת יחסי כפיפות. הצעה פורמלית בעניין זה נערכת עכשיו. במובן זה, המשטר בבתי המשפט הוא עכשיו הרבה יותר נוקשה מאשר בגופי ממשל אחרים, כפי שמצפים. "בנוגע לדיונים והופעות של עורכי דין - חלים כללי הפסלות הרגילים, ככל שהם נוגעים לעניין. זהו נושא המוסדר בחוק, ועל השופטים לפעול על פי החוק ועל פי ההלכות בעניין זה. "בכל הנוגע לבחירת שופטים - הסמכות היא של ועדת הבחירה. הוועדה צריכה להיות מודעת למכלול הנתונים ולפעול בהתאם לכך". האם לדעת הנהלת בתי המשפט שופטים צריכים לפסול את עצמם במקרים של ניגוד עניינים? "פסילה היא החלטה שיפוטית של השופט וניתן לערער עליה לנשיא בית המשפט העליון". האם הנהלת בתי המשפט מרכזת מידע על קשרים חברתיים וכלכליים בין שופטים לגופים פרטיים? "לא". מלישכת עורכי הדין נמסרה תגובה כללית בלבד: "הלשכה מתנגדת כמובן לכל מצב של ניגוד עניינים, וכשלעצמו מצב כזה הוא גם עבירה על כללי האתיקה של הלשכה. עם זאת, לא כל מצב של קירבה משפחתית משמעותו ניגוד עניינים, ואין הצדקה למנוע מקרובי משפחה לעסוק באותו מקצוע ואפילו במערכות קרובות. חזקה על קרובי משפחה המשרתים באותה מערכת, שהבכיר בהם אינו עוסק בעניינים הנוגעים לזוטר שבהם אלא מעבירם לטיפול אחרים במערכת. במקרים שהדבר אינו ניתן לביצוע מן הראוי שאחד מן המעורבים יפרוש". הקוראים מוזמנים להסיק בעצמם אם דברים אלה חלים גם על שופטים שקרובי משפחתם מועסקים בפרקליטות. * * * * * * * * * * * * * http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
12:04 20.09.10 |
|
6. שופטים ובני משפחה - טבלת ניגוד עניינים
בתגובה להודעה מספר 5
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.09.10 בשעה 13:27 בברכה, ליה שופטים ובני משפחה - טבלת ניגוד עניינים אהרון ברק - נשיא בית המשפט העליוןאשתו, סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, אלישבע ברק, כפופה לסמכותה הערעורית של הערכאה שבעלה עומד בראשה. את ההתמחות שלה עשתה בשנים 78' - 77' בפרקליטות מחוז ירושלים ואצל נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן, בעת שבעלה היה יועץ משפטי לממשלה (78-'75'). בשנים 87' - 78' היתה עוזרת משפטית של נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, כשבעלה היה שופט בבית המשפט העליון. מ-1987 מכהנת בתפקידי שיפוט בבית הדין לעבודה. מני מזוז - היועץ המשפטי לממשלה אחותו, ימימה מזוז, כפופה לו מקצועית בהיותה יועצת משפטית של משרד האוצר; אשתו, אלינער מזוז, כפופה לו מקצועית בהיותה המשנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל. תגובת משרד המשפטים: "היועץ המשפטי לממשלה נמנע ככל האפשר מטיפול בעניינים מקצועיים שבטיפול אשתו או אחותו, אף שאין בכך משם מצב של ניגוד עניינים". דורית בייניש - שופטת בית המשפט העליון, בעבר פרקליטת המדינה בתה, דניאלה בייניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, מבכירי פרקליטות המדינה (שפרשה באחרונה). לאחר מכן היתה בן-אור ממונה על דניאלה ביניש ובאותה עת הופיעה לפני אמה, השופטת דורית בייניש. דניאלה בייניש עובדת עדיין בפרקליטות המדינה בירושלים ומופיעה לפני עמיתיה של אמה, שופטי בית המשפט העליון, בהם חברתה הטובה עדנה ארבל. תגובת משרד המשפטים: "דניאלה בייניש לא מופיעה לפני אמה. יצוין שדניאלה התקבלה לפרקליטות שבע שנים לאחר שאמה פרשה מהפרקליטות". משה זילברג - לשעבר שופט בית המשפט העליון אסנת מנדל, בתו של השופט זילברג המנוח, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון יצחק כהן. מנהלת את מחלקת הבג"צים בפרקליטות ומופיעה לפני שופטי בית המשפט העליון. תיאודור אור - לשעבר שופט בית המשפט העליון אשתו, מיכאלה שידלובסקי-אור, מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מ-1993, ועד פרישתו של בעלה מבית המשפט העליון, במרס 2004, שמעו עמיתיו את הערעורים על פסיקותיה. שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, נשוי לבתו של השופט אור מנישואיו הראשונים. כיהן כשופט בית משפט השלום בחיפה מ- 96'. בספטמבר 2003 התמנה לרשם בית המשפט המחוזי בחיפה. תאופיק כתילי - נשיא בית משפט השלום בנצרת בתו, יסמין מני-כתילי, עובדת כתובעת משטרתית בנצרת, ומופיעה בבית משפט השלום בעיר לפני שופטים הכפופים לאביה. דב מגד - סגן-נשיא בבית משפט השלום בבאר-שבע אשתו, חנה מגד, מנהלת את המחלקה הפלילית בפרקליטות באותו מחוז. תגובת משרד המשפטים: "מנענו את מינויו לסגן נשיא לעניינים פליליים בבאר-שבע. כיום אינו שומע תיקים פליליים המוגשים על ידי הפרקליטות; שומע תיקי משטרה ומח"ש". דן ארבל - לשעבר שופט ומנהל בתי המשפט בתו, עו"ד איריס ארבל, עובדת במרכז לניהול תיקים בהנהלת בתי המשפט ועבדה בכפיפות לאביה. דבורה ברלינר - שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתה דפנה עובדת במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה בירושלים ומרבה להופיע בבית המשפט העליון, הדן בערעורים על פסקי דין שניתנו בבתי משפט מחוזיים. דבורה ברלינר מועמדת לקידום לבית המשפט העליון. תגובת משרד המשפטים: "לא נפגשות באותן ערכאות ולכן אין ביניהן כיום ניגודי עניינים". שרה גדות - שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתה, גנית גדות, עובדת בפרקליטות תל אביב, מחוז מרכז. תגובת משרד המשפטים: "הבת מטפלת בתחום הפלילי, האם בתחום האזרחי. אין ניגוד עניינים". שמעון אגרנט - לשעבר נשיא בית המשפט העליון אורית סון, נכדתו של הנשיא אגרנט המנוח, התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון, חיים כהן. עובדת בפרקליטות במחלקת הבג"צים ומופיעה לפני שופטי בית המשפט העליון. אביגדור משאלי - שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס) בתו, גלית משאלי, עובדת בפרקליטות מחוז מרכז. עבדה שם גם בזמן שאביה כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עד שפרש לגימלאות לפני שלוש שנים. תגובת משרד המשפטים: "החלה לעבוד בפרקליטות לפני שאביה החל לכהן כשופט. לא הופיעה לפני אביה". אמנון סטרשנוב - שופט לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנו, אופיר סטרשנוב, עבד עד לאחרונה בפרקליטות מחוז תל אביב. עבד שם גם בתקופה שאביו כיהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב. תגובת משרד המשפטים: "האב עסק בתחום האזרחי, הבן עסק בתחום הפלילי. לא היו ביניהם ניגודי עניינים". אליקים רובינשטיין - שופט בית המשפט העליון אשתו, מרים רובינשטיין, מכהנת כמשנה לפרקליט המדינה. תגובת משרד המשפטים: "אינם מטפלים בתיקים משותפים. אליקים רובינשטיין התמנה לעליון לאחר החלטת ממשלה שאשתו אינה כפופה לו". משה טלגם - לשעבר סגן-נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אשתו, רות טלגם, היתה שופטת וסגנית נשיא בית משפט השלום בבת-ים (99' - 96') בעת שבעלה היה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (2000 - 93'), שבו נשמעים ערעורים על פסיקות של בית המשפט בבת-ים. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=634213&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 http://www.azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=311 תגוביות: 1.העליון הוא משלחת מדעית של חוצנים שמצליחים להפעיל חוקים מהכוכב שלהם, על התנאים של כדור-הארץ. הם אולי נושמים חמצן, אבל פסקי הדין שלהם, ריקים ממנו. 2.זו אחת הכתבות החשובות והיסודיות שנכתבו.אני מסיר את הכובע בפני התחקיר המקיף, הניסוח הבהיר, והעלאת הבעיה החמורה בניסוח פשוט, ברור וחד כל כך.המתואר הוא שרשרת מבהילה של אירועים ועובדות.מי בכלל יכול לטפל בכל התופעות החמורות המתוארות כאן?הרי המטפל הוא המטופל, והתרופה היא המחלה והרופא הוא החולה. 3.כתבה נפלאה ומדויקת: אוי לנו אזרחי ישראל !שופטים מושחתים וחסרי בושה. 4.כיוון שהשופטים מרגישים נחותים מאנשי אקדמיה אחרים כגון אלו העוסקים במדעים מדויקים - הם מפצים על כך בתחושות עליונות אשר מקורן בתסביך נחיתות. 5.כתבתו של שבתאי עזריאל מצויינת בעיני. לא רק שזו כתבה ממצה, שמקיפה את העניין מכל צדדיו ופניו, אלא שהיא מאירה בזרקור את אחת הפינות האפילות במערכת המשפט: הנפוטיזם. כולם יודעים ומכירים את התופעה הזו מקדמת דנא, אבל דואגים לטאטא אותה מתחת לשטיח כמו לא היתה קיימת. ולא היא. זו השחיתות בהתגלמותה. 6.וכה כתב חבקוק :"כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל".
7.אכן הנפוטיזם מחלה,אך הכותב הלוחם במסירות נגד שחיתות הרשע המשפטי , מעדיף לחפש את המטבע מתחת לפנס. זאת כאשר ברור וגלוי שהנפוטיזם האידיאולגי ("כנופיית שלטון החוק") מסוכן וזועק לאין ערוך. אי אפשר להתחיל לבקר את בג"ץ מבלי להתייחס למעשהו בתשס"ה: אישור פשע ה"היתנתקות" ("חוק פינוי-פיצוי"). אי אפשר לבקר דילים במינוי שופטים בלי לראות את הדיל העיקרי: מינוי שופטים שיאשרו את חורבן ישובי היהודים. אי אפשר להבין את הנעשה שם בלי להבין את ה"חזון" שמניע אותו: מדינת כל-אזרחיה, מסורסת וחפה מכל ייעוד יהודי.המחבר מציג תיזה כאילו בשחיתות קונבנציונלית עסקינן, או כאילו מדובר בכשל טכני בר-תיקון. לא צריך להיות זכיין פרס נובל לרציונליות כדי להבין שזה לא הענין העיקרי! 8.אם הדברים בכתבה זו נכונים (ואני מודה שלא ידעתי) כי אז מערכת המשפט כולה ( אין כאן תירוץ שזה רק חלק. זה הטופ והעילית שלה !!) חייבת ללכת הביתה ולתת לציבור להקים מערכת חדשה ונקיה.אם שופטים רואים מצב כזה ומסכימים לו - למה שיהיה לי בהם אמון ?? 9.הקונסיליירים בפעולה. 10.עכשיו אני גם למד שבתי המשפט לא רק קיימים לאצולה, אצולת הממון או הייחוס,הם גם מופעלים ע`י אצולה, בנים ובנות של ,,הטובים שבמשפטנים". 11.לאזרח ההמום..דע לך ..זה עוד כלום....הכותב כותב בעדינות מחשש לדיבה ולשון הרע על דברים אמיתיים אך ללא הוכחות גרידא... מרוב...רוע משפטי...ושחיתות.........יש מי שעשוי להתייאש....אך לא! האמינו שהמדינה היא שלנו, ולא של כמה בני קצפת.בני הקצפת הם בדרך כלל חלשים.אין צורך לתת להם לגנוב מאיתנו את המדינה שלנו.אנו זכאים לחיות במדינתנו עליה נלחמו הורינו ...ולא כמקופחים על ידי עורכי דין ושופטים.. 12.אני נכדה של ציר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. וממקימי המדינה....אותי השחיתות זרקה מהארץ! 13.המערכת המשפטית גנבה לעם את המדינה!צריך להחזיר את המדינה לעם! השחיתות הזו היא קטנה לעומת השחיתות הגדולה שחלקה עוד מתחבא - וחלקה גלוי לגמרי.מי שמכם, מושחתים וצבועים, למשול בנו? להחליט בנושאים ערכיים ומהותיים (ועוד כאשר הינכם אפופים בשחיתות)??מי בחרכם - לא העם, כי אם חבריכם המושחתים!אנחנו נשים לזה סוף!kolyehudi.org 14.האינטרנט הוא במה נהדרת לעם להתאחד ולהחזיר לעצמו אט אט את מדינתו.שכבות השחיתות רבות כל כך והיא הסרטן של המדינה שלנו,הממוקמת בסולם העולמי לאחר איטליה בסולם השחיתות. 15.אם מערכת המשפט כזאת מה קורה בשאר המערכות--החינוך המשטרה וכו'? 16.יש להפיץ את הכתבה לכמה שיותר אנשים,לממש מודעות ציבורית ואחר כך נראה איזה כוחות גייסנו. 17.הבעל של השופטת בייניש בעליון נאשם בעבירות מס חמורות (כאמור כספים הנכנסים למשק בית משותף).תחת לנקוט צעדים בנידון בחרה התנועה לאיכות השילטון לתקוף את מי שחשף את הפרשה !!!! 18.למה לא לפתוח בחקירה משטרתית ? 19.אהרון ברק משטה בכולם!!!!"את הג`וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן" אמר בזמנו ברק בכנס בבר אילן, ורק אז קלטתי עם איזה תחמן יש לנו עסק!!. שום דבר לא קורה אצלו במקרה .הוא ממנה ומשבץ את השופטים לדיון בצורה שועלית וערמומית.ברק דאג שדעת הרוב תהיה -תמיד-כמו שהוא חושב. מדובר באוליגרך פולני מקובנה שהשתלט -אבוי- על מדינתנו. האדמו"ר אהרון ברק הרב הראשי האמיתי של המדינה הזו. 20.גנטיקה משפ(ח)טית... DYNASTY or DIE NASTY 21.אנחנו בוחרים את חברי המועדון .אנחנו קובעים את הנהלים ואת הכללים. שכחתם ? אנחנו מנהלים פה את המדינה בשבילכם . 22.ולהלן הצעת הייעול: בצרפת למשל, ישנו מסלול ללימודי משפטים שמסתעף בסופו לכמה מסלולים ובהם יעוץ משפטי, לימודי משפטים כהכנת קרקע למשרות ציבוריות, הסמכה לנוטריון וכו`... לא כל משפטן הוא מיד עורך-דין הרשאי להופיע בפני בית משפט. כדי להיות עורך-דין פלילי, למשל, יש לעבור בתום הלימודים בחינות כניסה להתמחות במשרד עורכי דין. הבחינות קשות מאוד ומספר המקומות נקבע לפי מספר המשרות הפנויות בשוק. למשל, סיימו 4,000 משפטנים וישנם בשוק רק 400 משרות של עריכת דין, יתקבלו רק 400 שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבחינות. אותם 400 יופנו שרירותית להתמחות במשרדים שונים. אין איפה ואיפה, אין השתייכות לאליטות ואין חברים של אבא. 23.רק מרי אזרחי יביא שינוי מהותי. 24.תמיד טענתי שהמערכת המשפטית שלנו היא הגרועה והמושחתת ביותר מכל המערכות במדינה. פשוט: אין שם שום ביקורת, ואין שקיפות. 25.להחזיר את המדינה לעם. השאר מתחלק באחוזים שונים בין התקשורת, האקדמיה, מוסדות התרבות והאמנות, ועכשיו התברר שגם הצבא. המשטר במדינה לא נתון בידי העם. הגיע הזמן שנבין את זה, ונעשה כל שביכולתנו לשנות את המצב: www.kolyehudi.org 26.הפתרון לסוגיה הזאת ולהרבה סוגיות אזרחיות כואבות,היא: יציאת הציבור מאדישותו המרגיזה לנעשה כאן בארץ בכל המישורים: המישור הכלכלי,החברתי,המשפטי והפוליטי. 27.איך מטפלים בשחיתות? קודם כל מוציאים אותה לאור השמש. אח"כ קובעים כללים - בלי יוצאים מן הכלל.ואז מפרידים בין הרשויות: תבוא רשות אחת, ותפקח על השניה. 28.מן הסתם פני הדור כפני שופטים אלה. 29.מי שעושה "עסקת טיעון" עם וייסגלס "שטחים לחמאס תמורת סגירת תיקים",מסוגל לכל פשע שבעולם. 30.מציע פיתרון. למה לא לפנות אל מבקר המדינה? אבל פתאום נזכרתי ש...אופס.מי היה בעצם זה שהתנגד למשוב השופטים?ומי זו בתו? רגע... רגע... האין זו במקרה הרשמת אילונה לינדנשטראוס-אריאלי?ועליה כתוב כך: נולדה בשנת 1967 בישראל.בשנת 1985 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר "חוגים" בחיפה.בשנים 1985-1988 שירתה בצה"ל.בשנת 1995 סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב.בשנים 1995-1996 התמחתה אצל כבוד השופט גרוס בבית המשפט המחוזי בתל אביב,ובמשרד עו"ד. בשנת 1996 הוסמכה כעורכת דין.בשנים 1996-1999 עבדה כעו"ד במשרד עו"ד. בשנים 1999-2002 שימשה כיועצת משפטית במחלקה המשפטית בעירית חיפה. ביולי 2002 מונתה לכהונת רשמת בבתי משפט השלום במחוז הצפון.כלומר, אנחנו בידיים מצויינות ומבקר המדינה שלנו שהוא אדם יעיל ועשוי ללא חת (שהבטיח לנקות את השחיתות כמו אבן משחזת), מיד הולך להתלבש על כל התופעות המתוארות בכתבה. הרי עליו אי אפשר יהיה לעבוד, כי הוא מכיר את השיטה, כמו שאומרים, מהבית. 31.הנהלת עמותת אומ"ץ. תל אביב כתובת דוא"ל: ometz@012.ne.il תמיכה גורפת.אנו מברכים את חברנו עזריאל על מאמרו המאלף שחשף לראשונה בהיקף ובעוצמה בעיה חמורה שעד כה דיברו עליה בחדרי חדרים ומפה לאוזן.פירסום זה ישמש לנו מנוף לתכנית פעולה מיידית כדי להביא להפסקת הנפוטיזם בקרב השופטים ואנשי פרקליטות בכירים. 32.מערכות שלטוניות במדינה מסודרת, נבנות כך שאם מסתננים כמה מושחתים למערכת, יש מי שיתפוס אותם...אצלנו, המערכת המשפטית קיבלה פטור. זו הסיבה שהמערכת מושחתת.אם ירסנו את שגעון-הגדלות של בג"ץ, יפרידו סופית בין הפרקליטות לבתי-המשפט, ידאגו לשקיפות מקסימלית - נזכה למערכת משפטית הגונה. 33.כתוב בגוגל את המלים הבאות - שבתאי עזריאל איכות השלטון. 34.בארה"ב שופט עליון פרש כדי שבנו יהיה פרקליט לבקשתו של לינדון ג`ונסון. אלה כללי מנהל תקין.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני י''ב בתשרי תשע''א
18:21 20.09.10 |
|
7. בייניש : ''הרחוב מזדחל לבין כתלינו''
בתגובה להודעה מספר 6
| |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3956714,00.htmlתגוביות: 1.גוואעלד!! הרחוב מגיע למגדל השן הרקוב. הרחוב...איזה ביטוי מגעיל צבוע ומסריח.ומי את חושבת את עצמך הא? ה"רחוב" הזה - הם הציבור ש 70 אחוז ממנו חושבים שאת ובעלך ושאר השרצים במגדל השן - שקרנים ומושחתים.גועל נפש. 2.הנשיאה המתנשאת. 3.בית המשפט העליון מחלחל לרחוב ואלו פניו. 4.לעליון הזדחלו מאפיונרים שהולבשו גלימות שחורות. 5.והרחוב הזה מגן עליך בשירות צבאי. 6.כבוד השופטת, את משרתת הרחוב במידה ולא הבנת בעבר,כבודך הוא כבוד הרחוב, ומישרתך כמו מישרת כל משרת ציבור של הרחוב בכל זרוע שלטוניתהינה לשרת את הרחוב.מגדל השן נופל.... 7.באמת יש לה החלטות אלימות בזמן האחרון.... http://rotter.net/forum/scoops1/28035.shtml#6 8.אין חוק במדינת ישראל. 9.מקום הדין הוא הרשע.בייניש תדאגי פחות לעושקים בגלימה. כמה חוסר צדק ועוולה גורמים עורכי הדין והשופטים.בפעם הבאה יזרק עלייך מגף ..זכרי את שבועתך לנהוג ללא פניות ו/או משוא פנים. 10.זריקת נעל =3 שנים. אין בכלל עונשים קלים. 11.בייניש לעורכי הדין: אני אישה רעה.אין מה לעשות.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי י''ג בתשרי תשע''א
06:13 21.09.10 |
|
8. לוין:''קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ''ש העליון''
בתגובה להודעה מספר 7
| |
"קבוצת מיעוט שולית השתלטה על ביהמ"ש העליון" בראיון לביטאון "הלשכה" תוקף יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין: "השופטים מכתיבים אג'נדה קיצונית תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות" עדנה אדטו, כתבתנו לענייני משפט "על בית המשפט העליון השתלטה קבוצת מיעוט שולית שאינה מייצגת בערכיה את הרוב ולא רק בשאלת ארץ ישראל אלא גם בנושאים שקשורים למעמד אישי ובנושאים כלכליים וביטחוניים" דברים קשים אלה אומר יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין (ליכוד) בראיון שיופיע בגיליון הקרוב של "הלשכה" ביטאון לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. בראיון שערכו עימו עורכי הדין אשר אקסלרד עודד הכהן חיים שיבי אלי אביר וליאון אמיראס לא מסתיר ח"כ לוין את דעתו על שופטי בית המשפט העליון המייצגים לדעתו "חתך ערכים שהוא במקרה הטוב של קבוצת מיעוט קטנה בחברה הישראלית. תוך שימוש בכוח שהפקדנו בידה מכתיבה קבוצת השופטים אג'נדה קיצונית ועושה זאת תוך טשטוש מוחלט של קו הפרדת הרשויות. התהליך החל עם כבוד השופט ברק לצערנו נמשך עם כבוד הנשיאה בייניש ולצערי בא לידי ביטוי בפסיקות של שופטים דוגמת השופטת פרוקצ'יה ואחרים." "אני יודע שאני אומר דברים קשים - אך מתוך חרדה למערכת המשפט" מדגיש ח"כ לוין. "השופט חשין אמר בעבר שהוא יגדע יד שתורם על ביתו - אך ביתו הוא ביתנו. מערכת המשפט אינה נחלה פרטית של איש. אינני חושב שברק ובייניש חפצים בטובת ישראל פחות משאני חפץ בה אך הם נטלו לעצמם סמכויות שאין להם." ח"כ לוין מוסיף עוד כי "בבית המשפט העליון עלתה והתפתחה אסכולה שהיא בעיני בחלק מן המקרים על גבול הפוסט-ציונות ובחלק אחר עברה את הגבול הזה. "הוא מדגיש בלהט כי "לאורך כל השנים הצדיקו את דרכו של בג"ץ הנותן משקל יתר לזכויות האזרח והמיעוט כביכול. הסבירו לנו כל השנים שפסיקותיהם המלומדות שעולות בחיי אזרחינו ובזכויותינו כאן הן מגן שיעמוד לנו בפני ביקורת בעולם וכולם שם ישמעו את הנעשה ויאמרו אמן. והנה הגיע דו"ח גולדסטון והמגן איננו מגן. חיפשתי בדו"ח את הציטוטים של כבוד השופט ברק. לא מצאתי. אז הגיע הזמן שנפסיק להלקות את עצמנו ודי לתסמונת של הקורבן המאשים את עצמו." לדבריו של ח"כ לוין "אם יש חוסר מוסריות בהתנהגות הישראלית הוא נעוץ אולי בכך שאיפשרנו לילדים בשדרות לחיות תחת מטר טילים במשך שנים. די לנו לנסות לרצות את המוסר העולמי הצבוע." נוסף על אלה יוצא ח"כ לוין גם נגד הליך בחירת השופטים בישראל שהוא לדעתו בעייתי ונטול שקיפות: "מדובר במערכת שמגדלת אנשים במעגל סגור - בצלמה ובדמותה. "ח"כ לוין מציע "מודל של שימוע פומבי לא מחייב בוועדת חוקה ולאחריו תינתן המלצה לא מחייבת לוועדה הבוחרת." דוברת הנהלת בתי המשפט עו"ד איילת פילו מסרה: "אין תגובה." http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTAvMDkvMjE.&pageno=OQ..&entity=QXIwMDkwMQ..&view=ZW50aXR5
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי י''ג בתשרי תשע''א
06:48 21.09.10 |
|
9. ביהמ''ש העליון קורס – הגיע הזמן לפצל אותו
בתגובה להודעה מספר 8
| |
ביהמ"ש העליון קורס – הגיע הזמן לפצל אותו/בן דרור ימיני העומס על השופטים מחייב הפרדה בין ביהמ"ש העליון לביהמ"ש לערעורים. זה גם הזמן להפוך את המוסד המפלגתי לבית משפט חוקתי בית המשפט העליון קורס. ספק אם יש בית משפט גבוה, במדינה דמוקרטית כלשהי, שסובל מעומס כה אדיר. מדובר למעשה בשני בתי משפט: בית משפט לערעורים, ובית דין גבוה לצדק, כערכאה ראשונה ואחרונה. מאז הוקמה המדינה ועד היום היה שינוי מזערי במספר השופטים. העומס, לעומת זאת, עלה באופן דרמטי. מדוע עלה העומס? ראשית, פתיחת זכות העמידה בבג"ץ, שגרמה לעתירות צודקות, אבל גם טרחניות. בית המשפט הפך לא רק להיכל הצדק, אלא גם ללשכת סעד. שנית, במסגרת החלטות משפטיות דוגמת "הלכת פרופים", שבה נקבע שלא הטקסט בחוזה קובע, אלא הפרשנות של השופט, כל טקסט הפך לבסיס לפרשנויות ספקולטיביות. העומס על בתי המשפט הלך וגדל. שלישית, המהפכה החוקתית, שבה "הכל שפיט" ו"כל הארץ משפט". בית המשפט העליון החליט על דעת עצמו, עוד לפני חוקי היסוד, שהוא ממשלת-על. הערכים חשובים יותר מהחוקים. מה שעשתה הלכת פרופים למשפט האזרחי, עשתה המהפכה החוקתית למשפט הציבורי. הכל הפך לפרוץ. נכון שחוק מפורש קבע ששר יתפטר מהממשלה רק לאחר הרשעה, אבל בא בג"ץ, וקבע בעניינם של דרעי ופנחסי, שהחוק לא חשוב. דעת השופטים חשובה יותר החוק קובע שמפלגה או מועמד לכנסת ששוללים את אופיה של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית" - ראויים לפסילה. אבל לעזאזל החוק הכתוב. יש חוק של הכנסת ויש נורמה של "הציבור הנאור". ומבין שניהם, בחרו השופטים בעצמם. עכשיו מתלוננת נשיאת העליון, ביניש, על העומס. היא רוצה בית משפט לערעורים, כדי שהעליון יוכל לעסוק בעניינים עקרוניים. הצדק איתה. ככה אי אפשר להמשיך. יש צורך בערכאת ערעור, בנוסף לצעדים נוספים שיקטינו את העומס, ויש צורך בבית משפט גבוה שיעסוק בעניינים עקרוניים. לבית משפט כזה, בכל מדינה מתוקנת, קוראים בית משפט חוקתי. הגיע הזמן שגם ישראל תהפוך למדינה מתוקנת הוועדה למינוי שופטים בוחרת מועמדים לפי איכותם המקצועית. כך זה לפחות אמור להיות. כמשפטנים, שופטי ישראל בכלל, והעליון בפרט, הם אכן ברמה גבוהה. אלא שאין שום קשר בין מקצוענות שיפוטית ומשפטית ובין שיקול דעת בסוגיות עקרוניות. בדיוק לשם כך יש צורך בערכאה נוספת. ביניש, נחזור ונאמר, צודקת. אלא שאת בית המשפט העליון הנוכחי, שהוא בית משפט מקצועי לעילא, צריך להפוך לבית משפט לערעורים. זו התמחותו. זה תפקידו. לכך ורק לכך הוכשרו שופטיו. אין להם שום יתרון כאשר מדובר בסוגיה פוליטית שנויה במחלוקת. אין בבית המשפט המקצועי לעילא, הקיים היום, קשת הדעות הנדרשת לצורך קבלת הכרעה ראויה. כאשר לבית המשפט מגיעים רק, או כמעט רק, מועמדים עם אג'נדה מסוימת - זה לא בית משפט חוקתי. זה מוסד מפלגתי. אין שום בעיה אם מועצת הרופאים העליונה תהיה מורכבת רק מתומכי ש"ס או מרצ. המקצועיות שלהם קובעת ולא הדעות שלהם. אבל כאשר הרופאים הללו ירצו להכריע בנושאים ציבוריים רגישים ופוליטיים - המקצוענות שלהם לא תעזור יש צורך בפורום אחר קוראים לזה בית משפט לחוקה. ואנשיו מתמנים בהתאם למפתח שיש בו גם ביטוי לזרמים פוליטיים בציבור. כך שאם המחוקקים שלנו אינם אחוזי פחד מהאליטה המשפטית והשיפוטית, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לביצוע התיקון הנדרש: הפרדה בין שני חלקי בית המשפט העליון דהיום. ההרכב הנוכחי ראוי לכהן כבית המשפט הגבוה לערעורים. בג"ץ צריך להפוך לבית המשפט החוקתי, שיעסוק בסוגיות עקרוניות וערכיות, הקשורות להפרדת רשויות, לחוקי יסוד, לשאלות דת ומדינה, ורוב הסוגיות המעסיקות היום את בג"ץ. לפני למעלה מעשור, כאשר הועלתה הצעה להקים בית משפט לחוקה, הפך אהרן ברק ללוביסט של עצמו, ואמר שאת הג'וק הזה צריך להרוג בעודו קטן. הוא הצליח. זה היה ניצחון פירוס. מאז, אמון הציבור רק הולך ויורד. כך שהגיע הזמן להקים לתחייה את הג'וק הזה. זה מה שמקובל במדינות המתוקנות. הגיע הזמן שגם ישראל תהפוך למדינה מתוקנת. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/159/030.html?hp=1&loc=36&tmp=2243 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי י''ג בתשרי תשע''א
07:17 21.09.10 |
|
10. השמאל הקיצוני רוצה חוקה כיוון שזה נזק בלתי הפיך לישראל
בתגובה להודעה מספר 9
| |
יש לפעול לחיסול בג"צ במתכונתו הנוכחית.אך אין לקבע את מדינת ישראל היהודית בשום חוקה.זו היתה עמדתו הברורה והחכמה של בן גוריון,ומאז ועד היום לא השתנה דבר. מדינה בהתהוות,ובמלחמה,שרבע מהאוכלוסיה המתגוררת בקירבה וזוכה לכל הזכויות ללא ביצוע החובות כלפיה היא אוכלוסיית אוייב עויינת השואפת ופועלת לחיסולה ,לא מקבעת את עצמה בשום מסגרת נוקשה של חוקה,ולא מבטיחה זכויות בצורה שתחייב אותה במקרה של מלחמה טוטאלית שאת תוצאותיה מי ישורן. אין לקבע את ישראל בחוקה. יש להמשיך ולזרום עם החוקים הנחקקים על ידי הכנסת. לעומת זאת חובה לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית,ולפצל את משרת היועץ המשפטי לממשלה שאינו אלא מסווה ליד הבוחשת של בג"צ בקרביה של הממשלה,תוך הפרה בוטה של החוק המחייב הפרדת רשויות מוחלטת במשטר דמוקרטי. יש לבטל מיד את החוקים החטופים שייצר ברק אהרון בדרך לא חוקית והפכם ל"חוקה".אין דבר כזה חוקה במדינת ישראל.זו המצאה של ברק את בייניש וחברי הגילדה הפולנית גליצייאנרית שהשתלטה על בית המשפט שלנו. חוקים אלה עברו בכנסת בהרמת יד של 20 30 חברי כנסת.זו לא חוקה,זה לא חוקי,ולא נורמטיבי. חובה לבטל מיידית את חוק כבוד האדם שקיבל 32 קולות מתוך 120 והפך לפתע בדרך פושעת לחוקה כפוייה על המדינה,ולבטל מיד את החוק השני הקובע שלבג"צ תהיה סמכות על לבטל חוקי כנסת. בג"צ אינו מחוקק,אינו ממשלת על,ואין לקומץ הפולנים-גליציינרים האלה שם רשות לבטל חוקים של כנסת ישראל המבטאת את רצון העם,ובה יושבים נבחרי העם ולא החברים שהביאו חברים מאותה מעבדת שיכפול גנטי לכבשי דולי תואמות אהרון ברק השואף לביטול מדינה יהודית לטובת מדינה נוספת לעמים אחרים. אמר פרופ' פוזנר על אהרון ברק שהוא אולי האדם שעבר על החוק הכי הרבה,שהוא אינו אלא שודד ים במסווה של שופט,ושהוא התנהג כנפוליאון שלקח לעצמו את כתר האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו,בהכתירו את עצמו לאפיפיור בדרך אלימה זו. אנו דורשים לקבל את בית משפטנו בחזרה. אנו דורשים הפרדת רשויות מוחלטת. אנו דורשים פיצול מישרת היועץ עכשיו,ועיקור התפקיד מכוחו המנופח,שנופח על ידי אהרון ברק שודד הים.הייעוץ יהיה ייעוץ ולא אילוץ.מה זה ,היועץ ראש ממשלה?בייניש ראש ממשלה?מי בחר בהם בכלל? אנו דורשים ביטול החוקים שעברו במיעוט מצביעים בכנסת והפכו שלא כחוק לחוקה במדינה, שמעולם החליטה שהיא רוצה חוקה. אנו דורשים ביטול החוק שמקנה לבג"צ רשות לבטל חוקים שקבע המחוקק. אנו דורשים לפזר את חבורת השמאל הקיצוני האנרכיסטי שהתיישבה על כסאות בית משפטנו עם גלימותיה. אנו דורשים בחירת שופטים מכל שדרות העם שייצגו את כל דעות הציבור,כמו גם שינוי בשיטת הבחירה של השופטים בישראל. אנו דורשים שגם בישראל ייבחרו השופטים על ידי הממשלות ולא על ידי השופטים עצמם. אין דבר כזה בשום דמוקרטיה בעולם. בכל הדמוקרטיות באירופה וגם בארה"ב ,נבחרים השופטים על ידי הממשלות כמובן. כך נשמר העיקרון של הפרדת הרשויות,ושל ייצוג הולם למיגוון הדעות המתקיים בציבור. אנו דורשים שבבית המשפט העליון של מדינת היהודים יישבו שופטים ציוניים,אוהבי ישראל והעם, שידאגו ליישם את חוקי המשפט העברי המדהים, במקום את חוקי הטורקים והאנגלים אותם אימצו הפולנים בבג"צ,תוך רמיסת מורשת ישראל בבוז ובלעג מתנכר. אנו נחזיר לידינו הציוניות יהודיות את בית משפטנו,ולא יעזור דבר לבייניש או לאהרון ברק שמתחמנים את העם בדרכי מירמה לא דמוקרטיות. דבר מזה לא יישאר. כדאי להם להתרגל לכך. סוף דבר הכל נשמע,כפי שכתב שלמה המלך ששפע חוכמה ודעת. האמת התגלתה,ובעזרתה יפעלו האנשים החזקים שיש לציבור היהודי בישראל, הנלחמים להשיב את מדינתנו החטופה לידינו. כל הכבוד ליריב לוין. הוא בהחלט יוכל להיות ראש ממשלה בעתיד. הוא עשוי מהחומר הנדרש למנהיגות אמיצה ונחושה, כמו גם חכמה. יש לו הכוח הנפשי,השכל הדרוש,וההתמדה המשולבת בעמדה אידיאולוגית נחרצת ויהודית. בדימיוני אני רואה כיצד יכול שילוב כוחות של לוין יריב וליברמן לחבור וליצור הנהגה עם אופי לאומי מהסוג שהעם זקוק וחפץ בו. די לליקוק של ביבי ברק פרס ודומיהם. די לזחילות של ה"מנהיגים" הישראליים. די לחשש מהאומות. אין לנו מה לפחד ואין שום סיבה שנזחל במקום ללכת זקופים. שבענו מזה עד להקיא וזה לא נתן לנו שום נקודת יתרון אחת.להיפך.הפכנו לאסקופה נדרסת.מי שלא מכבד את עצמו מדוע שאחרים יכבדו אותו? הגדיל להופכנו לאסקופה ביבי נתניהו שישב מול אובמה ופכר אצבעות כשפניו חיוורים כסיד.אוי לבושה.הקפיא אותנו כמו שאיש לא הקפיא האיש הטיפש הזה.הוא חכם רק כשנדרשים דיבורים.במעשים הוא חלש מאד.אין לו את זה! יש לומר את האמת ואת כולה.כפי שעשה צ'רצ'יל כשגייס את עמו לנצחון על האוייב הנאצי. הוא אמר:"אני יכול להבטיח לכם רק דם יזע ודמעות עד לנצחון".כך הוא גייס את היכולת המופלאה של האדם להתגבר על כוח עצום ועודף. אנו רוצים נצחון על אויבינו מבית ומחוץ. נדביר את הגייס החמישי החי ופועל על חשבוננו ובמוסדותנו ומזיק ללאום ולבטחון האזרחים היהודיים.החוק הישראלי חייב להתייחס לסכנה הזו כפי שמתייחס החוק האמריקני הנוקשה. נתחיל במהפיכה בבית המשפט שאחרי ביצועה נוכל להתחיל להילחם כמו שצריך בשואפים להחריבנו. צה"ל ישתחרר מעורך דין על כל כתף של חייל,ומדינת ישראל תזקוף את גבה הכואב מהכיפוף המשפיל והמיותר שהפולנים-גליציינרים בבג"צ ייצרו. ליה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ד בתשרי תשע''א
06:38 22.09.10 |
|
11. חוק האדם הפאשיסט וחרותו,והחוק לחופש העיסוק בטרור
בתגובה להודעה מספר 10
| |
תגובית: הדברים שלהלן מתייחסים למאמרו של בן דרור ימיני "בית המשפט העליון קורס" מיום 21.9.10. מקומו של מאמר מן הסוג הזה הוא בבלוג כדי שהצנזורע דורנר, מהמועצה של הקומיסרים, לא תוכל למחוק תגובות מן הסוג כדלהלן: ראשי תיבות לבג"ץ הוא בית משפט גבוה לצדק ולאו בית דין. ניתוח הדברים שלך הוא נכון, אבל לוקה בעיקר ועוסק בתפל. עיקר המהפכה של אהרון ברק היא הפיכתה של מדינת ישראל היהודית לדמוקרטית בהגדרתה, וכל עוד תתעקש לדבוק בעיקר העיקרים של אהרון ברק, קרי מדינה יהודית ודמוקרטית אמרת אך אמרת כלום. סילוקם של שני חוקי היסוד הנוראיים : האדם הפאשיסט וחירותו וחופש העיסוק בטרור ומחיקתם מרשומות המדינה תוביל לקץ מהפכת 1992. מה שאתה מציע, ולא מסוגל להבין הוא שאהרון ברק לעולם לא יפקיד את סמכויות המהפיכה בידיהם של שופטים ימניים, שפירושו מתן ייצוג רחב של כל הפלגים באוכלוסיה. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1645 354 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ששי ט''ז בתשרי תשע''א
23:54 23.09.10 |
|
12. יריב לוין יוזם חקיקה ופועל לחיסולו של בג''ץ במתכונתו זו
בתגובה להודעה מספר 11
| |
יריב לוין יוזם חקיקה עניפה בנושאים שונים ומוזנחים שאיפשרו את זחילת אירגוני הקרן לישראל החדשה לעמדות מפתח ופעילות חתרנית בכל שטח בחיי המדינה והעם על מנת לחסל את המדינה היהודית ולהופכה למדינת כל אזרחיה.חקיקה נדרשת בנושא פעילות האירגונים הלא ממשלתיים המזיקים לישראל בצורה הרסנית בכל הרמות והאספקטים. חקיקה לצורך מהפיכה בנושא חטיפת בית משפטנו העליון על ידי גילדה של יוצאי פולין וליטא בלבד, שבוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר,ומייצגים רק את עצמם ואת האג'נדה הקיצונית שמאלנית של יוצרם אהרון ברק.יוצרם במובן של משבט כבשי הדולי האחידות הפועות כולן כמקהלת שמאל קיצוני שאינה מייצגת לא את האינטרסים הלאומיים שלנו,לא את זכותה של מדינה יהודית להתקיים,ולא את הצורך שקיומה של מדינה יהודית יגבר על כל שיקול אחר.חבורת כבשי דולי ששינאתה למשפט העברי המפותח והמדהים עוברת כל גבול,ואהבתה למשפט הטורקי והאנגלי מעידה על תלישות ממקורותינו,מורשתנו היהודית,ויהודיותנו בכלל.כך אכן חווה העם בציון את חטיפת בית משפטו על ידי חבורה זו,כחטיפה עויינת אנטי ציונית ואנטי יהודית של קבוצה שאין לה שום לגיטימיות בציבור היהודי הלאומי והציוני. מי שרואה את רשת העכביש שטוו אנשים אלה על ידי הברגת קרוביהם ובני משפחתם וחבריהם לעמדות שליטה בכל תחומי החיים עומד בפה פעור כיצד מעיזים אנשים אלה לטעון לטוהר מידות כלשהו כאשר אלה הם מעשיהם. יריב לוין פועל בתחום החקיקה על מנת לחסל תופעות לא חוקיות ולא מקובלות כאלה. אין ספק שמה שנקרא "בג"ץ" במדינת ישראל ,הוא תופעה ייחודית כלל עולמית כפי שציין פרופ' פוזנר,שלא היתה יכולה להתהוות בשום מדינה דמוקרטית באמת בעולם.זהו חיסול מוחלט של עקרון הפרדת הרשויות במשטר הדמוקרטי.זה גם ביטול הדמוקרטיה בפועל. בכל המדינות הדמוקרטיות בוחר השלטון את השופטים,ולא השופטים הם הבוחרים את עצמם ואת חבריהם.מה זה? מועדון חברים פרטי של מישהו?רק יוצאי פולין וליטא נבחרים? כך נוצרה תופעה חריגה בנוף ,מוסד מוזר ולא חוקי,כולו חד גוני,כולו חד צלילי וחד ממדי,צר אופקים ובעל תפיסת עולם שאינה מקובלת על הציבור הרחב כלל וכלל וצריך לומר אף מקוממת את הציבור הציוני היהודי הרחב בישראל,שמייצר החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים יהודיים במדינה היחידה בעולם שהיא ביתם הלאומי של היהודים. בית המשפט שלנו נחטף על ידי קבוצת אנשים שרוממו עצמם לדרגת קיסרים של ממש וניכסו לעצמם את תפקיד ממשלת העל באמצעות הפעלת זרועות תמנון ארוכות שבוחשות בכל מוסדות המדינה וקרבי הממשלה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה שהוא בשר מבשרם של חוטפי בית המשפט ומשתייך אף הוא לקליקה הזאת.לכן נעמדו שופטי הבג"ץ על רגליהם האחוריות בהיסטריה שאין דומה לה,והתעקשו על כך שהם יקבעו מי יהיה היועץ המשפטי הבא בישראל.זו חוצפה! יש לתקן את המצב הזה ויש לערוך שינוי יסודי.יש לבטל מיידית את שני חוקי היסוד שאהרון ברק הפך בצורה לא לגיטימית לכביכול חוקה. על חוקים אלה הצביעו בסך הכל 32 חברי כנסת ואי אפשר להופכם לפתע לחוקה, כי לחונטה הפולנית מתחשק. יש לבטל את כל פעילותו ההרסנית של אהרון ברק ולבטל את המציאות שייצר ברק לפיה בית המשפט הפך למחוקק על,כמו גם נטל לעצמו רשות שאינה מוענקת לו בדמוקרטיה לבטל חוקים שמחוקק המחוקק.תפקיד בית המשפט הוא לשפוט על פי החוקים שמחוקקת הכנסת,ולא לייצר חוקים משלו.הוא רק שופט ותו לא! זוהי אנרכיה וכוחנות שלא תאומן,תוך ציפצוף על חובת הפרדת הרשויות הקיימת בשיטה הדמוקרטית. בג"ץ הפך עצמו לשלטון על ,ואיבד לחלוטין את הקשר עם המציאות בה אנשיו אינם נבחרי הציבור,אינם מייצגי הציבור,ואינם אמונים בשום דרך על הנהגת המדינה. להלן לקט מחוקים חשובים בהם עוסק לוין: 1.הצעת חוק איסור הטלת חרם, התש"ע–2010 6.7.2010 חוק זה מטרתו להגן על מדינת ישראל בכלל ועל אזרחיה בפרט מפני חרמות אקדמיים, כלכליים ואחרים, המוטלים על המדינה, אזרחיה ותאגידים בה מחמת הקשר שלהם למדינת ישראל. בארה"ב קיים חוק דומה המגן על ידידותיה מפני חרם של צד שלישי, כאשר הנחת היסוד היא שאזרח או תושב המדינה לא יקרא להטלת חרם על ארצו שלו או על בעלות בריתה. הנחה זו הופרכה ככל שהדברים אמורים באזרחי ותושבי ישראל. אם ארה"ב מגינה בחוק על ידידותיה, קל וחומר שלישראל קיימת החובה והזכות להגן בחוק עליה ועל אזרחיה. למאמר המלא...(עמוד 2). 2.הצעת חוק הפסקת תשלום שכר, גמלה ותשלומים אחרים לחבר הכנסת ולחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010 5.7.2010 מטרת הצעת החוק היא להפסיק העברת שכר, גמלה ותשלומים אחרים מאוצר המדינה לחבר כנסת מכהן או לחבר הכנסת לשעבר שדרוש לחקירה או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה חמורה שבוצעה בעת כהונתו בכנסת, והוא אינו מתייצב לחקירה או למשפט או לריצוי העונש, לפי העניין. נכון להיום, חברי כנסת שנדרשים לחקירה או שהוגש נגדם כתב אישום בגין עבירות מעין אלה, אף שבוצעו במהלך כהונתם, ואינם מתייצבים לחקירה או למשפט, יכולים ברוב המקרים, להמשיך וליהנות מתשלומי שכר ותשלומים אחרים מהכנסת. למאמר המלא...(עמוד 2). 3.הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (מתן זכות תגובה), התש"ע–2010 12.5.2010 מזה שנים מתנהל במדינות רבות שיח אקדמי ופוליטי ער על היבטים שונים של התערבות חקיקתית בתחום התקשורת. ברקע כמה מהדיונים הללו עומדת שאלה מהותית: מהו, בעצם, חופש הביטוי, ויותר מכך – למי הוא שייך. האם על חירות הביטוי, וביטויה המובהק ביותר, חופש העיתונות, להיות מופקדת בהכרח רק בידיהם של מוציאים לאור ועורכים, או שגם לגורמים אחרים בציבור יש מניית יסוד בעיקרון הדמוקרטי הזה? מה קורה כאשר חופש הביטוי מתנגש בחירויות יסוד אחרות? והאם למדינה יש סמכות להתערב כאשר נדמה שהתקשורת אינה ממלאה את תפקידה החברתי כראוי? למאמר המלא... (עמוד 4). 4.הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הפצת שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית במזרח התיכון), התש"ע–2010 12.5.2010 במציאות המזרח תיכונית החדשה, משודרים עשרות ערוצי טלוויזיה שמקורם במדינות ערב, לרחבי המזרח התיכון. משידורים אלה נעדר באופן בולט כל שידור שמקורו בישראל. חלק מהדיאלוג המתחייב, הן בין מדינת ישראל לבין הציבור הערבי במזרח התיכון והן בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בתוך גבולות המדינה, הם שידורים בשפה הערבית. למאמר המלא...(עמוד 4). 5.הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – העברת כספים בתוך סעיף תקציב), התש"ע–2010 17.3.2010 תקציב המדינה מהווה את הכלי העיקרי ליישום מדיניות הממשלה הנבחרת, כאשר קביעתו של תקציב כאמור וחלוקתו בין המשרדים משקפת את סדר עדיפויותיה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה. על אף האמור לעיל, השימוש הנוכחי של משרדי הממשלה בתקציב אינו מבטא במידה המיטבית את סדרי העדיפויות של הממשלה הנבחרת כי אם אלה של הממשלות שקדמו לה. הסיבה המרכזית לבעייתיות בשימוש בתקציב המשרד לשם קידום מטרות ציבוריות נעוצה בעיקר בכך שכל העברת כספים מסעיף תקציב אחד למשנהו טעונה אישור בפועל של משרד האוצר, גם מקום בו אין מדובר בחריגה ממסגרת התקציב המשרדי הכולל. מצב זה יוצר סרבול ביכולת הביצוע של הממשלה, מסרבל את המדיניות ומונע גמישות ודינמיות הנדרשות פעמים רבות מממשלה כזרוע המבצעת. הדבר גם מקשה על הציבור לבחון ביעילות את מידת השגת יעדי המשרדים השונים. למאמר המלא...(עמוד 5). 6.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הליכי מינוי שופט לכהונה בפועל), התש"ע–2010 9.3.2010 מטרת חוק זה היא לבטל את האפשרות למנות שופט בית משפט מחוזי לכהונה בפועל (זמנית) בבית המשפט העליון. חוק בתי המשפט , התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), קובע כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים למנות שופט לכהונה בפועל (כהונה זמנית); מינוי זה, בניגוד למינוי של קבע, אינו טעון אישור הועדה לבחירת שופטים. למאמר המלא...(עמוד 5). 7. הצעת חוק חיפוש חפצים וחומרים מסוכנים אצל תלמידים במוסד חינוך, התש"ע–2010 2.3.2010 בשנים האחרונות חזינו בתופעות קשות של שימוש בנשק קר ובסמים בידי תלמידי בתי ספר, לעתים אף בשטח בית הספר עצמו. כדי להגן על שלומם וביטחונם של התלמידים, מוצע לקבוע כי מנהל מוסד חינוך יהיה רשאי למנות ממונה על שלום התלמידים. במטרה למנוע החדרת חפצים מסוכנים למוסד החינוך, כדוגמת סכין, אולר, אגרופן, או כל חפץ אחר שיש בשימוש בו כדי לפגוע בגופם של תלמידים, וכן משקה אלכוהולי, סם מסוכן או כימיקל מסוכן אחר, יהיה רשאי הממונה לערוך חיפוש בתיקו ובחפציו של תלמיד בשטח מוסד החינוך או בכניסה אליו. על הממונה יהיה להקפיד כי חיפוש כאמור ייעשה, ככל שניתן, באופן שלא יפגע בפרטיותו ובכבודו של התלמיד. למאמר המלא...(עמוד 6). 8.הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע–2010 15.2.2010 מטרת חוק זה הינה לאפשר הוצאת צווים אשר יאסרו או יגבילו את התנועה בדרכים, על מנת להבטיח שמירה נאותה על ביטחונם של העושים שימוש בדרכים אלה ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן. מאז ראשית ימי הציונות ביצעו ארגוני הטרור פעולות טרור בדרכים, אשר כוונו כנגד שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרכים. בד בבד, ניצלו פעילי ארגוני הטרור את חופש התנועה שניתן בדרכים שונות, על מנת להגיע באמצעותן ליישובים הסמוכים לאותן דרכים ולפגוע באנשים המתגוררים שם או הנמצאים בקרבת אותן דרכים. למאמר המלא...(עמוד 6). 9.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק) 2.2.2010
מטרתה של הצעת חוק-יסוד זו להסדיר את הביקורת השיפוטית על חוקיות חוקים, ובכך לשים קץ למצב שבו מכריז בית המשפט על בטלות חוקי הכנסת, כאשר הדבר נתפש כעימות בין הרשות השופטת לבית הרשות המחוקקת. למאמר המלא...(עמוד 7). הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - מינוי רשם), התש"ע-2010 1.2.2010
מטרת חוק זה הינה לתקן את הליכי מינויים של רשמים, באופן שמינויים יעשה, בדומה למינויים של שופטים, על ידי הוועדה לבחירת שופטים. תפקידם של הרשמים בבתי המשפט הינו תפקיד הנושא אופי שיפוטי מלא. יתרה מכך, לרשמים בבתי המשפט הוקנו סמכויות רבות ורחבות, אשר יש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש, ולעיתים אף השפעה מכרעת, על תוצאתו של ההליך המשפטי כולו. בין תפקידים אלה ניתן למנות מתן פסק דין בהיעדר הגנה (ס' 86 לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984), מתן פסק דין מוסכם וקביעת הוצאות בפסק דין כזה (ס' 87 לחוק האמור), מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש (ס' 88 לחוק האמור) ומתן צו עיקול זמני (ס' 98 לחוק האמור). למאמר המלא...(עמוד 7) הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק) 26.1.2010
רשויות מדינה שונות המופקדות על ביטחון המדינה ואזרחיה אינן רק בעלות הידע הגדול ביותר בעניינים אלו אלא גם נושאות באחריות הישירה לתוצאות פעולותיהם. ההחלטות של רשויות אלו נובעות מהידע הרב שהצטבר אצלם ומושפעות מהידיעה שבעקבות החלטה לא נכונה הן יתנו את הדין. עקב כך, רשויות אלו ישאפו לבטחון המדינה ואזרחיה ולצמצום סכנות הפגיעה באזרחי המדינה. למאמר המלא...(עמוד 7). 10.הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – החלת החוק על אזור יהודה ושומרון), התש"ע–2010 12.1.2010 מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון עומד זה שנים רבות בפני ניסיונות של ממשלות ישראל למנוע את התרחבותו עד כדי חיסולו. בניגוד לכללי הבניה ברחבי הארץ, כל בניה או הרחבה ביהודה ושומרון דורשת את אישורו של שר הביטחון, שחותם על פי שיקוליו ולא על פי קריטריונים ברורים. מצב זה הביא אותנו לאחרונה לכך ששר הביטחון מונע כל סוג של בניה ביהודה ושומרון, גם אם היא לצורך הגידול הטבעי. צווי ההקפאה שהוצאו לאחרונה הביאו למצב אבסורדי בו מונעים פקחים מטעמו של שר הביטחון בניה שאושרה כחוק. למאמר המלא... (עמוד 8). 11. הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון – סמכות לשינוי התוספת לחוק), התש"ע–2010 12.1.2010 חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בנוסחו הקיים, מסמיך את שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספות לחוק ולכלול עניינים נוספים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. מוצע כי לצורך הפעלת סמכות השר, יידרש השר להתייעצות בלבד, עם נשיא בית המשפט העליון, וכן לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; זאת, מאחר ששינוי התוספות הוא עניין של מדיניות אשר ראוי כי יהיה מסור להחלטת השר ולאישור הכנסת תוך התייעצות בלבד עם נשיא בית המשפט העליון. למאמר המלא...(עמוד 8). 12.הצעת חוק המקרקעין (תיקון – הגבלה על העברת זכויות במקרקעין לזרים), התש"ע–2010 12.1.2010 רובן המכריע של הקרקעות במדינת ישראל נוהל על ידי מנהל מקרקעי ישראל ללא קבלת זכות בעלות אלא חכירה בלבד, ואילו הבעלות על הקרקע נשארה בידי מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל. על פי תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, המכונה "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל", שהתקבל בכנסת השמונה עשרה, יופרטו קרקעות רבות ויועברו לבעלות פרטית מלאה. קיים חשש כי קרקעות המדינה יועברו לגורמים זרים ובכללם לגורמים עוינים. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל לא יועברו זכויות במקרקעין ולא יסכים המינהל להעברת זכויות במקרקעין לזרים, אלא לאחר קבלת אישור יושב ראש המועצה שהוא שר הבינוי והשיכון, ולאחר קבלת חוות דעת של ועדת משנה. למאמר המלא... (עמוד 8). 13.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009 31.12.2009 הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. גיוון הרכב בית המשפט העליון יאפשר גם תוספת של שופטים בעלי מומחיות בתחומים שונים, ויתרום למקצועיותו של בית המשפט ולהתמקצעותו בקשת רחבה של תחומים משפטיים המובאים בפניו. למאמר המלא...(עמוד 8). 14.הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (תחולת המשפט בערים, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות), התש"ע–2009 29.12.2009 הצעה זו מבקשת להחיל את החוק הישראלי על הישובים היהודיים ביהודה ושומרון ותושביהם ואין בה כדי לספח את כל יהודה ושומרון למדינת ישראל. הצעת חוק זו אינה פוגעת בעיקרון הטריטוריאליות המקובל בתפיסות משפטיות מודרניות, הקובע כי אנשים החיים בשטח מסוים יהיו כפופים לאותה מערכת חוקים. זאת בשל השינוי החוקי שחל באזור עם הקמת הרשות הפלשתינאית והכפפת רוב ככל הערבים הפלשתינאים למערכת חוקים אחרת. המצב החדש קיבל את ביטויו בתיקון לחוק ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום – בשנת 1995. למאמר המלא...(עמוד 8). 15.הצעת חוק-יסוד: מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי 9.12.2009 שאלת היחס בין מרכיבי המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" הביאה למחלוקות קשות בפסיקה ובספרות המשפטית, כאשר לא אחת רוקן המונח "מדינה יהודית" מתוכנו, משל היה סרח עודף למונת "מדינה דמוקרטית". לפיכך, מוצע לשנות את המונח מ"מדינה יהודית ודמוקרטית" ל"מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי" על מנת להבהיר ולהדגיש, מחד גיסא, את מרכזיותה של הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומאידך גיסא, את משטרה הדמוקרטי של המדינה. למאמר המלא...(עמוד 9). 16.הצעת חוק חופש המידע (תיקון - חובת ניהול פרוטוקול), התשס"ט - 2009 30.11.2009 יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) וח"כ רונית תירוש (קדימה) הגישו היום תיקון להצעת חוק חופש המידע, על פיו בכל ישיבה המתנהלת ברשות ציבורית יירשם פרוטוקול. הצעת החוק הינה פרי יוזמה משותפת לחברי הכנסת ולתנועה לחופש המידע. למאמר המלא...(עמוד 9). 17.הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - תקופת התמחות), התש"ע – 2009 11.10.2009 הצעת חוק זו באה להאריך את תקופת ההתמחות הדרושה לצורך קבלת רישיון עריכת דין. זאת, על מנת לשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין המוסמכים, ולהתאים את תנאי ההכשרה במקצוע עריכת הדין לדרישות המקצוע ולאחריות הציבורית הגלומה בעיסוק בו. למאמר המלא...(עמוד 9). 18.הצעת חוק שפות רשמיות, התשס"ט–2009 18.10.2009 הצעת חוק זו מטרתה לקבוע את השפות הרשמיות של מדינת ישראל, בהן יעשו שימוש מוסדות המדינה ונציגיה... למאמר המלא... (עמוד 10 ). 19.הצעת חוק תנאי כליאה של אסירים נדרשים 24.9.2009 מטרת החוק המוצע היא לתת בידי המדינה מנוף לחץ על ארגוני הטרור כדי לאלצם לקדם במהירות רבה יותר עסקאות לשחרור חיילים ואזרחים ישראלים חטופים... למאמר המלא...(עמוד 10). 20.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התש"ע–2009 16.11.2009 הצעת חוק זו מטרתה כפולה: האחת - הגברה משמעותית של הייצוגיות ומגוון הדעות בבית המשפט העליון. השניה - הקלה על העומס המוטל על שופטי בית המשפט תוך צמצום הפיגור בשמיעת התיקים ובקבלת ההכרעה בהם. החוק המוצע נועד לאפשר גיוון של ממש בהרכבו של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מהרכב אנושי חד גוני, ומהיעדר שיקוף הולם של מגוון הזרמים בחברה הישראלית. צורך זה מתחדד נוכח נטייתו הגוברת של בית המשפט העליון לעסוק בסוגיות שבמדיניות ובהשקפת עולם. הגדלת מספר השופטים תאפשר את מינויים של שופטים בעלי רקע ועמדות מגוונים באופן שיבטא נאמנה את השקפות העולם השונות הרווחות בציבור הישראלי. למאמר המלא...(עמוד 10). 21.הצעת חוק חופש המידע (תיקון – יישום שקיפות המידע לטובת הציבור), התשס"ט–2009 18.10.2009 חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, נחקק בשנת 1998, ונתלו בו תקוות שיביא ל"מהפכת שקיפות" במערכת היחסים שבין הרשויות הציבוריות לאזרח. קרוב לעשר שנים מאוחר יותר, תקווה זו נכזבה. מנגנונים בירוקרטים ופטורים מהותיים שהוכנסו לחוק במטרה למנוע ניצולו לרעה, מנוצלים על-ידי רשויות ציבוריות כדי לעקרו מתוכן. החוק לא הוכיח עצמו ככלי שימושי לאזרח או לארגונים לשינוי חברתי, ועל כן תדירות השימוש בו היא מן הנמוכות במערב. מבקשי מידע נתונים לחסדיהם של ממונים ברשויות ללא כל ערכאת ערעור, זולת בית המשפט המנהלי שפניה אליו כרוכה בהוצאות נכבדות. מטרת חוק זה היא ליתן מענה לפגמים שנתגלו במשך שנות הפעלתו של החוק במטרה לקדם באופן משמעותי את "מהפכת השקיפות" שהמחוקק ייחל לה עם חקיקת החוק המקורי. למאמר המלא...(עמוד 11). 22.הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מינוי שופט לבית המשפט העליון), התשס"ט–2009 18.10.2009 מטרת הצעת חוק זו היא למנוע מצב של שיתוק ממושך בעבודת הועדה לבחירת שופטים, בשל חילוקי דעות בין חבריה... למאמר המלא...(עמוד 11). 23.הצעת חוק הממשלה (תיקון – שמירה על קדושת ירושלים), התשס"ט–2009 18.10.2009 בחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל ניתן מעמד מיוחד לירושלים כבירת ישראל וכעיר עם צביון מיוחד של קדושה לשלוש הדתות: יהדות, אסלאם ונצרות... למאמר המלא... (עמוד 11). 24.הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים) 18.10.2009 מטרת הצעה זו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, להרכב אשר יאזן באופן נכון בין היקף הנציגות של הרשות השופטת, לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת... למאמר המלא... (עמוד 11). 25.הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – חוק האזרחות והכניסה לישראל) 18.10.2009 הצעה זו מעגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 7052/03 עדאלה נגד שר הפנים (להלן – פסק הדין), שנפסק בדעת רוב... למאמר המלא...(עמוד 11). 26.הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – הגבלות על אזרחות, רישיון לישיבה בישראל והיתר לשהייה בישראל), התשס"ט–2009 18.10.2009 חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 (להלן – החוק העיקרי) קובע תנאים למתן אזרחות, רישיון לישיבה בישראל ואישור לשהייה בישראל... למאמר המלא... (עמוד 11). 27.הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חופשת הקיץ), התש"ע–2009 5.11.2009 במערכת החינוך נהוג לקיים חופשת קיץ בת 60 ימים בחודשים יולי אוגוסט. למאמר המלא...(עמוד 12). 28.הצעת חוק רשות הר הזיתים, התש"ע–2009 29.12.2009 הר הזיתים הוא בית הקברות היהודי הקדום בעולם. הוא אתר לאומי של עם ישראל מימי בית ראשון ומהווה מקום קדוש לעם היהודי בנוסף על היותו אתר היסטורי ראשון במעלה בחשיבותו לעם ישראל. בנוסף, הר הזיתים הוא המאוזוליאום הלאומי של עם ישראל ויש להעניק לו מעמד מיוחד כדי לשקם אותו, ולתאם בין פעולות הגופים הרבים והשונים המעורבים או שראוי יהיה שיהיו מעורבים בשיקום ופיתוח הר הזיתים. בהעדר גוף כזה אין מי ששומר על ההר, מונע בניה בלתי חוקית בשטחו, וחילול ופגיעה במצבות ובשטחי הקבורה. רשות ציבורית משותפת תאפשר ביצוע כל הפעולות הללו. למאמר המלא... (עמוד 12). 29.הצעת חוק פיצוי נפגעי התליית הבנייה ביהודה ושומרון, התש"ע–2010 21.1.2010 מטרת הצעת החוק היא להעניק פיצויים הולמים לאזרחים, לרשויות ולמועצות המקומיות והאזוריות שנפגעו כתוצאה מהחלטת הקבינט על השעיית הבנייה ביהודה ושומרון שנתקבלה ביום 25.11.09. על פי החלטת הקבינט שיושמה בצו אלוף הפיקוד: "היתרים שניתנו ערב קבלת ההחלטה מותלים בזאת ואין לבצע כל פעילות בנייה לרבות הכשרות קרקע ותשתית". קביעה זו הביאה לפגיעה חמורה בזכויות הפרט והקניין של אזרחי המדינה שרכשו על פי חוק וכדין קרקעות ביהודה ושומרון ואף שילמו למדינה את האגרות הנדרשות והסתמכו על המצב שהיה קיים באותה עת. בנוסף, החלטת הקבינט פוגעת ברשויות ביהודה ושומרון המפסידות הון עתק לאור הפגיעה בתשתיות, פגיעה בתשלומי הארנונה וכדומה. למאמר המלא...(עמוד 12). 30.הצעת חוק להנצחת ההיסטוריה והמורשת של יהדות ארצות האסלאם, התש"ע–2010 26.1.2010 הצעת החוק באה, בהמשך להצעת החוק לפיצויים לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב, לתקן עוול לאומי ובינלאומי בנושא הכאוב והמכריע של הפליטים היהודים מארצות האסלאם באופן יסודי ומעשי; הקונגרס האמריקאי השכיל לתקן את העוול באפריל 2008 כאשר הטיל על נשיא ארה"ב לדרוש מודעות לנושא ולהעלות אותו כל עת שעולה נושא הפליטים הפלשתינאים במסגרת המשא ומתן לשלום באזור; עכשיו הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיטול חלק במשימה. למאמר המלא... (עמוד 13). 31.הצעת חוק אחדות הצבא, התש"ע–2009 21.1.2010 הפעלת צה"ל לפיזור הפגנות בתחומי הקו הירוק ולמשימות פינוי אזרחים ישראלים ורכושם בתקופת ההתנתקות מחבל עזה וצפון השומרון הביאה את צה"ל אל לב הסכסוך הפוליטי של המדינה. חיילים מצאו עצמם קרועים בין מצוות רבותיהם ופקודת מפקדיהם. אלפי אזרחים ראו בצה"ל – לב הקונצנזוס הישראלי – צבא גירוש. למאמר המלא...(עמוד 13). 32. הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התש"ע–2010 9.2.2010 מטרתו של חוק זה הינה הגברת השקיפות ותיקון לקונות בחקיקה בכל הנוגע למימונה של פעילות פוליטית בישראל על ידי ישויות מדיניות זרות. כיום, חובת הדיווח על קבלת כספים מישות מדינית זרה מוטלת על עמותות בלבד, וזאת על אף שרבים מהגופים העוסקים בפעילות פוליטית אינם רשומים כעמותות; גם חובה מצומצמת זו ניתנת לעקיפה על ידי העברת הכספים דרך צד ג', או על ידי השהיית הדיווח באופן שהופך אותו ללא רלוונטי. לקונה נוספת נמצאת בהעדר חובת דיווח על התמיכה בפרסומים שמוציא הגוף הנתמך או בפעילויות בהן הוא משתתף. למאמר המלא...(עמוד 13). 33.הצעת חוק הממשלה (תיקון – פרסום פרוטוקול ועדת שרים לענייני חקיקה), התש"ע–2010 2.3.2010 כמידי שבוע מתכנסת ועדת שרים לענייני חקיקה לדון בהצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת, אשר עולות לאחר מכן לדיון בקריאה טרומית והצבעה בכנסת. החלטת ועדת השרים בנוגע לתמיכתה או אי תמיכתה בהצעות החוק, נמסרת לחברי הכנסת בצורה לאקונית בלבד, ללא כל פירוט של השיקולים שעלו בדיון וללא פירוט עמדת משרדי הממשלה ועמדת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים. למאמר המלא...(עמוד 13). 34.הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות), התש"ע–2010 17.3.2010 מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה להסדיר בעיות שהתעוררו בקרב חקלאי גוש קטיף לאחר פינוים ממשקיהם במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, (להלן – החוק), הן בשל שינוי נסיבות שחל מיום חקיקת החוק ועד היום, והן בשל אי-הסדרת נושאים מסוימים במסגרת החוק, שבלעדיהם לא ניתן להשיב את מצבם של חקלאי גוש קטיף למצב שהיו בו עובר לפני יישום תוכנית ההתנתקות – ולאפשר בכך קיום בכבוד לחקלאים המפונים. למאמר המלא... הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי מתוקן לעסקים ולשכירים), התש"ע–2010 16.6.2010 למאמר המלא...(עמוד 14). הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי מתוקן לעסקים ולשכירים), התש"ע–2010 24.6.2010
על פי ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (להלן – ועדת החקירה) ועל פי המצב בשטח, עד היום, כמעט חמש שנים מאז ביצוע הפינוי במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005 (להלן – החוק), ממשלות ישראל לא מימשו את מדיניותן המוצהרת והנדרשת ולא הביאו לשיקומם של מרבית המפונים ובתוכם בעלי העסקים. למאמר המלא...(עמוד 14). http://www.yarivlevin.org.il/lawmaking.php?page=11
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ט''ז בתשרי תשע''א
08:02 24.09.10 |
|
13. בשל חשש של איש מפד''ל הועבר חוק יסוד כבוד האדם
בתגובה להודעה מספר 12
| |
בכנסת הקודמת, הכנסת ה-13, אירע משהו יוצא דופן. ועדת החוקה בראשות ח"כ דדי צוקר הכניסה שינוי מהותי בשני חוקי היסוד שחוללו מהפיכה חוקתית בכנסת ה-12: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לסעיף 1 בשניהם הוכנסה הגדרה מרחיקת לכת, שבעבר לא ניתן היה להעבירה בכנסת. וזו לשון הסעיף: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כך במחי יד אחת נכנס בדלת הראשית עקרון השוויון, הנטוע בלב לבה של הכרזת העצמאות, עיקרון שבעבר לא היה אפשר לחוקקו. לאחר שהכנסת הצביעה בעדו קמה זעקת שוד ושבר: ש"ס טענה, כי החוק הועבר במחטף חשאי - כאילו ניתן בכלל לחטוף העברת חוק - ולכן, כך לפחות טענה, לא תחזור לממשלת רבין עד שלא יבוטל המחטף. ח"כ הרב יצחק לוי תמך בתיקון. על ח"כ לוי לא ניתן לומר שהוא לא היה מודע למשמעות החוקתית של צעדו, שכן מדובר באחד מחברי הכנסת המלומדים והמבריקים ביותר. היתה כאן איפוא חידה. כיצד נציג המפד"ל, זו שנלחמה תמיד נגד כל שריון חוקתי של דיני השוויון, מסכימה להכניסם בעד השער הראשי של הכרזת העצמאות ומלווה אותם גם בהכרה מפורשת בעקרונות הנעלים ביותר של חירות האדם? פשר החידה מצוי בפרוטוקולים של ועדת החוקה והובא גם בכתבתה של דליה שחורי ("הארץ", 19.6). כך אמר מי שמכהן היום כשר התחבורה: "חשבתי שחשוב להגן על חוק השבות באיזושהי צורה. חששתי, ואני חושש עד היום, שבג"ץ יכול לבטל את חוק השבות, כי חוק זה מטבעו אינו חוק שוויוני אלא חוק שיש בו אלמנטים גזעניים, ויכול להיות שמישהו יטען שהוא סתר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במגילת העצמאות נקבע שישראל היא מדינת היהודים, שתהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". ומכיוון שבית המשפט העליון, כדברי שר החינוך זבולון המר, משקף את עמדות השמאל הקיצוני, יוחסה, במקום אחר, גם למרצ כוונה לבטל בעתיד את חוק השבות. אם מישהו היה זקוק להוכחה עד כמה גדול הניתוק בין מה שקרוי "שמאל" למחנה הדתי, הרי זו מונחת לפניו. אין חבר כנסת אחד של מרצ הכופר בצדקתו של חוק השבות, וחלק מאתנו היה שמח להופכו לחוק יסוד משוריין. יתר על כן, אין שום סתירה בין חוק השבות לבין עקרונות השוויון של מדינה נאורה ובת תרבות. לכל מדינה יש זכות להסדיר את עניין ההגירה של עצמה ואת ההתאזרחות של הבאים בשעריה. האמנה הבינלאומית לחיסול כל צורות האפליה הגזעית מתירה הבחנה מסוג זה. איני רשאי לדבר בשם בית המשפט העליון, אך מקריאת פסקי הדין ומהכרת האישים ברור הדבר, כי אין בקרב שופטיו צל צלו של רצון או כוונה לבטל את חוק השבות בשל היותו סותר את חוקי היסוד. להיפך, חוק השבות נראה כחוק יסודי, המבטא את תכלית קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מה פשר הפער בין עמדותיו של השמאל הציוני לבין הכוונות האנטי-ציוניות המיוחסות לו? עמדתו של השמאל הציוני - ואולי גם של בית המשפט העליון - נשפטת לא לעצמה אלא על פי רעיונות פוסט-ציוניים שקיבלו תהודה רבה באקדמיה ובעיתונות.ומכיוון שרעיונותיה של מרצ מיוחסים, בטעות או ברשעות, גם לבית המשפט העליון, המותקף יותר ויותר על ידי הסיעות הדתיות והחרדיות, ניתן אולי להבין את פשר הטעות שהולידה את יוזמת השר לוי. שתי מסקנות מהחידה ופשרה: ראשית, לפעמים באמת יוצא מתוק מעז. מדבריהם של אלה שתקפו את חוק השבות קם לישראל - בשל חשש השווא של איש המפד"ל - חוק יסוד מהמתקדמים בעולם, הכולל עקרונות שוויון נעלים. שנית, כעת חובה על אנשי הציונות שבשמאל להשמיע עמדתם בגלוי. מוטלת עליהם חובה להזכיר, מדי פעם, מה מפריד בין המחנה שלהם לבין קבוצה קטנה, המנסה לשווא לקעקע את האתוס הציוני. http://amnonrubinstein.com/index.php?option=com_content&task=view&id=285&Itemid=101
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ט''ז בתשרי תשע''א
08:22 24.09.10 |
|
14. בג''ץ עלול לבטל את מדינת ישראל כמדינה יהודית
בתגובה להודעה מספר 13
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 24.09.10 בשעה 08:25 בברכה, ליה איך זה שחוק יסוד כבוד האדם הפך למהפכה חוקתית?שוקן מגיע לבג"ץ /בן דרור ימיני החזון של מדינה פתוחה להגירה ערבית, שעליו ממליץ עמוס שוקן, מחלחל לבג"ץ. ההשפעה המסוכנת הזאת מחייבת רפורמה דמוקרטית, כדי שישראל תישאר יהודית ודמוקרטית/ הצעות החוק להגבלת סמכותו של בג"ץ בענייני הגירה ואזרחות חידשו את הדיון הציבורי בעניין סמכויות בג"ץ. עיתון "הארץ" כבר התגייס השבוע, וזו זכותו, הן במאמר מערכת והן במאמר של עמוס שוקן, כדי להנציח את עטרת בג"ץ על מקומה. אין בהצעות לרפורמה, תחילה של פרופ' דניאל פרידמן ובהמשך של חבר הכנסת מיכאל איתן, דבר שאינו דמוקרטי. בניגוד לשטיפת המוח הקולקטיבית שאנחנו שרויים בתוכה, אין מדינה בעולם שבה המצב החוקתי דומה לזה של ישראל. באותן מדינות שבהן יש סמכות שיפוטית לביטול חוקים, בית המשפט המוסמך הוא בית משפט דמוקרטי, כלומר גוף שהרכבו משקף את קשת הדעות בציבור. חוגים מסוימים בקרבנו הופכים את הדמוקרטי לפוליטי כדי להפחיד. כך שצריך לשאול: האם הם יסכימו להעניק לקבוצת אנשים, שמייצגת בעיקר את עמדות המפד"ל, להכתיב לציבור כולו את ערכיה הפוליטיים, גם אם במסווה חוקתי? התשובה ידועה. הם בעד בג"ץ, בתנאי שהוא עשוי בצלמם. בגרמניה, למשל, שבה יש סמכות לביטול חוקים, המפלגות קובעות את הרכב בית המשפט החוקתי. בקנדה ובדרום אפריקה החוקה עצמה מחייבת גיוון בבחירת השופטים. בארצות הברית הנשיא בוחר את השופטים, על פי נטיותיו הפוליטיות. בצרפת מוענקת הסמכות (לפני אישור החקיקה) למועצה חוקתית (Conseil Constitutionnel), שהרכבה פוליטי לחלוטין (והיושבים בה אינם בהכרח משפטנים). בהולנד, לעומת זאת, יש שלילה מפורשת של הסמכות לפסילת חוקים. וגם בבריטניה אין לשום בית משפט סמכות לבטל חוקים. רק ישראל שרויה באנומליה שאין כמותה בעולם. אנדרוגינוס שנוצר כתוצאה מחקיקה חפוזה וממשפטן אימפריאליסט. 32 חברי כנסת הצביעו בעד חוק יסוד כבוד האדם, 21 הצביעו נגדו, כלומר החוק התקבל ללא רוב בכנסת עצמה, ובוודאי ללא דיון ציבורי. והנה, החוק הזה הפך למהפכה חוקתית, כלשונו של אהרן ברק. איך בדיוק מתחוללת מהפכה כאשר רוב חברי הכנסת כלל אינם יודעים עליה - לברק פתרונים. הזכות לאהבה ולהשמדה הדיון בסמכויות בג"ץ מתעורר בעקבות התיקון לחוק האזרחות, שקבע שתושבי השטחים לא יזכו להגירה אוטומטית לישראל רק משום שהם מתחתנים עם אזרחי ישראל. הנימוק הרשמי היה ביטחוני. הנימוק האמיתי הוא גם דמוגרפי. רק לאחר הגירה של למעלה ממאה אלף פלשתינים, כלומר זכות שיבה זוחלת, התעוררה ישראל. החוק הגיע לבג"ץ. עמדת רוב שופטי בג"ץ בסוגיית ההגירה היא כל כך (שמאל) קיצונית, שכל מי שמכיר את המצב הנוהג בעולם נותר אחוז פלצות. האם יש מדינה בעולם שמאפשרת הגירה של תושבי מדינת אויב במסווה של "הזכות לחתונה"? האם בג"ץ מתכוון לכפות את זכות השיבה? האם בג"ץ אינו יודע שרוב תושבי השטחים, חסידי הזכות לאהבה ולחתונה, העלו לשלטון את החמאס, שדוגל בשנאה ובהשמדה? את העתירה המקורית הגיש מרכז עדאלה, שעמדותיו בתחום זכות קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית אינן זקוקות להרחבה. את העתירה החדשה, בעקבות הצעת חוק משופרת, הגישו עדאלה וחברת הכנסת זהבה גלאון. מיעוט שולי בציבור, שיש לו, כנראה, רוב בבג"ץ. ואחר כך יש התוהים על הירידה באמון הציבור בבג"ץ. צביעות ודיון ציבורי עמוס שוקן, מו"ל הארץ, פרסם השבוע מאמר המתנגד לכל פגיעה בסמכויות בג"ץ, והבהיר שבמוקד העניין מצויה "זכות ההגירה" לישראל. והוא תוהה: איך ייתכן שמהפכה חוקתית משמעותית כל כך תובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בלי כל דיון ציבורי.
סליחה? עכשיו התעוררת, מר שוקן? איך זה שחוק יסוד כבוד האדם הפך למהפכה חוקתית? הרי אז לא היה כל דיון ציבורי. הרי אז השתתפו בהצבעה פחות מחצי מחברי הכנסת. אלא שהצורך בדיון ציבורי הוא פועל יוצא של עמדה פוליטית. כשהמחטף מתאים, התשואות מובטחות. כשהמחטף אינו מתוצרת השמאל הרדיקלי, הוא מחייב הכשלה בתירוץ של "דיון ציבורי". ובכלל , שוקן טועה ומטעה. בנושא חוקי ההגירה היה דיון ציבורי רחב. בוודאי רחב יותר מהדיון שלא היה על מחטף "המהפכה החוקתית". הוקמה גם ועדת משפטנים בראשות פרופ' אמנון רובינשטיין, לא בדיוק איש ימין, שהמלצותיה הן גם הבסיס לחוק האזרחות. על החוק עצמו התקיימו אינספור דיונים בציבור, בתקשורת, בכנסת ובאקדמיה. וטוב שכך. זכות השיבה שוקן כבר הבהיר בעבר את עמדתו בנוגע לאופי המדינה: "מה יותר שלום בין העמים ממה שעשוי לנבוע מכך: נישואים בין צעירים ישראלים, יהודים כערבים, לבין צעירים מן המדינות השכנות ומפלשתין? השאיפה לשלום מחייבת. . . שפלשתינים ופלשתיניות, מצרים ומצריות, ירדנים וירדניות יוכלו לחיות בישראל. . . גם מאפשרות של משפחות מעורבות (בן/בת זוג יהודי עם בן/בת זוג ערבי) לא צריך להירתע".
זהו חזונו של שוקן. זה החזון שהוא מבקש מבג"ץ לממש. אם רק ייפתחו הגבולות, אלפים אכן יגיעו. אירופה סוגרת דלתות, משום שהיא רוצה, אולי מאוחר מדי, להמשיך להיות אירופה, ולא סעודיה. זכויות מלאות למיעוט המוסלמי, אבל לא זכויות הגירה. עדאלה ושוקן וגלאון חותרים למצב בלתי נסבל: הגירה חופשית, גם של חסידי השמדת ישראל. בדמיונם הקודח המבקשים להגר רוצים אהבה. מה פתאום מלחמה. הם גם יתאזרחו, משום שזה מה ששוקן רוצה להעניק להם, וזה מה ששוקן רוצה שבג"ץ יעניק להם. הגיע זמן הדמוקרטיה עד כה, הביטוי העיקרי לאימפריאליזם השיפוטי היה בהתערבות יתר בהחלטות שלטוניות, לא בפסילת חוקים. ולמרות זאת, במקרה דנן התגבש בבג"ץ רוב התומך בעמדת עדאלה-גלאון-שוקן, בניצוחו של אהרן ברק. זה מצב מסוכן.
בג"ץ, תוך כדי מכבסת מילים מתחום שיח הזכויות, עלול לבטל למעשה, גם אם לא להלכה, את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו לא הכוונה. זו התוצאה. וזה קורה בניגוד להחלטת האו"ם על מדינה יהודית. בניגוד לחוקי היסוד. בניגוד לרוב מוחלט שמצוי גם בציבור וגם בכנסת. בניגוד גמור למקובל בעולם. אבל בהתאם לתכתיבי מיעוט שחלקו שולל את זכות הקיום של מדינה יהודית. ההצעות להגבלת סמכות בג"ץ לא ישנו דבר. אמון הציבור בבג"ץ רק ימשיך להידרדר. הצורך האמיתי הוא בעסקת חבילה: בית משפט חוקתי שיש לו סמכויות רחבות, ובתנאי שיהיה זה בית משפט דמוקרטי. לא של המפד"ל ולא של מרצ, שוקן או עדאלה. זה המצב במתוקנות שבמדינות. הגיע הזמן שגם ישראל תהיה מדינה מתוקנת. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/746/259.html
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ט''ז בתשרי תשע''א
10:29 24.09.10 |
|
15. אין שום דבר עליון בבית המשפט הזה
בתגובה להודעה מספר 14
| |
1.הפרדת הרשויות.נראה שבגץ לא שמע על הפרדת הרשויות: קודם הם מאשרים או פוסלים את החוק... ואחכ הם שופטים לפי החוק שהם בעצמם החליטו עליו...2.כשמדינת ישראל הוקמה עתון הארץ סירב להכיר בזה בתחילה,ועכשיו אותו עיתון, שכל שופטי העליון מנויים שלו, מבקש לסיים את העבודה. יש בינינו גיס חמישי במלוא מובן המילה, ואם לא נבין את זה נאבד את המדינה. ביבי - קח את פרידמן, ונצביע לך. פרידמן זה קול העם, שדורש להחזיר אליו את בג''צ, שנחטף בידי הדיקטטור השיפוטי ברק לצורך הפיכתה של מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה. 3.לגלאון יש אג'נדה מסודרת.במקביל לפעילות הבלתי נלאית שלה לסרס את הצבא ואת הממשלות מלנקוט בפעולות בטחוניות, היא פועלת להפוך את המדינה לדו לאומית ,כלומר למחוק את ישראל דמוגרפית.מצד אחד כניעה צבאית ומדינית ,ובמקביל כניעה גיאוגרפית.ואנחנו יושבים בשקט ונותנים לאשה הזו בעזרת בג''צ לקבוע את עתידנו המר . 4.שלטון החוק השמאלני לא יירגע עד שתחרב מדינת היהודים ופלשתין תקום על חורבותיה!!!!! 5.המחטף "החוקתי". פשוט מדהים.איך רוב של 30 ח''כים קובע בחוק כי אין לשנות את החוק אלא ברוב מיוחס של 80 ח''כים? רק 80 ח''כים רשאים לקבוע כי זה המינימום לתיקון חוק.כל שינוי לחוקה בארה''ב דורש הצבעה בבית הנבחרים, בסנאט, ובמשאל עם בכל אחת מ-50 המדינות בארה''ב, ואישור הנשיא. רק בישראל ארצנו, אור לגויים, מועברת חוקה באישון לילה בהצבעה של רבע מחברי הכנסת, ושופטי בג''ץ מאושרים: המהפכה החוקתית עברה. מה לבג''ץ ולדמוקרטיה? 6.שוקן הפך סנילי והעובדה שהוא שבוי בדוגמות שאבד עליהן הכלח רק מעיד על ההתדרדרות המוסרית והצביעות של השמאל הרדיקלי.כמו כן עיתון הארץ הפך מזמן לבמה של מורעלים וחולי נפש שלצערי הם גם ''עיתונאים'' שם מזמן הפכו עבדים למחלתם.ובכלל, עיתון ''הארץ'' הוא בבעלות חברה שקיבלה פרס מהנאצים על ''פעילותה''.גם משפחת שוקן עצמה אינה רחוקה מקשר עם משתפי פעולה עם הנאצים.תשאלו את שוקן מה הקשר שלו למשפחת ואן-הארטן (עפ''י הפרסומים: משתפי פעולה עם הנאצים וקרובי משפחה של משפחת שוקן)!! 7.חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הועבר בצורה בולשביקית.אהרון ברק הוא בולשביק שטוען שהוא דמוקרט. הוא הסכנה לדמוקרטיה.נדמה לי שרמון היה דמות מרכזית בהעברת החוק. אהרון ברק ניצל את תפקידו והפך לדיקקטור משפטי בחסות החוק. 8.כמו כל הרפובליקות הדמוקרטיות למיניהן באפריקה. גם ישראל אינה מדינה דמוקרטית אלא דיקטטורה שיפוטית עם בחירות חסרות משמעות לפרלמנט. כדי להסיר את התואר ''דמוקרטית'' ולהישאר עם מדינה יהודית (כפי שצרפת היא מדינה צרפתית ולא מדינה צרפתית-דמוקרטית) צריך לפרק את שלטון בג''צ האנטי-דמוקרטי. 9.אחרי שהתברר שהדמוקרטיה נאנסה וסורסה לחלוטין בארץ ,ברור שמה שנחוץ פה דחוף כדי לתקן את העוות הקשה היא דיקטטור דמוקרטי, שיהיה בכוחו להרוס את הכל ולבנות מחדש . הפעם עם איזונים כאלה שלא יבואו שוב ה''זמוקרטים הנאורים'' ויסרסו הכל שוב. 10.בג''צ הפך לכלי בידי הסמול הקטן והקיצוני... וזו עובדה.בג''צ הפסיק להיות עמוד התווך של הדמוקרטיה... הוא הפך לעמוד האש של הסמול וערביי ישראל המעוניינים במדינה דו לאומית. בג''צ זוכה לאי אמון הציבור ולא בכדי.ובאשר לבג''צ, המוסד הזה הפך למוסד פאשיסטי וכוחני עד פחד, הוא זה שבוחר את שופטי בג''צ החדשים, בצלמם, בדמותם, וללא דין וחשבון לאף אחד. הגיע הזמן לקצץ את סמכויות בג''צ ולהעביר את בחירת השופטים החדשים מידי החונטה הזו. 11.בג''צ עשה לעצמו פוליטיזציה!! כאשר דן בשאלות לא פוליטיות, ופוסק כאילו הוא סניף של מר''צ ואילו כל העתירות של ארגוני הימין נדחות על הסף!?סליחה אבל שאלה על האם למגן את שדרות? האם לצאת למהלך צבאי בעזה? אלה שאלות פוליטיות ולא משפטיות !!!! בארה''ב בית המשפט העליון קבע בבירור שאלו שאלות פוליטיות שבית המשפט לא רשאי לדון בהם למרות שהחוקה מעניקה בסיס משפטי לעתור נגד יציאה למלחמה ללא אישור קונגרס ,אך במקרה של וייטנאם בית המשפט העליון של ארה''ב קבע שזו שאלה פוליטית!!!! 12.אסור לבג''ץ להתערב בעיצוב דמותה של המדינה.מהטעם הפשוט, שופט אינו יכול להתעלם מדעותיו האישיות בבואו לפסוק בעניינים לאומיים. זה לא סוד שרוב השופטים בבג''ץ הם שמאלנים שלא מייצגים את דעת הרוב (מכאן גם הירידה באמון). שוקן וחבריו ההזויים מגנים על בג''ץ מטעמים אינטרסנטיים וכך הם עוקפים את כוחו המועט של המיעוט (וכמה טוב שיש חברים ), אבסורד הזועק לשמיים, ולכן עיצוב דמותה של המדינה צריך להיות אך ורק בידיהם של נבחרי ציבור. מוטב שייקחו מבג''ץ את הסמכות לשפוט בענייני מדינה לפני שיהיה מאוחר. 13.ארה"ב נלחמת בכוח נגד פלישה המונית לתחומה מהגבול הדרומי שלה.החוקה האמריקאית מגבה התנגדות זו,למרות שהפולשים שם אינם עויינים את ארה"ב וכל שאיפתם לעבוד בה,שלא כמו הערבים שרוצים למחוק את ישראל.דמוקרטיה במיטבה,ושופטים המייצגים את האינטרסים של ארה"ב. 14.בייניש דורשת שהביקורת על בית המשפט העליון תהיה גם עניינית, גם אקדמית וגם תורמת.סליחה האם הביקורת של בייניש על פרידמן שכללה השמצות והכפשות ייתה עניינית או תורמת?!האם איומו של חשין לגדוע את ידיו של פרידמן היתה ביקורת אקדמית או תורמת?!האם השמצותיו של ברק את פרידמן, והאשמתו את פרידמן בניסיון להרוס את בית המשפט, ולפגוע בדמוקרטיה היתה עניינית או אקדמית?!אין שום דבר עליון בבית המשפט. 15.הצביעות השמאלנית ושנאתם העצמית יובילו בסוף למלחמת אזרחים!! את דעות השמאל המקורי אימץ הימיןוהשמאל של היום אימץ את דעות האנטישמים - כולם הלכו קצת שמאלה. 16.אלפי סטודנטים עוברים שטיפת מוח ממרצים אנטי ציונים ואיש אינו יודע גם דברים אחרים. למה מלמדים רק את אדוארד סעיד ,שלמה זנד ,אורי רם ואילן פפה? מדוע הכתבים של ימיני, שהם יותר מבוססים, אינם נכנסים לסילבוסים? ממה הם מפחדים המרצים האלה? הם יודעים שימיני משכנע הרבה יותר אבל הם עושים הכל כדי להסתיר אותו וקופצים על כל מאמר ששולל את זכות הקיום של ישראל ומציג את ישראל כמדינה פושעת. 17.לבריטניה אין חוקה! בריטניה היא אם הדמוקרטיה ואין לה חוקה.אין צורך בחוקה.חוקה היא משאת נפשם של הסמולנים הרוצים לכבול את ידיה של המדינה עד הסוף ולעקרה מיכולת הלחימה על זכותה להתקיים. 18.לא רק לבריטניה יש מסורת דמוקרטית.גם לישראל יש מסורת דמוקרטית.הסנהדרין היה קיים הרבה לפני הפרלמנט הבריטי.הקונגרס היהודי היה קיים הרבה לפני קום המדינה.מספיק להתייחס אל העם כמו אל חבורת ילדים בלתי מחונכים שלא מגיעה להם דמוקרטיה. מגיעה לנו דמוקרטיה כמו לכל עם אחר! הגיע הזמן לפרק את הדיקטטורה השיפוטית של בג"ץ ,ולהחזיר את השלטון לעם.בבריטניה יש מסורת דמוקרטית ומשפטית תקדימית,הלקוחה מהדוגמה המקראית ,ואת המושג: It is not done הבריטים גנבו מהתנ'ך -לבן אומר ליעקב כי לא נהוג לחתן בחורה צעירה לפני הבכירה ממנה בשנים כי כך''לא ייעשה במקומותינו''. 19.היחיד שדרדר את האמון בבג''צ זה בג''צ.ניכס לעצמו סמכויות רבות לא לו. כוח עצום לפקידי מדינה שמעולם לא נבחרו. בג''צ הוא לא ''מעוז זכויות האדם בישראל'' . איזה מן מגן על זכויות כאשר רוב העתירות שבג''צ דן בהם הן של אירגונים שמאלניים שונאי ישראל, ואילו עתירות בנושאים של קיפוח, אפליה ובעיות של אנשים קשי יום בכלל ,נדחות על הסף על ידי בג''צ!! בג''צ הפך למעוז זכויות של השמאל הקיצוני בישראל!!בג''צ דן בשאלות לא משפטיות כפי ששום בית משפט אחר בעולם לא עושה, למעט אולי בדיקטטורות מסוימות! בג''צ לא מדבר בשם ערכי הדמוקרטיה, גם משום שהוא לא נבחר וגם משום שהוא לא מכבד ומקיים את חוקי הכנסת, אלא עוקף אותם שוב ושוב ובפרשנויות הזויות לחלוטין מרוקן אותם מתוכן.פעולות אלה מנוגדות לחלוטין למהות הדמקורטית הבסיסית!!!!שופטי בית המשפט העליון הם אלה שדירדרו לעצמם את האמון בהם!!זה כמו שיולי תמיר אמרה שלמען הגעה לשלום ניתן לוותר זמנית על הדמוקרטיה ולחיות בדיקטטורה אם זה יביא שלום!? האם המחיר של ויתור על הדמוקרטיה לא חמור יותר מאשר קבלת שלום? האם הליך שהתקבל על ידי דיקטטורה יהיה הליך תקין? או שאולי זה יהיה הליך גרוע שיוביל לשלום קצר מועד כי לא היתה שקיפות או דיון ציבורי כפי שיש בדיקטטורות!!זה מלמד על ההשקפה הפשיסטית השמאלנית שחושבת שעל מנת להשיג את מטרותיה ,ניתן לעשות זאת גם בלי הסכמת הרוב של העם שאינו מסכים לכך!? ואתם עוד מדברים על זכויות אדם!? בושה וחרפה!!! 20.ולמה שהציבור יתמוך בבג''צ אשכנזי-שמאלני כשרוב הציבור הוא ימני ? איך יהיה לציבור אמון בבג''צ שמייצג 5% מהעם (לא כולל ערבים) ? פרידמן לא דרדר את אמון הציבור בבג''צ, מי שעשה את זה היה אהרון ברק, שחטף את בג''צ מהעם והכריז על ''המהפכה החוקתית'' בלי לשאול אותנו, וכמובן בייניש, שבהתלהמותה נגד פרידמן גרמה לציבור לחשוב - זה בג''צ ? ככה נראה בית המשפט העליון שלנו, כמו שוק מחנה יהודה ? כשהציבור שומע את חשין מאיים לכרות את ידו של פרידמן, הוא אומר לעצמו - איך זה ששופטי בג''צ מעיזים לקחת בעלות על המוסד הזה, ששייך כאמור לציבור, לא לבייניש וחשין ?כתב ההגנה של כל דיקטטור הוא - אלה שתוקפים אותו הם משוגעים ומסוכנים. לעולם לא תשמע את הדיקטטור מצדיק את עצמו או מסביר עניינית את עמדתו - והציבור רואה את זה מבג''צ, ולמרות מה שאתם חושבים שם במר''צ -הציבור שומע את הקולות ורואה את המראות.בג''צ - דיקטטורה משפטית שמאלנית. 21.אני זוכרת את המאמר של שוקן שמציע לנו להתחתן עם מוסלמים.אני מספרת את זה מדי פעם לחברים, ששוקן הציע לנו, לעם היהודי, להתחתן עם מוסלמים כדי לשפר את הקשרים איתם. הם לא מאמינים לי וחושבים שאני מדמיינת. אז תודה לבן דרור שגם הוא זכר את המאמר ההזוי, המטופש והחמור. המאמר הזה מעיד על מצבו של השמאל יותר מכל דבר.היהודים שבאו מהמדינות המוסלמיות שמרו על יהדותם 2500 שנה למרות שהיו מיעוט. וכאן האיש ההזוי הזה מציע לנו להתאסלם דווקא בארץ ישראל.עיתון הארץ התנגד לעליית יהודי צפון אפריקה. 22.ארבעה דורות הקריבו עצמם כדי לבנות מקלט לעם היהודי ובג''ץ הופך אותנו לפליטים בארצנו. 23.בג''ץ מחסל את המדינה לנגד עינינו וידינו קשורות. מצב מפחיד.בג''ץ הינו סניף של מרץ ומתנהל ככזה.מרץ הינה מפלגה אנטי ציונית ומתנהלת ככזו.קדימה והעבודה הם מפלגות שמאל קיצוני,המתחבאות מאחורי מצע כביכול מרכזי על מנת להטעות את הבוחרים הלא כל כך חכמים.הארץ הינו עיתון הבוגדים ברעיון המדינה הציונית,ויתר כלי התקשורת לא הרבה יותר טובים. המדינה הןלכת לאבדון וזה ברור. אם השמאל הצליח להכניס עסקן מוכשר ומושחת כאולמרט לבית ראש הממשלה ( עליזה אמרה לחברותיה שהוא המיר את עמדותיו ולכן יתנתק ,יתכנס, יפעל נגד האויב, קרי, הדתיים והימניים).לא אתפלא אם יצליחו להכתיר גם עסקנית קטנה כמו ליבני, לא מוכשרת, שתהא ככלי ביד היוצר מבית השמאל.הפרקליטות הינה כלי חשוב גם כן (ראה ערך נאמן, רמון,ועוד).יש פה קשר מסוכן בפרקליטות.הפרקליטות חטופה גם ומשמשת מכשיר בידי השמאל שהתברג שם.זה השמאל שעשה סיכול ממוקד לנאמן ובעיקר לרמון, אחרי הנאום שלו על הרשות השופטת שיש לצמצם את כוחה.באופן מפתיע נולד סיפור הנשיקה שבעולם נורמלי היה מסתיים בסטירה.בכלל לא ברור בדיוק למה נועדו הבחירות ,אם בסופו של דבר בית המשפט העליון אומר את המילה האחרונה. 24.רק כשמאות ואלפים יסרבו להישפט בפני המערכת שדורית בייניש עומדת בראשה, יבוא השינוי. ממש כמו שגל ההשתמטות ממילואים אילץ את צה''ל לשפר את יחסו למילואימניקים ואת תנאי השירות שלהם. 25.השימוש באמתלה של כבוד האדם והזכות לחיי משפחה על מנת להפוך את מדינת ישראל לפלשתין אינו מקובל. יש לעצור את ההגירה הערבית לישראל. אם הם רוצים להתאחד- בבקשה לפלשתין. 26. השמאל רוצה לשלוט בפועל גם כאשר הימין מנצח בבחירות.זאת הסיבה האמיתית לאנומליה שיש בארץ.האנומליה הזאת נוצרה אחרי עליית בגין לשלטון.מה שקרה הוא שמאז השתלטו על בג''צ הגורמים הקיצוניים ביותר בשמאל הישראלי.מרצ ואפילו שמאלה.גורמים התומכים במדינת כל אזרחיה, מדינה פתוחה להגירה, מדינה שחל עליה איסור מוחלט לפעול נגד הטרור, מדינה שמקדשת את זכויות המיעוט מעל זכויות הרוב.מדינה שבה בית המשפט הוא מעל הכנסת.מהפכה חוקתית בושלביקית החלה בימיו של השופט העליון ברק, והשמאל הקיצוני רוצה שהיא תימשך גם אחריו.מי שמתנגד למהפכה הוא ''אויב העם'', ''אויב שלטון החוק'',ועוד כל מיני סיסמאות מהמילון של לנין וסטאלין. 27.על הכנסת לבטל מיד את החוקים שדחף לנו אהרון ברק כחוקה בצורה לא חוקית ובעזרת 32 קולות של חברי כנסת..איך עושים זאת.הנה המתכון: ''על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יכול בית המשפט לקבוע, כי חוק שחוקקה הכנסת אינו חוקתי ולהכריז על בטלותו. יכולת זאת מקנה לחוק היסוד את מעמדו החוקתי, הגובר על חוקים המנוגדים לו. עכשיו בא שר המשפטים ומגיש לאישור הוועדה הצעה שתוציא כל חוק, שעניינו הגבלת הכניסה לישראל, תושבות, או התאזרחות, מכלל החוקים שבית המשפט יכול להחליט על בטלותם, מהיותם מנוגדים לחוק היסוד. לגבי חוק כזה, בית המשפט יוכל רק לקבוע, כי הוא מנוגד לחוק היסוד.......לא צריך גם להיות מומחה גדול לפוליטיקה הישראלית כדי לדעת, שאם יהיה תקדים לביטול-למעשה של מעמדו החוקתי של חוק יסוד אחד - זה יהיה גורלם של כל חוקי היסוד.......... דהיינו על שר המשפטים להגיש לועדת חוקה חוק ומשפט הצעה שתוציא נושאים פוליטיים מכלל החוקים שבית המשפט יכול להחליט על בטלותם.כך ישוב בג"צ לגודלו האמיתי-בית משפט ולא ממשלת על. 28.חקיקת חוק יסוד:כבוד האדם וחרותו היא בניגוד לחוק השבות הותיק יותר. שהרי חוק השבות מפלה לטובה יהודים על בעלי מוצא ודת אחרים. איך תיתכן חקיקה של חוק יסוד הסותר חוק קיים?נקודה שניה, הקשורה בקודמת, היא שישראל הוגדרה כמדינה יהודית-דמוקרטית,מדינת העם היהודי ולכן אין זו דמוקרטיה מלאה. זו היא דמוקרטיה בעלת תיקונים מסויימים לטובת העם היהודי, מין אפליה מתקנת, לאור אי קיום מדינה כזו במשך אלפיים שנה ולאור מאזן התנהגות העמים והמדינות שארחו את קהילות ישראל לאורך דברי ימיהם (חוקים מפלים, השפלות, מסים מוגדלים, גרושים, פרעות והשמדה) ולפיכך נקבעו חוק השבות, ימי מנוחה לפי מסורת ישראל, שפה רשמית עברית וכו'. מה גם שמצבנו הבטחוני, גודל המדינה, אחוז הלא יהודים במדינתנו ומשאביה המצומצמים אינם מאפשרים לנו להיות נדיבים מדי להגירה של לא יהודים לארצנו. 29.צריך לבטל את ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.מדוע להגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית? מספיקה ההגדרה מדינה יהודית. צרפת היא מדינה צרפתית, לא מדינה דמוקרטית. גרמניה היא מדינה גרמנית - כנ''ל יוון ומדינות לאום רבות נוספות.ומדינת לאום בהגדרתה לא יכולה להיות מדינת כל-אזרחיה.ה''הדמוקרטיה'' כיום מפחידה.היא כלי במלחמה נגד העם היהודי. 30.חזון בג''ץ = חזון שוקן = חזון עדאללה = חזון האגודה לזכויות האזרח=חזון האירגונים הלא ממשלתיים בישראל=הקרן לישראל החדשה. והחזון הוא : פלסטין ערבית-מוסלמית מהים ועד הנהר כשהיהודים ''נהנים'' ממצב של ''קהילה דתית'' קטנה בחסות האיסלם. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/746/259.html |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בתשרי תשע''א
13:02 25.09.10 |
|
16. גם בחוק זכויות התלמיד אשם חוק כבוד האדם
בתגובה להודעה מספר 15
| |
בסך הכל נפסלו שלושה חוקים נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק נוהג לספר את הסיפור הבא: תלמיד כיתה א' בנתניה התקומם נגד המורה שקראה לפני כל התלמידים את החיבור שלו, בניגוד להבטחתה כי החיבורים נמסרו לעיונה בלבד; כשפנה אל המורה, היא ביטלה את מחאתו בהינף יד; התלמיד סירב למחול על הפגיעה בזכותו, והלך להתלונן על המורה לפני המנהל. דוגמה זו, אומר ברק, מלמדת כי בשנים האחרונות הוטמע בציבור המסר שבחוקי היסוד - הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא משטר של זכויות אדם. החודש מלאו עשר שנים לחקיקתם של שני חוקי יסוד. האחד, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והשני, חוק יסוד: חופש העיסוק. ואולם, מאז דוממה הכנסת את מפעל חקיקת חוקי היסוד ומסרבת להמשיך בו. הסיבה העיקרית לכך היא לחץ המפלגות הדתיות. מנהיג ש"ס לשעבר, אריה דרעי, אמר כי אפילו אם עשרת הדיברות יעוגנו בחוקי היסוד, הוא יתנגד לכך. זאת בשל הפרשנות של בית המשפט העליון, ובעיקר זו של ברק. את חופש העיסוק פירש בית המשפט כמתיר יבוא בשר לא כשר, והכנסת נדרשה לתקן פרצה זו. כך נמנעת חקיקת חוקי יסוד חשובים כמו זכויות במשפט וזכויות חברתיות. הדתיים זועמים גם על ברק, הכולל במונח "כבוד האדם" זכויות שנותרו מחוץ לחוק היסוד. הפשרה הפוליטית שנדרשה לקבלת החוק כללה בו זכויות כמו קניין, עיסוק, חופש תנועה למדינה וממנה. בד בבד הפשרה הוציאה ממנו זכויות בסיסיות כמו שוויון וחופש הביטוי - שלדעת המפלגות הדתיות מאיימים על אופיה היהודי של המדינה, אך ברק סבור כי הן חלק בלתי נפרד מכבוד האדם. בנוסף לכך, בפסק הדין בעניין "בנק המזרחי" (שעסק בשמיטת חובות הקיבוצים על פי חוק גל), פירש בית המשפט העליון סעיף בחוק כמסמיך אותו לבטל חוקי כנסת הפוגעים למעלה מן המידה ולתכלית לא ראויה בזכויות הקבועות בחוקי היסוד. אם כך, אומרים בחוגים הדתיים, כשמדובר בפרשנות ערכית ובביטול חוקי כנסת, ראוי שהדבר ייעשה בבית משפט לחוקה ייצוגי ונפרד. ברק סופג ביקורת גם מהצד השני, ממשפטנים הסבורים כי עליו להרחיב את מעגל הזכויות שאפשר לגזור ממושג כבוד האדם. משפטנים חברתיים ככלת פרס ישראל למשפטים פרופ' רות בן ישראל, ד"ר אייל גרוס ועו"ד יובל אלבשן, טוענים שברק ובית המשפט העליון אינם מעניקים משקל מספיק לזכויות החברתיות. "נדמה לי כי הזכות לבריאות חשובה ובסיסית לאדם, לא פחות ואולי אף יותר, מחופש הדת", אומר גרוס. "חופש הביטוי או חופש התנועה נשמעים חסרי משמעות לאדם שאין לו מקור פרנסה, והאמירות בדבר הזכות לפרטיות נשמעות מגוחכות למחוסר הדיור". היתה מהפכה? לנוכח הפשרות בניסוח החוק, גינו אותו גם כמה חברי הכנסת, דווקא מאגף נוטרי זכויות האדם. "חוק של ייאוש, חוק של זכויות אדם לעניים ונסיגה גדולה", כינתה אותו שולמית אלוני; "חוק שהוא מעט מאוד, מצער ומסוכן", אמר מרדכי וירשובסקי; "צעד קטן מדי", הוסיף יוסי ביילין. אפילו הוגה רעיון פיצול הזכויות לחוקי היסוד השונים, אמנון רובינשטיין, הגדיר את הנוסח שהתקבל בסופו של דבר "צנוע ומינימליסטי". לעומתם, בהרצאה שנשא כשלושה חודשים לאחר קבלת החוק, כינה ברק צעד זה "מהפכה חוקתית". ברק הסביר: "אם בעבר החוק קבע את הזכות, הרי שהיום הזכות עלתה בדרגה והיא קובעת את היקף השתרעותו של החוק. אם פעם חוקי המעצרים קבעו את היחס לעציר, הרי שהיום זכויות העציר קובעות את היקף החוק". ואכן, הרטוריקה של כבוד האדם השתלטה על הפרקטיקה של המעצרים, הן על הפסיקה הן על החקיקה. לדוגמה, התקצר משך הזמן המרבי של מעצר חשוד טרם הבאתו לפני שופט ל-24 שעות. כמו כן, ניתן פסק הדין בעניין "גנימאת" שצימצם את עילות המעצר עד תום ההליכים. האם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אכן חולל מהפכה בתפישת זכויות האדם בישראל ובהחלתן? ייתכן שאין די בעשר שנים כדי להעריך את השפעתו, אבל בכל זאת אפשר להסיק כמה מסקנות. העקרונות הבסיסיים של זכויות האדם בישראל הונחלו על ידי שופטי בית המשפט העליון בשנות ה-50 וה-60 בלי חקיקה, וכמובן בלא חוקי יסוד בעלי אופי חוקתי. כבר בשנות ה-50 קבעו השופטים שמעון אגרנט ושניאור זלמן חשין את חופש הביטוי וחופש העיסוק כזכויות מוכרות במשפט הישראלי. וזאת, דווקא בשנות שלטונו של דוד בן-גוריון, שבהן הושם דגש על האופי הקולקטיווי של המדינה לעומת הזכויות האינדיווידואליות. שנות ה-70 עמדו בסימן שינויים עמוקים בחברה הישראלית: ירידה חדה באמון של הציבור בממשלה בעקבות מלחמת יום הכיפורים; סיום ההגמוניה של תנועת העבודה; תחילת עלייתה של חברה אזרחית עצמאית, לרבות הקמת ארגוני זכויות אדם (בהם האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות האזרח - רצ והאגודה לזכויות הפרט). התחזקות התודעה של זכויות האדם ומיסודה הובילו לגידול במספר העתירות שהוגשו לבית המשפט העליון; זה מצדו נעתר והרחיב את מעגל הזכויות שקבע בפסקי הדין שלו. המשפטנית פרופ' פנינה להב, שחיברה את הביוגרפיה של אגרנט, מייחסת התפתחות זו גם לשינוי בהרכב בית המשפט העליון, שחל בעקבות פרישתם של שישה שופטים מהדור הישן בשנים 1980-1975 והתמנותם של מאיר שמגר ב-1975 ואהרן ברק ב-1978. ואכן, בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 התחזקה הביקורת של מערכת המשפט על המינהל הציבורי והורחבה מגילת זכויות האדם שנקבעו בפסקי דין. בלטו בכך פסקי דין שניתנו בעניינים כגון חופש ההפגנה (סער, לוי), שוויון לנשים (נבו, שקדיאל), וחופש הביטוי (לאור, שניצר, כהנא). פסקי דין אלה שינו את האיזון בין הסוגים השונים של הזכויות והעניקו משקל רב יותר מאשר בעבר לזכויות האזרח. כל זאת, ללא חוק כבוד האדם וחירותו. השופטים, מתברר, לא נזקקו למסמך חוקתי כדי לעצב זכויות אדם. כבוד הזקן, כבוד החתונה השינוי העיקרי מבחינה משפטית לאחר קבלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ב-1992, בא לידי ביטוי בחקיקת סדרה ארוכה של חוקים שתכליתם הגנה ושמירה על כבוד האדם. לאחר קבלת החוק נחקקו החוקים הבאים: איסור התערבות גנטית, ביטוח בריאות ממלכתי, שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, זכויות התלמיד, שיקום נכי נפש בקהילה, זכות לקבורה אזרחית חלופית וחוק זכויות נפגעי עבירה. שמות החוקים מעידים על תוכנם, וכולם עלו בחיפוש באינטרנט לאחר הקשת המלים "כבוד האדם". מושג כבוד האדם החל לחלחל במישור החינוכי לבתי ספר ולצבא. דווקא השימוש שעשה בית המשפט העליון בסמכות לבטל חוקים היה מוגבל מאוד. אתמול בוטל התיקון לחוק הבזק, שנועד להכשיר את השידור הפירטי של ערוץ 7, מהטעם שהוא סותר את חוק היסוד: חופש העיסוק. לפני כן בוטלו שני סעיפים בחוקים של הכנסת: האחד עוסק ברישוי יועצי השקעות, והשני בקיצור משך מעצר חיילים לפני הבאתם לפני שופט. כך, בפסק הדין "שגיא צמח נגד שר הביטחון", קיצר השופט יצחק זמיר את הזמן המותר למעצר חיילים. "ברור, כפי שבית המשפט אמר לא פעם, שבית המשפט נוהג בזהירות ובאיפוק עד שהוא מצהיר על הוראת חוק כי היא סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך היא בטלה", כתב זמיר. "ואולם, במקרה זה, אפילו המשיבים אינם חולקים על כך שהחוק המתקן פוגע בחירות האישית של חיילים מעבר למידה הנדרשת ורצוי, אף לדעתם, לקצר את תקופת המעצר שנקבעה בחוק ולהעמיד אותה על 48 שעות בלבד". המספר הקטן של חוקי כנסת שבוטלו מ-1992 נזקף לא רק לזהירות ולאיפוק שהזכיר השופט, אלא גם להפנמת משטר הזכויות החוקתי החדש בקרב היועצים המשפטיים של משרד המשפטים וועדות הכנסת. אלה משתדלים להתאים את הצעות החוק החדשות לרוח חוק היסוד ולבלום יוזמות לא ראויות בטענה כי "זה לא יעבור בבג"ץ". עם המשתמשים בנימוק של כבוד האדם נמנים כמובן עורכי הדין, העטים תמיד על כל מושג עמום שבו אפשר לנפנף כדי להגיע אל היעד. דוגמה לכך הוא המושג תום לב; לאחר הכנסתו לחוק החוזים, הרבו עורכי הדין לטעון לחוסר תום לב של הצד השני כאשר ביקשו לבטל חוזה. לא פעם העירו שופטי בית המשפט העליון במורת רוח על השימוש האינפלציוני במושג כבוד האדם. השופט זמיר כתב: "מי ששומע טענות שעורכי דין שוטחים לפני בית משפט זה בעת האחרונה, יכול להתרשם כי החוק (אותו מבקשים לתקוף בשם כבוד האדם - מ"ג) הורד לדרגה של החלטה מינהלית. עורכי דין באים בפני בית המשפט חדשות לבקרים, כשרוממות חוקי היסוד בגרונם, וטוענים כי חוק זה או אחר סותר חוק יסוד. האם כסדום היינו לעמורה דמינו, שכל כך הרבה חוקים פוגעים בזכויות היסוד של האדם, עד שאין להם תקנה? ואם אין שום יסוד לומר על חוק מסוים שהוא פוגע, למשל, בחופש העיסוק או בזכות הקניין, לפחות אומרים עליו שהוא פוגע בכבוד האדם. כל עותר והכבוד שלו". מקרה נוסף שבו נעשה שימוש בנימוק זה היה כאשר חילונים בעלי זקנים עתרו לבג"ץ כדי לקבל ערכות אב"כ מיוחדות, שחולקו רק לדתיים. בשעת חירום, אמרו בצבא, שהחילונים יגלחו את הזקן. החילונים התקוממו וגייסו את כבוד האדם. השופט צבי טל, אדם דתי, סבר שמוטב היה לעותר "אילו נמנע מלהפוך את טיפוח זקנו לעיקרון שיסודו בכבוד האדם". הנימוק של כבוד האדם היה אף בבסיס עתירתם לבג"ץ של יגאל עמיר ואחיו חגי, שביקשו לאפשר להם לצאת לחתונת אחותם. השופט שלמה לוין דחה את העתירה. "אין גם כל יסוד לטענה שזכותם של המבקשים להשתתף באירוע המשפחתי היא זכות יסוד, בין לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובין לפי דין אחר", כתב בהחלטתו. הרטוריקה של כבוד האדם ואולם, מתברר כי שופטי בית המשפט העליון אף הם עושים שימוש נרחב ברטוריקה של כבוד האדם להנמקת פסקי הדין שלהם ולחיזוקם. במרבית המקרים הם יכלו להגיע לפסק הדין גם בלא הנמקה זו, אבל בעידן החוקתי ראוי לעטר את הזכות בכבוד. כך כתב השופט מישאל חשין באחד מפסקי דינו על זכויות אסירים: "בהיכנסו אל כלא מקפח אדם את חירותו. את חירותו מקפח אדם - את כבודו אין הוא מקפח. כבודו של אדם יהיה עמו באשר ילך ויבוא, וכבודו בכלא ככבודו אל מחוץ לכלא. אדם, כל אדם, נושא את זכויותיו החוקתיות בצקלונו, ובאשר יילך שמה תלכנה זכויותיו אף הן". השופטת דורית בייניש אסרה על ענישה גופנית של קטינים בנימוק זה: "ענישה גופנית כלפי ילדים, או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך מצד הוריהם, פסולה היא מכל וכל, והיא שריד תפישה חברתית-חינוכית שאבד עליה כלח. הפעלת ענישה הגורמת לכאב והשפלה אינה תורמת לאישיותו של הילד ולחינוכו, אלא פוגעת היא בזכויותיו כאדם. היא פוגעת בגופו, ברגשותיו, בכבודו ובהתפתחותו התקינה". גם השופט תאודור אור השתמש בעיקרון זה, כשקבע כי טיפול רפואי בגופו של אדם ללא הסכמתו המודעת הוא נזק בר פיצוי. "זוהי פגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאוטונומיה", כתב. "לזכותו של אדם לכבוד ולאוטונומיה יש חשיבות רבה בסיטואציה של טיפול רפואי. אכן, הטיפול הרפואי מצוי בגרעין הקשה של זכותו של כל אדם לשלוט בחייו". ואילו השופט ברק זיכה בדרך זו את עורך "מעריב" לשעבר עידו דיסנצ'יק, לאחר שהורשע באחריות כעין שילוחית לעבירות שביצע העיתון בפרסום שמו של קטין. בית המשפט המחוזי החליט כי די בכך כדי להרשיע את העורך הראשי. נימוקו של ברק בהחלטתו לזכותו: "קביעת אחריות כזו נוגדת את עיקרון החוקיות בפלילים והיא אינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". התחום הפלילי הוא בהחלט אחד התחומים המושפעים ביותר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בכל שנות המדינה התאפשרו רק חמישה משפטים חוזרים. שניים מהם - בעניין רוצחי דני כץ ובאחרונה עמוס ברנס - ניתנו בהשראת חוק היסוד, שהוביל לתיקון בחוק והקל על השופטים להגמיש את המבחנים למשפט חוזר. אין שוויון בכבוד בימים אלה כותב ד"ר אייל גרוס מאוניברסיטת תל אביב מאמר שעניינו עשור לשני חוקי היסוד. לבד מהביקורת על קיפוח הזכויות החברתיות בשיח הזכויות החוקתי החדש, טוען גרוס לקיפוח נוסף: "התפתחות ההגנה על זכויות האזרח היתה מוגבלת לרוב ליהודים. גבול האקטיוויזם לא היה רק הקו הירוק, אלא קו ההשתייכות האתנית. אם אפשר בכלל לדבר על בית המשפט העליון כליברלי בתקופה זו, הרי שמדובר בליברליות בגרסה ציונית - בתוך הקולקטיב היהודי". כדוגמה מביא גרוס את פסק דין "אל מטור" שניתן בבית המשפט העליון ב-1997, ועסק בהריסת בתים בנימוק של העדר רישיון בנייה. בקשת העותרים לביטול צווי ההריסה מסיבות הומניטריות - מצוקה כלכלית וקשיי דיור - נדחתה בפסק דין של פסקה אחת. "פסק הדין", כותב גרוס במאמר, "לא הדגיש את הבעייתיות שמעלה המקרה מבחינת זכותו של אדם לכבוד, לשוויון, לקורת גג ולקניין". עם זאת, בשנים האחרונות החל בית המשפט העליון להאיר פנים גם לאוכלוסייה הערבית. במקרה אחד קבע בעתירה של ארגון עדאלה באפריל 2000, שהמשרד לענייני דתות הפר את עקרון השוויון בהקצאת כספים לבתי עלמין מוסלמיים, ובמקרה אחר קבע את זכות הייצוג של ערבים במועצת מינהל מקרקעי ישראל. "אלה הם המקרים הראשונים שבהם התערב בית המשפט העליון בנושא משמעותי הנוגע לאפליית אזרחים ערבים בישראל", כותב גרוס. בפרשת היישוב קציר, שבו קבע בית המשפט כי זכותה של משפחה ערבית להתגורר ביישוב יהודי, נאלץ ברק להתגונן מול ביקורת כי זהו פסק דין אנטי-ציוני. "לאחרונה נשמעה טענה כי החלה זו של עקרון השוויון בין יהודים לערבים היא סופה של הציונות, או כי יש בה ביטוי לתפישה פוסט ציונית; אין לך דבר מוטעה יותר מטענות אלה", אמר ברק. "הציונות אינה מבוססת על אפליה בין יהודים לערבים. הנה כי כן, קביעתנו כי הקצאת מקרקעי המדינה לערבים וליהודים צריכה להיעשות על בסיס של שוויון, אינה קביעה אנטי-ציונית או פוסט-ציונית. זוהי קביעה ציונית במלוא מובן המלה. זו התגשמותה של הציונות, המבקשת לראות בישראל בית לאומי ליהודים, שבין כתליו שורר שוויון בין כל דייריו". עו"ד דורי ספיבק כתב באחרונה על מצוקתו של מגזר נוסף - העובדים הזרים. במאמר שפורסם בכתב העת "הפרקליטים", מתח ספיבק ביקורת על יחסו של בית המשפט העליון למגדלנה פרננדז, אזרחית הפיליפינים, שהגיעה לישראל לפני כחמש שנים, לאחר שקיבלה אשרה לעבוד כמטפלת סיעודית. "בינואר 2001 אובחנה מגדלנה כסובלת מסרטן השד", כתב במאמרו. "כשנודע למעבידה על דבר מחלתה, הוא פיטר אותה. מגדלנה המיואשת פנתה לחברת הביטוח לקבלת מימון לניתוח להצלת חייה. חיש קל הסתבר לה, כמו לעובדות אחרות במצבה, כי הפוליסה שברשותה אינה שווה את הנייר שעליו היא מודפסת. החברה הודיעה לה, כי עם פיטוריה פקעה הפוליסה, וממילא הטיפול היקר לכריתת שד אינו מכוסה. משרד הפנים הבהיר מיד, כי בהעדר ביטוח רפואי לא תוארך אשרת השהייה. מגדלנה הפכה לשוהה בלתי חוקית בישראל ונאלצה לממן בעצמה את הניתוח, שבוצע לבסוף בבית חולים פלשתיני, שבו עלות הניתוח זולה יותר. "בעתירה לבג"ץ שהגישה עמותת רופאים לזכויות אדם, נדרשה המדינה לממן את הטיפול הרפואי ולקבוע הסדרים ראויים ושוויוניים לביטוח בריאותם של מהגרי העבודה. בטיעונים הוסברה הפגיעה בזכותם של מהגרי העבודה לביטוח בריאות מספק והולם, המהווה הפרה של עקרונות מוסר בסיסיים שמחייבים לתת לכל אדם יחס אנושי הוגן וראוי. מצב דברים זה עומד בניגוד משווע לשורה של עקרונות חוקתיים, ובראש ובראשונה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "ואולם העתירה נדחתה בפסק דין קצרצר. שוב התברר כי בג"ץ אינו קשוב לטענות בדבר פגיעה בזכויות הקבוצה החלשה ביותר החיה בינינו: מהגרי העבודה. בג"ץ לא עמד אף במינימום המצופה מגוף המחויב לזכויות אדם - רגישות לסבל אנושי ומציאת פתרון משפטי שיבטיח את הטיפול הרפואי בעותרות (העתירה הוגשה בשם שתי עובדות זרות, מ"ג) שחייהן מוטלים על הכף". ברק, יש לציין, דוחה את הביקורת העולה מהציפייה לגזור מכבוד האדם זכויות חברתיות שמעבר למינימום הנחוץ לקיום. טיפול מיידי להצלת חיים - כן, מימון דיאליזה לכל החיים - לא בהכרח. הנימוק העיקרי לכך הוא חוסר האפשרות להעניק זכויות שעלותן גבוהה בתחומי החינוך, הבריאות והדיור, שכן אלה עלולות לגרום לנטל כבד על תקציב המדינה. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=146225 תגובית: גם בחוק זכויות התלמיד אשם חוק כבוד האדם. מושג כבוד האדם החל לחלחל במישור החינוכי לבתי ספר ולצבא. הכנסת חייבת לפעול לחיסול השקר שיצר אהרון ברק עם חוקים שעברו ב- 32 קולות בלבד,אותם הפך לחוקה.הנזקים שנגרמו לנו הם אינסופיים,וסופם יהיה חיסול המדינה היהודית.כבר עתה מתקיים שיתוק הממשלות בישראל בעזרת חוקים אלה.יש לעצור מיד את המניפולציה המשפטית המזיקה הזו המבוססת כולה על שקר וכזב.חוקים לחוקה חייבים לקבל רוב עצום בכנסת,ולא 32 קולות.ולא ייתכן שיתקיים חוק כלשהו בישראל המאפשר לשופטים לבטל חוקי כנסת.14 אנשים שאינם נבחרים,ודומים זה לזה ככבשי דולי לא יכולים לקבל את ניהול המדינה לידיהם. ***************** השינוי העיקרי מבחינה משפטית לאחר קבלת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ב-1992, בא לידי ביטוי בחקיקת סדרה ארוכה של חוקים שתכליתם הגנה ושמירה על כבוד האדם. לאחר קבלת החוק נחקקו החוקים הבאים: זכויות התלמיד, , זכות לקבורה אזרחית חלופית . שמות החוקים מעידים על תוכנם, וכולם עלו בחיפוש באינטרנט לאחר הקשת המלים "כבוד האדם". מושג כבוד האדם החל לחלחל במישור החינוכי לבתי ספר ולצבא.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בתשרי תשע''א
13:40 25.09.10 |
|
17. יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית
בתגובה להודעה מספר 16
| |
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית כפעולה ראשונה להצלת המדינה. במתכונתו הנוכחית הוא הפקק שסותם את היכולת לערוך שינוי כלשהו,ולבצע פעולה לצורך שינוי ולו הקטן ביותר. הכל סתום.הכל.אי אפשר לזוז. אהרון ברק סתם בבטונדה את השבילים לשינוי. זה היה מתוכנן עד הפרט האחרון. יש לפעול מיד על מנת לייצר את תחילת המהפיכה הדרושה לחיסול בג"צ במתכונת ממשלת על,והחזרתו לגודלו הטבעי ולפעילותו המקורית-שפיטה ולא הנהגת המדינה. בו זמנית יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה המשמש היד הבוחשת בקרביה של הממשלה מטעם הבג"צ. הוא המתווה לממשלה הנבחרת את דרכה,וידוע לנו מהי דרכם של היועצים.שמאל קיצוני החותר לביטול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה.כל היועצים נבחרים על ידי שופטי הבג"צ,ומייצגים את הדעה האחידה של קומץ שופטים אלה שבחרו זה את זה. יש לעשות טיפול שורש במערכת המשפטית הזאת,וללא השתהות. יש לגייס את פרופ' פרידמן ולקבל ממנו מיידית הנחיות מדוייקות כיצד משתחררת המדינה מכבליה ומחסלת את הסוס הטרויאני. לצורך השינוי יש לבטל את שני החוקים החוקתיים כביכול,בעזרתם כבלה המערכת המשפטית את ידי ורגלי המדינה.חייבים למצוא דרך לעקוף ולבטל את האפקט שלהם.
חוק כבוד האדם וחירותו,והחוק הקובע שלבית המשפט יש רשות לבטל חוקי הכנסת.כמו גם את החוק שדחף ברק בערמומיות מוסווית,שקובע בצורה הזוייה,שלבג"צ תהיה תמיד ובכל מצב העמדה הקובעת.זוהי ממשלת העל השרשורית,וכך אהרון ברק יצר אותה. כמו כן חייבת הכנסת לבטל מיידית את התוספת "תכליות מדיניות" ,שהוחדרה על ידי אהרון ברק בצורה סמוייה וללא דיון בכנסת לפסק דין בנושא ההתנתקות.תוספת שתי המילים - "תכליות מדיניות" - הופכת את צה"ל מצבא העם שתפקידו להגן על העם,לכלי פוליטי בידי ממשלות.זהו דבר חמור ביותר,והשלכותיו העתידיות לדעתי לא פחות ממלחמת אחים וודאית ואובדן המדינה. למי שלא יודע על מה אני מדברת הנה תזכורת: הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המורכב מלמעלה מ- 150 עורכי דין ומשפטנים, עתר ביום 3 באוגוסט 2005 לבית הדין הגבוה לצדק, בג"ץ, כנגד השימוש בצבא למטרות אכיפת סדר ציבורי על אזרחי ישראל. העתירה נדחתה מייד. בפסיקתו, מצדיק שופט בג"ץ אהרון ברק את הממשלה וקובע כי:"ראוי והכרחי במקרים מתאימים לתגבר את כוחות המשטרה בחיילי צה"ל לשם הבטחת יישום ההתנתקות." (פסקה 70)השופט הדגיש כי: "התכליות המדיניות, הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות,הן כבדות משקל" (פסקה 101 ). שימו לב מה קרה. השופט ברק הסתמך על התיקון משנת 1995 , בדבר ההיתר להשתמש בחיילי צה"ל לצורך השגת"מטרות לאומיות-בטחוניות" אבל הצליח להשחיל "תיקון"נוסף, בלי דיון בכנסת, על ידי זה שהכניס לתוך פסיקתו את המושג "תכליות מדיניות"!!! מושג זה אינו נמצא כלל בניסוח החוק המקורי משנת 1995 וכך, בהינף קולמוס, כאילו בלי לשים לב, הרחיב בג"ץ את סמכותה של הממשלה להשתמש בצבא לא רק לחינוך וקליטת עליה, אלא גם להשגת מטרות מדיניות %u2013 פוליטיות!!! כלומר, מעתה לצה"ל אין מעמד מיוחד במדינת ישראל והוא בסך הכל רשות מינהלית ככל רשות מינהלית אחרת!
לפסיקה זו יש השלכות מרחיקות לכת.
מעתה אין הממשלה מוגבלת בשימוש בצה"ל, שהוא כוח צבאי בעל מערכות נשק אדירות, דווקא להפעלתו כנגד אויבי המדינה. בג"ץ התיר לממשלה להשתמש בצה"ל ככל העולה על רוחה, לרבות שבירת שביתות ודיכוי כל גוף פוליטי, המתנגד למפלגת השלטון! פסיקה זו של השופט ברק היוותה את הבסיס המשפטי לשימוש בצבא הגנה לישראל לשם גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון ולהריסת יישוביהם. פסיקה זו מהווה עד היום בסיס משפטי להרס כל יישוב ונטישת כל חבל ארץ.
מעניין גם שפסיקת השופט ברק בעניין ההתנתקות, אשר הוסיפה בחשאי את הביטוי "תכליות מדיניות" לחוק הקיים,התעלמה בעליל מסעיפים אחרים באותו חוק. למעשה החוק דורש הסכמה בעם לפעולות האלה, קונצנזוס, מה שלא היה כלל בגירוש קטיף! זאת ועוד, כיוון שפעולות אלה חורגות ממטרות צה"ל, החוק משנת 1986 מעניק את הזכות המלאה לכל חייל שלא להשתתף בהן! כל עוד לא יבוטלו כל הדברים האלה לא ניתן להילחם בסוס הטרויאני. כיצד תתאפשר המלחמה בסוס אם יבוצעו הדברים המוצעים למעלה? אז ניתן יהיה לקבוע שכל מה שפוגע בבטחון המדינה ונכלל בהגרה סוס טרויאני יוצא אל מחוץ לחוק.תוקם ועדה בנוסח זו שהוקמה בארה"ב כשנלחמה בקומוניזם ושלוחותיו העויינות,וכל גוף,אדם ואירגון שתבחר הועדה לבדוק,יתייצב בפניה ויתן דיווח מלא על פעילותו ומטרותיה.הועדה תיקבע האם הפעילות תותר או תיאסר.כך יזומנו גם עיתונאים,בלי שחומת פלדה של משפטנים המזדהים עם מעשיהם תגן עליהם מכל רע,לחקירה,ומסקנות הועדה תחייבנה מסקנות אופרטיביות. רק כך נוכל להתגבר על הסוס הטרויאני,ולקרוע את הכבלים מעל ידי ורגלי המדינה על מנת שתקום על רגליה ותילחם על נפשה עם כל יכולותיה ועוצמתה להדברת הסוס הטרויאני. כל מערכת המשפט צריכה לעבור טיפול שורש ושינוי מהפכני.בגלל המתכונת הנוכחית אנו בדרך לחורבן בלתי הפיך. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=1504&page=3 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בתשרי תשע''א
14:42 25.09.10 |
|
18. לחבר הכנסת הנכבד יריב לוין המשפטן
בתגובה להודעה מספר 17
| |
לחבר הכנסת הנכבד יריב לוין המשפטן -אהרון ברק הוסיף את המושג "תכליות מדיניות" ובכך הפך את צה"ל למכשיר פוליטי בידי ממשלות.לטיפולך ולטיפול הכנסת בחקיקה מתקנת.להלן הסיפור: מתוך : שוב לא ניתן/אמירה דור תפקידו של צה"ל במדינת ישראל הדמוקרטית, כפי שנקבע בחוק כ"ייעוד צה"ל", הוא"להגן על קיומה של מדינת ישראל,שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה." לצבא ניתן כוח עצום. ברור שאין זה מתפקידו ומסמכותו לאכוף חוק או החלטה כלשהי. האם הצבא נשלח לשבור שביתה? פעולה כזו אינה אפשרית במדינה דמוקרטית.אמנם, מראשית הקמת צה"ל היו חיילים שהועסקו במשימות שאינן צבאיות כמו קליטת עלייה וחינוך, אך אלה הן משימות המקובלות על דעת כל העם, משימות בקונצנזוס. ברור היה ששירות זה מותנה ברצונו של החייל באופן מוחלט.בשנת 1986 נחקק "חוק שירות הבטחון ,התשמ"ו 1986 ", ותקנותיו התנו את השתתפות החייל בפעולות כאלה בחתימתו מרצונו.
בשנת 1995 , ביוזמת מפלגת העבודה השלטת, העביר יו"ר ועדת חוץ ובטחון אורי אור, תיקון בחוק לתקנות הקיימות משנת 1986 בקשר לפעולות עלייה, חינוך וקליטה. התיקון מנוסח כך:"מוצע להרשות את הכוחות המזוינים לפעול גם להשגת יעדיה הביטחוניים לאומיים של המדינה" .בתיקון זה יצרה הכנסת בסיס משפטי אשר, על פיו, יכולה הממשלה להעסיק חיילים במשימות התורמות להשגתם של יעדים ביטחוניים לאומיים. ההגדרה של משימות אלה נשארה מעורפלת בכוונה, כנראה כדי לאפשר לממשלה שימוש בצבא להשגת מטרות פוליטיות משלה.חבר הכנסת רון נחמן (ליכוד), ראש עירית אריאל, אשר נכח בדיון והבין את הכוונה של יוזמי החוק, אמר אז בגלוי: "החוק הזה עומד לעשות פוליטיזציה של צה"ל, בעיקר לאור מפעלי ההתנחלויות... החיילים והשוטרים האלה לא יפעלו בתל-אביב, הם גם לא יפעלו בחיפה." למרות מחאתו, החוק התקבל.
עשר שנים לאחר מכן, כתרגיל ניסוי לגירוש קטיף, הפעילה הממשלה את חיילי צה"ל ,בכדי להטיל מצור על כפר מימון. בכפר מימון, בימים 18 עד 20 ביולי 2005 , התכנסו מתנגדים רבים מאד של הגירוש המתוכנן.הצבא בהמוניו צר על כפר מימון ומנע מאזרחים אפילו להתקרב לכבישים המובילים אל הכפר. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המורכב מלמעלה מ- 150 עורכי דין ומשפטנים, עתר ביום 3 באוגוסט 2005 לבית הדין הגבוה לצדק, בג"ץ, כנגד השימוש בצבא למטרות אכיפת סדר ציבורי על אזרחי ישראל.
העתירה נדחתה מייד. בפסיקתו, מצדיק שופט בג"ץ אהרון ברק את הממשלה וקובע כי:"ראוי והכרחי במקרים מתאימים לתגבר את כוחות המשטרה בחיילי צה"ל לשם הבטחת יישום ההתנתקות." (פסקה 70)השופט הדגיש כי: "התכליות המדיניות, הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות,הן כבדות משקל" (פסקה 101 ). שימו לב מה קרה. השופט ברק הסתמך על התיקון משנת 1995 , בדבר ההיתר להשתמש בחיילי צה"ל לצורך השגת"מטרות לאומיות-בטחוניות" אבל הצליח להשחיל "תיקון"נוסף, בלי דיון בכנסת, על ידי זה שהכניס לתוך פסיקתו את המושג "תכליות מדיניות"!!! מושג זה אינו נמצא כלל בניסוח החוק המקורי משנת 1995 וכך, בהינף קולמוס, כאילו בלי לשים לב, הרחיב בג"ץ את סמכותה של הממשלה להשתמש בצבא לא רק לחינוך וקליטת עליה, אלא גם להשגת מטרות מדיניות %u2013 פוליטיות!!!
כלומר, מעתה לצה"ל אין מעמד מיוחד במדינת ישראל והוא בסך הכל רשות מינהלית ככל רשות מינהלית אחרת!
לפסיקה זו יש השלכות מרחיקות לכת.
מעתה אין הממשלה מוגבלת בשימוש בצה"ל, שהוא כוח צבאי בעל מערכות נשק אדירות, דווקא להפעלתו כנגד אויבי המדינה. בג"ץ התיר לממשלה להשתמש בצה"ל ככל העולה על רוחה, לרבות שבירת שביתות ודיכוי כל גוף פוליטי, המתנגד למפלגת השלטון! פסיקה זו של השופט ברק היוותה את הבסיס המשפטי לשימוש בצבא הגנה לישראל לשם גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון ולהריסת יישוביהם. פסיקה זו מהווה עד היום בסיס משפטי להרס כל יישוב ונטישת כל חבל ארץ.
מעניין גם שפסיקת השופט ברק בעניין ההתנתקות, אשר הוסיפה בחשאי את הביטוי "תכליות מדיניות" לחוק הקיים,התעלמה בעליל מסעיפים אחרים באותו חוק. למעשה החוק דורש הסכמה בעם לפעולות האלה, קונצנזוס, מה שלא היה כלל בגירוש קטיף! זאת ועוד, כיוון שפעולות אלה חורגות ממטרות צה"ל, החוק משנת 1986 מעניק את הזכות המלאה לכל חייל שלא להשתתף בהן! למעשה, לפי פסיקת השופט מאיר שמגר, "אין לכאורה הבדל בין שני המבחנים לקביעת הרף הפוסל את חובת הציות להוראה, היינו הוראה "בלתי חוקית באופן ברור וגלוי" או הוראה "בלתי חוקית בעליל" . הטלת ביצוע פעולות כאלה על חיילים יכולה להיחשב כפקודה שברור וגלוי לחייל שהיא אינה חוקית ועל כן הוא לא ישא באחריות פלילית בגינה.ומה קרה בפועל? חיילים אשר סירבו להשתתף בעצירת האזרחים המפגינים או להשתתף בהרס גוש קטיף נשפטו ונכלאו ונענשו, ושמם הוכפש בתקשורת השכם והערב.התנהגות זו של הצבא לא היתה חוקית.החיילים המסרבים יכולים לתבוע את המדינה על הנזקים שנגרמו להם ופיצויים על ישיבתם בכלא, על בסיס ניתוח משפטי זה.
כאשר עתרה המועצה האזורית חוף עזה לבג"ץ בטענה שחוק ההתנתקות סותר את חוקי היסוד של מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי "התכליות המדיניות הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות הן כבדות משקל. הן נועדו להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה כצורך חברתי חיוני ומהותי שיש בו, אם אמנם יתממש, כדי להצדיק פגיעה בזכויות האדם של הישראלים המפונים" וכך ביטל השופט ברק את זכויות האדם של מתיישבים יהודים!
רק שלוש שנים קודם לכן, בפסק דין שבו ביטל גירוש משפחות מחבלים משכם לעזה, הצהיר השופט ברק: "מספר זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל עקירתו הלא- רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר, גם אם העברה זו אינה כרוכה בחצייתו של גבול מדיני" .זכויות האדם של הערבים ביטלו שיקולים בטחוניים.זכויות האדם של היהודים התבטלו לצורך הנסיגה מארץ ישראל.
* ; ; ; * ; ; ; * להלן המחקר המלא אותו מנסים להעלים בכל דרך: "שוב לא ניתן" נכתב על בסיס תחקיר ההכנה המנטלית להתנתקות ושיברה בצה"ל בהוצאת המצ"ח: הכנה מנטלית - צוות חקר סיון תשס"ח http://www.mentalpreparation.org עטיפה ועיטורים אהרן שבו התחקיר המלא: http://www.mentalpreparation.org/BRPortalStorage/a/7/01/72-J s1YvvfbSF.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בתשרי תשע''א
14:59 25.09.10 |
|
19. ח''כ לוין: הבג''ץ מייצג את המיעוט בעם
בתגובה להודעה מספר 18
| |
ח"כ לוין: הבג"ץ מייצג את המיעוט בעם יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין אומר בראיון לערוץ 7 כי מה שקרה השבוע עם הבג"ץ צריך להדאיג לא רק את הציבור החרדי אלא את כולנו. יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין מהליכוד, אומר בראיון לערוץ 7 כי מה שקרה השבוע עם הבג"ץ בנושא העיר עמנואל, צריך להדאיג לא רק את הציבור החרדי אלא את כולנו. "אנחנו צריכים לזכור שהיום זה חרדים, אתמול מתיישבים שלשום כביש 443 וגדר ההפרדה יש פה תהליך מסוכן מאוד שאני מתריע עליו כבר מזמן, אסור לנו לחכות יותר כי על מערכת המשפט השתלטה אג'נדה מסוימת, היהדות והציונות נדחקו החוצה בגלל זכויות אדם, וגם אלה לא מיושמים כשמדובר במתיישבים, כפי שהיה בנושא של גוש קטיף וכפי שהגדיר חבר הוועדה הפרופ' ידידיה שטרן שקבע שהייתה שם פגיעה בזכויות אדם ולמרות זאת הבג"ץ אישר את הגרוש, הבג"ץ מייצג אג'נדה מסוימת של מיעוט בעם וברגע שהוא נכנס לתחומים של מדיניות זה חמור". לדבריו הכנסת חייבת לפעול כדי לעשות שינויים בהרכבו של בית המשפט העליון וסמכויותיו, "אנחנו נדרשים לשתי פעולות, קודם כל לשנות את המערכת לבחירת שופטים, צריך להחליש את הכוח של השופטים בוועדה, יש הצעת חוק שהוגשה בעניין הזה אבל לצערי הממשלה לא תומכת בזה, המהלך השני הוא תיחום קווי הפעולה של בית המשפט העליון והגדרת עקרונות קווי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם סדר ומשטר דמוקרטי". ח"כ לוין קובע שלא ייתכן שקומץ של שופטים יתערב בכל נושאי המדינה, "הם מתערבים כמעט בכל נושא, כולל סוגיות מדיניות ותקציביות וזה חמור מאוד, כי מגישים להם כל מיני עתירות והם מחליטים בלי לקחת בחשבון את כלכ צרכי המדינה". הוא סבור שבית המשפט צריך להתעסק אך ורק בענייניים של הפרט ולא בענייני הכלל, "בית המשפט צריך להתעסק בנושאים מקצועיים כמו דיונים בענייניים פרטיים של אדם שנפגע ומגיע לו פיצויים, אבל לא בנושאים ערכיים ומוסריים שבהם נכנסת גם השקפת עולם, כי במקרים אלה השופטים נדרשים לעסוק בנושאים של מדיניות שאין בהם אלמנטים משפטיים". לוין מציין כי במדינות רבות, הרכב בית המשפט נותן ייצוג לכלל גווני הקשת, "ברחבי העולם ההפרדה ברורה, אם בית המשפט מתערב גם בנושאים של השקפת עולם, ההרכב נבחר בדרך שתשקף את כלל הציבור, בארה"ב הנשיא ממנה את השופטים והם צריכים לעבור אחר כך שימוע בסנאט על ידי נבחרי הציבור כך שבחירתם משקפת את תמיכת הרוב, אצלנו לעומת זאת זה בנוי באופן שאין דומה לו בעולם, לרשות השופטת יש משקל מכריע בבחירה של שופטיה, עד כדי שיש להם אפילו זכות וטו על כל מינוי של שופט". http://ברשת האינטרנט /News/News.aspx/205766 תגוביות: 1.מילים כדורבנות. ראה עצמך כנציגי בכנסת. 2.כל מילה בסלע - האיש הזה ראוי לתמיכה של כל תושבי ישראל -הבג"צ פוגע בכל דבר יהודי וציוני שעדיין זז במדינה הזו ומגן ומרים ומוקיר כל דבר פשיסטי ,ומוסלמי ומיעוטי - ואני לא רואה אדם אחד בבג"צ שראוי להיות שופט במדינה היהודית . 3.בג"ץ הוכיח ללא כל עירעור עד כמה הוא מוסד רעיל ומסוכן,לא שונה מארגון המשתף פעולה עם האויב. 4.יש מדינה שדומה לנו בשיטת השלטון: איראן!!! כן! העם יכול לבחור ויש דמוקרטיה ומפלגות, אבל בתכל'ס קבוצה מצומצמת וסגורה של לובשי גלימות שחורות מחליטה מה חוקי ומה לא בכל נושא! 5.נראה את הליכוד דואג לחקיקה מתאימה כמו בחוקה של ארה"ב. ג'פרסון כבר לפני יותר מ-200 שנה התריע על הסכנה של מערכת המשפט הפדרלי ולכן בחיבור החוקה של ארה"ב הוא החמיר בהפרדת רשות והגבלה הדדית של כוח של כל רשות.בית המשפט בארץ חושב שהוא כל יכול ואין מי שיגביל אותו וזה לא דמוקרטי. למה הימין לא זועק זאת כל הזמן. 6.אל דאגה, עוד רגע יתפרו לו תיק, וחסר לו אם ימשיך לפתוח את הפה. דיקטטורה זה דבר כוחני. ראה הוזהרת. 7.שימו לב להתפתחות החשובה.כל יום גוברת הדרישה לחיסול הבג"צ במתכונתו הנוכחית.אין יום שלא נשמעת דרישה לחיסול הבג"צ במתכונתו זו.הציבור ונציגיו מבינים היטב שהמצב אינו יכול להימשך,והוסרו הכפפות.בייניש בלחץ,וברק מנחה אותה מה להכריז.היא הכריזה שיש למהר ולהשלים את החוקה על מנת לשמור על "זכויות האדם=האירגונים של נעמי חזן=השקרים של גולדסטון=שינאת ישראל ותוכנית חיסולה.לא עוד מדינה יהודית.כי אם מדינת כל זכויות האדם שלה.התפתחות זו מצביעה על כך שהעם התפכח והבין מה משתלט על המדינה בשקט בשקט.יש מיד לשנות את הרכב השופטים,ולחוקק חוק שהממשלה בוחרת את השופטים ולא הם בוחרים את עצמם.מה שטוב בארה"ב הדמוקרטית,טוב מאד גם כאן.לשלוח את כל החונטה הביתה! 8.ח"כ לוין, אתה בדרך הנכונה ורוב מוחלט בעם תומך בך. אל תרפה. 9.בג"ץ מסכן את קיום המדינה. אם לא יחוסל הלכה המדינה. 10. חייבים לתת לוועדת חוק ומשפט סמכות לבקורת השופטים.בישראל שלא כמו בארה"ב שם הם עוברים שימוע מסודר,בו עמדותיהם הפוליטיות שקופות ונבחנות,בארץ איש לא יודע מהן עמדותיהם לפני בחירתם,והם לא מייצגים כלל את הציבור בשל כך.הקמת גוף פיקוח עליהם עם שיניים, יתקן את הטעות. פלישת שופט לתחום המדיני המובהק, צריכה להיבחן בוועדה, שסמכותה תהא גם להדיחו ללא פיצויים ופנסיה.שופט הפולש לתחום הצבאי,ומגביל את הצבא,למרות שאינו מבין דבר בנושא, לא ראוי להמשיך תפקידו, ואם חיילים לא מעטים איבדו חייהם בשל כך, אי אפשר לעבור על כך לסדר היום.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בתשרי תשע''א
17:08 25.09.10 |
|
20. עקרון המידתיות -שיטה לשליטה
בתגובה להודעה מספר 19
| |
הסבר מנין בית הפשע והרשע העליון שואב את כוחו ואת סמכויותיו להחליט בכל. בהמשך לחקיקת שני חוקי יסוד הפשע והרשע: האדם הפאשיסט וחרותו וחופש העיסוק בטרור, כנופיית המשפח המציאה הלכה מתוחכמת. הלכה זו נקראת עיקרון המידתיות. מה עושה השופט במצב כזה? הוא בכאילו שוקל שני ערכים (בעוונטה). הוא משחק אותה יעני כל ראשו שקוע בכובד ההתנגשות של נגיד הערך לחופש תנועה (סוג של זכות אדם) אל מול הערך של החופש להפגין (גם סוג זכות של אדם). עכשיו, מכיוון שהרוב לא ממש חכמים ,ובקושי גמרו 10 כיתות, וגם אם סיימו י"ב, לרוב שטפו את מוחם להעריץ את הפאשיזם, ובמציאות הקשה,קשה להם לשים לב ,ולהבחין בנעשה סביבם,למשל איך בהפצצת מושג מעולם החארטה והדימיונות והאנטישמיות הישנה והטובה, שוקלים את הערך של זכותו של היהודי להגדרה עצמית ,מול הערך של זכותו של האנטישמי לדכא את היהודי, ובשיקלול של שני הערכים צריך השופט המושחת (וכדאי לכולם לפקוח עיניהם ולשים לב,,,) בעל הכוח המפלצתי והאימתני, לכפות את דעתו, כמו אל מהאולימפוס היווני, והוא על דעת עצמו מחליט מה מידת הנזק הרבה יחסית,ומה מידת הנזק המועטה יחסית ,שנלווית לכל אחד מן הערכים המתנגשים. כך מחליט השופט המושחת על פי השקפת עולמו (פוליטיקאי בגרוש וחצי) איפה קיים סיכוי לנזק גדול יותר.בדרך כלל לדעתו של השופט ,הנזק הגדול יותר נגרם תמיד לעדאללה ולנשים בשחור ולשאר אירגוני הקקה שעותרים לבג"ץ,והשופט מחליט להגן עליהם ,ולכן הימין תמיד מוצא את עצמו עם ה*ין ביד. עיקרון המידתיות הפך את שופטי ישראל למוסמכים לפסוק בכל עניין פוליטי, ולמעשה למעין ראשי ממשלה קטנים, הכפופים לנשיא בית המושחת העליון, שהוא ראש הממשלה בפועל. וכמובן שופט כזה יכול להתמנות לבית הפשע והרשע העליון, רק אם הוא תואם בהשקפת עולמו את ה"אג'נדה" של אהרון ברק. תגובית 152
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1662#resp_blog_117000
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ' בתשרי תשע''א
09:02 28.09.10 |
|
21. ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט כפי שנאמרו
בתגובה להודעה מספר 20
| |
ציטוטים מפרוטוקולים של בית משפט כפי שנאמרו מילה במילה: עו"ד: מיאסטניה גרביס, זה משפיע על הזיכרון? עד: כן. עו"ד: ובאיזה אופן זה משפיע? עד:" שכחתי. עו"ד:" שכחת? אפשר לקבל דוגמה למשהו ששכחת?
עו"ד: האם היית נוכח בזמן שצילמו אותך? עד: אתה צוחק עלי?
עו"ד: יש לה שלושה ילדים, כן? עד: כן עו"ד: כמה בנים עד: אף אחד עו"ד: יש ביניהם בנות? עד: אתה צוחק עלי? כבוד השופט אני חושב שאני צריך עורך דין אחר. אפשר לסדר לי עורך דין אחר? עו"ד: מה היה הדבר הראשון שבעלך אמר לך באותו הבוקר? עדה: איפה את, קאתי? עו"ד: ומדוע זה הרגיז אותך? עדה: קוראים לי סוזן.
עו"ד: את פעילה מבחינה מינית? עדה: לא, אני פשוט שוכבת שם
עו"ד: אז התאריך ה-8 באוגוסט היה היום שבו עשיתם את התינוק הזה? עדה: כן עו"ד: ומה עשית באותו הזמן? עדה: אה.. נדפקתי
עו"ד: איך נגמרו הנישואים הראשונים שלך? עדה: במוות עו"ד: במוות של מי? עדה: במוות של מי אתה חושב?
עו"ד: נסי לתאר את הטיפוס עדה: גבוה ממוצע עם זקן עו"ד: גבר או אישה? עדה: נסה לנחש!
עו"ד: דוקטור, האם זה נכון שאדם שנפטר בשנתו לא יודע על כך עד הבוקר שלמחרת? עד: אתה רוצה להגיד לי כאן שבאמת עברת את הבחינה של לשכת עורכי הדין?
עו"ד: כמה ניתוחים שלאחר המוות ביצעת באנשים מתים? עד: את כל הניתוחים שלאחר המוות ביצעתי באנשים מתים.
עו"ד: כל התשובות שלך חייבות להיות אוראליות, אוקיי? עכשיו באיזה בית ספר למדת? עדה: אוראליות
עו"ד: האם אתה זוכר את השעה שבדקת את הגופה? עד: הניתוח שלאחר המוות החל בשעה 8:30. עו"ד: ומר דנטון היה מת ב אותו זמן? עד: לא. הוא ישב על שולחן הניתוחים ותהה מה פתאום אני עורך בו ניתוח שלאחר המוות.
עו"ד: האם אתה מוסמך לתת דגימת שתן? עד: האם אתה מוסמך לשאול את השאלה הזאת?
עו"ד: דוקטור, לפני הניתוח שלאחר המוות אתה בדקת דופק? עד: לא. עו"ד: בדקת לחץ דם? עד: לא. עו"ד: בדקת נשימה? עד: לא. עו"ד: אז יכול להיות שהפציינט היה חי בזמן הניתוח? עד: לא. עו"ד: איך אתה יכול להיות בטוח? עד: כי המוח שלו היה על שולחן העבודה שלי בתוך צנצנת. עו"ד: אני מבין. אבל יכול להיות שהפציינט בכל זאת היה עדיין חי? עד: כן, יכול להיות שהוא היה חי והתאמן בעריכת דין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש כ''ד בתשרי תשע''א
07:59 02.10.10 |
|
22. מערכת המשפט היא הבעיה ולא הפתרון
בתגובה להודעה מספר 21
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.10.10 בשעה 08:04 בברכה, ליה ביהמ"ש: כלת פרס נובל תגורש מהארץ עתירתה של מייריד קוריגן מגווייר נגד מניעת כניסתה לישראל למשך עשור נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי בפ"ת והיא תגורש תוך 48 שעות.http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/162/076.html?hp=1&loc=3&tmp=5114 תגובית מס' 15: מוקדם לשמוח.בג''ץ השמאלני וודאי ישאיר אותה כאן.ביום ששיחררו את דמיאניוק הבנתי שמערכת המשפט נרקבה. וזה היה הרבה לפני שכנופיית שלטון החוק החליטה שהכל שפיט והיא זו שצריכה לשלוט במדינה.מערכת המשפט הרקובה הפכה בראשותו של הברק הידוע, לסניף שמאלי של מרץ. מערכת המשפט בפסיקותיה המוטות שמאלה היא שמערערת את יסודות הדמוקרטיה יותר מכל. התעמרות בעורך הדין אורי קורב על שחשף את ערוותם, 3 שנות מאסר לזורק נעל (יותר מאשר לרוצח ממוצע), הכפלת עונשו של השוטר שחר מזרחי שהרג עבריין, והנקמה בטל מור שהרג את החשין (שרכב בלילה אפל), לעומת הסלחנות לגלקסבלד שהרג משפחה באור יום, היא המסמר האחרון בארון המתים של המושחתים עם אאודי 6 מגבעת רם. אין ספק, שמשהו בצה''ל ובמדינה השתבש בדרך ,וצריך לחזור לסדר בראשית.מערכת המשפט היא הבעיה ולא הפתרון. עונשים קלים, שופטים מנותקים, מינויי מקורבים, חלוקת טובות הנאה וסחבת איומה. הדג מסריח מהראש.צריך להרוס את הבג''ץ ולבנותו מחדש, אין פתרון אחר. אני אשכנזי! חילוני!! מהנדס!!! נכד למייסדי דגניה חושב ואומר את זה ולא ימני קיצוני כמו שמנסים להדביק לכל מי שחושב ככה. נ.ב. ג'ימי קארטר אמר על אהרון ברק בנוגע למשא ומתן עם מצרים. HE IS MY HERO
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום חמישי כ''ט בתשרי תשע''א
21:51 06.10.10 |
|
23. רקובר:המושג 'ארץ ישראל' לא קיים בבית המשפט העליון
בתגובה להודעה מספר 22
| |
המושג 'ארץ ישראל' לא קיים בבית המשפט העליון פרופ' רקובר, שהיה בעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה, תקף הערב במכון לנדר בירושלים את שופטי בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל, הרב פרופ' נחום רקובר, השתתף הערב (רביעי) בטקס קבלת תואר שני בלימודי יהדות ב'מכון לנדר' ותקף את בית המשפט העליון, "המושג 'ארץ ישראל' לא קיים כלל בבית המשפט העליון" אמר פרופ' רקובר והוסיף, "אני לא מדבר על אישים מסוימים בבית המשפט העליון אלא אני מדבר ככלל על הבג"ץ שההכרעות בו הם רחוקות ומאיימות. התביעה של קעדאן למשל, שם לא הוזכר ערך ארץ ישראל. זה כלל לא נזכר אפילו לא ברמז." רקובר, שהיה בעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה, תקף גם את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק על פסיקתו בעניין החקירות וטלטולי השב"כ, "יש פסק דין נורא שעוסק בסמכויות שלטונות הביטחון להוציא הודאות ממחבלים שאפשר להוציא מהם מידע שיציל אנשים אחרים ממוות, אמר הנשיא ברק יש כבוד האדם והוא חייב להישמר. איפה הצו המקראי של 'לא תעמוד על דם רעך " שאל רקובר, "אפילו המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין אמר 'הנשיא שלנו לא אכפת לו שייהרגו 30 אנשים ובלבד שכבוד האדם ישמר'. זה לא יהודי אבל כך פסק בג"ץ." פרופ' רקובר דיבר הערב בנושא "המשפט העברי מול ערכי בג"ץ" וסיפר כי הוא דחף כל השנים להכניס את ערכי התורה לתוך ספר החוקים הישראלי. לדברי רקובר חוק 'כבוד האדם וחירותו' הוא חוק חשוב שלא סותר את ערכי התורה, "ערך של כבוד האדם כערך יסוד זה הערך היחיד אולי שאני מכיר. זה ערך יסוד שאם יש חוקים אחרים שסותרים אותו הם בטלים. התלמוד אומר 'גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה'." אך יחד עם זאת מוסיף פרופ' רקובר ואמר כי הוא היה שמח לו היו משנים את חוק 'כבוד האדם' לחוק 'כבוד הבריות'. "הכנסת חוקקה ערכים נוספים באותו חוק שכולם ללא יוצא מן הכלל הם ערכי יסוד של ההלכה היהודית. אלא שיש הבדל אם הפרשנות תינתן על ידי מי שהוא מוסמך של 'מכון לנדר' או אנשים שנעדרים את התודעה הזו ולצערנו בהם תלויים הפירושים של הערכים הללו." אמר פרופ' רקובר כשהוא מצביע על שופטי בית המשפט העליון, "לצערי מרבית הערכים מתפרשים בדרך הפוכה ממה שהחוק היהודי היה מפרש אותם." בנוסף לפרופ' רקובר השתתפו הערב באירוע ח"כ זבולון אורלב, יו"ר טורו קולג' העולמי מארק הייסן, נשיא מכון לנדר פרופ' משה ליברמן, סגן נשיא מכון לנדר אלוף במיל' יעקב עמידרור ומנכ"ל המכון שוקי גולן. בטקס שהתקיים הערב בירושלים קבלו למעלה משבעים בוגרי 'מכון לנדר' תואר שני בלימודי יהדות. 'מכון לנדר' מהווה מוסד מוביל ללימודי יהדות מתוך התורה ולא מחוצה לה. רוב בוגרי המכון הם גננות, מורים ומחנכות בחינוך הממלכתי דתי ולימודיהם מהווים שלב נוסף בידע שהם עתידים להקנות לתלמידיהם. http://ברשת האינטרנט /News/News.aspx/209897 תגוביות: 1.אפילו המילה 'מולדת' הפכה להיות מוקצה מחמת מיאוס. לערבים מותר לומר בילאדי בילאדי אך אצלנו זו מילה פאשיסטית. 2.בית המשפט העליון.ככל שירבו אנשים ברמתו של פרופסור רקובר להרצות ולהסביר מבלי לפחד מהבג"ץ והתקשורת ,כך נצליח לנקות את המדינה שלנו. 3.צודק אבל זה ידוע לגבי בג"צ מזמן. הזוועה זה ביבי שמדבר על גדה מערבית ולא ארץ ישראל. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום חמישי כ''ט בתשרי תשע''א
23:22 06.10.10 |
|
24. המושג 'ארץ ישראל' לצערנו כמעט לא קיים בציונות
בתגובה להודעה מספר 23
| |
המושג 'ארץ ישראל' לצערנו כמעט לא היה קיים בציונות הרצל חשב על ארגנטינה ולאחר מכן על אוגנדה כפיתרון מדיני ליהודים, שיחזיר אותם אל מפת ההסטוריה כשווים בין האומות (עם ככל העמים). ארץ ישראל היתה דומיננטית לאחר שהוחלט עליה, כאשר נפלה הצעת אוגנדה בקונגרס, וזה בא מתוך הנשמה היהודית והרגש היהודי הבריא, של מי שעסק במפעל הציוני מראשיתו, ולא כמונח בפני עצמו בעל זכות קיום והגדרה עצמאית. רק לאחר ששת הימים ועליית גוש אמונים והמתנחלים הראשונים לקרקע, נהפכה ארץ ישראל למושג מוגדר בפני עצמו, ולכן עורר עליו את זעם השמאל שגדל על ברכי הציונות המדינית שראתה את ארץ ישראל רק ככלי להגשמת תחיית האומה ולא כאידאה וערך בפני עצמו. בית המשפט העליון שמכיל ברובו את אותו שמאל מבחינה אנושית פרסונלית, ומבחינת הערכים של השופטים,ששמים דגש גדול בשנים האחרונות לרעיונות המשפט הזר לרוח ישראל ושייך לנוכרים, עקרו את ארץ ישראל לגמרי ממכלול המושגים הקיים בתרבות הישראלית העכשווית, אז אין מה להתפלא, זהו תהליך רקבון התדרדרות והתרוקנות מערכים של ה-100 שנה האחרונות שהתעצם לפני 40 שנה לאחר מלחמת ששת הימים. http://ברשת האינטרנט /News/News.aspx/209897
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ט בתשרי תשע''א
17:40 07.10.10 |
|
25. המדינה בוחרת במקרים מסויימים להתעלם מצווי בג''צ
בתגובה להודעה מספר 24
| |
"מודאגים מהתעלמות המדינה מצווי בג"ץ"הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין מביע דאגה מהתופעה, לפיה המדינה בוחרת להתעלם, במקרים מסוימים, מצווי ביהמ"ש העליון. הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט להביע דאגה מהתופעה, לפיה המדינה בוחרת להתעלם, במקרים מסוימים, מצווים הניתנים על ידי בית המשפט העליון. בכך אימץ הועד המרכזי את עמדתו של הפורום למשפט חוקתי וזכויות אדם בראשות מ"מ ראש הלשכה, עו"ד רון גזית. ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הדגיש, כי "אי קיום פסקי דין של בית המשפט העליון, הינו הפרת חובה המוטלת על המדינה. אין להתכסות באיצטלא של ביקורת על תוכנה של ההחלטה השיפוטית, אותה יש לנהל בדרך אחרת. משניתן פסק הדין חייבת המדינה לקיימו, ואם לא תעשה כן כיצד תלין באותו הקשר על כל אזרח שיעשה דין לעצמו ויתעלם מהחלטה שיפוטית בעניינו?!". לדברי יו"ר פורום משפט חוקתי ושלטון החוק של הלשכה, עו"ד רון גזית, "לבית המשפט "אין לא חרב ולא ארנק" כביטויו של השופט האמריקאי פליקס פרנקפורטר. על אכיפת פסקי הדין בכללם אחראית הרשות המבצעת, שלה יש חרב וארנק. כאשר זו אינה מקיימת בעצמה פסק דין, התוצאה היא שיש דיין אך אין דין". הפורום למשפט חוקתי הפנה לשורת מקרים בהם לא קיים השלטון אחר החלטות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בין היתר, התייחס הפורום לבג"צ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך – בנושא החובה לקיים תכנית ליבה בחינוך העל יסודי במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות פטור על יסודיים. ביהמ"ש הוציא בפסק הדין צו מוחלט, החל על כל מוסד חינוך, לביטול ההקצבות הממשלתיות למוסדות המלמדים לימודי קודש שאינם עומדים בתנאים הנדרשים לצורך הכרה בהם כ"מוסדות מוכרים", המזכה בהקצבות כספיות. פסה"ד לא קוים במועדו, עד לשנה"ל תשס"ח, ע"י המדינה, ואינו מקוים עד עתה, והמדינה אף ניסתה לעקוף אותו. מקרה נוסף הוא בג"ץ 7443/03 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך ובג"צ 6973/03 ליאת נתן מרציאנו ו-7 אח' נ' שר האוצר - בנושא זכאות לחינוך חינם לילדים בעלי צרכים מיוחדים (חוק השילוב). בית המשפט קבע שיש לקבל את העתירה במובן זה שיוצהר, כי המדינה אינה מקיימת את חובתה על-פי החוק למתן חינוך מיוחד חינם לילדים שהושמו במוסדות החינוך הרגילים, וכי עליה להיערך במהירות האפשרית לקיום דרישות החוק. בתאריך 13.11.02 תוקן חוק החינוך המיוחד ברוח פסק הדין, אשר חייב את המדינה לממן את חינוכם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים שנמצאו מתאימים לשילוב. אולם, גם לאחר קבלת החוק לא נעשה שינוי מהותי המיישם את פסק הדין. הלשכה סבורה, כי אי קיום החלטותיו של בית המשפט העליון מהווה ביטוי חמור לחירות שנטלה לעצמה הממשלה שלא לקיים את פסק הדין ולפעול לפי סדר עדיפויות המקובל עליה. יש בכך כדי לפגוע באיזון שבין שלוש הרשויות. משניתן פסק דין, חובה לקיימו כלשונו וכרוחו. החובה עולה מן הדין, והיא ביטוי להכרח להסדיר חייה של חברה לפי נורמות בסיסיות, המאפשרות קיומה של מסגרת מאורגנת, בה שולט החוק. הימנעות רשות שלטונית מציות לפסק-דין של ערכאה שיפוטית הינה מן החמורות ומן המדאיגות שבסכנות האורבות לשלטון החוק במדינה דמוקרטית. http://ברשת האינטרנט /News/News.aspx/209922 תגוביות: 1.האקטיביזם השיפוטי גרם לפיחות בבית המשפט העליון.זה מה שיש. 2.אני מודאג הרבה יותר כשהמדינה מקיימת צווים של בג"ץ.. 3.חברי בג"ץ - אויבי ישראל. יש לפטר אותם ולבטל את הגוף הזה. 4.מאפיית השמאל הקיצוני זועקת, חבל שאין לאף אחד את האומץ לפרק את המאפיה השמאלנית הקיצונית, שפוגעת קשות בהמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומחזקת את אוייבינו מפנים ומחוץ. מתי יפרקו את הקבוצה המושחתת הזאת שהשתלטה על מערכת המשפט בישראל והפכה אותה לכה כושלת. 5.אני מודאג מהמעורבות המקיפה והעמוקה של בג"ץ בהתנהלות המדינה. הם לא נבחרו בידי איש ומייצגים במקרה הטוב אחוזון בחברה הישראלית. מקווה שבהקדם מישהו יעשה סדר וישים סוף להפקרות הזו. למה פוחדים מהם ? יש להם רובים? טנקים? פעם אחת תגידו להם די וזהו ותתפלאו - הם יחזרו לממדים הטבעיים, כפי שהיה לפני המהפכה השיפוטית. 6.איפה ואיפה נוסח הבג"צ.כשהמדינה והאחראים מטעמה מתעלמים מפסיקות בג"צ, עוטי הגלימה השחורה לא מצייצים כי זה עלול לפגוע במעמד השפל שלהם. אך כששומרי מצוות ( ע"ע עמנואל ) לא מצייתים מיד נשלחים לכלא. 7.המצב לגמרי הפוך... בארצנו יש דין ואין דיין.השופטים מחליטים פעמים רבות "להכווין" את החוק לפי ראות עיניהם ולפרש "למה התכוון המחוקק", פעמים רבות בניגוד ללשון החוק עצמו. כך יוצא שהשופטים בעצם מחילים את החוק שנראה להם, ולא את החוק שקבעה הכנסת שנבחרה על ידי אזרחי המדינה. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש א' בחשון תשע''א
09:08 09.10.10 |
|
26. שופטים אינם מומחים לשום דבר -די לועדות חקירה
בתגובה להודעה מספר 25
| |
חקירה נגד החקירות כבר שנים רבות, תרשו לי להודות, אני כותב נגד ועדות חקירה. כתבתי נגדן אירועי אוקטובר, לפני עשר שנים, וכתבתי נגדן אחרי מלחמת לבנון השנייה, ובעוד הזדמנויות. במקום לעסוק בהפקת לקחים ובתיקון, עוסקות הוועדות - תמיד בראשות שופט - בעריפת ראשים. שופטים אינם מומחים לשום דבר. הם יודעים רק למצוא את האשם. לא לתקן. ואכן, אלה המסקנות היחידות שמיושמות. הרמטכ"ל דוד אלעזר שילם את המחיר על ועדת אגרנט, וסולק מהצבא. פרופסור שלמה בן-עמי שילם את המחיר בעקבות ועדת אור, ופרש מהחיים הפוליטיים. אריאל שרון שילם מחיר בעקבות מסקנת טבח סברה ושתילה, ומאז נתפסת ישראל בעולם כאשמה בטבח הזה. הטווח הארוך מגלה שהמסקנות שלהן שגויות. אנחנו כבר בתחומי הטווח הזה, בכל הקשור למלחמת יום הכיפורים. לפי מה שנחשף השבוע, בעקבות גילוי הפרוטוקולים, הרמטכ"ל דדו היה האיש שהתריע יותר מכל האחרים. 37 שנים היו צריכות לעבור, כדי שהאמת תיחשף. 37 שנים של עינוי שעליו הוא שילם מחיר, והוא כבר לא איתנו, הוא שילם גם בחייו, כדי לחזות בחשיפת האמת. מה שמתסכל הוא שזה לא יעזור. גם באירוע הבא יהיה לחץ ציבורי, ושוב תקום ועדה, ושוב היא תגיע למסקנות לא נכונות. רק ועדה אחת עדיין לא הוקמה, והטור הזה דורש את הקמתה: ועדה לבדיקת הוועדות שהוקמו מאז קום המדינה. לא עוד ועדה בראשות שופט. ועדת מומחים לחקר ביצועים. אולי, מי יודע, ועדה כזאת תגמול אותנו מההתמכרות לוועדות חקירה, שככל שהזמן עובר, הולך ומתברר הנזק שלהן למדינת ישראל. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1706#responses |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום רביעי ה' בחשון תשע''א
22:53 12.10.10 |
|
27. הח''כים לפרקליטות: די לאפליה לטובת הערבים!
בתגובה להודעה מספר 26
| |
הח"כים לפרקליטות: די לאפליה!חברי הועדה לביקורת המדינה דרשו הסברים מנציג הפרקליטות על העדר אכיפה על הבנייה הערבית בי-ם. תשעה חברי כנסת השתתפו היום (ג) בסיור הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעיר דוד. הסיור, ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה), נועד לבחון מקרוב את תלונותיהם של חברי הכנסת מירי רגב ויריב לוין (הליכוד) שטענו כי הפרקליטות מפלה לרעה את תושבי בית יהונתן היהודים - מול כ-250 מבנים בלתי-חוקיים שנבנו במקום ע"י ערבים. בדיון קודם טענו חברי הכנסת כי נציג משרד המשפטים נוטל לעצמו לעצב מדיניות על איזו עבירת בניה לטפל ומאיזו להתעלם – בעוד שעיצוב מדיניות איננה בסמכותו כעובד ציבור, אלא בסמכותם של נבחרי הציבור. כמו-כן האשימו חברי הכנסת את משרד המשפטים באפליה מכוונת נגד "בית יהונתן" וטענו כי מולו ניצבים מאות בתים ערביים בלתי-חוקיים – שבכולם מצאה הפרקליטות סיבה לעכב את הליכי ההריסה. בסיור, בו השתתפו ח"כ יריב לוין (הליכוד), מרינה סולדקין (קדימה), אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו), ניסים זאב (ש"ס) אורי אריאל, אריה אלדד, מיכאל בן ארי,יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי) התגלה עוד כי לאף רשות במדינה אין מידע מדויק, מוסמך ומלא על כמות הבניה הבלתי-חוקית, בארץ בכלל – ובירושלים בפרט. יו"ר הועדה יואל חסון הדגיש, כי הוועדה איינה קובעת מה חוקי ומה לא, אך היא דורשת לקבל מהפרקליטות הסברים משכנעים על סדרי העדיפויות באכיפת חוקי הבניה.אם העניין הוא פוליטי/מדיני אז שזו תהיה ההתייחסות אך אם העניין הוא חוקי יש חשיבות שהתהליך יהיה שקוף שיוויוני ועם קריטריונים ברורים בכל הקשור לאכיפה נגד הבניה הבלתי חוקית. חברי הכנסת, והעיתונאים הרבים שנלוו אליהם, הגיעו ל"בית יהונתן" מלווים באבטחה כבדה של משמר הגבול. כפי שדווח, ערביי המקום רגמו את שיירת כלי הרכב באבנים, איש מחברי הכנסת לא נפגע, אך לכלי הרכב הממוגנים נגרם נזק. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210104 תגוביות: 1.גורמי וארגוני השמאל שולטים במערכות אכיפת החוק ביד רמה. 2.אם האפליה לטובת ערבים תימשך ,נהיה חייבים לערוך מלחמת אזרחים. 3.ידוע מזמן שלפרקליטות ולמשטרה אג'נדה שמאלנית קיצונית ! 4.הבחירות חסרות משמעות. בשטח האליטות השמאלניות קובעות. אין טעם להצביע בבחירות. נבחרה כנסת ימנית ובפועל הפרקליטות ובית משפט עליון, מוציאים לפועל את מדיניות השמאל. נבחר ר"מ מהימין ושר הביטחון מהשמאל קובע את מדיניות הבטחון, החוץ וההתיישבות. החזירו את המדינה לכנסת ולאזרחים! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום רביעי י''ב בחשון תשע''א
22:37 19.10.10 |
|
29. את מי מייצג הבג''צ, מי בחר בהם? הגיעה העת לפנותם.
בתגובה להודעה מספר 28
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.10.10 בשעה 22:40 בברכה, ליה ביניש לממשלה: די לדיבורים, פנו מאחזיםנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, מתחה היום (ג') ביקורת חריפה על המדינה על כך שהיא מתעלמת מהמשך הבנייה הבלתי חוקית בשישה מאחזים בגדה המערבית – גבעת אסף, מעלה רחבעם, רמת גלעד, גבעת הרואה, מצפה יצהר ומצפה לכיש – אף שבג"ץ כבר הוציא בעניינם צו על תנאי, שהורה לשר הביטחון ולמפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון לנמק את עמדתם בסוגיה. ביניש והשופטים עוזי פוגלמן וניל הנדל, אשר דנו בעתירת תנועת "שלום עכשיו" בנושא, שהוגשה עוד בשנת 2007, הבהירו לנציג הפרקליטות עו"ד אורי קידר כי הגיעה העת להפסיק את ה"רטוריקה" ולעבור למעשים - ולאכוף את החוק. על כן הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 15 יום תצהיר משלים מפורט על הבנייה החדשה בשטח ועל מדיניות אכיפת החוק בנוגע לששת המאחזים. מה שעורר את ביקורת השופטים היה מסמך מעודכן שהגישה תנועת שלום עכשיו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, שבו פורטה הבנייה הבלתי חוקית בכמה מששת המאחזים בתקופה שמאז הגשת העתירה. בין היתר, כתבו אנשי "שלום עכשיו" במסמך, ב-28 בספטמבר האחרון גילו פעילי התנועה כי מתנחלים החלו לבנות מבנה גדול בצמוד למאחז מעלה רחבעם, אף שהבנייה בשטח אסורה. כמו כן, צילומי אוויר שהגישו אנשי התנועה הראו כי במעלה רחבעם צצו בשנים האחרונות מבנים חדשים, וכך גם במאחז גבעת אסף, שהוקם על אדמה פלסטינית פרטית. נציג המדינה: המצב לא מצריך את התערבות בג"ץ הנשיאה הביעה תמיהה על תשובת המדינה, שהוגשה לקראת הדיון היום, ולפיה גם לאחר סיום צו ההקפאה בשטחים, ל"שיקול הלאומי הכולל – מדיני, ביטחוני ואחר – יש השפעה גם על סדרי העדיפויות באכיפת הדין באיזור, וזאת בשל הנסיבות המדיניות, ולכן מועד מימוש צווי התיחום שהוצאו ביחס למבנים במאחזים האמורים, ייקבע גם הוא בהתאם לסדרי העדיפויות שיקבעו הרשויות". ביניש הודתה כי התקשתה להבין את הנוסח ה"כל כך מפותל" של התשובה, כדבריה, והיא הקשתה על נציג הפרקליטות: "קשה להבין לאיזה שיקולים פוליטיים אתם מתכוונים. זה לא משנה לכם אם הבנייה הבלתי חוקית נמשכת גם לאחר שהוצאנו צו על תנאי? אתם ממשיכים לנהוג כאילו כלום לא קרה וכאילו אין שוני בין מה שהיה לפני הוצאת הצו לבין מה שקורה אחריו. קשה לקבל את זה". עו"ד קידר טען כי אף במאחזים האמורים אותרה בנייה בלתי חוקית גם לאחר מתן הצו, הרי שבאופן כללי "לא ניתן לומר שיש מצב של היעדר אכיפת חוק בתחומי יהודה ושומרון, המצדיק את התערבות בג"ץ". על כך הגיב השופט פוגלמן בחריפות: "יש גבול להתעלמותכם מהעובדות בשטח. אין מנוס מכך שתגישו לנו תצהיר בנושא. אנו רוצים לראות את גבולות מדיניות האכיפה, וזאת אפשר לראות באמצעות עובדות". http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/168/548.html?hp=0&loc=102&tmp=1683 תגוביות: 1.מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו.כבר מזמן לא הצלחת לקלקל משהו טוב? כמה רוע, כמה חדוות הרס, כמה שנאה, וכמה שהשיקולים הפוליטיים שקופים עד כדי כך שהטיעונים המשפטיים נהיו מגוחכים. את כבר לא יכולה להתאפק? מזמן לא ראית טרקטורים הורסים יישובים בארץ ישראל? מזמן לא ראית אנשים טובים, חלוצים, חיוביים, ציוניים, מפנים את הריסות ביתם בדמעות? כואב הלב עלייך, על הלב האטום, על הפוסט ציונות, על ההתרפסות הבלתי מוסתרת בפני שלום עכשיו. 2.די עם בייניש והפוליטיזציה של בג''ץ השמאלני. 3.בג''ץ לא רלונטי,אף אחד לא באמת חושב שמי שמייצג ערב רב ,וערבים, צריך להגיד לעם ישראל מה נכון או לא!ארץ ישראל לעם ישראל !!! לא לערב רב או לערבים. ככה רוב הציבור אמר בבחירות וככה יהיה על אפם וחמתם של שונאי ישראל ,מבית ומחוץ . 4.את מי מייצג הבג"צ, מי בחר בהם? הגיעה העת לפנותם. 5.את קוראת לעצמך יהודייה כשאכפת לך רק ממאחזים לא חוקיים יהודיים? מה עם ''בני דודינו''? 6.בג''ץ בוודאי מתכוון לאלפי המאחזים הבדויים בצפון ובדרום.שמאלנים מושחתים. 7.להחזיר את כנופיית הפיינברגים האנטישמית בחזרה הביתה למזרח אירופה. הפיינברג באמת חושב ש 6.5 מליון ישראלים הם אכן העבדים שלו.בדיוק כשם שעשה ברוסיה ב 1917,ובגרמניה של שנות ה 20. 8.אז לפנות את כל הבתים הערביים שבונים בכפרים הערבים בגליל המערבי.איזה וילות, הלוואי על כל ישראל. כולן בלי רישיון.המשטרה לא מעיזה לכפות את החוק. 9.רק שופטים פוליטיים חסרים למדינה. ביניש הביתה! 10.כשמגיעים למיגור הפשע והעבריינות אז בית המשפט דומם. 11.מדוע בג''ץ שם עצמו כמנהל המדינה במקום הממשלה - האם הם יועץ חיצוני כופה? 12.לא לגירוש יהודים מהשכונה ביישוב שלי, ובכלל!!!רמת גילעד היא בין המאחזים המדוברים והיא שייכת ליישוב שלנו!!!אנחנו לא ניתן שיגרשו שם!!!(חברות שלי גרות שם!!!)לא לגירוש יהודים יותררררר~~~!מיכל מקרני שומרון. 13.בייניש? לא זכור לי שהיתה בבחירות האחרונות מועמדת כזו.3% מהעם השתלט על השילטון במדינת ישראל!!! 14.תפנימי מתוקה: ארץ ישראל לעם ישראל.לא נוח לך לשמוע , סעי לשוויץ מחפשים שם נשיאת בית משפט . 15.ומה עם הבנייה הלא חוקית בתוך מדינת ישראל של הערבים?!בייניש חיה רק במדינת תל אביב. 16.רוצי בבחירות הבאות, נצחי, ואז תנהלי את המדינה. די לדיבורים. 17.ומה עם הבניה הערבית של מאות אלפי בתים? 18.להמשיך ליבנות ולהשתין על המערכת !!! כמו המיגזר המוסלמי. 19.מצחיקה את מי בכלל את מייצגת? את וכל מערכת המשפט נגד ישראל יהודית .מחשבותיכם ומעשיכם הם גויים,ולכן אין מקום בישראל למערכת משפט כזו . 20.זמנך על כס שילטון הבג''ץ קצר ,העם יעיף אותך ואת האג'נדה השמאלנית שפשעה כאידיס במערכת המישפט. 21.שלטון החוק הוא קיום אג'נדה שמאלנית. 22.שלטון החוק שלכם הוא מאד סלקטיבי. ביום שתפעילו אותו גם על אהוד ברק ושמעון פרס תוכלו לדבר על שלטון החוק. עד אז זה שלטון הצחוק.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי י''ג בחשון תשע''א
13:24 21.10.10 |
|
30. הצעת חוק: להגביל את סמכויות בג''ץ בנושאים בטחוניים
בתגובה להודעה מספר 29
| |
לשכת עוה"ד: לא להגביל סמכות בג"ץ בנושא בטחוןלשכת עורכי הדין מתנגדת להצעה לתיקון חוק יסוד: השפיטה, אשר נועדה להגביל את סמכויות בג"ץ בנושאים בטחוניים. הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט להתנגד להצעה לתיקון חוק יסוד: השפיטה של ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) המבקשת להגביל את סמכויות בג"ץ בנושאים בטחוניים. על פי ההצעה, בעניינים ביטחוניים הקשורים באופן ישיר לחיי אדם, לא ייתן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים או לאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואולם, רשאי הוא להצהיר שהמעשה או ההימנעות מעשות מעשה אינם כדין. בכך אימץ הועד המרכזי את עמדת הפורום למשפט חוקתי של הלשכה בראשות מ"מ ראש הלשכה, עו"ד רון גזית, לפיה אין להסכים למצב בו זכויות אדם יהיו ללא הגנה או במצב של סכנה ביטחונית. הלשכה סבורה, כי אין לקבל את האמור בדברי ההסבר להצעת החוק, לפיו "יתכן שפסיקת שופטי בית המשפט הגבוה לצדק תהיה אמנם חוקית ומוסרית, אך תפגע בביטחון המדינה או תגרום לסיכון חיים". בטחון המדינה חשוב אולם חובה עלינו לשמרו אך ורק בדרכים חוקיות ומוסריות, ואת אלה מוסמך לקבוע בית המשפט העליון, והכרעתו בענין זה מחייבת. לאור דברים אלו ולשם שמירה על סמכויותיו של בית המשפט העליון, סבורה הלשכה, כי יש לדחות את הצעת החוק, ולהותיר את המצב המשפטי, באשר להיקף שיקול הדעת של בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, על כנו. ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, ציין, כי "השאלה אינה כלל אם יש להגביל מנדטורית את מעורבות בתי המשפט בנושאים, שונים, אלא מהי מידת מעורבותם הרצויה. אסור להגביל את בתי המשפט בהגנה על זכויות יסוד. נהפוך הוא, זה עיקר תפקידם בחברה דמוקרטית. חשיבותם של בתי המשפט היא מיוחדת והכרחית, במיוחד כשמדובר בזכויות של קבוצות מוחלשות וקבוצות של מיעוטים באוכלוסיה. שכן, המחוקק הוא נציג הרוב, ומן הסתם, מיצגו נאמנה. אחוז הנושאים "השלטוניים" בפסיקה הוא אפסי. פוטנציאל ההתערבות, שכמעט ואינו ממומש, מרסן נכונה את השלטון. הביקורת על בתי המשפט בענין הזה הינה יותר פוליטית ממשפטית". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210485
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי י''ג בחשון תשע''א
16:58 21.10.10 |
|
31. צבת הבג''ץ ושליטתה על לישכת עורכי הדין באמצעות שליחים
בתגובה להודעה מספר 30
| |
צבת הבג"ץ הגוף הסרטני המכונה בג"ץ שלח גרורות גם ללישכת עורכי הדין, גם לכנסת וכמובן למשרד המשפטים, כולל לתשקורת הכתובה והאלקטרונית. הוא דאג היטב שגם בליכוד יהיו לו זרועות כגון דן מרידור, גדעון סער ובני בגין. עכשיו בג"ץ בשליטה על לישכת עורכי הדין עם היו"ר המושתל יור גיא-רון. הזרועות והגרורות הללו יעשו הכל על מנת שהדיקטטורה של אהרן ברק ומשובטיו ויוצאי חלציו כמו "הנשיאה" בייניש וחברותיה ארבל ופרוקצ'יה ושאר מרעין בישין,תישאר לנצח, ואיש לא יוכל לערער עליה. לא משנה כלל מה יהיו תוצאות הבחירות לכנסת של המדינה "היהודית דמוקרטית" (שמזמן הפסיקה להיות יהודית ומעולם לא היתה דמוקרטית). השלטון המוחלט הדיקטטורי ("הדמוקרטי") יישאר בידי נציגי "הציבור הנאור", דהיינו הציבור המתיוון-מתנוון-של הסמאל-סמול-"שמאל". 2.מי הם בכלל עורכי הדין? מי הם בכלל? מתרבים כמו עכברים, מערבים את כל המדינה בדיונים משפטיים עקרים - ועוד יוצאים בהצהרות אוויליות מה ראוי לעשות ומה לא. לא ערכתי מחקר בנושא, אבל נראה לי שהמדינה המערבית היחידה (לפחות כך חושבת לישכת עורכי הדין, שאנחנו מדינה "מערבית") שבה עורכי הדין משקרים ביודעין בבתי המשפט וגם מלמדים את הלקוחות שלהם לשקר, זו מדינת ישראל. אז שישתקו ויפסיקו לתת עצות. ראוי שילמדו דרך ארץ לפני שהם הופכים יועצים בעניינים של פיקוח נפש, שהם באווילותם רואים כעניין משפטי או חוקתי טהור. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210485
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ראשון ט''ז בחשון תשע''א
23:46 23.10.10 |
|
32. חשיפה ברוטר : הקשר בין הקרן החדשה לישראל לבין בית המשפט
בתגובה להודעה מספר 31
| |
חשיפה ברוטר : הקשר בין הקרן החדשה לישראל לבין בית המשפט למי הקדישה הקרן לישראל חדשה את הדיווח השנתי ב 2002? מי כתב את הקטע הזה ובאיזו מסגרת?"..אין מוסד בישראל המגן על ליבה ונשמתה של מדינתנו יותר מבית המשפט העליון. בזכות פסיקת בית המשפט העליון בעתירות שהגישו ארגונים שהקרן תומכת בהם פוליטיקאים ערבים לא נפסלו בבחירות האחרונות. בית המשפט פסק כי על המדינה להכיר ביהדותו של מי שהתגייר באמצעות רבנים קונסרבטיביים ורפורמים ולרשמו כיהודי במרשם האוכלוסין. הוא גם הגביל את השימוש באזרחים פלסטינים כמגינים אנושיים.." רצ"ב תמונת השער ועמוד הפתיחה של הדו"ח השנתי של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל) משנת 2002. דברי ברכה, שבח וחנופה לסייען הראשי של הקרן לחיסול ישראל - בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. דברי תודה והודאה בשתוף הפעולה ההדוק, בין ארגוני השטנה של הקרן החדשה לישראל ובית המשפט העליון – השופט בדימוס יצחק זמיר
תצלום הקטע בו מודים ראשי הקרן לישראל חדשה לבית המשפט העליון ומפרטים את ההשגים שלהם: השארת בוגדי מפלגת בל"ד בכנסת. הכרה בגיור רפורמי. פגיעה חמורה ביכולת המגן של חיילי צה"ל (נוהל שכן) לא נותר אלא להזכר באימרה זו מהתלמוד: "זונות מפרכסות זו את זו" (שבת ל"ד ע"א) נשיאת בית המשפט העליון בפגישה עם חברים מקרן פורד והקרן לישראל חדשה
תיעוד דברי החנופה וההודאה בקשר השנאה למדינה היהודית, תוך קידום "מדינת כל אזרחיה", בשותפות - בין בית המשפט העליון לקרן החדשה לישראל NIF Salutes Israel’s Supreme Court
Out of deep respect and gratitude for the work of the Supreme Court, the New Israel Fund honors the Court in this year’s annual report. In 2002, our grantees looked to the Court, as they consistently have in the past, to protect basic civil and human rights, to help civil authority reduce religious control over everyday life and to preserve the integrity of Israel’s democratic process. The building itself — featured on the cover and on this page — brings to life Psalm 85:12, which served as one of many inspirations to the architects who designed it. We salute the Court’s ongoing commitment to Israel’s democracy. I am very pleased by the New Israel Fund’s recognition of the Israeli Supreme Court’s role in advancing human rights, equality before the law, and principles of fair government in Israel.
Over the past several years, the Court has been subject to severe criticism, aimed primarily at weakening its authority and damaging its credibility. The critics are trying to make it difficult for — or even to prevent — the Court from effectively critiquing the Knesset, the government and other public bodies. Addressing this danger requires presenting the public with a true picture of the Court, its role and contribution to Israeli society — as the New Israel Fund seeks to do. As one deeply familiar with the Court, both as a former justice and a law professor, I can say that the Court is a remarkable institution, compared not only to other public bodies in Israel, but to its peers in other countries. As the final line of defense for human and civil rights in Israel, the Supreme Court decided, some twenty years ago, to open its doors to every individual and organization presenting a claim in the name of the rule of law. Through its gates have entered many of the country’s leading public interest organizations in their quest to protect human rights and ensure the fairness of government. These organizations have made an important contribution to the rule of law in Israel, with their petitions driving many of the Court’s most significant rulings in the field of human rights. As you salute the Court, you and the organizations you support deserve recognition and praise as well for advancing the values of the strong democratic society we all envision Israel to be — now and in the future. Sincerely, Itzhak Zamir Retired Supreme Court Justice
http://rotter.net/forum/scoops1/34658.shtml תגוביות: 1.תודה לורקר, לא מפתיע, בג''צ לשירות הערבים.פסיקות סותרות, איפה ואיפה, ורחוק מאוד ממאזני הצדק.בצלם, שלום עכשיו, עדאלה וכל שאר מרעין בישין הם בני בית בבית המשפט העליון. 2.עכשיו נשאר לחפש מה אומרים בבג''ץ על הקרן לחיסול ישראל. 3.הבעיה בבית המשפט העליון והמערכת הפוליטית.ההודאה הגלויה, כפי שנחשפה כאן היום, בקשר שבין כל האסונות שהביאו עלינו ארגוני השנאה של הקרן לישראל חדשה, לבין בית המשפט העליון - מחייבת אותנו לחשבון נפש.ובעיקר את כל חברי הכנסת שיזמו ודחפו את חקיקת חוקי היסוד, שבאמצעותם השתלט אהרון ברק, נביא "מדינת כל אזרחיה" על המדינה, השתלטות עוינת.כל עוד לא יאזרו, חברי כנסת מהימין, עוז - לבחון מחדש את חוקי היסוד ולהגביל בחוק את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, אין טעם לקרוא להעמיד לדין את חבר הבוגדים מהשמאל שיושבים בארגונים כגון : מחסום ווטש,יש דין, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם ודומיהם..יש להם אבא - והיום זה ברור לכול.לאבא הזה קוראים בית המשפט העליון והכנסת האימפוטנטית.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש כ''ב בחשון תשע''א
09:01 30.10.10 |
|
33. הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו מיד!!!
בתגובה להודעה מספר 32
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.10.10 בשעה 09:15 בברכה, ליה כדי לזרוק את החלאה גדעון לוי לכלא חייבים לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו שהועבר בהצבעה בכנסת עם 32 אצבעות,אך ברק הפך אותו במירמה ל"חוקה" .אין דבר כזה בשום אופן.חוק שקיבל 32 אצבעות מתוך 120 אינו חוקתי ואינו חוקה!!! זה מחטף,לא חוקה.זו מירמה כוחנית,לא חוקתיות ולא כבוד!!! זו בושה ולא כבוד אדם למדינת ישראל שדברים כאלה יכולים להתרחש מבלי שאיש מוחה או מצביע על גודל הרמאות. יש לבטל מיידית את החוק הזה,בגלל הסיבה שהוא לא קיבל כלל רוב מאסיבי כלשהו,ובטח לא על מנת להופכו לחוקה. בעזרתו שולט בג"צ במדינה ומגבה אורי בלאויים,ענת קמים,וגדעון לווים,כמו גם את אירגוני הקרן האמריקאית להשמדת ישראל המקבלים גיבוי מבייניש וחבריה בחסות החוק ה"חוקתי" הזה אותו היא מפרשנת רק לטובת אויבינו. די עם הבדיחה העלובה הנקראית חוק כבוד האדם וחירותו. הכבוד הוא רק לערבים ,ולבוגדים ולאנרכיסטים חורשי הרעה היהודים בינינו,והחירות היא רק עבור השמאל הפאשיסטי הרצחני ששואף לחסל אותנו באמצעות אירגוני הקרן האמריקאית לישראל חדשה והפטרו-דולרים שלה,ועבור אנטישמיים שהתברגו באקדמיה הישראלית שלנו ובתקשורת האלקטרונית והכתובה שלנו ,לאורך כל הקו שלה מלמטה ועד למעלה ומכתיבים את סדר יום השמדת המדינה וזכותה להתקיים. ללא החוק הזה בג"צ לא יכול היה לעבוד שעות נוספות בהגנה על כל האלמנטים המשמשים להרס המדינה היהודית. לבטל החוק מיד!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש כ''ב בחשון תשע''א
11:36 30.10.10 |
|
35. מדוע מתאווים השופטים לחוק לשון הרע? קיבוע הדיקטטורה
בתגובה להודעה מספר 34
| |
הסוף לכתיבת לשון הרע ב"טוקבק"?הצעת חוק של ח"כ זבולון אורלב: ספקי האינטרנט יהיו חייבים לחשוף את פרטי הטוקבקיסט המפיץ לשון הרע. ועדת שרים לחקיקה תדון מחר (ראשון) בהצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הקובעת כי לבית המשפט תהיה הסמכות להורות לספקי האינטרנט לחשוף פרטים של טוקבקיסט שכתב מסרים של "לשון הרע" על אדם אחר, זאת על מנת, שיוכל הנפגע לתבוע את כותב לשון הרע בבית המשפט. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ זבולון אורלב בעקבות פס"ד של בית המשפט העליון ממנה עולה כי קיימת תמיכה של השופטים לחוקק חוק שכזה. בהסבר להצעה נכתב כי הדבר בא לסייע לאדם הסבור כי מידע שהופץ ברשת האינטרנט, בעיקר בטוקבקים, הכיל לשון הרע עליו, ואין לו אפשרות לתבוע את מפיץ דברי לשון הרע מאחר והוא מסתתר ולא ידוע מי הוא. הדרך היחידה להגיע אל המפיץ היא רק במידה וספקי האינטרנט יאתרו ויחשפו את פרטיו המזהים. הצעת חוק נותנת לשופטים את הסמכות לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את פרטי המפיץ בפני הנפגע כדי שניתן יהיה להגיש נגדו תביעת לשון הרע. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210533 תגוביות: 1.הוא ישבור את חלקיקי חופש שנשארים למדינה הזאת.השמאל חוגג.עכשיו הם, הטוקבקיסטים, לא יפריעו להם יותר.הוא ממש לא מבין כלום, כאן זה רוסיה. 2.השופטים יגידו שהכל לשון הרע.אורלב עוזר לבייניש להשתיק את העם.עכשיו יגידו השופטים שכל מילה נגד השמאל זה לשון הרע.תמיד הימין מזיק לעצמו ולעם מתוך טפשות תמימה שמקומה לא יכירנה בפוליטיקה.סתימת פיות ביוזמת הימין. 3.אם החוק יעבור- נצטרך לסגור את הפייסבוק .שלום לחופש הביטוי, שלום לאינטרנט. 4.יאלללההה פרוקסי.... 5.עכשיו כל מי שירצה לכתוב משהו נגד בג"ץ יצטרך להשתמש ...משנה PROXY או WIFI ציבורי.חכ"ים שלא מבינים בחופש הביטוי ובמחשבים, אתם תהפכו את המדינה בטעות לדיקטטורה שגרועה מסין. ולא תשימו לב שיש דרכים לפרוץ זאת. ואם לא תשנו גישה אנו נכתוב בקידוד אחר. על דיבורים כאלה צריכים להעיף אותך מהמפד"ל. מספיק הרסת אותה עם היאחזות בכיסא בתקופת ההתנתקות. בפעם הבאה כנראה עוד מנדט יעבור לאיחוד הלאומי, מספיק הרסו לנו את חופש הביטוי בסגירת ערוץ 7, אולי תלחמו קצת על ערוצים לדתיים, ופתיחה קווי רדיו אינטרנטיים. 6.זו מדינה חופשית?? לא!! זו מדינה של ק.ג.ב ויותר גרוע !!! 7.לאורלב:אתה טועה בגדול! האם אתה באמת כל כך תמים? האם לדעתך החוק מכוון ללשון נקיה ?ממש לא!מעכשיו יוכלו שופטי הבג"צ לאסור עלינו לקרוא להם חונטה,ויגישו נגדנו כתב אישום.זה לא קשור ללשון נקיה.זה קשור לרדיפת הימין.מעתה כל התבטאות של אנשי ימין תעבור בדיקה מיקרוסקופית של בייניש את פרוקצ'ה לצורך מציאת האשמת שווא כלשהיא שתוכל להיכנס להגדרת לשון הרע כביכול.כשרוצים הכל לשון הרע.והשמאל רוצה מאד לסתום לעם את הפה.בייניש כבר אמרה שהיא חושבת שהדברים שנכתבים על השופטים ועל בית המשפט מזעזעים.נראה מה יהיה אחרי שהחוק יעבור.מדובר על סתימת פיות.זו תהיה סתימת הפיות האולטימטיבית.וכרגיל הימין משרת את אדוני השמאל אם מטיפשות ואם מקוצר ראייה. 8.כמה קל לסתום לציבור את הפה.תודה לך אורלב! מעכשיו לשי ניצן יהיה יותר קל לסתום פיות לרבנים ,ולהזמין אותם לחקירות הזויות . ומעכשיו כל פעם שנדבר , נצטרך לחשוב אם זה פוליטקלי קורקט לדעתם של אנשי החונטה , והפרקליטות .אתה חושב שבאמצעות החוק הזה לא ינסו גם לך לסתום את פה ??? 9.התרחקות מדמוקרטיה לכוון טוטאליטריות.זו פגיעה אנושה בחופש הביטוי. כבר לא ניתן יהיה לומר דברים בפומבי בלי אישור פקידי המדינה והמשפט. המפלט האחרון - האנונימיות של האינטרנט, גם כן בסכנה.כל אדם בעל אמצעים וגם המדינה יוכלו לתבוע ולהטריד כל אדם שהם לא מסכימים עם דיעותיו. חוק רע שיהיה פתח לפגיעה בזכויותיהם של אזרחים. 10.טיפשות! בג"צ יחליט שכל ביקורת על בייניש היא לשון הרע...בג"צ יחליט שכל ביקורת על רבין היא לשון הרע...בג"צ יחליט שכל ביקורת על השמאל היא לשון הרע...ההצעה של זבולון אורלב היא רעה וטיפשית.הוא הטיפש שזורק אבן למים ש - 100 חכמים לא יוכלו להוציא! 11.החוק ישמש מכשיר נוסף שיעזור להתנכל לבני אמונה ולימין. החוק לא ייושם על שמאלנים.החוקים מיושמים רק על בני אמונה ואנשי ימין. על השמאלנים רוב החוקים לא מיושמים.אז למה דווקא איש מהימין מזיק לציבור שלם של בני אמונה? אורלב, אתה הרי יודע שעם החוק הזה יתלבשו רק על אנשי ימין, כי השמאל הוא מיעוט שהשתלט לנו על הארץ ואפילו משפט כזה יהווה מיד לשון הרע.לא להעביר את החוק! עיצרו אותו ומיד! להוציא את אורלב מהכנסת. לא לבחור בו יותר! מעניין כמה קדחו לו במוח ומה נתנו לו כדי שדווקא הוא יוציא חוק כזה לפגוע בימין ובציבור בארץ שהוא ברובו ימין.רוצים לסתום את הפה עכשיו לאנשי הימין.כשהימין אומר אמת זו הסתה, כשהשמאל מסית זו דמוקרטיה.לעצור את החוק הזה ולא להעביר אותו! 12.זהירות מוקש!להוציא את אורלב מהכנסת ומהר, לא לבחור בו יותר הוא סכנה !השמאל יעשה מה שהוא רוצה, והימין גם לא יוכל להתלונן ולהעביר ביקורת יותר, כי זו הרי הסתה.להזהיר את החרדים מהחוק הזה, לא להעביר אותו!במילא יש פה דיקטטורה שמאלנית, עכשיו גם להתלונן לא תוכלו! 13.הטענה של אורלב ש "השופטים ממליצים" מקוממת."הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ זבולון אורלב בעקבות פס"ד של בית המשפט העליון ממנה עולה כי קיימת תמיכה של השופטים לחוקק חוק שכזה. ". השופטים הם עובדי מדינה שתפקידם לברר מה הוא חוק המדינה במקרה זה או אחר.אין הם הסמכות כדי לקבוע מה ראוי ומה לא.דעת שופטים איננה עליונה על דעת נהגי-מרצדס או חולי-צליאק. הנימוק של אורלב שהשופטים ממליצים על חוק כזה, נותן לשופטים מעמד של חבורת-על .השופטים אינם נבחרי העם,אינם המחוקקים,ואינם הגורם שיכול להרשות לעצמו לדרוש חקיקה מסוג זה או אחר.זה ביטול הפרדת הרשויות. 14.חלק עצום מהתגובות הן תגובות של כותבים בשכר. אולמרט: "באה אלי קבוצה מקצועית כשהייתי שר אוצר, והציעה לי תמורת 2,500 דולר בחודש לכסות כל מקום שבו מוזכר השם שלי במאות תגובות, כולן בעדי", ידוע שהקרן לחיסול ישראל מעסיקה טוקבקיסטים ב 1000$ לחודש. 15.עוד מהלך בולשביקי של מדינת משטרה. 16.האם ידעתם שגם חוק כבוד האדם עבר בגלל הדתיים? אותם חטף אהרון ברק והפך בצורה לא לגיטימית לחוקה-העביר בכנסת ח"כ דתי ימני?מדוע עושים אנשי ימין נזקים חמורים כאלה? האם אינם צופים את המהלכים קדימה? האם הם עיוורים? האם על מנת שרב כלשהו יוכל לתבוע מישהו על דיבה, הם מוכנים להקריב את כל הקרב למען שיחרור המדינה מלפיתת המוות של השמאל? עד כדי כך הם לא מבינים מה הם עושים? חוק זה יהיה סתימת הגולל המוחלטת על חופש המחאה בישראל. בשל חשש של איש מפד''ל הועבר חוק יסוד כבוד האדם בכנסת הקודמת, הכנסת ה-13, אירע משהו יוצא דופן. ועדת החוקה בראשות ח"כ דדי צוקר הכניסה שינוי מהותי בשני חוקי היסוד שחוללו מהפיכה חוקתית בכנסת ה-12: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לסעיף 1 בשניהם הוכנסה הגדרה מרחיקת לכת, שבעבר לא ניתן היה להעבירה בכנסת. וזו לשון הסעיף: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". כך במחי יד אחת נכנס בדלת הראשית עקרון השוויון, הנטוע בלב לבה של הכרזת העצמאות, עיקרון שבעבר לא היה אפשר לחוקקו. לאחר שהכנסת הצביעה בעדו קמה זעקת שוד ושבר: ש"ס טענה, כי החוק הועבר במחטף חשאי - כאילו ניתן בכלל לחטוף העברת חוק - ולכן, כך לפחות טענה, לא תחזור לממשלת רבין עד שלא יבוטל המחטף. ח"כ הרב יצחק לוי תמך בתיקון. על ח"כ לוי לא ניתן לומר שהוא לא היה מודע למשמעות החוקתית של צעדו, שכן מדובר באחד מחברי הכנסת המלומדים והמבריקים ביותר. היתה כאן איפוא חידה. כיצד נציג המפד"ל, זו שנלחמה תמיד נגד כל שריון חוקתי של דיני השוויון, מסכימה להכניסם בעד השער הראשי של הכרזת העצמאות ומלווה אותם גם בהכרה מפורשת בעקרונות הנעלים ביותר של חירות האדם? פשר החידה מצוי בפרוטוקולים של ועדת החוקה והובא גם בכתבתה של דליה שחורי ("הארץ", 19.6). כך אמר מי שמכהן היום כשר התחבורה: "חשבתי שחשוב להגן על חוק השבות באיזושהי צורה. חששתי, ואני חושש עד היום, שבג"ץ יכול לבטל את חוק השבות, כי חוק זה מטבעו אינו חוק שוויוני אלא חוק שיש בו אלמנטים גזעניים, ויכול להיות שמישהו יטען שהוא סתר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במגילת העצמאות נקבע שישראל היא מדינת היהודים, שתהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". ומכיוון שבית המשפט העליון, כדברי שר החינוך זבולון המר, משקף את עמדות השמאל הקיצוני, יוחסה, במקום אחר, גם למרצ כוונה לבטל בעתיד את חוק השבות. אם מישהו היה זקוק להוכחה עד כמה גדול הניתוק בין מה שקרוי "שמאל" למחנה הדתי, הרי זו מונחת לפניו. אין חבר כנסת אחד של מרצ הכופר בצדקתו של חוק השבות, וחלק מאתנו היה שמח להופכו לחוק יסוד משוריין. יתר על כן, אין שום סתירה בין חוק השבות לבין עקרונות השוויון של מדינה נאורה ובת תרבות. לכל מדינה יש זכות להסדיר את עניין ההגירה של עצמה ואת ההתאזרחות של הבאים בשעריה. האמנה הבינלאומית לחיסול כל צורות האפליה הגזעית מתירה הבחנה מסוג זה. איני רשאי לדבר בשם בית המשפט העליון, אך מקריאת פסקי הדין ומהכרת האישים ברור הדבר, כי אין בקרב שופטיו צל צלו של רצון או כוונה לבטל את חוק השבות בשל היותו סותר את חוקי היסוד. להיפך, חוק השבות נראה כחוק יסודי, המבטא את תכלית קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מה פשר הפער בין עמדותיו של השמאל הציוני לבין הכוונות האנטי-ציוניות המיוחסות לו? עמדתו של השמאל הציוני - ואולי גם של בית המשפט העליון - נשפטת לא לעצמה אלא על פי רעיונות פוסט-ציוניים שקיבלו תהודה רבה באקדמיה ובעיתונות.ומכיוון שרעיונותיה של מרצ מיוחסים, בטעות או ברשעות, גם לבית המשפט העליון, המותקף יותר ויותר על ידי הסיעות הדתיות והחרדיות, ניתן אולי להבין את פשר הטעות שהולידה את יוזמת השר לוי. שתי מסקנות מהחידה ופשרה: ראשית, לפעמים באמת יוצא מתוק מעז. מדבריהם של אלה שתקפו את חוק השבות קם לישראל - בשל חשש השווא של איש המפד"ל - חוק יסוד מהמתקדמים בעולם, הכולל עקרונות שוויון נעלים. שנית, כעת חובה על אנשי הציונות שבשמאל להשמיע עמדתם בגלוי. מוטלת עליהם חובה להזכיר, מדי פעם, מה מפריד בין המחנה שלהם לבין קבוצה קטנה, המנסה לשווא לקעקע את האתוס הציוני. http://amnonrubinstein.com/index.php?option=com_content&task=view&id=285&Itemid=101 17.הימין הוא זה שעוזר לשמאל להדיר אותו מהשלטון.השמאל ערמומי. בגין הרס את המדינה.את שלטון המשפטנים ייסד בגין, שמעל בבוחריו והרס את הישגי מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, הרס את הציונות, הרס את הדמוקרטיה והפך את השופטים היועצים והפרקליטים לבעלי הבית. את הליכוד ממשיך דרכו צריך לפרק ומהר. לפני שיפרק את מה שעוד נשאר. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210104 18.חבל על הזמן שלכם וגם שלך אורלב!זה לא ילך אף פעם, מכיוון שהאינטרנט נוצר ונועד בשביל לאפשר חופש ביטוי ואנונימיות. האינטרנט מאפשר חופש ביטוי ובמה חשובה לציבור שאכן מנוצלת גם לרעה במקרה הגרוע.נו אז מה יצא אם החוק הזה יעבור? אז אנשים יתחילו להסתיר ולשנות את כתובת האיי פי שלהם עם תוכנה, או לחילופין לגלוש דרך שרת פרוקסי, ואז גם ספקיות האינטרנט לא תוכלנה לחשוף את הגולש .כמו כן לא יאפשרו זאת המנויים והגולשים עצמם,כיוון שזה נוגד את ההסכם בינם לבין ספקיות האינטרנט.מה שיקרה כתוצאה מחוק כזה יהיה שמנויים רבים יעברו לספקיות מחוץ לישראל כיוון שזה אפשרי.וכתוצאה מהחוק הזה באם יעבור, למרות שאיני מאמין שיעבור,הנזק הכספי של ספקיות האינטרנט יגרום להן לפשוט רגל,כי מנויים רבים יתחברו במקרה כזה דרך ספקיות מחוץ לישראל,והדבר אפשרי.החוק ייעקף תוך שהוא מזיק וסותם פיות למחאת הציבור בישראל. 19.חוק גרוע ביותר.כמי שכותב בשמו האמיתי, וכמי שהושמץ לא פעם על ידי מגיבים אלמוניים, אני אומר: החוק גרוע, טפשי ומזיק. צודקים המגיבים שאמרו שחוק זה לא יועיל אלא לשמאל - כי מי יפרש את החוק? אותם השופטים... מה ההבדל בין ביקורת מותרת לביקורת אסורה? אך ורק דעתו של השופט.אינני מאמין ולו לרגע כי הנושא הוא הכפשות. הענין האמיתי הוא החופש להביע דעה שאינה לרוחו של הרודן התורן. ולא בכדי חוקים כגון המוצע כאן קיימים דווקא באיראן, סין וכדומה. 20.לא פלא שהשופטים מתלהבים ומחככים ידיהם בשימחה. 21.ומי יפקח ויקבע מה זה "לשון הרע"? בייניש? ארבל? אהרון ברק? שריד? מי, מי? הרי האמת שלנו בעיני השמאל זה "לשון הרע" ,וההסתה ועלילות הדם שלהם זו האמת והלשון הנקייה. רעיון העיוועים הזה ישרת רק את השמאל, ויסתום לימין את הפה יותר ממה שכבר קיים. להתעשת!!!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש כ''ב בחשון תשע''א
12:59 30.10.10 |
|
36. המוקש שהניח בג''ץ בנושא חדירת ערבים ליישובים יהודיים
בתגובה להודעה מספר 35
| |
הכיבוש השקט כמו נושאים רבים נוספים, גם בנושא היחס לערביי ישראל ולשוויון הזכויות-כביכול שאותו דורש בג"ץ ליישם בכל תחום, הפער בינו לבין הרחוב הישראלי מגיע לעיתים לידי אבסורד. הניסוחים המפותלים שבהם בוחרים שלא באשמתם אנשי הציבור, רק כדי לא לומר בפירוש את המילה 'ערבי' ושלא ישמע חלילה שהם רוצים לעודד הגעה של יהודים לעיר, מביכים ממש. מדינת כל נוצרייה ידיעה נוספת שפורסמה בעיתונות המקומית, שאף אחד מהגורמים בעיר אינו אוהב להתייחס אליה בפירוט – החל מרב העיר וכלה בחברי המועצה – היתה על כך שהתושבים הנוצרים הגישו בקשה להקים כמה כנסיות בעיר. אנחנו לא מצאנו לבקשה הזו תיעוד באף גורם רשמי. "אני לא מכיר פרטים על הסוגיה הזו", אומר הרב הרצל, רב העיר, "אבל אני לא מתפלא. יש למדינה בעיה של איבוד זהות. אם מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, צריך לדעת שזה בדיוק מה שהולך לקרות, אבל אם מדינת ישראל הולכת על-פי מה שכתוב ביסוד המדינה, במגילת העצמאות, שזו מדינה יהודית, אז הממשלה צריכה להחליט היכן זה בא לידי ביטוי". הרב שמואל אליהו: "בכמה מחקרים שהתפרסמו לאחרונה, למעלה מ-40 אחוזים מערביי ישראל אינם מרגישים כאן טוב, והתפקיד שלנו הוא למנף את זה ולהשקיע בהגירה. אבל בכל מה שקשור בהגירה, אם תשאל ברחוב הישראלי מה אומרים על פתרון ההגירה, אנשים יאמרו: הלוואי. אבל אם אתה מדבר על כך בגלוי, פתאום אתה מחוץ לדיון הציבורי" שיחה בקודים המוקש שהניח בג"ץ בדרכו של כל מי שרק יעז להתקרב לנושא התיישבות הערבים בערים היהודיות הוא פשוט ויעיל: גזענות. כמו נושאים רבים נוספים, גם בנושא היחס לערביי ישראל ולשוויון הזכויות-כביכול שאותו דורש בג"ץ ליישם בכל תחום, הפער בינו לבין הרחוב הישראלי מגיע לעיתים לידי אבסורד. הניסוחים המפותלים שבהם בוחרים שלא באשמתם אנשי הציבור, רק כדי לא לומר בפירוש את המילה 'ערבי' ושלא ישמע חלילה שהם רוצים לעודד הגעה של יהודים לעיר, מביכים ממש. דוגמה מובהקת לכך, היתה השיחה עם מקורבי ראש העירייה, מר מנחם אריאב. ראשית, מאז שציינו את הנושא שעליו בכוונתנו לשוחח עם ראש העירייה, לא עזבה אותנו התחושה שמנסים להתחמק מאיתנו, רק כדי לא להעמיד את ראש העירייה בשיחה חזיתית בנושא. אך עוד לפני הדברים, חשוב לציין שכמעט כל הגורמים שאיתם שוחחנו הרבה יותר ממרוצים מתפקודו של ראש העירייה, ואולי יכולים להעיד על כך יותר מכל 31 שנות כהונתו הרצופה בתפקיד. ראש עיריית נצרת עילית יצא בלא מעט יוזמות כדי לנסות ולעודד הגעת יהודים לעיר, כמו לאחרונה בניית שכונה לאנשי קבע, ניסיונות לקלוט בעירו את מגורשי גוש קטיף ועוד. שימו לב כיצד נאלץ נציג העירייה 'לברוח כמו מאש' מהמילים הגזעניות כביכול: יהודי, ערבי. האם יש לראש העיר עניין לשמר את הצביון היהודי של העיר? "העיר הזו הוקמה על בסיס החזון הציוני של מדינת ישראל. ודאי". כיום ישנה סכנה דמוגרפית לחזון הזה בנצרת עילית? "מי שמסתכל בתמונה ברמת המקרו, יראה שזו תופעה שמאפיינת את כל האזור, עיר הסמוכה לכפרים, תושבי הכפרים קונים בתים בעיר. זה משהו טבעי, שאין מה להיות מודאגים ממנו". אבל המומנטום הדמוגרפי, לפי נתוני הלמ"ס, מראה שזו אכן בעיה? "המומנטום הפוליטי של כל מיני גורמים הוא לנסות ליצור תחושה כאילו מטרת ראש העירייה היא שרק ערבים יגיעו לכאן, וזה רחוק מהמציאות. באופן כללי, ראש העיר פועל בכל מיני דרכים כדי להגדיל את האוכלוסייה בעיר, ואכן הקליטה בעיר גרמה להכפלת האוכלוסייה בעיר". הכוונה להגדלת האוכלוסייה היהודית, נכון? "אתה צריך להבין שזה לא התחום של ראש עירייה, הנושאים הללו הם להחלטות ממשלה. אנחנו כעובדי ציבור לא יכולים לומר כל דבר... אבל אנחנו לא מסתירים שאנחנו בהחלט חושבים שהגיע הזמן שהמדינה תיתן לנושא הזה פתרונות יצירתיים. לדוגמה, אנחנו מצפים מהממשלה תציע הטבות לאוכלוסייה צעירה שתגיע לעיר". אוכלוסייה יהודית... "זה אתה אמרת. הממשלה יכולה להחליט לתת לבוגרי צבא הטבות – הנחות במס הכנסה כמו אלה שזוכים להן תושבי קריית שמונה – קרוב ל-30 אחוז. צריך להציע לזוגות בוגרי צבא קרקעות חינם, ויש עוד המון רעיונות יצירתיים. באותה דרך הפכה יקנעם מעיירה נכשלת לעיר פורחת. הכול עניין של סדר עדיפות לאומי. את זה ראש העיר אינו יכול לעשות. העיר הזו ידועה במראה המטופח שלה, גם מבחינת חינוך – רק לאחרונה זכתה במקום הראשון בציוני הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה. יש כאן אחוז אבטלה בין הנמוכים בארץ – 3.3 אחוזים. העיר הזו בתנופה – רק תגיעו. ואתם, הציבור הדתי-לאומי, הרבה יותר מרצויים כאן – בזמן ההתנתקות ראש העיר פנה לרב טל, ראש ישיבת תורת החיים, וניסה לשכנע אותו להגיע לעיר ביחד עם תלמידיו. הוא הבטיח כמובן שיעשה הכול כדי לקלוט אותם כאן בצורה הטובה ביותר. לבסוף הם משיקוליהם החליטו להשתקע ביד בנימין..." לא מתיפייף אבל יש גם מי שממש לא עושה חשבון, ואומר את הדברים בצורה ברורה, אלא שהוא משלם על כך מחיר לא קטן. בשבוע הקרוב הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, יעמוד בפני בג"ץ בדיוק על הסוגיה הזו. הרב שמואל אליהו פרסם בעבר פסק לתושבי עירו, שלפי ההלכה אין למכור בית לגויים בארץ ישראל. 'התנועה ליהדות מתקדמת בישראל', המזוהה עם תנועות רפורמיות, הגישה נגדו תביעה פלילית בבית המשפט המחוזי בנצרת עילית. בית המשפט זיכה אותו, אבל הם כמובן לא התייאשו והגישו ערעור לבג"ץ. "העניין פשוט מאוד", אומר הרב שמואל אליהו, "כמעט אף אחד אינו מתווכח על כך שהערבוב בין האוכלוסיות הוא סכנה. רעיון גדר הפרדה נולד בדיוק על רקע זה. אלא שאם פעם חשבו שהאיבה הזו קיימת רק אצל הפלשתינים, ואצל מי שמכונה 'ערביי ארץ ישראל' זה אינו קיים, היום, אחרי עשרות שנים שבהם ראינו בעשרות הזדמנויות שותפות של ערביי ארץ ישראל בפעילות טרור – פעילות של ח"כ עזמי בשארה ועוד המון דוגמאות – אנחנו אמורים ללמוד שהמצב אינו כך. " צריך לומר בפירוש את מה שהם כבר מזמן לא מתביישים בו: הם שייכים ללאום אויב, ובשעת מבחן הם יהיו כמו שכולנו ראינו כבר, בצד השני. הם אינם מסכימים לשירות לאומי בדיוק מהסיבה הזו, כי הם מדגישים שאנחנו לא מאותו לאום. אלא שאנחנו אוהבים לשגות באשליות. אשליות של מלחמת יום כיפורים, מלחמת לבנון, התנתקות, התעצמות החמאס. אנחנו אוהבים לשגות באשליות. כל הנתונים אומרים שככל שהרמה הכלכלית שלהם עולה הם יותר אויבים. אבל אנחנו נמשיך להתעקש שאם רק נוציא אותם מהבוץ הכלכלי ונבנה להם מדינה – הם יעזבו אותנו. אנחנו מאוד רוצים להאמין בזה, אבל המציאות מראה בדיוק הפוך. זה שהם שייכים לעם אויב אינו אומר שבשלב זה צריך להילחם בהם, אבל חייבים להיות מודעים לכך ולדעת שיש לזה משמעויות". מה הרב מציע לעשות בנושא הזה? "ברמה הלאומית, באופן כללי זה מחייב אותנו לחשוב לעומק. אבל הפתרון מונח לפתחנו: בכל המחקרים שהם פרסמו לאחרונה, יוצא שלמעלה מ-40 אחוזים מערביי ארץ ישראל אינם מרגישים כאן טוב, והתפקיד שלנו הוא למנף את זה ולהשקיע בהגירה. אבל בכל מה שקשור בהגירה, תראה דבר מעניין בחברה הישראלית – אם תשאל ברחוב הישראלי מה אומרים על פתרון ההגירה, ותראה תמונה ברורה מאוד. אנשים יאמרו: הלוואי. אבל אם אתה מדבר על כך בגלוי, פתאום אתה מחוץ לדיון הציבורי. עלינו להכניס את הפתרון הזה חזרה לדיון הישראלי. "כשמדברים על שוויון, מישהו חולם לעשות זאת בשירות צבאי? בבודקים ביטחוניים? הכול צביעות. ברור לכולם שאם נתייחס אליהם בשיווין זכויות הלכה המדינה היהודית, ויש כאלה שזה אכן חלום חייהם. כשבעבר הקימו יישובים עבריים, דיברו על עבודה עברית בגאון, גאלו קרקעות מידי ערבים – מישהו דיבר על גזענות? רק כך אפשר היה להקים מדינה, ורק כך נוכל להמשיך להתקיים. הפתרון האמיתי הוא לעודד את ההגירה שלהם. זהו גם פתרון אמיתי לטרור. כמו שהביאו לכאן 50 אלף טרוריסטים בהסכמי אוסלו באזלת יד, אפשר וצריך, אחרי שהבנו שזו טעות, להחזיר אותם. http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6970/4
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני כ''ד בחשון תשע''א
17:50 01.11.10 |
|
37. מצפצפים על בג''ץ
בתגובה להודעה מספר 36
| |
מצפצפים על בג"ץ רכז יו"ש של תנועת רגבים סייר השבוע סמוך למסגד בורין ותיעד את העבודות הנמשכות במקום. זאת על אף צו הפסקת עבודה של בג"ץ. עמותת "רגבים" הופתעה בשבוע האחרון לגלות כי למרות צו הפסקת עבודה שניתן ע"י בג"ץ - נמשכת העבודה סביב המסגד ההולך ונבנה בבורין שליד יצהר שבשומרון. השבוע סייר רכז יו"ש של רגבים, עו"ד ארד במקום ,וצילם את העבודות הנמשכות. תנועת 'רגבים' פנתה מיד לאחראים על אכיפת החוק, שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז וראש המנהל האזרחי בדרישה לעצור את העבודות במקום על פי החלטת בג"ץ. לפני כחמישה חודשים, בעקבות עתירה של תנועת 'רגבים' הוציא המנהל האזרחי צו הפסקת עבודה וצו הריסה למסגד שנבנה ללא אישור. בעקבות המשכת העבודות במקום עתרה 'רגבים' לבג"ץ לפני כחודש הוציא גם הוא צו הפסקת עבודה עד להחלטה נוספת. מוועד מתיישבי השומרון נמסר כי "שוב ושוב אנו נחשפים למדיניות שיפוט ואכיפה הנגועה בפוליטיקה וברדיפת יהודים. המנהל האזרחי ושר הביטחון היו חדורי התלהבות לפרק ולאטום את בית כנסת ב'אל מתן' אולם כשמדובר בבג"צ מסתבר ששום דבר לא מפריע לרשויות. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210911 תגוביות: 1.להרוס את המסגדים באפס סבלנות ,בנחישות ומיידית בלי עיכובים! 2.'ויקו למשפט והנה מספח לצדקה והנה צעקה' ישעיהו פרק ה' משל הכר הכרם. 3.לא נכון.במקום זאת לצפצף על בג"ץ, ולבנות הלאה בתי כנסת. 4.כידוע יש אכיפה של החלטות בג"ץ רק כלפי יהודים. 5.בקיצור אי אפשר להסתמך על ה"חוק".צריך לבנות ולפתח בכל מקום במרץ! המדינה שלנו אינה משתכנעת מנימוס וחולשה , רק החזק הבוטח במעשיו מצליח ולבסוף הרשויות מכירות בעוצמתו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי כ''ו בחשון תשע''א
11:22 03.11.10 |
|
38. כיצד תוכל ישראל להשתחחר מלפיתת המוות של בג''צ ?
בתגובה להודעה מספר 37
| |
שר המשפטים אינו עושה דבר על מנת להציל את ישראל לא ייתכן שכמה אנשים מטורפים ינהלו את המדינה הזאת.מי היא בכלל סיגל רוזן,ומי הם האנשים בקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב? מיהו בג"צ והיועץ?נבחרי העם הם לא ולמרות זאת הם מנהלים את המדינה.זה לא חוקי! מי נתן להם את שרביט ניהול המדינה? שר המשפטים אינו עושה דבר על מנת להציל את ישראל. מיד כשנכנס לתפקידו היה עליו לטפל בבג"צ במתכונתו הנוכחית וביועץ המשפטי לממשלה ,על מנת לייצר מצב חדש בו שולטת ממשלת ישראל ולא בייניש והבג"צ. את בג"צ צריך להחזיר לגודלו המקורי ולתפקידו היחידי-שפיטה.בינתיים בג"צ מתעלם לחלוטין מעיקרון הפרדת הרשויות,והפך מזמן לממשלת על,היא ממשלת הצללים של ישראל. לצורך ייצור השינוי היה על שר המשפטים לפצל את משרת הייעוץ המשפטי לממשלה,ולעקר את תפקידו של היועץ מיכולת האילוץ שלו. יועץ ולא יותר מזה.יועץ הוא יועץ ולא מאלץ! יועץ שאם ירצו ישתמשו בעצתו ואם לא, יוותרו וידלגו עליה. כמו שזה נמשך עכשיו, משמש היועץ ידה הארוכה והבוחשת של בייניש ובג"צה בקרבי הממשלה. היועץ שולט ולא הממשלה. מה שמחליט היועץ לאסור על הממשלה,הוא אוסר עליה וכופה זאת עליה. כמו כן משמש היועץ כוח מגן על השמאל החתרני בכל המסגרות שלו.אם בתקשורת החתרנית,ואם באירגונים אנטישמיים ממומנים על ידי כספים של גורמים עויינים המעוניינים בחיסול המדינה היהודית. לא ייתכן להמשיך כך.בושה לנאמן על שאינו עושה דבר על מנת לפצל את משרת הייעוץ. בו זמנית על הכנסת לבטל מיד את חוק כבוד האדם בעזרתו שולטת בייניש ללא מיצרים על מדינת ישראל כולה. החוק הזה אינו יכול להיחשב לחוקה,כיוון שעבר בעזרת 32 אצבעות בלבד,מתוך 120.הוא אינו מייצג את הרוב המאסיבי של חברי הכנסת ועל כן הפיכתו על ידי אהרון ברק למעין חוקה אינו חוקי כלל. אין דבר כזה,חוקה עם 32 תומכים מתוך 120. (קיראו על החוק הזה שפרופ' פוזנר מעביר עליו ביקורת משפטית קטלנית תוך שהוא מכנה את אהרון ברק שהפך אותו לחוקה ברמייה-"שודד ים" ופיראט משפטי שעבר על החוק יותר מכל אדם). קישורית לפוזנר,אהרון ברק "שודד ים": http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415 כאשר יבוטל חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק,ותפוצל משרת הייעוץ המשפטי,ותעוקר מכוח הכפייה שיש ליועץ הזה,יוחזר מנדט השליטה וניהול המדינה לממשלה הנבחרת על ידי הציבור ,ורק אז תוכלנה הרשויות הממשלתיות לפעול בחופשיות על פי הנחיית הממשלה. רק אז ישוחרר צה"ל מהצורך לצייד כל חייל בעו"ד על כל כתף,והמדינה תוכל להוציא אל מחוץ לחוק גורמים מזיקים ובוגדים בעליל שמקבלים היום את חסות הבג"ץ להמשך פעילות החיסול שלהם.אירגונים לא ממשלתיים,אנשים,פוליטיקאים ומפלגות החפצות בחיסול ישראל,ופועלות בכיוון. כך גם תוכל המדינה לטפל בתקשורת העויינת שמפיצה אנטישמיות והורסת אותה מבפנים על ידי קיעקוע כל המסד הציוני עליה היא בנוייה. גם התקשורת הפכה חלק מממשלת הצללים העויינת הפועלת מאחורי חומת הגנה בלתי ניתנת לביקוע של בייניש ובג"צה,באמצעות חוק כבוד האדם שהוא נשק אטומי קטלני נגד מדינת היהודים. ללא ביטול חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק, ביטול שייעשה בחקיקה בכנסת, תוך חשיפה פומבית של מעשה הרמייה בעזרתו הפך חוק שלא קיבל יותר מ 32 אצבעות מתוך 120 לחוקה כביכול,דבר שאין לו אח ורע והא אינו מתקבל על הדעת כלל וכלל,וללא פיצול מישרת היועץ הרועץ, ועיקורו מכוח האינוס שלו על הממשלה הנבחרת ,ימשיכו בג"ץ והיועץ מטעמו לשמש ממשלת על של ישראל, שתאפשר את המשך צונאמי הצפתה בזרים,בגויים,בילדי שב"חים,בערבים המתאחדים עם משפחותיהם דווקא פה,במסתננים מאפריקה הזוכים בעת לידת ילדים לא חוקית פה למענק לידה מכספי הציבור שלנו,באוייבים מטיפי רעל נגד ישראל באקדמיה שלנו,במורים המסיתים ילדים בבתי הספר נגד צה"ל שלנו,באירגונים המכנים את הצבא בו משרתים ילדינו נגד אויבינו-צבא נאצי,ומלמדים על נכבות במקום על יום עצמאותנו אחרי 2000 שנות רדיפות וחיסולים,ולא ניתן יהיה לעצור או לשנות דבר מכל אלה. זה סדר הפעולות: 1.פיצול מישרת היועץ המשפטי לממשלה. 2.חקיקה שתבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק באמצעותם עקף בג"ץ את הממשלה והפך עצמו לממשלת על. 3.חקיקה חדשה שתטפל בתופעת הבגידה על כל היבטיה,ומייצריה. נדרש להתחיל! הכדור אצל שר המשפטים,מר יעקב נאמן,שמתעסק בדברים קטנים בשעה שהמדינה הולכת ואוזלת ללא שוב. ליה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי כ''ו בחשון תשע''א
16:03 03.11.10 |
|
39. נאמן תוקף את בג''ץ, ואת המחאה נגד גירוש המסתננים
בתגובה להודעה מספר 38
| |
נאמן תוקף את בג"ץ, את המשטרה ואת המחאה נגד גירוש המסתננים.שר המשפטים יעקב נאמן תקף את בג"ץ,ביקר את מנגנוני אכיפת החוק והגדיר את המסתננים ממצרים סכנה קיומית. בהתייחס לתופעת המסתננים בדרום אמר: "המסתננים לישראל דרך הגבול עם מצרים מהווים סכנה קיומית לישראל. מוטלת עלינו חובה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להילחם בתופעה חמורה זו, אשר משליכה על כל תושב בישראל". נאמן התייחס למציאות בערים כמו אילת וערד או באזור התחנה המרכזית בתל אביב, שמרכזים מסתננים. "מה שקורה שם זאת תופעה נוראה למדינה", אמר בעקבות סיור שערך לפני מספר חודשים בתחנה המרכזית בתל אביב. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1187680.html תגוביות: 1.הציבור הרחב מיואש, מפוחד ומסתגר מאחורי סורג ובריח ,אזעקות ומשלם לחברות שמירה פרטיות.הציבור הרחב איבד אמונו במערכות החוק והצדק. ארגונים אנרכיסטים אנטיציונים לא דמוקרטים ,במסווה זכויות אזרח ,למרות שלא נבחרו על ידי כלל האזרחים - הציבור הרחב , משליטים טרור ואימה על הרשויות.פרופסור נאמן, הציבור הרחב תומך בך ,חילונים ודתיים! 2.גופי שמאל הרוצים בהרס הצביון היהודי של ישראל.פועלים למען הפולשים המסוכנים ומוכנים מתוך שנאת חינם ושינאה עצמית וגישה של "תמות נפשי עם פלישתים"לתמוך בהשמדת מדינת ישראל על מנת ליצור כאן מדינת סודאן מספר 2. 3.המסתננים ומהגרי העבודה הלא חוקיים אכן סכנה קיומית למדינה. 4.אין לנו גבול משותף עם סודן - אם זה חלק מההגדרה של פליט.במה הם שונים מכל אחד אחר שינסה להכנס לישראל שלא דרך מעבר חוקי- מסתנן ? 5.הסודנים המוסלמים איומים. 6.הסודנים הינם מוסלמים תומכי הפלסטינים. 7.דיבורים נכונים,אבל אם אין בעקבותיהם מעשים,מה הם הועילו? 8.המסתננים והזרים הם "סכנה למדינת ישראל,לתושביה, וצביונה של מדינת-ישראל כמדינת היהודים".פשיעה גואה ומאיימת על בטחונו האישי של כל תושב ותושב בישראל, החל באילת, עבור לערד, אשדוד ודרום תל-אביב, וחלחול איטי אך בטוח למקומות ישוב נוספים.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ז בחשון תשע''א
08:55 04.11.10 |
|
40. תביעות לשון הרע לחסימת דיון ציבורי
בתגובה להודעה מספר 39
| |
תביעות לשון הרע לחסימת דיון ציבוריעו"ד יוסי מאוטנר בישראל ניתן להתמודד עם תביעות SLAPP באמצעות שימוש מושכל של בתי המשפט בתקנה 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיה רשאי בית משפט להורות על מחיקת תובענה הנראית טורדנית וקנטרנית.בראשית 2007 הגיש ארקדי גאידמק תביעת לשון הרע בסך 45 מיליון ₪ נגד יוסי שריד ועיתון "הארץ". זאת, בעקבות מאמר של שריד שממנו השתמע כי גאידמק הוא עבריין. סכום התביעה היה חריג וחסר תקדים. הפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו ב-43 שנותיו של חוק לשון הרע עמדו על מיליוני שקלים בודדים, ואף זאת במקרים יוצאי דופן. ייתכן שמאמרו של שריד פגע בשמו הטוב של גאידמק. אבל קשה להימנע מהתחושה שסכום התביעה הגבוה נועד להרתיע את העיתונות והתקשורת מעיסוק ביקורתי בתובע: פגיעה בגאידמק עלולה להוביל לתגובת נגד מכאיבה. גאידמק לא לבד. בחודשים האחרונים הוגשו תביעות לשון הרע נוספות בסכומים גבוהים. רפי גינת הגיש תביעת לשון הרע בסך מיליון ₪ נגד אורן פרנק, לשעבר מנכ"ל מקאן אריקסון, בגין דברים שכתב פרנק על גינת בבלוג האישי שלו. חברת שילוט החוצות "נור" ובעליה הגישו תביעת לשון הרע בסך 2.8 מיליון ₪ נגד אברי גלעד. זאת, בגין דברים שאמר גלעד ברדיו ובטלוויזיה כנגד התנהלותה של החברה בעניין שלטי החוצות ב"נתיבי איילון". הבלוגיסט "ייגרמאייסטר" (העיתונאי שלמה מן) פרש מניהול פורום הספורט הפופולארי שלו ב"תפוז אנשים", לאחר שאתר האינטרנט One שבבעלות "ידיעות אחרונות" איים בתביעת לשון הרע נגד "תפוז" בגין דברים שנכתבו בבלוג. מאוחר יותר הגיש One נגד ייגרמאייסטר עצמו ובלוגיסטים אחרים תביעת לשון הרע בסך 2 מיליון ₪. יועץ התקשורת של המועמד לראשות עיריית מודיעין שלח מכתב התראה לבלוגר יקי בז'ה, בו דרש הסרת פוסטים ופיצוי בסך 500,000 ₪ בגין פרסומיו. מקרה אחרון זה עורר ביקורת: במייל שרשרת שנשלח למאות גולשים ולאמצעי התקשורת נטען שהמדובר בניסיון לסתימת פיות ובאיום על חופש הביטוי. תביעות לשון הרע מעוררות תמיד את המתח שבין הצורך בהגנה על שמו הטוב של אדם לבין הצורך בשמירה על חופש הביטוי. אבל עיון מדוקדק במקרים האמורים מלמד שספק אם דווקא הערך של שמירת השם הטוב הוא שצריך לזכות בהם בעדיפות. כך למשל, תביעתה של חברת שלטי החוצות נור נגד אברי גלעד הוגשה, בין היתר, לאחר שהאחרון העניק את הכינויים "נרתיקניות" ו"מגרניות" לדוגמניות המופיעות בשלטי החוצות של החברה. נור טענה שבהשתמשו בכינויים אלה ייחס לה גלעד הפצה של פורנוגרפיה. נור יכולה אולי לטעון שדבריו של גלעד השפילו אותה ועשו אותה מטרה לשנאה ולבוז. אבל דומה שזוהי טענה חלשה בהשוואה לזכותו שלו גלעד להביע את דעתו בחופשיות, כאיש תקשורת הדן בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. אכן, גלעד חרט על דגלו לא מכבר לקדם נושאים אקולוגיים בדיון התקשורתי-ציבורי. הוא מבקר בעקביות את התנהלותם של הממשלה ותאגידים בנושא. הוא הביע תמיכה בעתירה להסרת שלטי הפרסומת המוצבים לאורך "נתיבי איילון". פעילותו חשובה ולגיטימית. היא מעשירה את הדיון הציבורי ומעניקה לציבור כלים לחשיבה סביבתית ביקורתית. החשש שתביעות לשון הרע יוגשו ממניעים שאינם ענייניים התעורר בארצות הברית. בעקבות ריבוי תביעות סרק כאלה, נחקק ב- 1992 בקליפורניה חוק המכוון למנוע הגשת תביעות הפחדה, שבהן מנצל התובע את כוחו הכלכלי כדי להרתיע את הנתבע ולנטרל אותו מפעילותו הביקורתית. תביעות אלה מכונות SLAPP - Strategic Lawsuit Against Public Participation ("תביעות אסטרטגיות לחסימת דיון ציבורי"). החוק של קליפורניה מעניק לנתבע את האפשרות להעלות טענה מקדמית לפיה דבריו צריכים לזכות להגנה במסגרת הזכות להביע מחאה כחלק מחופש הביטוי. שופט יחיד בוחן את היחס בין סיכויי התובע להצליח בתביעתו לבין הפגיעה האפשרית בזכויות הנתבע, והוא רשאי לסלק את התביעה על הסף. החוק של קליפורניה, בגרסאות שונות, אומץ גם על ידי מדינות נוספות בארצות הברית. בלמעלה מ-25 מדינות קיימת הגנה מפני תביעות SLAPP. בישראל ניתן להתמודד עם תביעות SLAPP באמצעות שימוש מושכל של בתי המשפט בתקנה 100(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיה רשאי בית משפט להורות על מחיקת תובענה הנראית טורדנית וקנטרנית. בתי המשפט ממעטים להפעיל את התקנה. עליהם לבחון ברצינות אפשרות להפעיל את תקנה 100(2) להגנה על נתבעי לשון הרע בתביעות SLAPP. בעידן בו השפעתם של בעלי הון ותאגידי ענק ניכרת בכל תחומי החיים, עלינו להיות מודעים לחשש שהם ינצלו את יתרונם הכלכלי ויפעלו באופן המצמצם את חופש הביטוי ואת הדיון הציבורי. http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=67740&catId=287
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ז בחשון תשע''א
08:59 04.11.10 |
|
41. הצעת התיקון לחוק לשון הרע – רעה לציבור
בתגובה להודעה מספר 40
| |
בעת האחרונה הועלתה לקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק של ח"כ גלעד ארדן לתיקון חוק איסור לשון הרע. להצעה שני פנים – הגדלה משמעותית של הפיצויים שבית המשפט רשאי לקבוע בגין ביצוע עוולת לשון הרע (בלא הוכחת נזק); וחיוב בית המשפט, במקרים רבים, להוציא צו מניעה טרם הפרסום. אמנם, הגדלת סכום הפיצויים שבית המשפט רשאי לפסוק בלא הוכחת נזק יכולה להביא להרתעה חמורה מדי מפני פרסומים ולפגיעה בדיון הציבורי, אך ברצוני להתמקד דווקא בפן השני. גם היום בית המשפט מוסמך להוציא צווי מניעה האוסרים מראש את פרסומו של הביטוי הפוגעני. סעד זה נועד להגן באופן מושלם על זכות הנפגע לכבוד ולשמו הטוב, שניהם חלק מזכויות היסוד הקנויות לכל אדם בישראל. השימוש בכלי זה – אצלנו ובמדינות רבות אחרות – מצומצם ביותר. האיזון בין חופש הביטוי ובין הזכות לכבוד נערך בעזרת מבחנים מסייעים (כפי שנקבע בהלכת אבנרי): האם ברור מראש או שכבר הוכרע שיש בפרסום משום לשון הרע? והאם יש עניין לציבור? כך, במקרים שהפרסום מסוכן, למשל פרסום גזעני או פרסום העלול להצית אלימות, יוציא בית המשפט צו מניעה. עם זאת, ברוב המקרים יעדיף בית המשפט לטפל במפרסם לאחר מעשה, על ידי פסיקת פיצויים או החרמת עותקי העיתון וכו', ולא למנוע את הביטוי כליל. הרציונל של גישה זו (בין היתר) הוא תפיסת חופש הביטוי כאפשרות להפריית הדיון הציבורי. הטענה היא שככל שיישמעו דעות רבות יותר, קיים סיכוי גדול יותר להגיע ל'אמת'. הציבור זכאי, ורשאי, לדרוש דיון פתוח על עמדותיו, על מעשי מנהיגיו ועל כל דבר העולה על רוחו של מי. התיקון של ח"כ ארדן מציע לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת המוענק לו בחוק ולחייב אותו במקרים מסוימים להוציא צו מניעה. הצעת החוק מונה מקרים שבהם 'ייתן' בית המשפט צו מניעה (ולא 'ישקול', או 'יהיה רשאי לתת'). בין היתר, בית המשפט יצנזר כך ביטויים שיש ספק באמתותם – כמו כמעט כל תחקיר חשיפה ראשוני; ביטוי שמעלה חשד לפלילים ואין בו ראיות מספקות – כמו כל פרסום שנועד להמריץ חקירה פלילית; או פרסומים בוטים – פרסומים רבים מאוד בתקשורת הישראלית. החוק הקיים היום מתיר הבעת דעה על אנשי ציבור ותפקודם, ביקורת אמנותית, וכמובן מתיר לשופטים, דיינים וחברי ועדות חקירה לפסוק את דינם בלא חשש מתביעת לשון הרע. הוא מאפשר לחברי כנסת להתבטא באופן חופשי תחת חסינותם, ולמבקר המדינה להביע את ביקורתו בלא שהדבר ייחשב פוגעני. החוק נועד לאפשר ככל האפשר חופש ביטוי ומגוון דעות, תוך כדי מניעת פגיעה במזיד בכבודו – הציבורי או הפרטי – של האדם. השמירה על כבוד האדם ושמו הטוב חשובה. ייתכן שיש לשנות את החוק הקיים – וארדן אינו הראשון שמעביר עליו ביקורת (ראו ביקורתו של בנדור, ושל גנאים, קרמניצר ושנור בספרם לשון הרע), אך ישנן דרכים אחרות, פוגעניות פחות, לעשות זאת. למשל, לאפשר לבית המשפט להוציא צו מניעה זמני, אם השתכנע שיש חשש לפגיעה משמעותית, ולאחר מכן לדון בתביעה המרכזית ולהחליט אם להפוך את הצו לקבוע (ראו הצעתם של גנאים, קרמניצר ושנור, שם). צווי מניעה, המונעים מראש מביטוי להגיע לדיון הציבורי, הם כלי מסוכן. הם מאפשרים חסימת ביטויים העלולים לפגוע בחלק מהציבור, אך גם ביטויים שראוי שיגיעו לידיעת הציבור ויש מי שחושב שהם פוגעניים – לו או לנו. מאז ומתמיד הייתה לאנשי ציבור רגישות יתרה לסוגיית לשון הרע וחופש הביטוי. מחד, דעת הציבור עליהם היא נכס חיוני ויקר ערך במיוחד בעבורם, ופגיעה בשמם הטוב עלולה להרוס את עתידם ומקצועם. מאידך, דווקא על אנשים כאלה חייב הציבור – הבוחר בהם או תולה בהם את אמונו בהחלטות מהותיות – לדעת כל מה שרלוונטי לעניין הבחירה או האמון. כדי לאפשר ניהול חיים ציבוריים תקינים יש לאפשר לציבור נגישות למרב המידע על נציגיו. במציאות הציבורית שלנו היום, של ממשלה תחת חקירות, אסור לאפשר מצב שבו ייאסר פרסום על מי שחושש כי מי מנציגי הציבור מעורב במעשים פליליים ורוצה להביא את הסוגיה לדיון הציבורי ואף להניע חקירה משטרתית כדי למצוא או להפריך ראיות בנושא. נכון, קשה להנהיג תחת עינה הבוחנת של המשטרה ותוך כדי זימון בלתי פוסק לחקירות. עם זאת, אין הדבר אומר שיש להפסיק את החקירות. להפך, יש לעודד מנהיגים שלא להתנהג בצורה העלולה להביא אותם לחדר החקירות, כך שיימנע מהם הצורך להפריך חשדות שהתנהגותם מעוררת. אם הדיון הציבורי בפליליות מעשיהם של כה רבים מנציגי הציבור שלנו היום מפריע להם למשול, עליהם להפסיק לספק עילות לפרסומים כאלה, ולא למנוע מראש את הפרסומים. מעבר לכך, בצד אנשי הציבור שייהנו מהגנת החוק, אם יתוקן, עתידים להיות מוגנים – ספק אם בצדק – חברות גדולות ובעלי הון (שתחקירים צרכניים בעניינם לא יפורסמו). עוד פן בעייתי בהצעה הוא שאם הציבור ידע שאין מספרים לו על חקירות וחשדות, כל נציג ציבור ובעל ממון יהפכו להיות בחזקת חשודים עד שלא הוכח אחרת. סתימת פיות איננה הדרך לשיפור ההנהגה שלנו, ואף לא לשיפור תדמיתה של ההנהגה. http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/Breaking_the_News_46.aspx
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ז בחשון תשע''א
10:34 04.11.10 |
|
42. אם לא יבוצעו 3 הצעדים הבאים תחוסל המדינה על ידי בג''צ
בתגובה להודעה מספר 41
| |
1.יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה-ולהפוך אותו ליועץ בלבד.היום הוא שולט על הממשלה.הוא משמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.מה שהוא מרשה מותר לממשלה,ומה שהוא אוסר אסור לממשלה.אז מי שולט? ממשלת העל של בג"צ.יש לבטל זאת על ידי פיצול וחקיקה מתאימה.יועץ שיהיה רק יועץ-לא שליט על.זו הסיבה שבג"צ מתעקש בפראות לבחור את היועצים.הם תמיד כלבבו,ומשרתים את האג'נדה שלו.הם מכשיר אינוס הממשלה האולטימטיבי.במיוחד נופח תפקיד זה לממדים מפלצתיים מאז איבד השמאל את השלטון.כך הבטיח לעצמו השמאל בעורמה שליטת על ,וחמק מהכרעת הבוחר שסולד ממנו ומעמדותיו.2.יש לבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק.אלה שני המכשירים באמצעותם הפך בג"צ את עצמו לממשלת העל.ברק לקח את החוקים האלה שעברו עם 32 אצבעות עלובות בכנסת,והפך אותם ברמייה ובאחיזת עיניים ל"חוקה".פרופ' פוזנר לועג על המעשה של ברק וקורא לו "שודד ים" ולא בכדי.זה חייב להתבטל!רוצים חוקה,תעשו חוקה עם רוב מוחלט בכנסת.32 מתוך 120 אצבעות זה לא חוקה.זו רמייה.בעזרת חוקים אלה קבע אהרון ברק שבג"צ יוכל לבטל כל חוק של הכנסת שייראה לו.מי שולט? בג"צ=בייניש=אג'נדת אהרון ברק וכל תואמיו=השמאל הקיצוני ביותר,ללא השפעות ואיזונים פוליטיים אחרים ומגוונים כפי שמתקיימים באוכלוסייה,וללא פתחון פה קטן ביותר לימין הלאומי מול אג'נדת מדינת כל אזרחיה ודת "זכויות האדם" המבטלת בקצב מבהיל את מדינת היהודים ואת זכותה לגבור על כל זכות אחרת.כמו כן לא מתקיימת הפרדת רשויות ודבר זה נוגד את החוק. 3.יש לחוקק את החוקים המתאימים שישנו את המצב בו השופטים בוחרים שופטים.בכל המדינות הדמוקרטיות המערביות רק הממשלות בוחרות שופטים וכך נוצר גיוון דעות והשקפות עולם בבתי המשפט במערב.רק בישראל מתקיים מצב לא חוקי כזה,בו השופטים בוחרים את עצמם.כך נוצרה חונטה אחידה שהפכה למכשיר שיכול לחסל את המדינה היהודית.אין איזונים ואין בלמים מול העריצות של בג"צ.זה חייב להשתנות מיד.זה בסך הכל בית משפט . רק אם יתבצעו 3 השינויים ,תצא המהפיכה לדרך.רק אז תוכלנה ממשלות ישראל לשוב ולשלוט במדינה ולערוך את השינויים הנדרשים לצורך הגנה על בטחונה ועל בטחון אזרחיה,ורק אז תוכל סוף סוף הכנסת לחזור ולהיות המחוקקת הנבחרת,היחידה והלגיטימית, שתדאג בעזרת חוקים מתאימים לייצר את מעטפת ההגנה למדינה ,לבטחונה,ולאזרחיה,כמו גם לייצר בעזרת החוקים המתאימים(שבג"צ כבר לא יוכל לבטל) את המצב המתבקש על מנת להילחם בבוגדים מבית ובאוייבים מחוץ,בלי להושיב על כתף כל חייל עורך דין,לקשור את ידיו,לדרוש מלחמות "מידתיות",לבדוק כל יריה של הצבא במיקרוסקופ אור, ועוד דרישות מטורפות והזויות,ובלי לאפשר לתקשורת עויינת לבצע תעמולה ארסית בתחפושת של "חופש ביטוי " "טוהר נשק" ו"דמוקרטיה". |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון ל' בחשון תשע''א
10:53 07.11.10 |
|
43. בגלל חוק כבוד האדם אסור להפסיק את ההסתננות לישראל
בתגובה להודעה מספר 42
| |
לבטל את חוק כבוד האדם או לוותר על המדינה היהודית הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקןפרוטוקול מס' 18 הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים סדר היום: הקמת מתחם למסתננים מגבול מצרים נכחו: חברי הוועדה: יעקב כץ - היו"ר מוזמנים: אמנון בן עמי, ראש מינהל האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים עו"ד נעמה פלאי, ייעוץ משפטי במינהל אוכלוסין, משרד הפנים גלי טולדנו - עוזרת ראש מינהל אוכלוסין, משרד הפנים יוסי אדלשטיין - ראש אגף זרים, משרד הפנים איתן גולדפלם - רת"ח תקציבי משרד ושב"ס, המשרד לביטחון פנים ושב"ס עו"ד אביטל שטרנברג - מחלקת חקיקה, משרד המשפטים עו"ד קארן שוורץ אמיגה - סיוע משפטי, משרד המשפטים עו"ד ענת בהט- משרד המשפטים לילך שרביט - מתמחה, משרד המשפטים איתי אסולין - רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר מיכאל נתן בבלי - נציבות הפליטים של האו"ם ווילאם טול - נציבות הפליטים של האו"ם נועה יחוט - נציבות הפליטים של האו"ם שרון הראל - נציבות הפליטים של האו"ם אתי סבן - עיריית אילת אבי כהן - עיריית אילת שרון מיר - עיריית אילת מאיר אליהו - עיריית אילת עו"ד יעל דרבי - עיריית אילת שרון אזולאי - עיריית אילת ברוך קבלו - עיריית אילת יוסי חן - עיריית אילת מיטל דיין - עיריית אילת מיכאל אברמוביץ - עיריית אילת חיים פרג'ון - עיריית אילת ציון דונון - עיריית אילת יחיאל מחדון - מנהל אגף דרום לשירותים חברתיים, עיריית תל אביב גל לוסקי - ISRAEL FLYING AID אפרים כהן - מרכז שלטון מקומי אלישבע מילוקובסקי - א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים אלעד נתן - מרכז המחקר והמידע בכנסת מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רשמה וערכה: נוגה לנגפור - חבר המתרגמים בע"מ http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:kVXuNC8EDZIJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2010-03-02.rtf+%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8&cd=4&hl=en&ct=clnk ****** לקורא את הדיון בועדה בכנסת בנושא ההסתננות, מסתבר מתגובתה של נציגת משרד המשפטים אביטל שטרנברג ,שבמצב המשפטי הקיים היום בישראל ,לא ניתן למנוע הסתננות לישראל,לא ניתן לפעול נגד המשך שהותם בישראל,ולא ניתן להחזירם למצרים או לארצות מוצאם.חוק כבוד האדם תוקע אותנו.
המצב המשפטי הנוכחי מבטיח שלמרות בניית גדר בעתיד,לא תצליח הגדר למנוע את ההסתננות,כיוון שחוק כבוד האדם לא יאפשר לצה"ל לפעול כצבא לוחם על שמירת הגבולות. על ירי הס מלדבר.ימשיכו לקבלם בפרחים,הפארסה תימשך,ועימה האימפוטנציה הכפוייה על הרשויות באמצעות חוק כבוד האדם. אחרי קריאת הדיון מתבהר שמצבה של ישראל בנוגע להסתננות הוא כשל בת ערובה של חוק כבוד האדם וחרותו. לא מובן כלל מדוע אף גורם בדיון אינו מעלה הצעה לביטול חוק כבוד האדם. במקום הצעה לביטול החוק,דבר המתבקש מאליו בנסיבות שנוצרו ומתבררות בדיון,ובשל הנזק הבלתי הפיך שגורם החוק הזה למדינה היהודית,יושבים המתדיינים ומדברים רק על אפשרויות הפתרון המצומצמות והמוגבלות,היכולות לבוא בחשבון במצב הקיים,מצב בלתי הגיוני בעליל שנוצר בגלל חוק כבוד האדם הכובל את ידי הרשויות מלפעול נגד פלישת זרים מכל הסוגים לתוך המדינה. משפטים שנאמרו על ידי המשתתפים השונים נשמעים תלושים ולא מחוברים למציאות ולסכנה לעם כולו. כאילו המתדיינים הללו, האמורים למצוא פתרונות, לא מחוברים כלל לאסון המשך הימצאותם והתגברות הסתננותם של עוד מאות אלפים או אפילו מיליונים. החוק הזה הופך את ההסתננות לישראל לאסון טבע שיש לקבלו בהכנעה תוך ישיבה בחיבוק ידיים וקבלת הדין.מאיפה צמחה גישה חסרת שפיות כזו? החוק מפריע להציל את ישראל-אז מבטלים אותו מיידית. חבר הכנסת כ"ץ מגדיל לעשות כשהוא מדבר על הקמת עיר לתפארת בה נוכל להתגאות בפני העולם. האם כ"ץ עוד לא הפנים שהעולם לא מתעניין במעשינו הטובים? ומעבר לכך -מדוע עלינו לעשות דבר כה הזוי? מדוע לאפשר את השתקעותם פה גם אם זה בנגב? לא יותר הגיוני לדרוש לבטל את חוק כבוד האדם שממילא אינו לגיטימי בשימוש שעושה בו בג"צ? בעזרת החוק הזה אותו הפך אהרון ברק למעין חוקה מטעם עצמו,השתלט בג"צ על המדינה ,החל לפסול חוקי כנסת של המחוקקים הנבחרים,ולנווט את הממשלה תוך הצרת צעדיה והגבלת חופש הפעולה שלה בכל תחומי החיים. בדיון שואל כ"ץ את שטרנברג אביטל האם עלינו לאפשר את חיסול המדינה. כיצד עלה בדעתו בכלל לומר דבר כזה לא מובן לי.למרות שברור שהוא שואל זאת כשאלה רטורית. היה עליו לומר לה שלא נאפשר את חיסול המדינה. מהתשובה שהיא נותנת לכ"ץ, מתברר, שמה שמונע מהממשלה להפסיק את ההסתננות ולסלק את המסתננים מישראל ללא סיבוכים מיותרים ויקרים הוא בסך הכל החוק הזה-חוק כבוד האדם וחרותו. היה עליו להעלות מיד את רעיון ביטול החוק הזה וביצוע חקיקה חלופית של חוקים שיתאימו לביצוע משימת חיסול תופעת ההסתננות הפראית וריקון המדינה מנוכחותם של אלה שכבר הסתננו לקרביה,והורסים כל חלקה טובה שבנינו פה, תוך החלשת האוכלוסיות החלשות שלנו והדרתן ממקומות עבודתן הקודמים, אותם גנבו המסתננים. מה שמתגלה לנו מהדיון בועדה, זו העובדה המחרידה, שמדינת ישראל, שזרוע הביצוע שלה זו ממשלת ישראל, מנועה מלפעול בנושא ההסתננות ,בגלל הרשות השופטת המונעת ממנה זאת באמצעות חוק כבוד האדם וחרותו. כבוד איזה אדם? כבוד המסתנן,כבוד הפולש,כבוד העובר על החוק? את כבודו וחרותו אנו מצוווים לשמור,על חשבון כבודנו וחרותנו? לשם כך התקבצנו בארצנו? כפי שמתגלה עוד בדיון,גם אילו היתה גדר בנוייה,לא היתה הממשלה יכולה למנוע את המשך ההסתננות,כיוון שאם יחדרו למרות הגדר, המדינה תישאר חסרת אונים בשל חוק כבוד האדם וחרותו, המחייבה לקבלם ,ולקחת עליהם אחריות, תוך שימוש בתקציבי עתק מכספי משלם המיסים, על מנת להתעסק עם כל הבעיה הנקראת מסתננים. המסקנה הזו מבהילה. היא מצביעה על אימפוטנציה מוחלטת של כל הרשות המבצעת האמורה לפעול בכל דרך על מנת לשמור על המדינה,בטחונה ובטחון אזרחיה שאמור לגבור על כל אינטרס,ועל כניעה טוטאלית לרשות שאינה מופקדת על ניהול המדינה-הרשות השופטת. כל זאת מתקיים רק בגלל חוק כבוד האדם וחרותו,כפי שמתברר בדיון. אימרו לי רבותי! לא הגיעה העת למחוק את החוק ההזוי הזה מספר החוקים של מדינת היהודים על מנת לקרוע את הכבלים שהוא שם על ידי ועל רגלי המדינה היהודית שמונעים ממנה לפעול על מנת לשרוד? זה בסך הכל חוק שהכנסת חוקקה,ובצורה לא מוצלחת כלל. בסך הכל 32 חברי כנסת הצביעו עבור החוק הזה,אך אהרון ברק הפך אותו בדרך רמייה לדמוי חוקה,חוק יסוד. את המעשה הזה ואת החוק הזה ודרך קבלתו והפיכתו לחוק המתחזה לחוקה (חוק יסוד),פוסל מכל וכל אחד מגדולי המשפטנים - פרופ' פוזנר. הוא מכנה את אהרון ברק "שודד ים", ומשווה אותו לנפוליאון שלקח את כתר האפיפיור ,הניח אותו על ראשו והכתיר את עצמו במקומו. בעזרת החוק הזה הפך ברק את עצמו ואת שופטי בג"צ לממשלת העל של ישראל, המונעת שליטה אמיתית של הרשות המבצעת על המדינה. יש לצאת מיד לפעולה לביטול החוק הזה מספר חוקיה של המדינה,דבר שיאפשר החזרת מנדט השליטה לממשלה. רק כך תוכל הממשלה לפעול להצלת המדינה. לא ייתכן להמשיך לקיים מדינה מבלי יכולת לקיים הפרדת רשויות,ומבלי לאפשר לרשות המבצעת לקיים את התחייבותה לציבור שבחר בה,ולבצע את הנדרש בכל תחומי החיים. מקריאת תמליל הדיון מתברר שהאנשים המופקדים על מציאת פתרונות אינם רואים אור בקצה המנהרה בשל כבילת הידיים שמייצר המצב הנוכחי תחת שלטון הבג"צ והחוק הזה. לא ייתכן לקבל את המצב הנתון כאילו הוא חייב להימשך במתכונתו המשפטית, למרות נזקה הבלתי הפיך של מתכונת משפטית זו למדינה. החוק הזה לא ירד מהר סיני,ולא חקוק על לוחות הברית. כאשר נגרם מחוק כלשהו נזק למדינה יש לבטלו ולפעול לחקיקה שונה המתאימה למצב החדש,ולא להשאירו על כנו ולהתפתל תוך זחילה על האדמה כאשר נדרשת ריצה מהירה לצורך הישרדות. אנחנו זוחלים על הגחון ממש. יש להתעשת מיד,לבטל את החוק הזה ואת חוק חופש העיסוק כמו גם את התוספת הלא לגיטימית כלל ,כדברי פוזנר,שמאפשרת לשופטים לבטל את חוקי המחוקקים הנבחרים של ישראל. דבר מאד מדאיג נוסף הוא העובדה הלא מוכרת לציבור הרחב,שעובדים זרים מצטרפים לחגיגת הצגת הפליטים הגדולה בעולם המוצגת בתיאטרון המכונה מדינת היהודים,וגם הם,כשפג התוקף של רשיון העבודה שלהם ממהרים להגיש בקשת פליטות .(ראו ציטוט מס' 1 מהדיון בועדת הכנסת). להלן הציטוטים הרלוונטים מהדיון: 1.אמנון בן עמי: אני אגיד לכם יותר מזה, היום ישנה תופעה שעובדים זרים חוקיים ברגע שפגה האשרה שלהם נזכרים לבוא לבקש אחרי 63 חודש, תנו לנו מעמד פליט. זו נהייתה מין תעודת ביטוח.בגלל שמדינת ישראל חייבת לכבד את האמנות הבינלאומיות. 2.מה עם עשרות או מאות אלפי האנשים שנמצאים פה שלא כחוק? מה עושים איתם? זה מאוד מטריד אותי. מה יהיה איתם? הם ישתו כל היום? הם יקבלו מענק ממדינת ישראל? מה יהיה העתיד שלהם? 3.צריך לחשוב איך להתמודד עם התופעה הזו מכיוון שבעוד שנה או שנתיים כבר לא נשלוט בה. 4.בהנחה שייקח זמן עד שהמכרזים לגדר יצאו ועד שזה ייגמר אנחנו מדברים על עוד 12 אלף איש, שזה כמעט חצי מהעיר ערד. כל שנתיים עיר. כל שנתיים העיר ערד מחדש. 5.על פי כל ההערכות המספרים ילכו ויגדלו מכיוון שזה חבר מביא חבר והמסרים שעוברים זה, למה בעצם לא לבוא? אין ספק שצריך להגיע להסדר עם מצרים. צריך להקים מכשול. הייתי בשתי ישיבות הממשלה האחרונות כשראש הממשלה אמר שהוא רוצה שיוקם מכשול. אוקיי. אני רק טוען שהזמן דוחק, ואנחנו מאחרים מאוד בטיפול במהגרי העבודה הבלתי חוקיים. 6.היו"ר יעקב כץ: הבנתי. תודה. אני רוצה לשמוע פה ממשרד המשפטים אביטל שטרנברג. אני רציתי לדעת. מחר תושבי מדינת ישראל שומרים על החוק ואנחנו מוצאים כמות אדירה של אנשים שמסתובבת בחוסר יכולת תעסוקה. מה בדיוק התוכניות לגביהם? אני מדבר על עשרות אלפים. 7.למה שחבר לא יביא חבר, זאת אומרת אם בחור שנכנס ארצה לפני חודש שהיה במשמורת, יצא החוצה כי המקום מתמלא בקצב רצחני של 60-70 ביום אז חייבים לפנות אותם וכבר מסודרת לו עבודה באיזה בית מלון וזה למרות שאין לו אשרת עבודה כי לא אוכפים. למה שהוא לא יגיד לחבר שלו באי מייל או באס.אמ.אס. תביא את החבר שלך? למה שלא יבואו עוד? אני שואל שאלה מדוע המדינה מפרסמת הודעות ולא אוכפים? 8.היו"ר יעקב כץ: אביטל אני רוצה לשאול אותך, אם נניח מחר יחליט יושב הראש החדש לאכוף את החוק ,האם יש אפשרות לבוא עם הצעה, הלוא אנחנו בני אדם, אולי על הקמה על הגבול מעין עיר. היום אנחנו מקימים את הגדר. זה מכשול שייקח לבנות אותו הרבה זמן. יצטרכו שם הרבה ידיים עובדות. כיוון שבהחלט ייתכן שמחר ראש הרשות מר בן עמי יבוא עם הצעה שצריך לאכוף את החוק כי זה החוק, וכולנו מצווים לאכוף את החוק בכל מקום. הוא יגיד אני לא מאפשר יותר לבתי מלון להעסיק מסתננים כי הם לא פליטים. אחרת מסודן ואריתריאה יעברו אלינו מיליוני אנשים וצריך לשים לזה פעם אחת סוף, האם שייך מבחינה משפטית החלטה להקים עיר או עיירה על הגבול עם מצריים ולשם נעביר את כל המהגרים ונעסיק אותם בעבודות יזומות של ממשלת ישראל עד שיימצא פיתרון. התשובה של נציגת משרד המשפטים המבהירה ששורש הבעיה בטיפול בהסתננות ובמניעת הצפת ישראל בזרים הוא החוק כבוד האדם וחרותו: אביטל שטרנברג: זו שאלה תיאורטית לגמרי. לגבי כל דבר שהוא דומה למשמורת וככל לחבילה שאתה מציע שם יותר הגבלות יש לך קושי משפטי. זאת אומרת חוק הכניסה לישראל לא מאפשר משמורת מעבר לפרק זמן מסוים. להערכתנו גם אם תשנה את החוק אתה עדיין במגבלות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 9.היו"ר יעקב כץ: החוק אומר שאסור להעסיק. אני מחיל את החוק. אסור לבן אדם להעסיק. כמו שמפרסמים ברדיו שאסור להעסיק פיליפינים או נפאלים שנמצאים פה מעבר לזמן ודינם לא שונה, אותו דין יהיה גם לגבי מסתנן שנכנס לפה שלא לפי החוק, ששוהה פה לא לפי החוק, אין לו תעודת זהות. מסיבות כאלה ואחרות יש לנו מגבלות. אני פשוט רוצה לקיים את החוק. אני לא אתפוס אותם. אני אתפוס את בעלי בתי המלון. ומי שיעסיק מחר אדם כזה ייקנס באלפי שקלים. נמצא אותם מסתובבים. מה אז אתם מציעים לעשות? אנחנו מדינת חוק ובמידה והחוק יקוים, מה אז? אביטל שטרנברג (משרד המשפטים: אני רוצה להצביע על כמה קשיים בהצעה כפי שהיא מוצגת כאן כרגע. ראשית כפי שאמרתי משמורת לאורך זמן להערכתנו לא תעמוד. ככל שמדובר באוכלוסייה שאתה לא יכול להרחיק, ואחד הדברים שלא צוינו כאן זה שנכון להיום אנחנו לא יכולים להרחיק אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה. אם אתה לא תאפשר להם לעבוד אתה למעשה מכריח אותם להתפרנס, לא ברור לי איך, אבל אתה לא יכול להותיר אותם ברחובות לרעוב. וחשוב להגיד גם את זה. אני אומרת שנצטרך למצוא איזשהו פיתרון. אבל הפיתרון של שלילת תעסוקה באופן טוטאלי הוא מאוד מאוד קשה. מוסרית ומשפטית. היו"ר יעקב כץ: את אומרת כך, אנחנו לא יכולים להרחיק אותם. הצבא דיווח על מיליון אנשים שעומדים להיכנס. לפי קצב הנכנסים זה גדל. לפי החוק המשפטי שאת אומרת היום אנחנו צפויים פה למיליון סודנים או אריתריאים ונצטרך לדאוג להם לתעסוקה. אביטל שטרנברג (משרד המשפטים): לא. זה לא מה שאני אמרתי אדוני. אני אומרת שצריך לחשוב על חבילה של אמצעים. גדר למשל. היו"ר יעקב כץ: גדר הצענו וממשלת ישראל עוסקת בזה. הגדר עד שראש הממשלה יחליט להעמיד אותה ועד שיימצא הכסף לזה, זה יכול לקחת שנתיים שלוש. אני לא יודע גם מה הגדר תעזור. כי אם החוק אומר שאסור להרחיק ואסור לפגוע אז הם ייצמדו לגדר ויעברו אותה בלילות. עוד פעם אנחנו שבים לאותה בעיה. אותם דברים שמונעים מאיתנו להרחיק אותם היום. אני לא בטוח שזה נכון שאסור להרחיק, אבל נניח שזה מה שהחוקים הבינלאומיים אומרים, איך אנחנו מונעים את המסרון או את הדוא"ל מפה לשם שאותו בן אדם שקיבל אותו לא ירצה גם הוא להגיע? אביטל שטרנברג: הכלל הוא שאנחנו לא יכולים להחזיר אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו. אנחנו לא מחזירים אנשים לא לסודן ולא לאריתריאה. היו"ר יעקב כץ: איך מונעים את הדוא"ל והמסרונים כדי שפה לא יהיו מיליון סודנים ואריתריאים. אני שואל שאלה. אתם צריכים לתת תשובה משפטית גם לזה. אלא אם כן החלטנו להתפרק כמדינה. אז אפשר להגיד אנחנו כל כך טובים. אני שואל את השאלה הזו משום שהוא מדבר על אלף מסתננים לחודש ולפי הדיווחים של הצבא זה גם יכול להיות 3000לחודש. זה גם יכול עשרת אלפים בחודש. מי ימנע מאלפי אנשים להגיע? פעם נכנסו יחידים. היום יש כבר ידועים 21 אלף מסתננים. אף אחד לא העריך שתהיה כמות כזו. הם תופסים את מקומות העבודה בערד, באילת. היום אילת הופכת להיות עיר אריתריאית או סודנית. זו רק שאלה של זמן. מחר גם תל אביב תהפוך להיות כזו כי הם נכנסים ודוחקים את השכונות הדרומיות. הם ילכו צפונה. מה בעצם הגבולות המשפטיים שאתם יכולים להציע למדינת ישראל כדי לשרוד? אביטל שטרנברג: לא כל הפתרונות לבעיות של מדינת ישראל הם פתרונות משפטיים. לכן אני מציעה להחזיר את השאלה לראש רשות האוכלוסין ולשמוע על הצעות שיש לרשות. 10.אמנון בן עמי: על הליך משפטי זה לא אני צריך לענות אבל צריך לבחון כל רעיון שיפגע במוטיבציה של אותם מיליונים אולי שרוצים להגיע. 11.כ"ץ:אני מאוד מאוד מבקש שהוועדה שאתה הקמת תדון במהירות בהצעה הזאת. ואז ברגע שהדבר הזה יוכר אפשר להביא את זה כהצעה כאשר במקביל אפשר יהיה לומר אנחנו אוכפים את החוק למניעת עבודה ללא אישור. ואז כאשר אדם ישאל, מה אני אעשה? יאמרו לו, יש לך עבודה במקום אחר.כל עוד שאין עבודה במקום אחר אז הטענה מנציגת משרד המשפטים צודקת. היא אומרת אנחנו מדינה שלא יכולה לגרש. צריך להעסיק אותם במשהו. אבל אם אנחנו נותנים תעסוקה אלטרנטיבית זאת תשובה. אני מבקש מאוד שהדבר הזה ייעשה. יש עוד מישהו? 11.כ"ץ:הגדר ראש הממשלה הבטיח לבנות. אבל לפי ההערכה שלי זה ייקח הרבה זמן. למרות שאני מקדם חקיקה בנושא הזה זה ייקח הרבה זמן עד שהדבר יבוא לידי ביצוע גם מסיבה תקציבית, גם מפני ההוראות של הפתיחה באש. אם תהיה גדר, מה ימנע מאנשים לעבור את הגדר? או מה ימנע מאנשים לא לירות בהם על הגדר? 12.אמנון בן עמי: לדעתי במצב שנקלענו אליו ובמצב שיכול להתפתח במדינה שזה עד כדי אובדן, פשוט כך, והמספרים ענקיים, צריך לבחון כל רעיון ולא רק בכלים הקיימים היום. כדאי מאוד וחבל שאין פה נציג של משרד החוץ כדי לנסות ולהעלות את זה שוב מול מצרים כדי להגיע להסכמים. הם חייבים להיות פרטנר בעניין. 13.היו"ר יעקב כץ: המציאות היא שהמצרים אם הם רוצים לגמור אותנו בדרכי שלום אז זו השיטה. וגם אם הם יגידו לך שהם פרטנרים, כמעט כמו שהם פרטנרים בהפסקת ההברחות לעזה. בפועל השותפות הזו התבררה אפילו בהחזרה שלהם ולא בעצירה של המסתננים הרבים שבאים מדי חודש. ודיברו איתם ושוחחו איתם וזה לא עובד. 14.כ"ץ: אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לעטוף את עצמה בכל מיני חוקים שאומרים שאסור לגרש ואסור להוציא מפה כי זה חוקים בינלאומיים ומצד שני זו התאבדות. מדינה לא צריכה להתאבד. היא צריכה להחליט איפה הגבולות שלה. 15.כ"ץ:עוד שנה שנתיים אנחנו מדברים על עוד 25 אלף. אנחנו מדברים על 50 אלף, אולי יותר. ככל שהגדר תתקדם לדעתי יגיעו יותר ויותר...לגבי אלה הנמצאים פה אנחנו בוכים. אני לא יודע מה אנחנו עושים איתם. 16.אבי כהן:אוי ואבוי ליום שיפסיקו להעסיק אותם כי יפחדו מהקנסות והם יסתובבו ברחוב. אנחנו רואים את עקומת הפשיעה באילת עולה בקצב מטאורי. בשבוע שעבר היה מעשה רצח על ידי סודני שהיה תחת השפעת אלכוהול. אוי לנו ביום שהם גם לא יעבדו...הרי המדינה החליטה לעצום עיניים בשנתיים שלוש האחרונות. המדינה נתנה להם להיכנס...לא לשכוח שחלקם באים עם אישה וילדים...אם נחכה להסכמים בין מדינות הם לא יצאו מפה לעולם. 17.היו"ר יעקב כץ: מדינת ישראל כמו שאמרה היועצת המשפטית צריכה לעשות דברים בצורה משפטית נכונה וכששאלנו מה זה? היא אמרה תבנו את הגדר. אז מדינת ישראל צריכה להקים מכשול ולא לאפשר לעוד מיליון להיכנס...מדינת ישראל קורסת ולא עומדת בזה. 18.היו"ר יעקב כץ:אני אומר היום מבחינת החוק הישראלי כל מי שנמצא פה אסור לגרש אותו. זה גם דבר שצריך להיבדק. כי פעם היו מעלים אותם על מטוס ומורידים אותם באיזשהו מקום.אבל נניח שנקבל את ההנחה שזה לא פשוט להוציא אותם מהארץ כי אין לאן. ומצד שני בארץ הם חייבים להיות מועסקים במשהו. אם הם לא מועסקים אז הם מסתובבים ומהווים סכנה. אם הם מועסקים אז הם מודיעים לחברים שלהם להגיע גם כן. לפי הדיווחים מדובר על רבים רבים, גם אם המ.מ.מ דיבר על מאות אלפים והצבא מדבר על מיליון. 19.כ"ץ:כיום הם תופסים מקומות של ישראלים. מעסיקים אותם כי הם הרבה יותר זולים. 20.יחיאל מחדון: יש לנו עשרות אלפים עובדים זרים מהגרי עבודה בתל אביב שאין מניעה מלגרש אותם. יש לאן לשלוח אותם. אין שום הגנה מהסוג שיש למבקשי המקלט. יש לחץ של המעסיקים ולכן הם בתל אביב. הם עשו את הבחירה להיות בתל אביב. החשש שלי שאנחנו גם נאכל את הדגים המסריחים וגם נגורש מהעיר. יש אינטרס למבקשי המקלט להיות בתל אביב. הם עוד במצב יותר מוגן מאשר מהגרי העבודה האחרים. 21.אמנון בן עמי:יש סוגי מהגרי עבודה בלתי חוקיים שאנחנו לא יכולים לעשות איתם כלום. 22.יוסי אדלשטיין:הם יושבים בקרנות הרחוב, הם מוציאים את הנייר שאומר שעניינם בתהליך בירור. אנחנו לא יכולים לעשות כלום. 23.כ"ץ: הבעיה שלנו היא המסתננים שלגביהם מדינת ישראל נמצאת במצב שהיא לא יודעת איך לטפל בהם. 24.מיקי בבלי: אני מנציבות האו"ם לפליטים. אני רוצה להחזיר את הדברים קצת למקום. מיליון איש שמתדפקים על דלתותינו הם לא קיימים. במצרים יש כרגע 45 אלף מבקשי מקלט. יש במצרים פועלים זרים סודנים עונתיים. כל שנה באים מיליון, חוזרים חזרה מיליון. היו"ר יעקב כץ: אתה לא חולק על זה שמדי חודש נכנסים? מיקי בבלי: אני לא חולק על כלום. אני רק אומר, המיליון, כי מי שאומר שיש מיליון צריך גם לתת עוד תשובה אחת. היו"ר יעקב כץ: זה צבא הגנה לישראל. מיקי בבלי: עוד שאלה אחת: למה הם לא עברו? אין גדר. אין שום מניעה. יש מסרונים. קריאה: יש 45 אלף שהגישו בקשה במצרים. מיקי בבלי: כן. זה לא אומר שכולם רוצים לבוא לפה. היו"ר יעקב כץ: מדובר גם על בדואים שמובילים אותם במדבר. צריך 2500 דולר לראש. מיקי בבלי: 800 דולר. היו"ר יעקב כץ: גם 800 דולר לי זה הרבה. גם להם זה הרבה. אם בן אדם יש לו 800 דולר בשבילו, בשביל אשתו, בשביל הילדים שלו הוא לא עני מרוד. הצבא אומר שיש מיליון אנשים שמחכים ויעברו ורוצים לעבור. בשביל מה להתווכח על המספרים? כשהתחילו להגיע הראשונים היה מדובר בכמה עשרות. זה רק עניין של עשרות, זה רק עניין של מאות. אחר כך אמרו זה רק עניין של אלפים. היום מדובר כל שנתיים על כמות כמו של תושבי העיר ערד. כמו העיר שדרות. כמו העיר אריאל. מדובר ב-25 אלף אנשים בשנתיים. כל 10 שנים אתה מדבר על 5 ערים כמו ערד במדינת ישראל. רק לפי אלה שנכנסים כרגע. זה מה שאנחנו רוצים? 5 ערים אריתריאיות להקים במדינת ישראל? 25.היו"ר יעקב כץ: ראש הממשלה הודיע שהוא עומד להקים את המכשול שימנע לפי דיווחי הצבא כ-99% מהכניסות. הלוואי. נתפלל. בינתיים לי יש שני בנים עכשיו שמשרתים במילואים שנמצאים על הגבול שמה, ובזה הם עוסקים כל היום. בהפניית האנשים לסהרונים, טיפול בהם עם תשאול מנומס ויפה כי אנחנו דוגמה לכל העמים. 27.יחיאל מחדון: רציתי להוסיף כדי שתובן המשמעות של התופעה על תל אביב היום. נכון להיום יש בית ספר בתל אביב ביאליק, רוגוזין בית ספר לילדי העובדים הזרים. אנחנו הולכים לקראת בית ספר שני בשכונת התקווה בית ספר הירדן של הכיתות הנמוכות. רוב ההרשמה שלו של ילדי עובדים זרים. יש בקשה של הילדים הישראלים מהאזורים האלה לעבור לבתי ספר אחרים. היו"ר יעקב כץ: אגב מה עם בתי הספר המוסלמים ביפו קולטים או לא קולטים? יחיאל מחדון: לא. היו"ר יעקב כץ: תנמק למה. אני רוצה לשמוע. שזה יהיה בפרוטוקול שבתי הספר המוסלמים שמקבלים כסף ממדינת ישראל לא מוכנים לקלוט מוסלמים ילדי עובדים זרים. נציב האו"ם רציתי לדעת אם בדקתם ודיווחתם לאו"ם שבתי הספר המוסלמים ביפו לא מוכנים בשום פנים ואופן לקלוט אף מוסלמי שמגיע מתל אביב. יחיאל מחדון: בתי הספר המוסלמים ביפו הם בתי הספר של עיריית תל אביב והם לא יכולים לנהוג באופן שאנחנו רוצים. הסיטואציה היא שילדי העובדים הזרים לא מתגוררים ביפו. אין חיבור בין הקהילה הערבית ביפו לבין הקהילה הזאת. יש לנו סיפור הפוך שהמשפחות הערביות הותיקות ביפו רושמות את הילדים שלהן לבתי ספר יהודים. בבית ספר וייצמן קרוב לחצי הם ילדים ערבים של יפו. בתי ספר הערבים הפתוחים הם פרטיים ועולים לא מעט כסף. טיפות חלב. בטיפת חלב באזור התחנה המרכזית 85% מהילדים הם ילדי עובדים זרים. העלויות לעיריית תל אביב לא ניתן לתאר אותן בכלל. אחוז גבוה של הילדים הם ילדים של מבקשי מקלט. העובדים הזרים הוותיקים הם עובדים זרים חזקים שבאים עם מסורת של לימודים. פה אנחנו נתקלים באוכלוסייה לגמרי שונה. רוגוזין הוא בית ספר לילדי עובדים זרים. 28.היו"ר יעקב כץ: בקיצור, אני צופה שהשנה ייכנסו עוד 12 אלף מסתננים. מאחר ואין כבילה אני מניח שרובם יגיעו לתל אביב. והם באים עם ילדים. יחיאל מחדון: אם תדעו כמה כיתות לשנה אנחנו צריכים לפתוח בגין ילדי העובדים הזרים ומה העלות של פתיחת כיתה. אני לא מדבר על נתוני הפשיעה בקרב האוכלוסייה הזאת. אני לא מדבר על אלכוהוליזם כתופעה הולכת ומתרחבת. אנחנו בבעיה קשה. 29.דוברת:אנחנו רחוקים מהיכולת למיין אותם מהאתיופים.יש פה מספר כפול של אתיופים על פני אריתריאים.יש תחנת ממכר משמעותית וגדולה בסודן של ניירת אריתריאית שנמכרת לאתיופים כי הם לא ברי גירוש האריתראים. אנחנו צריכים טיפה ללמוד את הסוגיה הזאת. אנחנו עושים עוול למדינת אריתריאה ובזה אנחנו מסכנים דברים אסטרטגים מאוד משמעותיים של מדינת ישראל. אם גרמניה יכולה להחזיר אריתראים לאריתריאה אז היא יכולה. אנחנו יכולים לבחון ולבדוק.ישראל אפילו לא מצליבה נתונים עם משרד הפנים האריתראי. כל אישה מעל 28 לא מבוקשת באריתריאה ואם היא יצאה כחוק, נחתה במצרים עם דרכון שניתן על ידי הממשלה היא לא מבוקשת. מבחינתי היא ברת גירוש. כל גבר מעל גיל 42 לא חייב בשירות צבאי באריתריאה.זה 20 שנה באריתריאה וזו הסיבה שהם בורחים. מגיעים לפה עריקים מהצבא האריתריאי, מקבלים פה מקלט. שם לא הורגים. הם יושבים בכלא.(מתכוונת לומר:יש להחזיר את כל האריתראים לארצם כפי שעושה גרמניה). 30.היו"ר יעקב כץ: אני מבקש לסכם את הישיבה. הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה לפעול במהירות להקמת המכשול והגדר על מנת לגרום לכך שתיפסק תנועת המסתננים שמגיע היום לפי הנתונים הקיימים כרגע בידי הרשויות ל-12 אלף מסתננים בשנה שנכנסים דרך מצרים. דבר שני, הוועדה מבקשת ממנכ"ל הרשות אמנון בן עמי לכנס את הוועדה שאמורה להציע פתרונות לאכיפת החוק בצורה שווה על כל מי שנמצא במדינה ללא רישיון וללא אישור ויש להחיל את החוק על כל מי שמפר את החוק בצורה שווה, גם מי שמעסיק מסתננים מאריתריאה, מאפריקה שעוברים דרך מצרים על מנת למנוע את הגעתם של מסתננים רבים נוספים שמקבלים הודעות מהארץ שהעבודה היא רבה ומותרת. דבר שלישי, אנחנו קוראים לחברי הכנסת לחבור ליושב ראש הוועדה יעקב כץ בדבר חקיקת חוק להקמת עיר לציבור האריתראי הסודני שמגיע שלא כחוק עם מציאת מקומות עבודה על מנת לאפשר אלטרנטיבה מציאותית ומעשית למה שקורה היום שבמידה ואם נאכוף את החוק לא תימצא עבודה, ואנחנו כמדינה אחראית כל עוד לא מגרשים אותם חייבים בשלומם ופרנסתם. אני מודה לכולם. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 14:00 http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:kVXuNC8EDZIJ:www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zarim/2010-03-02.rtf+%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8&cd=4&hl=en&ct=clnk
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני א' בכסלו תשע''א
09:30 08.11.10 |
|
44. ויינשטין לא מתנגד להפרת החוק בישראל-תומך במהרשק
בתגובה להודעה מספר 43
| |
יואל מרשק לערוץ 7: תמיד ידעתי שמע' המשפט נבונה יותר מהפוליטיקאים איש התנועה הקיבוצית, יואל מרשק הגיב לפני זמן קצר להחלטת היועץ המשפטי לממשלה וינשטין שלא לפתוח בחקירה נגדו לאחר שקרא להסתיר עובדים זרים וילדיהם. "תמיד ידעתי שמערכת המשפט בישראל נבונה יותר מהפוליטיקאים. החלטתו של היועץ המשפטי מעבירה מסר ברור לשר אלי ישי כי פעילותו נגד העובדים הדרים אינה מוסרית", אמר מרשק לערוץ 7. http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/305046 היועמ"ש: לא נחקור את מרשק בחשד להמרדה מרכז המשימות בתנועה הקיבוצית לא יחקר על קריאתו בערוץ 7 להסתרת ילדי עובדים זרים בקיבוצים, כך הורה היועמ"ש. פרסום ראשון: 08/11/10, 08:45
יואל מרשק פלאש 90מרכז המשימות של התנועה קיבוצית, יואל מרשק, לא יחקר על קריאתו בערוץ 7 להסתרת ילדי עובדים זרים בקיבוצים, כך הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין.
במכתב ששיגר ויינשטיין לשר הפנים, אלי ישי, אשר דרש לפתוח בחקירה, קובע היועץ כי אמנם "האמירות אליהן התייחסת, המעודדות הסתרת עובדים זרים ו/או ילדיהם, השוהים בארץ שלא כדין, הינן חמורות ואין להן מקום, שעה שנתקבלה החלטת ממשלה בעניין", אולם, "עם זאת, לא מצאתי לנכון לפתוח, לעת הזו, בחקירה פלילית בחשד להמרדה". וינשטיין מסביר, כי "מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע לעבירות הנושקות לחופש הביטוי הינה, ככלל, מדיניות מרוסנת ומצומצמת, ובפרט כלפי עבירת ההמרדה". "מקורה של עבירת ההמרדה הוא במשפט המנדטורי והיא מנוסחת באופן מרחיב מאוד ועמום. על כן השימוש בה יעשה במשורה ובמקרים יוצאי דופן וקיצוניים בלבד", מוסיף וינשטיין. וינשטיין אף מציין, כי אם האמירות יהפכו למעשים יהיה צורך אכן לטפל בהן ב"דרך של התמודדות פרטנית" על פי חוק הכניסה לישראל. נזכיר כי בחודש ספטמבר, עת עמד גירוש ילדי הזרים על הפרק, אמר מרשק בראיון לערוץ 7, "נאסוף לחיקנו את הילדים המיועדים לגירוש, נארח אותם ונקלוט אותם אצל משפחות קיבוצניקיות בכל רחבי הארץ". "לא נסתיר את הילדים מהמשטרה, להיפך נעשה זאת בריש גלי ובגאווה", הדגיש, "במקום שיסתובבו בתחנה המרכזית נאסוף אותם ליטבתה, צרעה, משמר העמק, משגב העם, עמיעד ונארח אותם אצלנו. אם המשטרה תבוא לשערי הקיבוץ, הקיבוץ יפתח את שעריו". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211215 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ב' בכסלו תשע''א
08:42 09.11.10 |
|
45. כבוד העליון וחירותו מול הכנסת - קריאת תגר !
בתגובה להודעה מספר 44
| |
מעשיהם של השופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון מצביעים על כך שהם חדרו לעומק תחום השיפוט של הרשות המבצעת,ועושים כבתוך שלהם בכל הנוגע לחוקים,ביטולם ופרשנותם על פי ראות עיניהם.אפילו את עמדת הכנסת שלפיה מטרה ביטחונית מקדשת את כל האמצעים,חיסל מצבור השופטים הנוכחי בבית המשפט העליון שלנו,בשל עמדותיו הפוליטיות האחידות והשמאלניות קיצוניות,המקדשות אך ורק את "זכויות האדם" בלי שום קשר למדינה היהודית . במקום בית משפט לשרות העם והישרדותו, התפתח בישראל בית מקדש ל"דת זכויות האדם" ובו מעלים קטורת ומהללים כוהני הדת הזו את הזכויות האלה תוך קריאה וזימרה רמה של תפילת ההלוייה שהמציאו: שיוויון,שיוויון,שיוויון... תוך רמיסה גסה וחורשת רעה על זכויות העם היהודי היושב בקליפת האגוז הקטנה הזו ,על פני מים סוערים המאיימים להטביעו. שופטי בג"צ הנוכחיים מקפידים לקשור כל יום עוד ועוד את ידי המלחים האמונים על הפלגתה של קליפת האגוז.היא נתונה לגלים סוערים המאיימים להפוך אותה ולהטביע אותנו,מבלי שיוכלו לנסות לתמרן מול איתני המציאות הסוערים כנחשולים בים. אין עוד שום מעצור למעשיהם החורגים מסמכות ומבטלים בכך את המבנה הדמוקרטי המחייב הפרדת רשויות מוחלטת. אהרון ברק שהשליט את שיטת העבודה וההשתלטות הזו על המדינה,מהווה הכוח המניע למעשים אלה, גם היום מאחורי הקלעים ,וגם כחלק מה"מורשת" שלו שהפכה "אונס קבוצתי" ללאום היהודי, למעשה לגיטימי. הדמוקרטיה הישראלית אינה מתפקדת כלל כדמוקרטיה בגלל החריגה מסמכות שמתיר לעצמו בית המשפט בישראל בניגוד לבתי המשפט בדמוקרטיות אחרות. על הכנסת להתחיל לפעול מיד לחיסול מצב מעוות זה ולהחזיר לעצמה את כוחה המלא,תוך הכפפת בית המשפט לחוקי המשחק הדמוקרטי. לא ברור מדוע אין איש מרים את הכפפה בכנסת,ומדוע משלימים המחוקקים מטעמנו עם המצב המסוכן בו הפך בית המשפט למחוקק מטעם עצמו,ולממשלת על. לא ברור מדוע אין חברי הכנסת שמים קץ למצב בו בוחרים השופטים את השופטים,ומאפשרים בכך אחידות דעים מוחלטת בבית המשפט בישראל-אחידות שמאלנית קיצונית מבית המדרש של מר"צ. כמו בכל המדינות הדמוקרטיות על הממשלה לבחור את השופטים ובכך לייצר מגוון דעות ועמדות פוליטיות בבתי המשפט. אין בישראל איזונים ובלמים,ועל המחוקקים האמיתיים בכנסת לצאת למלחמת חורמה נגד המחוקקים המדומים בבית המשפט ,שחטפו לעצמם את תפקיד החקיקה בניגוד לחוק! ציטוטים מהמאמר:פרשנות משפטית:כבוד העליון וחירותו מול הכנסת /מאת זאב סגל ,המדגימים את האבסורד במערומיו: 1.החלטת בית המשפט העליון לבטל סעיף בחוק שמאפשר למנוע מעצור מלהיות נוכח בהליך משפטי המתקיים בעניינו, היא קריאת תגר על עמדת הכנסת שלפיה מטרה ביטחונית מקדשת את כל האמצעים. 2.בית המשפט משנה את החוקים כרצונו,מוסיף להם וגורע מהם,ומפרשן אותם חדשות לבקרים על פי האג'נדה שלו כאשר הוא משתמש בתואנה הנצחית:"בכך מתהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות להליך הוגן - זכות הנגזרת מזכויות היסוד לחירות אישית ולכבוד, שהוכרו כזכויות חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". 3.החלטת העליון היא השמינית במספר שהתקבלה בשמונה עשרה השנים מאז חקיקתם של חוקי היסוד שעניינם הגנה על זכויות האדם. פסק הדין הוא בעל משמעות מיוחדת, בעיקר בגין העובדה שמדובר בהצבת גבול לפגיעה בזכויות האדם, גם כשמדובר בחוק שתכליתו לאפשר חקירה יעילה בעניין ביטחוני. התכלית הביטחונית הוכרה בפסק הדין כראויה כשלעצמה, אולם הוראת החוק בוטלה בהיותה בלתי מידתית באופן מובהק, שנזקה לפרט עולה על תועלתה. 4.הנחישות של בית המשפט העליון בביטול הוראת החוק במקרה זה מתבטאת גם בכך שבית המשפט לא נרתע מהביטול חרף העובדה שהחוק הוכרז כבעל תוקף זמני, שהוכתר כ"הוראת שעה". 5.בית המשפט נמנע גם מלתת למחוקק "תקופת התארגנות" של שישה חודשים לקביעת הוראה מידתית, כפי שהציעה השופטת מרים נאור. 6.לאחרונה נראה שבית המשפט משתחרר מעמדה של ריסון יתר בביטול חוקים, כמו בהחלטה על ביטול החוק שאפשר הקמת בית סוהר פרטי. 7.לפני כשבועיים נקט בית הדין הצבאי במחוז הדרום בהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופט המחוזי, אבי זמיר, דרך של קריאה לתוך חוק השיפוט הצבאי סעד שלא היה כלול בו. אי אפשר להמשיך ולאפשר את הפעילות מהסוג הזה שמבצעים שופטי הבג"צ הנוכחיים בהשראת מורשת אהרון ברק שהשליט ומיסד אותה. ליה ***************** המאמר המלא: פרשנות משפטית:כבוד העליון וחירותו מול הכנסת /מאת זאב סגל החלטת בית המשפט העליון לבטל סעיף בחוק שמאפשר למנוע מעצור מלהיות נוכח בהליך משפטי המתקיים בעניינו, היא קריאת תגר על עמדת הכנסת שלפיה מטרה ביטחונית מקדשת את כל האמצעים. כדברי המשנה לנשיאת העליון, אליעזר ריבלין, על דעת הרכב מורחב של תשעה שופטים, סעיף חוק המונע מעצור להיות נוכח בדיון בהארכת מעצרו, "שם רטייה על עינו הפקוחה של בית המשפט". בכך מתהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות עצור להליך הוגן - זכות הנגזרת מזכויות היסוד לחירות אישית ולכבוד, שהוכרו כזכויות חוקתיות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החלטת העליון היא השמינית במספר שהתקבלה בשמונה עשרה השנים מאז חקיקתם של חוקי היסוד שעניינם הגנה על זכויות האדם. פסק הדין הוא בעל משמעות מיוחדת, בעיקר בגין העובדה שמדובר בהצבת גבול לפגיעה בזכויות האדם, גם כשמדובר בחוק שתכליתו לאפשר חקירה יעילה בעניין ביטחוני. התכלית הביטחונית הוכרה בפסק הדין כראויה כשלעצמה, אולם הוראת החוק בוטלה בהיותה בלתי מידתית באופן מובהק, שנזקה לפרט עולה על תועלתה. הנחישות של בית המשפט העליון בביטול הוראת החוק במקרה זה מתבטאת גם בכך שבית המשפט לא נרתע מהביטול חרף העובדה שהחוק הוכרז כבעל תוקף זמני, שהוכתר כ"הוראת שעה". בעבר אירע שזמניותו של חוק (בעניין גיוס תלמידי ישיבות) מנעה את ביטולו. בית המשפט נמנע גם מלתת למחוקק "תקופת התארגנות" של שישה חודשים לקביעת הוראה מידתית, כפי שהציעה השופטת מרים נאור. השופט אשר גרוניס, הידוע בעמדותיו המצדדות בריסון שיפוטי, הדגיש שאפילו מדובר במקרים ספורים של שימוש בהוראת החוק, ראוי שביטולה ייכנס לתוקף מיידי כדי להמריץ את הכנסת לפעול בנמרצות למציאת הסדר חלופי שיהיה מידתי ושיעמוד במבחן חוקתי. ראוי לשים לב לכך שהצעת חוק פרטית, שהגישו בימים אלה 17 חברי כנסת מסיעות שונות, מבקשת שכל החלטה של בית המשפט על ביטול חוק תיכנס לתוקפה רק כעבור שנה מיום שניתנה, על מנת לאפשר לכנסת לסכלה. נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), אהרן ברק, התבטא זה לא מכבר שבישראל ביטול של הוראת חוק מתקבל כ"הוצאת שן בצבת", בניגוד לתרבות החוקתית במדינות דמוקרטיות רבות. לאחרונה נראה שבית המשפט משתחרר מעמדה של ריסון יתר בביטול חוקים, כמו בהחלטה על ביטול החוק שאפשר הקמת בית סוהר פרטי. לפני כשבועיים נקט בית הדין הצבאי במחוז הדרום בהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופט המחוזי, אבי זמיר, דרך של קריאה לתוך חוק השיפוט הצבאי סעד שלא היה כלול בו. בכך אין ביטול מפורש של חוק, אולם יש בדרך זו הרחבת תחולתו של חוק, במגמה לחיזוק זכות הנאשם להליך הוגן. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1149329.html תגובית: 1.מה לעשות? מישהו צריך לשמור על "הילדים השובבים בכנסת"!!!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ב' בכסלו תשע''א
09:19 09.11.10 |
|
46. מדוע יש לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?
בתגובה להודעה מספר 45
| |
מדוע יש לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו? מאת עינת רוזנבלט חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בכנסת בשנת 1992, הוא חוק שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל. כפי שכותרתו מבהירה, החוק קובע את כבוד האדם ואת חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד, שהתקבל כ"מגילת זכויות האדם" של המשפט הישראלי. נהוג להבחין בשלושה סוגים של זכויות אדם: 1.זכויות טבעיות, הכוללות את הזכות לחירות ושוויון, חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש הקניין. 2.זכויות חברתיות, הכוללות את הזכות לחינוך, לבריאות, לדיור, זכויות העובדים ותנאי העסקה Uואת הזכות לקיום בכבוד. 3.זכויות פוליטיות, הכוללות את הזכות לבחור ולהיבחר ואת חופש ההתאגדות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו פוגע ברבות מהזכויות המוזכרות לעיל, כפי שאציג בהמשך. יחד עם ההצהרה על הגנה על כבודו וחירותו של האדם, חוטא חוק זה לייעודו ופוגע בבני האדם בעצם היותם בני אנוש ואזרחים, ויש עימו אף כדי לפגוע במדינה ובחברה בכלל. לפיכך, טענתי היא כי יש להביא לביטולו של חוק זה. אציג שלושה נימוקים: 1. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כולל בתוכו זכויות המתנגשות זו בזו. מטבען, זכויות האדם הן יחסיות ולא ניתן ליישמן באופן מוחלט. כאשר שתי זכויות של פרטים שונים מתנגשות אחת עם השנייה, יש להעמיד את הזכויות אחת מול השניה ולשקול את הפתרון הנאות ביותר, כך שהזכויות יפגעו במידה המועטה ביותר. לדוגמא, חופש הביטוי קובע כי לכל אדם זכות לומר כל דבר שירצה, אלא שאדם יכול לנצל זכות זו באופן שיפגע בזכות לכבוד של אדם אחר, ולכן, חופש הביטוי מוגבל על מנת לא לפגוע בכבוד הזולת. דוגמא נוספת היא חופש התנועה, הקובע שזכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום בחופשיות, מבלי חשש, או שמישהו ינסה לעצור בעדו או לגבות ממנו תשלום על עצם מתן התנועה, בין בתחומי מדינתו, ובין בתחומיהן של מדינות אחרות. בפועל חופש זה אינו מוחלט ו/או מיושם, שכן לעיתים נאלץ אדם לשלם כסף בכבישי האגרה השונים על הזכות לנוע, או נתקל בקשיים לצאת מהמדינה כשיש צו איסור יציאה נגדו, או בכניסתו למדינות אחרות בהן הוא צריך את אישורן כדוגמת ויזה או אשרת שהייה. כמו כן, ישנם אזרחים שחופש תנועתם עלול להיפגע בשל סיבות שונות. חופש התנועה של אסירים ואסירים לשעבר בתקופת מבחן מוגבל בהרבה מדינות. חופש התנועה בישראל של משרתים בכוחות הביטחון מוגבל, והם צריכים לקבל אישור ממקום עבודתם כדי לצאת מגבולות ישראל. אם כך, ראינו דוגמאות הממחישות את הסתירות בין זכויות האדם הנכללות תחת חוק יסוד זה, ובעצם מוכיחות כי חוק כבוד האדם וחירותו הוא לא יותר מאשר אידיאל אשר החברה שואפת לממש, אך בפועל נבצר ממנה לקיימו. 2. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתנגש עם חוקים אחרים. על פי רעיון זכויות האדם, כל אדם זכאי ליהנות מהן. בפועל, זכויות אלה מופרות פעמים רבות ע"י התנגשות עם חוקים אחרים, דבר המביא לפגיעה בכבודו וחירותו של האדם. מתוקף היות מדינת ישראל מדינה יהודית, חוקים רבים מבוססים על חוקי התורה וההלכה. במצב עניינים זה, נפגעת זכותם לכבוד וחירות של בני אדם שאינם נמנים עם הזרמים הדתיים במדינה, ואף נפגעת יכולתם לממש זכויות אחרות, כגון: חופש העיסוק, הכולל בתוכו שורה של סתירות והגבלות על בני האדם, וחופש הדת שמתקשר לטיעון הראשון שהצגתי לעיל. לדוגמא: חוק החזיר אוסר על האדם לגדל ולהחזיק חזיר ברשותו, תוך שהוא מגובה בחוקי עזר עירוניים האוסרים גם על שיווקו והפצתו. בעקבות חקיקת חוק החזיר מוגבלים חקלאים ומגדלי חזירים רבים בעיסוקם, דבר המשפיע גם על פרנסתם וזכותם לקניין, שפירושה הזכות להחזיק ולצבור רכוש מבלי שרכוש זה ייפגע או יילקח על ידי אחרים. במצב זה, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו מגן על זכותו של האדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלוח יד, ופוגע באפשרותו להתפרנס בכבוד. כמו כן, חוק זה פוגע גם בחופש הדת של האדם כצרכן, שזכותו להחליט אם ברצונו לאכול את בשר החזיר, ועל כן מחזק את טיעוני הקודם הדן בסתירות ובהתנגשויות הקיימות בזכויות הנכללות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 3. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מנוסח בכלליות ונתון לפרשנויות רבות. חוק כבוד האדם וחירותו מעלה חובה משפטית לצד ערכי מוסר אידיאליים, ובעצם מביא את מערכת החוקים להתבסס על הכרה נרחבת שקיימת חובה מוסרית שיש לציית לה. הקשר בין המוסר לחוק בא לידי ביטוי בהליך הפרשני. משמעות הליך זה היא פרשנות חוקים בכדי ליישמם על מקרים ספציפיים, כשהמרקם הפתוח של החוק מאפשר מרחב לפעילות יצירתית והבנת החוק, איש איש עפ"י תפיסותיו, השקפותיו וערכיו. לרוב, פרשנות השופטים מונחית על ערכים שונים ומגוונים כגון: ניטראליות, יצירת איזונים תוך התחשבות באינטרסים של הצדדים המושפעים, הצבת עקרון כללי מוסכם כבסיס להחלטה, או טובת הכלל. ולכן, בשל ריבוי עקרונות אלו, ייתכן וייבחרו בעקרון אשר לא יניב את ההחלטה הטובה והמתאימה ביותר, ובכך יפגעו בזכויותיו של האדם המעוגנות בחוקי יסוד שאמורים להגן על ערכי היסוד הנובעים מהם. הבעייתיות בהליך הפרשני ובפרשנות שניתנת לחוק כבוד האדם וחירותו ע"י השופטים השונים, עלולה לגרום לשינויים והפרות של החוקים המקוריים, כפי שמתקיים בחוק היסוד דנן. לדוגמא: באחד מפסקי הדין כתב השופט מישאל חישין על זכויות אסירים: "בהיכנסו אל כלא מקפח אדם את חירותו. את חירותו מקפח אדם - את כבודו אין הוא מקפח. כבודו של אדם יהיה עמו באשר ילך ויבוא, וכבודו בכלא ככבודו אל מחוץ לכלא. אדם, כל אדם, נושא את זכויותיו החוקתיות בצקלונו, ובאשר ילך שמה תלכנה זכויותיו אף הן". שופט אחר יכול היה לפסוק כי גם כבודו של אדם נפגע בעת כליאתו בבית הכלא, שכן חשוף הוא ומושפל לעיני בני משפחתו וקרוביו, כשהוא מובל באזיקים לתא הכליאה הקטן. או לחילופין יכול לפסוק כי זכותו לכבוד בטלה בשעה שביצע עבירה נגד הזולת או החברה, ועל כן יהיה חייב לשאת בתוצאות מעשיו הכוללות גם את אובדן כבודו. דוגמא נוספת מראה שהשופט תיאודור אור השתמש בעיקרון זה, כשקבע כי טיפול רפואי בגופו של אדם ללא הסכמתו המודעת הוא נזק בר פיצוי. "זוהי פגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאוטונומיה", כתב. "לזכותו של אדם לכבוד ולאוטונומיה יש חשיבות רבה בסיטואציה של טיפול רפואי. אכן, הטיפול הרפואי מצוי בגרעין הקשה של זכותו של כל אדם לשלוט בחייו". עם זאת, עולה הדילמה בין כבוד האדם וזכותו על גופו לבין הצלת חיים כאשר מגיע לבית החולים פצוע חסר הכרה שאינו יכול לבקש או למנוע טיפול רפואי כלשהו בגופו. גם כאן נתונים הדברים לפרשנותו של השופט הבא להכריע אם נפגעה זכותו הבסיסית של האדם או שמא היה זה הליך רפואי מקובל במקרה הנ"ל (אגב, גם "הליך רפואי מקובל" נתון לפרשנויות), כאשר הדברים מגיעים לערכאות. לפיכך, משמעות כבוד האדם וחירותו נתונה לפרשנויות רבות המרוקנות מתוכן את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כפי שנחקק. לסיכום אם כך ראינו שהרטוריקה של כבוד האדם וחירותו השתלטה על הפרקטיקה ,ונתונה לפרשנויות שונות ולהלכי רוח שונים בחברה. על אף שמטרתו של חוק זה היא להגן על בני האדם כיצורים אנושיים וכאזרחים, חוק זה אינו עומד בתנאי "ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם" ופוגע ברבות מהזכויות הטבעיות, החברתיות ואף הפוליטיות, כפי שציינתי לעיל. הפיכת זכויות האדם השונות לחלק מהאידיאולוגיה המקובלת ומספר החוקים במדינה אינה מספיקה - יש צורך גם להבטיח את שמירתן של זכויות אלה. ובאין אפשרות להבטיח שמירה על זכויות אלה, כמו גם יכולת אכיפה מוחלטת שלהם והימנעות מפרשנות, אין זה מוצדק להמשיך להחזיק ב"כבוד האדם וחירותו" כחוק יסוד. http://www.guyariv.info/articles/yesod |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ב' בכסלו תשע''א
09:23 09.11.10 |
|
47. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
בתגובה להודעה מספר 46
| |
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נתקבל בכנסת ביום יב' באדר התשנ"ב, 17 במרץ 1992; תיקון מס' 1 - ס"ח התשנ"ד. עקרונות יסוד (תיקון מס' 1): זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. שמירה על קניין : אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד: כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו. חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל. פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1): אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זכה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. סייג לגבי כוחות הבטחון: אין מקבלים זכויות שלפי חוק יסוד זה של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, אין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי החוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. שמירת דינים: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד. תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד הזה. יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיש בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/chok+yesod.htm שימו לב: יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; חיים הרצוג נשיא המדינה דב שילנסקי יושב ראש הכנסת יצחק שמיר ראש הממשלה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ב' בכסלו תשע''א
12:35 09.11.10 |
|
48. חוק-יסוד: חופש העיסוק-שולב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
בתגובה להודעה מספר 47
| |
חוק-יסוד: חופש העיסוק עקרונות יסוד: זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חופש העיסוק: כל אזרח אן תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. פגיעה בחופש העיסוק: אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב. יציבות: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. נוקשות: אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. תוקפו של חוק חורג (תיקון מס' 2): א.הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק יסוד זה, תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר. ב.ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק יסוד זה. ביטול: חוק יסוד: חופש העיסוק ?בטל . הוראת שעה (תיקונים מס' 1 ו-2): הוראות חקוק שאלמלא חוק יסוד זה או חוק היסוד שבוטל כאמור בסעיף 9,היו תקפות ערב תחילתו של חוק יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א' בניסן תשס"ב ( 14 במרס 2002 ), אם לא בוטלו קודם לכן ואולם פירושן של ההוראות ייעשה ברוח הוראות חוק יסוד זה. תיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שולב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. http://shil.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=412&cid=20 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ד' בכסלו תשע''א
12:31 11.11.10 |
|
49. חוק כבוד האדם מגן על בוגדים ופושעים-בשארה כדוגמה
בתגובה להודעה מספר 48
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.10 בשעה 12:44 בברכה, ליה
בשארה ניזון מכספי מדינת היהודים רק בגלל הכבלים המסוכנים ששם על ידי המדינה החוק המסוכן הנקרא "חוק כבוד האדם וחירותו".כבוד מי? - כבוד האדם הפאשיסט,וחירות המחבלים והמחסלים אותנו. החוק הזה מגן על כל הפושעים,הרוצחים,והמחסלים של המדינה הזאת. באמצעותו הפך אהרון ברק את בית המשפט לממשלת העל של ישראל העוסקת בחיסולה השיטתי של המדינה היהודית בעזרת מנטרת ה"שיוויון". חוק מחורר כמו גבינה שוויצרית שכל אחד,במיוחד אם הוא שמאלן קיצוני אנרכיסטי יכול למצוא תימוכין להגנה משפטית פושעת על כל מעשה נגד ישראל. קיראו בעצמכם את החוק המטופש וההרסני הזה.הוא מוצג בהמשך. חוק ברמת גן ילדים - בכוונה תחילה! חוק שהפך במירמה מזעזעת לעלאק "חוקה" למרות שהצביעו עבורו רק 32 אנשים מתוך 120. איזו רמאות!!! החוק משול לאיזו כותרת כללית ואמורפית המאפשרת לבייניש ולחבריה, חופש "עבודה" וחופש פעולה טוטאלי, ליישום האג'נדה החיסולית בתחפושת של כביכול :"שיוויון". קיראו בעצמכם את לשון החוק המטופש הזה ,ושימו לב שאהרון ברק "שודד הים" כהגדרת פרופ' פוזנר,קבע בתחתית החוק שידי הכנסת כבולות בכל מצב ,באשר לחוק זה!!! באלה המילים ההזויות מקבע ברק אהרון את החוק החטוף והמתחזה הזה ,במדינה שמצב חירום ומצב מלחמה הוא לחם חוקה: אהרון ברק: "יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; הבנתם את התרגיל המסריח שעשה אהרון ברק - "שודד הים" בעל ההיבריס =הגאווה החולנית והחצופה,"האימפריאליסט המשפטי" כפי שכינה אותו בן דרור ימיני ?
32 מצביעים הספיקו לאהרון ברק להפוך את החוק במירמה לחוקה,ובתחתיתו לרשום שאין יכולת לשנות את החוק ההזוי הזה. מעט יצביעו בעד,ויקבעו את המדינה עמוק עמוק בביצה,עד שתישקע ותיבלע לעד במעבה הבוץ המשפטי הטובענישסידר לנו אהרון ברק זה! קיראו שוב בעיון את הדבר המפחיד הזה שתקע אהרון ברק בתחתית החוק: "יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים". והטימטום מרקיע השחקים של חברי הכנסת שהסכימו לכך, והשלימו עם כך, הוא לא יאומן. אנחנו בידיים של אנשים מופקרים ממש. איפה חברי הכנסת שיצילו את המדינה מציפורני החוק הדורסני הזה? הרי ברור שהוא ימית אותנו! הוא גם מונע לחלוטין הפסקת ההסתננות או גירוש המסתננים מישראל. זה החוק החלומי שנתן לברק את השרביט לשליטה מוחלטת על המדינה על מנת להופכה למדינת כל אזרחיה ולא יהודית עוד,אך איש מהמחוקקים לא הבין את גודל התבוסה של הכנסת,ואת המזימה השפלה של ברק. איזו מניפולציה מארץ המניפולציות. זה החוק שמכניס לנו חוקן! מה שהכי מרגיז בסיפור המופקר והמסוכן הזה שמשמש מכשיר לחיסול המדינה היהודית,זאת העובדה שהדתיים הצביעו בעדו מתוך חוסר הבנה מה הם עושים בעצם. קיראו על כך באשכול- בכתבה : "בשל חשש של איש מפד''ל הועבר חוק יסוד כבוד האדם" http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml הודעה מספר 13 והנה לפניכם חוק כבוד האדם שפרופ' פוזנר קוטל ללא רחמים.קיראו: ''אהרן ברק – שודד-ים'' http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415 והנה החוק שיש לבטלו מיד אם חפצי חיים אנחנו : חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נתקבל בכנסת ביום יב' באדר התשנ"ב, 17 במרץ 1992; תיקון מס' 1 - ס"ח התשנ"ד. עקרונות יסוד (תיקון מס' 1): זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה: חוק יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחרותו , כדי לעגן בחוק היסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. שמירה על החיים הגוף והכבוד : אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. שמירה על קניין : אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד: כל אדם זכאי להגנה על חייו על גופו ועל כבודו. חירות אישית: אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. יציאה מישראל וכניסה אליה : כל אדם חפשי לצאת מישראל. כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להכנס לישראל. פרטיות וצנעת הפרט: כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של האדם, על גופו, בגופו או בכליו. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1): אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זכה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. סייג לגבי כוחות הבטחון: אין מקבלים זכויות שלפי חוק יסוד זה של המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, אין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי החוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. שמירת דינים: אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד. תחולה: כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד הזה. יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיש בהן לשלול או להגביל זכויות לפי חוק זה ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/chok+yesod.htm שימו לב: יציבות החוק: אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; חיים הרצוג נשיא המדינה דב שילנסקי יושב ראש הכנסת יצחק שמיר ראש הממשלה
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211368
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ד' בכסלו תשע''א
13:17 11.11.10 |
|
50. לריבלין:מה שאתה מכנה אירגוני החברה האזרחית זה כסף סעודי
בתגובה להודעה מספר 49
| |
ריבלין: הכנסת נזנחת ומופקרת לבינוניות"הארגונים החברתיים נעשים לאליטה של מנהיגות חברתית, ואילו הכנסת הופכת לפריפריה", דברי יו"ר הכנסת בכנס שדרות. "עבור מרבית הציבור הישראלי היום, הפוליטיקה ובמרכזה הכנסת אינן נתפסות עוד כבמה רלוונטית ומחוללת שינוי. הן אינן נתפסות עוד כמנוף לתמורה חברתית משמעותית. רק מעטים בינינו מאמינים בכוחה של הפוליטיקה, ומעטים אף יותר מוכנים "ללכלך את הידיים" ולבחור בדרך הפוליטית. ובכן, מי שחרד לעתידה של מדינת ישראל- אינו יכול עוד לעקוף את המערכת הפוליטית. הכנסת היא מוקד השפעה שאין בלתו; אין ולא יוכל להיות לה תחליף". כך מתריע היום (ד') יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, במושב הנעילה של כנס שדרות לחברה. ריבלין המשיך: "ארגוני החברה האזרחית עומדים היום בחוד החנית של העשייה החברתית. המנהיגות החברתית והחדשנות והמקצוענות הגוברת, מעידים באופן ברור על צמיחתו והתבססותו של "הי-טק חברתי", יחיד במינו, במדינת ישראל. ואולם, בעוד שמיטב המוחות עושים לילות כימים בשירות החברה הישראלית בארגונים החברתיים השונים, קשה שלא להרגיש שהפלטפורמה הטבעית להובלת תהליכי שינוי משמעותיים - הלוא היא הכנסת - נזנחת ומופקרת לבינוניות". ריבלין, הנואם המרכזי במעמד שגם העניק את אות המופת מטעם הכנס, אמר עוד: "את המהפכות החברתיות של ישראל 2010 מובילים היום ארגוני החברה האזרחית- אך נדמה שהמהפכות הללו אינן מצליחות לפלס את דרכן "מלמטה למעלה", מהשטח אל זירת ההכרעה, אל הכנסת. הקושי והאתגר האמיתיים היום הוא להביא את המצביאים החברתיים, אלה העומדים בראש המהפכות הללו, אל הכנסת." לדבריו, "במדינת ישראל כיום יש רבים מדי ובעיקר טובים מדי, הרואים את הדרך הפוליטית כמוקצית מחמת מיאוס. כך, אנו עדים היום לתהליך מדאיג של הפרטת הדיון הציבורי באמצעות פורומים חוץ פרלמנטאריים, שמטרתם להעתיק את השיח הכלכלי חברתי, ואפילו המדיני, אל במות אלטרנטיביות. כך, בעוד ארגוני החברה האזרחית הופכים לאט ובבטחה לאליטה של מנהיגות חברתית, עד כדי האשמה שגם הכנסת סובלת מבריחת מוחות". יו"ר הכנסת קרא לארגוני החברה האזרחית לחזור אל המערכת פוליטית. "בואו והתפקדו, גייסו תמיכה, הביאו את בשורתכם אל הכנסת, תנו אמון בכוחה של הכנסת לחולל שינוי אמיתי. אמנם החיוניות של החברה האזרחית ועצמאותה, הם תנאים הכרחיים לקיומה של חברה דמוקרטית בריאה ומשגשגת, אבל צו השעה היום קורא לנו להחזיר את הדיון ואת הציבור לתחומיה של המערכת הפוליטית." http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211353 תגוביות: 1.ארגוני החברה האזרחית עוסקים ברווחה ? ? ? ? הם עוסקים בתמיכה בטרור !!! אלו ארגוני הקרן החדשה להשמדת ישראל . 2.הציבור כבר מבין שהרוב המכריע של הח"כים מעוניין אך ורק בקידומו האישי,תוך בגידה במצביעים. מה גם שברור שכל עמדות הכוח במדינה,חטופות בידי השמאל הקיצוני האנטישמי, ולכן לא משנה מה מצביעים ואיזו מפלגה מקבלת רוב,וריבלין בעצמו שותף לתהליך הרסני זה .זה משול לסטלין שהיה מתלונן על חוסר הדמוקרטיה בבריה"מ. 3.אתה וראש הממשלה וכל הפוליטיקאים הפחדנים אשמים.נתתם לקרן ולאירגוניה להשתלט באגרסיביות, ועכשיו אתה בוכה ומיילל באוזנינו? איפה אתה? מדוע אינך מקים ועדת חקירה לחקור את כל מיליארדי הדולרים שהפכו את האירגונים הפושעים האלה לממשלה חליפית.צבוע וצר אופק.הקם ועדת חקירה פרלמנטרית מיד. 4.האירגונים הלא ממשלתיים לא בחוד החנית של העשייה.הם בחוד החנית של החיסול! יש להם כסף סעודי המוזרם מה CIA בשעה שאתה מקשקש בקומקום,הם מחסלים את המדינה בחסות הבג"צ.במקום להמליץ המלצות מטופשות עליך לבדוק את מקורות הכסף המלוכלך הזה והעויין הזה. קרא בבקשה לפני שיהיה מאוחר מדי: אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=21&viewmode=threaded 5.אדוני יו"ר הכנסת .ערוץ הכנסת ועימו כל יתר ערוצי השידור בישראל,משדר שידורים הפוגעים בחוסן הלאומי,מלאי ארס נגד המדינה, מוציאים דיבת העם והארץ רעה.ומה אתה עושה בנידון? שידור אנטישמי ואנטי ישראלי בכספי משלם המיסים!מה אתה עשית על מנת לעצור זאת בתור מחוקק? כלום! 6.פנייה אישית למר ריבלין-יו"ר הכנסת: מר ריבלין-יו"ר הכנסת: מה שאתה מכנה "אירגוני החברה האזרחית" - אינם אלא כסף סעודי למטרת חיסול המדינה היהודית. לצערי,למרות שאני מנסה להציג את הנושא כבר שנתיים,דומה שכולם ישנים שנת דובים חורפית, ואינם יודעים מה נעשה מימינם או משמאלם. בעת שאתם ישנים,גונבים הערבים במימון סעודי,ובעזרת פעילות שמאלנית ואנרכיסטית ממומנת ה CIA וקרן פורד,כמו גם במימון אירופי חסר תקדים המתחזה לפעילות הומניטרית עלאק,את המדינה היהודית הקטנטנה. השם החדש שמנסה עמיתך בכנסת,העלוב הקטן בוז'י הרצוג,שהוא חלק מהמארג המחסל של אירגונים עלאק אזרחיים אלה,הממומנים בכבדות על ידי גורמים חיצוניים עויינים ביותר ,שכוונתם חיסולה של המדינה היהודית,הוא להדביק שמות חדשים לאירגוני הפשע האלה ,שהפכו למוקד לשינאת ותיעוב העם,"אירגוני החברה האזרחית",או אירגוני המיגזר השלישי". "אלה השמות החדשים שנתחיל לשמוע מעתה בתקשורת. הכוונה כמובן לאותה גברת בשינוי אדרת. מכוונים לאירגוני הקרן החדשה ושתי"ל,שהקימו בישראל מוסדות חליפיים למוסדות המדינה,בצורת אלפי אירגונים,ובעזרת ממשלת העל =בג"צ,מנהלים את כל תהליך החיסול של המדינה הציונית! שינוי שמם של האירגונים הלא ממשלתיים,וכינויים "אירגוני המיגזר השלישי",או "אירגוני החברה האזרחית" ,זה ניסיון ערמומי ושפל ביותר ,להטעות את הציבור הרחב,ולשנות את השיח הציבורי בכל הנוגע לקרן האמריקנית לישראל חדשה ,שהציבור הרחב מתאווה לחסל ולסלק סופית מישראל ,ואינו מסכים עוד לקבל את פעילותה בארץ. שינוי השם בא לצורך הטעייה בלבד. לסיכום: "אירגוני החברה האזרחית","אירגוני המיגזר השלישי",אירגוני הקרן לישראל חדשה ואירגון שתי"ל-זרוע הביצוע שלה,(זו אותה תופעה בכינויים שונים),הפכו במימון של פטרו דולרים שאתה בכנסת לא עוצר,לאירגוני חיסול המדינה. הם פועלים בכל תחום, בצורה מקבילה למוסדות הממשלה,ובכל נושא שתעלה על דעתך: הבדואים,הנשים,הפליטים ,ילדי הזרים שהם מונעים מכם לסלק! זכויות של אפריקנים מסתננים המחסלים את ישראל ,הגוברות על זכויות העם היהודי בחסות אירגונים קיקיוניים אך מיליונרים במימון זר. הפקרתם את המדינה-והסרתם מעליכם את האחריות לחוקק ולבצע -וכך קרה שהם, שאינם נבחרים על ידי איש,אך ממומנים בשפע - קובעים לכם את סדר היום. רוצה לרפא? בבקשה! -דרוש מיד הקמת ועדה ממלכתית עם שיניים,לחקירת כל האירגונים הלא ממשלתיים בישראל,ומקורות המימון הפטרו דולריים וגם האירופיים,והעויינים שלהם-כל המקורות כולם,כמו גם חקירת כל פעילותם,מחירה,ומטרותיה. בו זמנית הפעל חקיקה חדשה שתוציא את כל מי שפועל בצורה חתרנית המסכנת את המדינה היהודית ואת בטחונה ואת בטחון אזרחיה אל מחוץ לחוק.בדיוק כפי שזה בארה"ב.חוק "סוכן זר". כל האירגונים הללו יהפכו ל"סוכנים זרים",כמו בארה"ב-ויחוייבו בשקיפות מלאה ודיווח פרטני כל 6 חודשים על כל פעולה ולו הקטנה ביותר,כולל מטרותיה. יש להפעיל את השב"כ למעקב פרטני עליהם. כך תיראה לפתע שהם נעלמים מהנוף בזה אחר זה למרבה הפלא.קיומם הוא מותנה חושך וחשאיות לא חוקית,הם אינם יכולים לגנוב את המדינה ולחסל את זהותה לאור היום. קדימה הדלק את האור! מחכה לך הרבה מאד עבודה. אך לפני שתוכל להתחיל ולפעול בנושא כלשהו, יש להפעיל את חברי הכנסת ולבטל מיד את חוק כבוד האדם וחירותו המשמש מטריה לחיסול מדינת ישראל.קרא על כך באשכול הבג"צ המצורף. כל התשובות למעוניינים מרוכזות באשכול : "בג''ץ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל" http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml אל תאמר שלא אמרנו. הנה-זו הדרך להחזיר את המדינה לעם היהודי ולציבור הרחב.ולכנסת את חוזקה וכוחה כמו גם את תפקידה! להדיר את בג"צ,לפצל את מישרת היועץ המשפטי (קרא על כך באשכול),ולחסל את הניפוח של תפקידו המלאכותי, שנועד לצורך שליטת האירגונים הלא ממשלתיים ובג"צ,ולבטל מיד את חוק כבוד האדם,חוק מחורר כגבינה שוויצרית,שכל רמאות,ושקר עוברים בעזרתו בלי שאיש מרגיש. חוק כבוד האדם הוא ההונאה המושלמת. סתם כמה משפטים כלליים שניתן לפרשם איך שמתחשק. נסה לקרוא את החוק המובא באשכול לשירותך ולשירות הציבור. להתחיל לעבוד מר ריבלין.לא רק לדבר למיקרופון. * האשכולות הרלוונטיים: בג''ץ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20101&forum=gil&omm=49&viewmode=threaded אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=19982&omm=0&viewmode=threaded
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ד' בכסלו תשע''א
14:52 11.11.10 |
|
51. ''פיסקת ההגבלה'' המגבילה את הכנסת בחקיקתה.נבזות!
בתגובה להודעה מספר 50
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.10 בשעה 17:38 בברכה, ליה
...פסיקה אקטיביסטית היא כזו המבטלת החלטה של רשות שלטונית אחרת – המחוקקת או המבצעת וגם השופטת אם מדובר בערכאה גבוהה המבטלת החלטה של ערכאה נמוכה יותר (למשל – התערבות במידת העונש).כאשר מדובר בביטול חוק של הרשות המחוקקת, הנבחרת, נמצא האקטיביזם בשיאו בגין מעמדה הרם של הרשות המסמלת בעליונותה את ריבונות העם. בתחום האקטיביזם השיפוטי חלה התפתחות והשתנתה הגישה. עד לשנות ה-80 בג"ץ היה בבחינת שופט קו פאסיבי בשולי המגרש השלטוני שהסתפק,בדרך כלל, בבחינת השאלה אם לרשות המבצעת יש סמכות חוקית פורמלית לפעול. ביטול חוק של הכנסת בגין תוכנו לא היה מוכר,למעשה,עד לתחילת שנות ה- 90 . הגישה המרוסנת של בג"ץ התקיימה עד המהפך בשנת 1977 ... אז הפכה הרשות השופטת חזקה יותר. מאז מחצית שנות ה- 80 (בעיקר מפרשת קו אוטובוס 300) בג"ץ הציב עצמו לא אחת כשופט אקטיבי במרכז המגרש השלטוני. ...הופעתם של ארגונים חברתיים פעילים (האגודה לזכויות האזרח; התנועה לאיכות השלטון) הביאה לפתחו של בג"ץ עתירות בעלות אופי ציבורי-אידיאולוגי. בכל מקרה ברור שהקבוצות האקטיביות המשחקות על המגרש השלטוני הן הכנסת והממשלה –בג"ץ הוא ביסודו של דבר שחקן ספסל המתערב במשחק בעיקר ברגעים קריטיים כבית משפט של " מפלט אחרון". ...כלי ההתערבות האקטיביסטיים שבג"צ עושה בהם שימוש - מציבים אותו גם במרכז של ויכוח ציבורי שהוא לעיתים נוקב. ...עמדות אקטיביסטיות הן סלע מחלוקת עם שר המשפטים, דניאל פרידמן, המבקש, בין היתר, לצמצם את זכות העמידה, להגביה את חומת אי השפיטות, ולמנוע שימוש בטעמים כאי סבירות ואי מידתיות להפעלת ביקורת שיפוטית. גישתו האנטי אקטיביסטית של דניאל פרידמן: ("הארץ",ראיון עם אורית שוחט וזאב סגל " להציל את בג"ץ מעצמו" 17.8.07; ראיון עם נחום ברנע וטובה צימוקי " ידיעות אחרונות" 22.2.08 ) מאמר ב"ידיעות אחרונות" -9.4.08) הצעתו היא לשנות את חוק יסוד: השפיטה ,ולמנוע התערבות בג"ץ בנושאים של מדיניות חוץ וביטחון ובסדרי עדיפות בהוצאת כספים מתקציב המדינה. סדר העדיפויות בתקציב אמור להיות נושא לא שפיט. יש להגביל את עילת אי הסבירות כעילה לביקורת שיפוטית. מתנגד להתערבות בג"ץ במינויים בשירות הציבורי. נגד התערבות ב'נוהל שכן' ובמיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה. לגישתו -"בג"ץ נכנס לתחומים שבהם צריך להחליט גוף שנבחר באופן דמוקרטי. פסול שהחלטות ערכיות מהותיות יתקבלו על ידי גוף לא דמוקרטי כבג"ץ". הערכת מצב באשר להתערבות בג"ץ בהחלטות הרשות המבצע שינוי יסודי במצב הנוכחי מהווה סכנה לשמירת עקרונות שלטון החוק בשלטון האקטיביזם הקיים שהוא סביר והכרחי לקיום התכלית של שמירת זכויות אדם ואתיקה ציבורית בממשל. בג"ץ מול הכנסת – אקטיביזם מוגבל ...את הלגיטימציה לביטול הוראה בחקיקת הכנסת שאב בג"ץ מהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שהתקבלו בראשית שנות ה- 90 . ...בשני החוקים נקבעה "פיסקת הגבלה" שלפיה לא ניתן לפגוע בזכויות היסוד שהוכרו בהם אלא בחוק ההולם את ערכי מדינת ישראל, שהתקבל ל"תכלית ראויה" ושאינו פוגע למעלה מן המידה הנדרשת בזכות היסוד שהוכרה – זהו עקרון המידתיות הנחשב ל"לב" של " פיסקת ההגבלה". ...בשנת 1995 פסק בית המשפט העליון בפרשת בנק המזרחי שלאור "פיסקת ההגבלה" בשני חוקי היסוד מוסמכים בתי המשפט בישראל להכריז על בטלות הוראה בחוק רגיל המנוגדת לחוקי יסוד אלה. בשנת 2003 נפסק שמבחינה עקרונית ניתן לפסול כל הוראה בחוק רגיל המנוגדת להוראה בכל אחד מחוקי היסוד, גם אם אין בהם "פיסקת הגבלה" מפורשת. ...ביטול הוראות בחוקים רגילים של הכנסת בשל אי חוקתיות (היות חוק רגיל סותר הוראה בחוק יסוד) – נעשה ב- 6 מקרים ...זאת, מאז שנת 1992 שבה התקבלו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שהוכרו כ"מהפכה חוקתית" בשל ההוראה שבהן בדבר איסור הפגיעה בזכויות היסוד. ..."פיסקת ההגבלה" מגבילה את הכנסת בחקיקתה כך שהכנסת איננה " כל יכולה". ב- 16 השנים שחלפו מאז " המהפכה החוקתית" בוטלו הוראות חוק במקרים אלה: 1. הוראה בחוק שפגעה בחופש העיסוק בהטלת הגבלות בלתי מידתיות על הזכות של יועצי השקעות לעסוק בעבודתם בלא רשיון (1997). 2. הוראה שפגעה בחירותם האישית של חיילים,זכות שהוכרה בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו (1999). 3. הוראה שהכירה בחוקיות של פעולת תחנות מסוימות של "שידור פירטי" תוך פגיעה בחופש העיסוק של אחרים (2002). 4. הוראה שהגבילה את זכות העתירה לבג"ץ כנגד החלטה של יו"ר וועדת הבחירות בהיותה מנוגדת לחוק יסוד: השפיטה (2003). 5. הוראות מסוימות בחוק יישום ההתנתקות שהגבילו את הזכאות לפיצויים לגיל מסוים ( 2005). 6. ביטול " חוק האינתיפאדה" ששלל את זכותם של פלשתינאים לתבוע פיצויים על נזקים שנגרמו להם בשטחים גם שלא כתוצאה מ"פעולה מלחמתית" (דצמבר,2006 - 9 שופטים – בהם אהרן ברק כנשיא (בדימוס) ודורית ביניש כנשיאת העליון). ...קבלת חוק שנפסל בבג"ץ מחדש על ידי הכנסת - ברוב של 61 או אפילו 65 (כהצעות פרידמן) - מבטא את קבלתו ברוב קואליציוני רגיל ופוגם בעקרון החוקתיות. ...המחלוקת העיקרית בין פרידמן לברק (שעלתה בפרסומים רבים בכלי התקשורת בראשית אפריל,2008) היא על אופייה של הדמוקרטיה בישראל . ...הוויכוח היסודי נסב על משמעותה של הדמוקרטיה נוסח ישראל. השקפת פרידמן היא שהדמוקרטיה היא פורמלית הנשענת על שלטון הרוב, כשהכנסת היא "כל יכולה", שבכוחה לעשות כטוב בעיניה בזכויות הפרט בכלל, ובזכויות המיעוט בפרט. ...על אחת הפסיקות שביטלה חוק המונע מפלשתינים לתבוע נזקים שנגרמו להם בשטחים גם שלא בגין "פעולה מלחמתית", יצא קצפו של שר המשפטים פרידמן המבקש להחיות את החוק בכנסת. זאת לא על ידי ניסיון לצמצם את תחולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניסיון שהיה מצית ויכוח ציבורי נוקב, אלא בדרך של שינוי חוקתי כללי שיאפשר לכנסת להחיות בחוק רגיל חוקים שנפסלו בבג"ץ כנוגדי חוק יסוד. ...תוכנית פרידמן לצמצום הביקורת השיפוטית של בג"ץ ... מיועדת להציב רק את הכנסת כ"כל יכולה"...וגם את הרשות המבצעת כמשוחררת מכבלים של הגינות וצדק. צמצום זכות העמידה בבג"ץ ימנע מיחידים ומארגונים...לתבוע. ...צמצום העילות הרחבות להפעלת הביקורת השיפוטית, שהתפתחו החל בשנות ה-80 - הסבירות והמידתיות - יחזירו אותנו לשנות ה-50 ... . חופש העיתונות וההפגנה והחירות האישית יהיו כפופים, לפי המוצע... לשלטון,בענייני ביטחון ובנושאים אחרים. ...פסיקת בג"ץ בנושאי ביטחון,למשל בעניין גדר ההפרדה, אינה רואה בטעמי ביטחון "מילת קסם" להיתר פגיעה בפרט,וזאת בניגוד לגישה הרווחת כיום בארצות הברית. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17086 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ששי ה' בכסלו תשע''א
20:41 11.11.10 |
|
52. שלטון העם מעורער ע''י רשות שופטת הכופה תפישת עולם שלה
בתגובה להודעה מספר 51
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.11.10 בשעה 21:03 בברכה, ליה לינקולן הוקיע את האקטיביזם המשפטי: העם יחדל להיות שליט אקטיביזם שיפוטי והדיון שאיננו בחודש אוגוסט 1996 פרסמו שני עיתונים חרדיים מאמרי מערכת ובהם ביקורת נוקבת על בית המשפט העליון ונשיאו אהרן ברק, בשל מעורבותו הגוברת והולכת של בית המשפט בעניינים שמחוץ לתחום הפעילות המסורתי שלו. מאמרי המערכת גררו גל של גינויים מהממסד הפוליטי, המשפטי והעיתונאי בישראל: למשטרה הוגשו תלונות נגד העיתונים ועורכיהם, והם הואשמו בהמרדה וזילות בית המשפט; מחוגים מסוימים נשמעו קריאות לסגור את העיתונים, בעוד פוליטיקאים בולטים מכל קצות הקשת הפוליטית התחרו ביניהם על הוקעת הפשע במילים החריפות ביותר. דוגמה טיפוסית להתבטאויות שנפוצו אז היו דברי שר האוצר דאז, דן מרידור, אשר כינה את מאמרי המערכת "מסע הסתה חמור וחסר תקדים בתולדות המדינה, שמטרתו אינה רק לפגוע בשופטים בכירים אלא גם לחתור תחת ערכי היסוד של החברה ואמון הציבור במערכת המשפט".(1) לאחר הפוגה קצרה שב הנושא ועלה בסוף חודש נובמבר באותה שנה, עם פרסום ריאיון שבו תקף עורך הדין דרור חוטר-ישי, ראש לשכת עורכי הדין, את בית המשפט על חדירתו לעניינים האמורים להימצא בתחום אחריותה של הכנסת. גם במקרה זה נשמעו גינויים מקיר לקיר, שלוו בתלונות במשטרה ובתביעות לסילוקו של חוטר-ישי מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין ומחברותו בוועדה למינוי שופטים. ועדת האתיקה של הלשכה המליצה לנקוט נגדו צעדים משמעתיים בגין הערותיו. הציבור הישראלי הוא ככל הנראה היחיד המתייחס במידה כה רבה של חרדת קודש למערכת המשפט ובאי סובלנות זועמת לביקורת כלפי השופטים. (הערה :כמה טוב שכיום אין עוד תמיכה של הציבור בבית המשפט,ולהיפך,הציבור זועם על מעשיו של בית המשפט שחרג מסמכויותיו בצורה שלא מתקיימת בשום מדינה דמוקרטית בעולם החופשי כולו.ליה). דמוקרטיות רבות אחרות, אשר הבולטת ביניהן היא ארצות-הברית, מגינות בעקביות על חופש הדיון הציבורי בנושא האקטיביזם השיפוטי - והסיבה לכך איננה זלזול במערכת המשפט. שאלת תפקידה של הרשות השופטת בהגדרת ערכי היסוד והעקרונות של המדינה היא בעלת חשיבות חיונית בכל דמוקרטיה - לא כל שכן במדינה כמו ישראל שבה המבנה השלטוני נמצא עדיין בתהליכי עיצוב, ושבה בית המשפט העליון הרחיב מאוד את השפעתו על חיי הציבור בשני העשורים האחרונים. כשהקהילה הפוליטית, המשפטית והתקשורתית בישראל מדכאת את הדיון בנושא שהוא היום אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בתיאוריה של הדמוקרטיה, היא נוטלת מהציבור הישראלי אחת מזכויותיו הדמוקרטיות החיוניות: הזכות להגדיר את תפקידי מוסדות השלטון ואת סמכויותיהם. סוף סוף, לאחר עשרות שנים שבהן היה הנושא נתון לוויכוח בקרב אינטלקטואלים ופוליטיקאים ברחבי העולם, הגיע הדיון הציבורי על האקטיביזם השיפוטי גם לישראל. אולם, אם ניתן ללמוד משהו מאירועי השנה החולפת, תצטרך מדינת ישראל לעבור עוד כברת דרך ארוכה עד שתוכל להתפאר בכינונה של דמוקרטיה יציבה ובוגרת. בעוד שבדמוקרטיות מערביות קיים קונסנסוס רחב בדבר הלגיטימיות של ביקורת שיפוטית - זכותם של בתי משפט לבטל חוקים המפרים במפורש חוקה כתובה, או לבטל החלטות ממשלה העומדות בסתירה לחוקים - אין בהן הסכמה דומה בשאלה האם יש להרשות לבתי משפט לבטל חוקים או החלטות ממשלה המפרים עקרונות שהחוק מגן עליהם רק במרומז. ברוב המדינות בעולם המערבי מתקיים הדיון בעניין האקטיביזם השיפוטי לא רק במסגרת כתבי עת משפטיים אקדמיים, אלא גם בזירה הפוליטית. בארצות-הברית, למשל, פעולות אקטיביסטיות של בית המשפט העליון מהוות מקור למחלוקת כבר יותר ממאה שנה. פסק הדין המפורסם בעניין דרד סקוט, משנת 1857, שאסר על הקונגרס להוציא את העבדות אל מחוץ לחוק בטריטוריות המערביות, הפך לסוגיה פוליטית מרכזית שכיכבה במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 1860. רפובליקנים ושאר חסידי ביטול העבדות גינו את פסק הדין הזה באומרם שזהו "הפשע הגדול ביותר בדברי ימי המשפט של הרפובליקה", ושהוא "אינו ראוי למשקל מוסרי רב יותר מאשר הכרעת רוב בקרב הקהל היושב בכל מסבאה שהיא בוושינגטון". (2) הנשיא אברהם לינקולן הוקיע את האקטיביזם של בית המשפט בנאום ההשבעה הראשון שלו, בשנת 1861: "האזרח הישר חייב להודות שאם מדיניות הממשל בשאלות חיוניות המשפיעות על כל העם תיקבע באופן בלתי הפיך על ידי הכרעות של בית המשפט העליון המתקבלות במסגרת התדיינות רגילה בין צדדים בתביעות אישיות, יחדל העם להיות שליט על עצמו, שכן הוא יוותר בפועל על השלטון לטובת השופטים המכובדים".(3) בדומה לכך, סדרת פסיקות מן הרבע הראשון של המאה העשרים שביטלו חוקי עבודה, דוגמת לוכנר נ' ניו יורק (פסיקה משנת 1905 שפסלה חוק של מדינת ניו יורק שבו נקבעה תקרה של שעות עבודה לאופים), הביאה לביקורת ציבורית נרחבת על מערכת המשפט, והפכה את האקטיביזם של בית המשפט העליון לנושא למאבקה של התנועה הפרוגרסיבית האמריקנית. תנועה זו פתחה במסע ציבורי נרחב, והתקפותיה על אופיו של בית המשפט נמשכו ללא הפוגה עד לביטול ההחלטות האלה, בשלהי שנות השלושים.(4) במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות תפס האקטיביזם השיפוטי בארצות-הברית את תשומת הלב הציבורית, במידה רבה בגלל פרשת רואו נ' וייד, פסק דין שנוי במחלוקת של בית המשפט העליון משנת 1973, שקבע כי לנשים זכות חוקתית לבצע הפלה אף כי הדבר אינו נאמר במפורש בחוקה. אמריקנים רבים זעמו לא רק על תוכן הפסיקה אלא גם על מה שנראה בעיניהם כחוסר הלגיטימיות המשפטית שלה: בית המשפט ביטל את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בחוקיה של כל מדינה כמעט בארצות-הברית - חוקים המסדירים ביצוע הפלות או אוסרים אותן - וזאת בשם "הזכות לפרטיות", זכות "שהחוקה אינה מזכירה במפורש", כהודאת בית המשפט עצמו.(5) מאז פסיקה זו נמשך בארצות-הברית הוויכוח, בעיקר בשל שורת הכרעות משפטיות נוספות בעניין, פרי הניסיונות של המתנגדים להפלות להביא לביטול הפסיקה או לצמצום השלכותיה מחד גיסא, ופרי ניסיונם של המצדדים בחוקיות ההפלות להרחיב את תחום החלת הפסיקה מאידך גיסא. לאחרונה לובה הדיון בדבר התערבות משפטית בנושאים ערכיים בעקבות שני פסקי דין של בתי משפט פדרליים שהרחיבו את דוקטרינת הזכות לפרטיות, כפי שהוגדרה בפסק דין רואו, לכדי זכות רחבה לאוטונומיה אישית, ועל בסיס זה אסרו על המדינות להוציא אל מחוץ לחוק התאבדות בסיוע רופא. "היהירות המתנשאת שבקביעות משפטיות אלה מדגישה את הסכנה הטמונה במתן הרשאה לבתי משפט לקבוע מדיניות חברתית, כשהם מתעלמים מבתי מחוקקים וממשאלי עם, על סמך האינטואיציות הפילוסופיות שלהם עצמם (שפעמים נובעות מתובנה לקויה)", כתבו הסנטור אורן האץ', יושב ראש ועדת הסנאט למשפט, הנרי הייד, יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים, וצ'רלס קנאדי, יושב ראש ועדת המשנה לחוקה של בית הנבחרים, בסיכום שהוגש לבית המשפט העליון לפני שנה במסגרת הערעור על פסקי הדין הללו.(6) גם במדינות אחרות בעולם הדמוקרטי, אקטיביזם שיפוטי - אשר נחשב בעבר לתופעה אמריקנית ייחודית - החל לאפיין יותר ויותר את התנהגותן של הערכאות המשפטיות הגבוהות. כפי שציין אחד המומחים בתחום: שופטים בבריטניה מעורבים יותר ויותר בבחינת שיקול דעתם של מנהלים במגוון רחב של תכניות ממשלתיות, בניגוד למנהגם בעבר... הרשויות המחוקקות והמבצעות בצרפת ובגרמניה משנות כיום כמעשה שבשגרה את המדיניות הרצויה להן בתחומים שונים בתגובה לקביעות של בתי משפט חוקתיים, או בציפייה לקביעות כאלה. ובנוסף... מדינות החברות בקהילה האירופית מתחילות לשנות מדיניות פנים כתוצאה מפסיקות בית הדין של הקהילה האירופית... ברוסיה, העימות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת בעניין חלוקת הסמכויות על פי החוקה ובעניין המדיניות הכלכלית של בוריס ילצין הגיע במקרים רבים לבית המשפט החוקתי.(7) אין זה מפתיע שהרחבת תפקידה של הרשות השופטת עוררה דאגה ברבות ממדינות אלה, ושהתפתח דיון ציבורי בסוגיה. בישראל, לעומת זאת, התחיל האקטיביזם השיפוטי לפרוח מאוחר יחסית, ועל כן גם הוויכוח הציבורי סביבו נמצא עדיין בחיתוליו. שלוש התפתחויות עיקריות חברו יחדיו בהפיכת האקטיביזם השיפוטי לסוגיה מרכזית בשנים האחרונות. שתיים מהן מונעות על ידי תפישתו המתגבשת של בית המשפט העליון לגבי מהות תפקידו, והשלישית היא פועל יוצא של פעולת הכנסת. ההתפתחות הראשונה הייתה הכרסום המהיר בשני אמצעי הגנה נוהליים שהטיל בית המשפט על עצמו ואשר מנעו ממנו בעבר לדון בהרבה מקרים שנויים במחלוקת: פרשנות מצמצמת של זכות העמידה ושל השפיטות. זכות העמידה, כלומר זכותו של צד מסוים לעתור לבג"ץ נגד החלטת ממשלה נתונה, הוענקה ברוב שנות קיומו של בית המשפט העליון רק לבעלי אינטרס אישי ישיר בעניין; כתוצאה מכך הוגבלה במקרים רבים יכולתו של הציבור לערער על החלטות ממשלה. שפיטות - הקביעה אם ניתן להכריע בשאלה מסוימת על ידי החלטה של בית משפט - זכתה גם היא במקורה לפרשנות מצמצמת, ותחומים רחבים של המדיניות הממשלתית נחשבו מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט. באמצע שנות השמונים קיבל על עצמו בית המשפט העליון, בראשותו של הנשיא מאיר שמגר, להקל באופן ניכר את ההגבלות על זכות העמידה והשפיטות. לדוגמה, בקביעה תקדימית משנת 1986 בעניין רסלר, הסכים בית המשפט לברר עתירה נגד הפטור משירות צבאי שנהוג היה להעניק לבחורי ישיבה. עתירות בנושא זה הוגשו פעמיים קודם לכן, ובשני המקרים פסק בית המשפט שהנושא אינו שפיט. בשנת 1986, לעומת זאת, קבע הרכב של שלושה שופטים, וביניהם השופט אהרן ברק (לפני שנתמנה לנשיא בית המשפט), שהנושא שפיט, תוך דחיית העתירה לגופו של עניין. באותו זמן בערך הוציא בית המשפט פסק דין תקדימי על זכות העמידה. בשנת 1987 עתרו חברי הכנסת דאז שולמית אלוני ודדי צוקר לבית המשפט, נגד סירובו של שר המשפטים להסגיר את ויליאם נקש לצרפת, שם היה מבוקש בעוון רצח ערבי. השופט מנחם אלון, בדעת מיעוט, תמך בעמדה המסורתית של בית המשפט, שלפיה אין לעותרים זכות עמידה. לעומתו קבעו ארבעת השופטים האחרים, בראשות הנשיא שמגר, אמת מידה חדשה: מאחר שלאף אדם אחר במדינה לא היה עניין ישיר יותר במקרה, ומאחר שדובר בנושא שהיה בעיניהם בעל עניין ציבורי ממשי, החליט בית המשפט לדון בעתירה. מאז פרסום הפסיקות הללו נמשכת השחיקה בהגבלות על זכות העמידה והשפיטות ללא הפוגה. ההתפתחות השנייה - הפיכת ה"סבירות" לאמת מידה מרחיקת לכת לבחינת החלטות הממשלה צמחה במקביל להרחבה המהירה של זכות העמידה ושפיטות. בעוד שבעבר נהג בית המשפט לשאול רק האם פעולת הממשלה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, הרי שבשנות השמונים החל לבטל, כמעשה שבשגרה, החלטות שנראו בעיניו "בלתי סבירות באופן קיצוני", בטענה שאי סבירות קיצונית היא, מעצם טבעה, בלתי חוקית. כפי שניסח זאת שמגר, "חוסר סבירות היורד לשורשו של עניין פוסל החלטתה של רשות מינהלית".(8) אמת מידה חדשה זו, ששולבה בהקלות בנושא זכות עמידה ושפיטות, יצרה מצב שבו טווח ההחלטות שניתן לבטלן חופף כמעט לטווח פעולות הממשלה. החל משנות השמונים המוקדמות עשה בית המשפט שימוש גדל והולך בקריטריון הסבירות; במהלך העשור האחרון הפך השימוש בו לנורמה.(9) על רקע ההרחבה המשמעותית בטווח התערבותה של הרשות השופטת באה ההתפתחות השלישית שקידמה את האקטיביזם: בשנת 1992 קיבלה הכנסת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואת חוק יסוד חופש העיסוק, ובכך העניקה לבית המשפט העליון, אם כי לא במפורש, את הסמכות לפסול חוקים עתידיים של הכנסת המפרים, לפי דעתו, את הזכויות המגולמות בחוקי היסוד האלה. אם בעבר יכול בית המשפט לבטל פעולות ממשלה שלא עלו בקנה אחד עם חוקים קיימים של הכנסת, כפי שאכן עשה, אבל ממשלה נחושה בדעתה יכלה תמיד להעביר בכנסת חוקים חדשים שיתנו תוקף למדיניות שאותה פסל בית המשפט, ובכך לגבור עליו. חוקי היסוד משנת 1992 סתמו את הגולל על אפשרות זו; באמצעות הקביעה שאף חקיקה מאותו רגע ואילך לא תוכל להפר את העקרונות המובעים בחוקי היסוד, הם אפשרו לבית המשפט לבטל כל חקיקה חדשה הסותרת, לטעמו, עקרונות אלה.(10) ועל אף שחוקי היסוד הגנו במפורש על חקיקה קודמת מפני ביקורתו של בית המשפט, ראה בהם בית המשפט אור ירוק למתן פירוש מחודש לחקיקה הקודמת. עם פריצת ההגבלות על זכות העמידה והשפיטות, השימוש הגובר במבחן הסבירות וחקיקת חוקי היסוד, הגדיל בית המשפט במידה ניכרת את מעורבותו בניהול היומיומי של ענייני המדינה. בחמש השנים האחרונות הוא כבר פסל את מינויו של יוסי גינוסר למנכ"ל משרד הבינוי, אילץ את שר הפנים לשעבר אריה דרעי ואת סגן שר הדתות לשעבר רפאל פינחסי להתפטר, ביטל החלטה של הכנסת להסיר את חסינותו של חבר הכנסת פינחסי, ושלל מהממשלה את הזכות להמשיך להחיל איסור בן חמישים שנה על יבוא בשר לא-כשר לארץ. בית המשפט ביטל את החלטות היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין אישי ציבור מסוימים, מנע מהממשלה לפטר את נציב שירות המדינה, ואף הגיע לידי ביטול החלטת הוועדה לפרס ישראל להעניק את הפרס לעיתונאי שמואל שניצר. מכל זאת עולה שלדעת בית המשפט העליון בישראל אף פעולה של הרשויות אינה פוליטית מדי, שנויה במחלוקת מדי או זניחה מכדי לחמוק מהתערבותו הפעילה. משמעות תפקידו המורחב של בית המשפט העליון היא שאקטיביזם שיפוטי בישראל לא יוכל להישאר בגדר נושא אקדמי גרידא. ואמנם, הדיון בנושא החל להגיע לפורום הציבורי ולתקשורת הארצית. עם זאת, עד לשנה שעברה לא התקיים דיון ציבורי רציני בעניין זה. טורים מזדמנים נכתבו על כך בעיתונים, וחברי כנסת אחדים חוללו מעת לעת מהומה זוטא כאשר פסיקות של בית המשפט פגעו בסמכויותיהם כמחוקקים. אולם באוגוסט 1996, כאשר הוציא בית המשפט העליון צו ביניים נגד סגירת כביש בר אילן בירושלים בשבת, עמדה ישראל נוכח זעקה רמה נגד האקטיביזם השיפוטי. במבט ראשון נדמה היה שאין כאן עניין חוקתי מהותי. האוכלוסייה החרדית ברובה של רחוב בר אילן רצתה שהרחוב ייסגר בשבת, כפי שנעשה כבר בשכונות רבות בעלות רוב חרדי ברחבי הארץ. ועדה שהוקמה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1995 המליצה לסגור את הכביש בשעות התפילה, אך המפקח על התעבורה במשרד התחבורה - שאישורו לעניין נחוץ היות שרחוב בר אילן נחשב עורק תחבורה ראשי - סירב לאשר את הסגירה. לאחר בחירות 1996 ביקשה הממשלה החדשה מהמפקח אלכס לאנגר לשקול שוב את עמדתו, והפעם התרצה והסכים. פעיל מפלגת העבודה ליאור חורב וחברי הכנסת אופיר פינס (עבודה) ויוסי שריד (מרצ) עתרו מיד לבג"ץ כנגד צעד זה. הרכב של שבעה שופטים בראשות הנשיא אהרן ברק הוציא צו ביניים נגד הסגירה תוך ציון מספר שאלות הנוגעות לסבירותה של החלטת המפקח. צו זה הוא שהביא את יתד נאמן, העיתון היומי של הזרם החרדי הליטאי, לפרסם מאמר מערכת המוקיע את ברק, הכוח המניע שמאחורי האקטיביזם הגובר של בית המשפט, כ"אויב מסוכן" הן ליהדות והן לדמוקרטיה: (11) הוא חזק יותר מכל שלטון. הוא מאפיל בכוחו על המשטרה, על הרשות המחוקקת, וגם זו המבצעת. הוא יכול במחי החלטה להזיז שר מכהונתו, ומפלגה מאפשרותה להתמודד.(12) תמה הדמוקרטיה, תם שלטון העם.... מתיימר להחליט בשבילי ובשבילך מה מותר לנו לחשוב ועל מה מותר לנו להיאבק.(13) בהמשך, ייחס מאמר המערכת את כוחו הבלתי רגיל של בית המשפט להתיימרותו של זה להיות מעל לפוליטיקה, והציע פתרון פשוט: אם שופטי בית המשפט העליון נוהגים כפוליטיקאים, יש להתייחס אליהם כאל פוליטיקאים. ברגע שהשופטים ייחשפו לאותה ביקורת ציבורית המרסנת את המחוקקים, טען המאמר, הם יאבדו את מעמדם העל-אנושי וכוחם יפחת בהתאם. מאמר דומה הופיע בשבועון החרדי הסנסציוני יותר כל השבוע, תחת הכותרת "המטרה: ברק". במבוא למאמר נכתבו הדברים הבאים: אהרן ברק הוא הכוח המניע מאחורי המערכה המתוחכמת המתנהלת נגד התפישה היהודית בישראל. אסור לפזר את הפגזים. צריך להרים את הכפפה ולהתווכח אתו חזיתית, ולהציג אותו כפי שהוא, כמי שמבצע "הפיכה משפטית", כסכנה לאושיות הדמוקרטיה, כאיום על זכות האזרח לעצב את הארץ בה הוא חי. בהמשך הדברים יצא המאמר בהתקפה ארוכה על השמאל החילוני ככלל, וסיים בקריאה למקד את המאבק ב"כוח הכוחות של השלטון החילוני, בית המשפט העליון". יש לנהל מערכה "חכמה" שתציג את הניסיון הלא-דמוקרטי, הלא-ישר והלא מתקבל על הדעת, של אדם בשם אהרן ברק לכפות על עם ישראל את דעותיו הרחוקות מדעות הרוב המכריע של האזרחים היהודיים בישראל. יש להציג אותו בדמותו האמיתית, כסכנה לאושיות הדמוקרטיה הישראלית, כאיום על חירויות האזרח לבחור לעצמו את הדרך בה תנוהל ארצו, ליטול בכוח "הפיכה משפטית" את הסמכות שאינה שלו ולא ניתנה לו מעולם, משום שאיש לא בחר בו והוא לא הציג למבחן ציבורי אמיתי את רצונותיו השלטוניים. הקרב חייב להיות ממוקד באיש הזה... משום שכדי לנצח את ברק ואת הכוחות שהוא מייצג, אין צורך לנצח אותו, די לסדוק את שריון הקשקשים שמכסה עליו, כדמות שמעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים. כי ברגע שהוא חלק מהמשחק הפוליטי, גם אם הוא מנצח,הוא אינו בן אלמוות. אסור לעשות שטויות. אסור להתנהג שלא בנימוס, משום שבכך לא תשכנע איש, אלא אם כן באת לשכנע כי אתה גס רוח. (14) כצפוי, השפה הלוחמנית של המאמר - במיוחד ההתייחסויות לכך שברק אינו בן אלמוות - משכה אליה אש ציבורית כבדה, שכן נראה היה בעיני המוחים שיש כאן הסתה לאלימות, למרות הקריאה המפורשת של המאמר לנהוג אחרת. בנוסף למאמרי המערכת בעיתונות החרדית גררה ההחלטה בנושא בר אילן גם תליית כרזות בשכונות חרדיות. כרזות אלה קבעו כי "אהרן ברק עובד מרצ" והסתיימו בקריאה "תימנע רודנות הבג"ץ. ייבחרו שופטי בית המשפט העליון על ידי הציבור".(15) חריפים ככל שהיו, אין בכרזות או במאמרי המערכת דבר החורג מן הגבולות הרגילים של הוויכוח בישראל, וניתן לומר בבטחה שלו כוונה הביקורת החרדית אל חברי כנסת חילוניים כמו יוסי ביילין או רפאל איתן, לא הייתה זוכה כמעט לתשומת לב. אולם במאמרי המערכת האלה הבחינו גם הבחינו. הממסד הפוליטי כולו נזעק, מזועזע מכך שמישהו, כדברי שופט בית המשפט העליון לשעבר חיים כהן, "העז להתבטא בצורה חריפה נגד בית המשפט העליון",(16) ונופף בשלושה איומים על חייו של ברק (שניים מהם רק אחרי שהסערה הגיעה לעיצומה), כהוכחה לכך שהעיתונים החרדים אשמים בהמרדה או בהסתה.(17) חברי הכנסת יוסי שריד ודדי צוקר (מרצ) קראו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה משטרתית נגד העיתונים בחשד להמרדה.(18) יושב ראש ועדת הפנים של הכנסת, סאלח טריף (עבודה), אף תבע מהממשלה לסגור את העיתונים.(19) חברת הכנסת דליה איציק (עבודה) הגישה תלונה במשטרה נגד העיתונים, תוך שהיא מגנה בחריפות את "הידיים הרעות והפרימיטיביות, נוטפות הרעל והארס, שכתבו את הדברים האלה".(20) מפלגת העבודה אספה די חתימות כדי לכנס מושב מיוחד של הכנסת שידון ב"הסתה" החרדית נגד בית המשפט העליון. חבר הכנסת אלי גולדשמיט (עבודה) הגיש הצעה לחוק שיאפשר, כך אמר, להעמיד לדין אנשים שכתבו "דברי בלע" נגד בית המשפט העליון גם כשיהיה קושי להוכיח עבירות הסתה או המרדה.(21) שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי (עבודה) הצטרף ליושב ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, שאול יהלום (מפד"ל), בטענה כי אפילו ללא חקיקה חדשה כבר הפרו שני העיתונים את החוק נגד זילות בית המשפט.(22) התגובות מהימין שבשלטון היו דומות. בנוסף ליהלום ולדברי הביקורת המוגזמים של מרידור ("מסע הסתה חמור וחסר תקדים בתולדות המדינה"), הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בית המשפט העליון הוא "אבן יסוד בחברה הישראלית, ולא ניתן לפגוע במוסד החשוב והמרכזי הזה".(23) שר החקלאות רפאל איתן היה בדעה כי "ההשתלחויות נגד נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק הן תופעה בלתי נסבלת ומתאימות אולי לדרום אמריקה או למדינות דיקטטוריות במזרח התיכון".(24) ואילו הנשיא עזר וייצמן, המחויב לייצג את הקונסנסוס הלאומי, עשה בדיוק זאת בהעירו כי "זכות הוויכוח הלגיטימי אינה מאפשרת כלל פגיעה בחוק ואי כיבודו".(25) הקהילה המשפטית רתחה גם היא. הדיקנים של ארבע הפקולטות למשפטים הגדולות בארץ יצאו בהצהרה המכנה את מאמרי המערכת "מסע של שיסוי" שמטרתו "הפחדה כנגד השופטים".(26) ארגון עורכי הדין ברשויות המקומיות, התאחדות מקצועית של יועצים משפטיים ל- 1,170 הרשויות המקומיות במדינה, ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן-יאיר, לנקוט בצעדים נגד העיתונים, בטענה כי "לא יעלה על הדעת שבמדינת חוק יפרסמו עיתונים ציבוריים דברי בלע והסתה שיש בהם סכנה להתרת דמם של שופטי בית המשפט העליון, ושמערכת החוק תתייחס בסלחנות כאילו מדובר בביקורת לגיטימית".(27) בן-יאיר ופרקליטת המדינה עדנה ארבל הזהירו בהצהרה משותפת ש"בדברי התקפה אלה טמונה סכנה לערעור אמון הציבור ברשות השופטת בכלל ובבית המשפט העליון בפרט", מכיוון שרשות שופטת "עצמאית" הינה "מעיקרי היסוד לקיום שלטון החוק ולשמירה על המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל".(28) כדי לא להישאר מאחור, הצטרפו להתקפות גם העיתונים הגדולים. במאמר מערכת טען הארץ כי שני המאמרים מהווים "התקפה על שלטון החוק - ולמעשה, על ערכי היסוד של החברה".(29) משה הנגבי, הפרשן המשפטי של מעריב, השווה את מאמרי המערכת להסתה שהתנהלה נגד יצחק רבין בחודשים שקדמו להתנקשות בחייו, וקבע כי הם יובילו, קרוב לוודאי, לאלימות נגד ברק.(30) ידיעות אחרונות פרסם מאמר של הסופר חיים גורי, שהצהיר כי "לפנינו אפוא ניסיון רציני ומאורגן היטב לפגוע בנשיא בית המשפט העליון ובכל המערכת המשפטית".(31) יואל מרקוס, בעל טור בהארץ, גרס כי "קשה שלא להבחין שאכן הוצא חוזה על אהרן ברק. חוזה המכסה שטח רחב הרבה יותר מאשר חייו של ברק; מדובר בחוזה לפגיעה באושיות החוק והדמוקרטיה במדינה".(32) אולם התגובה הקיצונית ביותר באה מכיוון 'דור שלום', קבוצה חוץ-פרלמנטרית שהוקמה בעקבות רצח רבין. התנועה הפיצה כרזות ובהן כותרות-דמה של עיתונים המדווחות על רציחתו של ברק על ידי "מתנקש דתי קיצוני". הן כללו ציטוט בדוי של חבר הכנסת החרדי אברהם רביץ (יהדות התורה), לפיו "כשכיניתי את בית המשפט העליון 'סניף של השמאל' לא עלתה בדעתי אפשרות של רצח", והסתיימו בקריאה לציבור: "האם זה מה שצריך לקרות כדי לנער אתכם מהשאננות שלכם?"(33) העיתונות החרדית, מצידה, לא נסוגה מול הלחץ. יתד נאמן, המשיך לפרסם כמעט מדי יום מאמרי מערכת שהצדיקו את עמדתו וחזרו על קריאתו לציבור להתייחס לברק כאל פוליטיקאי גרידא. עיתונים חרדיים אחרים הצטרפו גם הם למאבק. אך לבד מעיתונים אלה ומכמה פוליטיקאים חרדיים בולטים, לא נשמע כמעט אף קול שיגן על הדברים שנכתבו או אפילו על זכותם של העיתונים לאמרם. גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, בן-יאיר, שסירב לנקוט צעדים בתגובה לתלונות הפליליות, בטענה שסנקציות פליליות יפגעו בחופש הביטוי ובכך "ייגרם יותר נזק מאשר תועלת למסגרת החברתית",(34) הבהיר כי אינו מתנגד לשימוש בלחץ חברתי כדי להשתיק את עמדותיהם של הכותבים. בן-יאיר אפילו טען שאחת הסיבות שבגללן עדיף לא להגיש כתב אישום היא שמשפט פומבי ייתן לכותבי המאמרים במה נוספת להשמעת דעותיהם.(35) לאחר הפוגה של מספר שבועות שב הנושא ועלה בחודש נובמבר. הפעם היה זה עורך הדין דרור חוטר-ישי, יושב ראש לשכת עורכי הדין, שמצא עצמו בעין הסערה. וגם הפעם הוצת הגפרור על ידי יתד נאמן, אשר פרסם ריאיון ארוך עם חוטר-ישי שהתמקד בדעותיו על פעילותו של בית המשפט העליון. מבלי לנקוב בשמו של ברק,(36) האשים חוטר-ישי את בית המשפט בהתעסקות כה רבה בפעילויות לא-ראויות עד שאינו מספיק למלא את חובותיו הבסיסיות כבית משפט. חוטר-ישי הבחין בין "צדק" ל"חוק", בטענה כי: בית משפט אסור לו... לעשות צדק. בית משפט צריך לעשות משפט... הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות לבית משפט, זה ששופט יהיה חופשי לעשות כל מה שבדעתו וכל מה שנראה לו לפי השקפת עולמו כנכון וצודק. בית משפט צריך רק לעשות משפט. את הגדרת המשפט קובע המחוקק. הוא קובע את הנורמות המשפטיות, ואם הוא קובע נורמות שאינן נראות בעיני העם, העם יכול להחליף אותו ולשנות את הרוב בבית המחוקקים. את השופטים העם לא יכול להחליף, והם ממונים לכל החיים, ולכן תפקידם איננו לקבוע נורמות של מוסר".(37) עורך הדין חוטר-ישי - כמו העיתונים החרדיים - תקף כאן את בית המשפט מטעמים דמוקרטיים, בטענה שאם השופטים אינם נבחרים על ידי העם, ולעם אין כל אפשרות לגרום להדחתם, אסור בשום אופן שתפקידם במדינה דמוקרטית יחרוג אל מעבר ליישום החוק כלשונו. השימוש באמת מידה של "סבירות", לדידו של חוטר-ישי, הוא בדיוק חריגה מעין זו, הנוגסת בחופש הפעולה של נבחרי הציבור וכתוצאה מכך גם בדמוקרטיה עצמה: "אתה מתחיל לבדוק את הסבירות ואת המידתיות, ואתה בעצם אומר 'אני המנהל', כי אתה שם את שיקול דעתך במקום שיקול דעתו ]של השלטוןלחקיקה משפטיתהמפורטות בחוק" - הייתה בבחינת ניסוח מתון של הבעיה. במקרים כאלה בית המשפט לא רק מחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשלו, אלא שולל מהציבור את זכותו לשפוט את צעדי הממשלה בעצמו. ובמצב כזה, קשה שלא להסכים עם דבריו של כותב מאמר המערכת ביתד נאמן, ש"תם שלטון העם". אין זה אומר שכל פסיקה לא-פופולרית של בית המשפט היא חריגה מסמכויותיו; פסיקה לא-פופולרית יכולה להיות תוצאה משפטית נכונה ביותר. ההסתייגויות מאקטיביזם שיפוטי אינן קשורות כלל למידת האהדה לתוצאה של החלטות בית המשפט; הן קשורות לתהליך שהביא לאותן החלטות. כך, למשל, החלטת בית המשפט בשנת 1994 להכריח את חברת אל-על להעניק לעובדים החיים עם בני זוג הומוסקסואלים את אותן ההטבות שהיא נותנת לעובדים לא נשואים החיים במשותף עם בני זוג מהמין השני עוררה סערת מחאה מצד הקהילה הדתית. אולם מדובר בהחלטה שהייתה מעוגנת לחלוטין בחוק האוסר על אפליה על רקע העדפה מינית. הייתה זו הכרעה משפטית נכונה, והמפלט היחיד למתנגדיה היה להפעיל לחץ שדולתי על חברי כנסת למען שינוי החוק. ברם, לא כך הדבר כאשר בית המשפט העליון מבסס את הכרעותיו על אמות מידה של "סבירות", או על זכויות שהוא עצמו יוצר. לא זו בלבד שפסיקות מסוג זה מסבכות את הרשות השופטת בהחלטות השייכות בצדק לזרועות אחרות של השלטון, אלא הן מונעות בפועל מן הציבור הרחב את היכולת להשפיע בנושא. הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא חוסר התאימות בינו לבין זכותו של העם להתוות את גורלו. כל אימת שהרשות השופטת מגינה על מגוון ערכים שלא קיבלו גושפנקה מפורשת מהרשות המחוקקת וכופה את תפישת ה"סבירות" שלה על תפקודם של נבחרי הציבור, היא נוטלת מהעם את מושכות השלטון. על אף שכל הדמוקרטיות שמות רסן מסוים לסמכויותיו של רוב הפכפך בדמות חקיקה חוקתית, תופעת הלוואי הבלתי נעימה של בית משפט אקטיביסטי טמונה בכך שביכולתו לגרום למיעוט באוכלוסייה - ואף לרוב האוכלוסייה, במקרים מסוימים - לחוש שאין לו כל דרך להשפיע על המדיניות. אזרחים המשתמשים בכל האמצעים הפוליטיים - בחירות, שדלנות, הפגנות וכולי - כדי לשכנע ממשלה לפעול בדרך זו או אחרת, יחושו באופן בלתי נמנע תסכול כאשר יגלו שפירות מאמציהם הושמו לאל על ידי רשות שופטת בלתי נבחרת, על סמך עקרונות שאינם מבוססים בחוק. מאחר שגוף לא-נבחר אינו יכול לייצג את ערכיו של עם כפי שנבחרי ציבור יכולים, כל כפייה של ערכים הנקבעים על ידי בית המשפט על צעדים ממשלתיים פוגעת מן הסתם באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה - במיוחד בתרבות כה מגוונת ודינמית כמו זו שבישראל. בטווח הארוך, האקטיביזם השיפוטי הורס את אמון הציבור בדמוקרטיה עד היסוד. למרות מיטב מאמציהם של מעצבי דעת הקהל בישראל, לא ניתן יהיה להשתיק את הוויכוח על האקטיביזם השיפוטי עוד זמן רב. כל עוד ידבק בית המשפט בגישתו האקטיביסטית, כפי שבוודאי יעשה במהלך כהונתו של אהרן ברק כנשיא, הוא ימשיך לפגוע בנקודות רגישות אצל חלק ניכר מהציבור הישראלי, וקריאות תיגר כמו זו של חוטר-ישי יישמעו ברמה שוב ושוב. הבחירה הניצבת בפני הנהגתה הפוליטית והמשפטית של מדינת ישראל היא, אפוא, אם לעודד את הדיון, כיאה לדמוקרטיה, או לאפשר לתפיסה נוקשה של תכליתו של בית המשפט, בשילוב עם זלזול בחופש ביטוי אמיתי, להמשיך לחבל במאמצים לפתוח בדיון כזה. אם תלך ישראל בדרך השנייה, היא תמצא את שלטון העם מעורער על ידי רשות שופטת בעלת נטייה לכפות את תפישת העולם שלה על אוכלוסייה שאינה רוצה בה. רע בהרבה יהיה הניכור הגובר בקרב אותם מגזרים בחברה הישראלית - חתך רחב באוכלוסייה שאינו מוגבל לקוראי יתד נאמן - שימצאו עצמם מתנגדים לשיקול הדעת של בית המשפט אך נתקלים בהשתלחות מוסרית ומשפטית שוצפת כל אימת שהם מביעים את דעתם. מדינת ישראל הגיעה לשלב שבו אינה יכולה עוד להרשות לעצמה להשתיק את הוויכוח בשאלת האקטיביזם השיפוטי. ...סוף-סוף נפתח הדיון בנושא, ואנו מצויים כעת על פרשת דרכים, שבה חובה עלינו להחליט אם הערכים העומדים בבסיס חוקי המדינה ימשיכו להיקבע על ידי קבוצה קטנה של שופטים לא-נבחרים, או שמא שאלות חיוניות מעין אלה יוחזרו לליבון בפורום הציבורי. מעטות הן ההחלטות שתהיה להן השפעה גורלית יותר על דמותה של המדינה במהלך העשורים הבאים. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm 1.(2) הנשיא אברהם לינקולן הוקיע את האקטיביזם של בית המשפט בנאום ההשבעה הראשון שלו, בשנת 1861: "האזרח הישר חייב להודות שאם מדיניות הממשל בשאלות חיוניות המשפיעות על כל העם תיקבע באופן בלתי הפיך על ידי הכרעות של בית המשפט העליון המתקבלות במסגרת התדיינות רגילה בין צדדים בתביעות אישיות, יחדל העם להיות שליט על עצמו, שכן הוא יוותר בפועל על השלטון לטובת השופטים המכובדים".(3) 2.בדומה לכך, סדרת פסיקות מן הרבע הראשון של המאה העשרים שביטלו חוקי עבודה, דוגמת לוכנר נ' ניו יורק (פסיקה משנת 1905 שפסלה חוק של מדינת ניו יורק שבו נקבעה תקרה של שעות עבודה לאופים), הביאה לביקורת ציבורית נרחבת על מערכת המשפט, והפכה את האקטיביזם של בית המשפט העליון לנושא למאבקה של התנועה הפרוגרסיבית האמריקנית. תנועה זו פתחה במסע ציבורי נרחב, והתקפותיה על אופיו של בית המשפט נמשכו ללא הפוגה עד לביטול ההחלטות האלה, בשלהי שנות השלושים.(4) 3."היהירות המתנשאת שבקביעות משפטיות אלה מדגישה את הסכנה הטמונה במתן הרשאה לבתי משפט לקבוע מדיניות חברתית, כשהם מתעלמים מבתי מחוקקים וממשאלי עם, על סמך האינטואיציות הפילוסופיות שלהם עצמם (שפעמים נובעות מתובנה לקויה)", כתבו הסנטור אורן האץ', יושב ראש ועדת הסנאט למשפט, הנרי הייד, יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים, וצ'רלס קנאדי, יושב ראש ועדת המשנה לחוקה של בית הנבחרים, בסיכום שהוגש לבית המשפט העליון לפני שנה במסגרת הערעור על פסקי הדין הללו.(6) 4.אין זה מפתיע שהרחבת תפקידה של הרשות השופטת עוררה דאגה ברבות ממדינות אלה, ושהתפתח דיון ציבורי בסוגיה. 5.באמצע שנות השמונים קיבל על עצמו בית המשפט העליון, בראשותו של הנשיא מאיר שמגר, להקל באופן ניכר את ההגבלות על זכות העמידה והשפיטות. לדוגמה, בקביעה תקדימית משנת 1986 בעניין רסלר, הסכים בית המשפט לברר עתירה נגד הפטור משירות צבאי שנהוג היה להעניק לבחורי ישיבה. עתירות בנושא זה הוגשו פעמיים קודם לכן, ובשני המקרים פסק בית המשפט שהנושא אינו שפיט. בשנת 1986, לעומת זאת, קבע הרכב של שלושה שופטים, וביניהם השופט אהרן ברק (לפני שנתמנה לנשיא בית המשפט), שהנושא שפיט, תוך דחיית העתירה לגופו של עניין. 6.מאז פרסום הפסיקות הללו נמשכת השחיקה בהגבלות על זכות העמידה והשפיטות ללא הפוגה. 7.ההתפתחות השנייה - הפיכת ה"סבירות" לאמת מידה מרחיקת לכת לבחינת החלטות הממשלה צמחה במקביל להרחבה המהירה של זכות העמידה ושפיטות. בעוד שבעבר נהג בית המשפט לשאול רק האם פעולת הממשלה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, הרי שבשנות השמונים החל לבטל, כמעשה שבשגרה, החלטות שנראו בעיניו "בלתי סבירות באופן קיצוני", בטענה שאי סבירות קיצונית היא, מעצם טבעה, בלתי חוקית. כפי שניסח זאת שמגר, "חוסר סבירות היורד לשורשו של עניין פוסל החלטתה של רשות מינהלית".(8) אמת מידה חדשה זו, ששולבה בהקלות בנושא זכות עמידה ושפיטות, יצרה מצב שבו טווח ההחלטות שניתן לבטלן חופף כמעט לטווח פעולות הממשלה. החל משנות השמונים המוקדמות עשה בית המשפט שימוש גדל והולך בקריטריון הסבירות; במהלך העשור האחרון הפך השימוש בו לנורמה.(9) 8.משמעות תפקידו המורחב של בית המשפט העליון היא שאקטיביזם שיפוטי בישראל לא יוכל להישאר בגדר נושא אקדמי גרידא. ואמנם, הדיון בנושא החל להגיע לפורום הציבורי ולתקשורת הארצית. עם זאת, עד לשנה שעברה לא התקיים דיון ציבורי רציני בעניין זה. טורים מזדמנים נכתבו על כך בעיתונים, וחברי כנסת אחדים חוללו מעת לעת מהומה זוטא כאשר פסיקות של בית המשפט פגעו בסמכויותיהם כמחוקקים. אולם באוגוסט 1996, כאשר הוציא בית המשפט העליון צו ביניים נגד סגירת כביש בר אילן בירושלים בשבת, עמדה ישראל נוכח זעקה רמה נגד האקטיביזם השיפוטי. במבט ראשון נדמה היה שאין כאן עניין חוקתי מהותי. האוכלוסייה החרדית ברובה של רחוב בר אילן רצתה שהרחוב ייסגר בשבת, כפי שנעשה כבר בשכונות רבות בעלות רוב חרדי ברחבי הארץ. ועדה שהוקמה על ידי עיריית ירושלים בשנת 1995 המליצה לסגור את הכביש בשעות התפילה, אך המפקח על התעבורה במשרד התחבורה - שאישורו לעניין נחוץ היות שרחוב בר אילן נחשב עורק תחבורה ראשי - סירב לאשר את הסגירה. לאחר בחירות 1996 ביקשה הממשלה החדשה מהמפקח אלכס לאנגר לשקול שוב את עמדתו, והפעם התרצה והסכים. פעיל מפלגת העבודה ליאור חורב וחברי הכנסת אופיר פינס (עבודה) ויוסי שריד (מרצ) עתרו מיד לבג"ץ כנגד צעד זה. הרכב של שבעה שופטים בראשות הנשיא אהרן ברק הוציא צו ביניים נגד הסגירה תוך ציון מספר שאלות הנוגעות לסבירותה של החלטת המפקח. צו זה הוא שהביא את יתד נאמן, העיתון היומי של הזרם החרדי הליטאי, לפרסם מאמר מערכת המוקיע את ברק, הכוח המניע שמאחורי האקטיביזם הגובר של בית המשפט, כ"אויב מסוכן" הן ליהדות והן לדמוקרטיה: (11) הוא חזק יותר מכל שלטון. הוא מאפיל בכוחו על המשטרה, על הרשות המחוקקת, וגם זו המבצעת. הוא יכול במחי החלטה להזיז שר מכהונתו, ומפלגה מאפשרותה להתמודד.(12) תמה הדמוקרטיה, תם שלטון העם.... מתיימר להחליט בשבילי ובשבילך מה מותר לנו לחשוב ועל מה מותר לנו להיאבק.(13) בהמשך, ייחס מאמר המערכת את כוחו הבלתי רגיל של בית המשפט להתיימרותו של זה להיות מעל לפוליטיקה, והציע פתרון פשוט: אם שופטי בית המשפט העליון נוהגים כפוליטיקאים, יש להתייחס אליהם כאל פוליטיקאים. ברגע שהשופטים ייחשפו לאותה ביקורת ציבורית המרסנת את המחוקקים, טען המאמר, הם יאבדו את מעמדם העל-אנושי וכוחם יפחת בהתאם. 9.לאחר הפוגה של מספר שבועות שב הנושא ועלה בחודש נובמבר. הפעם היה זה עורך הדין דרור חוטר-ישי, יושב ראש לשכת עורכי הדין, שמצא עצמו בעין הסערה. וגם הפעם הוצת הגפרור על ידי יתד נאמן, אשר פרסם ריאיון ארוך עם חוטר-ישי שהתמקד בדעותיו על פעילותו של בית המשפט העליון. מבלי לנקוב בשמו של ברק,(36) האשים חוטר-ישי את בית המשפט בהתעסקות כה רבה בפעילויות לא-ראויות עד שאינו מספיק למלא את חובותיו הבסיסיות כבית משפט. חוטר-ישי הבחין בין "צדק" ל"חוק", בטענה כי: בית משפט אסור לו... לעשות צדק. בית משפט צריך לעשות משפט... הדבר הכי מסוכן שיכול לקרות לבית משפט, זה ששופט יהיה חופשי לעשות כל מה שבדעתו וכל מה שנראה לו לפי השקפת עולמו כנכון וצודק. בית משפט צריך רק לעשות משפט. את הגדרת המשפט קובע המחוקק. הוא קובע את הנורמות המשפטיות, ואם הוא קובע נורמות שאינן נראות בעיני העם, העם יכול להחליף אותו ולשנות את הרוב בבית המחוקקים. את השופטים העם לא יכול להחליף, והם ממונים לכל החיים, ולכן תפקידם איננו לקבוע נורמות של מוסר".(37) עורך הדין חוטר-ישי - כמו העיתונים החרדיים - תקף כאן את בית המשפט מטעמים דמוקרטיים, בטענה שאם השופטים אינם נבחרים על ידי העם, ולעם אין כל אפשרות לגרום להדחתם, אסור בשום אופן שתפקידם במדינה דמוקרטית יחרוג אל מעבר ליישום החוק כלשונו. השימוש באמת מידה של "סבירות", לדידו של חוטר-ישי, הוא בדיוק חריגה מעין זו, הנוגסת בחופש הפעולה של נבחרי הציבור וכתוצאה מכך גם בדמוקרטיה עצמה: "אתה מתחיל לבדוק את הסבירות ואת המידתיות, ואתה בעצם אומר 'אני המנהל', כי אתה שם את שיקול דעתך במקום שיקול דעתו ]של השלטוןלחקיקה משפטיתהמפורטות בחוק" - הייתה בבחינת ניסוח מתון של הבעיה. במקרים כאלה בית המשפט לא רק מחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשלו, אלא שולל מהציבור את זכותו לשפוט את צעדי הממשלה בעצמו. ובמצב כזה, קשה שלא להסכים עם דבריו של כותב מאמר המערכת ביתד נאמן, ש"תם שלטון העם". 17.העובדה שאנשים הגיוניים יכולים להיות חלוקים בדעותיהם לגבי סבירותה של החלטה היא לכשעצמה טיעון כבד נגד השימוש בסבירות כאמת מידה. וגם אי סבירות קיצונית הינה כמדומה עניין של השקפה. קיימת, עם זאת, בעיה מטרידה יותר: ברגע שבית המשפט הופך לבורר העליון בכל ההחלטות הנוגעות למדיניות, גדולות כקטנות, ניטל מהאזרחים, למעשה, כל אמצעי יעיל להשפיע על החלטות אלה. כאשר אנשים אינם מסכימים עם מה שנחשב סביר בעיני הממשלה - אם הם אינם רואים בעין יפה סגירה של רחובות מסוימים בשבת, למשל, או אם לא מוצא חן בעיניהם הרעיון ששרים שתלוי נגדם כתב אישום ימשיכו להחזיק במשרותיהם - יש בידיהם דרכים לפעול בנידון. לזאת נועדו כל הכלים של הפעילות הפוליטית: שתדלנות, הפגנות ומעל לכל - הקלפי. לעומת זאת, לאנשים שדעתם אינה נוחה מהכרעות בג"ץ אין כתובת דומה. דווקא משום ששופטים אינם נבחרים ואינם מייצגים, וכן אינם ניתנים לסילוק על ידי ציבור ממורמר, אין שום הצדקה לכך שבית המשפט ישפוט בעצמו, במקום העם, בשאלת סבירותן של פעולות ממשלה. ביקורתו של עורך הדין חוטר-ישי - "אתה מתחיל לבדוק את הסבירות ואת המידתיות, ואתה בעצם אומר 'אני המנהל', כי אתה שם את שיקול דעתך במקום שיקול דעתו " - הייתה בבחינת ניסוח מתון של הבעיה. במקרים כאלה בית המשפט לא רק מחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשלו, אלא שולל מהציבור את זכותו לשפוט את צעדי הממשלה בעצמו. ובמצב כזה, קשה שלא להסכים עם דבריו של כותב מאמר המערכת ביתד נאמן, ש"תם שלטון העם". אין זה אומר שכל פסיקה לא-פופולרית של בית המשפט היא חריגה מסמכויותיו; פסיקה לא-פופולרית יכולה להיות תוצאה משפטית נכונה ביותר. ההסתייגויות מאקטיביזם שיפוטי אינן קשורות כלל למידת האהדה לתוצאה של החלטות בית המשפט; הן קשורות לתהליך שהביא לאותן החלטות. כך, למשל, החלטת בית המשפט בשנת 1994 להכריח את חברת אל-על להעניק לעובדים החיים עם בני זוג הומוסקסואלים את אותן ההטבות שהיא נותנת לעובדים לא נשואים החיים במשותף עם בני זוג מהמין השני עוררה סערת מחאה מצד הקהילה הדתית. אולם מדובר בהחלטה שהייתה מעוגנת לחלוטין בחוק האוסר על אפליה על רקע העדפה מינית. הייתה זו הכרעה משפטית נכונה, והמפלט היחיד למתנגדיה היה להפעיל לחץ שדולתי על חברי כנסת למען שינוי החוק. ברם, לא כך הדבר כאשר בית המשפט העליון מבסס את הכרעותיו על אמות מידה של "סבירות", או על זכויות שהוא עצמו יוצר. לא זו בלבד שפסיקות מסוג זה מסבכות את הרשות השופטת בהחלטות השייכות בצדק לזרועות אחרות של השלטון, אלא הן מונעות בפועל מן הציבור הרחב את היכולת להשפיע בנושא. הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא חוסר התאימות בינו לבין זכותו של העם להתוות את גורלו. כל אימת שהרשות השופטת מגינה על מגוון ערכים שלא קיבלו גושפנקה מפורשת מהרשות המחוקקת וכופה את תפישת ה"סבירות" שלה על תפקודם של נבחרי הציבור, היא נוטלת מהעם את מושכות השלטון. על אף שכל הדמוקרטיות שמות רסן מסוים לסמכויותיו של רוב הפכפך בדמות חקיקה חוקתית, תופעת הלוואי הבלתי נעימה של בית משפט אקטיביסטי טמונה בכך שביכולתו לגרום למיעוט באוכלוסייה - ואף לרוב האוכלוסייה, במקרים מסוימים - לחוש שאין לו כל דרך להשפיע על המדיניות. אזרחים המשתמשים בכל האמצעים הפוליטיים - בחירות, שדלנות, הפגנות וכולי - כדי לשכנע ממשלה לפעול בדרך זו או אחרת, יחושו באופן בלתי נמנע תסכול כאשר יגלו שפירות מאמציהם הושמו לאל על ידי רשות שופטת בלתי נבחרת, על סמך עקרונות שאינם מבוססים בחוק. מאחר שגוף לא-נבחר אינו יכול לייצג את ערכיו של עם כפי שנבחרי ציבור יכולים, כל כפייה של ערכים הנקבעים על ידי בית המשפט על צעדים ממשלתיים פוגעת מן הסתם באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה - במיוחד בתרבות כה מגוונת ודינמית כמו זו שבישראל. בטווח הארוך, האקטיביזם השיפוטי הורס את אמון הציבור בדמוקרטיה עד היסוד. למרות מיטב מאמציהם של מעצבי דעת הקהל בישראל, לא ניתן יהיה להשתיק את הוויכוח על האקטיביזם השיפוטי עוד זמן רב. כל עוד ידבק בית המשפט בגישתו האקטיביסטית, כפי שבוודאי יעשה במהלך כהונתו של אהרן ברק כנשיא, הוא ימשיך לפגוע בנקודות רגישות אצל חלק ניכר מהציבור הישראלי, וקריאות תיגר כמו זו של חוטר-ישי יישמעו ברמה שוב ושוב. הבחירה הניצבת בפני הנהגתה הפוליטית והמשפטית של מדינת ישראל היא, אפוא, אם לעודד את הדיון, כיאה לדמוקרטיה, או לאפשר לתפיסה נוקשה של תכליתו של בית המשפט, בשילוב עם זלזול בחופש ביטוי אמיתי, להמשיך לחבל במאמצים לפתוח בדיון כזה. אם תלך ישראל בדרך השנייה, היא תמצא את שלטון העם מעורער על ידי רשות שופטת בעלת נטייה לכפות את תפישת העולם שלה על אוכלוסייה שאינה רוצה בה. רע בהרבה יהיה הניכור הגובר בקרב אותם מגזרים בחברה הישראלית - חתך רחב באוכלוסייה שאינו מוגבל לקוראי יתד נאמן - שימצאו עצמם מתנגדים לשיקול הדעת של בית המשפט אך נתקלים בהשתלחות מוסרית ומשפטית שוצפת כל אימת שהם מביעים את דעתם. מדינת ישראל הגיעה לשלב שבו אינה יכולה עוד להרשות לעצמה להשתיק את הוויכוח בשאלת האקטיביזם השיפוטי. ...סוף-סוף נפתח הדיון בנושא, ואנו מצויים כעת על פרשת דרכים, שבה חובה עלינו להחליט אם הערכים העומדים בבסיס חוקי המדינה ימשיכו להיקבע על ידי קבוצה קטנה של שופטים לא-נבחרים, או שמא שאלות חיוניות מעין אלה יוחזרו לליבון בפורום הציבורי. מעטות הן ההחלטות שתהיה להן השפעה גורלית יותר על דמותה של המדינה במהלך העשורים הבאים. ****** הערות נלוות חשובות: 1.חוק יסוד חופש העיסוק תוקן כך שרוב מיוחד של 61 חברי כנסת יוכל להעביר כל חקיקה שהיא, אפילו אם היא סותרת את עקרונות החוק. אולם אין סעיף דומה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 2.ברק קיבל איום על חייו במשיבון שלו זמן קצר לאחר הופעת מאמרי המערכת (ידיעות אחרונות, 28 באוגוסט, 1996). כמה ימים לאחר מכן - לאחר שמאמרי המערכת והתגובות להם עלו לכותרות הראשיות בכל עיתוני המדינה - התקבלו במשטרה שני איומים בעילום שם על חייו של ברק; האיומים הגיעו מטלפונים ציבוריים הממוקמים בשכונות חרדיות. הארץ, ידיעות אחרונות, 29 באוגוסט, 1996. ההאשמה המוזרה למראית עין שלפיה קיומם של איומי רצח הופכת בדיעבד את דברי הביקורת לדברי הסתה נבעה בחלקה מהתפישה המוטעית הנפוצה בקרב הציבור הישראלי שרצח רבין היה תולדה של חודשים של ביקורת ציבורית קשה על רבין מצד מתנגדיו הפוליטיים, וזאת למרות העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר הסיק, לאחר שחקר את הרצח, שרוצחו של יצחק רבין, יגאל עמיר, לא הושפע מההסתה של הימין הקיצוני. ראה הארץ, 13 בדצמבר, 1995; ג'רוזלם פוסט, 13 בדצמבר, 1995. 3.על פי החוק הישראלי יכול שר הפנים לסגור כל עיתון לזמן בלתי מוגבל וללא הודעה מראש ,אם לדעתו, פרסם אותו עיתון פרסום המסכן את הסדר הציבורי. בסמכותו גם לשלול רשיון הפעלה של עיתון כראות עיניו, מבלי לנמק את החלטתו. ברם, סמכויות אלה כמעט אינן מופעלות. 4. קיימות בחוק רק שתי דרכים להעביר שופט של בית המשפט העליון מתפקידו. דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות החלטה של אותה ועדה בת תשעה חברים הממנה את השופטים, שרק ארבעה מחבריה הם חברי ממשלה או חברי כנסת (כלומר, "נבחרי הציבור", אף שהם נבחרים כחברי מפלגה ולא בבחירות ישירות), ואילו חמשת האחרים הם שופטים או נציגים של לשכת עורכי הדין. הדרך השנייה מצריכה החלטה של ועדה משמעתית מיוחדת שרוב חבריה צריכים לבוא מקרב שופטי בית המשפט העליון עצמם. קיצורו של עניין, מינוים או הדחתם של שופטים אינם חייבים לעבור שום מבחן דמוקרטי רציני. זאת בניגוד לארצות-הברית, שבה נדרשים שופטי בית המשפט העליון לעבור שתי משוכות דמוקרטיות לחלוטין - מינוי מטעם הנשיא ואישור של הסנאט - כדי לזכות במשרה. 5.בריאיון האשים חוטר-ישי את היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר שהוא "מחפש תחת האדמה" כדי למצוא משהו נגדו. על כך השיב בן-יאיר שחוטר-ישי ניסה מראש להטיל דופי במניעי משרדו באמצעות הריאיון. 6.בורק, "האוליגרכיה המשפטית שלנו". 7.נויהאוס, "קץ הדמוקרטיה". 8.היטינגר, "משבר הלגיטימיות". 9.גדעון אלון, "בקצה מסע המרורים של היועץ". 10.רק במקרה לא נהרסה הקריירה הפוליטית של יעקב נאמן לחלוטין: זמן קצר לאחר התפטרותו של נאמן התפטר שר האוצר דן מרידור מתפקידו, וראש הממשלה בנימין נתניהו הציע לנאמן את התיק הפנוי.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ששי ה' בכסלו תשע''א
21:07 11.11.10 |
|
54. מינוי או הדחת שופט אינו חייב לעבור שום מבחן דמוקרטי
בתגובה להודעה מספר 52
| |
קיימות בחוק רק שתי דרכים להעביר שופט של בית המשפט העליון מתפקידו.דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות החלטה של אותה ועדה בת תשעה חברים הממנה את השופטים, שרק ארבעה מחבריה הם חברי ממשלה או חברי כנסת (כלומר, "נבחרי הציבור", אף שהם נבחרים כחברי מפלגה ולא בבחירות ישירות), ואילו חמשת האחרים הם שופטים או נציגים של לשכת עורכי הדין. הדרך השנייה מצריכה החלטה של ועדה משמעתית מיוחדת שרוב חבריה צריכים לבוא מקרב שופטי בית המשפט העליון עצמם. קיצורו של עניין, מינוים או הדחתם של שופטים אינם חייבים לעבור שום מבחן דמוקרטי רציני. זאת בניגוד לארצות-הברית, שבה נדרשים שופטי בית המשפט העליון לעבור שתי משוכות דמוקרטיות לחלוטין - מינוי מטעם הנשיא ואישור של הסנאט - כדי לזכות במשרה. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm הערה 37 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ה' בכסלו תשע''א
00:40 12.11.10 |
|
55. מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני בישראל
בתגובה להודעה מספר 54
| |
מינוי שופטים - הפתרון למשבר העליון בית המשפט העליון הוא גוף רב-עוצמה. משעה שהתמנה, משתמש השופט בעוצמה זו ללא בקרה דמוקרטית. כך צריך להיות. אולם, האם אין זה מן התבונה, כי בטרם יופקד הכוח הזה בידיו לכל ימי חייו, תבחן הדמוקרטיה את המועמד באופן המקיף ביותר...? צ'רלס לונד בלק 1 עקרון יסוד הוא בתיאוריה הפוליטית הדמוקרטית, שהרשות השופטת עצמה אינה "דמוקרטית". בתי המשפט אינם אמורים לייצג את הלכי הרוח הרווחים בציבור בכל רגע נתון, אלא לשמש חומת מגן כנגד עריצות הרוב. ברם, בישראל עיקרון זה מיושם באופן שונה לגמרי מן הנהוג במדינות אחרות. אכן, בית המשפט העליון בישראל הוא הפחות דמוקרטי, המנותק ביותר מרצון הרוב, מבין בתי המשפט הגבוהים לחוקה בארצות הדמוקרטיות. שופטיו מתמנים למשרה קבועה עד גיל הפרישה, בלא אישור מצד גוף נבחר כלשהו - לא הכנסת, לא הממשלה, וגם לא ראש הממשלה. הם נבחרים על ידי ועדה למינוי שופטים הכוללת אמנם כמה נציגי ציבור, אך מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי - המתמנים בידי אותו הממסד. על פי חוק, שלושה מבין תשעת חברי הוועדה הם שופטים מכהנים בבית המשפט העליון, והשפעתם על החלטות הוועדה מכרעת. במילים אחרות, בישראל הרשות השופטת ממנה את עצמה. במשך עשרות שנים, הליך מינוי השופטים בישראל עורר אך מעט עניין וביקורת. בציבור רווחה הדעה שיש להגן על בתי המשפט מלחצי התרבות הפוליטית הישראלית, שלא התאפיינה בכבוד רב לעקרון שלטון החוק. בעשורים הראשונים לקיום המדינה נזקק שלטון החוק לכל סיוע אפשרי, וניתנה עדיפות עליונה ליצירת רשות שופטת עצמאית. אולם, מאז שהונהג ההסדר הסטטוטורי הנוכחי לבחירת שופטים בשנת 1953, צברו בתי המשפט עוצמה הולכת וגדלה. היום, פעולות הרשות המבצעת ואף החלטות מנהליות של הכנסת נתונות לביקורת שיפוטית מרחיקת לכת, ובית המשפט נוהג לבטלן כמעשה שגרה, כל אימת שהוא מוצא לנכון. ב- 1992 העניקה הכנסת לבית המשפט גם את הסמכות לבטל חקיקה ראשית שאינה עולה בקנה אחד עם אופייה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", תוך שהיא מותירה בידיו את קביעת פירושם של המושגים הללו. במקביל, דרישות הסף המסורתיות, מבחן ה"עמידה" (סטנדינג) ודוקטרינת ה"אי-שפיטות", שנועדו למנוע פלישה של הסמכות השיפוטית אל תחומים לא לה, פורשו מחדש עד אשר נעלמו בתהום הנשייה.2 כתוצאה משינויים אלה, ומן העובדה שבית המשפט העליון גם משמש כבית משפט גבוה לצדק (הערכאה הראשונה לדיון בעתירות נגד רשויות השלטון), הפך גוף זה לגורם מרכזי בקביעת מדיניות ציבורית. למעשה, בית המשפט העליון פתח לרווחה את שעריו בפני כל אזרח המוטרד מעניין כלשהו בתחום המדיניות הציבורית - מיישום בלתי-הולם של החלטות ממשלה, דרך מינויו של נושא משרה ציבורית בלתי-כשיר, עד חקיקה הנראית לו כפוגעת בזכות שכשלעצמה אין לה בסיס בחוק הכתוב - ומעודד אותו לפנות לבתי המשפט, במקום לנציגיו הנבחרים, כדרך הקלה ביותר לתקן את המעוות. במקביל לעלייה בכוחו, בית המשפט העליון נעשה, לאחר עשורים של מינוי עצמי, לגוף מנותק שאינו משקף את כלל החברה. רק טבעי הוא ששופטים מומחים, הזכאים לבחור את מחליפיהם, יעדיפו למנות עמיתים הדומים להם בהשקפה, ברקע ובסגנון. כתוצאה מכך, בית המשפט העליון מאופיין היום בהומוגניות אינטלקטואלית ומקצועית קיצונית. כמעט כל השופטים הם משפטנים מקצועיים גרידא, תוצרים של מערכת השכלה משפטית, המאופינת בצרות אופקים ובמונוליתיות אינטלקטואלית. רק למעטים מהם יש הכשרה פורמלית רצינית (שלא לדבר על התמחות) בתחום כלשהו מלבד משפטים. בשל בידוד זה מהמארג החברתי, נעים הציבור הישראלי ושופטיו במסלולים נפרדים בכל הנוגע לערכים ולהשקפות, והם הולכים ומתרחקים זה מזה בהעדר כל אמצעי שיקשר ביניהם. אם לא תימצא דרך לקרב את הרשות השופטת אל החברה שהיא אמורה לשרת, בתי המשפט עלולים לאבד את הנכס שבלעדיו אין הם מסוגלים לתפקד - אמון הציבור. ...עם זאת, "חוק" ו"צדק" הם מונחים חמקמקים. מלאכת השפיטה, ובייחוד הפרשנות החוקתית, דורשת יותר ממיומנות טכנית ויושר מקצועי. שופטי בית המשפט העליון ניצבים תמיד נוכח מגבלות החוק הכתוב, ונאלצים להסתמך על התפישות והערכים שלהם עצמם בהכרעותיהם. ... שופט בית המשפט העליון קובע אלו ערכים יבואו לידי ביטוי בפסיקה, וקביעה זו תלויה במידה רבה בהשקפתו האישית, ולא בניתוח מכני של טקסטים משפטיים. כפי שציין המשפטן צ'רלס לונד בלק מאוניברסיטת ייל, "זמן רב מאוד חלף מאז הפעם האחרונה שבה מי שהתעמק בנושא אחז באשליה שעבודתו השיפוטית של השופט אינה מושפעת ומעוצבת על ידי השקפת עולמו הכוללת, תפישותיו הכלכליות והפוליטיות, ותחושתו, החדה או העמומה, לגבי התשובה הצודקת לשאלה הגדולה של זמנו... יהיה קשה למצוא מלומד מודרני בעל-מוניטין, שיטען אחרת".7 כך, למשל, החוקרים ג'פרי סגל והרולד ספאת הוכיחו כי בעוד שצורתן של פסיקות בתי המשפט נאמנה במידה רבה לדפוסים משפטיים, ההסבר הטוב ביותר לתוכנן הוא דווקא הסבר אידיאולוגי. בהקשר האמריקני, למשל, "בית המשפט העליון מכריע מחלוקות לפי עובדות המקרה, לאור הקו האידיאולוגי והערכים של השופטים. במילים אחרות, רנקוויסט הצביע כפי שהצביע מאחר שהוא שמרני מאוד; מרשל הצביע כפי שהצביע מאחר שהוא ליברלי מאוד".8 אם כן, ההשפעה של השקפת עולמם של השופטים על החוק היא מובהקת, והיא תורגש עוד יותר ככל שירבה בית המשפט לפסוק בסוגיות בעלות אופי חוקתי. מאחר שסוגיות אלו נסבות על עקרונות מופשטים, הפתרונות אינם מסתברים מאליהם, ולכן ההכרעה דורשת מידה רבה של שיקול דעת אישי. כמו כן, הסוגיות הללו הן בעלות ההשלכות המקיפות ביותר, הואיל וההכרעה השיפוטית בהן מקדשת ערכים לכדי חוקה. בנוסף, אותם בתי משפט הדוגלים בפילוסופיה של אקטיביזם שיפוטי, ובשל כך מכריעים בעניינים שאפשר היה להשאירם לשיקול דעתם של נבחרי הציבור, מרחיבים עוד יותר את השפעתה של השקפת עולמם של השופטים על ענייני הציבור. לנוכח כל האמור, להרכבו של בית המשפט העליון נודעת חשיבות אדירה. הרכב בית המשפט הוא-הוא שקובע אם ה"תמונה" אשר שופטיו יוצרים תבטא רק את השקפת עולמם הם, או גם את זו של האומה שתצטרך לחיות לפי פסיקותיהם. השאלה, לפיכך, היא: כיצד יכולה האומה להבטיח שהחוג המצומצם אשר מופקד על גיבוש פסיקה...אכן ישקף את ערכי היסוד שלה? כיצד נמנע את הפיכתו של בית המשפט העליון למגדל שן שיפוטי, המנותק מאמונותיו ומשאיפותיו של הציבור, מבלי לחשוף אותו ללחציה הישירים של דעת הקהל? ובקיצור, כיצד נוכל ליצור רשות שופטת אחראית מבלי לסכן את עצמאותה? הפתרון לדילמה זו, שאומץ על ידי כמעט כל המדינות הדמוקרטיות בעולם, הוא להפקיד את הסמכות למנות את שופטי הערכאות העליונות בידי מוסדות נבחרים המייצגים את הציבור, ובד בבד להעניק לשופטים הגנה מלאה מפני לחצים חיצוניים משעה שיתמנו. הדגם הראשון של הליך דמוקרטי למיון שופטים נקבע בחוקת ארצות-הברית לפני למעלה ממאתיים שנה. בבואם לקבוע הליך למינוי שופטים היו מנסחי החוקה מודעים לצורך באיזון העצמאות השיפוטית עם אחריות השופטים כלפי הציבור: רשות שופטת עצמאית, כך האמינו, היא "מחסום" נחוץ "בפני רצון הרוב לפרוק כל עול", ובה בעת היא מספקת לציבור הגנה חיונית מפני ניצול לרעה של סמכות מצד המחוקק והרשות המבצעת.9 עם זאת, מנסחי החוקה האמריקנית ראו הכרח למנוע מן הרשות השופטת להפוך לאצולה סגורה שתכפה את ערכיה בניגוד לרצון העם.10 הם השיגו את האיזון המבוקש כאשר הבטיחו לשופטי בית המשפט העליון כהונה לכל החיים, מחד גיסא, והנהיגו נוהל בחירת שופטים שיהיה פתוח לציבור ונשלט בידי הרשויות הנבחרות, מאידך גיסא.11 לפי השיטה האמריקנית, כל המועמדים לכס השיפוט הפדרלי, לרבות לבית המשפט העליון, מתמנים על ידי הנשיא, שנבחר באורח דמוקרטי, ומינוים כפוף לאישור הסנאט, שחבריו נבחרים גם הם בבחירות כלליות בכל מדינה ומדינה. מועמד שנבחר על ידי הנשיא מופיע בפני הסנאט במסגרת שימוע ציבורי פתוח, המעניק הזדמנות לסנאטורים לחקור עד תום כל נושא שיראו לנכון בנוגע לכישורי המועמד, ניסיונו, הפילוסופיה המשפטית שלו והקו האידיאולוגי המנחה אותו. השימוע מתנהל כישיבה פתוחה של שאלות-ותשובות, והוא עשוי להימשך שעות, ימים או אף שבועות. בעקבותיו מתנהל דיון פתוח בין הסנאטורים, ולבסוף נערכת הצבעה לאישורו או לדחייתו של המועמד. לדעת היסטוריון החוקה האמריקני הרמן שוורץ, נוהל אישור הסנאט מחייב כל סנאטור "להבטיח שמועמד לכהונת שופט יקדם את התפישה החוקתית של הסנאטור ולא יחתור תחתיה... השקפותיו החברתיות, הפוליטיות והמשפטיות של המועמד הן כולן רלוונטיות".12 ההיסטוריה של תהליך בחירת השופטים בארצות-הברית מחזקת טענה זו: כפי שציין שוורץ, במהלך מאתיים השנים מאז שהונהג הליך המינוי, "אחד מכל חמישה מועמדים" לבית המשפט העליון "נדחה על ידי הסנאט, במקרים רבים מסיבות אידיאולוגיות או פוליטיות; מתוך עשרים ותשע דחיות או מועמדויות שהוסרו מפאת התנגדות, כמעט שליש היו בשל השקפות המועמד בענייני ציבור".13 חילופי הגברי השוטפים של שופטים הפורשים לגמלאות בשופטים חדשים הנדרשים לעבור שורה של משוכות דמוקרטיות, הוכיח את עצמו כגורם מאזן וממתן טבעי, אשר לאורך הזמן מנווט את בית המשפט בכיוונם של ערכי האומה היסודיים. כך, למשל, כאשר נוצרה הסכמה ציבורית רחבה בארצות-הברית לתכניות הכלכליות של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנות השלושים והארבעים, זכה רוזוולט לאישור הסנאט למועמדיו לבית המשפט העליון, שהיו שותפים להשקפה הכלכלית החדשה של האומה. באופן דומה, כאשר אימצה החברה האמריקנית מחדש, במהלך שנות השמונים ושנות התשעים, את ערכי המשפחה השמרניים, והתמתנה אצלה הנטייה לשוויוניות - השפיעו גם המינויים שנעשו באותה תקופה לבית המשפט העליון על מאזן הכוחות האידיאולוגי בסוגיות אלה בבית המשפט. במהלך השנים, בית המשפט העליון בארצות-הברית נתן כמה וכמה פסקי דין שנויים מאוד במחלוקת, ואף על פי כן המשיך לזכות בהערכתו של הרוב המכריע של העם האמריקני. הצלחה זו יש לזקוף לזכות העובדה שאזרחים שלא היו מרוצים מהחלטות בית המשפט הבינו כי בטווח הארוך הליך המינויים יכול לחולל שינויים בהרכב בית המשפט, ובסופו של דבר גם באופיין של פסיקותיו. יוצא אפוא כי בארצות-הברית, בית המשפט העליון חסין מפני לחצים יום-יומיים, אולם האזרח הפשוט אינו חש שהוא חסר ישע בעיצוב אופיו של בית המשפט בטווח הארוך. ברבות השנים, הצלחתה המוכחת של השיטה האמריקנית שכנעה את רוב רובן של המדינות הדמוקרטיות בעולם לאמץ שיטה דומה. אף שהמשטרים הדמוקרטיים השונים מגוונים מאוד ביחסם לתפקיד בתי המשפט... ולאופן בחירת השופטים, ההנחה המשותפת לכולם היא שהערכאה העליונה תהיה קשובה לערכי היסוד של האומה ותכבדם רק אם הסמכות לבחירת שופטיה תהיה מופקדת בידי נציגי הציבור הנבחרים. במדינות מסוימות, בית המחוקקים הוא שבוחר את שופטי בית המשפט העליון. בגרמניה, למשל, מחצית השופטים בבית המשפט הפדרלי נבחרים על ידי הבית העליון של הפרלמנט (הבונדסראט), יתר השופטים מתמנים על ידי ועדה של הבית התחתון (הבונדסטאג). בשווייץ נבחרים שופטי בית המשפט הפדרלי בידי הפרלמנט, שעליו מוטלת החובה להבטיח ייצוג נאות לשלושת המגזרים הלשוניים של המדינה. בארצות אחרות, הרשות המבצעת, שנבחרה באורח דמוקרטי, היא הממלאת את התפקיד המרכזי במינוי השופטים. בשבדיה, למשל, כל שופטי בית המשפט העליון מתמנים על ידי הממשלה. הליך דומה נהוג באוסטרליה, בקנדה, בבלגיה ובנורבגיה, שבהן להלכה, שופטים נבחרים על ידי המלך או נציגו, אף שבפועל הממשלה היא המציעה או המאשרת את המינוי. ביפן, חמישה-עשר שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי הממשלה; כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה, חייבים שופטים אלה לזכות גם באישור הציבור בבחירות הכלליות הראשונות שלאחר מינוים.14 כמה מדינות אחרות בחרו בדגם משולב של מינוי שופטים, כגון זה של ארצות-הברית, שבו מעורבים בית המחוקקים והרשות המבצעת גם יחד. בצרפת, למשל, מתחלקים הנשיא וראשי שני בתי המחוקקים של הרפובליקה בסמכות למנות את תשעת חברי המועצה החוקתית - כל אחד מהם ממנה שלושה. באוסטריה, מחצית מחברי בית המשפט נבחרים על ידי הממשלה הפדרלית, והמחצית השנייה על ידי הפרלמנט.15 אותם דגמים חוזרים על עצמם ברחבי העולם הדמוקרטי. הסמכות העיקרית במינוי שופטים ניתנה לנבחרי ציבור באיטליה, באירלנד, בדנמרק, בהונגריה, ביוון, במקדוניה, בסלובניה, בסלובקיה, בספרד, בפולין, בפורטוגל, ברפובליקה הצ'כית, וגם ברוב המדינות הדמוקרטיות שנולדו מהתפרקות ברית-המועצות, כמו אסטוניה ולטביה. גם מחוץ לאירופה וצפון-אמריקה, מדינות דמוקרטיות חדשות וותיקות כאחת כללו הוראות מפורשות המקנות את סמכות המינוי לנבחרי ציבור. זהו, למשל, המצב באורוגואי, בארגנטינה, בבוליביה, בדרום-אפריקה, בדרום-קוריאה, בוונצואלה ובקוסטה-ריקה.16 ברחבי העולם, פיתחו דמוקרטיות שונות מגוון תהליכים לבחירת שופטים, כל אחת בהתאם לתכונות המייחדות את מסורותיה ואת המבנה החוקתי שלה. אולם כולן שותפות לעקרון היסוד שלפיו נושאי משרה שיפוטית חייבים לעמוד, לפני מינויים במבחן דמוקרטי, וכן להבנה שאין לפגוע כהוא זה בעצמאות המלאה של השופטים מרגע תחילת כהונתם. בישראל, לעומת זאת, השופטים נבחרים על ידי - עצמם. הצורך לאזן בין עצמאות שיפוטית לאחריות ציבורית לא יצר דילמה, מאחר שלא נעשה כל מאמץ להבטיח אחריות זו. אף שהוועדה למינוי שופטים נראית, במבט שטחי, כמייצגת את האינטרסים של מגוון גורמים, לרבות כמה נבחרי ציבור, בחינה מעמיקה יותר של מבנה הוועדה ותפקודה מגלה שהיא מהווה, למעשה, מתכון בדוק לשליטתם של שופטי בית המשפט העליון בתהליך הבחירה. לפי חוק יסוד: השפיטה, השופטים של כל הערכאות, לרבות שופטי בית המשפט העליון, מתמנים בידי ועדה לבחירת שופטים המונה תשעה חברים.17 חברי הוועדה הם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים נוספים של בית המשפט העליון שנבחרו על ידי בית המשפט, שר המשפטים, שר נוסף שהממשלה ממנה, שני חברי כנסת, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. במילים אחרות, רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים - שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין - אינם נבחרים על ידי הציבור הישראלי, ואינם אחראים כלפיו. ואכן, השילוב בין נבחרי הציבור ובין החברים האחרים בוועדה, יוצר גוף שהחלטותיו אינן מייצגות כלל ועיקר את הרגשות והמאוויים של הציבור. אופייה הבעייתי של הוועדה מתברר כאשר בוחנים את האינטרסים המתנגשים של חבריה. כל ארבעת הפוליטיקאים בוועדה מייצגים אינטרסים שונים. לפי המסורת, אחד משני חברי הכנסת מייצג את הקואליציה והאחר את האופוזיציה, ועל כן סביר להניח כי השניים יהיו חלוקים בדעותיהם כשתעמודנה על הפרק שאלות אידיאולוגיות. שר המשפטים הוא חבר הממשלה הפחות מתאים לייצוג עמדות הציבור מול אלה של השופטים, בהיותו בדרך כלל עורך דין בעצמו, תוצר של הממסד המשפטי ומחויב לו לעתים קרובות;18 לפיכך, נטייתו הטבעית תהיה לחלוק על השר השני בוועדה, כאשר זה ינסה לבטא בוועדה את נאמנותו לעמדות הממשלה ולערכיו של ציבור הבוחרים שהעלה אותה לשלטון.19 לעומת הפוליטיקאים, לחמשת נציגי הממסד המשפטי יש אינטרסים משותפים ברורים: שלושת השופטים הופכים מטבע הדברים לגוש הצבעה אחיד, השומר על האינטרסים של בית המשפט העליון ועל ההשקפות הרווחות בו. יתר על כן, יש להניח שבחירת שני השופטים הנוספים לוועדה מושפעת במידה ניכרת, אם לא מוכתבת ממש, על ידי נשיא בית המשפט העליון, היושב בעצמו בוועדה. באשר לנציגי לשכת עורכי הדין, מעמדם בהיררכיה המשפטית שהשופטים עומדים בראשה נמוך, והם עלולים לשלם מחיר מקצועי כבד אם לא יישרו קו עם השופטים.20 בפועל, שלושת השופטים בוועדה אכן מצביעים כגוש אחד, והצבעתם היא הקובעת כמעט תמיד את התוצאה. דוגמה טובה לכך היא מינויה של מי שהייתה פרקליטת המדינה, דורית בייניש, לכהונה בבית המשפט העליון בשנת 1995. מינויה של בייניש כבר נשקל ונדחה בשנת 1993 משום שנציגי בית המשפט העליון בוועדה סברו שהיא פחות כשירה ממועמדים אחרים. ההצבעה באותה עת הייתה חמישה נגד המינוי וארבעה בעד: המתנגדים היו שלושת השופטים בוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר, ושני נציגי לשכת עורכי הדין. אף שארבעת נבחרי הציבור בוועדה היו מאוחדים בדעתם בעד המינוי, לא היה בכוחם להביא לקבלתו. לפי הדיווחים שהובאו בעיתון הארץ, השופטים הציגו חזית מאוחדת בוועדה על אף "שמועות עקשניות" אודות חילוקי דעות חריפים ביניהם.21 נושא המינוי שב ועלה שנתיים לאחר מכן, אבל בינתיים שמגר פרש מתפקידו והוחלף באהרן ברק, ידיד אישי ותיק של בייניש. אף שבשנתיים שעברו לא השתנו כישוריה באופן משמעותי (היא עדיין שימשה כפרקליטת המדינה), היו תוצאות ההצבעה הפעם תשע בעד ואפס נגד מינויה.22 מאוחר יותר הודה ברק כי הוא עצמו יזם את מינויה של בייניש.23 פירוש הדבר הוא שמינויו של ברק לנשיא בית המשפט העליון הכריע את אופן ההצבעה של חמישה מתוך תשעת הקולות, הרוב בוועדה, והפך את ההחלטה הקודמת על פיה. ואין להמעיט בחשיבותו של מינוי זה: לפי המסורת, נשיאות בית המשפט העליון - משרה הנותנת בידי הנושאים בה כוח רב בהרבה מזה של שופט ראשי בבית המשפט העליון של ארצות-הברית, למשל24 - מוענקת לשופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון. כאשר יפרוש ברק בגיל שבעים, בשנת 2006, תהיה בייניש לנשיאת בית המשפט תחתיו. הווי אומר, שנתיים בלבד לאחר שמועמדותה של בייניש נדחתה ברוב קולות מפאת העדר כישורים, היה בכוחו של ברק לבחור בה במו ידיו כיורשתו. כמובן, לא תמיד מסתדרים העניינים לשביעות רצונם של השופטים בפשטות כזאת; אבל עובדה היא שגוש-שלושת-השופטים הוא הקובע את התוצאה הסופית כמעט תמיד. דוגמה לכך היא מינויו של יצחק אנגלרד, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית, לשופט בבית המשפט העליון ביולי 1997. הפעם התנגדו למינוי נציגי לשכת עורכי הדין, בהפגנה נדירה של עצמאות, משום שאנגלרד - חבר אישי ותיק של ברק ואבי המתמחה שלו - מעולם לא כיהן כשופט ואף לא עסק בעריכת דין. אך המינוי אושר בכל זאת לאחר שברק יזם, על פי דיווחים בתקשורת, עיסקה שצירפה לשלושת קולות השופטים שניים מהפוליטיקאים חברי הוועדה, בהבטיחו מינויים עתידיים שיקדמו את האינטרסים האידיאולוגיים שלהם.25 מינויי בייניש ואנגלרד ממחישים את המשקל המכריע של שלושת השופטים בהחלטות הוועדה. כפי שציין מרטין אדלמן, מומחה לרשות השופטת הישראלית, "לפי הנוהג המושרש, המינויים לבית המשפט העליון טעונים הצבעה חיובית של כל שלושת השופטים שבוועדה".26 אכן, כמעט לא אירע שמועמד לבית המשפט העליון אושר או נדחה בניגוד לרצונם של השופטים היושבים בוועדה. השפעת השופטים גלויה עד כדי כך שמגיני שיטת המינויים הנוכחית אף אינם טורחים להכחישה; במקום להודות בפגיעה החמורה בעקרון השלטון הדמוקרטי, הם נאחזים במצב הקיים כבמסורת מפוארת. יצחק אולשן, שהיה נשיא בית המשפט העליון בשנים 1965-1953, סיפר בגאווה כי בתקופת כהונתו כמעט שלא הייתה מחלוקת לגבי מינוי של שופטים. "במשך כל התקופה נתקבלו כל ההחלטות בוועדה כמעט פה אחד. לרוב היה שיתוף פעולה בין השופטים, עורכי הדין ושר המשפטים".27 ומשה בן-זאב, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה. קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב. אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".28 הצהרה מדהימה זו מובנת במלואה רק כאשר רואים כיצד נוצרה השיטה הקיימת, ועד כמה עמל הממסד השיפוטי כדי להקנות לעצמו את סמכות המינוי. לפי פקודת בתי המשפט, שהייתה בתוקף כאשר החלו להרכיב את בית המשפט העליון בשנת 1948, המועמדים לכהונת שופט הוצעו על ידי שר המשפטים, אושרו על ידי הממשלה, ואז אושרו סופית בכנסת - שיטה דומה לזו הנהוגה ברוב המדינות הדמוקרטיות.29 היועץ המשפטי לממשלה דהיום, אליקים רובינשטיין, אפיין את השיטה ההיא כ"הסדר מתאים, המאפשר לרשות המבצעת למנות את השופטים לבית המשפט העליון - אך נותן את סמכות האישור בידי הרשות המחוקקת, משל לנעשה בארצות-הברית".30 אולם עד מהרה נתברר שלא היה די בהסדר זה כדי להשריש נורמה של פיקוח דמוקרטי על תהליך בחירת השופטים. בראשית שנות קיומה של מדינת ישראל, בתקופה שבה מוסדותיה עברו שינויים תכופים ותשומת לבו של הציבור הוסחה משאלות חוקתיות, הממסד המשפטי פעל בנחישות ובזריזות כדי לכבוש לעצמו את השליטה על הליך המינויים. שר המשפטים הראשון, פנחס רוזן, המליץ ב-1948 על לא אחר מאשר שותפו לשעבר למשרד עורכי הדין, משה זמורה, לתפקיד הנשיא הראשון של בית המשפט העליון.31 במהלך חודשי האביב והקיץ של אותה שנה ניהלו רוזן וזמורה התכתבות אינטנסיבית, וחיברו רשימה מוסכמת של מועמדים לאיוש יתר המושבים בבית המשפט העליון. במהלך שנותיה הראשונות של המדינה, כל המועמדים שהופיעו ברשימת רוזן-זמורה, מלבד אחד, היו לשופטים בבית המשפט העליון, ובהם כמה שנדחו כאשר מועמדותם הוצגה בראשונה.32 **** יחד עם שר המשפטים רוזן, פתחו שופטי בית המשפט העליון במערכה כוללת להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. **** בשנת 1951 הגיש רוזן הצעת חוק שהכין בהתייעצות עם השופטים, אשר הייתה אמורה לבודד את הרשות השופטת מרשויות השלטון הנבחרות. "נחלת כל העמים הנאורים", דקלם רוזן בפני הכנסת, "שכל שופט הוא בלתי תלוי ואינו עתיד ליתן דין על פסקיו אלא למצפונו בלבד".33 בשנת 1953, לאחר כמה תיקונים קלים, נחקק חוק השופטים התשי"ג, אשר שלל מן הכנסת את הסמכות לאשר את מינויי השופטים. מאותו רגע, השופטים נבחרו בידי ועדה דומה בהרכבה לזו הקיימת היום. חשיבותו של הסדר זה מתבהרת בזיכרונות נשיאו השני של בית המשפט העליון, יצחק אולשן. הוא התנגד בזמנו למינוי הרב שמחה אשר לבית המשפט העליון הראשון, אך לא הצליח למנעו הואיל ולפי נוהל המינויים המקורי, לשופטים לא היה כל תפקיד בבחירת עמיתיהם. כאשר הרב אשר הלך לעולמו בשנת 1953, זמן קצר אחרי שהונהגה שיטת המינויים החדשה, החלו חוגים דתיים לפעול למינוי שופט דתי במקומו, על סמך סעיף בחוק שהתיר מינויו של "משפטאי מובהק" (כגון רב או פרופסור למשפטים) גם אם לא היה חבר בלשכת עורכי הדין בישראל.34 "בפעם הזאת", כותב אולשן, "תוך ידיעה מוקדמת כי אנו, שופטי בית המשפט העליון, ננקוט עמדה נוקשה..., ירדה השאלה מעל סדר יומם של הבוחשים למיניהם".35 במרוצת השנים עשה בית המשפט העליון כל שביכולתו כדי להגן על שליטתו בתהליך הבחירה, או אף להוסיף עליה. בשנת 1978 קרא השופט מאיר שמגר (מאוחר יותר, נשיא בית המשפט העליון) להרחבת מספר השופטים בוועדה, לשם חיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט.36 ובזמן האחרון פתח אהרן ברק במערכת מנע, כדי לנסות ולשכנע את הציבור שאין דבר הרסני יותר מהנהגת פיקוח דמוקרטי על בחירת השופטים. בדברים שנשא בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת באוקטובר 1996, הזהיר ברק: "ישמור אתכם אלוהים מניסיון להכניס פוליטיזציה למבנה ולאיוש של הערכאה השיפוטית העליונה. אלוהים שבשמים, כך לא עושים משפט חוקתי. זה יהיה אסון למדינה, אם המינויים לבית המשפט לחוקה יהיו פוליטיים...".37 * במאמץ בלתי-נלאה להשיג יותר ויותר עצמאות שיפוטית - עד ליצירת "חסם הרמטי", כלשונו של רובינשטיין, בין הרשות השופטת ובין נבחרי הציבור - אימצה ישראל שיטה שבה הרשות השופטת אינה אחראית כלפי איש. ** שופטים מתמנים על ידי ועדה הנשלטת על ידי השופטים המכהנים, ודיוניה נערכים בחשאי, ואילו האומה נותרת ללא כל זכות להתערב בהכרעה מי יישם ויפרש את חוקיה. בעניין זה ציין המשפטן זאב סגל כי "הכוונה העיקרית של השיטה היא לצמצם את אפשרות ההשפעה הפוליטית על מינוי השופטים המכהנים" - והשפעה פוליטית פירושה, בין היתר, "התערבות בתהליך מצד... חברי בית המחוקקים והרשות המבצעת...".38 אין זה מפתיע ששופטי בית המשפט העליון מרוצים מאוד מן השיטה הזאת - נשיא בית המשפט העליון לשעבר שמעון אגרנט הגדיר אותה כ"טובה בעולם"39 - מאחר שתוצאתה היא שהשופטים יכולים לעצב את בתי המשפט בצלמם הם, וכך הם אכן עושים. מה קורה כאשר החברוּת בקבוצת אליטה נשלטת על ידי החברים עצמם? התוצאה, כמעט תמיד, תהיה קבוצת אנשים שהשקפותיהם ודעותיהם דומות מאוד זו לזו. * בעוד שהחברה בישראל היא מן המגוונות ביותר בעולם - רוב רובם של אזרחיה הם עולים או בני עולים, המייצגים קשת רחבה של מסורות פוליטיות ותרבותיות - הליך בחירת השופטים יצר במהלך השנים בית משפט עליון חיוור, תפל ואחיד מבחינה אינטלקטואלית, שבו זוכות דעותיהם ודאגותיהם של רוב נכבד מהציבור הישראלי לייצוג מזערי, אם בכלל. **** הבעיה איננה, כפי שטוענים לעתים, ההומוגניות האתנית או הדתית של בית המשפט. אמנם הרכבו האנושי של בית המשפט העליון, מבחינת מוצא אתני ודתיוּת, הוא חילוני-אשכנזי לרוב,40 אבל מיקוד הדיון במאפיינים אלה מחטיא את העיקר. ישנה הומוגניות מסוג הרסני יותר: אחידות וחד-גוניות השקפתית ותרבותית. ניתן לציין, למשל, את העדר הגיוון המקצועי המאפיין את בית המשפט מאז שהונהג נוהל הבחירה הנוכחי בשנת 1953. אחד-עשר השופטים שמונו בשנים 1953-1948 כללו חמישה שופטים מערכאות נמוכות יותר, שלושה עורכי דין פרטיים, דיפלומט אחד, פרופסור אחד לספרות יהודית ומנכ"ל של משרד ממשלתי. לעומת זאת, שלושים ושניים השופטים שהתמנו מאז 1953 כללו עשרים ושלושה שופטים מן הערכאות הנמוכות יותר וחמישה פרקליטים בכירים במשרד המשפטים (שלושה יועצים משפטיים לממשלה ושני פרקליטי מדינה), שני פרופסורים למשפטים, פרופסור אחד למשפט עברי ועורך דין פרטי. זה האחרון, שהתמנה בשנת 1992, היה עורך הדין הפרטי הראשון שהתמנה מאז 1953. 41 הומוגניות מקצועית זו מלווה באחידות השכלתית. איש מבין חמישה-עשר השופטים הקבועים והזמניים המכהנים היום בבית המשפט העליון איננו בעל תואר אקדמי בכל תחום שהוא חוץ ממשפטים.42 מגמה זו מדאיגה במיוחד לנוכח השכלתם הצרה של בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל. ברוב ארצות המערב, סטודנט למשפטים חייב לרכוש גם השכלה במדעי הרוח או במדעי החברה, ובמהלך לימודיו הוא נחשף למידע בסיסי מגוון ורחב בתחומי התרבות והפילוסופיה. בישראל, מנגד, סטודנטים למשפטים - היינו, השופטים לעתיד - פותחים ומסיימים את הקריירה האקדמית שלהם בהתמחות בתחום המשפט, ובדרך כלל אינם נחשפים כלל לטקסטים הבסיסיים ביותר בתחומים אחרים - אפילו באותם התחומים שיש להם נגיעה ישירה לסוגיות שתבואנה לפניהם בעתיד. לשופטים רבים, נושאים כמו מחשבה מדינית, תיאוריה כלכלית, יחסים בינלאומיים, היסטוריה, ספרות ואמנות הם כספר החתום. כפי שאליקים רובינשטיין מנסח זאת בלשון המעטה האופיינית לו: "השופטים שמונו לא היו, בדרך כלל, אישים הנודעים דוקא בפתיחותם לענייני ציבור וחברה...".43 כל זה גורם לצרות אופקים שאינה הולמת כלל ועיקר את משימת הפסיקה... על מנת לקבוע עד כמה פעולה או תחיקה מסוימות מתאימות..., שופטים חייבים להביא בחשבון את השלכותיה של הפסיקה במגוון רחב של הקשרים. כפי שכתב היסטוריון החוקה האמריקני יוג'ין רוסטו, "יש מרכיב פוליטי בפרשנות החוקה, הדורש ששופט יהיה בקיא ביותר בהיסטוריה ובחיי הציבור של המדינה".44 בישראל, ידיעת ההיסטוריה והכרת חיי הציבור אין משמען רק לימוד הרעיון הציוני העומד ביסוד המדינה - שהוא עצמו כולל מספר זרמים מתחרים - אלא גם שורה של מגמות וגורמים היסטוריים נוספים: המשפט האנגלי המקובל, תורת הזכויות האמריקנית, הלאומיות האירופית, הסוציאליזם, הליברליזם, התרבויות השונות המרכיבות את המרקם החברתי, ומורשת המשפט היהודי. אולי אין זה סביר לצפות שכל שופט יהיה בקיא בכל דבר. אבל דווקא משום כך הגיוון האינטלקטואלי הוא כל כך חשוב, כדי שלבית המשפט בכללותו תהיה נגישות למסורות שונות אלו, ופסיקתו תשקף תחרות בריאה ביניהן. כפי שטען מזמן ג'ון סטיוארט מיל, בהעדר תחרות בין רעיונות, החשיבה נעשית סגורה בתוך עצמה, רפת כוח ורדודה. **** חוסר-כשירותו של בית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי לגבש את הפסיקה... שהמדינה היהודית ראויה לה מתחוור והולך, בייחוד לאחר חקיקת חוקי היסוד בשנת 1992 - חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שני החוקים הללו, שבתי המשפט מייחסים להם מעמד חוקתי, מעגנים את חירויות הפרט היסודיות, וקובעים שאין לפגוע בהן אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". ערכים אלה נותרו ללא הגדרה, אבל נוסח החוק מאפשר רק טווח מוגבל של פירושים סבירים. מאז הקמתה של ישראל, רעיון המדינה היהודית מצא ביטוי במספר רב של חוקים, כמו חוק השבות, חוקי החינוך המחייבים להנחיל תכנים יהודיים באמצעות מערכת החינוך הממלכתית, וחוקים המבטיחים מעמד ציבורי מיוחד למנהגים יהודיים ייחודיים כמו השבת. במקום לנסות לקבוע מהי מדינה יהודית על פי מסורת החקיקה הישראלית, נטה בית המשפט העליון, בהנהגתו של הנשיא ברק, לפרש מחדש את המילה "יהודית" כדי לשלול ממנה משמעות או תוכן כלשהם. לפי ברק, יש להעניק לערכים יהודיים תוקף חוקתי רק במידה שהם מוכרים כערכים דמוקרטיים. "ערכי היסוד של היהדות", כותב ברק, "הם ערכי היסוד של המדינה. כוונתי לערכים של אהבת האדם, קדושת החיים, צדק חברתי, עשיית הטוב והישר, שמירת כבוד האדם, שלטון החוק על המחוקק וכיוצא באלה, ערכים אותם הנחילה היהדות לעולם כולו... אכן, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם אותם ערכים אוניברסליים המשותפים לבני החברה הדמוקרטית...".45 הצהרה מעין זו מדאיגה במיוחד, משום שהיא קוראת תיגר על הכוונות שמאחורי ניסוח החוקים - כוונות שאין קושי לבררן, שכן שני החוקים נחקקו לפני שבע שנים בלבד. אין צל של ספק שמשמעות המילה "יהודית" בחוקי היסוד נועדה להיות נבדלת מזו של המילה "דמוקרטית", כפי שנתפשה תמיד בשיח הציבורי הישראלי. כוונתה הייתה לבטא ייחוד יהודי כלשהו - תרבותי, דתי, משפטי, סמלי, לאומי, או שילוב של אלה. גם המחוקק הישראלי וגם האזרח מבינים בבירור שזו, ולא ערכים דמוקרטיים כלל-עולמיים, הכוונה בהגדרת אופייה ה"יהודי" של המדינה. כדי להימנע מן המסקנה שברק וסיעתו מנסים לסכל במתכוון את כוונות הכנסת ולהתעלם מאמונות היסוד הגלומות בתודעת הציבור ביחס לאופי המדינה, נוכל רק ללמד עליו זכות ולומר, כי בית המשפט העליון בישראל כה מנותק ותלוש מן העולם האינטלקטואלי שבו חי הציבור, כה מרוחק מהאידיאלים שבהם מחזיקה החברה הישראלית, עד ששופטיו אינם ערים כלל לעיוות הפרשני המזדקר לעין שבשלילת ערכים יהודיים ייחודיים מן המדינה היהודית. מצב הדברים הזה מדאיג מסיבה נוספת: חוקי היסוד הללו חוללו "מהפכה חוקתית" בישראל. לראשונה, מופקדת בידי בית המשפט הסמכות לקבוע בדיוק מה הם ערכיה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית", ולבטל חקיקה של הכנסת אם היא נוגדת קביעה זו. סמכות כזאת תובעת מהשופטים היכרות מעמיקה עם עולם ההגות והספרות הן של מחשבת ישראל והן של המחשבה הדמוקרטית. ברם, מפאת המגבלות של הכשרתו המקצועית, שופט בית המשפט העליון בישראל אינו "בקיא ביותר", כלשונו של רוסטו, באף אחד מהתחומים. מיעוט בעלי השכלה יהודית רחבה מבין היושבים על כס בית המשפט העליון מונע דיון רציני בערכיה היהודיים של המדינה; בה בעת, רק למעטים מבין השופטים המכהנים היום יש היכרות רחבה עם המקורות הקלאסיים של ההגות הדמוקרטית, וּודאי שאין הם "מומחים" בתיאוריה הפוליטית הדמוקרטית. שופטי ישראל היום מומחים רק בחוק הישראלי - מומחיות שהופכת פחות ופחות רלוונטית ככל שסמכותם החוקתית החדשה מרחיקה אותם מהחוק היבש. דוגמה נוספת לסוג הבעיות שמעורר בית משפט הומוגני ומנותק היא מבחן "הציבור הנאור" של השופט ברק.46 כשהכריז ברק בשנת 1994 שיש ליישב את הסתירות בין הערכים הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה "על-פי תפישותיו של הציבור הנאור בישראל",47 הוא ככל הנראה לא היה מודע להשלכות האנטי-דמוקרטיות המחרידות של השימוש במבחן זה - שלפיו ערכיה של קהילה מועדפת מסוימת, ולא אלה של החברה כולה, הם שיעצבו את החוקה - ואף לא להשפעתה של נוסחה זו על יחסו של הציבור לבית המשפט עצמו. אך כפי שניתן היה לצפות, הביטוי עורר שערורייה. העיתונאי בן-דרור ימיני האשים את בית המשפט של ברק בכך שהוא "עוקף את הדמוקרטיה, לכיוון של קבוצה ערכית השולטת בבית המשפט",48 ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי, השתמש במונח "פונדמנטליסטים של המשפט" לתיאור אלו המאמינים שחובת השופטים לפסוק לפי ערכי "הציבור הנאור".49 ברם, התוצאה המשמעותית ביותר של השימוש בנוסחת "הציבור הנאור" הייתה שאותם חלקים בציבור שכבר חשו ניכור כלפי בית המשפט ההומוגני, הצביעו על הביטוי כהוכחה לדבר שחשדו בו זה מכבר: שבית המשפט העליון בישראל הוא גוף אליטיסטי, אקסקלוסיבי, המקדם את האינטרסים וההשקפות של קבוצה מסוימת, במקום להגן בנחישות על חופש וצדק לכל. מאז נוהגים מבקרי בית המשפט העליון להזכיר את המונח "הציבור הנאור" כדבר שבשגרה. כוונתו המדויקת של ברק בביטוי זה אינה נהירה (הוא התחמק מלהבהיר את משמעותו, ובשנים האחרונות נמנע מלהזכירו), אך אין לזה נפקא מינה: השימוש החוזר והנשנה במבחן כה מעליב ומתנשא, המבטא בוז עמוק לערכי הציבור הרחב, המפגין חוסר מודעות מתמיה לנזק שיעולל לבית המשפט עצמו, יכול היה להיעשות רק על ידי נשיא המוקף בעמיתים תמימי דעים. ההומוגניות של בית המשפט והפער המתרחב בין ערכיו לבין אלה של כלל הציבור כבר החלו לגבות מחיר בכרסום יוקרתו של בית המשפט. במדינה דמוקרטית, אפילו היא צעירה יחסית כמו ישראל, הציבור בדרך כלל מיומן בזיהוי מקורות של כוח בלתי-מבוקר השולט בחייו. ככל שמתרבים אותם חלקים בציבור החשים כי אופייה של המדינה אינו נקבע בידי נציגיהם הנבחרים, כי אם בידי מעין קליקה של משפטנים הממנים את עצמם, פגיעה באמון שרוחש הציבור לרשות השופטת היא בלתי-נמנעת. כל רשות שלטונית, בסופו של דבר, תלויה באמון שהציבור רוחש לה, אך הדבר נכון במיוחד לגבי הרשות השופטת, שאין לה לגיטימציה הנובעת מבחירה ישירה על ידי העם. כדי שבתי המשפט ייהנו מאמון זה, עליהם להיתפש בעיני הציבור כגוף המשקף ומיישם את הערכים המקודשים ביותר של האומה. כפי שהסביר ארצ'יבלד קוקס: בעוד עמדות בית המשפט יכולות לסייע בעיצוב הבנתנו-העצמית הלאומית, המקור שממנו נובעות החלטותיו חייב להיות האומה עצמה. השאיפות שבית המשפט מבטא חייבות להיות אלו שהקהילה מוכנה לא רק להצהיר עליהן אלא, בסופו של דבר, גם לחיות על פיהן. שכן כוחן של הפסיקות החוקתיות החשובות נשען על כושרו של בית המשפט להבין מהו רצון הכלל, ועל יכולתו, על ידי מתן ביטוי לרצון זה, להוביל בסופו של דבר לקונצנזוס.50 ייתכן שהסכנה החמורה ביותר הנשקפת לרשות השופטת בישראל נובעת מחוסר יכולתם של משפטנים רבים להבין את האמת הפשוטה שביטא קוקס. לתפישתם, מערכת הנשלטת בידי קומץ שופטים המנותקים מדעת הציבור מחזקת את אמון הציבור בבית המשפט. כדברי זאב סגל, "העובדה שהוועדה לבחירת שופטים כוללת רוב בולט של משפטנים מונעת, במידה רבה, שימוש פוליטי לרעה בתהליך הבחירה ומבטיחה את אמון הציבור ברשות השופטת".51 משמעותם המפוקפקת של דברי סגל היא שאילו התמנו השופטים בידי נבחרי ציבור, אזי היה העם בישראל מאבד את אמונו בשופטיו; שהציבור בארץ אינו מעוניין לממש את זכותו הריבונית לבחור את מי שימשול בו; ושהוא מעדיף כי רשות שופטת שאינה נותנת דין וחשבון בפני איש תקבע את החוקים שעל פיהם יחיה. דרך חשיבה זו קוראת תיגר הן על השכל הישר והן על המושכלות הראשונים של הרעיון הדמוקרטי. כלשונו של מיכאל פאולסן, מומחה אמריקני לחוקה, "כל עוד בתי המשפט מפעילים כוח עצום, בלתי-סביר הוא, וגם בלתי-צודק באופן עקרוני, לדרוש כי העם יפתח יחס של אדישות מלאת-כבוד בנוגע לשאלות כיצד ועל ידי מי יופעל אותו הכוח".52 תפקידו המתרחב של בית המשפט העליון בישראל כפרשן העקרונות החוקתיים של המדינה מחייב דמוקרטיזציה של תהליך בחירת השופטים. השיטות הנהוגות בדמוקרטיות אחרות מעמידות בפנינו מגוון דגמים המבטיחים את הכישורים והעצמאות של היושבים על כס המשפט, תוך כדי הענקת סמכות המינוי לגופים נבחרים. גרסה ישראלית של דגם מינוי השופטים האמריקני, שתפקיד בידי ראש הממשלה הנבחר את הסמכות להציע מועמדים, ובידי הכנסת הליך שימוע פומבי לאישור המועמד או לדחייתו, תציב שתי משוכות דמוקרטיות נפרדות שתבטחנה בטווח הארוך את אחריותה של הרשות השופטת כלפי הציבור, ובה בעת תמנע את הסכנה ששתי הרשויות הללו תפעלנה לבדן ובאופן בלתי-מבוקר. ניתן להוסיף ולהקים ועדה בלתי-תלויה להערכה מקצועית, כדי להבטיח שהמועמדים יעמדו ברמה גבוהה של יכולת מקצועית, על סמך קני מידה שייקבעו מראש. המשך הנוהג הקיים של כהונה לכל החיים יבטיח את העצמאות המוחלטת של השופטים שצלחו את המשוכות הללו.53 יהיו פרטיה של שיטת המינויים החדשה אשר יהיו, חיוני שיכוּנן הליך מיון דמוקרטי, שיאפשר לבית המשפט העליון לפסוק בשאלות הנוגעות לעקרונות החוקתיים של האומה, ובד בבד ליהנות מאמון הציבור. כנגד הדמוקרטיזציה של הליך המינוי תועלה בוודאי הטענה שהיא חותרת תחת עצמאות השופטים, אשר עלולים לחוש "מחויבות" כלפי אלה שהעניקו להם את סמכותם. ככלות הכל, זהו הטיעון שהביא מלכתחילה להנהגת שיטת מינוי השופטים הקיימת היום בישראל.54 אולם לטיעון זה אין שחר. כל שופט שמשכורתו ומשרתו מובטחות לו לכל חייו מחוסן, הלכה למעשה, מלחצים פוליטיים, ואין זה משנה כיצד הגיע לתפקידו. אין כל סיבה ששופט, שלא יפסיד דבר כתוצאה מהחלטותיו, יתיר לאיזו תחושה של "הכרת תודה" להשפיע על הכרעת הדין הנאותה. אכן, חוקרי הרשות השופטת עמדו על נקודה זו שוב ושוב.55 בארצות-הברית, למשל, ניסיון של יותר ממאתיים שנה בבחירה דמוקרטית של השופטים, מלמד ששופטי בית המשפט העליון פסקו לעתים קרובות באופן שונה לחלוטין מזה שציפו לו אותם גורמים שתמכו בבחירתם.56 יתר על כן, קיים הבדל מהותי בין נאמנות מפלגתית לנאמנות אידיאולוגית. ברור שאין למנות שופטים על פי קשריהם עם מפלגות פוליטיות, אך נאמנותו של שופט להשקפת עולם מסוימת, היא אמת מידה לגיטימית בתהליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון, מאחר שמשימת השפיטה כרוכה בהכרח - כפי שראינו - בהחלטות אידיאולוגיות; והציבור זכאי שקולו יישמע באשר לבחירת ההשקפות המעצבות את ההחלטות הללו. באשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה: אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך כינון חוקה, שבכוחה אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקה. מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת; הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה. ** בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו, וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור. **** השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר, ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה. הליך מתוקן למינוי השופטים צריך להגן בקנאות על עצמאותם של שופטי ישראל, ולשחררם לחלוטין מלחצים פוליטיים ומהשפעות בלתי-רצויות אחרות, מעת כניסתם לתפקיד. אבל סמכותה של הרשות השופטת בישראל חייבת להתבסס באופן ברור על אמון העם באמצעות הליך מיון ציבורי של המועמדים לכס המשפט. רק בדרך זו יועבר המסר הדמוקרטי החשוב ביותר: שהשופטים הם, בסופו של דבר, משרתיו של העם. לא פחות ולא יותר. ****** http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/minuy.htm הערות: 1."כולנו הסכמנו זה מכבר שהשופטים הם בני-אדם ולא רובוטים... הם מביאים בהכרח לבית המשפט השקפות שונות".( 7 ). 2.בדומה לכך, בגלל החשש מפני תחרות או קנאה מקצועית, לא הוטל על חברי בית המשפט עצמם תפקיד כלשהו בנקיטת הליכים משמעתיים נגד שופטים אחרים או בהדחתם - שלא לומר בבחירתם. ( 11 ). 3.הפעם הראשונה שהסנאט של ארצות-הברית סירב לאשר מועמד - שהוצע בידי הנשיא ג'ורג' ושינגטון - הייתה ב-1795. ( 13 ). 4.בריטניה, שבה שיטת הבחירה של שופטים - כמו עניינים רבים אחרים בממשל הבריטי - היא מיוחדת במינה. בית המשפט הגבוה ביותר הוא ועדה של בית הלורדים, גוף שלא נבחר והוא לכאורה גוף מחוקק שאמור לגלם גם את הערכים החוקתיים של האומה כדרך שמגלם אותם בית המשפט העליון בארצות אחרות. "הלורדים-של-החוק" כפי שהשופטים הללו מכונים, מתמנים בידי המלכה לפי המלצת ראש הממשלה, הנועץ מצדו ביושב ראש בית הלורדים (הלורד-צ'נסלור) וכן בכמה לורדים-של-החוק ובמומחי משפט. ( 15 ). 5.בסעיפים הנוגעים לעניין בחוק יסוד: השפיטה נאמר: "4. (א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים. (ב) הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי כנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה". 18. בממשלה האחרונה, שר המשפטים צחי הנגבי התיירא כל כך מהשופטים, עד שלמעשה הוא הרחיב את הגוש לארבעה, בהסכימו לכל מינוי שהציעו השופטים. במסיבת פרידה להנגבי ביוני האחרון, שיבח אותו אהרן ברק על ניהול הישיבות "בהגינות וביעילות. בעמדותיו, היה שותף להצעות אשר שופטי בית המשפט העליון הביאו בפני הוועדה".( 17 ). 6.ראה הארץ, 13 בנובמבר, 1995. באשר ליחסים האישיים בין משפחות ברק ובייניש, ראה כל העיר, 17 בנובמבר, 1995.( 22 ). 7.ישנם כמה הבדלים בין תפקידיו של נשיא בית המשפט העליון בישראל לאלה של עמיתו בארצות-הברית. ההבדל החשוב ביותר הוא הסמכות לקבוע את הרכב חבר השופטים שידון בכל תיק. בארצות-הברית נידונים העניינים המגיעים לבית המשפט העליון בפני כל תשעת השופטים. אבל בישראל נידונים רוב העניינים בפני הרכב מצומצם הכולל שלושה או חמישה שופטים. בנסיבות רגילות, השופטים נבחרים באקראי לדון בכל מקרה. אבל בעניינים רגישים, נשיא בית המשפט מוסמך לקבוע אילו שופטים יטפלו בכל עניין וכך, למעשה, הוא יכול לקבוע את התוצאה שתתקבל בנושאים טעונים מבחינה אידיאולוגית. לדוגמה חשובה לכך, ראה פנינה להב, ישראל במשפט: שמעון אגרנט והמאה הציונית (תל אביב: עם עובד, 1999), עמ' 278-277. ( 24 ). 8.גלובס, 16 ביולי, 1997. ברק הבטיח לשר התחבורה דאז, יצחק לוי מהמפד"ל, מינוי שופט דתי נוסף; לחבר הכנסת אמנון רובינשטיין ממרצ הבטיח ברק מינוי שופט ערבי. ( 25 ). 9.לא זו בלבד שמעצבי החוקה של ארצות-הברית לא ראו בבתי המשפט איום, הם גם "היו מוטרדים מהחשש שהשופטים יהיו כפופים לרשויות האחרות. כדי להבטיח את עצמאות השופטים, מעצבי החוקה הבטיחו להם כהונה לכל החיים ושכר מובטח, ויצרו תהליך בחירה שאינו בשליטת הנשיא לבדו או הקונגרס לבדו". סגל וספאת, בית המשפט העליון ומודל ההשקפה, עמ' 13. ( 56 ). 10.בן דרור ימיני -ימיני, "פונדמנטליסט נאור", עמ' 28.משה לנדוי, מצוטט אצל בן-דרור ימיני, "פונדמנטליסט נאור", מוסף הארץ, 1 באוקטובר, 1997, עמ' 28. ( 48 49 ). |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ה' בכסלו תשע''א
16:06 12.11.10 |
|
56. הדמוקרטיה עולה על גדותיה בעוד שהיהדות בטלה בשישים
בתגובה להודעה מספר 55
| |
תורת המהפכה של אהרן ברק בשנים האחרונות עוברת מדינת ישראל מהפכה חוקתית אשר, למרבה הפלא, נעלמת מעיניהם של רוב אזרחיה. בשנת 1992, עם קבלתם של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, הורחבו סמכויותיה של הרשות השופטת באופן דרמטי עד כדי יכולת לפסול חוקים שחקקה הכנסת, אם לפי דעתו של בית המשפט העליון הם מפרים ערובות נורמטיביות לזכויות האדם.(1) החוקים שנתקבלו בשנת 1992 הם צעד דרמטי לקראת "קונסטיטוציוניזציה" של החוק במדינה, מגמה שבית המשפט העליון מוביל. ההופעה הפתאומית של חוקי היסוד של שנת 1992 התקבלה בברכה גלויה על ידי מערכת המשפט האקטיביסטית, שיכלה מעתה לעגן את הגנתה על זכויות הפרט על קרקע מוצקה; ואכן היא התאמצה להראות שהחוק הזה הוא חוקתי במהותו. אהרן ברק, שופט בית המשפט העליון מאז 1978 ונשיאו מאז 1995, עומד בראשו של חיל החלוץ המשפטי הזה ומנהיג אותו במערכה. לפני שהתקבלו חוקי היסוד בשנת 1992 יצא ברק כנגד הדוקטרינות המשפטיות המסורתיות המגבילות את תחום סמכויותיו של בית המשפט ועשה זאת בהצלחה רבה. כן עודד את התערבותו של בית המשפט בקשת גדלה והולכת של נושאים. קבלת חוקי היסוד ומינויו של ברק לנשיאות חיזקו במידה רבה את יכולתו להגן על המהפכה החוקתית. אם נזכור שכהונתו בבית המשפט העליון עתידה להימשך עשור נוסף, נבין שאהרן ברק עשוי בהחלט להיות הדמות בעלת ההשפעה הציבורית הגדולה ביותר בישראל היום. בשעתו תיאר ברק את בית המשפט העליון כמנצח על תזמורת גדולה ומגוונת של נורמות משפטיות המבטיח תיאום ותזמון בין המערכות.(3) אם זהו תפקידו של בית המשפט, הרי ברק הוא אלוף המנצחים. במהלך עשרים שנות כהונתו כשופט, פיתח ברק ויישם פילוסופיה משפטית קיצונית שעיקרה החלה של אמות מידה משפטיות על קשת רחבה ללא תקדים של נסיבות. כתוצאה מכך, כמעט כל מחלוקת ציבורית בישראל של שנות התשעים מגיעה, ללא שהיות רבות, אל בית המשפט. אהרן ברק נולד בקובנה שבליטא בשנת 1963. ...ברק מונה ליועץ המשפטי לממשלה, משרה שמילא בין השנים 1975-1978. בתפקידו זה הטביע ברק את חותמו על המערכת בזכות האומץ שהפגין כשהביא לדין אישי ציבור כמו אשר ידלין, מנהל קופת החולים הכללית ומועמד חשוב למשרת נגיד בנק ישראל; אברהם עופר, שר השיכון; ולאה רבין, אשת ראש הממשלה דאז יצחק רבין. במהלך השיחות שהובילו להסכמי קמפ דייוויד בספטמבר 1978, הזמין ראש הממשלה מנחם בגין את ברק להצטרף לצוות הישראלי למשא ומתן. ברק, שזכה להערכה רבה מצד בגין וג'ימי קרטר (קרטר התרשם ממנו עד כדי כך שהציע לו, בבדיחות הדעת, משרת שופט בבית המשפט העליון של ארצות-הברית), מילא תפקיד חשוב כיועץ משפטי, מנסח ומתווך. כאשר התנגד בגין להכנסת המונח "לגיטימי" לנוסחה "זכויותיו של העם הפלשתיני", היה זה ברק ששכנע אותו באמצעות הטיעון: "האפשר שיהיו זכויות שאינן לגיטימיות?"(5) בשנת 1978 התמנה ברק לשופט בבית המשפט העליון, ובשנת 1993 היה למשנה לנשיא בית המשפט העליון. כאשר פרש מאיר שמגר לגמלאות בשנת 1995, ירש ברק את מקומו כנשיא בית המשפט העליון, תפקיד שהוא עתיד למלא עד הגיעו לגיל שבעים, גיל הפרישה, בשנת 2006. "מלוא כל הארץ משפט", זהו חזונו המוצהר של ברק, ולפיו כל מה שאין החוק אוסר, הוא מתיר; בכל מקרה, יש לחוק מה לומר בכל עניין ועניין.(6) תפישה זו מופיעה שוב ושוב, בצורות שונות, ברוב כתביו של ברק ובפסיקותיו הנוגעות לתפקידו של בית המשפט בחברה. דוגמה לכך הם דבריו במאמר משנת 1992: ...עם זאת, יכולתו של בית המשפט להגן על שלטון החוק מוגבלת, מכוח תפקידו הפסיבי במהותו של השופט...זהו המניע שהביא את אהרן ברק לדגול בהגדרה רחבה מאוד של זכות העמידה, ולהחזיק בדעות כמעט רדיקליות לגבי אחותה התאומה - השפיטות. ...לצד הנהגת ליברליזציה בכללי זכות העמידה, הצליח ברק להסיר בהדרגה גם את ההגבלות שנבעו מתפיסה משפטית קרובה, הידועה בשם "שפיטות". בעוד זכות העמידה קובעת מי יישמע בבית המשפט, קובעת השפיטות מה יישמע בו.(14) השימוש הקלאסי בקריטריון השפיטות מוציא מכלל בחינה משפטית שורה של שאלות הנוגעות למדיניות, כגון ניהול ענייני החוץ, שמקובל כי מוטב להניחן בידי הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת. על ידי הרחקת סוגיות כגון אלה מהישג ידו של בית המשפט מעניקה דוקטרינת השפיטות לתחומים שלמים של פעילות ממשלתית חסינות-בפועל מפני תביעה משפטית - מצב עניינים שהיה בלתי נסבל מנקודת מבטם של ברק והשותפים לדעותיו. בשורה ארוכה של פסיקות בית המשפט העליון מתקופת נשיאותו של מאיר שמגר, משנת 1983 עד שנת 1995, רואים אנו את השפעתם של פסקי הדין שכתב ברק על התפתחות תהליך של ליברליזציה מרחיקת לכת בעקרונות השפיטות. *********** אך על ידי ביטול כמעט מוחלט של מושג אי השפיטות המוסדית קורא ברק תיגר על התפישה המקובלת בדבר הפרדת הרשויות, המחלקת את משימות הממשל החיוניות בין שלוש זרועות השלטון - לכל אחת מהן את המשימות שנראה כי היא מוכשרת מטבעה לטפל בהן היטב. הוא סוטה מדוקטרינת ההפרדה במובנה הקלאסי - מניעת התערבותם של בתי המשפט בשאלות פוליטיות המסורות בידי זרועות השלטון הייצוגיות - ונשען על עקרון הפרדת הרשויות דווקא כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בפעילותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.(23) אמנם, כך כותב ברק, הפרדת הרשויות מציבה שני סייגים למערכת המשפט, בכך שהיא מאלצת את השופט לתת תוקף למדיניות שביסודם של החוקים, וגם אוסרת על השופט להתערב בפעולות ממשלה שהן חוקיות מבחינה טכנית ונופלות "במתחם הסבירות".(24) אולם ההפרדה הזאת אין משמעה דיקטטורה של כל רשות בתחום אחריותה. ברק דוגל במערכת יחסים המעודדים "אי-תלות תוך פיקוח הדדי מוגדר".(25) אפילו המונח "הפרדת רשויות" מטעה, לדבריו, כיוון שלא קירות מפרידים בין הרשויות אלא "גשרים מאזנים ומפקחים".(26) מטרתו של שיווי המשקל העדין הזה איננה ממשל יעיל כשלעצמו; הסיבה הראשונה במעלה למידור הסמכויות ולריסון השררה היא דווקא השאיפה להבטיח את חירות הפרט.(27) מאחר שהפיקוח ההדדי חיוני וזכויות האדם מונחות על כף המאזניים, חייב בית המשפט העליון, בתוקף תפקידו כשומר על שלטון החוק ומגן זכויות הפרט, ליטול חלק פעיל בבחינת פעולותיהן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. אהרן ברק מקצץ בעקרון השפיטות כמעט עד השורש. הוא מותיר רק שני יוצאים מן הכלל, ששניהם נוגעים לתדמיתו של בית המשפט. האחד הוא קיומם של תחומים שהחברה איננה רוצה להניח לבית המשפט לפלוש לתוכם, והיא מעדיפה להשאירם בידי מקבלי ההחלטות הפוליטיות. ברק מסכים שבמצב זה מוטב לבית המשפט לגזור על עצמו שתיקה; ואכן בכמה עתירות בעלות גוון פוליטי במיוחד, כגון עתירות הנוגעות לתהליך אוסלו, בחרו הוא ורוב השופטים להימנע מהתערבות.(28) במקרים כאלה צריך בית המשפט להסתפק בהקפדה על כך שצעדי הממשלה אינם מפרים חוקים מפורשים; אם הממשלה חשה מוגבלת על ידי החוק הקיים, תמיד פתוחה בפניה האפשרות לשנות את החוק. יוצא הדופן השני הוא אי שפיטות מוסדית, כאשר "אף כי המשפט ייעשה, הוא לא ייראה כנעשה", כאשר פעולת בית המשפט עצמו מערערת את אמון הציבור ברשות השופטת.(29) אפילו אז, מדגיש ברק, חייב בית המשפט לזכור שחובתו להגן על שלטון החוק, ולהביא בחשבון שלעתים אי התערבות תפגע באמון הציבור פגיעה קשה יותר.(30) אולם למעט המקרים החריגים המוזכרים, מסכם ברק ואומר, מן ההכרח להסמיך את בתי המשפט להחיל ביקורת שיפוטית על קשת רחבה ככל האפשר של נושאים כדי להבטיח שכל גוף ציבורי יפעל בהתאם לסמכויות שהעניק לו החוק.(31) אסור להרשות לכללים מסורתיים של זכות עמידה ושפיטות לעמוד בדרכה של הביקורת השיפוטית - ואכן הם לא הורשו להפריע. בשנים האחרונות החלו הנשיא ברק ועמיתיו לחרוץ דין בעניין החלטות ממשלה ופעולות ממשלה שבעבר היו מחוץ לתחום הבחינה השיפוטית: בפסק דין רסלר נ' שר הביטחון דנו בפטור מגיוס לתלמידי ישיבה; בפסק הדין בעניין שריד נ' יושב ראש הכנסת ובמקרים מאוחרים יותר הכריעו בדבר תוקפן הפרוצדורלי של החלטות כנסת; בעניין ברזילי נ' ממשלת ישראל עסקו בסמכותו של נשיא המדינה להעניק חנינות טרום-הרשעתיות; ובמשפט ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה פסקו בשאלת תוקפם החוקי של הסכמים פוליטיים.(32) ************ הדין הישראלי בדבר זכות העמידה הפך, לדברי ארווין קוטלר, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת מקגיל, "לדין המקיף ביותר מבין דיניהן של כל הדמוקרטיות הפרלמנטריות בעולם", ובנוסף "הלכת ה'שפיטות'... גם היא המקיפה ביותר יחסית לכל הדמוקרטיות האחרות".(33) *********** אולם האכיפה הנמרצת של "שלטון החוק" לוותה בהפעלת הסמכות של השופטים כאימפריה מתרחבת והולכת, שגורמת לקשיים רציניים במערכת הפוליטית ובחברה בכללותה.
הבעיות הללו מקורן בתחום התיאוריה - בהנחה ש"מלוא כל הארץ משפט". הביטוי מוכר לכל מי שמצוי במסורת היהודית: פעמיים ביום, בתפילת הקדושה המסורתית, אומר הקהל "מלא כל הארץ כבודו".(34) כשם שהוגי דעות אירופיים השליכו את רעיון הסמכות האלוהית על ריבונות המדינה, כך ממלא ברק את הארץ לא ב"כבודו" של האל אלא בחוקי המדינה. ואכן, ניסוחיו של ברק המחיל את החוק על "כל התנהגות אנושית" (כולל "מחשבות סובייקטיביות") ועל "כל מעשה או מחדל" מזכירים מאוד את התיאור הקלאסי של ההלכה האורתודוקסית. ההלכה, בהיותה קוד דתי ומוסרי, מתוארת לעתים קרובות כמערכת חוקים שכוחה יפה לגבי כל פן ופן של הקיום האנושי, מחדר השינה ועד לעסקים ולשדה הקרב. אולם החוק הישראלי אינו מתואר, בדרך כלל, במונחים מרחיקי לכת עד כדי כך.(35) *********** בדעות מקסימליסטיות שכאלה טמונה סכנה שאולי תגבר בעתיד: טשטוש גבולות בין הרשות השופטת למערכות אחרות, ובמיוחד המערכת הפוליטית. העיוות יוצא מן העקרונות המשפטיים המופשטים ויוצר ברשות השופטת נכונות ורצון לבנות מצב שכונה בפי אריאל רוזן-צבי, מי שהיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "משפטיזציה של החיים".(36) אין כמעט נושא בעל חשיבות לאומית בישראל שאינו מתגלגל עד מהרה אל פתחו של בית המשפט העליון.(37) עניינים של מדיניות פנים מובאים כעת בפני בית המשפט העליון זמן קצר לאחר שמעצבי המדיניות הכריעו בהם ולעתים אפילו לפני כן. הסיקור התקשורתי של פעולות הממשלה כולל בקביעות כבר עכשיו דיווח נרחב על העתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד צעד ממשלתי מסוים והערכות בעניין פסק הדין המשוער. השפעת המשפטיזציה של החיים בישראל אינה מצטמצמת לתחום צר של מקרים משפטיים מסוימים. "הסדר מערכות יחסים ותחומי פעולה בדרך משפטית כתחליף להסדרים חברתיים ומוסריים", כתב רוזן-צבי, "מכניס מימד של פורמליסטיקה לחיים וגורר אחריו התמודדות עם שאלות ערכיות בכלים פורמליים".(38) במקום להניח לתהליך הפוליטי לטפל בבעיות ובחילוקי דעות באמצעות עיבוד פשרות ובניית קונסנסוס, נוטה המערכת הנוכחית לעוות סוגיות טעונות ערכים על ידי הפיכתן לשאלות משפטיות טכניות שיש לפתור באמצעות פסק דין. התהליך הפוליטי הדמוקרטי, על כל מגרעותיו, הוא הדרך המוצלחת ביותר לאיזון האינטרסים של האוכלוסייה ולביטוי ערכיה; בסיכום כולל, ההחלטות המתקבלות במסגרתו יניחו את דעתם של רוב אזרחי המדינה וירגיזו את מספר האנשים הקטן ביותר. ההליך המשפטי הפורמליסטי אינו יכול לקחת בחשבון את האינטרסים ואת הערכים הללו, והוא עלול בקלות להוליד החלטות הכופות את רצונו של מיעוט קטן על הרוב. אך מעבר לסיכון של צרות אופק משפטית, התערבות יתר פוגעת בתרבות הפוליטית של המדינה. פקידי ממשל בישראל למדו לחשוש מבית המשפט במקום לירוא את הציבור עצמו. התערבותה של מערכת המשפט בענייני השלטון לפרטיהם יוצרת תחושה שכל צעד העומד במבחן הבג"ץ אינו חייב עוד לעמוד במבחן דעת הקהל. נטייתם של אזרחים לפקוח עין על נבחרי הציבור מתקהה, והפוליטיקאים לומדים למדוד את מעשיהם לפי אמות מידה משפטיות במקום לשקלם על פי נאותות ערכית או על פי דעת הבוחר. ברוב הדמוקרטיות בעולם הבלם העיקרי לאי סדרים בממשל הוא שוט הקלפי המונף מעל ראשיהם של נבחרי העם ולא מערכת המשפט, והבחירות הכלליות הן המטילות וטו על מינויים פוליטיים הנגועים בשיקולים פגומים. מידה של איפוק משפטי בכמה סוגיות מפתח תעודד את השלטונות לתת דין וחשבון לפני העם ולא רק לפני השופטים. בדומה לכך, נטייתו של בית המשפט להתערב בענייני מדיניות פוגעת במוטיבציה של יריבים בעלי השקפות מנוגדות להתאמץ ולשכנע זה את זה, או לגייס את תמיכתם של מגזרים שונים באוכלוסייה. בטווח הארוך מסייע מאמץ הסברתי כזה ביצירת קונסנסוס, על ידי עידוד פשרה בין הגורמים השונים בחברה והעלאת רמת הדיון. אבל הסבירות הגבוהה להתערבות משפטית משכנעת הרבה פוליטיקאים ופעילי מפלגות שכדאי יותר להשקיע משאבים בניצחון משפטי מוחץ מאשר להתאמץ ולשכנע את הציבור או לנהל משא ומתן כדי להשיג פשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. אותן קבוצות באוכלוסייה שפסיקת בג"ץ שמה לאל את מאמציהן פעם אחר פעם נואשות לבסוף מן היתרונות הגלומים בטיפוח תמיכה ציבורית, ואלה שהבג"ץ מאשר את עמדתן לעתים קרובות אינן צריכות להטריח עצמן בתשומת לב לדעת הקהל ובריצוי הציבור. באווירה זו מחלוקות אינן נפתרות ואינן מיושבות; הן רק נמחקות מסדר היום לאחר שההכרעה המשפטית מובילה להחלטה כלשהי, שבדרך כלל משמרת היטב את טינתו של צד אחד ואת האדישות חסרת הלב של הצד השני. המצדדים באקטיביזם השיפוטי מונים בכל הזדמנות את היתרונות הכרוכים בו. ברם, השקפת עולם הגורסת כי החוק שרוי בכל מסנוורת ואינה מאפשרת להבחין - ולפיכך להימנע מהתערבות - במקרים שבהם אין איום ממשי על זכויות הפרט ועל שלטון החוק. גם בית משפט שביקש לכתחילה רק להגן על העקרונות הללו עלול להחליף בנקל את שיקול הדעת של הרשויות הנבחרות בשיקול הדעת שלו, ואת ערכי הציבור הרחב בערכיהם של השופטים. ואכן, בשם שלטון החוק ועקרון ה"סבירות" תעו ברק ועמיתיו לשדה מוקשים של ערכים מושרשים בנושאי דת וחברה. מסלול ההתערבות המופרזת של ברק בעייתי במיוחד בגלל ההיגיון המשפטי שהוא מחיל על הנושאים הללו - ובמיוחד לאור פרשנותו לחוקי היסוד מעגני הזכויות של 1992. בחודש מרס 1992 חקקה הכנסת שני חוקים אשר שינו את פני המשפט בישראל. חוק יסוד חופש העיסוק אוסר על הגבלת זכותו של אדם לעסוק במשלח יד כלשהו, אלא אם ההגבלה נובעת מתכלית ראויה ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל - וגם אז, רק במידה שאינה עולה על הנדרש. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אוסר על פגיעה בכבודו, בחייו, בגופו או בקניינו של אדם, אלא אם הדבר נעשה למען מטרה נאותה העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל. ערכים אלה נידונים בסעיפי ה"מטרה" של חוקי היסוד. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, למשל, מצהיר כדלקמן: חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.(43) למרות שגם לפני 1992 רווחה הנחה בדבר היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, לא נקבע הדבר עד אז בכתובים והעובדה שהכנסת הציבה את המונחים האלה כנקודת מוצא מפורשת לערכיה של ישראל העניקה להם משמעות מרחיקת לכת לאחר אשרור החוק. כל בית משפט שיתבקש לקבוע אם חוק מסוים המגביל זכויות עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל ייאלץ לקבוע "מדינה יהודית ודמוקרטית" מהי. בית המשפט של ברק, בית משפט אקטיביסטי הלוחם למען זכויות הפרט, יחויב להתמודד עם השאלה שוב ושוב. נוסח החוק חייב את שופטי בית המשפט העליון לגבש פירוש מעשי לביטוי. במשך עשרות שנים התחבטו השופטים בישראל במשמעות הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה "דמוקרטית". בכמה פסיקות שעסקו בזכויות אזרח, כמו פסק הדין קול העם משנת 1953 בנושא חופש העיתונות, הקדישו בתי המשפט בארץ מחשבה רבה ועמודים רבים לאופייה של הדמוקרטיה הישראלית.(44) לעומת זאת, רק לעתים רחוקות חשו השופטים צורך לנסח מפורשות מה מאפיין את ישראל כמדינה יהודית ומה השלכותיו של אופייה היהודי של המדינה.(45) עקרונות יהודיים מצאו את דרכם אל ספר החוקים ואל הדיון המשפטי רק דרך פתח אחד - חוק יסודות המשפט (1980), שבו קבעה הכנסת כי בעת שהחוק לוקה בפערים, או "לאקונות", חייב בית המשפט לפנות "לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". חוק זה, על שתי פסקאותיו, הצית אש משפטית שבערה לאורך כל שנות השמונים. השופט מנחם אלון, שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון עד לפרישתו בשנת 1993, סבר שהמונח "מורשת ישראל" מתכוון לאוצר האדיר של המשפט העברי בתחומים האזרחיים שלו.(46) ברק התנגד בתוקף לפירוש זה והעדיף פירוש רחב יותר, הכולל במונח "מורשת ישראל" הוגי דעות כגון שפינוזה. בכל מקרה, שיטת הפרשנות המשפטית של ברק גורסת שאין כמעט פערים בחוק ולכן כמעט לעולם לא יידרש בית המשפט להביא בחשבון ערכים משפטיים ועקרונות משפט שהם יהודיים באופן מובהק.(47) לאחר חוקי היסוד משנת 1992, אפילו ברק אינו יכול עוד להימנע מהתייחסות לאופייה היהודי של המדינה. כפי שציין אלון, החוקים החדשים הטילו על השופטים חובה לעשות כן.(48) זמן קצר לאחר החקיקה הזכיר ברק את "סעיף המטרה", ובמיוחד את האתגר האדיר הניצב בפני בית המשפט כשהוא נדרש לפרש את המילה "יהודית": "פסיקה מקיפה עסקה בעבר באופייה של המדינה כמדינה דמוקרטית... קשות יותר הן השאלות, מהי 'מדינה יהודית', ומהו היחס בין הדיבור 'מדינה יהודית' לדיבור 'מדינה דמוקרטית'".(49) בדברים שנשא באוניברסיטת חיפה, פחות מחודשיים לאחר שחוקי היסוד נכנסו לתוקפם, הציג ברק את הסינתזה שלו, מעשה פלאים אינטלקטואלי: תוכנו של הדיבור "מדינה יהודית" ייקבע על-פי רמת ההפשטה שתינתן לו. לדעתי, יש ליתן לדיבור זה משמעות ברמת הפשטה גבוהה, אשר תאחד את כל בני החברה ותמצא את המשותף שבהם. על רמת ההפשטה להיות כה גבוהה, עד שהיא תעלה בקנה אחד עם אופיה הדמוקרטי של המדינה. אכן, המדינה היא יהודית לא במובן ההלכתי-דתי, אלא במובן זה שליהודים זכות לעלות אליה, והוויתם הלאומית היא הוויתה של המדינה (הדבר מתבטא, בין השאר, בלשון ובמועדי המנוחה).(50) ברק טוען, בעצם, שהפתרון לאתגר האיזון בין הערכים היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל טמון באלכימיה משפטית - הפיכת המונח "יהודית" למילה נרדפת למונח "דמוקרטית". מובן שאלכימיה כזו יוצאת מתוך פרשנות בסיסית מסוימת לצירוף "ערכים יהודיים". באותו נאום הרחיב ברק את הדיבור על מובנו של המונח "יהדות": ערכי היסוד של היהדות הם ערכי היסוד של המדינה. כוונתי לערכים של אהבת האדם, קדושת החיים, צדק חברתי, עשיית הטוב והישר, שמירת כבוד האדם, שלטון החוק על המחוקק וכיוצא בהם, ערכים אותם הנחילה היהדות לעולם כולו. הפנייה לערכים אלה היא ברמת ההפשטה האוניברסלית שלהם, התואמת את אופיה הדמוקרטי של המדינה. על כן אין לזהות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית עם המשפט העברי. אין לשכוח כי בישראל מצוי מיעוט לא-יהודי ניכר. אכן, ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם אותם ערכים אוניברסליים המשותפים לבני החברה הדמוקרטית, ואשר צמחו מתוך המסורת וההיסטוריה היהודית.(51) באמצעות פירוש סלקטיבי של ערכי היהדות הצליח ברק ליצור מדינה "יהודית" היכולה להתיישב בקלות יחסית עם דרכו בהבנת המונח "דמוקרטית". מתחת למעטה ההפשטה והיצירתיות הוא טוען, שמשמעות מדינה יהודית ודמוקרטית היא, בעצם, מדינה דמוקרטית. הסברה כי המילה "יהודית" שבחוק אינה מתייחסת להלכה אלא למשהו אחר לגיטימית, ללא ספק - שהרי לא למדינת הלכה התכוון המחוקק כאשר ניסח את חוקי היסוד. אולם קשה לקבל את הבחירה החד-צדדית של ברק, אשר החליט לדלל רק אחד משני מקבצי הערכים השואפים להשפיע על החוק, לפרש רק אותו "ברמת ההפשטה הגבוהה ביותר" וכך לעשותו כמעט זהה למקבץ השני. קשה לא פחות לקבל את דבריו על המיעוטים הלא-יהודיים כצידוק: המחוקק היה מודע במלוא מובן המילה לקלישאה הדמוגרפית הזאת, ולמרות זאת החליט כפי שהחליט וניסח את החוק כפי שניסח.(52) יתרה מזאת, ההפשטה הקיצונית של המונח "יהודית" אינה זוכה לאיזון בדמות הפשטה מקבילה כלשהי של המונח "דמוקרטית". בדברי תגובה חריפים שנשא זמן קצר לאחר פרסום הנוסחה של ברק טען המשנה לנשיא אלון, שכאשר ברק מדבר על מדינה "דמוקרטית" אין הוא מתכוון לערכים דמוקרטיים מופשטים וכלליים אלא מתייחס ישירות לתורת המשפט הישראלית, הקנדית, האירופית והבינלאומית.(53) בוועידת המשפט קנדה-ישראל 1992, רב-שיח שגם הנשיא ברק השתתף בו, לא ברר אלון את מילותיו: ניתן לתהות: כיצד תיתכן איפה ואיפה לגבי כל אחד משני הביטויים הכלולים באותו חוק ובאותה פיסקה - "יהודית ודמוקרטית" - כאשר שניהם באים לתאר את אותו הדבר - את אופייה של מדינת ישראל... כיצד ייתכן שלביטוי "דמוקרטית" - המופיע, אגב, במקום השני, אחרי הביטוי "יהודית" - תינתן פרשנות על פי פסקי הדין והספרות שנכתבו בנושא בישראל ומחוצה לה, ואילו הביטוי "יהודית" טעון "הפשטה" מכל משמעות בלתי-תלויה ומקורית, ועליו להיחשב כנספח מלאכותי הכפוף למושג "דמוקרטית"?(54) ועוד קושי טמון בהתמקדותו הבלעדית של ברק בהיבטים ה"אוניברסליים" של היהדות: משתמע ממנה שהערכים היהודיים היחידים הראויים לבוא בקהל הם אלה שאומצו בידי מערכות לא-יהודיות, ואפילו ערכים יהודיים אלה אינם נלמדים מתוך מקורותיהם אלא מן החברות הזרות שאימצו אותם. בכתבים מאוחרים יותר של ברק נוצר רושם כי הוא נסוג מעט ונוקט עמדה שלכאורה חוטאת פחות לכוונות הכנסת, אך לאמיתו של דבר אין עמה כל שינוי של ממש בהשלכות המעשיות של האלכימיה המושגית שלו. עמדתו המתוקנת של ברק מופיעה בספרו משנת 1994, פרשנות חוקתית, שבו הוא מנסה לדחות את דברי הביקורת של אלון ולהבהיר את דעותיו שלו. בספרו מדגיש ברק כי הערכים "היהודיים" של מדינת ישראל שאובים דווקא ממקורותיה הפנימיים של היהדות.(55) הוא אף מעניק למילה "יהודי" משמעות תיאורטית מסוימת ומוצא בה שני היבטים הנוגעים לפירוש "סעיף המטרה" של חוקי היסוד: ציונות והלכה. שניהם מעצבים את דמותה של ישראל כמדינה יהודית, הוא כותב, וראיותיו הן החותם שהטביע חוק השבות ויישום ההלכה בתחום דיני המשפחה:(56) "לציונות ולהלכה היהודית השפעה מכרעת - אם גם לא בלעדית - בעיצוב ערכים אלה... שני אלה מעצבים את 'מורשת ישראל' כמורשה יהודית-ציונית-לאומית, והם ביטוי לערכיה של מדינת ישראל 'כמדינה יהודית'".(57) בקטע בן שתי פסקאות שכותרתו "מדינה יהודית" מסביר ברק, בקווים כלליים, מדינה יהודית מהי. יהדותה של ישראל, כותב ברק, מבדילה אותה ממדינות אחרות והיא זכות קיומה. ברק מצטט ממגילת העצמאות של ישראל ("זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית", "שאיפת הדורות לגאולת ישראל") ומאזכר את ההתיישבות היהודית, את זיכרון השואה, את התרבות היהודית ואת החינוך היהודי. הוא מוכן לקבל את דברי אלון ולשלב את "עולמה של יהדות" ואת "מורשת ישראל" אם אינם מוגבלים בלעדית להלכה אלא כוללים גם "מכלול ערכים" שהערכים שבו הם בעלי אופי "ציוני-כללי" ("מורשת ישראל").(58) אך למרות דברים אלו שאיפתו הפרשנית של ברק נותרה בעינה - ליישב את שני מצבורי הערכים זה עם זה. השופט, הוא טוען, חייב לחפש את המשותף והמאחד בין "יהודי" ל"דמוקרטי" ולא את המבדיל ביניהם. מאוחר יותר הוא ממליץ ליישם את הקריטריון הזה לגבי שני העקרונות גם יחד: בזמן החלתן או פירושן של תפישות הלקוחות מן היהדות חייב השופט לבכר את התפישות האוניברסליות על פני הפרטיקולריסטיות, וכשהדמוקרטיה על הפרק עליו לבכר את אותה גישה לדת ולמדינה אשר תתיישב היטב עם ההלכה.(59) כדי להשיג הרמוניה בין הערכים המתחרים אנו זקוקים עדיין לרמה גבוהה של הפשטה. למרות ההרמוניה בין מדינה "יהודית" ל"דמוקרטית" שברק מצליח, לכאורה, לכפות, בחינה מדוקדקת יותר מגלה כי בתבשיל שרקח הדמוקרטיה עולה על גדותיה בעוד שהיהדות בטלה בשישים. הוא מקפיד לציין כי "ערכים" אינם כללים ספציפיים, וכי הוא פונה "לעיקרון שביסוד הכלל" ולא לכלל עצמו, למופשט ולא לקונקרטי - תוך התייחסות שווה, לכאורה, לערכיה היהודיים ולערכיה הדמוקרטיים של ישראל.(60) אולם לאמיתו של דבר, את ההדגשה שחוקי היסוד לא באו "כדי לעגן בחוק יסוד את פרטי הדינים" הוא מחיל, משום מה, רק על ההלכה והעקרונות היהודיים. ברק אינו נמנע מלצטט עשרות פרטים הלקוחים, למשל, מפסקי דין, מרשימות או ממאמרים קנדיים כשהוא דן בחוקי היסוד - אך נמנע כמעט לגמרי מהסתמכות על מקורות יהודיים. מן ההקשר וגם מפרסומים אחרים, שבהם הדף ברק בעקביות ניסיונות לדרוש התייחסות לחוקים יהודיים, ברור שרק דקדוקי ההלכה היהודית מדאיגים אותו.(61) כאשר ברק ממעיט מחשיבותה וממשמעותה של היהדות כמקור לערכיה של המדינה, הריהו מתנגד לכוונתו של המחוקק ומכשיל אותה. בו זמנית הוא מרחיק לכת הרבה מעבר לזה: הוא מגדיר מחדש את ערכיה של מדינת ישראל, לא רק להלכה אלא גם למעשה; שכן אם בית המשפט חורץ דין בלא להתחשב כמעט בערכים יהודיים פרטיקולריסטיים, חשיבותם של עקרונות אלה פוחתת והולכת בתחומים רבים והולכים של החיים בישראל. בית משפט ישראלי הפוסק רק על פי מכלול רעיונות הזהה לזה של מקביליו האמריקניים, הקנדיים או הגרמניים, אינו יכול לשמר את החוקים היהודיים ואת המסגרת היהודית שעוצבו על ידי האבות-המייסדים הציוניים של ישראל. ולנוכח מרכזיותו של בית המשפט העליון בחיי מדינת ישראל היום, סביר מאוד שרשויות שלטון אחרות וגם פלח גדל והולך מן האוכלוסייה יאמצו את התפישה שלפיה אין להניח לאופייה היהודי של ישראל להשפיע על מקבלי ההחלטות. נטייתו של הנשיא ברק למזער את הערכים היהודיים של המדינה עולה על פני השטח במלוא עצמתה כשהוא נאבק להכרה במושג "הציבור הנאור" ככלי משפטי לפתירת מקרים קשים. במקרים הנחשבים קלים בעיני ברק, החוק הוא חד-משמעי וברור לכל: מהירות הנסיעה המותרת היא תשעים קילומטרים לשעה, והדבר אינו משתמע לשתי פנים. במקרי ביניים השופט צריך להתאמץ קצת כדי למצוא את הנורמה המשפטית, אך בסופו של דבר הוא מגלה כי גם כאן אין אלא פתרון חוקי אחד. במקרים קשים, לעומת זאת, חייב השופט להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולבחור בין כמה אפשרויות חוקיות. שיקול הדעת האמור, במיוחד בכל הנוגע למתן פירוש לערכים, הוא ההקשר שבו מדבר אהרן ברק על הציבור הנאור.(62) המקרים הקשים הם אלה שבהם ההרמוניה אינה נוצרת, ההפשטה היהודית-דמוקרטית אינה מספקת, ושתי מערכות הערכים נשארות מנוגדות ללא תקנה. או אז נאלצים השופטים לפעול על פי שיקול דעתם: "כאשר הניסיון נכשל, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם ניתנים ליישוב עם ערכיה כמדינה דמוקרטית, אין מנוס מהכרעה. הכרעה זו צריכה להיעשות, לדעתי, על-פי תפיסותיו של הציבור הנאור בישראל. זהו מבחן אובייקטיבי, המפנה את השופט אל מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני".(63) ההסתמכות על "הציבור הנאור" היא דרכו של ברק להתמודד עם מצבים שבהם הסינתזה נכשלת והשופט נזקק למצפן שיעזור לו להכריע את הכף. "הציבור הנאור" של ברק, כך מסתבר, אינו ציבור כלל, אלא ייצוג מטאפורי של מערכת ערכים מסוימת. משימתו העיקרית, כותב ברק, היא "להדגיש את חיוניותה של האובייקטיביות השיפוטית",(64) כלומר להזכיר לשופט לפסוק לא על סמך דעותיו הפרטיות והעדפותיו, אלא על סמך "מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני". הציבור המטאפורי של ברק, כמו רכבת בדרכה אל ממלכת האובייקטיביות, נושא עמו מטען נורמטיבי כבד. הוא מחזיק בערכים "המעצבים את דמות העולם התרבותי כולו" ומבטא את "המצפון הציבורי הכללי" ואת "האושיות הערכיים המשותפים לבני החברה" בכל הקשור להתנהגות נאותה. אמונותיו של "הציבור הנאור" הן תוצר של הערכים העיקריים ההופכים חברה לדמוקרטית. "'הציבור הנאור'", מסכם ברק, "אינו אלא פרסוניפיקציה של שיקולים נורמטיביים".(65) אך אילו ערכי יסוד נכללים באותה האנשה? בנקודה זו נמצאת סתירה בדבריו של ברק. מצד אחד, ערכיו של הציבור הנאור הם אלה המשתקפים ב"קונסנסוס החברתי הקיים בחברה נתונה בזמן נתון".(66) ערכים משתנים ללא הרף, מזהיר ברק, ועל השופט להיות עירני ולהתייחס לערכי "הציבור הנאור" של זמנו הוא, ולא לזה של העבר או העתיד. עם זאת, ובאותה נשימה, ברק מזהיר מפני הפופוליזם וההיסטריה החברתית המתלווים ל"רוחות שעה חולפות".(67) המטאפורה, אם כך, מבטאת גם את חובתו של השופט לשמור על ריחוק אובייקטיבי מלחצים כאלה - ולשמש מחסום מפני האספסוף האימפולסיבי וההפכפך שנטייתו להיתפס לגחמות חדשות לבקרים הטרידה תיאורטיקנים של הדמוקרטיה מאז ומתמיד. לא לחינם מוענקת לשופטים עצמאות אישית ומוסדית, כותב ברק. "העדר הצורך לעמוד לבחירה מחודשת מדי פעם בפעם, מאפשר לשופט לשקף את ה'אני-מאמין' הבסיסי של האומה, גם אם לאור אירועי השעה אין החברה נאמנה ל'אני-מאמין' זה".(68) השופט, אם כך, חייב להסתמך רק על הערכים הלאומיים בני הקיימא אשר התגבשו במסגרת הקונסנסוס, אותם ערכים שנצרפו בתוך "כור ההיתוך של ההכרה החברתית" ושרדו - גם אם אלה אינם מקובלים "על רוב רובו של הציבור" באותה תקופה.(69) בעוד ברק מבדיל, מצד אחד, בין "הציבור הנאור" לכלל הציבור, הוא מהסס באשר לשאלה את מי, אם בכלל, המונח הזה מתאר למעשה. מצד אחד קובע ברק שהצירוף "מפנה את תשומת הלב אל חלק מכלל הציבור", שהוא "משקף את הציבור שערכיו הם אוניברסליים", ציבור "מתקדם" שהוא חלק מ"משפחת העמים הנאורים".(70) מצד שני עומד ברק על כך שהמושג "משקף תפישות יסוד של שיטת המשפט", העשויות להיות מנוגדות לעמדותיו של רוב הציבור, ושאינן צריכות להיות מזוהות "עם שכבה זו או אחרת של הציבור הישראלי".(71) לא מדובר ב"ציבור דתי או חילוני", וגם לא ב"ציבור יהודי או לא יהודי".(72) בין אם "הציבור הנאור" הוא מטאפורה בלבד ובין אם הוא מונח המתאר קבוצת אנשים הניתנים לזיהוי (על פי אזור המגורים שלהם, השתייכותם החברתית ונטייתם הפוליטית, כפי שאומרים מבקריו של ברק), השלכותיו של השימוש במונח הן בלתי נמנעות. "הציבור הנאור", מתוקף זיהויו עם ערכים של אוניברסליות וקדמה, יוביל את השופט בהכרח בכיוון של הגנה על זכויות הפרט והשוויון - ערכים המשותפים לישראל ולמדינות דמוקרטיות ברחבי העולם - אך לעולם לא בכיוון דרישותיה הייחודיות של מדינה יהודית. כדי לרדת לסוף דעתו של ברק די לראות כי הוא מדבר על ציבור נאור שאינו "יהודי או לא-יהודי" - כלומר יהדותו אינה רלוונטית. אם יתבקש הנאור המשוער שלנו לבחור, במסגרת מקרה משפטי קשה, בין הערכים היהודיים של מדינת ישראל לערכיה הדמוקרטיים, הוא יבחר באלה האחרונים מבלי להניד עפעף. למעשה אין לו ברירה אחרת - בהיותו דמות מופשטת אין ביכולתו של נאורנו ביש המזל להתווכח עם מי שהגדיר אותו מראש כאדם אוניברסלי שאין לו אהדה מיוחדת ליהדות. הדבר נכון גם במקרה נתון שבו רוב הישראלים היו מעדיפים ערכים יהודיים, שכן הציבור הנאור באמת דוגל בערכים אוניברסליים גם כאשר "רוב רובו של הציבור" הרחב אינו מקבל אותם. וזהו הציבור שלאורו ילך השופט, אליבא דברק. וכך, בסופו של דבר, אמת המידה ה"אובייקטיבית" של הציבור הנאור דוחפת את השופט לכיוון יותר דמוקרטי ופחות יהודי - הכיוון שאליו רוצה ברק לדחוף אותו ממילא. דן אבנון, מרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, מצביע על כך שלמרות הטענה בדבר האובייקטיביות של תפישה זו, בפועל היא מבטאת "השקפת עולם ליברלית, המקובלת על חלק מהציבור היהודי במדינת ישראל. על רקע העובדה שהכנסת לא הכריעה מפורשות, כי לערכים ליברליים מעמד מועדף במשטר המדיני בישראל, מן ההכרח הוא כי הפרשנות של פיסקת המטרה לאור מבחן 'הציבור הנאור' תתקבל בקרב הציבור הרחב כביטוי להשקפת עולם סובייקטיבית, המקובלת על חלקים מהציבור היהודי בישראל".(73) למרות שיישום המטאפורה בידי ברק מציב את בית המשפט העליון באופן ברור בצדו האחד של דיון אידיאולוגי מתמשך בישראל, התפישה סובלת מאמביוולנטיות כרונית המונעת כל דיון רציני על השלכותיה. קשה לדעת אילו ערכים צריכים להיחשב "יסודיים" ואילו מהם "חולפים". השופט, מצד אחד, צריך לדחות דעות בנות-חלוף ולהתייחס אל "האמונות ארוכות הטווח של החברה", האמונות הבסיסיות והמהותיות, ולשקף את "האני-מאמין הבסיסי של האומה"; ומצד שני, "תפישות היסוד עשויות להשתנות במשך השנים", שהרי "תפישות היסוד של 'הציבור הנאור' אינן קבועות ועומדות" אלא נמצאות "בתנועה מתמדת", ואוי לו לשופט אשר ערכיו משקפים "את תפיסתו של הציבור הנאור של העבר".(74) התוצאה היא שכל ניסיון רציני לבקר את הרעיון נתקל בחומה של ערפל מושגי המסכל כל מאמץ להגדיר את המונח במדויק. בחיפושו אחר מקור משלים לחוק, אין ברק יוצא דופן: גם באנגליה וגם בצרפת מתאמצים השופטים כבר זמן רב להבהיר תפישות נורמטיביות מעורפלות כגון "טובת הציבור" או "הסדר הציבורי" ולהחילן כדי להתוות נתיב פעולה משפטי ראוי. ואצלנו, ברק מצייר את "הציבור הנאור" שלו כאילו הוא "מצפן המראה את הכיוון הנכון להחלטה משפטית".(75) אמנם תפישה זו תוכל לתרום לתורת המשפט הישראלית אם תוציא שופטים מנקודת מבטם שלהם אל הערכים היסודיים של החברה שבה הם חיים, אבל בפועל יש בסיס מוצק לתחושה, ששופט המחפש אחר ערכי "הציבור הנאור" קרוב לוודאי שימצא אותם אצל עצמו, ואז ישתמש במטאפורה כדי להצדיק את מסקנותיו הסובייקטיביות.(76) חוקי היסוד משנת 1992 סטו ממסורת העבר במידה שהרחיקה לכת הרבה מעבר להכרה בערכיה היהודיים והדמוקרטיים של ישראל. החוקים החדשים גם חקקו בסלע זכויות מסוימות, בכך שחייבו כל חקיקה עתידית לעמוד באמות מידה שנקבעו בהם. מבחינה זו הם שונים מחוקי היסוד הקודמים, אשר כוננו מוסדות חשובים והסדירו את עבודתם, אך לא נועדו להגביל כל חקיקה עתידית.(77) לפני חקיקת החוקים פעל אהרן ברק, בפסק דין אחר פסק דין, להרחבת תפקידו של בית המשפט באמצעות שחיקה של דוקטרינות, כגון דוקטרינות זכות העמידה והשפיטות, אשר הגבילו עד אז מגמות של אקטיביזם שיפוטי. ברק העלה מדי פעם הצעות שהיוו קפיצות ענק נוספות בתחום זכויותיו של בית המשפט, כמו באמרת האגב המפורסמת שלו בענין תנועת לאור, שבה רמז על יכולתו של בית המשפט לפסול חוקי כנסת גם בהעדר כל הרשאה חוקית לעשות כן.(78) למרות זאת, אפילו ברק שם רסן לעצמו ונמנע לעת עתה מלספח לעצמו סמכות כזו, ועל כן עדיין נמנע בית המשפט העליון מהפעלת הסמכות לבקר חוקים קיימים ולבטלם; כל בעל דין שפנה באותה תקופה לבית המשפט העליון בטענה כי חוקי המדינה מפרים נורמות עליונות יותר, גילה כי אין בכוחו של בית המשפט לעזור לו. כאשר הסמיכו חוקי היסוד משנת 1992 את בית המשפט לבקר חוקים קיימים - אם גם במשתמע בלבד,(79) וגם זאת עם פגמים מבניים רבים ועם אנומליות רבות - הכריז מיד הנשיא ברק על "מהפכה חוקתית", ויצא בעוז רוח, תוך שהוא מקפיד ליישר כל מהמורה ולכסות על הפגמים, כדי להאציל על בית המשפט העליון אותו כוח המסור בידי בתי המשפט המקבילים בארצות-הברית ובקנדה, למרות העובדה שבניגוד לאותן מדינות, לישראל אין חוקה. במניפסט משנת 1992 שכותרתו "המהפכה החוקתית" העלה ברק על נס את הנשק האולטימטיבי שמערכת המשפט הישראלית זכתה בו: "אם עד כה ניתן לשופטים 'נשק קונבנציונלי' לטיפול בחקיקה בדרך הפרשנות וליצירת משפט מקובל ישראלי, הרי עתה ניתן לשופטים 'נשק לא קונבנציונלי', המאפשר ביטולו של דבר חקיקה שאינו מקיים את דרישות חוקי היסוד".(80) שלוש שנים מאוחר יותר, בפסק דין מנחה משנת 1995 בעניין בנק המזרחי ובו דברי פרשנות העוסקים בחוקי היסוד האמורים, תרגמו ברק ועמיתיו את ההשלכות המהפכניות של הנאמר במאמר לשפת ההכרעה המשפטית.(81) הפיסקה הפותחת את חוות הדעת של ברק סיכמה את ההייררכיה הנורמטיבית החדשה: עם חקיקתם חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. חקיקה רגילה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אלא אם כן מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד. אי-קיום הדרישות החוקתיות הופך את החוק הרגיל לחוק לא חוקתי. זהו חוק שנפל בו פגם חוקתי. בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו.(82) לסיכום, בתי המשפט בישראל, בעידוד דברי הפרשנות של ברק, השיגו לעצמם סמכות עליונה לפסול חוקים שנחקקו בכנסת אם הללו אינם עומדים בחובת השמירה על זכויות האזרח הקבועות בחוקי היסוד.(83) בית המשפט העליון כבר החל להשתמש בסמכות זו. בפסק דין תקדימי מספטמבר 7991, ביטל בית המשפט בהרכב מיוחד של אחד-עשר שופטים סעיף בחוק שחקקה הכנסת, משום שלדעת השופטים סותר הסעיף את חוק יסוד חופש העיסוק. השופטים פסקו שהסעיף, שהוא חלק מהחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה, פוגע בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש להגשמת תכליתו של החוק.(84) אבל ביטול החוקים, ה"נשק" ה"לא קונבנציונלי" של השופטים, הוא רק הביטוי הבולט ביותר של המהפכה החוקתית הנמצאת עתה בעיצומה. חוקי היסוד משנת 1992 כבר מצוטטים ברבים מהמקרים המובאים בפני בג"ץ. מעמדם החוקתי הוא בדיוק הסיבה לכך שמייחסים להם משקל רב יותר מלחוקים אחרים, "רגילים", ולכך שבמקרים רבים הם מהווים בסיס לפסיקות הנוגעות לצעדי ממשלה או לפירושם של חוקים קיימים. אף על פי שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נכלל סעיף "שמירת דינים" מפורש המגן על חוקים שנחקקו לפני 2991, משתמש בית המשפט העליון במגוון פרשנויות כדי לעקוף מגבלה זו ומפעיל את חוק היסוד בכל זאת, לעתים על חשבון המשמעות הפשוטה של הטקסט וכוונותיהם המקוריות של המחוקקים. והתוצאה החשובה ביותר של ההתפתחויות האלה היא, ככל הנראה, שלנוכח סמכות הביקורת של בית המשפט העליון מושכים חברי כנסת את ידם יותר ויותר מהצעות חוק שבית המשפט ידחה, למיטב שיפוטם. "המהפכה החוקתית" של ברק העניקה לבתי המשפט כוח הרתעה מרחיק לכת שהשפעתו שונה אך במעט מהשפעתה של ביקורת שיפוטית. כדי להבין מה עלול לקרות בישראל בעקבות חציית רוביקון הביקורת השיפוטית, כדאי ללמוד מניסיונה של קנדה שעברה תמורה דומה מאז שגיבשה בשנת 1982 את מגילת הזכויות שלה.(85) הדוגמה הקנדית נוגעת לענייננו במיוחד כיוון שמגילת הזכויות שלה הייתה הדגם שלפיו נבנו כמה מהוראות המפתח המופיעות בחוקי היסוד החדשים.(86) עובדה זו, כשלעצמה, עוררה בישראל עניין עצום בפרשנויות קנדיות למגילה במישור המשפטי והאקדמי, וכמה שופטים ישראליים - וברק בראשם - מתייחסים בהחלטותיהם יותר ויותר למשפט החוקתי הקנדי.(87) לפני שאימצה קנדה את מגילת הזכויות אי אפשר היה לצאת נגד חוק בטענה שהוא מפר זכויות אדם. המגילה הסמיכה את מערכת המשפט לפסול חוקים הפוגעים בזכויות יסוד. כעת צריכים בתי המשפט לקבוע תחילה אם יש בחוק הפרה לכאורה של זכויות בסיסיות, ואז להחליט אם ניתן לקבל את הפגיעה כ"הגבלה סבירה", הגבלה ש"ניתן להוכיח כי היא מוצדקת" ב"חברה חופשית ודמוקרטית".(88) כתוצאה מכך נוצר מצב שבתי המשפט בקנדה בודקים בנרות כל מיני ראיות חברתיות-כלכליות ושוקלים את הטענות בעד ונגד בקשת רחבה של נושאים מדיניים, כדי לקבוע אם הגבלת הזכויות המוצעת בחוק מוצדקת. בתי המחוקקים הפדרליים והמחוזיים בקנדה חייבים כעת להתאים את עצמם לנורמות של החוקה כפי שמפרשת אותן המערכת המשפטית, ולא - יסתכנו בביטול חקיקתם.(89) דוגמה טיפוסית היא חוק קנדי פדרלי מן העת האחרונה בעניין הגבלת הפרסום של מוצרי טבק. לאחר ששקל את זכויות האזרח מול יעדי המדינה מצא בית המשפט העליון שהחוק מגביל ללא הצדקה את חופש הביטוי כפי שהוא מופיע במגילת הזכויות, ולכן הנו בטל ומבוטל.(90) משימה מסובכת זו של מציאת האיזון בין זכויות לתועלת חברתית שינתה את מהות פעולתם של בתי המשפט הקנדיים. השופט הראשי של בית המשפט העליון הקנדי, אנטוניו למר, דן בשינוי זה במאמר בכתב העת איזראל לואו רביו: בתי המשפט מקבלים כעת כמעשה שגרה כמות גדולה של מה שניתן לכנות ראיות הנוגעות לעובדות חברתיות... במיוחד כאשר השאלה היא האם חוקים מסוימים הם מוצדקים בחברה חופשית ודמוקרטית, הוויכוח בבתי המשפט דומה לעתים לשימוע בפני ועדה של בית הנבחרים, בכך שיש לשקול את היתרונות והחסרונות של החקיקה והאלטרנטיבות שלה לאור המידע הטוב ביותר הזמין באותו רגע לגבי צורכי החברה ולגבי אופייה של הבעיה העומדת לדיון.(91) מאחר שכך, בתי משפט העורכים ביקורת שיפוטית לחוקים עצמם נדמים עד מהרה לגופים המחוקקים של מדינתם, הן מבחינת סוג הנושאים שהם דנים בהם והן מבחינת הטיעונים שהם מעלים. תפקידו החדש של בית המשפט בקנדה מעלה כמה בעיות. ראשית, שופטים קנדיים חייבים באופן בלתי נמנע לבסס חלק ניכר מהחלטותיהם על חומרים שהכשרתם המשפטית לא הכינה אותם כלל לעסוק בהם. במקרים כמו ההגבלה על פרסום מוצרי טבק, נדרשים השופטים להסיק מסקנות בדבר הקשר שבין פרסום לצריכת טבק, הנזק הפיזי הנגרם מעישון, ועניינים נלווים השנויים תדיר במחלוקת מדעית. שנית, בתי המשפט נדרשים לשקול זה מול זה את היתרונות הגלומים בחוק מסוים לעומת הנזק שהוא גורם לערכים של קנדה כחברה חופשית ודמוקרטית. השופטים נאלצים להתמודד עם מבול של עדויות מומחים (שהן לעתים קרובות טכניות מאוד), כדי לשקול את עלויות המדיניות המוצעת, את יתרונותיה ואת החלופות לה - וזוהי במידה רבה חזרה על המאמצים הרבים שהשקיעו בנושא ועדות ותת-ועדות של הרשויות המבצעות והמחוקקות. למערכת המשפט בישראל, שידיה כבר מלאות עבודה ממילא, ולמשלם המסים הישראלי, יתוסף עול אדיר, שייתכן כי לא ניתן יהיה לעמוד בו. אך זהו בדיוק המצב שאהרן ברק מייחל לו כשהוא חוזה את החלת הביקורת השיפוטית על מערכת המשפט בישראל. בפסק הדין בעניין בנק המזרחי ציטט ברק את הקטע הנזכר מתוך מאמרו של למר, והוסיף: "כשם שבתי המשפט ועורכי הדין בקנדה יכולים למשימה זו, נוכל לה בוודאי גם אנו".(92) יכולים, וללא ספק גם משתוקקים. ברגע שביקורת שיפוטית על חקיקה תהפוך לשגרה, לא קשה לשער איזה סוג של נושאים יועלו בפני בית המשפט של ברק, או כיצד הוא יתמודד איתם. כמו בקנדה גם בישראל, כל חוק שיימצא פוגע באחת מזכויות האזרח היסודיות שצוינו יצטרך לעבור את מבחן ההצדקה כדי לשרוד. הוא יצטרך להיחקק "לתכלית ראויה", להיות "הולם את ערכיה של מדינת ישראל", ולפגוע בזכויות "במידה שאינה עולה על הנדרש".(93) כל מרכיב במבחן זה מספק כר נרחב לפרשנות משפטית. בעוד השופטים הקנדיים מחויבים להתמודד עם המשימה הפשוטה יחסית של הגדרת "חברה חופשית ודמוקרטית", יעמדו השופט ברק ועמיתיו בבית המשפט העליון מול משימה מורכבת הרבה יותר: יישוב החלטותיהם עם ערכיה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית".(94) ואז, אף יותר מהיום, תידרש המערכת המשפטית של ישראל לקבל החלטות שנויות במחלוקת מבחינה פוליטית, אשר יגדירו, לא פחות ולא יותר, את אופיין של המדינה והחברה. על רקע גישתו הפרשנית המיוחדת של ברק והשקפת עולמו המשפטית, קרוב לוודאי שההחלטות שיעלו בבית המשפט שלו יעקרו את הצד היהודי של המשוואה וייצרו תחושת ניכור גוברת והולכת באותן שכבות "לא-נאורות" באוכלוסייה שערכים אלה יקרים להן עד מאוד. תפישת העולם של ברק כבר החלה לתת את אותותיה. הדוקטרינה שלפיה "מלוא כל הארץ משפט" תורגמה לשמירה קנאית של בית המשפט על "שלטון החוק", ולכרסום בדוקטרינות זכות העמידה והשפיטות. כתוצאה מכך תפחה רשימת התיקים הממתינים לטיפולו של בית המשפט העליון, לאחר שמלאה בסוגיות הציבוריות החשובות ביותר העומדות כיום על הפרק. מרכיבים אחרים בהשקפת עולמו המשפטית של ברק, כמו חוסר האיזון החמור בין ההיבטים היהודיים להיבטים הדמוקרטיים של המדינה, טרם באו לידי ביטוי במלוא עצמתם. אמנם ברק, בכתביו המאוחרים יותר, חולק כבוד למילה "יהודית" המופיעה בסעיף המטרה של חוקי היסוד, אך הקורפוס העצום של הכרעותיו ומאמריו מבהיר שרעיונות דמוקרטיים שולטים במחשבתו. אפילו גישתו המתוקנת לערכים יהודיים מאבדת את משמעותה בגלל קביעתו שקונפליקטים שאינם ניתנים ליישוב בין ערכים יהודיים לערכים דמוקרטיים חייבים להיפתר על פי ערכיו של "הציבור הנאור". המונח הזה מפנה אותנו אל "מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני",(95) ולא סתם כל "ישראלי מודרני" אלא ישראלים החברים באותו חלק מן הציבור "שערכיו הנם אוניברסליים", שהוא חלק "ממשפחת האומות הנאורות". ברק אינו מותיר למעשה מקום לספק בדבר הזהות שבין "הציבור הנאור" לבין אמונות דמוקרטיות ליברליות. לפיכך, אפשר לסכם את עמדתו של אהרן ברק לגבי איזון הערכים באופן הבא: כאשר שופט ניצב בפני ניגוד ערכים, עליו לנסות למצוא סינתזה בין המערכת הדמוקרטית למערכת היהודית (רצוי באמצעות הפשטה של המערכת היהודית), ואם הדבר נכשל, הערכים הדמוקרטיים הם הקובעים. מן ההנחיה הזאת מתחייב, כמובן, שככל שירבו פסקי הדין בהשראתו של ברק, כן ייחלש צביונה היהודי של ישראל, וכן יקשה להבדילה מדמוקרטיות מערביות כמו קנדה וארצות-הברית. אל השילוב שברק יוצר - אקטיביזם שיפוטי עם גישה יצירתית ומופשטת לערכים יהודיים - יצטרף בסופו של דבר מרכיב נוסף: בחינה סדירה של חוקי הכנסת. סמכות זו, שהיא לב לבה של המהפכה החוקתית, היא חלק בלתי נפרד מתפיסתו המשפטית של ברק, גם אם איננה עדיין חלק מפעולותיו השגרתיות של בית המשפט העליון. קרוב לוודאי שאין זו אלא שאלה של זמן: בית המשפט של ברק יתאים עצמו במוקדם או במאוחר לכתביו של ברק - אולי מוקדם יותר מן הצפוי. אלה המטילים בכך ספק כדאי שיזכרו כי רק בשנת 1977 החליט ברק שכללי זכות העמידה חייבים להשתנות, וכבר באמצע שנות השמונים, בטרם חלף עשור, הוצא הדבר לפועל בסדרת פסיקות בג"ץ; ואז היה ברק רק שופט מן השורה בבית המשפט העליון. ישראל התגאתה תמיד ברשות השופטת שלה, החפה מכל הטיה פוליטית ומן הסיבוכים שהטיה כזאת גורמת.(96) בשל ההתפתחויות האחרונות התערער מקור הגאווה הזה ונוצר רושם שאין מנוס מאבדנו הגמור. אהרן ברק, השמח בחוקי היסוד החדשים, מנופף בנשק הלא קונבנציונלי - הביקורת השיפוטית - ואינו מושך ידו גם ממאגר הנשק הקונבנציונלי הכבד של פרשנות מרחיבה לכללי זכות העמידה והשפיטות. כל אלה מאיימים על הציבור הישראלי בריכוז הכוח השלטוני בידי קומץ אנשים שתפישת עולמם אחת. כפי שכתב הנשיא ברק עצמו, ישנו תחום שבו "הבחירה בין האופציות החוקיות היא סובייקטיבית לשופט עצמו" וגם "השקפתו על החברה, המשפט, השיפוט והחיים היא המכוונת את דרכו".(97) אם אכן עתיד תחום ההכרעה הסובייקטיבית של השופטים להתרחב במהירות, כתוצאה בלתי נמנעת מגישתו של ברק, ועמו תתפשט הפוליטיזציה של בתי המשפט, אפשר שהמצב בהחלט מעורר דאגה. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/hillel3.htm 1.כאשר ברק ממעיט מחשיבותה וממשמעותה של היהדות כמקור לערכיה של המדינה, הריהו מתנגד לכוונתו של המחוקק ומכשיל אותה. 2.בו זמנית הוא מרחיק לכת הרבה מעבר לזה: הוא מגדיר מחדש את ערכיה של מדינת ישראל, לא רק להלכה אלא גם למעשה; שכן אם בית המשפט חורץ דין בלא להתחשב כמעט בערכים יהודיים פרטיקולריסטיים, חשיבותם של עקרונות אלה פוחתת והולכת בתחומים רבים והולכים של החיים בישראל. בית משפט ישראלי הפוסק רק על פי מכלול רעיונות הזהה לזה של מקביליו האמריקניים, הקנדיים או הגרמניים, אינו יכול לשמר את החוקים היהודיים ואת המסגרת היהודית שעוצבו על ידי האבות-המייסדים הציוניים של ישראל. ולנוכח מרכזיותו של בית המשפט העליון בחיי מדינת ישראל היום, סביר מאוד שרשויות שלטון אחרות וגם פלח גדל והולך מן האוכלוסייה יאמצו את התפישה שלפיה אין להניח לאופייה היהודי של ישראל להשפיע על מקבלי ההחלטות. 3."כאשר הניסיון נכשל, וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם ניתנים ליישוב עם ערכיה כמדינה דמוקרטית, אין מנוס מהכרעה. הכרעה זו צריכה להיעשות, לדעתי, על-פי תפיסותיו של הציבור הנאור בישראל. זהו מבחן אובייקטיבי, המפנה את השופט אל מכלול הערכים המעצבים את דמותו של הישראלי המודרני". 4.כדי לרדת לסוף דעתו של ברק די לראות כי הוא מדבר על ציבור נאור שאינו "יהודי או לא-יהודי" - כלומר יהדותו אינה רלוונטית. 5.חוקי היסוד משנת 1992 סטו ממסורת העבר במידה שהרחיקה לכת הרבה מעבר...ונועדו להגביל כל חקיקה עתידית. 6.ברק העלה מדי פעם הצעות שהיוו קפיצות ענק נוספות בתחום זכויותיו של בית המשפט...רמז על יכולתו של בית המשפט לפסול חוקי כנסת גם בהעדר כל הרשאה חוקית לעשות כן. 7.כאשר הסמיכו חוקי היסוד משנת 1992 את בית המשפט לבקר חוקים קיימים - אם גם במשתמע בלבד,(79) וגם זאת עם פגמים מבניים רבים ועם אנומליות רבות - הכריז מיד הנשיא ברק על "מהפכה חוקתית", ויצא בעוז רוח, תוך שהוא מקפיד ליישר כל מהמורה ולכסות על הפגמים, כדי להאציל על בית המשפט העליון אותו כוח המסור בידי בתי המשפט המקבילים בארצות-הברית ובקנדה, למרות העובדה שבניגוד לאותן מדינות, לישראל אין חוקה. במניפסט משנת 1992 שכותרתו "המהפכה החוקתית" העלה ברק על נס את הנשק האולטימטיבי שמערכת המשפט הישראלית זכתה בו: "אם עד כה ניתן לשופטים 'נשק קונבנציונלי' לטיפול בחקיקה בדרך הפרשנות וליצירת משפט מקובל ישראלי, הרי עתה ניתן לשופטים 'נשק לא קונבנציונלי', המאפשר ביטולו של דבר חקיקה שאינו מקיים את דרישות חוקי היסוד".(80) שלוש שנים מאוחר יותר, בפסק דין מנחה משנת 1995 בעניין בנק המזרחי ובו דברי פרשנות העוסקים בחוקי היסוד האמורים, תרגמו ברק ועמיתיו את ההשלכות המהפכניות של הנאמר במאמר לשפת ההכרעה המשפטית.(81) הפיסקה הפותחת את חוות הדעת של ברק סיכמה את ההייררכיה הנורמטיבית החדשה: עם חקיקתם חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. הן הפכו לזכויות חוקתיות. ניתן להן מעמד חוקתי על-חוקי. חוק "רגיל" של הכנסת אינו יכול לשנותן. חקיקה רגילה אינה יכולה לפגוע בזכות אדם מוגנת אלא אם כן מתקיימות הדרישות הקבועות בחוקי היסוד. אי-קיום הדרישות החוקתיות הופך את החוק הרגיל לחוק לא חוקתי. זהו חוק שנפל בו פגם חוקתי. בית המשפט עשוי להכריז על בטלותו.(82) לסיכום, בתי המשפט בישראל, בעידוד דברי הפרשנות של ברק, השיגו לעצמם סמכות עליונה לפסול חוקים שנחקקו בכנסת אם הללו אינם עומדים בחובת השמירה על זכויות האזרח הקבועות בחוקי היסוד.(83) בית המשפט העליון כבר החל להשתמש בסמכות זו. בפסק דין תקדימי מספטמבר 7991, ביטל בית המשפט בהרכב מיוחד של אחד-עשר שופטים סעיף בחוק שחקקה הכנסת, משום שלדעת השופטים סותר הסעיף את חוק יסוד חופש העיסוק. השופטים פסקו שהסעיף, שהוא חלק מהחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה, פוגע בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש להגשמת תכליתו של החוק.(84) אבל ביטול החוקים, ה"נשק" ה"לא קונבנציונלי" של השופטים, הוא רק הביטוי הבולט ביותר של המהפכה החוקתית הנמצאת עתה בעיצומה. חוקי היסוד משנת 1992 כבר מצוטטים ברבים מהמקרים המובאים בפני בג"ץ. מעמדם החוקתי הוא בדיוק הסיבה לכך שמייחסים להם משקל רב יותר מלחוקים אחרים, "רגילים", ולכך שבמקרים רבים הם מהווים בסיס לפסיקות הנוגעות לצעדי ממשלה או לפירושם של חוקים קיימים. אף על פי שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נכלל סעיף "שמירת דינים" מפורש המגן על חוקים שנחקקו לפני 2991, משתמש בית המשפט העליון במגוון פרשנויות כדי לעקוף מגבלה זו ומפעיל את חוק היסוד בכל זאת, לעתים על חשבון המשמעות הפשוטה של הטקסט וכוונותיהם המקוריות של המחוקקים. והתוצאה החשובה ביותר של ההתפתחויות האלה היא, ככל הנראה, שלנוכח סמכות הביקורת של בית המשפט העליון מושכים חברי כנסת את ידם יותר ויותר מהצעות חוק שבית המשפט ידחה, למיטב שיפוטם. "המהפכה החוקתית" של ברק העניקה לבתי המשפט כוח הרתעה מרחיק לכת שהשפעתו שונה אך במעט מהשפעתה של ביקורת שיפוטית. 8.ברגע שביקורת שיפוטית על חקיקה תהפוך לשגרה, לא קשה לשער איזה סוג של נושאים יועלו בפני בית המשפט של ברק, או כיצד הוא יתמודד איתם. כמו בקנדה גם בישראל, כל חוק שיימצא פוגע באחת מזכויות האזרח היסודיות שצוינו יצטרך לעבור את מבחן ההצדקה כדי לשרוד. הוא יצטרך להיחקק "לתכלית ראויה", להיות "הולם את ערכיה של מדינת ישראל", ולפגוע בזכויות "במידה שאינה עולה על הנדרש".(93) כל מרכיב במבחן זה מספק כר נרחב לפרשנות משפטית. בעוד השופטים הקנדיים מחויבים להתמודד עם המשימה הפשוטה יחסית של הגדרת "חברה חופשית ודמוקרטית", יעמדו השופט ברק ועמיתיו בבית המשפט העליון מול משימה מורכבת הרבה יותר: יישוב החלטותיהם עם ערכיה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית".(94) ואז, אף יותר מהיום, תידרש המערכת המשפטית של ישראל לקבל החלטות שנויות במחלוקת מבחינה פוליטית, אשר יגדירו, לא פחות ולא יותר, את אופיין של המדינה והחברה. על רקע גישתו הפרשנית המיוחדת של ברק והשקפת עולמו המשפטית, קרוב לוודאי שההחלטות שיעלו בבית המשפט שלו יעקרו את הצד היהודי של המשוואה וייצרו תחושת ניכור גוברת והולכת באותן שכבות "לא-נאורות" באוכלוסייה שערכים אלה יקרים להן עד מאוד. תפישת העולם של ברק כבר החלה לתת את אותותיה. הדוקטרינה שלפיה "מלוא כל הארץ משפט" תורגמה לשמירה קנאית של בית המשפט על "שלטון החוק", ולכרסום בדוקטרינות זכות העמידה והשפיטות. כתוצאה מכך תפחה רשימת התיקים הממתינים לטיפולו של בית המשפט העליון, לאחר שמלאה בסוגיות הציבוריות החשובות ביותר העומדות כיום על הפרק. 9.ישראל התגאתה תמיד ברשות השופטת שלה, החפה מכל הטיה פוליטית ומן הסיבוכים שהטיה כזאת גורמת.(96) בשל ההתפתחויות האחרונות התערער מקור הגאווה הזה ונוצר רושם שאין מנוס מאבדנו הגמור. 10.אהרן ברק, השמח בחוקי היסוד החדשים, מנופף בנשק הלא קונבנציונלי - הביקורת השיפוטית - ואינו מושך ידו גם ממאגר הנשק הקונבנציונלי הכבד של פרשנות מרחיבה לכללי זכות העמידה והשפיטות. כל אלה מאיימים על הציבור הישראלי בריכוז הכוח השלטוני בידי קומץ אנשים שתפישת עולמם אחת. 11.כפי שכתב הנשיא ברק עצמו, ישנו תחום שבו "הבחירה בין האופציות החוקיות היא סובייקטיבית לשופט עצמו" וגם "השקפתו על החברה, המשפט, השיפוט והחיים היא המכוונת את דרכו".(97) אם אכן עתיד תחום ההכרעה הסובייקטיבית של השופטים להתרחב במהירות, כתוצאה בלתי נמנעת מגישתו של ברק, ועמו תתפשט הפוליטיזציה של בתי המשפט, אפשר שהמצב בהחלט מעורר דאגה.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון ז' בכסלו תשע''א
12:56 14.11.10 |
|
57. בג''צ נטל מהעם את מושכות השלטון ללא ביסוס חוקי
בתגובה להודעה מספר 56
| |
רדיפת הקניבליםבמקום להשיג צדק, עסוקים הציידים הרעבים מהפרקליטות בחיפוש אחרי דמו של הנגבי. ככה ייעשה לאיש שהפרקליטות חפצה בקלונו. יש סוגים שונים של קניבליות. הפרקליטות, או אנשים בתוכה, מתעקשים להציג לנו את אחד מהם.
צחי הנגבי הוא עבריין. הוא שיקר והורשע כדין. הופעה מטופשת בפני ועדת הבחירות עלתה לו בהליכים שנמשכו שמונה שנים, בהוצאות של מאות אלפי דולרים, בהשעיה מהכנסת ובקלון שהוטבע על מצחו, משום שהוא איש ציבור. ספק אם נגד אדם מן השורה היה מוגש כתב אישום בגין עבירת שקר. אבל הנגבי הוא איש ציבור. זה לא שאנשי הציבור שלנו מושחתים יותר. זו אגדה שרבים בתוכנו אוהבים להפיץ. הם פשוט מצויים הרבה יותר תחת ביקורת, ועד גבול מסוים - הם צריכים להיות תחת ביקורת. העניין הסתיים. העונש כבד. מאוד כבד. עצום. אבל הפרקליטות החליטה שהיא רוצה הרבה יותר. תיאבון חסר גבולות. ככה ייעשה לאיש שהפרקליטות חפצה בקלונו. אם ציד אדם הוא שלטון החוק - אז לעזאזל עם שלטון החוק. אם רבים וטובים מביטים עכשיו על הפרקליטות כעל סוג חדש של אינקוויזיציה - הפרקליטות רכשה את הזעם בצדק. זה מגיע לה. רדו ממנו. עזבו אותו. הוא כבר שבור ורמוס. כל ההופעות שלו בתקשורת, מאז החל המשפט, היו מרוסנות, מאופקות, מכובדות. הוא שמר על כבודכם. הוא אף פעם לא דיבר על רדיפה. אבל מתברר שהוא טעה. אתם רוצים דם. הכוח משחית. והרבה כוח משחית מאוד. וככל שאתם משתמשים בכוח הזה ללא שום ריסון - אתם הופכים למושחתים יותר. נכון, הכל לפי הספר. לפי החוק. פרק ו' סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי. אבל אוי לכם, ואוי לכולנו, אם זהו שלטון החוק שלכם. נעזוב לרגע את האנושיות שאיבדתם. נעבור לתחום המשפט. אילו הייתה נקבעת הלכה שמתירה רסן ומאפשרת שחיתות רבתי, ניחא. אלא שלא היא. הרי בית המשפט לא קבע הלכה שונה מזו שביקשתם. וגם אילו זה היה קורה, וגם אם זו הפרשנות המוזרה שלכם, בית משפט שלום לא יוצר תקדימים. אם חשוב לכם כל כך ליצור תקדים ולכפות עברות חדשות, על אף שאינן מנויות בספר החוקים - חכו קצת. יש מינויים שאולי מגיעים לרמת שחיתות, אולי אפילו פלילית. עוד יהיו לכם הזדמנויות. הפוליטיקאים לא בורחים לשום מקום. אבל לא, אתם רוצים דם. משפטן או צייד? ובכלל, לא צדק יש כאן, אלא צביעות. אתם אחוזי אמוק בעניין שבו גם המערכת שבה אתם יושבים היא לא בדיוק נקייה. וכי הבן של הפרקליטה הבכירה לא עשה התמחות בבית המשפט העליון. וכי הבן של השופט לא התמחה אצל הפרקליטה או השופט שיושב בחדר לידו. וכי הבת של הפרקליטה לא התקבלה לפרקליטות בעיקר בגלל שהיא הבת של. והרשימות ארוכות. הן כבר פורסמו. גם המינויים לבית המשפט העליון הם לפעמים עניין של קשרים, של אג'נדות ושל חצרות מקורבים. מינויים פוליטיים לכל דבר ועניין. הכל ידוע. ובכלל, הרי מלכתחילה, כל סוגיית המינויים הפוליטיים היא עניין שראוי לדיון ציבורי הרבה יותר נוקב, שבקושי מתקיים. הרי מדובר בעניין שבו אתם רוצים לכפות הלכה יש מאין. הרי מדובר בנורמה שמקובלת בהרבה מאוד מהמדינות המתוקנות - וזה לא הופך אותן למושחתות. ולמרות זאת אתם מתעקשים. לא צדק אתם מחפשים, אלא הצגת תכלית של כוחניות ברוטלית. אתם לא משרתים את שלטון החוק. אתם רומסים אותו. הנגבי שילם את המחיר. הוא על הקרשים. אין שום צורך להמשיך ברדיפה הכל כך מיותרת הזאת. אלא אם כן יש ביניכם מי שמתעקשים, ממש מתעקשים, להוכיח שאתם לא רק ציידים, אלא גם קניבלים. והשאלה הגדולה היא, היכן היועץ המשפטי. ההכרעה הסופית בידיו. במהרה יתברר אם הוא משפטן מזן בני האדם, או שמא מזן הקניבלים. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/177/773.html?hp=1&loc=32&tmp=4397#talkback תגוביות: 1.קיראו מהו נזקו של האקטיביזם השיפוטי הנוהג בישראל: ברגע שבית המשפט הופך לבורר העליון בכל ההחלטות הנוגעות למדיניות , קיימת, עם זאת, בעיה מטרידה יותר: ברגע שבית המשפט הופך לבורר העליון בכל ההחלטות הנוגעות למדיניות, גדולות כקטנות, ניטל מהאזרחים, למעשה, כל אמצעי יעיל להשפיע על החלטות אלה. כאשר אנשים אינם מסכימים עם מה שנחשב סביר בעיני הממשלה - אם הם אינם רואים בעין יפה סגירה של רחובות מסוימים בשבת, למשל, או אם לא מוצא חן בעיניהם הרעיון ששרים שתלוי נגדם כתב אישום ימשיכו להחזיק במשרותיהם - יש בידיהם דרכים לפעול בנידון. לזאת נועדו כל הכלים של הפעילות הפוליטית: שתדלנות, הפגנות ומעל לכל - הקלפי. לעומת זאת, לאנשים שדעתם אינה נוחה מהכרעות בג"ץ אין כתובת דומה. דווקא משום ששופטים אינם נבחרים ואינם מייצגים, וכן אינם ניתנים לסילוק על ידי ציבור ממורמר, אין שום הצדקה לכך שבית המשפט ישפוט בעצמו, במקום העם, בשאלת סבירותן של פעולות ממשלה. ביקורתו של עורך הדין חוטר-ישי : "אתה מתחיל לבדוק את הסבירות ואת המידתיות, ואתה בעצם אומר 'אני המנהל', כי אתה שם את שיקול דעתך במקום שיקול דעתו " - הייתה בבחינת ניסוח מתון של הבעיה. במקרים כאלה בית המשפט לא רק מחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשלו, אלא שולל מהציבור את זכותו לשפוט את צעדי הממשלה בעצמו. ובמצב כזה, קשה שלא להסכים עם דבריו של כותב מאמר המערכת ביתד נאמן, ש"תם שלטון העם". ...ההסתייגויות מאקטיביזם שיפוטי אינן קשורות כלל למידת האהדה לתוצאה של החלטות בית המשפט; הן קשורות לתהליך שהביא לאותן החלטות. כך, למשל, החלטת בית המשפט בשנת 1994 להכריח את חברת אל-על להעניק לעובדים החיים עם בני זוג הומוסקסואלים את אותן ההטבות שהיא נותנת לעובדים לא נשואים החיים במשותף עם בני זוג מהמין השני עוררה סערת מחאה מצד הקהילה הדתית. אולם מדובר בהחלטה שהייתה מעוגנת לחלוטין בחוק האוסר על אפליה על רקע העדפה מינית. הייתה זו הכרעה משפטית נכונה, והמפלט היחיד למתנגדיה היה להפעיל לחץ שדולתי על חברי כנסת למען שינוי החוק. ברם, לא כך הדבר כאשר בית המשפט העליון מבסס את הכרעותיו על אמות מידה של "סבירות", או על זכויות שהוא עצמו יוצר. לא זו בלבד שפסיקות מסוג זה מסבכות את הרשות השופטת בהחלטות השייכות בצדק לזרועות אחרות של השלטון, אלא הן מונעות בפועל מן הציבור הרחב את היכולת להשפיע בנושא. הבעיה עם בית משפט אקטיביסטי היא חוסר התאימות בינו לבין זכותו של העם להתוות את גורלו. כל אימת שהרשות השופטת מגינה על מגוון ערכים שלא קיבלו גושפנקה מפורשת מהרשות המחוקקת וכופה את תפישת ה"סבירות" שלה על תפקודם של נבחרי הציבור,היא נוטלת מהעם את מושכות השלטון. על אף שכל הדמוקרטיות שמות רסן מסוים לסמכויותיו של רוב הפכפך בדמות חקיקה חוקתית, תופעת הלוואי הבלתי נעימה של בית משפט אקטיביסטי טמונה בכך שביכולתו לגרום למיעוט באוכלוסייה - ואף לרוב האוכלוסייה, במקרים מסוימים - לחוש שאין לו כל דרך להשפיע על המדיניות. אזרחים המשתמשים בכל האמצעים הפוליטיים - בחירות, שדלנות, הפגנות וכולי -כדי לשכנע ממשלה לפעול בדרך זו או אחרת, יחושו באופן בלתי נמנע תסכול כאשר יגלו שפירות מאמציהם הושמו לאל על ידי רשות שופטת בלתי נבחרת, על סמך עקרונות שאינם מבוססים בחוק. מאחר שגוף לא-נבחר אינו יכול לייצג את ערכיו של עם כפי שנבחרי ציבור יכולים, כל כפייה של ערכים הנקבעים על ידי בית המשפט על צעדים ממשלתיים פוגעת מן הסתם באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה - במיוחד בתרבות כה מגוונת ודינמית כמו זו שבישראל. בטווח הארוך, האקטיביזם השיפוטי הורס את אמון הציבור בדמוקרטיה עד היסוד. למרות מיטב מאמציהם של מעצבי דעת הקהל בישראל, לא ניתן יהיה להשתיק את הוויכוח על האקטיביזם השיפוטי עוד זמן רב. כל עוד ידבק בית המשפט בגישתו האקטיביסטית, כפי שבוודאי יעשה במהלך כהונתו של אהרן ברק כנשיא, הוא ימשיך לפגוע בנקודות רגישות אצל חלק ניכר מהציבור הישראלי, וקריאות תיגר כמו זו של חוטר-ישי יישמעו ברמה שוב ושוב. הבחירה הניצבת בפני הנהגתה הפוליטית והמשפטית של מדינת ישראל היא, אפוא, אם לעודד את הדיון, כיאה לדמוקרטיה, או לאפשר לתפיסה נוקשה של תכליתו של בית המשפט, בשילוב עם זלזול בחופש ביטוי אמיתי, להמשיך לחבל במאמצים לפתוח בדיון כזה. אם תלך ישראל בדרך השנייה, היא תמצא את שלטון העם מעורער על ידי רשות שופטת בעלת נטייה לכפות את תפישת העולם שלה על אוכלוסייה שאינה רוצה בה. רע בהרבה יהיה הניכור הגובר בקרב אותם מגזרים בחברה הישראלית - חתך רחב באוכלוסייה שאינו מוגבל לקוראי יתד נאמן - שימצאו עצמם מתנגדים לשיקול הדעת של בית המשפט אך נתקלים בהשתלחות מוסרית ומשפטית שוצפת כל אימת שהם מביעים את דעתם. מדינת ישראל הגיעה לשלב שבו אינה יכולה עוד להרשות לעצמה להשתיק את הוויכוח בשאלת האקטיביזם השיפוטי. ...סוף-סוף נפתח הדיון בנושא, ואנו מצויים כעת על פרשת דרכים, שבה חובה עלינו להחליט אם הערכים העומדים בבסיס חוקי המדינה ימשיכו להיקבע על ידי קבוצה קטנה של שופטים לא-נבחרים, או שמא שאלות חיוניות מעין אלה יוחזרו לליבון בפורום הציבורי. מעטות הן ההחלטות שתהיה להן השפעה גורלית יותר על דמותה של המדינה במהלך העשורים הבאים. http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm 2.הנשיא אברהם לינקולן הוקיע את האקטיביזם של בית המשפט בנאום ההשבעה הראשון שלו, בשנת 1861: "האזרח הישר חייב להודות שאם מדיניות הממשל בשאלות חיוניות המשפיעות על כל העם תיקבע באופן בלתי הפיך על ידי הכרעות של בית המשפט העליון המתקבלות במסגרת התדיינות רגילה בין צדדים בתביעות אישיות, יחדל העם להיות שליט על עצמו, שכן הוא יוותר בפועל על השלטון לטובת השופטים המכובדים". http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm 3.לינקולן הוקיע את האקטיביזם המשפטי: העם יחדל להיות שליט! http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tchelet/gordon2.htm 4.להעמיד את ח''כ זואבי לדין על שקר.צחי הנגבי נמצא אשם בכך ששיקר למערכת המשפט ועל כך נענש בקלון,ובשל כך נזרק מהכנסת .לעומתו חברת הכנסת חנין זואבי שיקרה בפני כל העולם ,כשאמרה אחרי המשט על המרמרה שהאזרחים הטורקים שהיו על המרמרה לא תקפו את חיילי צה''ל בכל הבא ליד,למרות שראתה את שהתרחש,ויש עדויות מצולמות לכך.ולמרות כל שקריה שניראו ונשמעו ע''י עם ועולם איש אינו מעמידה לדין על כך. מדוע??? 5.לא פשוט לתקוף את החבורה מהפרקליטות,ואכן רבים חוששים מנקמתם,ובעיקר מכוחם הבלתי מבוקר.בן דרור ימיני אדם ישר ,ובעיקר עיתונאי בעל עקרונות. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ח' בכסלו תשע''א
00:01 15.11.10 |
|
58. פרידמן היה ברכה למערכת המשפט שהרס אהרון ברק
בתגובה להודעה מספר 57
| |
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/720/228.html תגוביות: 1.פרידמן: ברכה למערכת המשפט.אני תקווה שהשר פרידמן ימשיך בתפקידו גם בממשלה הבאה.הרפורמות שלו חשובות מאוד במיוחד בניהול יעיל ובשיפור השרות לציבור הפונה לבית המשפט.טוב יעשה בית המשפט אם יתמקד פחות בנושאים פוליטיים כגון מיקום גדר ביטחון מיגון ישובים וכו'... 2.הרסת את מערכת המשפט,לכן שב בשקט,תיהנה מהפנסיה השמנה והלא צודקת שהינך מקבל, והנח לפרופ' פרידמן לתקן את הנזק האדיר שגרמת הן למערכות השלטון והן למערכות המשפט בארץ בימי היותך שופט ונשיא בית המשפח העליון. 3.כשברק ואשתו, או חשין ובן אחיו משרתים באותה מערכת, זה לא עולם שלישי.חלאות. 4.ברק: טול קורה מבין עיניך.אתה האיש אשר הכניס רגל גסה במערכות השלטון תחת הכותרת: ''הכל שפיט''.אל תתפלא שאתה מקבל מלחמה שערה. אכן הגב' בייניש מסכנה שהיא צריכה לספוג את פרי הביאושים שהשארת לה.לא שהיא שונה בהרבה, אבל היא זו שצריכה לעמוד בתווך כנגד מעשים שנעשו על ידך. שלא לדבר על דחיית מינוי שופטים תחת הנימוק המדהים: ''יש לה אג'נדה אחרת''.מציע לך לראות את המציאות ולהבין שחוסר האמון בבימ''ש תחילתו בתקופתך, נמשך כעת ויימשך עד אשר יקום המתקן שישמור על כבוד ביהמ''ש ב-ד' אמותיו. 5.על איזה שלטון חוק מדבר אהרון ברק?בזמנו ביהמ''ש הפך לא רק לאימפריאליזם שיפוטי, אלא היה גורם שרירות והתדרדרות חברתי,כמו גם שוק פרנסה של עורכי הדין הנבחרים. 6.ברק,די להסתה נגד שר בממשלה! 7.מישהו יכול לספר לי מי זה יחזקאל בייניש? כן אני אספר לך מי זה יחזקאל בייניש. זה בעלה של דורית בייניש נשיאת בית המשפט העליון שנחשד בגניבת כספים מהתזמורת המתוזמרת הביינישית ביחד עם עוד שותף. אבל אשתו דורית בייניש, ביחד עם המזוז, דאגו שלא יוגש נגדו כתב אישום,למה ??? כי הוא הבעל של ,,,הוא מורם מהעם.ואילו אני,האזרח הקטן, על לא עוול בכפי מוגש נגדי כתב אישום מפוברק וחמור ביותר ,בזמן שאני חף מפשע לחלוטין.וכשאני מגיש בקשת פסלות נגד שופטת מסויימת, שהעלות היא 10.000ש"ח ,הגב' בייניש מנפנפת אותי, ולא סופרת אותי ממטר.אז הבנת מר ברוך מי הם הביינישים האלו? השתלטו הן על העליון והן על המדינה,ואנחנו שתרמנו ושירתנו ושילמנו, האמנו במערכת בית המשפט כפי שבייניש אמרה:" אני אחזיר לעם את האמון", ומה קיבלנו ? יחזקאל בייניש! מר פרידמן צודק! לא הכל שפיט,וברבות הימים הוא יהיה ראש הממשלה שלי. 8.אהרון ברק: הצלחת לאחד את העם הזה! כולם נגדך...שמאל וימין, דתי וחילוני,תיעלם לנו מהעיניים! 9.בג''ץ OUT סנהדרין IN .רוצים מערכת משפט בעלת צביון יהודי. 10.ברק, הפכת את בית המשפט לסניף של מר"צ. העם לא מאמין לכם! 11.יחד עם התמוטטות האג'נדה השמאלנית מתמוטטת העריצות השיפוטית השמאלנית . 12.האמת שבארה''ב הנשיא והקונגרס בוחרים ומאשרים את שופטי העליון. 13.פרידמן הסיר רק את הלוט והראה שהכל לא מתנהל בסדר באליטה המשפטית.האליטה המשפטית מוחה על שלוקחים ממנה את המלוכה והבלעדיות בניהול המדינה.זו קבוצה מגובשת שאינה נבחרת כלל,ששלטה ושולטת ללא עוררין וללא פיקוח. הם פרצו לדלת פתוחה ועשו בה כבתוך שלהם. על פיהם ישק דבר!!!! ובמבצרם אין יוצא ואין בא, רק למי שחפץ ליבם. פרידמן עושה מה שההיגיון הבריא אומר שהיה צריך להיעשות מקדמת דנא. די למונרכיה !!! 14.סוגרים את השיבר של מר''ץ.די לשיטפון. 15.ברק פרש כפי שפוטין פרש מנשיאות רוסיה.ברק ופוטין ה''פורשים'' ממשיכים לשלוט,זה ברוסיה וזה בישראל.לזה יש את הצרינה ירום הודה ואת מלכת הנשף גלאון ואת הפינאס ,ולשני יש את הנשיא הבובה שהוא שם על כס נשיאות רוסיה.ברק הוא ששלח את ביבי להסית על ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון.שלח את ביבי ואת נעריו פינאס ומלכת הנשף.והתכנית היתה שברק ימנה את עצמו ליו''ר הועדה, ויבחר את חבריה, ויתנקש באולמרט ובפרידמן (או ברמון לפני כן).לכן אולמרט סירב ליפול לידיו.המלכודת היתה שקופה. ברק מבוהל.הכנופיה ניסתה להשתלט על החנינות.התנקשו בשר המשפטים ובנשיא והתכוונו לבחור שר משפטים ונשיא שלהם,כדי שיחונו אותם על פשעיהם ביום שתקום ודעת החקירה למעכרת המשפח.אזרחים, פיצחו נא בשיר,כי אמת וצדק משפחו של האמיר.אזרחים, פיצחו נא ברון,כי אמת וצדק משפחו של אהרון. יחי הקיסר ירום הודו, אהרון ברק הראשון.תחי הצרינה בתיה גרציה.החורבן כבר כאן.עוז לתמורה בטרם פורענות.ותודה לפרידמן .ותודה מיוחדת לאולמרט שמינה אותו.וגם רמון זכור לטוב.רמון הגבר. 16.אם לא רוצים עולם שלישי, חייבים לפטר את כל שופטי בג''צ. 17.לפי דרך הישר אסור לבן משפחה להכנס לעבוד בגוף ממשלתי שהוריו עובדים בו או עבדו בו.זה לא יכול להיות בטעות,זה לא יכול להיות במקרה.במדינה מתוקנת צריך להיות חוק נגד זה.האמת שבמדינה מתוקנת זה בכלל לא אמור להיות נושא אז גם לא אמורים לחוקק לזה חוק,אבל במדינה לא מתוקנת צריך להיות חוק נגד זה.זה פוגע בהתנהלות נכונה של הממסד.בממסד של המדינה כל עובד צריך לייצג את עצמו,על הדעות והאינטרסים שלו.ברגע שמתחילות להתגבש חמולות ויורשים בגופים ממשלתיים,ההתנהלות הנכונה של הדמוקרטיה נהרסת. 18.לחרפת העליון - ''שלטון החוק'' הוא יחזקאל בייניש ''לא שפיט''! 19.הפרופסור למשפטים מר דניאל פרידמן ראש הממשלה הבא שלי נקודה.הפר'ו למשפטים מר דניאל פרידמן לא הזוי,לא שיכור ולא גודע ידיים, וממש ממש לא פיל בחנות חרסינה.תם עידן החונטה האליטה הדיקטטורית.הסוף לחבר מביא חבר ,וקץ לשמור לי ואשמור לך.ימונו מוכשרים,ואילו מקושרים יבעטו החוצה, ובפרט בעליון בניצוחה של בייניש ,אישתו של יחזקאל.מר פרידמן יחזיר לעם את האמון הכנות והיושר במערכת בית המשפט, איש כן ,ישר ואמיתי,צדיק בסדום!האמסטף של המדינה באטרף ! 20.הפכתם להיות הרשות המחוקקת והמבצעת .אתם חיסלתם את שילטון החוק . 21.מספיק עם העריצות השיפוטית!!!רוצים את פרידמן! 22.מתוך 123 תגובות רוב מוחלט נגד דיקטטורת בג''ץ-מורשת ברק . 23.עדיף אנרכיה של העם מאשר דיקטטורה של ברק אחד. 24.הדבר הטוב היחיד שעשה אולמרט זה מינוי דניאל פרידמן לשר משפטים.כנופיית בג"צ. 25.אני בעד פרידמן.מהי ``שחיתות``? האם רק מי שנותן או לוקח שוחד כספי הוא מושחת? מה עם מי שמונה לתפקיד, כדי לשרת את העם עפ``י החוק, אבל החליט שזכותו לכפות את דיעותיו הפרטיות על העם? מי שאומנם אינו ממנה את בני משפחתו לתפקידים מבוקשים אלא את בני משפחת חברו לגילדה. חבר זה כבר ידאג לאנשים של ``גיבורנו``, בעיסקה סיבובית...כנאמר: ``אתה תדאג לבני, ואני אדאג לבנך וכך שנינו מרויחים ואי אפשר לבוא אלינו בטענות`` . 26.מיעוט דורסני מבית מר"צ השתלט על התקשורת ובתי המשפט....דיקטטורה !!!אם נשפוט לפי היושר הרי הגילדה השמאלנית בראשות ברק היא שלוחה של מר"צ שיש לה רק 5 נדטים מהעם ,אבל היא השתלטה עלינו בתקשורת ובבתי המשפט ,וכופה עלינו השקפת עולמה של מר"צ,ולכן תיראו מי נלחם עבור ברק הדיקטטור? גלאון פינס .אין דבר כזה בעולם רק בישראל .ברק, חשין ובייניש, דואגים רק לכבוד ולהשקפת עולמם. ואין פה שום דאגה לדמוקרטיה ....הפוך מכך! הם הדיקטטורים הכי גדולים שנולדו. 27.ותודה לדניאל פרידמן בגוב המתנשאים בעם-ושברק יפסיק להעליב אותנו,בבקשה. 28.כל הכבוד לפרידמן. נלחם, יחידי, נגד שלטון החונטה שהתעלקה עלינו... 29.עוד לא היה שר המשפטים טוב מהשר פרידמן,שמבקש לארגן בית משפט ראוי למדינת ישראל.חבל שמר אהרן ברק, אדם צבוע, ודמגוג חסר יושר,קיבל תפקיד כה חשוב למדינת ישראל ולשלטון החוק.הוא שקילקל סופית את בית המשפט העליון והכניס בו נוהלים פסולים, זילזל ופגע באזרחי מדינה הנזקקים לשירות המשפטי. תחת הנהגתו אורגנו נוהלים שרירותיים, כמו שיפוט בלא הופעת הנזקק בפני השופט. למה נותנים לו אפשרות להמשיך לגרום לאנדרלמוסיה ולויכוחים מיותרים במדינה ובמערכת משפט מדינת ישראל? מלכתחילה חבל שהוא בכלל היה ,ושנתנו לו לשלוט על מערכת המשפט בעורמה, ולהשפיע ולפגוע במוראל החברתי.שישתוק כבר .כשהוא מדבר הוא הופך לליצן. 30.בנוגע לברק המראיין לא שאל את השאלות הנכונות כמו: א) קיבלת, מר ברק, בימ''ש עם אמון של יותר מ=80% מהציבור. עזבת את העליון עם 27% של אמון. האינך אשם בכך? ב) כל המדינה יודעת שאתה איש שמאל מובהק, וכל חרדי או מתנחל שהגיע למשפט אצלך ידע מה סיכוייו. למה? למה רק בתקופתך החלו הפגנות נגד בית המשפט? ג) מי שמך לקבוע שאתה מייצג את ''הציבור הנאור'', קרי השמאלני? ד) שופטים מדברים רק מתוך פסקי הדין שלהם. מדוע אתה מתראיין היום, ומדוע הלכת לכנסת עוד בהיותך שופט? ה) פסקת בניגוד לחוק ולתפיסת רוב הציבור, שערבי יכול לרכוש דירה בקרקע של הקרן הקיימת שנוסדה כדי לרכוש אדמות וליישב בהן יהודים בלבד. מי שמך? מניין החוצפה שלך? ה) פסקת שחיילי צה''ל צריכים ללחום בטרור עם יד אחת קשורה מאחורי הגב בגלל ''זכויות האדם'' של הערבים. בגלל הכלל הזה איבדנו חיילים לשווא. קללת ההורים שלהם מתקיימת בך היום. האינך מבין זאת? משפטן ותיק! 31.ברק מסונוור מפנטזיות. האיש הפך את בית המשפט העליון לפוליטי. האיש התערב בכל מקום ושם ידו בכל. על מה הוא מלין. רק מתגובתו אפשר ללמוד שפרידמן 100 אחוז צודק. 32.ההשוואה ביניכם מאוד קלה.משפ' פרידמן נקיה מכל רבב. המינוי של אולמרט מצוין.אמרת כי צריך להגן על בית המשפט העליון מפני פרידמן.לידיעתך אמון הציבור בעליון פחת ל 38% לפני כניסת פרידמן לתפקידו, והיום 54% מהציבור מאמין כי העליון נגוע בשחיתות. הסיבות לכך נעוצות בשיטת חבר מביא חבר, שמור לי ואשמור לך. אמרת כי האחריות למעשי פרידמן מוטלת על רוה''מ גם באם לא ידע . מה עם האחריות שלך לשותפות: ברק, זמיר ,דן כהן, המבוקש ע''י משטרת ישראל בחשד קבלת שוחד במאות מיליוני ש''ח. אתה לא חירש.בטח שומע טוב,קורא עיתונים והכל ידעת. לנו נמאס מעינוי הדין והטיית המשפט הנגרמת לנו בגללכם. את הדבר הזה פרידמן יתקן. וכן, דרך אגב, לא הגבת עד היום לכתבות של יואב יצחק ובן דרור ימיני.אנחנו משלמים בדם שלנו ובדם בנינו כדי להגן על רכוש הבנים שלכם. את הפיחות באמון הציבור קיבלתם ביושר.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ח' בכסלו תשע''א
10:40 15.11.10 |
|
59. בג''צ והדיון ב''נוהל שכן'':
בתגובה להודעה מספר 58
| |
אשאל שוב את שאלתי המוסרית החשובה להמשך הדיון ב"נוהל שכן": אני מבקש הסבר מלא ומפורט, מפי הטהרנים של השמאל, שיסבירו לכולנו מדוע לשיטתם "נוהל שכן" הוא נוהל לא מוסרי. אני מבהיר: השאלה היא לא לגבי הפאן המשפטי של נוהל שכן, אלא לגבי הפאן המוסרי. מדוע על חייל לסכן את חייו למען אוכלוסיית האויב? איזה ציווי מוסרי קובע שעל אדם כלשהו-לאו דווקא חייל-לגרום למותו של עצמו בשם הגנה על הזולת? אני מבקש תגובה רצינית ומקיפה. ולמעשה אני קורא תיגר על מי שטוען טענה זו:עמדתי הוא שאין כל חובה מוסרית, לכל הפחות לא לפי המוסר המקובל במערב למשל, על אדם להקריב את עצמו למען אוכלוסית האויב, או למעשה למען אדם אחר כלשהו. לכן פסילת "נוהל שכן" איננה מבוססת על מוסר, והיא ביטוי של שחיתות שיפוטית: שופט הנמצא בחדר ממוזג קובע לחייל שעליו להקריב חייו למען שמירת חיי אוכלוסית האויב. זו שחיתות. תגובית: דבריך נכונים ונכוחים.לשופטים האלה אין בעיה מוסרית עם פיצוץ אוטובוסים. נוהל שכן? פתח לניגוח. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1802&page=2 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ח' בכסלו תשע''א
16:40 15.11.10 |
|
60. חובת הכנסת לבטל את ''המהפיכה החוקתית'' השיקרית
בתגובה להודעה מספר 59
| |
אחת הטעויות הרווחות, אשר יש מי שטורח לשננן ולקבען בתודעה הציבורית, היא ייחוס "המהפכה התחוקתית" לנשיא ביהמ"ש העליון, הנשיא אהרון ברק או לביהמ"ש בכלל. הייתה זו דווקא הכנסת – במידה רבה ביוזמתו של אחד הח"כים הבולטים בנאורותם ובהעמקתם, דן מרידור – שחוקקה את שני חוקי-היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. מה משמעותם של חוקי יסוד? ... אמנם מדובר בדרך קשה ומעוררת מחלוקות, אך דמוקרטיה שאיננה מוגנת על-ידי חוקה ועקרונות-על משפטיים, היא דמוקרטיה שבירה ופגיעה. לא בכדי היה בחקיקת חוקי-היסוד כדי לגרום זעזועים... שעה ששופטי ביהמ"ש העליון דיברו על "מהפכה תחוקתית" הם תיארו - לכל היותר – את מעשי הכנסת באחד מרגעי ההתעלות שלה, ולא "המציאו" בעצמם את המהפכה הזאת. עלולים לצוץ ויכוחים וחילוקי דעות בנוגע ליישום חוקי היסוד, אבל לא ניתן לטשטש את העובדה שהשינוי התחוקתי – מקורו וייזומו דווקא בכנסת. איך יכול לבוא יו"ר הכנסת ולתקוף את נשיא ביהמ"ש העליון –... ולסלף את העובדות כאילו הנשיא עמד מאחורי "המהפכה התחוקתית"? התערבבו לו, ליו"ר הכנסת, הפולמוס הענייני והלגיטימי בנוגע למידת האקטיביות הראויה לרשות השופטת עם התהליך של חקיקת חוקי היסוד ויישומם בשפיטה. ...מי שמעיין בנוסחיהם של חוקי-היסוד לא יכול להבין כיצד מהין יו"ר הכנסת, שהוא גם משפטן, לצאת חוצץ נגד נטילת סמכות, כביכול, על-ידי ביהמ"ש העליון, מבלי שזו ניתנה לו על-ידי הכנסת. אדרבה: הסמכויות ניתנו במפורש על-ידי הכנסת בעצם חקיקת החוקים... יו"ר הכנסת ניסה בדבריו להלך אימים על הרשות השופטת. לשם כך הגזים באופן דמגוגי וזול ותיאר את הצגתם הנלעגת של חברי הכנסת על-ידי הרשות השופטת. בתיאור זה לא היתה אמת, אלא מידה רבה של הסתה באמצעות טענות כזב. עצם הופעתו ותוכן דבריו של ח"כ ריבלין הפכו את ההגזמה המתוכננת למציאות מעציבה. מעולם לא ביטל ביהמ"ש העליון חוקים הנתמכים על-ידי 120 ח"כים,כפי שיו"ר הכנסת ניסה להציג זאת. אך למרבה הצער מתרבים והולכים המקרים והנבחרים בכנסת, המעוררים הרהורים נוגים שמא יידרש ביהמ"ש העליון בתכיפות גוברת והולכת – וחרף איומיו הגסים של יו"ר הכנסת על ביהמ"ש – להתערב בהחלטות הכנסת. ...מדובר בניסיון ברוטלי להפיכה, המונהג על-ידי יו"ר הכנסת בכבודו ולא בעצמו. אין הפיכה מסוכנת יותר מאשר ערעור על שלטון החוק. דיקטטורה של רוב אינה פחות חמורה מדיקטטורה של מיעוט. ההיפך הוא הנכון (ומוטב להימנע בהקשר זה מהבאת דוגמאות, המהוות את שיאי השפל של הציביליזציה האנושית). http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2631314,00.html תגוביות: 1.הנה זה בא.יו"ר הכנסת ריבלין עוד לא גמר את נאומו, וכבר הוציאו מהבוידם "חשדות כבדים" ו"חקירות שטרם נסתיימו". ככה זה עובד במדינת ישראל. אם אתה מעז לבקר את המערכת המשפטית, אתה מחוסל. ולגופו של עניין. הכנסת לא קיבלה חוקה. כשקוראים את חוקי היסוד, את דברי ההסבר להם, את הדיונים בועדה ובמליאה, ברור שהכנסת לא התכוונה בשום אופן לקבוע חוקה. השופט ברק אומר את זה בעצמו (אתם מזומנים לעיין בספרו). השופט ברק, בתעלולים מילוליים, מנסה לקבוע שהכנסת קיבלה חוקה מבלי שהתכוונה לכך. אתם מבינים? חוקה התקבלה לה בהיסח הדעת, מבלי שאיש התכוון לכך ומבלי שאיש שם ליבו לכך. מי שאומר את זה זה השופט ברק, ובאותה נשימה הוא מצווה על כולנו להישמע לחוקה הזאת, אחרת אנחנו פוגעים בדמוקרטיה ובלבה בלה בלה... 2.ביקורת על יקירי השמאל,הופכת תמיד ל"השתלחות".התמיכה הלוהטת באהרון ברק,ע"י דוברי השמאל,רק מאמתת את הביקורת על הבג"ץ המשמש כשלוחה של מר"ץ. יאללה צנזורה - לפח. 3.אזרחים פיצחו נא בשיר.יש לנו מערכת חוק מתקדמת מאוד שאינה עושה איפה ואיפה בין בני האדם. רוצים דוגמאות? בבקשה: - ציור ראש חזיר יחד עם תשמישי קדושה, הסתה פרועה או זכות דיבור? מערכת המשפט שלנו אומרת שזה תלוי, אם שימך תומרקין אז זו זכות דיבור ואם יתבעו את תומרקין אז לא רק שהוא ייצא זכאי, אלא שעוד יקבל פיצויים. אבל, אם שמך טטיאנה אז תשבי בכלא על ההסתה הפרועה. - האם המקורבים ליגאל אמיר ידעו על כוונתו לרצוח את רבין? מערכת המשפט שלנו אומרת שזה תלוי, אם שימך אבישי רביב ואתה סוכן שב"כ מנוסה וגם פרובוקטור לא קטן אז אין סיכוי שתדע זאת אבל אם שמך מרגלית הרשפי ואת בחורה צעירה אז וודאי שכן תדעי זאת. מלבד זאת אם שימך אבישי רביב אז התביעה חייבת להוכיח שהוא ידע, אבל, אם שמך מרגלית הרשפי אז התביעה אינה חייבת להוכיח כלום. הרשפי טענה שהיא לא ידעה ולא העלתה על דעתה אך השופטים החליטו שהיא כן ידעה. אין צורך להוכיח זאת. אני מאוד מקווה שיום אחד מדינת ישראל תהפוך למדינת חוק. בינתיים, בוכרה יפה ועירי שטופת שמש. 4. "מעולם לא שינה בית המשפט חוק הנתמך בידי 120 חברי כנסת" אז מה? השאלה היא אם הוא ירהיב עוז לעשות את זה ,לא אם הוא מעולם לא עשה את זה. השנים האחרונות הוכיחו כי בית המשפט העליון רואה את עצמו כדיקטטורה ראויה למדינת ישראל, ועל כן יש לצמצם את כוחו. 5.עד לאן יש להתיר את דיקטטורת השיפוט שברק מכנה אותה "אקטיביזם שיפוטי". הגיעו הדברים לידי כך שבית משפט זוטר (השלום) מבטל חוקים. ריבלין הציג זאת באומץ,בנימוס ואין בזה ערעור על הלגיטימיות של בג"ץ . מלבד קביעות שגויות במאמרו ודברי בלע כנגד ריבלין ,אברהם גל נוקט בשיטה הידועה של "מועדון" השמאל: הכפשה אישית. אגב, שמתם לב שתגובת הפרופסורים למיניהם הינה חלשלושה בנושא הנ"ל? זה לא בכדי, כי רבים יודעים שריבלין צודק ותודה לו על כך. 6. המצב כיום הוא דיקטטורה של 13 בני אדם - שופטי העליון. הם החליטו להשליט עלינו את עקרונות "זכויות האדם" שלהם, למרות שהעם מודע היטב לכך שעקרונות אלו תומכים ומסייעים לטרור והוא מתנגד להם נחרצות. אבל בדיקטטורה כמו בדיקטטורה. ריבלין טוב רק בדיבורים, כבר בראיונות אח"כ הוא השתפן ואמר שלא ניסה לערער את לגיטימיות ביהמ"ש העליון - כאשר ברור שהפוטש שעשה הפך אותו לחבורה של פושעים ותו לא. מעבר לכך גל חוטא בשקרים בוטים ומופרכים - ריבלין אמר שאולי בעתיד בג"צ יבטל חוקים שנחקקו ע"י 120 ח"כים ולא שזה נעשה כבר. שנית, חוקי היסוד אינם מהווים חוקה כמו שהשקרן אומר אלא מהווים חוקי יסוד בלבד שהם חסרי כל תוקף מיוחד. יתר על כן, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו התקבל ברוב של 37 ח"כים מול 28, ועל יסודו בג"צ מבטל חוקים שהתקבלו ע"י למעלה מ-60 ח"כים - כאמור, זהו פוטש לשמו. גם הפרשנות שבג"צ נתן לחוק כאילו הוא חוק יסוד: זכויות האדם שנפל בכנס היא שערורייתית ומהווה את אבן המסד לפוטש שהוא מנהל. אבל בדבר אחד צודק גל - יש לכנסת אחריות מסויימת בכך שאינה מבטלת את חוק היסוד הנפשע הזה, שנחקק ע"י דן מרידור השמאלן הקיצוני (היה עם ב3ק בקמפ דיוויד וחתם על חלוקת ירושלים, התנגד לגרוש 400 פעילי החמאס ע"י רבין ב-93', וכו'..) וממשלת רבין החוטאת. במקום דיבורים, טוב היה עושה ריבלין לו היה מגיש הצעת חוק לביטול חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, משום שממשלת רבין כבר מזמן לא כאן וממשלת שרון כן. אבל האמת היא שריבלין הוא אדם חלש ופחדן, ויש לכך בסיס - לא הייתי מתפלא אם בג"צ היה אוסר על הכנסת לבטל את חוק היסוד הזה שנחקק לפני עשור משום שביטולו סותר את מגילת העצמאות לשיטתו - פיסקת הזכויות במגילת העצמאות היא התכסיס הסודי והמכוער ביותר של בג"צ. בקיצור, צפו לרע. הדיקטטורה כבר כאן. 7.מאוד הייתי רוצה לשמוע מה אומר כותב המאמר על אותו שופט שלום שלקח לו את הזכות לחוקק חוק. מאוד הייתי רוצה שיוכיח לי שמעשה זה לא יחזור על עצמו ויתפשט לכל מערכת המשפט. אבל לא!!! כל עניינו של המאמר הוא לבזות את יושב ראש הכנסת ולהשתלח בו בהמשך לאותה מגמה עצמה שעליה התריע ריבלין. באופן פארדוכסלי מוכיח המאמר עצמו את דברי ריבלין, לגבי הנסיונות לפגוע בכבוד ובלגיטימיות של הכנסת. מאז שהכנסת מייצגת את רוב העם, שאינו כולל את אליטות השמאל, ישנם אין סוף נסיונות לבזות אותה ולגמד את קומתם של הנבחרים. נכון, יש הרבה מה לשפר בכנסת וריבלין הזכיר זאת בנאומו, אבל משום מה בכל ויכוח צצים אותם שמות שכביכול אין להם זכות לייצג את העם (וגם על כך אתמהה) כמו ענבל גבריאלי וגילה גמליאל. בכנסת שלנו ישנם אנשי אקדמיה, אנשים שהגיעו לדרגות בכירות בצבא ובמשק ואנשים שצמחו מלמטה כמו ראשי ערים לשעבר ונציגי ועדי עובדים וכן, גם נציגי סטודנטים כמו יו"ר אגודת הסטודנטים הארצית לשעבר, גילה גמליאל. אבל, האנשים האלה עסוקים כל היום בהתגוננות מפני חיצי הלעג של התקשורת שלא מוכנה לקבל את שלטון הימין. אילו היתה התקשורת עוסקת בשופטים כמו בחברי כנסת גם הם היו יכולים לצאת רע מאוד. הם בסך הכל בני אדם ואין גבול למניפולציות שיכולה לעשות התקשורת בבואה להכפיש אנשים. ולגבי חקירות המשטרה. אלו הפכו בשנים האחרונות לכלי ניגוח פוליטי שבמקרים רבים אינו עינייני. כך הרסו את הקריירה של ראש עיריית חיפה לשעבר,אריה גוראל, שלאחר שנים של עינוי דין הכריז עליו השופט כנקי מכל רבב ואף נזף בתובעים שהביאו את עניינו לבית המשפט. כך במסע מתוזמר ומתוקשר ניסו להכפיש את נתניהו ואשתו (אף פעם לפני כן לא נטפלה התקשורת לאשתו של ראש ממשלה) - והצליחו. ועל ליאורה גלאט ברקוביץ שמענו רק לאחרונה. 8.בית המשפט - אכזבה גדולה.כל מי שמעורה במערכת יודע זאת. המערכת השיפוטית - ספק שרות גרוע לאזרח. שאלו אזרחים על זמן הדיינות וכאלה שממתינים זמן רב לפס"ד .שופטים נשארים במערכת ואף מקודמים - כאשר בעיני צרכני השרות - הם ופסקי הדין שלהם מוכיחים כי אינם ראויים לכך. 9.נשיא ביה"מ העליון לשעבר, השופט לנדאו היה בדעתו של ריבלין.והשופט לא התבייש לומר זאת עוד בשנת 1999 .גם הוא השתלח ? 10.אכן, אין משפט היום בישראל.יש שופטים והרבה פוליטיקה. יו"ר הכנסת צודק !!! לשם מה בחירות לכנסת מדי ארבע שנים כאשר יש "עליון", אלא שה"עליון" לא נבחר אלא מונה ועוד על ידי עצמו.וכאן הבעיה. 11.יחס של כבוד לשופטים? לפני כשנתיים הגישו שתי נשים עתירה לבית המשפט העליון שיוציא צוו המחייב את משרד הפנים לרשום את שתיהן כאמהות של ילד אחד. בית המשפט המכובד אכן הורה למשרד הפנים לרשום שתי לסביות כאמהות לאותו ילד ובכך חולל בית המשפט מהפכה ביולוגית שעליה באמת מעריצים ומכבדים אותו בעולם כולו. שתי אמהות לילד אחד. רק אלוהים ובג"ץ יכולים לעשות דבר כזה. 12.יש גבול גם לדיקטטרורה שיפוטית. לא יתכן שביהמ"ש העליון ישים עצמו כיישות על שבידיה החוכמה והבינה הבלעדית. נמאס. 13. הכנסת היא הביטוי ל"שיקוף" החברה הישראלית. לטוב ולרע. והיא הריבון! כי היא הנציגות הנבחרת.יש לייצר שינוי הגישה במינוי השופטים. 14.ממתי אהרון ברק הפך להיות אחד המשפטנים הגדולים בעולם ???אהרון ברק שלא נבחר בצורה דמוקרטית משתלח בדמוקרטיה בארץ!!! אולי סוף סוף נלמד מאמריקה שם הנשיא הנבחר בוחר בשופטים המתאימים להשקפת עולמו הפוליטית!!! 15.המערכת המשפטית במדינה ובעיקר בג"ץ הוא עוד כלי בידי האליטה השלטת כדי לכפות את המשך שליטתה.ביהמ"ש העליון הפך לעוד רשות מחוקקת מאז שהשופט ברק הפך להיות נשיא ביהמ"ש העליון והחליט שהכול שפיט.הלאה מורשת ברק. 16.מי אתה גל אברהם ? גל אברהם! חלק ניכר מהאנשים מכיר את דיעותיך השמלניות קיצוניות.הנכונות שלך כעורך דין להגן על פושעים ומחבלים ידועה לנו. מי שמך לשפוט את דבריו הנכונים והצודקים של ריבלין? ברק בהתנשאות הבוטה שלו, בחוסר היושר מתחת לגלימה ,מקים על כל בית המשפט העליון זעם. אנשים כמוהו וכמוך לא יטיפו מוסר לאזרחים. תתבייש!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י' בכסלו תשע''א
11:13 17.11.10 |
|
61. תשוחרר המדינה מלפיתת אהרון ברק ו''היועץ'' המאלץ
בתגובה להודעה מספר 60
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.10 בשעה 11:18 בברכה, ליה
תשוחרר המדינה מלפיתת אהרון ברק והיועץ המאלץ הממשלתי, המשמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה = ברק-בייניש ה"נאורים" שבחרו ואף כינו עצמם בכינוי המבעית הזה.איזו יומרה יש לחבורת הפולנים הזאת. החוק שחוקק על ידי דן מרידור השמאלן הקיצוני שיושב למרבה הבושה בליכוד,נחטף על ידי אהרון ברק "שודד הים" ו"נפוליאון",כדיברי פרופ' פוזנר,והפך במירמה לחוקה בלתי לגיטימית. 32 אצבעות שהצביעו עבור החוק הזה אינן מייצרות חוקה. החוק משמש מאז לצורך שליטת בג"צ על המדינה ועל הממשלה והכנסת. הרשות המבצעת והרשות המחוקקת הפכו לבנות ערובה של בייניש וחבריה. זה נוגד את חוקי הדמוקרטיה בה חייבת להיות הפרדת רשויות מוחלטת. בג"צ מחוקק לו חוקים כאוות נפשו,מוחק חוקי כנסת ומבטלם,והכל בעזרת החוק המחורר כגבינה שוויצרית הנקרא חוק כבוד האדם וחירותו. קיראו את הנוסח שלו בויקיפדיה ולא תאמינו שזה חוק.זה נשמע כמו סיפור אגדה של האחים גרים, שניתן לבצע עימו כל מניפולציה שרק תעלה על הדעת,ולזאת הוא אכן משמש. חוק כלבויניק. בעזרת החוק הזה מרשים לעצמם אירגונים הפועלים לחיסול ישראל לפעול כשזכותם לעשות זאת נסמכת על החוק הזה,מרשה לעצמה התקשורת להפיץ תורה אנטישמית ולקרוא להחרים אותנו,האקדמיה מחציפה פנים על חשבון משלם המיסים ומתעלמת מטובת העם והמדינה ובטחונה,והאנרכיסטים זורקים סלעים על חיילינו, ובג"צ משחרר אותם בתואנה שזה חלק מחופש הביטוי. אם כך מדוע בארה"ב זה לא חלק מחופש הביטוי לפעול נגד בטחון ארה"ב ואזרחיה? בעזרת החוק הזה מונעת בייניש מלחמה בתופעת ההסתננות והפלישה לתוך ישראל,כמו גם גירוש שב"חים מתוכה.כל השב"חים. אפריקנים שאינם פליטים כלל, כיוון שארצותיהם אינן גובלות בישראל והם פלשו נגד החוק לישראל,ממצרים, שם הם שוהים במחנות של האו"ם,עובדים זרים שתופעה חדשה הופיעה אצלם,וגם הם מבקשים פליטות כפי שהתריע אמנון בן עמי בדיון בכנסת,יולדי ילדים על חשבוננו,וכל שאר הזרים. חוק כבוד האדם לא מאפשר לסלקם.הוא גם לא יאפשר בעתיד לעצור אותם גם כשתהיה גדר,כפי שהתגלה בדיון בכנסת. בייניש וחבריה מונעים כל שינוי,פתרון או פעולה, תחת כותרת השקר -"חוק כבוד האדם". לבטל את החוק לפני שיבטל אותנו! להחזיר לממשלה את יכולת המשילות,לבג"צ את תפקיד השופט ותו לא,ולכנסת בלבד - את תפקיד המחוקקים הנבחרים. 13 שופטים שאיש לא בחר אותם והם יושבים על כיסאם בלי סוף ועד אין קץ, לא יכולים להמשיך לנהל את המדינה בניגוד לרצון העם! זעמו של העם על מעשיהם של אלה שבחרו את עצמם,ושולטים כממשלת על מתוך בית המשפט שלנו לא יתואר,והתעלמותם רק מגבירה אותו כל יום נוסף עוד. התמיכה הציבורית בשופטים בבג"צ ובמערכת המשפט כולה,התדרדרה לתחתית מעליבה,וזו האינדיקציה לכך שאין להם כלל לגיטימציה עוד בקרב הציבור היהודי הרחב והלאומי. יש לפעול לביטול החוק . רק אז תוכל הכנסת והממשלה לפעול נגד בגידה,פלישה והרס מדינת היהודים, על ידי אירגונים ממומנים על ידי גורמים עויינים ,ותקשורת עויינת וחסרת רסן. כל עוד החוק לא מבוטל-מסתתרים המזיקים והמחבלים בקיום ישראל, מאחורי גבה של בייניש המנופפת בסיסמת דת ה"נאורים" :-"זכויות אדם". סיסמתם החלולה של בייניש וחבריה נסמכת אך ורק על יציר כפיו של דן מרידור:החוק שנתן שרביט שליטה לבג"צ-חוק כבוד האדם וחירותו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י' בכסלו תשע''א
12:00 17.11.10 |
|
62. למה מתיר החוק להשתלח בחרדים?
בתגובה להודעה מספר 61
| |
למה מתיר החוק להשתלח בחרדים?עוזר הפרקליט הראשי, עו"ד שי ניצן קובע כי התבטאויות נגד חרדים אינן בגדר הסתה. עו"ד ויסולי תובע את הדחתו בעקבות הדברים. מותרים לשיסוי? במכתב תגובה ששיגר עוזרו של הפרקליט הראשי, עורך הדין שי ניצן, נקבע כי "לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו אינן מהוות הסתה לגזענות". בעקבות הדברים תובע עורך הדין אביעד ויסולי מהיועמ"ש להדיחו מכהונתו כאחראי על עבירות הסתה. ביומן ערוץ 7 גולל עו"ד ויסולי את סיפור הפרשה שהובילה את ניצן לקביעתו זו. ראשית הפרשה במאמר אותו פרסמה כותבת בשם אורית אגמי ועניינו המאבק החילוני-חרדי על דמותה של ירושלים. המאמר פורסם באתר האינטרנט של "התנועה לאיכות השלטון", ובו, לדברי ויסולי, מגדירה אגמי את המאבק על דמותה של הבירה כמלחת גוג ומגוג. זאת תחת הכותרת 'חרדה מחרדים'. במסגרת המאמר כותבת אגמי: "אני זוכרת את הפנטזיות שהיו לילד אחד בכתה שלי שנחשב אחד השובבים. היינו בני 13 בערך. הוא תיאר לנו בצבעים חיים סרט אקשן שבו הוא נכנס עם שריונית למאה שערים ומכריז ברמקול כל מיני דברים כמו השמד כל חרד, דרוס כל דוס, צרור באדמו"ר ומחסנית ברבנית. מצמרר נכון? לא המצאתי את זה ואני מתנצלת על הביטויים הללו שהקלדתי כאן. אני לא זו שפיתחה אותם והם לא מבית המדרש שלי שגורס: לפעול תמיד על פי חוק ואף פעם לא באלימות. אבל, אלה היו הדברים מפי הילדים הירושלמים של שנות השבעים והשמונים. ציטוט מדויק". בהמשך, מספר ויסולי, קוראת הכותבת ל"מלחמת גוג ומגוג" לשינוי דמותה של ירושלים: "על פי הסטטיסטיקה, הסיכוי לעוד ראשי ערים חילוניים בירושלים הולך ופוחת. העיר הזו נכבשה. בירת ישראל. הפכה לעיר של החרדים. מאחר שזו עיר בירה של מדינה ישראל זה עקום לגמרי. ירושלים היא הבירה כו-לם ועליה להיות עיר לכל הדתות ולא עיר חרדית. עיר פלורליסטית וצבעונית ולא עיר בשחור". עוד היא כותבת: "פרצה פה מלחמת גוג ומגוג בין הציבור החופשי לציבור שחלקו, אף אינו מכבד את מוסדות החוק של המדינה ואינו מכיר במדינה ובדגל (וגם שורף אותו ומזלזל ביום הזיכרון לחללי צה"ל מאחר שזה יום שאינו רלוונטי עבורו..." לדבריה "החילונים וכך גם חובשי הכיפות הסרוגות והמסורתיים, הפכו בעצם לחוטבי העצים ולשואבי המים במדינה. הם אלה המספקים לציבור החרדי דמי קיום והגנה מפני צבאות פולשים. ...איך אנחנו מוכנים לשלם מיסים גבוהים, להתגייס לצבא, לסכן את חיי בנינו, בין היתר בהגנה על החבר’ה האלה מסולסלי הפאות". בעקבות הדברים פנה עו"ד ויסולי לתנועה לאיכות השלטון ותהה אם קראו עורכי האתר את המאמר שפרסמו ואם אין בו דברי הסתה נגד הציבור החרדי. ויסולי מספר שבתגובה שיגרו לו מכתב בו נקבע שאכן הדברים מזעזעים אך אין כוונה להורידם מהאתר. ויסולי אינו מקבל את הקביעה של כותבת המאמר ולפיה היא מתנערת מהדברים תוך כדי כתיבתם כשהיא כותבת " ואני מתנצלת על הביטויים הללו שהקלדתי כאן. אני לא זו שפיתחה אותם והם לא מבית המדרש שלי שגורס: לפעול תמיד על פי חוק". לטעמו מדובר בלא יותר מאשר התחמקות ומשמעותו האמיתית של המאמר היא הסתה לרצח. משהובהר שאין בכוונת התנועה לאיכות השלטון להוריד את המאמר פנה ויסולי כנציד המטה למען ארץ ישראל ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה נגד הכותבת ומפרסמי המאמר, בגין הסתה לאלימות וגזענות. התלונה הועברה לידי עו"ד שי ניצן ובמענה שיגר לויסולי מכתב בו קבע כי הוא דוחה את הדרישה והנימוקים הם: "באשר לציטוט דברי הילדים שהובא בכתבה, הכותבת מבהירה, מיד לאחריו, כי היא סולדת מדרך של חשיבה שכזו ודוגלת בפעולות מחאה שאינן אלימות, הנמצאות במסגרת החוק. ...בנוסף, יש להבהיר, כי לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו אינן מהוות הסתה לגזענות". ויסולי הגיש ערעור על החלטה זו וטען כי לא די בכך שאין בסיס לטענותיו של ניצן אלא שיש בהם הוכחה להסטה מגמתית של הכרעותיו המשפטיות. ויסולי מציין כי עו"ד ניצן דאג בעבר להעמיד לא פעם לדין פעילי ימין על קטעי משפטים שמהם עלתה הסתה לכאורה. זאת בעוד במקרה זה הוא מבקש להעניק לדברים פרשנות מקלה בהתייחסו למכלול הדברים שנאמרו. בהקשר זה מציין ויסולי בפנייתו ליועמ"ש כי "ניצן הורה להעמיד לדין פעיל ימין על האמירות הבאות: "או אנחנו או הם" ו"לגרש את האויב הערבי". לטעמו דברים אלה משמעותם פחותה בהרבה מהנימה המתלהמת שבמאמר המדובר. כמו כן לקח ויסולי את תבנית דבריה של אגמי ו"הלביש" עליהם מילים הנודעות בקהילה החד מינית או המגזר הערבי ותהה אם כאשר הדברים עוברים את השינוי הזה עדיין אין בהם הסתה. לטעמו אם יאושרו הדברים על ידי היועמ"ש יהיה בכך כדי למחוק תיקי הרשעה לא מעטים להם אחראי עו"ד ניצן. באשר לדבריו של עו"ד ניצן ולפיהם "לא ניתן להתייחס לציבור החרדי כציבור ממוצא לאומי-אתני מסוים, ועל כן התבטאויות נגדו, אינן מהוות הסתה לגזענות" קובע ויסולי כי מדובר בדברים שאינם אלה "הטעייה משפטית המטילה ספק בכישוריו של עו"ד שי ניצן לשמש בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, הממונה על כל נושא הסתה לאלימות וגזענות". הוא מזכיר בדבריו את סעיף 144א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 בו נאמר כי הגדרות המונח גזענות הן "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". לטעמו בחירתו של ניצן להגדיר כמוגנים מהסתה רק את מי שייחודו הוא השתייכות למוצא לאומי אתני הינה התעלמות מחלקיו הראשונים של החוק שכן המונח גזע משמעו הוא קבוצת בני אדם בעלת מאפיינים משותפים, כלומר גם חרדים, מתנחלים או כל מגזר אחר, וקביעתו של ניצן מתירה לכאורה את ההשתלחות בהם. לנוכח כל אלה דורש ויסולי מהיועמ"ש "להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד הכותבת ואתר "התנועה לאיכות השלטון", או לחילופין לאשר כי הקטעים המצוטטים לעיל אינם מהווים הסתה לאלימות או גזענות". באשר לדברי ניצן כותב ויסולי ליועץ כי "החלטתו של עו"ד שי ניצן כי הקריאות הגזעניות והאלימות הנ"ל אינן הסתה, מהווה כשלעצמה עידוד לאלימות וגזענות כנגד המגזר החרדי כולו, המונה מאות אלפי אנשים. זאת מעבר לאפליה המוכחת בהחלטותיו של שי ניצן על פתיחת חקירות והעמדה לדין בעבירות ההסתה כנגד דתיים, פעילי ימין וערבים, בהתאמה מובהקת לדעותיו הפוליטיות. לאור זאת הינך מתבקש להדיח את עו"ד שי ניצן מתפקידו כאחראי על נושא עבירות ההסתה בפרקליטות". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211622
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ל שבת קודש י''ג בכסלו תשע''א
21:53 19.11.10 |
|
63. חוק כבוד האדם וחוק חופש העיסוק.נוסח מלא
בתגובה להודעה מספר 62
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 19.11.10 בשעה 22:48 בברכה, ליה חוק-יסוד חופש העיסוקחוק-יסוד: חופש העיסוק התקבל בגירסה ראשונה ב-3 במרס 1992 - כ"ח באדר א' התשנ"ב, על-ידי הכנסת השתים-עשרה, ובגירסה שניה ב-9 במרץ - 1994 כ"ו באדר התשנ"ד, על-ידי הכנסת השלוש-עשרה. מאחר שהכנסת לא הצליחה לחוקק את חוק-יסוד: זכויות האדם בשלמותו בשל התנגדות המפלגות הדתיות לכמה מסעיפיו, הוחלט לחוקק את אותם חלקים בחוק זה שלגביהם אין חילוקי דעות. עד פיזור הכנסת השלוש-עשרה נחקקו שני חוקי-יסוד שיהוו חלק מחוק היסוד השלם: חוק-יסוד: חופש העיסוק, וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק-יסוד: חופש העיסוק בגרסתו השניה קובע שזכותו של "כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד" אלא אם "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה" קבע אחרת. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום. אין לשנות את החוק אלא בהצבעה של רוב חברי הכנסת. חוק-יסוד: חופש העיסוק - טקסט מלא חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל ב-17 במרס 1992 - י"ב באדר ב' התשנ"ב, על-ידי הכנסת השתים-עשרה. החוק מכריז על כך שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. מטרת החוק "להגן על כבוד האדם וחרותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." החוק מגדיר את חירותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, פרטיות וצנעת הפרט , הימנעות מחיפוש ברשות היחיד שלו, על גופו, בגופו או בכליו, והימנעות מפגיעה בסוד שיחו, בכתביו וברשומותיו. פגיעה בכבודו או בחירותו של אדם מותרת רק על בסיס חוק. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום, חוץ מאשר מבמקרים חריגים. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - חוק-יסוד חופש העיסוק עקרונות יסוד 1.זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן- חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה 2.חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חופש העיסוק 3.כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. פגיעה בחופש העיסוק 4.אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה 5.כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב. יציבות 6.אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. נוקשות 7.אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. תוקפו של חוק חורג (תיקון מס 2) 8 .א .הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר. 8.ב.ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן )א(, לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק-יסוד זה. ביטול 9.חוק-יסוד: חופש העיסוק - בטל. הוראת שעה תיקונים מס' 1 ו-2 10.הוראות חיקוק שאלמלא חוק-יסוד זה או חוק- היסוד שבוטל כאמור בסעיף 9, היו תקפות ערב תחילתו של חוק-יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א' בניסן התשס"ב ) 14 במרס 2002 (, אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה. תיקון חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו (שולב בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). ** חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו עקרונות יסוד (תיקון מס' 1) 1.זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן- חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה 1א.חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שמירה על החיים, הגוף והכבוד. 2.אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. שמירה על הקנין.
3.אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד 4.כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. חירות אישית 5.אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. יציאה מישראל וכניסה אליה 6 א.כל אדם חופשי לצאת מישראל. ב.כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. פרטיות וצנעת הפרט 7. א.כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. ב.אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. ג.אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. ד.אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. 8.פגיעה בזכויות תיקון מס' 1 - אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. 9.סייג לגבי כוחות הביטחון אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. 10.שמירת דינים אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. 11.תחולה כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. 12.יציבות החוק אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק- יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948- 2 , מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_yesod2.htm 1 אין לצרף את הכנסת כצד בהליכים שבהם נדונה חוקתיותו של חוק שחוקק על ידי הכנסת )בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר 380 (. לעניין התייצבות הכנסת ר' גם ס' 17 )ג 1( לחוק הכנסת. ) ואח', פ"ד נ ) 4 2 . ע"ר מס' 2, התש"ח, עמ' 1; ס"ח התשמ"א, עמ' 306
************** ויקיפדיה: ההבדל בין חוקי יסוד לחוקים רגילים חוקי היסוד הם קבוצת חוקים, המגדירים את עקרונות המשטר במדינה. לחקיקת חוקי יסוד במדינת ישראל חשיבות רבה. בישראל עדיין אין חוקה, ולכן לא קיים מנגנון שינחה, שישפיע ושירסן את המחוקק. את התפקידים הללו ממלאים חוקי היסוד וחוקים אלו ביום מן הימים יהיו הפרקים בחוקה שתיכתב. חוקי היסוד אינם חוקים רגילים: בניגוד לחוקים רגילים, ההצבעה על חוק יסוד חייבת להיות ברוב מיוחד (רוב של 2/3 או ¾ מהכנסת). ניסוח חוק היסוד הוא קצר וכללי. מתוכו יגזרו החוקים הנוספים, והחוקים אינם יכולים לסתור את חוקי היסוד באותו התחום. החוק עוסק בסמכויות שלוש הרשויות, בזכויות הפרט וביחסיו של הפרט עם הרשויות. אחת הביקורות על "המהפכה החוקתית" מתמקדת בעובדה שחוקי היסוד "כבוד והאדם וחירותו" ו"חופש העיסוק" לא נחקקו ברוב מיוחד, התומכים בחקיקתם היוו רק כרבע מחברי הכנסת, ומספר המצביעים הכולל לא היווה אפילו מחצית מהכנסת: חוק היסוד "כבוד האדם וחירותו" עבר עם 32 תומכים, 21 מתנגדים ונמנע אחד, וחוק היסוד "חופש העיסוק" עבר עם 23 תומכים בלבד - כל חברי הכנסת שהתכנסו לשם אישורו. ************** 1.חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל הוראת שריון. ניתן לשנותו ברוב רגיל. אין מדובר בשריון פורמאלי הדורש רוב מסוים לקבלת החוק הפוגע. זהו שריון מהותי, הדורש כי ניתן לפגוע בהסדר הקבוע בחוק יסוד באמצעות חוק רגיל, ובלבד שהחוק הרגיל מקיים דרישה של מהות. פיסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק ובסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת שריון מהותי. מכוחה, בזכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד אין לפגוע על ידי חוק רגיל, אלא אם כן החוק הרגיל מקיים דרישות מהותיות באשר לתוכנו. הוראת שריון זו תופסת: היא חוקתית ושוללת מחקיקה רגילה, שאינה מקיימת את דרישות השריון, לפגוע בזכות אדם המוגנת בחוק היסוד. **************** השלכות פסק הדין בנוגע לאקטיביזם שיפוטי האקטיביזם של בית המשפט העליון ב-20 השנים האחרונות נוגע לא רק לתחום החקיקה אלא בעיקר למעורבותה בשיקולי הרשות המבצעת בביצוע המדיניות הציבורית . במקרים רבים בית המשפט אינו מגביל את עצמו לבחינת מעשי הרשות המבצעת לאור החוק, אלא קובע עבור הרשות המבצעת מהו שיקול דעת נאות בקבלת החלטות. לפעמים בית המשפט מעדיף לבסס את פסקותיו על עקרון חוקתי רחב, כשמבחן צר יותר ופחות מרחיק-לכת היה מספיק כדי להצדיק את החלטתו. שני כלים שבית המשפט מפעיל כדי לבקר מעשים של הרשות המבצעת שלא על פי החוק הכתוב הם "עקרונות השיטה המשפטית" ו-"מבחן הסבירות" כשבית המשפט מפעיל את הכלי הראשון, הוא מוצא כי החלטת הרשות המבצעת אינה מקובלת כי היא מנוגדת לעקרון מסוים, שקובעי המדינות ברשות המבצעת לא ימצאנו כתוב בספר החוקים. כשבית המשפט משתמש ב"מבחן הסבירות" הוא אינו פועל לאכוף חוק, אלא משתמש בשיקול דעתו כדי להעריך את שיקול הדעת של קובעי המדיניות. כשבית המשפט משתמש במבחנים אלה, קשה להפריד בין הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט לבקר את חוקיות ההחלטה, לבין הפעלת שיקול הדעת של השופט לגופו של העניין, במקום שיקול הדעת של קובע המדיניות המוסמך לכך. בעקבות חקיקת שני חוקי היסוד, חופש העיסוק ו-כבוד האדם וחירותו, בית המשפט העליון ניצל את פס"ד בנק מזרחי ב-1992- כדי לקבוע את העקרון, החדש במשפט הישראלי, כי בית המשפט רשאי לבטל חוקי הכנסת שנראים לו כסותרים חוקי יסוד אלה . זאת למרות שהכנסת לא התכוונה להעניק מעמד כזה לחוקי היסוד, עובדה שבית המשפט העליון הכיר בה במקרים קודמים. השפעתו של פסק הדין על האקטיביזם השיפוטי נכרת במספר רב של פסקי דין הנסמכים עליו כדי לפעול להרחבת סמכות בתי המשפט בפרשנות חוקים וליצירת הלכות חדשות. ראה למשל סותר אחד מחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו ו-חופש העיסוק. המקרה הראשון היה בעניין מנהלי ההשקעות בו ביטל בית המשפט חוק שחייב רישום יועצי השקעות בפנקסי הלשכה, בשל ניגודו לחוק יסוד: חופש העיסוק. מאז שימש חוק יסוד זה מספר פעמים לבטל חוקי הכנסת. על פי אהרון ברק, פסק דין זה היה החשוב ביותר של בית המשפט העליון, שבית המשפט עשה מעשה מכונן, של פרשנות מכוננת וש"מפרש את התהליך ההיסטורי שהביא לחקיקת חוקי היסוד ומסיק ממנו את קיומה של חוקה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ראשון י''ד בכסלו תשע''א
19:38 20.11.10 |
|
64. נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו -והתגוביות
בתגובה להודעה מספר 63
| |
נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו נאום המחלוקת של פרופ' אהרן ברק, שעורר דיון ציבורי סוער בשבוע שעבר, הוא ה"אני מאמין" של נשיא העליון בדימוס בשאלה כיצד ישראל יכולה לשמור על יהדותה - וגם על זכויות כל אזרחיה. "אני חושב שאנו יכולים להשיג את השניים", הוא אומר, אך לא על ידי שימוש באמצעים לא דמוקרטיים. "הארץ" מביא את דברי ברק, בתרגום לעברית : http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1096683.html
תגוביות: 1.ברק הרס את מערכת המשפט בארץ .הוא פשוט מנהל גרוע ,ואיש שוליים. 2.מר ברק, לצורך קידום אישי הרסת את מערכת המשפט .כדי להגשים את השאיפות האישיות שלך ולעשות דברים "מקוריים" במערכת המשפט, הרסת את המערכת ויצרת שיטה מעוותתשבגללה לאיש אין יותר אמון בשופטים ובמערכת.בראייה רטרוספקטיבית אתה כישלון גדול ודוגמא לנזק האדיר שגורמת התנהלות פרועה.בעוד 10 שנים ילמדו בבתי ספר למשפטים עד כמה התיאוריה והשיטה שלך הסתברו כגרועות ורעועות. אתה תשמש דוגמא לאדם שטעה בדרכו בגלל חטא היוהרה. 3.ברק : צועק בשם הדמוקרטיה אבל מפרשן (מחוקק בפועל ) נגד דעת הרוב. 4.הכניס פוליטיזציה למערכת המשפט בישראל .אהרון ברק הרס את המערכת המשפטית בישראל. 5.היכן הברק? זה כבר לא ישנה מה תאמר.מרבית הציבור הבין טוב במי מדובר .את דיעותיך האישיות מימשת בתפקיד הרם שהופקד בידיך,כאשר הדעות הללו מייצגות מיעוט זניח באוכלוסיה היהודית ,שהגדיר עצמו כאליטה.אף אחד לא מחשיב אותך ואת חבריך כאור לגויים ,אלא כיהודונים גמדיים המנסים למצוא חן בעיני הגויים.ראה מה עלה בגורלם במלחמת העולם השניה .הרסת את תדמיתו של ביהמ"ש העליון לשנים רבות.לו היו עורכים מישאל דעת קהל ,מה חושב הציבור היהודי על בית המשפט העליון היית מחוויר.אתה תיזכר לדראון עולם על הנזק שגרמת למוסד המפואר שהורישו חלק ממייסדי המוסד הזה. 6.אמת ברק אמת!!!כשופט עליון אני מצפה מכבודו להיות נאמן בראש ובראשונה לאמת ואח"כ לתת פרשנות לחוקים שחוקקנו בשנת 1992 .הטרמינולוגיה במאמרך הינה "שטחים תפוסים", ומה לעשות שעד למאמר זה אתה והעיתון שנתן לך במה (הארץ) קראתם ל"שטחים" - "השטחים הכבושים".לכל הרוחות ממי הם כבושים וממי הם תפוסים ? אמת נוספת היא ,שאין,לא היה,ולא יהיה עם פלשתיני. אך כן יש עם ערבי, גם בישראל הקטנה וגם ביהודה ושומרון וחבל עזה. עזה היא מצרית.אם תצא מתוך נקודת הנחה כזו, ותיקרא שוב את מגילת העצמאות ,ותעזר לשם כך בעיתון הארץ, תיראה שישנם פתרונות לערבים אשר אינם פוגעים בכבוד האדם וחרותו ואם תרצה אלמד את כבודו מהם הפתרונות. 7.ברק מחמיץ את האסטרטגיה של הפלסטינים המשתמשים במילים מרטיטות :"מדינת כל אזרחיה", שאין דבר כזה בשום מקום בעולם ,ואילו כאן ,זה שם הקוד להפיכת מדינת ישראל למדינת פלסטין השניה לאחר מדינת אבו מאזן והנייה.ברק מחמיץ את העובדה שיש זכות יסודית לעם היהודי למנוע מהלך כזה שהרי התוצאה עלולה להיות במקרה כזה ,ובסבירות גבוהה למי שמכיר את הערבים,שהים ישמש להטבעתנו.בניגוד ליהודים, הם יש להם כוונה לבצע ולא להסתפק בנוכחותנו כמיעוט.ברק מחמיץ את העובדה שמדינה כזו בשלטון פלסטיני תחדל מלהיות "מדינת כל אזרחיה".זה נחמד רק כל עוד המדינה היא בשלטון העם היהודי.הגישה הנכונה במקרה זה היא לא להסתכל מלמטה על זכות הפרט כפי שמציגים ומתעתעים בנו הפלסטינים אלא מלמעלה,לראות את התמונה במלואה, ולהבחין שאין בכך תום לב, אלא כוונה להביא לפירוק מדינת ישראל, תוך כדי שמעסיקים את מוחותנו המבריקים בפרטים הקטנים. 8.דהוי מאד וללא ברק!אדם שמעל בתפקידו, פלגן מתנשא שלא בחל להשתמש בשיטות המאפייה נגד יריביו. 9.בתרגום לעברית מודרנית= צריך שינוי מהותי בבית המשפט העליון. 10.עסקינן קודם כל במדינה יהודית ורק לאחר מכן במדינה דמוקרטית. הזכות לשיוויון חייבת ליסוג מול תכלית המדינה כמדינה יהודית. כל פרשנות אחרת תיצור לאור הריבוי הדמוגרפי, מדינה שבה הערבים הם הרוב,והיהודים מיעוט.כך תרד לטמיון תכליתה וצביונה של המדינה היהודית,וזו מטרתם של הערבים בכלל ושל האזרחים הערבים בפרט. 11.מאוד ברור מדוע אהרון ברק עוכר ישראל זה, מעוניין בחוקה.האיש הזה רוצה חוקה כדי שיעוגנו בחוקה זכויות הערבים במלואן, על חשבון זכויות היהודים, כפי שהוא עשה עד היום. אין מקום לחוקה בישראל בגלל המצב הפוליטי הבעייתי במדינה, החוקים דהיום ,מגילת העצמאות ,וזכויות האזרח מספיקים בהחלט. 12.אין אמון יותר בעליון.אין שופטים בירושלים.ברק אינו דמוקרט אלא דיקטטור משפטי. יש להכריע מחדש בכל פסקיו.אין שופטים בירושלים - יש פוליטיקאים בירושלים - רעים ושחצנים. רק בניה מחדש לגמרי של מערכת המשפט תוכל להוביל לאמון הציבור שלא מדובר בדיקטטורה משפטית אנטי ציונית,אלא בשופטים ששופטים לפי חוקי הכנסת המייצגת את העם ולפי רוח החוקים המקורית.אחרת הכל דיבורי סרק. 13.בלי בירבורים! ברק בעד מדינת כל אזרחיה = מדינה פלסטינית עלינו! 14.רצונם של הערבים לחיות בתוכנו וליהפך למרכיב שיהפוך את "מדינת כל אזרחיה" למדינה דו-לאומית , אם עדיין אינה כזאת, או למדינה בעלת רוב פלשתיני (אותה הם מצליחים לקיים בעזרת כספנו ורוב נדיבותנו).יש שאיפות לאומיות יוקדות במיעוט הערבי בארצנו.דבר הפוגע בשוויון החובות בתחום השירות הלאומי ןבתחום הכלכלי (המתבטא בהעלמות מס, הונאות המוסד לביטוח לאומי וכד` בשעורים עצומים ,מעל לשיעורם בכלל האוכלוסייה היהודית).התנהלות כזו מוכיחה התנגדות חד-משמעית למדינת ישראל -כי "מצווה לחסר את היאהוד". לכן, שוויון הזכויות והחובות היא בעיה מורכבת. התעלמות מכך אינה עולה בקנה אחד עם יושר אינטלקטואלי. לטפול על כל העם, או על רובו, כמי שמחייב גירוש המיעוט הערבי כמיעוט - זו השתלחות שאין לה אחיזה במציאות. גירוש מחבלים מבין הערבים - כן. גירוש ערבים שאינם נאמנים למדינה אלא לטרור - כן.מיעוט שבמיעוט יבקש לגרש ערבים סתם כך בשל היותם ערבים. ולבטח לא יבקשו להטביעם בים, כפי שמרבית הפלשתינים מייחלים לגורלכזה עבורנו, ורק כוחנו ועוצם ידינו מונעים זאת מהם. 15.יש להקים על אתר ועדת חקירה להתנהלות מערכת שלטון החוק בישראל.שאם לא כן, האמון המתדרדר בכנופיית שלטון החוק,יביא עלינו חורבן בית שלישי. מי שלא מאמין לי שישאל את נביאי ישראל מהראשון ועד האחרון שבהם. 16.כן לשיטת פרידמן!אהרון ברק - לא שכנעת! אסור להתעלם מההיסטוריה המוכיחה את ההיפך מטיעוניך.כפי שכתבו במשך השבוע כותבי מאמרים, שום איש ציבור לא ביקש לזרוק את הערבים לים, אך ההיפך כבר קרה ויושם בטרור המתאבדים הפלשתינים.עמדותיך שמתעלמות מההיסטוריה ומהרקע שהוביל לשחרור השטחים, בניית חומת ההפרדה וקמת המחסומים בערי יהודה ושומרון, ומובילות למסקנה כי הקו שהובלת מנותק ממרבית הציבור בישראל.כי בעוד שהערבים מנהלים ג'יהאד,נועדו המהלכים אצלנו להגנה עצמית בלבד.יכולת לחזור בך על דבריך המקוממים והלא נכונים בעליל, אך לעומת זאת בחרת להחזיק בקו שהובלת עד עכשיו: אני יודע ואתם יודעים, פשוטי העם בורים ונבערים! אותי לא שכנעת.להיפך. בעקבות דבריך גוברת תמיכתי וגודל אמוני בדניאל פרידמן ובמהלכים שרוצה פרידמן להוביל בבית המשפט העליון. 17.ברק חסר רגש אנושי-סיפור אמיתי. 18.למה שהליטאי ברק לא יחזור למכורתו ליטא ? הרי יהודי הוא לא. 19.אהרון ברק, בדומה לדודינקה, כשנסגרה בפניו הבמה שהופיע עליה (בית המשפט העליון) הוא התחיל "לטפל" באלו שלדעתו אחראים למצבו (אצל דודינקה מנהלי התקשורת והאמרגנים, ואצל ברק זו מדינת היהודים ומוסדותיה). 20.הכוזרים ילמדו לחיות עם הערבים?הרי אפילו עם ``אחיהם`` הפרענקים לא! 21.אהרון ברק טיפש מוחלט !עולם הפוך אני רואה.עוד לא קם ניגוד משווע כל כך כמו הניגוד בין טפשותו של אדם שהרס כל חלקה טובה במדינה,לבין הערכת השמאל העיוור אליו. 22.לברק יש 2 בעיות קרדינליות .ברק אינו אדם צנוע .בדיוק להיפך. ברק רואה עצמו מורם מעם שתפקידו לחנך את הנבערים. כלומר הוא חוטא בהיבריס (חטא הגאוה).והחטא השני של ברק (החטא של כל השמאל)זה רתימת העגלה לפני הסוסים.כאשר אנחנו רחוקים מהשלום ונמצאים באמצע ,הסכסוך פוקד עלינו ברק (ואיתו כל השמאל) ,להתנהג כאילו השלום הוא עובדה קיימת. ההתנהגות הזו היא בעייתית ביותר, והיא הגורם העיקרי למצבה הבין לאומי הרעוע של ישראל.(כאשר האמריקאים נלחמים הם לא חושבים על זכויות לאויבים שלהם אלא על נצחון במינימום אבדות). 23.אהרון ברק ממשיך להתעלם.אהרן ברק, כרבים אחרים, ממשיך להתעלם מכך שמדינת ישראל לא הוקמה כמדינה יהודית ודמוקרטית.מגילת העצמאות עדה לכך, שהמדינה הוקמה בראש ובראשונה כמדינה יהודית - ופירוש הדבר, שאין יהדותה מסתפקת במפתח הכניסה אליה. מושג הדמוקרטיה אינו מופיע כלל במגילה, והקריאה הנבונה בשורותיה האופרטיביות מראה בבירור שלא התכוונו מייסדיה למדינה שבה תשתולל הדמוקרטיה, אלא כמדינה שבה הדמוקרטיה תמיד תחת פיקוח מרסן. 24.הקיסר מפחד ?ברק רצה להיות שופט בבית המשפט בהאג. הוא יהיה נאשם שם. 25.אהרון ברק מלא ההיבריס:המוסר שלי,העמדה הפוליטית שלי,העמדה שלי מהו משפט נכון וצודק. כל כך הרבה שלי ושלי מלא היבריס,שכמעט הגענו איתו לגיהנום של חיסול מדינת היהודים מבפנים. 26.מיליון בנו ו-1 הרס.איך הסתנן אהרון ברק איש חד"ש לעליון, והרס מדינה שלמה? 27.אכן נודע הדבר: שופטי בג"ץ כולם הם שמאל קיצוני. ברק דיבר כל הזמן על חוקה כדי להבטיח באמצעותה זכויות מעוגנות לערבים ,ולקשור את ידי היהודים כולם אל מול הערבים וזכויותיהם.האמת היא שרצה ליתן המדינה לערבים. והגיע הזמן לבדוק את כל פסיקותיו.הוא גם עבד קשה להשתיל במערכת עוד שמאלנים קיצוניים כמותו,ויש לעשות שם מהפיכה יסודית. 28.אהרון ברק מוקצה בעיני מרבית הציבור המיוני.הנזק שברק הביא על מוסד בית המשפט העליון בעיני מרבית בציבור(ראו משאלים) הוא בלתי הפיך. 29.פילו-פרידמן.הים, הים - היכן החביא כבודו אהרון ברק את הים? 30.אהרון ברק הוא בושה וחרפה.הוא פגע פגיעה ישירה בבטחון המדינה בכל פסיקותיו. 31.אהרון ברק חסר רגש אנושי - סיפור אמיתי.אשתו ובנו החולים של השופט בנימין הלוי ז"ל ,מורו וחברו של ברק, פנו אל ברק שיעזור להם מפני הנוכלת העצורה אתי לוי האפוטרופוסית שהחזיקה בכספם כ-70000 ש"ח דמי פנסיה שמקבלת גב` הלוי כל חודש.כל העזרה שנתן השופט ברק - "מילים", "בודאי שאני אעזור". הייתי עדה כאשר בבכי ביקשו מברק שיעזור, אין להם אוכל, ביגוד ועוד, שמעתי איך הוא אמר שיעזור. מכתבים נשלחו אליו והוא אמר בודאי שיעזור, עד היום כלום.מי שמעוניין בפרטים על הסיפור המזעזע שיפנה ל-ג`ואי- 0526002036 32.בנאומו גילה ברק עבור מה נלחם תוך שימוש בגלימה.לא המרצע, הקרדום יצא מן השק.שיצא ברק לציבור ויסביר למה התנגד למינויה של פרופ` גביזון לעליון עקב האג`נדה שלה. ומה עם האג`נדה שלו בכל שנות פועלו בעליון? 33.מערכת המשפט הינה המושחתת במערכות השלטון בישראל."מורשת" ברק היא השחתה מאסיבית של מערכת המשפט, ובמיוחד של בית-המשפט העליון, שהפך במשמרת שלו לתאום חילוני-שמאלני-אשכנזי של "מועצת חכמי התורה", בהבדל אחד: פסיקותיו ההזויות נתפסות (עדיין) כנורמה מחייבת במדינת ישראל. יש להחזיר את פקידי המשפט לגודלם הטבעי ולהחליף את בית-המשפט העליון בבית-משפט לחוקה, שיהא מחוייב לפסוק עפ"י חוקי הכנסת ולא עפ"י השקפות עולם הזויות מבית מדרשו של השמאל הקיצוני והאנטי-ציוני. 34.כשמדובר באהרון ברק מדובר בקריקטורה של שוכן מגדל שן הרואה בעם אספסוף,ובעצמו נאור.הנאור הליטאי המזרח אירופי שאינו מבין דבר בדמוקרטיה. 35.האם נכון לדרוש שיוויון לגדי ולזאב? 1.האם נכון לבקש שיוויון בין צאצאי ניצולי השואה הנמצאים במלחמת מגן תמידית על מדינתם האומללה ,לבין אלו המזדהים בכל מאודם עם רעיון החרבתה, מצהירים על כך בריש גלי ואף פועלים בכל האמצעים העומדים לרשותם (החל מפעילות טרוריסטית פלילית וכלה בפעילות חוקית בביהמ"ש תוך ניצול רצונם הטוב של אנשים דוגמת ברק)? 2. מאיפה מגיעה הטענה כי יהודים רבים דורשים את גירוש ערביי ישראל? האם היא נסמכת על סטטיסטיקה של מחקר מדעי או שזו סתם התרשמות של מישהו מהרחוב אשר משקל דעתו אודות "המצב" איננה שונה מהותית ממשקל דעתו של נהג המונית? 3.אילו זכויות יתר מגיעות לציבור אנשים שאיננו מקיים חובות אזרח אלמנטריות שהחשובה בהן היא שירות צבאי למען המולדת? בשם איזה עיקרון תיאורטי (שאיננו תלוש מהמציאות) ניתן לדרוש השוואת זכויות בין מי שסיכן את חייו (או לכל הפחות תרם למדינה ממרצו 3 שנים) לבין זה שאת הזמן ניצל לעשיית תואר ראשון או לצבירת הון במסחר (או שיפוצים)? 4. לא נדע לחיות עם עצמנו בשלום אז נפספס את ההזדמנות שניתנת פעם ב-30 דורות להקים מדינה ולשמור עליה מצר ואויב בחירוף נפש ,כפי ששומרת הלביאה על גוריה. 36.אהרון ברק אינו אדם ישר!!! 37.מדינת ישראל לא היתה, איננה, ולא תהיה מדינת כל אזרחיה,נקודה. מדינת ישראל קמה מתוך החלטת האו"ם להקים בית לאומי לעם היהודי.זוהי ההגדרה ואין בילתה. אם מר ברק היה חוזר לעקרונות ראשוניים, הוא מן הסתם היה מגיע להחלטת האו"ם, אבל זה סותר את חשיבתו הפוליטית ולכן הוא מסיט את חשיבתו המשפטית על מנת שיהיה מיתאם בין השתיים.במדינה דמוקרטית יש רוב ויש מיעוט, במדינת לאום יש זכויות יתר ללאום שבשמו קמה המדינה. ככה זה עובד וככה צריך להיות.לתושבים הערביים מגיעות זכויות אזרחיות רק תמורת מילוי חובות אזרחיות. לא יכול להיות שמישהו יקבל ביטוח לאומי אם הוא לא משלם (או מי מקבוצת ההשתייכות שלו). הערבים מצאו במר ברק את המגן האולטימטיבי שגם איפשר להם לחגוג ולא לתרום למדינה ,וגם לקבל מהמדינה את כל הזכויות ובעיקר את הכסף. 38.מי שקורא כמו אהרון ברק למדינת כל אזרחיה - מזדהה עם דרכו של עזמי בשארה. 39.אהרן ברק לוקה בטיפשות גמורה.הוא בוחר ללכת בעקבות האידיוטיזם הפוסט מודרני,ולהעדיף "נרטיב" על פני עובדות ומחקר. כמו כן הוא מעז לדבר בשמו של ה"ישראלי" הרוצה לגרש את כל הערבים. שקר מגוחך כזה לא שמעתי שנים. אין סקר אחד, אין סטטיסטיקה אחת, אין אפילו הסטוריון שמאלני אחד, שיסכים עם הפסאודו עובדה הזאת, שישראלי "סביר" מעדיף לגרש את המיעוט הערבי מן המדינה. השומע יצחק, וינוד בראשו --- הזהו ראש מערכת המשפט בישראל? העדפותיו הפוליטיות הן עניינו האישי, ומאז צאתו מנעלי האל-לעת-מצוא, הוא אכן מפיץ אותן כמיטב יכולתו. אולם דעתו המושמעת כאיש המשפט, דעתו כבעל סמכות לשעבר, היא מזיקה ומסוכנת. הוא אינו מייצג שום דבר, אך הוא משתמש בקרדיטים שלו כדי להתיימר לייצג. הוא מתנגד לאושיות הציונות. הוא מתנגד להעדפת היהדות על פני דת אחרת במדינת ישראל. הוא מתנגד לכל דבר שהוא ציונות במובן ההרצליאני, או בן-גוריוני שלה. ה"נרטיב" המניע אותו הוא פוסט ציוני. איך אפשר להקשיב לאדם כזה, במדינה שעדיין מחזיקה בציונות וביהדות כעיקרון מניע? 40.בדבריו של ברק יש חוסר נימוס ויותר מקמצוץ של גסות רוח של ממש כלפי מי שהוא מחשיב ככל הנראה כ "נתיניו".מתנשא ומנותק. 41.מאז ברק אני בז לבית המשפט ה"עליון".בסך הכל חבורת שמלאנים רופסים. 42. באתר הקרן החדשה לישראל,שבחסותו נערך הכנס http://www.nif.org.il/?id=1857 יש הפניה לYnet עם הכותרת: "אהרן ברק: יהודים רוצים שוויון - ולזרוק ערבים לים" הכתבה בYnet , http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3736894,00.html שם כתוב ציטוט מדברי ברק: "אם תשאל אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים מפה, הוא יגיד ודאי" זאת הידיעה הראשונה בנושא.מי שכתב את הכתבה צריך להיות בור מוחלט באנגלית -בהנחה שהנאום היה באנגלית ,מה שלא היה כתוב באף ידיעה-כדי לשנות את הנוסח המרוכך אך החמור שמובא ע"י "הארץ". כדי להבין לאן הגיעו הדברים הנה קישורית לאתר החיזבאללה: http://www.almanar.com.lb/NewsSite/NewsDetails.aspx?id=91789&language=en והכותרת: Aharon Barak: Jews Want to Throw Arabs into the Sea! מסקנה - אם או בלי ים,מוטב היה לברק שיזהר בלשונו המכלילה. הנזק כבר נגרם.לא נותר אלא להזכיר את הפתגם: "אבן שזרק הטיפש לבאר,אפילו חמישים חכמים לא יצליחו להוציא." כאשר ברור לכל מיהו הטיפש. 43.גם אני שמתי לב לשימוש הטיפשי של ברק במילה "נרטיב". גם הוא הולך שולל אחר האופנה האחרונה של הפוסט מודרניזם.אדם זה נחשב משכיל ונאור. הוא ממש בדיחה. 44.אהרון ברק - האיש, המסיכה והצביעות.מה קרה בתקופת כהונתו? הציבור איבד לחלוטין את אמונו בבית המשפט העליון.ויש לכך סיבה: ברק ביצע מינויים שערוריתיים, שכוללים מינויי מקורבים בלתי ראויים, מינוי אשתו לתפקיד בכיר בבית הדין הארצי לעבודה, שלדעת כל השופטים שם זה מינוי בלתי ראוי.מינוי שופטים שהם בעלי השקפה פוליטית כשלו,והנה בימים האחרונים נתגלו דיעותיו ,אותן הסתיר מאחורי מסיכה כל השנים. את ברק ניתן לשפוט על :התחזות,מעילה באמון הצבור תוך הפרת אמונים כלפי המישרה והתואר שהוא נשא. 45."אם זה נראה, הולך ומדבר כמו שמאל קיצוני...זה שמאל קיצוני"! 46.המוצר אהרון ברק -פג תוקפו. 47.אהרון ברק.רשע שהוביל את מערכת המשפט אל עברי פי פחת.אהרון ברק בהחלט לא אומר מתוך טיפשות שהיהודים רוצים לזרוק את הערבים לים - הוא פשוט מגלה את פרצופו האנטישמי, ששונא כל דבר שיש בו ריח יהדות. 48.גם בפנסיה הוא מזיק.הפושע הפך את בית המשפט העליון לגייס חמישי נגד העם והמדינה. 49.אהרן ברק בסיסמתו "הכול שפיט" הרס את צה"ל.היום כל לוחם צריך עו"ד צמוד, וכך הרס ברק את צה"ל. תראו לי עוד צבא בעולם, שנאלץ לעמוד במבחנים קיומיים ולהגן על העורף העומד במבחנים קיומיים, אשר יודע שבשובו הביתה יעמידו אותו לדין על "פשעי מלחמה". אבסורד שאין הזוי ממנו. אילו אהרן ברק ודומיו היו קובעים את הנורמות לפני שני דורות, מדינת ישראל לא היתה קיימת בכלל, ולא היה צורך לקונן על הכיבוש, כי היינו מזמן נכבשים (ואם היינו נכבשים, לא היינו קיימים עוד, כי הקוראן קובע מה צריך לעשות לאויב). 50.אהרון ברק זה האיש שלא נתן להרוס את הבית שממנו נורתה משפחת חתואל-אם ו 4 בנותיה. 51.השופט האמריקאי פוזנר על אהרון ברק:"שודד ים משפטי שבשבילו החוק זה רק טיוטא". 52.בידי מי הפקיד עם ישראל את מערכת המשפט - ובידיו הפכה למערכת הרקובה והמושחתת ביותר במדינת ישראל.מערכת רעה ודורסנית שלא איפשרה לדניאל פרידמן - להזיז בה גפרור.והאיש עצמו אהרון ברק, צר לומר, מתגלה כאחת מהשתיים: או אינפנטיל שכל מעייניו לזכות בתהילה בתקשורת העולמית האנטי-ציונית ובאקדמיות הרדיקליות בארה"ב.או שמדובר באדם בעל קומפלקס נפשי, שמרוב הזדהות עם תוקפיו-תוקפינו, יוצא להתקפה על הקורבן.אינני יודע מה מן השניים רע יותר... |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ט''ז בכסלו תשע''א
12:57 23.11.10 |
|
65. פניה אישית לח''כ כצלה ולח''כ יריב לוין המשפטן:
בתגובה להודעה מספר 64
| |
היות ומדבריך בסיכום הדיון אתמול מתברר שאתה מודע היטב למחסום שמהווה חוק כבוד האדם וחירותו לכל פעולה הגנתית על המדינה,עליך לצאת בקריאה ברורה שלא תשתמע לשתי פנים לביטולו המיידי של החוק .בדבריך אינך מציין כמובן את שורש הבעיה,אך מעלה את הבעיה כך: "עם זאת קובע כצלה כי אירגוני שמאל ובתי המשפט בישראל מפריעים לקידומם של מהלכים שאמורים לבלום את גל המסתננים.בית המשפט הופך למסייע הגדול שלהם". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211830 יש לשים את האצבע על המקור למצב אותו אתה מציג. לא ניתן עוד להתעלם מהמקור לבעיה הזו,שהוא גם המקור לכל בעיותיה של המדינה היהודית בעצם. חוק כבוד האדם וחירותו וחוק חופש העיסוק שאיפשר לבג"צ לשלוט כממשלת על ,ולבטל חוקי כנסת לתיאבון. בעזרת חוק זה מאפשר בג"צ לאנרכיסטים לזרוק סלעים על חיילי צה"ל,כאילו זה חופש ביטוי דמוקרטי לפגוע בצבא,שופט חיילים על נוהלים שהם עשו תוך כדי קרב שמסכן את חייהם ,ומנהיג את המדינה בצורה צינית ופושעת לדעתי,לכיוון חיסול יהודיותה. היות והבעיה כה חמורה, מן הראוי לפנות לחבר הכנסת יריב לוין המשפטן ,ולבקש עצתו בנוגע להליכים שעל הכנסת והממשלה לנקוט על מנת להביא למחיקתו של חוק זה מספר החוקים,ובהמשך ייצור חוקים שיתאימו למציאות המפחידה שהתפתחה בישראל ושאין כל אפשרות לטפל בה כל עוד החוקים הקיימים מושלים בכיפה. חייבת להימצא דרך לצאת מהסבך המשפטי המטורף הזה,אליו הכניס את מדינת היהודים אהרון ברק . זה חוק שחוקקה הכנסת עבורו הצביעו בסך הכל 32 חברי כנסת. פחד האימים של בג"צ הנוכחי המכיש את ישראל במקום לשמור ולהגן עליה, מצביע בעליל על העובדה שהשופטים הנוכחיים יודעים שללא החוק הזה מעמדם יחזור להיות של שופטים ולא של ממשלת על עוד. מכאן הפניקה שלהם.יש לטפל בזאת ביד ברזל! יריב לוין הוא משפטן חכם וחזק ללא כפפות משי,וחשוב להתייעץ עימו כיצד מתקדמים לכיוון ביטול החוק הזה. הביטול ישרת את שיחרורה של המדינה היהודית מציפורני האירגונים הלא ממשלתים של הקרן האמריקאית לישראל החדשה - NIF - השואפים לבטל את המדינה היהודית,ופעילותם מגובה אך ורק על ידי השופטים הנוכחיים,תוך היסמכות בלתי פוסקת על החוק המחורר הזה,ובניגוד לרצונו של הציבור הרחב היהודי ציוני לאומי בישראל העומד פעור פה ונדהם ומתוסכל מול החלטות שופטי בג"צ הנוכחיים. החוק הפך את הבחירות למיותרות היות ומנהיגי המדינה הם בייניש וחבריה ולא הפוליטיקאים הנבחרים על ידי הציבור. זו הונאת ענק! החוק משמש להובלת ישראל באף לכיוון המועדף על נעמי חזן ואנשיה הממומנים על ידי ה - CIA - וקרן פורד האנטישמית. החוק הזה הונאה מובהקת,ומי שקורא אותו מבין מיד את גודל ההונאה הטמונה בניסוחו האמורפי-המעורפל. הניסוח המעורפל לחלוטין מספק כר נרחב עד אינסוף לפרשנות וחיקוק חוקים של הבג"צ עצמו,בניגוד לכללי הדמוקרטיה המחייבים הפרדת רשויות מוחלטת ונוקשה. לבג"צ אסור לחוקק חוקים. אך ע"י העמדת פנים של פרשן כביכול של החוק המעורפל והלא מוגדר הזה,נכנס בג"צ לתחום החקיקה בעורמה ומנצל את הפירצה להרחבת יריעת המדינה של כל אזרחיה על חשבון יריעת המדינה היהודית. כך מאפשר החוק בנוחות ובצורה כביכול סמויה את חיסולה של המדינה היהודית צעד אחר צעד. להלן החוק שכל אזרח שיקרא אותו,גם אם אינו משפטן כלל וכלל,ואינו מבין דבר במשפטים,יכול לראות את המלכודת הטמונה בו,שהפילה את המדינה היהודית ,ממשלתה,והכנסת הנבחרת שלה לתוכה,והשאירה את השופטים;אנשי השמאל הקיצוני ביותר,כממשלת על מחוקקת ומחליטה באמצעות ידה הבוחשת בקרבי הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה,שהוא איש שלומם של השופטים,חייל נאמן שלהם הנבחר על ידם לצורך הוצאה לפועל שלהם. להפסיק את הפארסה המגוחכת והגלוייה לכל עין בוחנת,ולהחזיר את השפיות להתנהלות המדינה היהודית! מצורף לעיונך ולעיון הציבור הרחב החוק המחורר והמסריח כגבינה שוויצרית, עימו ניתן לבצע כל מניפולציה שתעלה על הדעת-וזו אכן היתה המטרה כשהוא חוקק על ידי דן מרידור: חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - חוק-יסוד חופש העיסוק עקרונות יסוד 1.זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן- חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. מטרה 2.חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חופש העיסוק 3.כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. פגיעה בחופש העיסוק 4.אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. תחולה 5.כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב. יציבות 6.אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים. נוקשות 7.אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. תוקפו של חוק חורג (תיקון מס 2) 8 .א .הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר. 8.ב.ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף קטן )א(, לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק-יסוד זה. ביטול 9.חוק-יסוד: חופש העיסוק - בטל. הוראת שעה תיקונים מס' 1 ו-2 10.הוראות חיקוק שאלמלא חוק-יסוד זה או חוק- היסוד שבוטל כאמור בסעיף 9, היו תקפות ערב תחילתו של חוק-יסוד זה יעמדו בתוקפן עד יום א' בניסן התשס"ב ) 14 במרס 2002 (, אם לא בוטלו קודם לכן, ואולם פירושן של ההוראות האמורות ייעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה. תיקון חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו (שולב בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). ** חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו עקרונות יסוד (תיקון מס' 1) 1.זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן- חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
מטרה 1א.חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שמירה על החיים, הגוף והכבוד. 2.אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. שמירה על הקנין.
3.אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד 4.כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו. חירות אישית 5.אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת. יציאה מישראל וכניסה אליה 6 א.כל אדם חופשי לצאת מישראל. ב.כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. פרטיות וצנעת הפרט 7. א.כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. ב.אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. ג.אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. ד.אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. 8.פגיעה בזכויות תיקון מס' 1 - אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. 9.סייג לגבי כוחות הביטחון אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות. 10.שמירת דינים אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. 11.תחולה כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה. 12.יציבות החוק אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק- יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח 1948- 2 , מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש. http://www.knesset.gov.il/description/heb/heb_mimshal_yesod2.htm 1 אין לצרף את הכנסת כצד בהליכים שבהם נדונה חוקתיותו של חוק שחוקק על ידי הכנסת )בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל ואח' נ' שר האוצר 380 (. לעניין התייצבות הכנסת ר' גם ס' 17 )ג 1( לחוק הכנסת. ) ואח', פ"ד נ ) 4 2 . ע"ר מס' 2, התש"ח, עמ' 1; ס"ח התשמ"א, עמ' 306
****** ויקיפדיה: ההבדל בין חוקי יסוד לחוקים רגילים חוקי היסוד הם קבוצת חוקים, המגדירים את עקרונות המשטר במדינה. לחקיקת חוקי יסוד במדינת ישראל חשיבות רבה. בישראל עדיין אין חוקה, ולכן לא קיים מנגנון שינחה, שישפיע ושירסן את המחוקק. את התפקידים הללו ממלאים חוקי היסוד וחוקים אלו ביום מן הימים יהיו הפרקים בחוקה שתיכתב. חוקי היסוד אינם חוקים רגילים: בניגוד לחוקים רגילים, ההצבעה על חוק יסוד חייבת להיות ברוב מיוחד (רוב של 2/3 או ¾ מהכנסת). ניסוח חוק היסוד הוא קצר וכללי. מתוכו יגזרו החוקים הנוספים, והחוקים אינם יכולים לסתור את חוקי היסוד באותו התחום. החוק עוסק בסמכויות שלוש הרשויות, בזכויות הפרט וביחסיו של הפרט עם הרשויות. אחת הביקורות על "המהפכה החוקתית" מתמקדת בעובדה שחוקי היסוד "כבוד והאדם וחירותו" ו"חופש העיסוק" לא נחקקו ברוב מיוחד, התומכים בחקיקתם היוו רק כרבע מחברי הכנסת, ומספר המצביעים הכולל לא היווה אפילו מחצית מהכנסת: חוק היסוד "כבוד האדם וחירותו" עבר עם 32 תומכים, 21 מתנגדים ונמנע אחד, וחוק היסוד "חופש העיסוק" עבר עם 23 תומכים בלבד - כל חברי הכנסת שהתכנסו לשם אישורו. ****** 1.חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל הוראת שריון. ניתן לשנותו ברוב רגיל. אין מדובר בשריון פורמאלי הדורש רוב מסוים לקבלת החוק הפוגע. זהו שריון מהותי, הדורש כי ניתן לפגוע בהסדר הקבוע בחוק יסוד באמצעות חוק רגיל, ובלבד שהחוק הרגיל מקיים דרישה של מהות. פיסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק ובסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעת שריון מהותי. מכוחה, בזכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד אין לפגוע על ידי חוק רגיל, אלא אם כן החוק הרגיל מקיים דרישות מהותיות באשר לתוכנו. הוראת שריון זו תופסת: היא חוקתית ושוללת מחקיקה רגילה, שאינה מקיימת את דרישות השריון, לפגוע בזכות אדם המוגנת בחוק היסוד. **** השלכות פסק הדין בנוגע לאקטיביזם שיפוטי האקטיביזם של בית המשפט העליון ב-20 השנים האחרונות נוגע לא רק לתחום החקיקה אלא בעיקר למעורבותה בשיקולי הרשות המבצעת בביצוע המדיניות הציבורית . במקרים רבים בית המשפט אינו מגביל את עצמו לבחינת מעשי הרשות המבצעת לאור החוק, אלא קובע עבור הרשות המבצעת מהו שיקול דעת נאות בקבלת החלטות. לפעמים בית המשפט מעדיף לבסס את פסקותיו על עקרון חוקתי רחב, כשמבחן צר יותר ופחות מרחיק-לכת היה מספיק כדי להצדיק את החלטתו. שני כלים שבית המשפט מפעיל כדי לבקר מעשים של הרשות המבצעת שלא על פי החוק הכתוב הם "עקרונות השיטה המשפטית" ו-"מבחן הסבירות" כשבית המשפט מפעיל את הכלי הראשון, הוא מוצא כי החלטת הרשות המבצעת אינה מקובלת כי היא מנוגדת לעקרון מסוים, שקובעי המדינות ברשות המבצעת לא ימצאנו כתוב בספר החוקים. כשבית המשפט משתמש ב"מבחן הסבירות" הוא אינו פועל לאכוף חוק, אלא משתמש בשיקול דעתו כדי להעריך את שיקול הדעת של קובעי המדיניות. כשבית המשפט משתמש במבחנים אלה, קשה להפריד בין הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט לבקר את חוקיות ההחלטה, לבין הפעלת שיקול הדעת של השופט לגופו של העניין, במקום שיקול הדעת של קובע המדיניות המוסמך לכך. בעקבות חקיקת שני חוקי היסוד, חופש העיסוק ו-כבוד האדם וחירותו, בית המשפט העליון ניצל את פס"ד בנק מזרחי ב-1992- כדי לקבוע את העקרון, החדש במשפט הישראלי, כי בית המשפט רשאי לבטל חוקי הכנסת שנראים לו כסותרים חוקי יסוד אלה . זאת למרות שהכנסת לא התכוונה להעניק מעמד כזה לחוקי היסוד, עובדה שבית המשפט העליון הכיר בה במקרים קודמים. השפעתו של פסק הדין על האקטיביזם השיפוטי נכרת במספר רב של פסקי דין הנסמכים עליו כדי לפעול להרחבת סמכות בתי המשפט בפרשנות חוקים וליצירת הלכות חדשות. ראה למשל סותר אחד מחוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו ו-חופש העיסוק. המקרה הראשון היה בעניין מנהלי ההשקעות בו ביטל בית המשפט חוק שחייב רישום יועצי השקעות בפנקסי הלשכה, בשל ניגודו לחוק יסוד: חופש העיסוק. מאז שימש חוק יסוד זה מספר פעמים לבטל חוקי הכנסת. על פי אהרון ברק, פסק דין זה היה החשוב ביותר של בית המשפט העליון, שבית המשפט עשה מעשה מכונן, של פרשנות מכוננת וש"מפרש את התהליך ההיסטורי שהביא לחקיקת חוקי היסוד ומסיק ממנו את קיומה של חוקה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211830
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ט''ז בכסלו תשע''א
16:54 23.11.10 |
|
66. מ''מהפכה חוקתית'' ל''הפיכת נגד'':
בתגובה להודעה מספר 65
| |
מ"מהפכה חוקתית" ל"הפיכת נגד":דני גוטוויין בשנת 1992 הכריז שופט בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בעקבות חקיקת חוק–יסוד:כבוד האדם וחירותו וחוק–יסוד: חופש העיסוק התחוללה בישראל "מהפכה חוקתית". 1 מהפכה זו הכפיפה את הכנסת לביקורתו של בית המשפט במסגרת האקטיביזם השיפוטי, שהרחיב במהלך שנות השמונים את הביקורת השיפוטית על פעולות הממשלה. בשנת 2007 החל שר המשפטים דניאל פרידמן מהלך להגבלת כוחה של הרשות השופטת ולהגדלת תלותה במערכת הפוליטית— מהלך ששיאו הוא ההצעה לאסור על בג"ץ לדון בנושאים מדיניים, ביטחוניים ותקציביים. 2 בתגובה למהלך זה קבעה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר כי "מתרחשת אצלנו הפיכה חוקתית שבמסגרתה הממשלה משתלטת על הרשות השופטת". 3 תולים את העימות בין חסידי "המהפכה החוקתית" לבין חסידי "הפיכת הנגד" בניגודי השקפות בשאלת יחסי הכוחות הרצויים בין בית המשפט לבין הכנסת והממשלה... מי שהחל ב"הפיכת הנגד" כנגד בית המשפט היה שר המשפטים לשעבר חיים רמון. 4 לאחר שנאלץ רמון לפרוש מתפקידו בעקבות הרשעתו בפלילים, כל המועמדים להחליפו ששקל ראש הממשלה אהוד אולמרט היו מבין המחזיקים בתפיסות המזינות את "הפיכת הנגד", והבולטים שבהם היו אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן ופרידמן, שמונה לבסוף לתפקיד. כעשור לאחר שאהרן ברק הכריז על "המהפכה החוקתית" כבר נראו סימנים ברורים לכך שהיא והאקטיביזם השיפוטי, מצויים שניהם בנסיגה. 6 דומה שבית המשפט העליון הכיר בכך, שהעימות המתמשך עם הכנסת והממשלה מערער את מעמדו הציבורי, 7 והמיר את האקטיביזם בריסון כבר הרבה לפני "הפיכת הנגד": שופטיו אמנם הוסיפו לבצר את סמכותו העקרונית של בג"ץ כלפי הכנסת והממשלה להלכה, אך נמנעו מלהפעיל אותה למעשה, וכפל לשון זה ערער את עמדתו המוסרית של בג"ץ כשם שחשף את חוסר האונים הגובר שלו. את "הפיכת הנגד" מובילה אותה קבוצה פוליטית ששני עשורים קודם לכן העניקה את העורף הציבורי ל"מהפכה החוקתית". הרצף בין "המהפכה החוקתית" ל"הפיכת הנגד" מתגלה בדמותו של אחד האישים הבולטים המזוהה עם שתיהן, אמנון רובינשטיין. בריאיון שנערך עמו בשנת 2007 הוא מתואר כמי ש"מילא תפקיד מרכזי בהובלתה של "המהפכה החוקתית" של אהרון ברק"; הוא "היה מזוהה עם בית המשפט העליון ועם תפיסותיו הרעיוניות" במשך שנים רבות, אך בשנים האחרונות "תהליך ההתרחקות" שלו "ממפלגת בית המשפט העליון הלך והתעצם". 8 ואכן, כפרופסור למשפטים היה רובינשטיין ממניחי היסודות התאורטיים ל"מהפכה החוקתית", וכחבר כנסת הוא עמד מאחורי הליכי החקיקה שאפשרו אותה, 9 אך הוא גם ניצב בחזית "הפיכת הנגד", היה מדובריה הבולטים ומראשי תומכיו של פרידמן. 10 בדומה לרובינשטיין, גם רבים ממובילי "הפיכת הנגד" עברו מתמיכה ב"מהפכה החוקתית"וקידומה למאבק בה. האות הראשון להתגלגלותה של "המהפכה החוקתית" ל"הפיכת הנגד" התגלה בעמדות שביטא אחד ממחוללי "המהפכה החוקתית", אוריאל לין. בשנת 1992 , בתפקידו כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, היה לין שותף לחקיקת חוקי–היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, 12 אך בשנת 2003 , בתפקידו כיו"ר איגוד לשכות המסחר וכבעליה של חברת כוח אדם, הוא תבע לבטל את בית הדין לעבודה משום פסיקותיו. ...בכך חשף לין לראשונה בבירור את ההיגיון שעתיד להנחות את "הפיכת הנגד": שימוש בפוליטיקה כדי לשחוק את העוצמה שהקנתה "המהפכה החוקתית" לבתי המשפט...מן הקריאה להטלת פיקוח של המשפט על הפוליטיקה לשימוש בפוליטיקה להגבלת המשפט. ...כתב שלמה כהן, ראש לשכת עורכי הדין דאז... כי בית המשפט בראשות ברק הואשם ב"אימפריאליזם שיפוטי", ב"פוטש" ובהיותו "פוסט–ציוני", היינו בכך שהוא חתר תחת קיום משותף זה (של האומה ככלל-ליה) וערער אותו. 26 דבריו של כהן חושפים ...(את בית המשפט-ליה) כגורם שנחלץ למלא את הריק השלטוני שיצרו מחדלי הכנסת והממשלה מכאן, אך גם כמי ששיבש את האיזון בין רשויות השלטון מכאן. ...(נטען - ליה) שבית המשפט עושה זאת בשם ערכיו הליברליים של "הציבור הנאור"...ככל שבית המשפט מיגזר עצמו והפך למייצגו של "הציבור הנאור", הוא הפך מטרה להתקפות קשות מצד מגזרים אחרים, ובייחוד החרדים והמתנחלים... ...הכנסת והממשלה לא ריסנו אותו, אלא הן אף שיתפו עמו פעולה וחיזקו אותו באמצעות חוקי היסוד של 1992 . ...לברק היה תפקיד מרכזי בעשיית "המהפכה החוקתית" לזרוע של מהפכת ההפרטה ולמגן האינטרסים המגזריים של "הציבור הנאור". ...בתי משפט הפועלים בחברות מפולגות, מסביר מנחם מאוטנר, יכולים לבחור בין "פורמליזם נוקשה", ולהופיע כניטרלים כלפי המאבקים הערכיים המפלגים את החברה, לבין תמיכה באחד הערכים ולהתייצב לצד "החוגים המזדהים עמו" במאבקם בערכים יריבים. 35 בישראל, מדגיש מאוטנר, בחר בית המשפט בדרך השנייה: הוא נטל חלק במאבק הבין–מגזרי באמצעות "מהפכת האקטיביזם"...בחירה שחשפה אותו ל"סכנה של אובדן הלגיטימיות"... ...הביטוי הברור ביותר לאופי המגזרי של "מהפכת האקטיביזם" היה הזיהוי שיצר ברק בין ערכיו של בית המשפט לבין אלו של "הציבור הנאור"... ...הביקורת הרווחת טוענת כי "האימפריאליזם השיפוטי" 56 שכונן ברק באמצעות "מהפכת האקטיביזם" הפקיע את סמכויות הכנסת והממשלה והחליש את הפוליטיקה. ...הרחבת הביקורת השיפוטית בחסות הקביעה כי "הכול שפיט" מבטאת את ההיגיון ...החשדני כלפי הפוליטיקה של "מהפכת האקטיביזם". ...מהלך זה אמנם עורר עניין תאורטי ואקדמי(האקטיביזם השיפוטי וסיסמת הכל שפיט-ליה), אך הוא כרסם במעמדו של בית המשפט, שהפך מזירה לפתרון סכסוכים למקור לאי–ודאות משפטית. ...מן ההיגיון ש"הכול שפיט" נבע גם ש"כולם עותרים". באמצעות הרחבת זכות העמידה — שהיא אחד מיסודותיה של "מהפכת האקטיביזם" — איפשר בית המשפט יצירת זירה חלופית לפוליטיקה, ואפשרות זו נוצלה בעיקר בידי ארגוני "המגזר השלישי" שקיבלו במה כ"עותרים ציבוריים". ארגוני "המגזר השלישי" (אירגונים לא ממשלתיים כמו הקרן לישראל חדשה ואירגוניה) — שרבים מהם ממומנים בידי קרנות המצויות בשליטת ההון — הם אחד הגילויים הבולטים של מהפכת ההפרטה. בעוד שאלו מהם שסיפקו שירותים, דוגמת בתי התמחוי, סייעו לתהליך שחיקת אחריותה של המדינה לשירותים החברתיים... ...הארגונים לסינגור ולשינוי חברתי — "הארגונים החברתיים" במינוח הרווח — העבירו את המאבק החברתי, שרודד לכדי מחאה חברתית, מן הפוליטיקה אל בית המשפט. 60 הארגונים החברתיים ניצלו את הרחבת זכות העמידה ועתרו כנגד שורה של עוולות חברתיות ושלטוניות. עד מהרה החליפה העתירה לבג"ץ את המאבק הפוליטי. ההתדיינות המשפטית אמנם הפכה למוקד של עניין תקשורתי ודיון ציבורי ויצרה הד למחאה החברתית, אך כאמצעי לתיקון היא התגלתה על פי רוב כאשליה. ..."מהפכת האקטיביזם" אמנם העצימה את הארגונים החברתיים, אך גם חשפה את חדלונם; זירת המאבק הכוזבת שייצר בג"ץ ניתקה את המאבק החברתי מן הפוליטיקה — שהיא השדה הממשי שבו ניתן לנהל מאבק לשינוי המדיניות — וכך החלישה גם אותה. מראית העין הלעומתית שייצרה "מהפכת האקטיביזם" כלפי השלטון הסיטה את המאבק החברתי מן הפוליטיקה וניתבה אותו לבית המשפט, שהתגלה כאמצעי לסיכול המאבק החברתי יותר מאשר ככלי לניהולו. כזרוע של משטר ההפרטה תרמה אפוא "מהפכת האקטיביזם" לאכזבה המצטברת מן הפוליטיקה, אכזבה שפילסה את הדרך להחלפתם בידי הפילנתרופיה הישירה של ההון כחלק מהשתלטותו על החברה והשלטון. ..."מהפכת האקטיביזם" מתנהלת אפוא מתוך פרדוקס החוזר ומשחזר את עצמו: היא מכוננת את סמכות בית המשפט ומערערת אותה... http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/gutwein.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי י''ח בכסלו תשע''א
08:38 25.11.10 |
|
67. ''תכליות מדיניות''=שימוש פוליטי בצה''ל=הכנה מנטלית
בתגובה להודעה מספר 66
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 25.11.10 בשעה 08:44 בברכה, ליה
יש להציג בכל מקום את העובדות על מנת שהציבור הרחב יבין וידע מה קרה ומה ממשיך להתנהל גם ברגע זה.אירגוני הקרן האמריקאית לישראל חדשה NIF ,ממשיכים במלוא התנופה וללא עצירה ,לפעול תחת חסות הצמרת השמאלנית של צה"ל,על מנת להשמיד את כושר הלחימה של צה"ל ועל מנת להסב אותו לצבא להגנת ה"דמוקרטיה" ולמלחמה במדינה היהודית אל מול המדינה הדמוקרטית כאשר יצוץ הצורך הזה. מה שמפליא זו העובדה שעדיין לא קמה צעקה ומחאה אדירה של כל הגורמים הלאומיים נגד החתירה הזו, האנטי יהודית בעליל,המתבצעת פחות או יותר לאור היום ובהנחיית הקרן ואנשיה. צה"ל לא הוקם כצבא הגנת הדמוקרטיה וכמכשיר פוליטי לממשלות לנגח בו חלק של האוכלוסיה שאינו מוצא חן בעיני ממשלה זו או אחרת. צה"ל הוקם על פי החוק המקורי אך ורק על מנת להגן על המדינה מפני אויביה החיצוניים. לפני ההתנתקות ,כאשר הוגשה עתירה לאהרון ברק נגדה ונגד חוקיותה,ידע אהרון ברק שאכן העותרים צודקים מבחינת החוק ולכן עשה לכאורה מעשה מירמה והוסיף בפסק הדין ההוא שתי מילים בעזרתן הוא בעצם הפך את צה"ל למכשיר בידי ממשלות, להתנכלות לחלק אוכלוסיה אחד בחלק אוכלוסיה אחר. דהיינו,מאותה תוספת בת שתי מילים שהוא דחף באופן לא לגיטימי - "תכליות מדיניות" - ללא שום דיון בכנסת,השתנה החוק המגדיר את צה"ל ומטרותיו,והפך את צה"ל למכשיר פוליטי. להלן אציג את פנייתי בנידון לחבר הכנסת יריב לוין המשפטן, הקוראת לו לשנות את החוק בחזרה למצבו המקורי ולבטל מיידית את התוספת "תכליות מדיניות" שהחדיר ברק "שודד הים" כהגדרתו של פרופ' פוזנר,שגם מדגיש שברק הוא האדם שעבר הכי הרבה על החוק: (הבהרה:פנייתי זו ליריב לוין נשלחה אליו רק בתקשורת האלקטרונית) **** "האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ... אהרן ברק". http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415 http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#4 הודעה 4 "אהרן ברק הוא שודד-ים משפטי" פרופ' פוזנר, מבכירי המשפטנים בארה"ב, ביקר בחריפות את נשיא בית המשפט העליון לשעבר. "כמו נפוליאון שלקח את הכתר מידי האפיפיור".נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ספג בימים האחרונים ביקורת חריפה על משנתו השיפוטית מצידו של אחד המשפטנים האמריקאים החשובים, הפרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט פדרלי לערעורים. בימים האחרונים פורסמה ביקורתו של פוזנר על המהדורה האנגלית של ספרו של ברק "שופט בחברה דמוקרטית", בכתב העת "ניו ריפבליק", ובה תוקף פוזנר את ברק במילים חריפות: "ברק שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי", כתב פוזנר, "הוא מעין שודד-ים משפטי". לדברי פוזנר, "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים. כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס שיפוטי', זה היה קרוב מאוד לאמת. ברק יצר יש מאין עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו. רק בישראל, למיטב ידיעתי, שופטים מקבלים את סמכותם לביקורת שיפוטית מופשטת בעצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת. אפשר להיזכר בנפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו". http://news.walla.co.il/?w=/1/1098406 ***** על חברי הכנסת מן הימין הפוליטי להעלות לדיון את נושא התוספת שהחדיר ברק בצורה לא חוקית-"תכליות מדיניות"-ולבטלה מיידית אם חפצי חיים אנחנו. החוק במצבו הנוכחי מאפשר להשתמש בצה"ל ללחימה של ממש בחלק זה או אחר של הציבור בישראל.מפליא שאין מודעות כללית בימין לכך. זה מה שבעצם מאפשר את המשך פעילותם של הפסיכולוגים של הקרן החדשה וההכנה המנטלית בצה"ל=כלומר העמקת שטיפת המוח של חיילי צה"ל לצורך פעולה של השמאל ביום פקודה. (דרך אגב אותו דבר מתבצע גם במשטרה באמצעות קרן יוזמות אברהם של הקרן,שעובדת בשיתוף עם המשטרה,ושוטפת את מוחם של השוטרים באותה שיטה ולמען אותה מטרה). כל הצמרת של צה"ל - כולה - נמצאית בידי השמאל,והשמאל הזה מנהל את "ההכנה המנטאלית" כתחבולה על מנת שיהיו למנהיגי ישראל שיזדקקו לחיילי חיסול התיישבות יהודית בחבל ארץ זה או אחר ,חיילים ממושמעים ומתורגלים, שיוכלו לפעול כרובוטים בעת הפינוי המוחלט שמתכנן ביבי ועימו כל השמאל והערבים . הכל מתוכנן עד הפרט האחרון,ומנהיגות הימין,כולל שר המשפטים נאמן,וחברי הליכוד הלאומיים אינם מודעים או אינם חפצים לשנות את החוק המזיק ולהשיבו למצבו המקורי שאסר בתכלית האיסור לאלץ חיילים להילחם ביהודים או לשמש מכשיר פוליטי בידי ממשלות, על מנת להילחם בחלק זה או אחר של האוכלוסיה היהודית,תוך כדי שימוש בתואנה השיקרית שמטרת הקמתו של צה"ל היא שמירה על הדמוקרטיה. לצה"ל תכלית אחת:שמירה על בטחון ישראל מול אויביה,ותו לא. להלן הפירוט המשפטי הנוגע לחוק ולתוספת הלא לגיטימית שהוספה בחשאי,בעורמה,ומתוך כוונת מכוון ללא דיון בכנסת: לחבר הכנסת הנכבד יריב לוין המשפטן - אהרון ברק הוסיף את המושג "תכליות מדיניות" ובכך הפך את צה"ל למכשיר פוליטי בידי ממשלות. לטיפולך ולטיפול הכנסת בחקיקה מתקנת.להלן הסיפור: מתוך : שוב לא ניתן/אמירה דור תפקידו של צה"ל במדינת ישראל הדמוקרטית, כפי שנקבע בחוק כ"ייעוד צה"ל", הוא"להגן על קיומה של מדינת ישראל,שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה." לצבא ניתן כוח עצום. ברור שאין זה מתפקידו ומסמכותו לאכוף חוק או החלטה כלשהי.
האם הצבא נשלח לשבור שביתה? פעולה כזו אינה אפשרית במדינה דמוקרטית. אמנם, מראשית הקמת צה"ל היו חיילים שהועסקו במשימות שאינן צבאיות כמו קליטת עלייה וחינוך, אך אלה הן משימות המקובלות על דעת כל העם, משימות בקונצנזוס. ברור היה ששירות זה מותנה ברצונו של החייל באופן מוחלט. בשנת 1986 נחקק "חוק שירות הבטחון ,התשמ"ו 1986 ", ותקנותיו התנו את השתתפות החייל בפעולות כאלה בחתימתו מרצונו. בשנת 1995 , ביוזמת מפלגת העבודה השלטת, העביר יו"ר ועדת חוץ ובטחון אורי אור, תיקון בחוק לתקנות הקיימות משנת 1986 בקשר לפעולות עלייה, חינוך וקליטה. התיקון מנוסח כך:"מוצע להרשות את הכוחות המזוינים לפעול גם להשגת יעדיה הביטחוניים לאומיים של המדינה" . בתיקון זה יצרה הכנסת בסיס משפטי אשר, על פיו, יכולה הממשלה להעסיק חיילים במשימות התורמות להשגתם של יעדים ביטחוניים לאומיים. ההגדרה של משימות אלה נשארה מעורפלת בכוונה, כנראה כדי לאפשר לממשלה שימוש בצבא להשגת מטרות פוליטיות משלה.חבר הכנסת רון נחמן (ליכוד), ראש עירית אריאל, אשר נכח בדיון והבין את הכוונה של יוזמי החוק, אמר אז בגלוי: "החוק הזה עומד לעשות פוליטיזציה של צה"ל, בעיקר לאור מפעלי ההתנחלויות... החיילים והשוטרים האלה לא יפעלו בתל-אביב, הם גם לא יפעלו בחיפה." למרות מחאתו, החוק התקבל. עשר שנים לאחר מכן, כתרגיל ניסוי לגירוש קטיף, הפעילה הממשלה את חיילי צה"ל ,בכדי להטיל מצור על כפר מימון. בכפר מימון, בימים 18 עד 20 ביולי 2005 , התכנסו מתנגדים רבים מאד של הגירוש המתוכנן. הצבא בהמוניו צר על כפר מימון ומנע מאזרחים אפילו להתקרב לכבישים המובילים אל הכפר. הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, המורכב מלמעלה מ- 150 עורכי דין ומשפטנים, עתר ביום 3 באוגוסט 2005 לבית הדין הגבוה לצדק, בג"ץ, כנגד השימוש בצבא למטרות אכיפת סדר ציבורי על אזרחי ישראל. העתירה נדחתה מיד. בפסיקתו, מצדיק שופט בג"ץ אהרון ברק את הממשלה וקובע כי:"ראוי והכרחי במקרים מתאימים לתגבר את כוחות המשטרה בחיילי צה"ל לשם הבטחת יישום ההתנתקות." (פסקה 70) השופט הדגיש כי: "התכליות המדיניות, הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות,הן כבדות משקל" (פסקה 101 ). שימו לב מה קרה. השופט ברק הסתמך על התיקון משנת 1995 , בדבר ההיתר להשתמש בחיילי צה"ל לצורך השגת"מטרות לאומיות-בטחוניות" אבל הצליח להשחיל "תיקון"נוסף, בלי דיון בכנסת, על ידי זה שהכניס לתוך פסיקתו את המושג "תכליות מדיניות"!!! מושג זה אינו נמצא כלל בניסוח החוק המקורי משנת 1995 וכך, בהינף קולמוס, כאילו בלי לשים לב, הרחיב בג"ץ את סמכותה של הממשלה להשתמש בצבא לא רק לחינוך וקליטת עליה, אלא גם להשגת מטרות מדיניות פוליטיות!!! כלומר, מעתה לצה"ל אין מעמד מיוחד במדינת ישראל והוא בסך הכל רשות מינהלית ככל רשות מינהלית אחרת! לפסיקה זו יש השלכות מרחיקות לכת. מעתה אין הממשלה מוגבלת בשימוש בצה"ל, שהוא כוח צבאי בעל מערכות נשק אדירות, דווקא להפעלתו כנגד אויבי המדינה. בג"ץ התיר לממשלה להשתמש בצה"ל ככל העולה על רוחה, לרבות שבירת שביתות ודיכוי כל גוף פוליטי, המתנגד למפלגת השלטון! פסיקה זו של השופט ברק היוותה את הבסיס המשפטי לשימוש בצבא הגנה לישראל לשם גירוש יהודי חבל עזה וצפון השומרון ולהריסת יישוביהם. פסיקה זו מהווה עד היום בסיס משפטי להרס כל יישוב ונטישת כל חבל ארץ. מעניין גם שפסיקת השופט ברק בעניין ההתנתקות, אשר הוסיפה בחשאי את הביטוי "תכליות מדיניות" לחוק הקיים,התעלמה בעליל מסעיפים אחרים באותו חוק. למעשה החוק דורש הסכמה בעם לפעולות האלה, קונצנזוס, מה שלא היה כלל בגירוש קטיף! זאת ועוד-כיוון שפעולות אלה חורגות ממטרות צה"ל, החוק משנת 1986 מעניק את הזכות המלאה לכל חייל שלא להשתתף בהן! למעשה, לפי פסיקת השופט מאיר שמגר, "אין לכאורה הבדל בין שני המבחנים לקביעת הרף הפוסל את חובת הציות להוראה, היינו הוראה "בלתי חוקית באופן ברור וגלוי" או הוראה "בלתי חוקית בעליל" . הטלת ביצוע פעולות כאלה על חיילים יכולה להיחשב כפקודה שברור וגלוי לחייל שהיא אינה חוקית ועל כן הוא לא ישא באחריות פלילית בגינה. ומה קרה בפועל? חיילים אשר סירבו להשתתף בעצירת האזרחים המפגינים או להשתתף בהרס גוש קטיף נשפטו ונכלאו ונענשו,ושמם הוכפש בתקשורת השכם והערב. התנהגות זו של הצבא לא היתה חוקית. החיילים המסרבים יכולים לתבוע את המדינה על הנזקים שנגרמו להם ופיצויים על ישיבתם בכלא, על בסיס ניתוח משפטי זה. כאשר עתרה המועצה האזורית חוף עזה לבג"ץ בטענה שחוק ההתנתקות סותר את חוקי היסוד של מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי "התכליות המדיניות הלאומיות והביטחוניות עליהם מבוססת תוכנית ההתנתקות הן כבדות משקל. הן נועדו להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה כצורך חברתי חיוני ומהותי שיש בו, אם אמנם יתממש, כדי להצדיק פגיעה בזכויות האדם של הישראלים המפונים" וכך ביטל השופט ברק את זכויות האדם של מתיישבים יהודים! רק שלוש שנים קודם לכן, בפסק דין שבו ביטל גירוש משפחות מחבלים משכם לעזה, הצהיר השופט ברק: "מספר זכויות אדם בסיסיות נפגעות בשל עקירתו הלא-רצונית של אדם מביתו והעברתו למקום אחר, גם אם העברה זו אינה כרוכה בחצייתו של גבול מדיני" . זכויות האדם של הערבים ביטלו שיקולים בטחוניים.זכויות האדם של היהודים התבטלו לצורך הנסיגה מארץ ישראל. * * * להלן המחקר המלא אותו מנסים להעלים בכל דרך: "שוב לא ניתן" נכתב על בסיס תחקיר ההכנה המנטלית להתנתקות ושיברה בצה"ל בהוצאת המצ"ח: הכנה מנטלית - צוות חקר סיון תשס"ח http://www.mentalpreparation.org עטיפה ועיטורים אהרן שבו התחקיר המלא: http://www.mentalpreparation.org/BRPortalStorage/a/7/01/72-J s1YvvfbSF.pdf
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון כ''א בכסלו תשע''א
12:10 28.11.10 |
|
68. ביניש: קיצוץ סמכויות – כוח לא מרוסן לשלטון
בתגובה להודעה מספר 67
| |
ביניש: קיצוץ סמכויות – כוח לא מרוסן לשלטוןנשיאת בית המשפט העליון מזהירה מפני הצעות החוק המבקשות להגביל את בג"ץ בפסיקותיו בעניינים כלכליים. "הצעות אנטי דמוקרטיות" משיבה לביקורת: נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש מגדירה את הצעות החוק המבקשות להגביל את סמכות בג"ץ לפסוק בעניינים כלכליים "אנטי דמוקרטיות". ביניש הזהירה כי קיצוץ בסמכויות בג"ץ ישאיר "כוח לא מבוקר ולא מרוסן בידי רשויות השלטון". נשיאת בית המשפט העליון דורית בינייש צילום ארכיון: אי-פיבכנס של העמותה למשפט ציבורי שנערך בקיסריה בסוף השבוע, השיבה ביניש גם לשר האוצר, יובל שטייניץ, שטען כי בתי המשפט אינם מתחשבים גם בשיקולי כלכלה וחוסן כלכלי, וכי "חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות שגובל בהפקרות כלכלית". ביניש אמרה כי מראשית ימיו נוהג בית המשפט העליון בריסון ובאיפוק ומתערב רק במקום שהדבר מתחייב. לדבריה, גם כאשר בג"ץ סבור שיש פגיעה המצדיקה את התערבותו, הוא מעדיף להמתין שהכנסת או הממשלה יקבלו את ההכרעה. "ואולם, כאשר אלה מתמהמהות על בית המשפט להתערב. תפקידו של בית המשפט אינו רק להכריע בסכסוכים אלא גם להניע את הרשויות האחרות לפעולה, מקום בו הן נמנעות מלעשות כן". בית המשפט - "שומר הקופה הציבורית" נשיאת העליון מנתה לדוגמא את השתהות הממשלה בקביעת קריטריונים ברורים ושוויוניים ליישובים שייהנו מהטבות מס, למרות השהות שניתנה לה, ואת העובדה שבמשך שנים לא נקבעה מפה חדשה של אזורי עדיפות לאומית בנושאי חינוך. גם בסכסוכים אזרחיים, הוסיפה ביניש, "במקרים רבים המדינה מסרבת ליטול אחריות ביוזמתה ומעדיפה כי ההכרעה תיפול על-ידי בית המשפט. הרשות אינה נוקטת יוזמה והפתרון הקל הוא לתקוף את בית המשפט". ביניש ציינה שמחלקת המחקר והמידע של הכנסת קבעה כי "במרבית המקרים בתי המשפט מתחשבים בטיעון התקציבי ולעיתים אף מוכנים לדחות על בסיסו עתירות ותביעות המובאות בפניהם", וכן ש"בחלק מהמקרים בית המשפט משמש כ'שומר הקופה הציבורית' והחלטותיו הוכוונו, במידה כלשהי, מרצונו למנוע השלכות תקציביות שליליות עבור המדינה". http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/182/735.html?hp=0&loc=104&tmp=5421 תגוביות: 1.כוח לא-מרוסן...דומה כי דווקא למערכת השיפוטית, ובעיקר לבג''צ, ניתן כוח בלתי מרוסן.בידוע הוא כי מי שמרסן את השלטון במדינה דמוקרטית, זו העיתונות. אצלנו התגייסה העיתונות, ראשה ורובה, לטובת בג''צ וה-''הכל שפיט'' שלו. כך יוצא כי הכוח הבלתי מרוסן הוא בידי בג''צ ,וכי הדמוקרטיה הפכה לסמרטוט בידי בג''צ. 2.ריסון ואיפוק:נשמע די מצחיק לשמוע שהכל שפיט חוץ מבית המשפט.כל עוד אין בקרה על בית המשפט והפרקליטות, כל עוד וועדת הכנסת לחוק ומשפט לא תוכל לבקר את המערכת, עם שיניים כגון פיטורין ללא פנסיה, מערכת המשפט תגלוש לכל תחום.סירוס הצבא מיכולתו המבצעית הפך כבר לעובדה, וכל חייל צריך עורך דין,וזו רק דוגמא פשוטה להכל שפיט. 3.נמאס לנו שאת חושבת שאת שולטת בישראל.תחזרי לאדון שלך, אהרון ברק, על ארבע ותעזבי אותנו בשקט. 4.די לדמוקטטורה הצבועה !סירסתם את הצבא ואת הטעם בבחירות דמוקרטיות-כולם הפכו לשמאל קיצוני המסכן את בטחון האזרח הפשוט. 5.זה לא שילטון העם זה שילטון בג"צ.בחרנו בשילטון לא בך.תשאירי עניינים כלכליים לשילטון. 6.בג''ץ - נזק למדינה! 7.על מה אין ויכוח? קיראו את הטוקבקים ותבינו שהשאלה מי צודק, בייניש או מבקריה, כבר אינה רלוונטית. בית המשפט העליון ממשיך, בכוח האינרציה, לעבוד בלי אמונו של רוב העם. זאת הבעיה האמיתית, וזה אסונה של המדינה. שר המשפטים צריך להניח את כל עיסוקיו, ולעסוק אך ורק בנושא הזה: החזרת אמון העם במערכת המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון. הדרך מהמצב היום לאנרכיה, קצרה מאד. על זה אי אפשר להתווכח. 8.מי שקבע ''הכל שפיט'' צריך לקחת את האחריות לפירושים של דבריו. כל מערכת המשפט צריכה לבחון את התנהלותה בכל המישורים.האם מערכת המשפט צריכה להתערב בכל עניין ןדבר? כל ''המחלות'' שעליהן מצביעה כביכול בייניש הן תולדה של המדיניות של אהרון ברק, הוא שקבע מדיניות ש -''הכל שפיט''. 9.אל תבליגו יותר יהודים - עת לפעול.כדי לשרוד היהודים חייבים להשתלט על בג''ץ מחדש. 10.אהרון ברק ודורית בייניש צריכים לשבת בכלא.הקביעה הפלילית ''הכל שפיט'' של אהרון ברק פירושה אחד - ביטול הדמוקרטיה. 11.בייניש וברק הרסו את הדמוקרטיה בישראל. בג''צ נטל מאיתנו את החופש ואת כוח הבחירה של העם הריבון. בייניש ואהרון ברק דיקטטורים. 12.ברק ה"הכל שפיט" מדבר מתוך גרונה ש''ט. 13.בית המשפט כבר מזמן שכח מה זו דמוקרטיה. 14.בג''צ- בית דין לערעורים בלבד כפי שהיה קודם!העם בחר בממשלה כדי שהיא תקבל את ההחלטות לגורלנו כמו מיגון שדרות או מה שנקרא ''נוהל שכן'' או כל דבר אחר שקשור לגורל העם. בג''צ צריך לעשות את תפקידו מימים ימימה ולהיות בית דין לערעורים בלבד !!! 15.בכנס של העמותה למשפט ציבורי שנערך בקיסריה בסוף השבוע.נערך בסוף השבוע.פירושו של דבר שמי שהוא שומר שבת ולא רק שומר סוף שבוע היה מתקשה להשתלב בתוכנית הזאת. זהו איתות ברור מהו ומיהם במילייה של הגברת בייניש. 16.מייחלים ליום בו שופטים ייבחרו לבית המשפט העליון באופן דמוקרטי על ידי הממשלה הנבחרת כפי שזה בכל מדינות העולם המערבי,ולא בשיטת חבר מביא חבר מרחביה. 17.הנזק שעשיתם לאזרחים הוא גדול הרבה יותר!האריסטוקרטיה של בג''צ, שנחרדת מזריקת נעליים אך משרישה נורמות של עונשים מופחתים לרוצחים וזכויות של בית מלון למחבלים, גרמה לנזק לחברה הישראלית. רוב העם מגחך כשהוא שומע את שם המוסד הזה - בג"צ., המוסד הזה הפך לבדיחה. 18.בג''צ.משרת בעיקר בעלי ממון וקומץ אינטרסנטים מהשמאל הקיצוני. 19.בג"צ= חבורה שחיה בתוך בועה שמאלנית קיצונית ומנותקת מהרוב המכריע של העם.שופטים שהפכו לשליטי על בלי בחירות, בדומה לחונטה בצ'ילה ובארגנטינה. 20.הבג"צ לא מייצג את העם. הבג"צ מייצג את השמאל הקיצוני ששדד את השלטון.להחליף את כל שופטי הבג"צ. 21.כל ההתפרעות השמאלנית הזוועתית של בג''צ נשארת על כנה! 22.ביניש חוששת.לוקחים מידי החונטה את כוחה.חשוב לה להחזיק אותנו בגרון חזק. 23.בג''צ המנותק מהמציאות-מוביל את המדינה לאבדון !!!חייבים לעצור,להצר,לרסן,ולהשתיק אותו !!! 24.ראש הדיקטטורה השיפוטית מטיפה לנו על דמוקרטיה ?יש לרסן את בג''ץ !כנופיית שלטון החוק שהחליטה שהכל שפיט מדברת על דמוקרטיה ?! 25.ראש הממשלה האמיתית של ישראל גם היא וגם חבריה.שמאלנית קיצונית! 26.הגוף הכי לא דמוקרטי בישראל מדבר על דמוקרטיה.גועל נפש. 27.כדי לשרוד בג'ונגל האסלאמו-פאשיסטי חייבים לקצץ את כנפיו של בג''צ! מדובר בהישרדות! יהודה וילף (איש שמאל שהתפכח מזמן). 28.צודקת-יש לרסן את בית המשפט שלא יתערב בעניינים לא לו-די עם מאפיית השופטים השמאלנים קיצוניים. 29.לא הכל שפיט ואתם אמורים לתת לרשות המבצעת למלא תפקידה.אף אחד לא שם אותך גבירתי לקבוע אם שדרות צריכה להתמגן או לא.ואהרון ברק הוא שרלטן שהצליח לסובב מדינה שלמה על אצבעו הקטנה וגרם לנזקים בלתי הפיכים. 30.תיראו מי שמדבר!בעל הכוח הבלתי מרוסן ומי שמשתמש בו לרעה בכוחו המופלג,דיקטטורה שיפוטית במיטבה. 31.מדוע אני הקטן דווקא חושב שלבית המספח העליון כוח בלתי מרוסן? 32.שוב החילונית השמאלנית מנסה לשנות את תוצאות הבחירות בדרך לא דמוקרטית. 33.ככה אומרים גדולי הדיקטטורים. 34.החונטה השיפוטית זה הדבר הכי לא דמוקרטי. אנשים פחות מבינונים שהם מלכי הנפוטיזם ושגם על יושרם מרחפים סימני שאלה. 35.לא דמוקרטי? אני לא זוכר שמישהו בחר את בג''צ לנהל את המדינה. בחרנו כנסת ובחרנו ממשלה. בג''צ ניצל את חולשת הרשות המבצעת והרשות המחוקקת והשתלט באופן בלתי דמוקרטי בעליל על המדינה. בפעם הבאה שהגברת בייניש תדבר איתנו על דמוקרטיה , כדאי שהיא תחשוב קודם על הצורה המעוותת שבה נבחרים השופטים. 36.הגיע הזמן שיקצצו מסמכותו הבלתי מוגבלת של בג''ץ. לא ייתכן שההחלטות תהיינה בידי קומץ אנשים אינטרסנטים עם עמדות הפוכות לעמדות מרבית הציבור היהודי.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ''ג בכסלו תשע''א
08:41 30.11.10 |
|
69. השופט התעקש: לא אצפה בסרטון הלינץ'
בתגובה להודעה מספר 68
| |
השופט התעקש: לא אצפה בסרטון הלינץ'מצלמות האבטחה תיעדו שני ערבים תוקפים יהודי דתי בסמטאות ירושלים, אך השופט התעקש לשחרר חשוד מבלי לצפות בתיעוד. העיר העתיקה בירושלים מרושתת במלצמות אבטחה - זו עובדה הידועה לכל. המצלמות נועדו למנוע אירועי טרור ברמות אלה ואחרות באזור הצפוף ביותר בירושלים, אזור שמטבעו גורר חיכוך מתמיד בין אוכלוסיה יהודית לערבית, אך מסתבר שלא תמיד המצלמות הללו יכולות למנוע את הפיגוע הבא. ערוץ 10 הציג את סיפורו של ג', יהודי דתי שפסע בסמטאות העיר העתיקה בדרכו לפנות בוקר לתפילת שחרית בכותל המערבי, הותקף בלינץ' אלים ביותר על ידי שני ערבים באירוע שתועד במצלמות האבטחה אך שופטי בית המשפט התעקשו שלא לצפות בסרטון המוכיח את המעשה. האירוע התרחש בשעה 4:45 בבוקר. ג',יהודי דתי כ בן 57, צעד לכותל המערבי. ואז, לפתע וללא כל סיבה החליטו שני ערבים לרדוף אחריו להתנפל עליו ולהכות אותו ללא הרף עד שהוא איבד את הכרתו מוטל על הקרקע. שני התוקפים נעצרו וכתב אישום הוגש נגדם, אבל כשהמשטרה ביקשה להאריך את המעצר עד לתום ההליכים, ביקשו השוטרים מהשופט לצפות בסרט המתעד את התקיפה, אך השופט יצחק בילנוב לא התייחס באופן ישיר לבקשה וחיפש חלופת מעצר. חודש לאחר מכן אותו שופט, שטרם צפה בסרטון, החליט לשחרר את הבגיר מבין העצורים למעצר בית. מאוחר יותר ביקשה המשטרה לערער בבית המשפט המחוזי, אך השופט רפאל יעקובי החליט שמצלמות האבטחה של חברת 'מבט 2000' לא רלוונטיות לשלב הזה של המשפט, ועל כן לא יצפה בסרטון. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/212172 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ''ג בכסלו תשע''א
08:46 30.11.10 |
|
70. שר המשפטים יוכל לבטל חנינות נשיא
בתגובה להודעה מספר 69
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.11.10 בשעה 09:00 בברכה, ליה שר המשפטים יוכל לבטל חנינות נשיאשר המשפטים יוכל להטיל וטו על חנינות שהעניק נשיא המדינה, כך קבע היום הרכב מורחב של תשעה שופטים של בית המשפט העליון. שר המשפטים יוכל להטיל וטו על חנינות שהעניק נשיא המדינה, כך קבע היום הרכב מורחב של תשעה שופטים של בית המשפט העליון. על פי ההחלטה, לשר תהיה סמכות לבקר ולפקח במידה זהירה על החלטות של נשיא המדינה לחון אסירים. תשעת השופטים קבעו כי עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה וביקורת על סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטוים בחתימת הקיום של שר המשפטים. בית המשפט קבע כי על אף היקפה הרחב וייחודיותה של סמכות החנינה יש לראותה על רקע עקרונות היסוד של שיטת המשטר והדמוקרטיה בישראל, המחייבים הליכים של בקרה וביקורת על הפעלה של כל סמכות שלטונית, ובכלל זה, הפעלת סמכות החנינה על ידי נשיא המדינה. בית המשפט ציין כי דווקא ייחודיותה של סמכות החנינה – שהפעלתה כרוכה בשיקולים לבר-משפטיים של חסד ורחמים; סמכות שלא חלה עליה חובת הנמקה; סמכות שתוצאתה עשויה להיות התערבות ושינוי פועלן של כל אחת משלוש הרשויות האחרות – היא המחייבת קיום הליך של בקרה וביקורת, המוצא ביטויו בשיקול הדעת המסור לשר המשפטים בהחלטה אם לצרף את חתימת הקיום לחתימת הנשיא על כתבי חנינה או הקלה בעונש. בית המשפט הדגיש כי על אף הקביעה כי לשר המשפטים שיקול דעת בצרפו את חתימתו לחתימת הנשיא על כתבי חנינה אין לשר המשפטים זכות "וטו" בהחלטות חנינה. בית המשפט ציין כי הליכי הבקרה אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל. לפיכך, בית המשפט קבע כי על שר המשפטים להפעיל את סמכותו בכפוף לכך שהסמכות הראשית נמסרה לנשיא המדינה. על כן, נקבע כי האפשרות של שר המשפטים לסרב לצרף את חתימת הקיום צריכה להישמר לאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן. בית המשפט עמד על כך שהליכי ההחלטה בבקשות חנינה בישראל מבוססים ברובם על מערכת מנהגים שהתפתחו במשך השנים. בית המשפט ציין, אם כי לא הכריע בדבר, כי ייתכן שניתן לראות במערכת מנהגים זו, המבטאת את הפרשנות והיישום של חתימת הקיום לאורך השנים, משום "מוסכמה חוקתית" הקובעת דרך התנהגות מחייבת של רשויות המדינה וממלאי התפקידים בה. השופט אדמונד לוי הצטרף לעמדת הרוב וציין כי מנגנון הבקרה שמור אך למקרים בהם החלטת החנינה התקבלה מתוך שיקולים זרים, שלא בתום לב או בחריגה מסמכות. השופט יורם דנציגר, בדעת מיעוט, סבר כי סמכות נשיא המדינה לחון נידונים היא סמכות ייחודית של הרשות המחוננת והיא נועדה להקנות לנשיא המדינה בתחום זה חופש מלא להחליט כרצונו ולפי מיטב הבנתו. מטרת חתימת הקיום, לגישת השופט דנציגר, היא אך להבטיח כי מלוא המידע הרלוונטי להחלטתו של נשיא המדינה הועבר לעיונו וכי לא נפלו בו שגיאות כלשהן. לפי גישה זו, משעה שהונח כל החומר הרלוונטי בפני הנשיא, והיה והחליט להיעתר לבקשת החנינה, שר המשפטים מחויב להוסיף את חתימת הקיום ואין לו כל שיקול דעת בעניין זה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/212171 תגוביות: 1.אני לא מבין משהו. דבר כזה לא אומר להיות מעוגן בחוק? כלומר- זו לא הכנסת שצריכה להחליט החלטות כאלה? 2. מ"מהפכה חוקתית" ל"הפיכת נגד": דני גוטוויין בשנת 1992 הכריז שופט בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בעקבות חקיקת חוק–יסוד:כבוד האדם וחירותו וחוק–יסוד: חופש העיסוק התחוללה בישראל "מהפכה חוקתית". 1 מהפכה זו הכפיפה את הכנסת לביקורתו של בית המשפט במסגרת האקטיביזם השיפוטי, שהרחיב במהלך שנות השמונים את הביקורת השיפוטית על פעולות הממשלה. בשנת 2007 החל שר המשפטים דניאל פרידמן מהלך להגבלת כוחה של הרשות השופטת ולהגדלת תלותה במערכת הפוליטית— מהלך ששיאו הוא ההצעה לאסור על בג"ץ לדון בנושאים מדיניים, ביטחוניים ותקציביים. 2 בתגובה למהלך זה קבעה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר כי "מתרחשת אצלנו הפיכה חוקתית שבמסגרתה הממשלה משתלטת על הרשות השופטת". 3 תולים את העימות בין חסידי "המהפכה החוקתית" לבין חסידי "הפיכת הנגד" בניגודי השקפות בשאלת יחסי הכוחות הרצויים בין בית המשפט לבין הכנסת והממשלה... מי שהחל ב"הפיכת הנגד" כנגד בית המשפט היה שר המשפטים לשעבר חיים רמון. 4 לאחר שנאלץ רמון לפרוש מתפקידו בעקבות הרשעתו בפלילים, כל המועמדים להחליפו ששקל ראש הממשלה אהוד אולמרט היו מבין המחזיקים בתפיסות המזינות את "הפיכת הנגד", והבולטים שבהם היו אמנון רובינשטיין, אוריאל רייכמן ופרידמן, שמונה לבסוף לתפקיד. כעשור לאחר שאהרן ברק הכריז על "המהפכה החוקתית" כבר נראו סימנים ברורים לכך שהיא והאקטיביזם השיפוטי, מצויים שניהם בנסיגה. 6 דומה שבית המשפט העליון הכיר בכך, שהעימות המתמשך עם הכנסת והממשלה מערער את מעמדו הציבורי, 7 והמיר את האקטיביזם בריסון כבר הרבה לפני "הפיכת הנגד": שופטיו אמנם הוסיפו לבצר את סמכותו העקרונית של בג"ץ כלפי הכנסת והממשלה להלכה, אך נמנעו מלהפעיל אותה למעשה, וכפל לשון זה ערער את עמדתו המוסרית של בג"ץ כשם שחשף את חוסר האונים הגובר שלו. את "הפיכת הנגד" מובילה אותה קבוצה פוליטית ששני עשורים קודם לכן העניקה את העורף הציבורי ל"מהפכה החוקתית". הרצף בין "המהפכה החוקתית" ל"הפיכת הנגד" מתגלה בדמותו של אחד האישים הבולטים המזוהה עם שתיהן, אמנון רובינשטיין. בריאיון שנערך עמו בשנת 2007 הוא מתואר כמי ש"מילא תפקיד מרכזי בהובלתה של "המהפכה החוקתית" של אהרון ברק"; הוא "היה מזוהה עם בית המשפט העליון ועם תפיסותיו הרעיוניות" במשך שנים רבות, אך בשנים האחרונות "תהליך ההתרחקות" שלו "ממפלגת בית המשפט העליון הלך והתעצם". 8 ואכן, כפרופסור למשפטים היה רובינשטיין ממניחי היסודות התאורטיים ל"מהפכה החוקתית", וכחבר כנסת הוא עמד מאחורי הליכי החקיקה שאפשרו אותה, 9 אך הוא גם ניצב בחזית "הפיכת הנגד", היה מדובריה הבולטים ומראשי תומכיו של פרידמן. 10 בדומה לרובינשטיין, גם רבים ממובילי "הפיכת הנגד" עברו מתמיכה ב"מהפכה החוקתית"וקידומה למאבק בה. האות הראשון להתגלגלותה של "המהפכה החוקתית" ל"הפיכת הנגד" התגלה בעמדות שביטא אחד ממחוללי "המהפכה החוקתית", אוריאל לין. בשנת 1992 , בתפקידו כיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, היה לין שותף לחקיקת חוקי–היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, 12 אך בשנת 2003 , בתפקידו כיו"ר איגוד לשכות המסחר וכבעליה של חברת כוח אדם, הוא תבע לבטל את בית הדין לעבודה משום פסיקותיו. ...בכך חשף לין לראשונה בבירור את ההיגיון שעתיד להנחות את "הפיכת הנגד": שימוש בפוליטיקה כדי לשחוק את העוצמה שהקנתה "המהפכה החוקתית" לבתי המשפט...מן הקריאה להטלת פיקוח של המשפט על הפוליטיקה לשימוש בפוליטיקה להגבלת המשפט. ...כתב שלמה כהן, ראש לשכת עורכי הדין דאז... כי בית המשפט בראשות ברק הואשם ב"אימפריאליזם שיפוטי", ב"פוטש" ובהיותו "פוסט–ציוני", היינו בכך שהוא חתר תחת קיום משותף זה (של האומה ככלל-ליה) וערער אותו. 26 דבריו של כהן חושפים ...(את בית המשפט-ליה) כגורם שנחלץ למלא את הריק השלטוני שיצרו מחדלי הכנסת והממשלה מכאן, אך גם כמי ששיבש את האיזון בין רשויות השלטון מכאן. ...(נטען - ליה) שבית המשפט עושה זאת בשם ערכיו הליברליים של "הציבור הנאור"...ככל שבית המשפט מיגזר עצמו והפך למייצגו של "הציבור הנאור", הוא הפך מטרה להתקפות קשות מצד מגזרים אחרים, ובייחוד החרדים והמתנחלים... ...הכנסת והממשלה לא ריסנו אותו, אלא הן אף שיתפו עמו פעולה וחיזקו אותו באמצעות חוקי היסוד של 1992 . ...לברק היה תפקיד מרכזי בעשיית "המהפכה החוקתית" לזרוע של מהפכת ההפרטה ולמגן האינטרסים המגזריים של "הציבור הנאור". ...בתי משפט הפועלים בחברות מפולגות, מסביר מנחם מאוטנר, יכולים לבחור בין "פורמליזם נוקשה", ולהופיע כניטרלים כלפי המאבקים הערכיים המפלגים את החברה, לבין תמיכה באחד הערכים ולהתייצב לצד "החוגים המזדהים עמו" במאבקם בערכים יריבים. 35 בישראל, מדגיש מאוטנר, בחר בית המשפט בדרך השנייה: הוא נטל חלק במאבק הבין–מגזרי באמצעות "מהפכת האקטיביזם"...בחירה שחשפה אותו ל"סכנה של אובדן הלגיטימיות"... ...הביטוי הברור ביותר לאופי המגזרי של "מהפכת האקטיביזם" היה הזיהוי שיצר ברק בין ערכיו של בית המשפט לבין אלו של "הציבור הנאור"... ...הביקורת הרווחת טוענת כי "האימפריאליזם השיפוטי" 56 שכונן ברק באמצעות "מהפכת האקטיביזם" הפקיע את סמכויות הכנסת והממשלה והחליש את הפוליטיקה. ...הרחבת הביקורת השיפוטית בחסות הקביעה כי "הכול שפיט" מבטאת את ההיגיון ...החשדני כלפי הפוליטיקה של "מהפכת האקטיביזם". ...מהלך זה אמנם עורר עניין תאורטי ואקדמי(האקטיביזם השיפוטי וסיסמת הכל שפיט-ליה), אך הוא כרסם במעמדו של בית המשפט, שהפך מזירה לפתרון סכסוכים למקור לאי–ודאות משפטית. ...מן ההיגיון ש"הכול שפיט" נבע גם ש"כולם עותרים". באמצעות הרחבת זכות העמידה — שהיא אחד מיסודותיה של "מהפכת האקטיביזם" — איפשר בית המשפט יצירת זירה חלופית לפוליטיקה, ואפשרות זו נוצלה בעיקר בידי ארגוני "המגזר השלישי" שקיבלו במה כ"עותרים ציבוריים". ארגוני "המגזר השלישי" (אירגונים לא ממשלתיים כמו הקרן לישראל חדשה ואירגוניה) — שרבים מהם ממומנים בידי קרנות המצויות בשליטת ההון — הם אחד הגילויים הבולטים של מהפכת ההפרטה. בעוד שאלו מהם שסיפקו שירותים, דוגמת בתי התמחוי, סייעו לתהליך שחיקת אחריותה של המדינה לשירותים החברתיים... ...הארגונים לסינגור ולשינוי חברתי — "הארגונים החברתיים" במינוח הרווח — העבירו את המאבק החברתי, שרודד לכדי מחאה חברתית, מן הפוליטיקה אל בית המשפט. 60 הארגונים החברתיים ניצלו את הרחבת זכות העמידה ועתרו כנגד שורה של עוולות חברתיות ושלטוניות. עד מהרה החליפה העתירה לבג"ץ את המאבק הפוליטי. ההתדיינות המשפטית אמנם הפכה למוקד של עניין תקשורתי ודיון ציבורי ויצרה הד למחאה החברתית, אך כאמצעי לתיקון היא התגלתה על פי רוב כאשליה. ..."מהפכת האקטיביזם" אמנם העצימה את הארגונים החברתיים, אך גם חשפה את חדלונם; זירת המאבק הכוזבת שייצר בג"ץ ניתקה את המאבק החברתי מן הפוליטיקה — שהיא השדה הממשי שבו ניתן לנהל מאבק לשינוי המדיניות — וכך החלישה גם אותה. מראית העין הלעומתית שייצרה "מהפכת האקטיביזם" כלפי השלטון הסיטה את המאבק החברתי מן הפוליטיקה וניתבה אותו לבית המשפט, שהתגלה כאמצעי לסיכול המאבק החברתי יותר מאשר ככלי לניהולו. כזרוע של משטר ההפרטה תרמה אפוא "מהפכת האקטיביזם" לאכזבה המצטברת מן הפוליטיקה, אכזבה שפילסה את הדרך להחלפתם בידי הפילנתרופיה הישירה של ההון כחלק מהשתלטותו על החברה והשלטון. ..."מהפכת האקטיביזם" מתנהלת אפוא מתוך פרדוקס החוזר ומשחזר את עצמו: היא מכוננת את סמכות בית המשפט ומערערת אותה... http://www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/gutwein.pdf 3.מדוע דוחף בג"צ את אפו פתאום גם לסמכות זו?חשבתם על כך? החונטה חוששת משיחרור או הקלה בעונשו של יגאל עמיר.מנין צצה מחשבה זו? כל העם יודע ורואה שכל נושא רצח רבין הפך לשוט פוליטי של השמאל הקיצוני נגד הימין בכללותו.השנה בפרט,אחרי פרוייקט רבין שערך ערוץ 7,פרצו גירסאות הגיוניות אל הזירה הציבורית והציבור אינו קונה עוד את הגירסה השיקרית שהפיץ השמאל בישראל עד כה.קולות חדשים קוראים לבדוק את הנושא עד תום,ולגלות האם השב"כ עמד מאחורי ההסתה הגסה עם שלטים מטעמו בהפגנות הימין.היה ופרס יוחלף על ידי מי מהימין בבית הנשיא,הוא עלול לחון את עמיר אחרי בדיקה וחקירה מקיפה של כל האירועים המוזרים שהתרחשו לפני,תוך כדי ובייחוד אחרי.לכן דוחפת בייניש את האף שלה גם לתוך החור הזה.לא יפליא אותי לגלות שהיועץ להחלטה הוא אותו אדם תחמן-אהרון ברק שכבל את ידי ממשלות ישראל וחיסל את הפרדת הרשויות בה.החונטה מונעת מצב שבו יגנבו לה את השוט!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי כ''ד בכסלו תשע''א
09:11 01.12.10 |
|
71. אהרון ברק דוחף את ישראל ללוע הארי בטיעוני שווא
בתגובה להודעה מספר 70
| |
ג'ראלד שטיינברג ואן הרצברג | אשליית הצדק הבינלאומי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, סבור כי לישראל תצמח תועלת אם תצטרף כחברה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), שבו תוכל להיאבק למען עמדותיה; מאמר המערכת של "הארץ" ("להצטרף לבית הדין", 6.1) מחרה מחזיק אחריו וטוען, כי הצטרפות כזאת "תציב את ישראל בצד האומות הנאורות". על פי ההיגיון הזה אפשר גם להוסיף ולטעון, כי ישראל שגתה כשסירבה לשתף פעולה עם ועדת גולדסטון, שפעלה מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם, ועם הליכי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בעניין גדר ההפרדה. אף כי ברור שמניעות אותו כוונות טובות, בפועל - קו המחשבה הזה אינו אלא איוולת. הדומיננטיות של המדינות האיסלאמיות והלא דמוקרטיות במערכת הבינלאומית, והפוליטיזציה של הגופים הנ"ל, הן ערובה לכך ששום צדק לא ייעשה כשזה נוגע לישראל או אפילו למדינות נאט"ו. במוסדות שהשחיתות המוסרית פשתה בהם המשפט הבינלאומי וזכויות האדם נהפכו לנשק פוליטי. האופן שבו טיפל בית הדין הבינלאומי לצדק ב-2004 בתביעה נגד גדר ההפרדה, שמקימה ישראל, הוא דוגמה מאלפת לכך. התביעה נולדה בעצרת הכללית של האו"ם, ביוזמת הליגה הערבית וארגון המדינות האיסלאמיות. ארגונים בעלי עניין, המקבלים מימון אירופי, כמו "בצלם" - בעזרתם של ארגונים לא ממשלתיים כאמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch - מילאו תפקיד מרכזי במהלך הזה. משפטנים מומחים מתחו ביקורת חריפה על בית הדין, שפעל על פי מנדט פוליטי שנקבע-מראש של האו"ם. בחוות הדעת שהוציא שלל בית הדין את זכות ישראל להגנה עצמית ולא ביטא כל סימפטיה לקורבנות הטרור. הניתוח המשפטי הפשטני שיקף את השפעת הליגה הערבית והארגונים הפוליטיים הלא-ממשלתיים. המניפולציה הפוליטית של ההליך המשפטי חתרה למעשה תחת שלטון החוק ולא עודדה את אכיפתו. בעיות דומות מאפיינות את התנהלותו של בית הדין הבינלאומי הפלילי. חוקתו של בית הדין בהאג נוסחה סופית ברומא ב-1998, והעניקה לו מנדט לדון ברצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בית הדין החל לפעול ב-2002. הטענה שלפיה הוא נהפך ל"בית דין אפריקאי", המאפשר לדמוקרטיות מערביות לחמוק ממשפט, איננה מוצדקת. בית הדין נועד להוות מוצא אחרון לדיון בפשעים הגרועים ביותר, ורק במקרים שבהם אין מתקיים משפט הוגן בבתי הדין הלאומיים. בתחילה תמכה ישראל מאוד ברעיון הקמתו של בית דין בינלאומי, אלא שבמהרה "נחטף" בית הדין על ידי כוחות לא דמוקרטיים. משטרים ערביים ואיסלאמיים הצליחו לשנות את חוקתו באופן שתגדיר את הפעילות ההתנחלותית של ישראל כפשע בינלאומי, בעוד שטרור אינו מוגדר בה כעבירה. פוליטיזציה גלויה זו כפתה על ישראל למשוך את תמיכתה מבית הדין. בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" לחצה הרשות הפלסטינית על התובע של בית הדין, לואיס מורנו-אוקמפו, לפתוח בחקירה נגד ישראל, זאת אף ש"פלסטין" איננה מדינה ומעשה כזה מהווה הפרה בוטה של אמנת בית הדין. מורנו-אוקמפו הודה שפעל עם הליגה הערבית בעניין זה. גם המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), הממומן בעיקר על ידי ממשלות אירופיות, אמנסטי ו-HRW מעורבים בעניין. המדובר באותם חברי הליגה הערבית, שהציעו מקלט לנשיא סודאן, עומר אל-בשיר, המואשם ברצח עם. האיזון העדין שפיתח אהרן ברק בתורת המשפט הישראלית, בין שמירה על זכויות אדם לבין צורכי ביטחון, לא זוכה לשום כבוד בקרב חברות הליגה הערבית והארגונים בעלי בריתה, שלתביעותיהם הפוליטיות מוסדות בינלאומיים אינם מסוגלים להתנגד. השתתפות בדיוני ה-ICJ, או שיתוף פעולה עם גולדסטון, לא היו משנים דבר. כל מידע שישראל הציעה בעבר נתקל בזלזול או עוות, כדי שיתאים למסקנות שנקבעו מראש. סירוב לקחת חלק בפרודיה משפטית מסוג זה אין משמעותו שישראל אינה רגישה למשפט הבינלאומי או לזכויות האדם, או שהיא מנסה לחמוק מחקירה וביקורת. רחוק מכך. בית המשפט העליון בישראל הוא מהמובילים בכל הנוגע לדבקות במשפט הבינלאומי, ואף חסיד של שמירה על זכויות האדם. ואולם, הטענה שישראל תוכל להשיג השפעה כלשהי בגופים שבהם למשטרים לא דמוקרטיים יש עוצמה מופרזת, מבוססת על תקוות שווא המתעלמת מהמציאות העגומה בתחום זה. פרופ' שטיינברג מאוניברסיטת בר-אילן הוא נשיא NGO Monitor; עו"ד הרצברג היא היועצת המשפטית של הארגון. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1142804.html תגוביות: 1.Justice Barak has lost his mind. This is NOT a fair court
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום חמישי ב' בטבת תשע''א
23:02 08.12.10 |
|
80. איך זה שעוזי פוגלמן ,יקיר ליבה של ביניש,תמיד בפנים?
בתגובה להודעה מספר 79
| |
אילנה דיין מאת היודע קלמן, כעיתונאי האמיץ היחיד שסיקר את פרשת אילנה דיין, כדאי שתבדוק מי מינה את ההרכב הדן בערעור בבג"ץ, ואיך תמיד, בכל נושא ציבורי רגיש, עוזי פוגלמן, המקורב מספר אחד, בפנים. יש פה שני תחקירים נפרדים: הראשון הוא מי ממנה הרכבים בדיונים רגישים ואידאולוגים בבג"ץ, דורית ביניש או המחשב (שתמיד רוצה את עוזי פוגלמן ודוחה את ניל הנדל, שמונה על אפה ועל חמתה של הנשיאה), והדיון השני הוא איך עוזי פוגלמן ידון בעניינה של אילנה דיין, מקורבתה של פטרוניתו. חומר מעניין לגבי קביעת הרכבים ומניפולציות טכניות בדיוני בג"ץ, תוכל למצוא בדו"ח רגבים, על האפלייה הבוטה כנגד מאחזים לעומת בנייה בלתי חוקית של ערבים, דו"ח שעיתונך החליט להתעלם ממנו כליל. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1875&page=8 תגובית 10
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ג' בטבת תשע''א
18:42 10.12.10 |
|
81. אולמרט ודניאל פרידמן כמעט ניטרלו את בג''צ
בתגובה להודעה מספר 80
| |
בג"צ דחה עתירה להריסת מבנים ערביים בלתי חוקיים ביו"ש.ביבי המשת"פ של הבג"ץ. בג"צ דחה אתמול ה - 2.12.10 ,עתירה שביקשה להורות לשר הביטחון ולכוחות הביטחון להרוס מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים בשישה אתרים ביהודה ושומרון. בג"צ אישר את סדרי העדיפויות של כוחות הביטחון בטיפול בבעיית הבנייה הבלתי-חוקית. את העתירה הגישה התנועה לשמירת אדמות הלאום, המזוהה עם ימין המפה הפוליטית. היא התייחסה לבנייה בלתי חוקית של 18 מבנים בסמוך לחלקה הצפוני של טייבה, שישה מבנים ליד נווה דניאל שבנפת בית לחם, מספר מבנים ליד צומת "יקיר הגדול" בנפת טול כרם (שלטענת העותרים הביאו לשינוי בתוואי גדר ההפרדה), קבוצת מבנים בנפת חברון (שלטענת העותרים מסכנים את הנוסעים בכביש ב"ש-ירושלים) ,ומבנה רב קומות בכניסה לבית-אל (ממנו, לטענת העותרים, כבר נורתה אש לעבר כלי רכב ישראלים). תגובה : האמת מגיע לכם! הנסיגה מעזה נכפתה על אולמרט לאחר מחדל אוסלו שהכתומים לא הצליחו למנוע, ומבלי להתעכב בויכוח על הצורך בנסיגה או לא, אומר רק שאהוד אולמרט ודניאל פרידמן המוכשר כמעט והביאו לחורבן בית הפשע והרשע העליון. אבל אתה והכתומים העדפתם לסכל את המהלך החשוב בתולדות המדינה מאז הקמתה, קרי ניטרול כוח השלטון מהגוף הארכאי בג"ץ מחד, והמלכת שקרנייהו מאידך, שחיזק את מעמדו של בית המשפח העליון, שהקפיא אתכם לדעת ,ואשר הגחיך אמש את כל עם ישראל כשעמד וקרא בהיסטריה ,בפאניקה ,ובגוף מזיע :"יוון הצילו"! http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1867&page=5 תגובה 128 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום שלישי ז' בטבת תשע''א
23:16 13.12.10 |
|
82. ''אסונות הטבע - בגלל מערכת המשפט''
בתגובה להודעה מספר 81
| |
"אסונות הטבע - בגלל מערכת המשפט"הדיין הרב אברהם שרמן, אשר עמד במוקד סערת ביטולי הגיורים של הרב דרוקמן, קושר בין אסונות הטבע למתרחש במערכת המשפט בישראל. הדיין הרב אברהם שרמן, אשר עמד במוקד סערת ביטולי הגיורים של הרב דרוקמן, קושר בין אסונות הטבע למתרחש במערכת המשפט בישראל. בכנס דיני ממונות ציטט הרב שרמן מכתב ישן שכתב הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, בו הוא כותב כי כשישנה פורענות יש לבדוק בשופטי ישראל. נזכיר כי הרב שרמן, דיין בבית הדין הרבני הגדול, הוא אשר כתב את פסק הדין במסגרתו נקבע, כי הגיורים שביצע בית הדין המיוחד בראשות הרב חיים דרוקמן אינם תקפים. הרב דרוקמן הגיש נגד הרב שרמן קבילה לנציבת הקבילות על שופטים ודיינים, השופטת טובה שטרסברג כהן, וזו קיבלה את הקבילה והמליצה על הדחתו של הרב שרמן מכהונתו. את ההמלצה העביר שר המשפטים דאז, הפרופ' דניאל פרידמן, לועדה לבחירת דיינים, תוך שהוא מצטרף להמלצה. אולם ברוב דעות החליטה הועדה להתנגד להמלצה והרב שרמן לא הועבר מתפקידו. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/212760 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ז' בטבת תשע''א
17:30 14.12.10 |
|
83. לא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר - אוליגרכיה שיפוטית
בתגובה להודעה מספר 82
| |
הגיע זמן עריצות /בן דרור ימיני29/03/10 הדמוקרטיה הישראלית היא בדיחה עצובה. אנחנו בעידן המיעוטוקרטיה. עריצות היא דבר רע. אבל נדמה שהגיע הזמן לעריצות הרוב, כדי לדכא את עריצות המיעוטים היה נדמה לנו שזכינו בעצמאות, בדמוקרטיה, בחרות. אך לפני שיהיה מאוחר צריך להודות. לא חרות יש לנו כאן ולא דמוקרטיה, אלא שלטון זר ומוזר, עם מצג שווא של דמוקרטיה, במדינה שבה הרוב הולך ומאבד כל השפעה. בשיעור הראשון במשפט חוקתי לימדו אותנו שדמוקרטיה איננה שלטון הרוב, אלא שלטון זכויות היסוד והגנה על מיעוטים. משום שעם כל הכבוד לרוב, הוא אינו רשאי לשלול, למשל, זכות הצבעה של הג'ינג'ים, רק משום שיש רוב שסולד מהג'ינג'ים. ולכן, המיעוטים זקוקים לזכויות. עד כאן האגדה. היא הייתה נכונה במקומות אחרים ובזמנים אחרים. בישראל הפכו את המשוואה. הרוב זקוק להגנה מפני המיעוטים. וייתכן, זה חומר למחשבה, שיש צורך בהתקוממות של הרוב. על רקע מה שקורה אצלנו, עריצות הרוב היא אופציה לא רעה. משום שבין עריצות המיעוטים לעריצות הרוב, עדיפה האחרונה. לא מדובר במיעוט אחד. מדובר בסדרה של מיעוטים. מדי שבוע אנחנו זוכים לעוד תכתיב. לעוד סטירת לחי. לעוד עשרות או מאות מיליוני דולרים שצריך להעביר למיעוט המסכן. הרוב יכול לזעוק מכאן ועד להודעה חדשה. זה לא יעזור לו. המיעוט שולט. הבחירות הן אשליה. משום שאין כאן שלטון רוב. יש כאן כניעה של הרוב. נסביר את הדברים. כל מיעוט, בתחום שלו, עושה מה שהוא רוצה. זה נכון ל"מתקדמים", חלקם מהשמאל הפוסט והאנטי-ציוני, ששולטים בנפח הולך וגדל מתחומי התקשורת והתרבות. הם מכתיבים לנו את האג'נדה שלהם. הם מחלקים פרסים לעצמם. הם משמיעים את עצמם ומראיינים את עצמם. וכל ביקורת נתקלת בתגובה הקבועה, על "חופש הביטוי והיצירה". בוודאי. בתנאי שזה שלהם, ורק שלהם. את חופש הביטוי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הם הפכו לכוח הביטוי. אוליגרכיה שיפוטית זה נכון בתחום השיפוטי, כאשר קבוצת שופטים מצפצפת על הדמוקרטיה, והופכת את "שלטון החוק" לשלטון השופטים. הנשיא לשעבר, אהרן ברק, טיפח עד לזרא את הפסיקה לפי "הציבור הנאור". זו הסיבה שבג"ץ בראשותו הפך את נבחרי הציבור לפוליטיקאים קטנים, שחייבים להוציא מהם כמה שיותר סמכויות, תוך העברתן לשופטים. התהליך הזה קרוי אצלו "דמוקרטיה". זו הסיבה שהרכב בראשותו קיבל החלטה עקרונית שפוסלת את חוק האזרחות, ומאפשרת, הלכה למעשה, את זכות השיבה. הקונצנזוס הלאומי דורש דבר אחד. העריצות של המיעוט המשפטי רומסת את הרוב המוחלט. ...הרוב נרמס. הגיע הזמן להגן עליו. ... יש רק ציבור אחד שאין לו ייצוג רציני. הציבור הציוני השפוי, דתי, מסורתי וחילוני. הציבור שעובד ומפרנס ומחזיק את המדינה על הכתפיים. הרוב הזה לא קיים. הוא תמיד משלם את המחיר. ואין מי שמגן על זכויותיו. הוא חסר אונים. הרמיסה הזאת חייבת להיפסק. לא ברור איך עושים את זה. אין מקום לעריצות, אך היא כבר כאן. עריצות המיעוטים. כך שאין מנוס מהחזרת המטוטלת למקומה הנגדי. יש צורך בתקופת ביניים של עריצות הרוב. ...מותר לומר למנהיגות הנוכחית: נמאסתם. אם לא תתעשתו, אל תתפלאו אם הדמוקרטיה הישראלית הופכת לבדיחה עצובה. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1047 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי ח' בטבת תשע''א
11:51 15.12.10 |
|
84. Indiatimes : דורית בייניש חשודה בקשרים עם השמאל הקיצוני
בתגובה להודעה מספר 83
| |
כך למדו לדעת גולשי אתר האינטרנט ההודי.http://iplextra.indiatimes.com/article/01uGdoma0EbdN?q=Israel Chief Justice Suspected of Ties to Far Left Group Reports are emerging that Supreme Court Chief Justice Dorit Beinisch may have ties to the far left New Israel Fund. המקור לידיעה זו הנו ערוץ 7, שדיווח על תמונתה של דורית בייניש, שהוצגה כאן אמש, בחברתה של נשיאת קרן פורד, באתר שלו בשפה האנגלית. http://rotter.net/forum/scoops1/21394.shtml תגובית: קרן פורד מימנה את ארכיון ה'נכבה' של הערבים שברחו ב-1948 . מעניין אם דורית בייניש ידעה, למי מחלקת נשיאת קרן פורד כסף, לפני שלחצה את ידה. בין מוענקי הקרן - גם ארכיון ה"נכבה" שנועד לשמר את ה"עוולות" שעשו היהודים לערבים ולקדם את רעיון השיבה. The work of the Nakba Archive was made possible thanks to the generous support of the Ford Foundation and the Welfare Association, and a number of private donors. ועוד דוגמית, למי תורמת קרן פורד: לאוניברסיטת ביר זית שמשמשת קן למרצחי החמאס ונשלטת על ידם. http://rotter.net/forum/gil/19759.shtml#4 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט' בטבת תשע''א
08:17 16.12.10 |
|
85. הציבור הלאומי הרחב מוכן לשלם את מחיר השביתה
בתגובה להודעה מספר 84
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.12.10 בשעה 08:27 בברכה, ליה
אלת הנקמה נמסיס הכניסה לפרקליטים את רעיון השביתה האלימה שאין סיכוי שייענו לדרישותיה.כך נהרסת המערכת המשפטית הרקובה והשמאלנית קיצונית ללא מגע יד אדם !כמה יפה. כשאלוהים רוצה- אומרות מילות השיר -גם מטאטא יורה. אלוהי הדברים הקטנים-אנא עשה שהשביתה המצויינת במערכת המשפט תימשך עד להתרסקותה. הציבור מתעב את מאיישי המערכת הזו ואינו מאמין בה כלל. יש להקים מערכת משפט חדשה בישראל,המבוססת על המשפט העברי ולא על המשפט הטורקי! יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית!די למצב בו השופטים בוחרים את השופטים.לא קיים דבר כזה בשום מדינה דמוקרטית.במדינה דמוקרטית הממשלה בוחרת את השופטים וכך מושג גיוון עמדות והשקפות עולם בין מאיישי המערכת המשפטית.אין עוד מדינה בעולם שמערכת המשפט שלה מאויישת ע"י השמאל הקיצוני הקומוניסטי-טרוצקיסטי. יש לבטל מיד את חוק כבוד האדם שעבר ב 32 אצבעות (והפך במירמה כפי שמציין פרופ' פוזנר) ע"י אהרון ברק ל"חוקה" בהתחזות . בעזרת החוק שמכניס לנו חוקן הורסת בייניש את המדינה היהודית ומונעת עצירת הסתננות! גם אם תהיה גדר,לא תיעצר ההסתננות בגלל חוק כבוד האדם,כפי שהסבירה אביטל שטיינברג ,נציגת משרד המשפטים בדיון בועדה בכנסת. המשיכו לשבות עוד ועוד ועוד... |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט' בטבת תשע''א
10:35 16.12.10 |
|
86. ''יש להטמיע את משפט התורה במדינה''
בתגובה להודעה מספר 85
| |
"יש להטמיע את משפט התורה במדינה"בירושלים הסתיים הבוקר הכנס השנתי ה-20 של תנועת הליכות עם ישראל בנושא משפט התורה, בו השתתפו מאות אבנים, דיינים ואישי ציבור. מאות רבנים ודיינים התכנסו בירושלים לכנס השנתי ה-20 של "הליכות עם ישראל" - המרכז העולמי למשפטי התורה בראשות חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו הרב רצון ערוסי. בכנס נשאו דברים שרים וחברי כנסת אשר הביעו את כוונתם לפעול על מנת להטמיע את משפט התורה. בכנס שנמשך עד היום בבוקר, הופיעו גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, השר פרופסור דניאל הרשקוביץ, ח"כ זבולון אורלב, חכי"ם ורבנים מכל רחבי הארץ ומהעולם כולו. בכנס הסיום הבוקר קרא לשופטים הרב הראשי, הרב ישראל מאיר לאו, ללמוד ולהכיר את משפט התורה, "יש משפטים שמוכרעים רק בעקבות תקדימים מבריטניה או מאוסטריה, האם השופטים פתחו את השולחן ערוך לראות מה דעת ההלכה היהודית בעניין?" הרב לאו, כמו כל נואמי הכנס, שיבח את הרב רצון ערוסי יוזם המהלך להמשיך ולפעול על מנת להטמיע את משפט התורה בארץ. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/212887
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי י' בטבת תשע''א
07:11 17.12.10 |
|
87. דוד רותם הוא דוגמה למשל הטיפש ,האבן ו-100 החכמים
בתגובה להודעה מספר 86
| |
כל יהודי ישראלי החרד לקיום המדינה חייב לקרוא מסמך זה. להלן המסמך המציג את מטרותיו של המרכז הרפורמי,שכותרתו:"הצעה כוללת לאירגונה מחדש של מדיניות ההגירה הכוללת". http://www.irac.org.il/UserFiles/File/Pirsum%20-%20hagira.pdf **** מוצע בזאת לכל מי שחרד לעתידה של המדינה היהודית,לקרוא בעיון את המסמך של המרכז הרפורמי, שעובד בשילוב ידיים עם הקרן לישראל חדשה וזרוע הביצוע שלה- אירגון שתי"ל. הקרן לישראל חדשה פועלת באינטנסיביות גלוייה לחיסול הרבנות והאורתודוכסיה המשמרת את כולנו כעם אחד,ולהשלטת הרפורמים בצמתי ההחלטות הדתיות בישראל. עם הגיעם חלילה לעמדת השליטה בנושא הדת היהודית,יאפשרו גיור רפורמי המוני במדינה, שיגייר גיור סרק כל פולש וזר שיחפוץ לקבל אזרחות ישראלית. המטרה האמיתית היא לפתוח את הדרך לדילול וחיסול הרוב היהודי האמיתי במדינה היהודית ,והפיכתה הסופית למדינת כל אזרחיה. חובה להיות מודע לכך שהקרן NIF מציגה את פעילותה להחדרת הרפורמיות באתרה ובפרסומיה, תחת הכותרת המטעה-"פלורליזם". המהלך שמוביל עכשיו דוד רותם מישראל ביתנו הרסני ביותר למדינת היהודים, והוא בדיוק המהלך לו אורבים אנשי הקרן ומממניהם מחו"ל. ברור שכתוצאה מהמהלך,ייפתח הפתח עבור הכת הרפורמית להחדיר את אנשיה למערך הגיור הצה"לי, במידה ולא הרבנות הראשית תהיה הממונה על כל מערך הגיור הישראלי,ויווצרו שני מערכי גיור בישראל. כך יימצא סוף סוף לכת הרפורמית ולקרן לישראל החדשה הפתח אותו היא מחפשת בתוקפנות ובחסות ובתמיכת הבג"צ,מזה זמן רב. הפיכת גיור רפורמי לגיור לגיטימי במדינה יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של המדינה היהודית. במקביל וכהכנה למהלך,ייצרו ויזמו אירגוני הקרן לישראל החדשה באמצעות כספי ה -CIA וקרן פורד האנטישמית,כמו גם כספי האיחוד האירופי וכסף פטרו דולרי ערבי ,את מסע ההשמצות והדה-לגיטימציה הבינלאומי נגד הלגיטימיות של מדינה יהודית בכל אספקט אפשרי,והדביקו לה תארים שיקריים כמדינת אפרטהייד,כמדינת כיבוש עם צבא חיילים נאצי. קיראו לדוגמה את דבריה של ליזי שגיא מאירגון בצלם:"ליזי שגיא, בכירה ב"בצלם": ישראל דבקה בערכי הנאציזם והופכת את חלליה לסלבס - ליזי שגיא, מנהלת אגף המידע ב"בצלם", כתבה בעבר בפוסט פרובוקטיבי על יום הזיכרון: "יום הזיכרון לחללי צה"ל הינו קרקס פורנוגרפי של הכתרת השכול וסתימת הפיות" ■ "בשם מדינת היהדות גזלנו אדמות, רצחנו, הרעבנו, הצמאנו, בגדנו, שיקרנו לעצמנו ולכל העולם" http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000553581&fid=2 דו"ח גולדסטון חשף את פעילות אירגוני הקרן,כאשר פעילות זו נתמכת ומבוצעת בו זמנית ע"י האקדמיה הישראלית המפיצה את אותם מסרים אנטי-ישראליים בעולם,ואנשים העובדים בה על חשבון הקופה הציבורית ,קוראים בגלוי וללא פחד ממוסדות המדינה ומהציבור היהודי בה,להכות את ישראל בכל דרך,על ידי חרמות עמוקים ולחץ בסגנון אינקוויזטורי במישור הפסיכולוגי,ובמישור הכלכלי הבינלאומי, תוך פגיעה בכושר הייצוא של המדינה שמרבית הכנסותיה מיוצרות מייצוא מוצריה. להלן: התחקיר של "אם תרצו": השפעתם של ארגוני הקרן החדשה לישראל על דו"ח גולדסטון http://imti.org.il/Uploads/GoldstoneHE5.pdf להלן: הכתבה של בן כספית / 30/1/2010 התרומה שלנו לחומרים מהם עשוי דוח גולדסטון מחקר חדש מגלה כי 92 אחוז מהציטוטים המרשיעים בדוח האו"ם הגיעו דרך 16 ארגונים ישראליים, שרובם נתמכים ע"י הקרן החדשה לישראל http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/046/583.html להלן תחקירי מוניטור האקדמיה הישראליתעל הנעשה באקדמיה: http://www.israel-academia-monitor.com/index.php?new_lang=he בחו"ל מבוצעת המשימה ע"י אירגוני שמאל כג'יסטריט וכג'יקול שהוקמו בדיוק לצורך משימה זו. להלן: ארגון סמול קיצוני יהודי תואם ג'יסטריט בשם ג'יקול JCALL http://www.iba.org.il/bet/?entity=641813&type=297 *** לא ברור האם דוד רותם הפועל בפראות גסה,מבין את השלכות מעשיו בעתיד הלא רחוק,אך אין ספק שהקרן לישראל חדשה,אירגון שתי"ל והמרכז הרפורמי מחככים ידיים בשימחה, וממתינים לסדק לו ערגו שנים,על מנת לחדור למעוז האחרון שמגן על העם היהודי במדינה היהודית-המימסד הרבני האורתודוכסי. תהיינה דיעותינו אשר תהיינה בנוגע לרבנות הראשית.הציבור הרחב חייב להבין שכאשר יקועקע כוחו של מוסד זה (שהוא היחיד שאנשי הקרן לא חדרו פנימה עדיין),תיפתח הדרך לחיסול הסופי של המדינה היהודית בארץ. מוזר שהליכוד שעומד כביכול בראש המחנה הלאומי בישראל יהיה זה שבמשמרתו תחוסל המדינה היהודית,כיוון שהוא אינו מונע את הפגיעה האנושה ברבנות הראשית,למרות שזו מטרתה המוצהרת של הקרן לישראל החדשה כפי שמופיע במסמכיה. קיראו: מתוך :הקרן לישראל החדשה:לערער על ההגמוניה של הרבנות הראשית הצהרת הקרן על עמדותיה: ..." בשנה האחרונה אנחנו תומכים בשני ארגונים אורתודוכסים שפועלים להקים בית דין אורתודוכסי אלטרנטיבי שיפעל מחוץ לרבנות. מעבר לכך - בעקבות "משבר דרוקמן" נשמעו קולות רבים בציונות הדתית המערערים על ההגמוניה של הרבנות הראשית כך שלא מדובר רק בארגונים שאנחנו תומכים בהם. 10. אנחנו מתנגדים למונופול של חברה קדישא על בתי הקברות – במשך שנים רבות תמכנו בעמותת "מנוחה נכונה" שהצליחה להעביר כבר לפני למעלה מ 10 שנים חוק המאפשר הקמת בתי קברות אזרחיים שלא ינוהלו על ידי חברה קדישא. לצערנו, יישום החוק נתקל בקשיים רבים וכיום פועלים רק 3 בתי קברות כאלה – בבאר שבע, טבעון וכפר סבא. אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה תהיה פריצת דרך בתחום זה ויוקמו עוד בתי קברות אזרחיים. 11. החזון שלנו בתחום הדת בישראל הוא של מציאות פלורליסטית ושיוויונית במסגרתה כל הזרמים ביהדות זוכים להכרה שווה על ידי המדינה ולמימון שיוויוני מהמדינה. אנחנו חושבים שהזהות היהודית היא משמעותית מאוד לחלק גדול מהאזרחים היהודיים של המדינה, ומאמינים שהחברה הישראלית צריכה להיות פתוחה ומקבלת יותר בנושאים של דת וזהות יהודית. אנו מאמינים כי פלורליזם דתי, וסובלנות הם ערכים חיוניים לקיומה של מדינה יהודית-דמוקרטית יציבה וכן לחיזוק הקשר בין ישראל ויהדות התפוצות". ................................................ http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1905 http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?id=1813 **** כמו כן עיינו באשכול: אירגונים לא ממשלתיים ונזקם לישראל http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=19982&forum=gil&omm=0 ובאשכול: רפורמיות מחופשת לפלורליזם-תוכנית החיסול של הקרן החדשה http://rotter.net/forum/gil/20449.shtml#6 ובאשכול: בג''ץ והיועץ המשפטי -ממשלת העל השרשורית של ישראל http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי י' בטבת תשע''א
09:29 17.12.10 |
|
88. הקרן והרפורמים בחתירה לשינוי תקופת ההתיישנות
בתגובה להודעה מספר 87
| |
הנושא:קביעת תקופת התיישנות בחקיקת ההגירה וההתאזרחות-המצב הקיים היום: חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות אינם קובעים כל תקופת התיישנות,בניגוד למקובל בדין הפלילי והאזרחי.העדר הגדרה חקוקה של תקופת התיישנות בחוקים אלה ,מאפשר בחינה חוזרת ובלתי מתוחמת בזמן של זכאות אזרח,או תושב,למעמד בישראל. בחינה זו פוגעת בהסתמכותו של האזרח,או התושב,על פעולת הרשויות,ואינה תואמת את תפישות היסוד המשפטיות בעניין ההתיישנות. לשיטת המרכז לפלורליזם יהודי(קרי:הרפורמים והקרן לישראל חדשה.ליה),יש להחיל את עקרון ההתיישנות אף על מעמדו של האזרח או התושב בישראל,ולהעניק עדיפות עם חלוף תקופת ההתיישנות לאינטרס ההסתמכות שלו ושל בני משפחתו,לנוכח מחדל הרשויות. הצעת המרכז לפלורליזם: חוק הכניסה לישראל וחוק האזרחות יתוקנו באופן בו יוגבל ביטולם של אזרחות ישראלית או מעמד תושבות,לעילות שנוצרו בשבע השנים שקודמות לביטול המעמד בלבד. http://www.irac.org.il/UserFiles/File/Pirsum%20-%20hagira.pdf עמוד 14 *************** יש לשים לב לאן חותרות הקרן לישראל חדשה והמרכז הרפורמי. יש פה פעולה משולבת: הקרן ואירגוניה מייצרות מחאה מלאכותית וכביכול ציבורית באמצעות תקשורת מגוייסת בעלת סדר יום זהה, נגד כל פעולה ממשלתית לעצירת פלישת זרים וסילוק זרים ומסתננים השוהים בצורה לא חוקית במדינה,לאחר שחדרו אליה באופן לא חוקי,או שנותרו בה לאחר שתמה התקופה שאיפשר להם החוק. מחאה זו מרפה את ידי הממשלה מלפעול,בשל הפחד שמטילים בג"צ והאירגונים על העומד בראשה. אי לכך,ממוסמסת כל פעולה שהממשלה מנסה לנקוט על מנת לעצור את הפלישה המציפה את ישראל בפולשים מסתננים וזרים. מיסמוס זה מייצר מצב בו שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) נותרים בשטחי המדינה תוך ציפצוף על חוקיה ובתמיכת אירגוני הקרן ממומני גורמים עויינים מחו"ל. היוותרותם של שב"חים במדינה נמשכת שנים ארוכות מבלי שמוסדות המדינה פועלים לסילוקם,או אף יודעים על קיומם. בעבור זמן רב,באים האירגונים והתקשורת בטענות כלפי המדינה ומוסדותיה שלא פעלו ולא עשו דבר על מנת לסלק את השוהים הלא חוקיים,ולכן-לטענתם על המדינה לאפשר לשוהים הלא חוקיים לקבל אזרחות ישראלית ולהישאר במדינה. על מנת להפוך את מסלול הפעולה החתרני הזה למסלול ריווחי לשוהים לא חוקיים,מעלים הרפורמים תביעה משפטית ערמומית כלפי מוסדות המדינה, במטרה לקדמה באמצעות שופטי הבג"צ הנוכחיים תומכי הקרן ומטרותיה. המרכז הרפורמי מקדם דרישה לבטל את המצב הקיים בו אין הגבלה או התיישנות בכל הנוגע להתאזרחות בישראל,כלומר,מי שהמדינה לא סילקה אותו כחוק אפילו עשרים שנה,יכולה המדינה היום לגרשו כשתגלה ששב"ח זה עדיין נמצא בתחומה. המרכז הרפורמי רוצה שהחוק יתוקן כך שהוא יכלול סעיף התיישנות של 7 שנים,דהיינו:היה והמדינה לא סילקה שב"ח מתחומיה 7 שנים,היא תחוייב לתת לו אזרחות ישראלית מלאה. על נציגי הציבור הרחב בכנסת להיות ערים למתרחש,ולמנוע מזימה זו בכל דרך. תיקון זה נדרש לצורך איזרוח מאות אלפי,ובעתיד גם מיליוני פולשים מוסלמים ונוצרים השוהים באופן לא חוקי במדינה, לצורך ביטול המדינה היהודית. הזמן קצר המלאכה מרובה.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט''ז בטבת תשע''א
08:26 23.12.10 |
|
90. אי אפשר לפעול לעצירת ההסתננות במצב המשפטי הנוכחי
בתגובה להודעה מספר 89
| |
הציבור היהודי בישראל אינו יודע שבגלל המצב המשפטי אי אפשר לפעול. הנושא מוסתר או שאינו נהיר בשל חוסר תשומת לב.והיודעים מתנהגים כאילו זו גזירה משמיים ,או חוק מחוקי תורת משה.האם אתם יודעים מה מדאיג כל מי שרוצה לטפל בעצירת ההסתננות? החוק שנקרא חוק כבוד האדם וחירותו. ומדוע הוא מדאיג את מי שרוצה לטפל? כיוון שבייניש לא מתירה טיפול במסתננים בדרך הנדרשת. הדבר מתבהר בדיון בכנסת בו ענתה אביטל שטרנברג לכצלה שחוק כבוד האדם אינו מאפשר לתת פתרונות מהסוגים שהועלו בועדה,וגם לא יאפשר למנוע ממסתננים לחצות את הגדר לכשתוקם. רוצה לומר? החוק לא מתיר לגרשם מיידית בחזרה למצרים בשל כבוד האדם וחירותו.החוק לא יתיר לירות לעברם גם כאשר תהיה גדר. החוק כובל את ישראל ואינו מאפשר לה להחזירם לארצם ולהיפטר מהם.החוק הופך את ישראל והממשלה לנכים חסרי יכולת פעולה למעט מה שתרשה בייניש. החוק מונע מישראל לפעול כדמוקרטיה מתגוננת. זה אינו מצב טבעי בדמוקרטיה.זה מצב בו אין הפרדת רשויות,ובית המשפט לקח לעצמו את תפקיד הרשות המבצעת.על כך תוקף פרופ' פוזנר את אהרון ברק והמהפיכה החוקתית שלו,שלדברי פוזנר אינה חוקית כלל והיא ממליכה את בית המשפט כריבון העל. מה שתוקע את המדינה זה החוק הזה.ובנושא הטיפול בעצירת ההסתננות בולטת התקיעות במיוחד. החוק הזה עבר באמצעות 32 אצבעות בלבד,אך הפך בדרך לא לגיטימית למעין חוקה על ידי איש חסר מצפון-אהרון ברק. פוזנר תוקף אותו ומגנה אותו על כך. החוק נחקק על ידי דן מרידור השמאלן,כנראה לפי בקשת בג"צ. מדוע רצה ברק את החוק כל כך נואשות עד שחטף אותו והפך אותו ברמייה לחוקה? כיוון שהחוק הזה הגיש על מגש של כסף את השליטה על המדינה לבג"צ.כיצד? באמצעותו מבטל בג"צ מהלכים ופעולות של הממשלה כאוות נפשו. יוצא שבאמצעותו מנווט בג"צ את הממשלה ומונע ממנה כל פעולה שלא מתאימה להשקפתם הפרטית של השופטים. בנוסף לכל זאת,לאחר שחודרים הפולשים והשוהים הלא חוקיים למדינה,מחייב בג"צ את המדינה להתנהג איתם כעם שוהים חוקיים בעלי זכויות רבות ביותר ולאפשר להם לזכות בזכויות שאין הם אמורים כלל לקבל על חשבון הציבור,כולל זכות לטיפול רפואי חינמי על חשבון המדינה. המסתננים למדו לדעת שכאשר הם מגיעים למיון בתי החולים,לא מחייבים אותם בתשלום,והתשלום נכנס לסעיף חובות אבודים על חשבון המדינה. ההוצאות על הטיפול בבעיות שהם מייצרים מסתכם במיליארדי שקלים כשמשקללים את כל ההוצאות העצומות שהם מהווים עבור המדינה.הטיפול הפלילי בהם,החזקתם במעצר ועלותו במיליוני שקלים,אספקת מזון וטיפול רפואי,וחינוך ויילוד ילדיהם על חשבון הקופה הציבורית.(כך בדו"ח הועדה ובמחקר של ארנון ). תפקידה של הכנסת הוא להתארגן מיידית ולבטל את חוק כבוד האדם,ואת כל מה שקרא אהרון ברק "המהפיכה החוקתית" שלו. זה הכל מבוסס על שקר ורמייה. 32 אצבעות בכנסת אינן יכולות לייצר חוקה. בית משפט אינו ממשלה ואינו פרלמנט נבחר ומחוקק. אך בג"צ בישראל (שהוא מוסד מעוות לחלוטין מבחינה משפטית,מבנית ותפקודית)כבר הפך את עצמו לשלושת הגופים השולטים.לשלושת הרשויות.הוא מושל על,הוא מחוקק לעת מצוא,והוא בית משפט. מדינת ישראל רוצה לשרוד? עליה מיד להחזיר לעצמה את השליטה,ולבטל דחוף את החוק הזה שמאפשר לבג"צ גם לבטל חוקי הנבחרים בכנסת,וגם לחוקק בעצמו משל השופטים היו נבחרי העם. לבטל את החוק מיד ולגרש את השב"חים כולם,כמו גם להתחיל לנהוג כצבא ולירות על פולשים כבר בגבול עוד לפני החדירה. אהרון ברק סירס את הממשלה ואת הכנסת,ובג"צ במתכונתו הנוכחית הוא הוא המסרס הלאומי.חובה לסרס את בג"צ עצמו,ולהקטינו לגודלו המקורי:בית משפט,ולא ממשלת על! יריב לוין איש שיכול להרים את המשימה הלאומית הבוערת הזו.אין זמן להתמהמה! הציבור חייב להרים את הקריאה לממשלה,לראש הממשלה ולכנסת המחוקקת,לחוקק את החוקים הנדרשים ולבטל את חוק כבוד האדם המסוכן המוביל לחיסולה של המדינה היהודית ולהקמת מדינת כל אזרחיה. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט''ז בטבת תשע''א
09:32 23.12.10 |
|
91. יהדות: בזכות נשים צדקניות /הרב מלמד על הפרקליטים
בתגובה להודעה מספר 90
| |
יהדות: בזכות נשים צדקניותהרב אליעזר מלמד מתייחס בין השאר בטורו השבועי בעיתון "בשבע" לההתקפות השמאל על החרדים ולשביתת הפרקליטים. ויעבידו אותם בפרך "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם (שמות א, ז). וכל זאת תוך שמירת זהותם היחודית והאמונה שה' יפקוד אותם ויחזירם לארצם הקדושה להקים ממלכת כהנים גוי וקדוש. בפני המצרים עמדה הבחירה, הם יכלו לתמוך בחזון ישראל לחזור לארצם, ואף לסייע בידם, כגמול על כל הטובה שהגיעה למצרים בזכות יוסף ובזכותם. אבל מתוך גאוותם בחרו לראות בכך איום. הם לא יכלו להבין איך הישראלים אינם מתבוללים בתרבות המצרית? כך החל השעבוד הנורא, כשהמטרה כפולה: לנצל את כוח עבודתם להרבות את עושרם, ותוך כך ליטול מהם את רצון החיים, לפורר את זהותם הייחודית ולהכחידם מהעולם. לשם כך העבידו אותם בפרך, בעבודות שמשברות את הגוף. מי שלא עבד הומת. מי שלא הזדרז בעבודתו חטף מכות רצח. כשראו המצרים שהם עדיין ממשיכים לפרות ולרבות, החמירו את השעבוד, ובמשך חודשים ארוכים הכריחו את הגברים לישון בשדות העבודה, כדי למונעם מפרייה ורבייה. הגברים אבדו את רצון החיים העבודה הקשה שברה את גופם, ההשפלה את רוחם. איך ישא הבעל את עיניו לאשתו, הלא הוא אמור לפרוש את חסותו עליה, להיות לה מגן מפני אויב ומתנכל, להביא לה פרנסה וכבוד, להיות דוגמא לילדיהם, והנה עתה הוא עבד מושפל, הנתון למרמס תחת כפות רגלי אדוניו ונוגשיו. במצב כזה גברים מאבדים את טעם החיים. אין להם כבוד עצמי. הם בטוחים שהנשים רואות בהם מפסידנים עלובים ואינן אוהבות אותם יותר. כדי שלא לספוג השפלה נוספת, הם מעדיפים שלא לבחון זאת, והם מתרחקים מנשותיהם. הם גם אינם חפצים להוליד ילדים. לשם מה ללדת אותם? כדי שגם הם יהיו עבדים נדכאים?! השאלה הגורלית היתה מה יעשו הנשים. האם הנשים יתבוללו באותם הימים, בנות של עם שהפסיד במלחמה, התאמצו להסתפח לצד המנצח. אם הגברים שלהם אינם מסוגלים להעניק להם ולילדיהם הגנה, כבוד ופרנסה, מוטב להן לנסות את מזלן אצל הגברים המצליחים. היה מקובל אז שגברים עשירים וחזקים, בני עם מנצח, נושאים מספר נשים. לכן גם אם הגברים הכובשים היו כבר נשואים לבנות עמם, היה מקום לקוות שייקחו להם אשה נוספת מבנות המנוצחים. לשם כך הסכימו נשות המנוצחים להיות יותר צייתניות וחרוצות. אין לגנות את הבנות על זה, כך הוא צו ההישרדות. מסתבר שגם ההורים עודדו את הבנות לכך, כי זאת היתה הדרך היחידה להבטיח להן עתיד טוב יותר ולהמשיך את זרעם. כך נעלמו כל העמים המנוצחים מעל במת ההיסטוריה. הנשים הסתפחו לצד המנצח, הגברים נעשו עבדים, ולאחר שהאחרונים שבהם מתו, כבר לא נותר מי שיזכור את עברו של העם שהיה ואיננו עוד. גם במצריים, היה ניתן לצפות כי מרבית הנשים העבריות יתאמצו למצוא חן בעיני מצריים מבוססים, כדי להסתפח אליהם, ולמצוא לעצמן חיים חדשים. מן הסתם, גם המצרים קיוו שהנשים העבריות ישתוקקו אליהם, עד העלמותם של העבריים. בזכות נשים צדקניות אולם הניצוץ הנשמתי הישראלי לא כבה. הוא נותר בזכות הנשים שנשארו נאמנות לבעליהן. למרות היותם מושפלים בעבדות, המשיכו להאמין בהם, לראות את הטוב שבהם, לכבדם ולאהוב אותם. וזהו שאמרו חכמים (סוטה יא, ב): "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו אבותינו ממצרים". כיוון שראו הנשים שאין נותנים לבעליהן לחזור לביתם מהעבודה הקשה, היו שואבות מים לחמם לבעליהם, והקב"ה היה מזמן להן דגים קטנים בתוך המים, והיו שופתות שתי קדרות, אחת של מים חמים ואחת של דגים, ומוליכות אותן אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותם וסכות אותם בשמן שמצאו ומאכילות אותם בדגים. וכל מעשיה רומזים, אולי בעיני המצריים אתה עבד בזוי, אבל בעיני אתה יקר וחשוב. וכמו שהייתי שמחה לקראתך אילו היית חוזר מעבודה מכובדת כך אני שמחה לקראתך היום, ובאתי אליך לשדה לרחוץ את רגליך העייפות, ולסוך את גופך הכואב, כי אתה הוא בעלי ואהובי. המראות הצובאות ועדיין היו הגברים מכונסים בתוך עצמם, כי לא שכחו איך הכום הנוגשים והשפילום ולא האמינו שהנשים באמת חפצות בהן. ורצו הנשים לעודד את רוחם, והיו מוכרות מעט מהדגים ולוקחות בהם יין, כדי לשמח בו את בעליהן. והיו מביאות להן מראות, ולאחר שאכלו ושתו, היו נוטלות את המראות ומביטות בהן עם בעליהן, זאת צוחקת כנגדו ואומרת אני נאה ממך, ואף הוא מתעורר כנגדה ואומר אני נאה ממך, ומתוך כך היו מרגילים עצמם לידי שמחה שבאהבת איש לאשתו, והקב"ה היה פוקדם לאלתר, והיו פרים ורבים. ועל כל היסורים שליוו את הילדים שנולדו להם לא נדבר עתה. אלו חביבים עלי מן הכל לימים כשביקש ה' ממשה לאסוף תרומות להקמת המשכן, עמדו כל ישראל ונדבו למשכן. היו שהביאו זהב, והיו שהביאו כסף, והיו שהביאו נחושת או אבנים טובות. אמרו הנשים הזקנות אנו מה יש לנו ליתן לנדבת המשכן, עמדו והביאו את אותן המראות שהיו מתקשטות בהן כשהיו הולכות אצל בעליהן לשדות העבודה. ואף שהיו המראות חביבות עליהן ביותר, מרוב חיבת הקודש לא נמנעו מלהביאן. והיה משה רבנו מואס בהן, מפני שעשויים ליצר הרע. ויש אומרים שאף זעף על הנשים, ואמר בלשון גוזמא לאלה שעמדו אצלו: קחו מקלות ושברו את שוקיהם על שהעיזו בחוצפתן להביא מראות אלו לעבודת הקודש. אמר לו הקב"ה למשה: מראות אלו אתה מבזה?! המראות הללו העמידו את כל הצבאות הללו במצרים. קבל אותן, כי אלו חביבים עלי מן הכל. טול אותן ועשה מהן כיור נחשת וכנו, שבו יהיו הכהנים מקדשים עצמם לעבודת הקודש (תנחומא פקודי ט, רש"י שמות לח, ח). ללמדנו כי אין דבר טהור יותר מאהבה זו שאינה תלויה בדבר והביאה חיים לעולם. הבו שבח לנשים הצדקניות שבדורינו כאז גם עתה, בזכות נשים צדקניות, שבאהבה ומסירות אין קץ, אל מול כל התרבות שמבחוץ, ואל מול כל הקשיים שמבפנים, מטפחות משפחות גדולות, אנו הולכים ונגאלים. הן מרבות באהבה עם בעליהן, ומגדלות מתוך כך את ילדיהן, קמות בעוד לילה לסדר את ביתם ולהשכים את ילדיהם לגן ולבית הספר, ומנדדות שינה מעיניהם מחמת הדאגה על חינוך ילדיהם. ושוב קמות יום ויום, אל כל העמל והטורח, להביא טרף לביתם ולשמח את ילדיהם במיני מאכלים ותבשילים. ועושות את הכל באהבה, שנובעת מאמונה גדולה, שהחיים הם טובים, ואין דבר יקר יותר מלהוסיף עוד חיים בעולם. "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה... תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה". וכשמלאכי השרת שמלווים את הבעלים שחוזרים בליל שבת מבית הכנסת מגיעים לבית, ורואים את כל הטורח שטרחו לקראת שבת, בניקוי הבית, הכנת התבשילים, כיבוס הבגדים והלבשת הילדים, מקטון ועד גדול, הם מביטים בפניהן העייפות של הנשים הצדקניות, ולאחר שהם אומרים: ”יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", כמובא בתלמוד (שבת קיט, ב), הם אומרים: בזכות נשים צדקניות אלה עתידים ישראל להיגאל. ומלאכים רעים עונים בעל כרחם אמן. ההתקפות השמאל על החרדים אישים מהשמאל טוענים שהם רוצים לסגת מנחלות אבותינו ולעקור ישובים כדי לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל. הם מחזקים את עמדתם בתחזית דמוגרפית פסימית הנשקפת לרוב היהודי. יחד עם זאת, אותם אישים ממש לא מפסידים הזדמנות לבקר את הציבור החרדי, על שאינו מתגייס לצבא, ואינו נושא בעול הכלכלי, וניזון מתקציבי סעד. ובשם השוויון תובעים לגייסם לצבא ולצמצם את התמיכה באברכים ובישיבות (וזאת בלא להזכיר כלל, שכל הטענות הללו נכונות שבעתיים כלפי הערבים). אמנם גם אני, על פי מה שלמדתי מרבותי, שותף לחלק מהטענות. אבל אין הטענות מגמדות בכהוא זה את המעלה העצומה של המשפחות החרדיות הגדולות, שמגדלות ילדים קדושים וטובים לתפארת התורה, העם והארץ. מי שבאמת מודאג ממצבם הדמוגרפי של היהודים במדינת ישראל, היה צריך לשבחם תחילה, על היותם מקימים משפחות ברוכות ילדים, שאין כמותם תורמים להבטחתו של הרוב היהודי במדינת ישראל, אח"כ היה יכול להוסיף באהבה ואחריות את טענותיו. אבל כנראה שכאשר הם מדברים על שמירת הרוב היהודי, כוונתם ליהודים כמותם בלבד, כדי לשמר את ההגמוניה שלהם. למרות זאת, בזכות הנשים הצדקניות, יקומו המשפחות וייבנו באהבה שבין איש לאשתו ובין הורים לילדיהם, ועל ידי המאור שבתורה הילדים יגדלו לתורה ועבודה, והם יובילו את המדינה לעתיד טוב יותר, עד שגם מלאכים רעים יענו אמן בעל כרחם. שביתת הפרקליטים אינני מכיר את הסכמי השכר עם הפרקליטים, אבל נדמה לי ששכרם הממוצע - 19,000 ש"ח לחודש - הוא שכר מכובד למדי. אנשים רבים, שאינם פחות חכמים וחרוצים מהם, היו שמחים להשתכר בו. אצלנו עם שכר נמוך מזה מגדלים משפחות של עשרה ילדים. אבל ישנה עוד סיבה לתקוותם של רבים, שראש הממשלה ושרי האוצר והמשפטים לא יכנעו לדרישותיהם. יותר מדי מרורים האכילה אותנו הפרקליטות, בהטיית דין נגד אישים מהימין, ובסלחנות יתירה כלפי שמאל. לרבים נדמה שהפרקליטות מנהלת חקירות ומעמידה למשפט על פי השיקולים הפוליטיים של תנועות השמאל. יש היום משפטנים רבים שמוכנים בשמחה להחליף את מקומם בשכר נמוך יותר. אולי הם יהיו הגונים יותר. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9225 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום ראשון י''ט בטבת תשע''א
23:08 25.12.10 |
|
93. הדיקטטורה של 'שלטון החוק' / בן-ארי
בתגובה להודעה מספר 92
| |
הדיקטטורה של 'שלטון החוק'ח"כ מיכאל בן-ארי / האיחוד הלאומי 'חוק חסינות הרבנים' שהצעתי לפני כשבועיים לא היה בא לעולם, לולא החשש שאנחנו חוזרים לתקופת הצאר ברוסיה. שם נאלצו רבני ישראל לעקם את הכתובים, להשמיט הלכות או להפוך כל 'גוי' ל'עכו"ם'. המתקפה על הרבנים בעקבות הפסק ההלכתי שהוציאו, חילצה מהבקבוק את מפלצת הדמוקרטיה, זו שאינה יכולה לסבול שום מערכת חוקים או מוסר מקבילות לה, בוודאי לא כזו שמתחרה בה. הדמוקרטיה מבקשת שלטון אבסולוטי, כמעט טוטליטרי, של הרוב המזדמן, או זה הנרקם בעסקאות אפילות, כדוגמת הסכם אוסלו שנקנה בתמורה למיצובישי משומשת. ההלכה שהיא חוק עליון, לא מזדמן וגם לא חולף, מאיימת עליה, כמעט מלגלגת לה. שיהיה ברור, זו הסיבה להתנפלות ולא טיעוני ההסתה או הגזענות. זו גם הסיבה שאני מבקש לחוקק את 'חוק החסינות לרבנים'. מבחינתו של גילאון וחבריו, הרב הראשי והפוסק האחרון, הוא היועץ המשפטי לממשלה או בג"ץ ואין בלתם (ובתנאי שהם פוסקים כרצונו של גילאון). מבחינתם, רבנים ראשיים ואחרים, מקומם בטקסים ובהקראת פרקי תהילים. אך כל זמן שההלכה מציעה מערכת חוקים אלטרנטיבית, היא 'מאיימת על שלטון החוק' כלשונם. כדאי לרסק את המצב האבסורדי שבו לטיבי, זועבי וכל פרופ' מסית ומדיח, שלא לדבר על שדרני רדיו, יש זכות וחסינות, ללכלך, להסית ולהמריד. מסתבר שחופש הביטוי, השיסוי והחופש האקדמי שמורים רק להם. לעומתם רבנים יצטרכו לתת את הדין על כל דרשה או פסק. לכן נדרשת האמירה החד משמעית: 'זו התורה לא תהיה מוחלפת', ודאי שלא תהיה מאוימת. ולא – עוד נתגעגע לצאר הרוסי. http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/10145
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני כ' בטבת תשע''א
13:44 27.12.10 |
|
94. היועצים הרועצים והאכיפה הסלקטיבית שלהם
בתגובה להודעה מספר 93
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.12.10 בשעה 13:50 בברכה, ליה
דחיית פינוי בית יהונתן: וינשטיין יכנס דיון מיוחדזמן קצר לאחר הודעתו של ראש עיריית ירושלים על דחיית הפינוי של הבית בשכונת סילוואן, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי יקיים דיון בנושא עוד השבוע. ביקורת חריפה על ברקת נמתחה מצידו של היועץ המשפטי של העירייה יוסי חביליו שפרסם חוות דעת שבה הבהיר: "ההחלטה בנושא לא נמצאת בסמכותו". בעקבות החלטתו של ראש עיירית ירושלים ניר ברקת לדחות את פינוי בית יהונתן בשכונת סילוואן, הודיע הערב (א') היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי יכנס דיון מיוחד עוד השבוע. היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, פרסם חוות דעת חריפה בה הבהיר כי לברקת אין סמכות לדחות את הפינוי. - הושגה פשרה: יידחה הפינוי המתוכנן של בית יהונתן - ברקת אישר צווי הריסה בסילוואן ובהם של בית יהונתן וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור כבר הפצירו בברקת כמה פעמים בעבר ליישם את החלטת בית המשפט ולפנות את בית יהונתן. ביקורת על החלטתו של ראש העיר נמתחה גם מכיוונו של היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, שפרסם חוות דעת בה בה כתב: "ברצוני להודיע ולציין כי אין כל קשר בין הליך אזרחי המתנהל בעניין בית סמוך או בין כל הליך אחר בקשר למבנה אחר, לביצוע צו הפינוי והאיטום בעניין בית יהונתן". חביליו הדגיש כי "היועץ המשפטי לממשלה, הן הקודם והן הנוכחי, וכן פרקליט המדינה נדרשו לעניין, וקבעו פעם אחר פעם כי יש לבצע את הצו לאלתר, וזאת גם לאחר שטענותיו של ראש העירייה, נשמעו בפני פרקליט המדינה, וכן בפני היועץ המשפטי לממשלה". לדור: "צווי בית משפט יש לבצע" בתגובה למכתבו של חביליו נמסר מלשכת ברקת כי "לא ניתן לגורמים אינטרסנטיים לנסות ולהבעיר את ירושלים באופן בלתי אחראי, יש לטפל בנושא ברגישות במטרה להרגיע את הרוחות ולשמור על הדו קיום בעיר. התכנון המחודש שמקדמת העירייה בשכונת סילואן בהסכמת נציגי התושבים יפתור חלק גדול מהבעיות וינטרל את מוקדי החיכוך הקיימים כיום תוך הפעלת שיקול דעת. העירייה תמשיך לפעול בתיאום עם המשטרה למימוש כלל הצווים בהתאם לסדרי העדיפויות". בין ברקת לחביליו שוררת מתיחות בשל חילוקי דעות בסוגיית פינוי בית יהונתן. כהונתו של חביליו מסתיימת בחודש מרץ, וכבר נמצא לו מחליף. רק לפני מספר שבועות פנה היועץ המשפטי חביליו למפקד מחוז ירושלים ניצב אהרון פרנקו וכן לח"כ יואל חסון (קדימה) והבהיר כי יש לבצע את הפינוי והאיטום של בית יהונתן בהתאם להחלטת בית המשפט. חוות הדעת של חביליו נשלחה לניר ברקת ולניצב פרנקו. בחודש פברואר האחרון התחייב ראש העיר ברקת בפני פרקליט המדינה משה לדור כי עיריית ירושלים תפעל למימוש כל צווי ההריסה בשכונת סילוואן, בהם גם בית יהונתן השנוי במחלוקת. הצעד נגד את תכנית המתאר שאישר ראש העיר להסדרת הבנייה באזור. בעירייה הבהירו כי כ-200 מבנים בשכונה ייהרסו גם כן, מה שלדבריהם "יבעיר את המזרח התיכון". לדור שלח מכתב חריף לראש עיריית ירושלים בחודש ינואר, בשל אי יישום צו בית המשפט לאטום את בית יהונתן. "מדינת ישראל היא מדינת חוק, ובמדינת חוק את צווי בתי המשפט יש לבצע", כתב לדור. "אמת פשוטה ובסיסית זו מתערערת נוכח אי קיום הצווים". http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/193/508.html?hp=0&loc=101&tmp=5656#talkback תגוביות: 1.שימו לב שנהתהווה מצב חדש בישראל.השמאל שולט אמנם במעוזי השליטה,אך לא מצליח עוד לפעול בחופשיות. הימין,מלמטה,בכוחות חדשים ונחושים ,מהווה כבר צבא לוחם של ממש כנגד השמאל המושתל והמושחל. בייניש יושבת וקובעת,אך קביעותיה אינן מתממשות עוד,ודבריה לא עושים רושם על איש. רק 45 אחוז מהציבור ,וזה כולל את 20% הערבים,מביעים אמון בבג''צ. כלומר ניתן לומר שמתוך 80% היהודים נותנים אמון בבג''צ רק 20% יהודים. לא יאומן לאיזה שפל הגיע בג''צ ,וטוב שכך. בית המשפט יכול לשפוט רק את מי שנותן בו אמון,וזה כבר לא המצב! יש לשנות את המצב על ידי חיסול בג"צ במתכונתו הנוכחית, כך שהממשלות תיבחרנה את השופטים ולא השופטים יבחרו את עצמם.זה מצב שלא קיים בשום מדינה דמוקרטית. בכל הדמוקרטיות בוחרות הממשלות את השופטים וכך מושג גיוון רעיוני בבתי המשפט. די לפארסה מתוצרת אהרון ברק אוייב היהדות והציונות והמדינה היהודית! שופטים אינם אמורים לבחור שופטים! החלטות לא לגיטימיות אינן מכובדות ולהיפך-נרמסות ברגל גסה! 2.כל הכבוד לניר ברקת שלוקח אחריות ומבין שירושלים צריכה עבודה מחושבת ולא הליכה עיוורת אחרי פסיקות שלא מתייחסות לשיקולים מלבד ה´חוק`. 3.כל הכבוד לברקת.שמעתי אותו הבוקר ברדיו מסביר שמטרתו לבצע טיפול שורש וליצור מצב חדש לחלוטין מול בניה ערבית משולחת רסן ולא חוקית.לא ייתכן שיטפלו רק במבנה של יהודי והערבים ימשיכו להשתולל.מטרתו ליישם טיפול כולל בכל נושא הבניה הלא חוקית,לשים לה סוף,ולשמר בעיר בירתנו את המימצאים והמקומות הערכיים לעם ישראל ולמורשתו.יישר כוח. והחביליו-כשמו כן הוא-מחבל בכל דבר יהודי.מלאך חבלה אמיתי שיש לסלקו מהעיריה. 4.בית אחד, שנבנה שלא כחוק על ידי ערבי ונקנה על ידי יהודים, מול מאות בתים ערביים שעדיין מאוכלסים בפורעי חוק מוסלמים- ודווקא את הבית היהודי הבודד יש להרוס, כי ''אנחנו מדינת חוק''. השמאל המעוות והאנטישמי, כבר גרם לכך שאנשים לא אומרים ''שלום'', כי בזכרון הקולקטיבי שלנו שלום ,זה אוטובוסים מתפוצצים. עכשיו משניאים עלינו גם את המונחים ''חוק'' ו''משפט''. 5.מי זה ויינשטיין הזה ? פרקליט (לא) מאוזן, פוליטיקאי? או עוד פעיל שמאל ? עם ישראל ראוי לשופטים הגונים! הנה דברים שאמר עליו אתמול ח''כ כץ (כצל'ה) : ''לא שמאלן אלא נהנתן שמיישר קו עם הפרקליטות המתנגדת למדינה יהודית. זו הסיבה שהוא רוצה להרוס את בית יהונתן, אבל לא פועל נגד בתי הערבים הבלתי חוקיים''. 6.התגלה שוינשטיין העסיק עובדת זרה בניגוד לחוק.במה הוא שונה מכל פורע חוק אחר?יועץ משפטי יוק!הוא מטיף מוסר למישהו,או מאיים עלינו עם חרב החוק שלו?העקומה?לא חוק ולא נעליים.כוחנות ושליטה.תו לא. 7.ואני לתומי חשבתי שבפרקליטות שובתים.כנראה שפגיעה ביהודים דוחה שביתה. 8.ניר ברקת.המשך כך ותזכה להגיע רחוק מאוד.אנחנו הצנחנים דבקים באמת.היא כוחנו ועוצמתנו.חביליו הוא עבר.אתה זה העתיד .ואולי נראה חכם והגון כמוך על כסא ראש הממשלה בהמשך. 9.ברקת - אני מלא הערצה על העמידה העיקשת שלך מול כל האנטישמים. אלו שמשתוקקים לראות שוב יהודים גולים מביתם בעיר הקודש, מושא כיסופיהם של יהודים אלפיים שנה, אבל שותקים כשמדובר בהפרות חצופות לאין שיעור מהצד הערבי. כה לחי. החזרת לי את האמון בכך שיש בעולם גם הנהגה ציונית חפיצת חיים בדור שכולו פוסט. 10.ע''מ לפנות יהודים בירושלים מבית יהונתן, הפרקליטים בפרקליטות עובדיםֱ! 11.ראש העיר שומר על השוויון בפני החוק ומונע גזענות וגזל יהודים .לא ייתכן שבתוך שכונה שמלאה בניה בלתי חוקית - החוק ייאכף בצורה סלקטיבית רק על בניין אחד שבו הפלא ופלא גרים יהודים. די לגזענות השמאלנית הבזויה. 12.יש בירושלים יותר מ 20 אלף בתים ערבים שנבנו בניגוד לחוק, אז לדור מדבר על ''רפיון מודע'' באכיפת החוק על בית יהונתן. אדרבא, שיאטמו את בית יהונתן ויישמו את צווי הפינוי נגד כל המשפחות הערביות הפולשות ואלה שבנו בניגוד לחוק.לדור הצבוע. 13.העף את היועץ המשפטי הזה לכל הרוחות- לא רוצים אנטי ציונים.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ג בטבת תשע''א
00:28 30.12.10 |
|
95. איפרגן:''עיקר עניינה של הקרן הוא מערכת המשפט הישראלית''
בתגובה להודעה מספר 94
| |
''הקרן החדשה לישראל'' וארגון החזית בישראל -''שתי''ל'' עמוד 40 הקרן החדשה לישראל - השיטה "הקרן החדשה לישראל" וארגון החזית שלה בישראל "שתי"ל",הינה אירגון אשר התואר 'שנוי במחלוקת' לגביו הינו מינורי. במקור הוקמה הקרן על ידי יהודים אמריקנים בעלי אוריינטציה שמאלנית קיצונית אשר כהגדרתם "אנו רפובליקנים באמריקה אך דמוקרטים בישראל", דהיינו אלו ניסו להפוך את ישראל למעבדת ניסויים חברתית בהתאם להעדפותיהם הנסתרות, כל זמן שענין זה אינו נוגע אליהם ישירות. מאוחר יותר חברו אל אלו אלמנטים מתנועת "שלום עכשיו" אשר סיפקו למייסדי הקרן האמריקנים את ההצדקה האידיאולוגית להקמת הקרן. כבר ב 1979- , כשלוש שנים לאחר הקמת "הקרן" החליטו אלו מהמיסדים, אפשר גם כי הונחו, כי אינם מעונינים בהרמת תרומות פסיביות בלבד למען מטרותיהם בישראל והקימו את שתי"ל ,אשר הינו הזרוע המבצעת של הקרן בישראל. עם חלוף השנים לא הסתפקה שתי"ל בהעצמת ארגונים חברתיים (כהגדרת מטרותיה הראשוניות) והחלה לנסות ולעצב את פני החברה בישראל באורח פעיל, בהתאם לאג'נדת המייסדים מעבר לים, דרך נסיונות להשפעה גסה על הפוליטיקה הישראלית. לדוגמא, כל אירוע המחאה (שהפך לפארסה ) של 'ויקי קנפו' תוזמר, נידחף ומומן מאחורי הקלעים על ידי שתי"ל. בתחילת דרכה של "הקרן החדשה לישראל" לא זרמו התרומות באורח משביע רצון, עובדה אשר לא הטיבה עם מטרות הקרן בישראל. אין ידוע מתי, אך ניתן לשער כי היכן שהוא בשנות השמונים משהתיצבו פעולות הקרן בישראל והכיוון בו נקטה הוברר, נאספה "הקרן החדשה לישראל" תחת חסותם של אירגונים שוטמי ישראל אשר מצאו בקרן שותף נאות למטרותיהם ואשר הרימו לכן תרומות ניכבדות עבורה והפכוה לגורם מכריע בבלימת סיכויי ישראל להתקיים כמדינה יהודית במרחב השמי וזאת באורח התואם את כיוון ומטרות "המועצה ליחסי חוץ" הניזכרת בפרק הקודם ואירגוני החזית שלה: הסי.אי.איי וזרוע המימון החתרנית שלה מעבר לים "קרן פורד. "הקרן החדשה לישראל" הוקמה גם במשולב עם תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", אשר אף היא הוקמה בתחילה למטרות חברתיות או פוליטיות-רכות אשר הפכו רדיקליות עם חלוף הזמן. "הקרן", מרכזה בארה"ב, וכך גם מרבית התורמים לה. עם זאת פעילותה העיקרית נערכת בארץ. בראשה עומד אליעזר יערי, לשעבר כתב רשות השידור. החל משנת 1987 , עברה הקרן תהליך רדיקליזציה שמאלנית, וכיום היא מתפקדת כארגון שמאל רדיקלי בכל המובנים, החברתי, כלכלי וגם פוליטי. בחסותה, במימונה ובתמיכתה פועלים אלפי עמותות וארגונים כגון: האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רבנים שומרי משפט, עדאללה, מוסאווה, מרכז אדווה ועוד. הקרן מממנת גם תנועות כמו התנועה לאיכות השלטון אף על פי שאינה שולטת בה וזאת במטרה לזכות לחזות מכובדת, ראויה לכאורה. נעמי חזן, לשעבר חברת כנסת מטעם מר"צ, היא כיום נשיאת ההנהלה הבינלאומית של "הקרן החדשה לישראל", הדבר כמובן מעיד על אופיה ונטיתה של הקרן. בשלב זה (אמצע שנות השמונים) הפכה "קרן פורד", אירגון אמריקאי אנטישמי ידוע לשימצה למממן העיקרי של "הקרן החדשה לישראל". החל מזמן זה חלה בפעילות הקרן כנגד מטרות העם היהודי בארץ ישראל, תנופה גדולה. מעטים יודעים כי המממן העיקרי של "קרן פורד", הוא ה - CIA ,אשר מאז שנות השלושים למאה הקודמת (ראה ערך ג'ון פוסטר דאלאס ד'אז וג'יימס בייקר ד'היום) חבר למשרד החוץ האמריקני בהתנגדותו המסורתית לרעיון הציוני ויותר מאוחר למדינת ישראל הריבונית. בהערכה זהירה תרמה הקרן החדשה לישראל בעבור עמותות חוץ פרלמנטריות בישראל מאז תחילת שנות התישעים למאה הקודמת ועד היום, בהתאם להצהרתה כ 200 - מליון דולר ,ויש שטוענים כי סכום כפול ויותר, דהיינו, כחצי מליארד דולר (הפיקוח משני עברי האוקיינוס על פעולות הקרן הינו רופף ביותר). בכך הפכה הקרן לכאורה את ניתמכיה בישראל לסוכנים זרים המוציאים לפועל מטרות הנוגדות את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ריבונית. עמוד 41 בעיני אירגון ה - CIA ומחלקת המדינה האמריקנית ניתפשת ישראל וקיומה היהודי ריבוני ,כמיכשול אדיר ממדים לקיום יחסי חוץ חמימים יותר בין ארצות הברית לעולם הערבי בכלל ולזרימת הנפט החופשית והזולה ליבשת האמריקנית בפרט וניתן להבין את ההגיון ביסודה של גישה זו. ללא כל תלות באוריאנטציה של נשיאי ארצות הברית, כמו גם בית הניבחרים (הקונגרס) והסנט האמריקאי האוהדים ביותר את ישראל,ניהלו ה- CIA ו"מחלקת המדינה" מדיניות חתרנית (אפשר שכהעמדת פנים להסוואת שאיפות "המועצה ליחסי חוץ"), פנים אמריקנית כנגד מדינת ישראל, ראה דו"ח ג'יימס בייקר השיקרי משנת 2007 , התולה ישירות את צרות המערב עם הגוש האיסלמיסטי במדינת ישראל. ראה גם מדיניות הנשיא האמריקני חוסיין אובמה אשר אימץ את דו"ח בייקר האנטי ישראלי בעליל. דרכי המימון של "הקרן החדשה לישראל" הינן ניפתלות וזאת על מנת להסוות את המקור האמיתי למימון הקרן. ה -CIA מעביר את הכספים עבור התרומות ל"קרן פורד", אשר מעבירה אותם ליהודים ואירגונים יהודים לאיסוף כספים אמריקנים, רובם תמימים ובעלי כוונות טובות ואלו מעבירים התרומות למשרדי "הקרן החדשה לישראל" בארה"ב בניהול אליעזר יערי, אשר התמימות רחוקה ממנו ת"ק פרסא, אשר מועברים לישראל למימון אירגון שתי"ל האמור אשר בניהול הג'ב ליאל. מכאן שאירגון שתי"ל הוא אירגון הקצה המממן מטעם ה- CIA ו"קרן פורד" - של אותן אלפי עמותות ואגודות חוץ פרלמנטריות בישראל. העדות הטובה ביותר לקישרי קרן פורד והסי. אי. איי. באה מנשיא אוניברסיטת בינגהמפטון לשעבר ג'יימס פטראס אשר קבע במאמר מעמיק משנת 2001 , כי קרן פורד מהווה אך סיפור כיסוי לפעולות סוכנות הביון האמריקני ברחבי העולם ומאפשרת לסוכנות הביון להיות מעורבת באופן עקיף וליצור סיכסוכים ברחבי העולם בלא לערב את ארה"ב בנעשה. בשנת 2003 נמתחה ביקורת כנגד קרן פורד על ידי סוכנות החדשות,הסוכנות הטלגראפית היהודית,בשל תמיכתה באירגונים לא ממשלתיים שלפי דעתם לקחו חלק בפעילויות אנטישמיות ואנטי ציוניות בועידה העולמית נגד גזענות שנערכה ב-2001 בדרבן שבדרום אפריקה. אשת אקדמיה אמריקאית אחרת, ג'והן רולף ב- of Pluralism. Foundations and Public:THE mask Policy: The State University of New York טוענת כי קרן פורד וקרנות דומות משחקות תפקיד מפתח בהשתלטות על תנועות התנגדות: "בעוד שהתנגדות לרעיונות המעמד השליט מכונה 'קיצוניות' והיא מבודדת, מקבלים את פניהם של מתנגדים אינדיבידואלים. ניתן למצוא זהות בין מטרות אירגוני "הסדר העולמי החדש" (מתואר בפרוטרוט בפרק הראשון של ספר זה), לבין פעולותיה של "קרן פורד" דהיינו, הקרן יוצאת כנגד אירגונים הניתפסים לטעמה כפועלים כנגד הגלובליזציה העולמית כמו גם אירגונים נאו-ליברלים. כמובן שמדינה כישראל הנתפסת דתית ולאומית יהודית הינה לצנינים לגישת הקרן ושולחיה. מפאת היות חלקן של פעולות הקרן (לכאורה) בלתי חוקיות בעליל עקב העברת תרומות לגופים שאינם עמותות לפי חוק, או עמותות המפירות את החוק ותנאי פעולתן כגון: "שלום עכשיו" ובצל"מ, נוהגת "הקרן החדשה לישראל" לטשטש ולסחרר ראשי הממונים על אכיפת החוק בישראל בכך שתורמת כספים (שוב, באמצעות אירגון שתי"ל בישראל) למספר עמותות הפועלות במסגרת החוק, בלתי מזיקות ותמימות ,ובכך מסווה את הפעילות האמיתית, הבלתי חוקית, האנטי-יהודית ואנטי-קיומית-ישראלית, שהיא מטרתה העיקרית. פעילות זו מקבלת מטריית הגנה מרשויות החוק והמשפט בישראל אשר מצידן נתונות תחת לחץ אשר עקבותיו ניתן לאתר וודאי בשרות המודיעין האמריקאי ה- CIA כמו גם הנהלת האיחוד האירופי המופעל (לכאורה) ) - בדרכים עקלקלות אשר אינן ניתנות לאיתור מהיר. למי מהקוראים התוהה לפשר כפיפותה של מערכת השלטון הישראלי לגורמי חוץ שוטמי ישראל, כמו גם פעולות מוזרות הנעשות על ידי השילטון הניראות כנוגדות את האינטרסים הישראלים, ימצא הסבר מה בנאמר לעיל. בישראל כבארה"ב מתנהלת לה כב"יקום מקביל", מערכת ביבים סימביוטית וחתרנית מתחת לאפו של השילטון הלגיטימי האמריקני כישראלי ובמקביל להם, הפועלת כנגדנו. הקרן (כאמור, באמצעות שתי"ל) פעלה ועדיין פועלת בהתאם לעיקרון הכלכלי הגורס כי "מוטב לספק חכות לעניים אשר יצודו בהן דגים ,מאשר לספק להם את הדגים ישירות". כך גם הקרן הפועלת כיזמית וחברת הזנק המקימה או מעודדת הקמת עמותות ואירגונים חוץ פרלמנטרים אנטי ישראלים, תוך אספקת הכלים הנחוצים לפעילותם, כולל המימון הכספי. עם חלוף הזמן הנמדד במספר חודשים ועד מספר שנים, משהחלה העמותה הישראלית לעמוד פיננסית על רגליה מצמצמת הקרן את תמיכתה ומעבירה את הכספים המתפנים ליצירת עמותות נוספות. תוך נקיטת פעולת שירשור זו נוצרו במדינת ישראל משך כ 30 - השנים שחלפו אלפי עמותות חוץ-פרלמנטריות, אנטי-ישראליות. עמוד 42 מפעילויות הקרן החדשה לישראל 1 . מי שיכנס לאתר "הקרן החדשה לישראל" בעבר ובימים אלו ימצא הזמנה לתוכנית המשפטנים של הקרן החדשה הכוללת שנת לימודים בארה"ב ושנה של פעילות מעשית בישראל במסגרת אחד הארגונים העוסקים לכאורה בתחום "זכויות האזרח". המדובר בארגונים כמו 'בצלם', 'המוקד להגנת הפרט' , 'עדאללה וכיו"ב, ארגונים הרודפים את הפרויקט הציוני. מבוגרי ומחברי תוכנית המשפטנים הינו מוחמד דחלה, אשר מתפקד כיום כמנכ"ל ארגון "עדאללה" בישראל, יחדיו עם בוגרי התוכנית האחרים. אותו ארגון "עדאללה" מפרסם דוחות בינלאומיים במרווחי זמן קבועים, המכפישים את מדינת ישראל בעולם וקורא להגן על הערבים "מפשעי המלחמה", ממדיניות "האפרטהייד" והאפליה שלה, וממדיניות "הכיבוש הבלתי חוקי" של ישראל בנצלו לכך את רפיסותה של הדמוקרטיה הישראלית. ההכשרה במסגרת "תכנית הכשרת המשפטנים" מתמקדת בנושא זכויות האדם בהקשרן כאנטי לאומיות ישראלית יהודית, כך על פי דו"ח על פעילות הקרן מטעם הקרן. בחזרם של אלו מתקופת הכשרתם מתמקמים אותם המשפטנים הטעונים כעת באוריינטציה אנטי ישראלית וציונית חריפה, באירגונים הממומנים על ידי הקרן. למותר לציין כי "הקרן החדשה לישראל" מצאה בכך את הסדק, הפירצה השלטונית והחוקית במדינת ישראל אשר תאפשר לה לשלוט על מהלכיה הפוליטים והמדינים של המדינה ללא כל צורך להיות מעורבת בהליך הדמוקרטי התיקני של בחירות ושאר "זוטות". המשפטנים אשר עברו הכשרה בעלת אוריינטציה אנטי-ציונית ופרו-פלסטינית נימצאים בכל אתר ואתר של הפוליטיקה, משרד המשפטים והפרקליטות, השרות הציבורי והאקדמיה הישראלית ,ומשפיעים ומכוונים את מהלכי מערכת המשפט הישראלית. בין השאר משפטני הקרן שולטים ב"מרכז מינרווה" באוניברסיטה העברית, בפרקליטות המדינה וב"מרכז המשפטי" בתל אביב. תחושת מתישבי איו"ש באשר להפליה ברורה לרעתם ולטובת הפלסתינים יש לה בהחלט על מה לסמוך עקב כך. לפי דו"ח מקיף אשר חובר על ידי מר משה איפרגן מהאוניברסיטה העיברית, השתתפה הקרן במימון והפצת מיליון חוברות ההסברה של "הסכם ג'נבה" בנוסף לפעילותו הענפה של יוסי ביילין בענין זה. איפרגן מוסיף כי "עיקר עניינה של הקרן הוא מערכת המשפט הישראלית". לדבריו, "במסמך שכתב מנכ"ל הקרן אליעזר יערי הוא ציין כי הקרן צריכה לדאוג לאוטונומיות ולייחודיות של בית המשפט העליון בישראל". הקרן מציינת בדו"ח הישגיה כי הם בעיקר ניצחונות בבג"ץ. הם הבינו, לדבריו, כי האקטיביזם השיפוטי (מבית מדרשו של אהרון ברק ויורשתו בייניש) מתאים למטרותיהם.(ואפשר כי זה נוצר בהתאמה ותאום עם מטרות אלו). "הצבת שמירה על האוטונומיות של בית המשפט נובעת מעצם היותו קובע מדיניות עקב מעמדו כראשון בין שווים מבין שלשת הרשויות. וכך הבינו בקרן כי רוב קטן וזניח ,אך מתוחכם וממומן היטב, יכול בקלות רבה יחסית להשפיע בפועל על החלטות מרכזיות בחברה הישראלית באמצעות בית המשפט וללא הזדקקותם לבחירות". 2 . הקרן שואפת ליצור אווירת דה-לגיטימציה סביב ערך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל –הוא ערך היסוד של הציונות .מאחר וקרקע היא משאב מוגבל, המאבק הוא דו ראשי. מחד עידוד מסירת אדמות לערבים ומאידך, מניעת התיישבות יהודית. הפרויקט החשוב ביותר של הקרן החדשה לישראל בימינו, הינו השגת קרקעות לערביי ישראל בכל שטחי ארץ ישראל, ל-מן הבדואים בנגב ועד הערבים בגליל. 3 . מאחר ומדינה יהודית היא ערך פסול בעיני אנשי הקרן (כיוון שהוא מנוגד לערך המגולם במטרה המוצהרת של "מדינת כל אזרחיה") יש לדעתה לחלק את הקרקע באופן שווה לכלל האזרחים בלא להתחשב בצרכי המדינה היהודית. משום כך חולשת הקרן על מאבק בעל חזיתות רבות אשר אמור להביא לריבוי קרקעות ערביות בארץ. כך מגדירה "הקרן החדשה לישראל" את מטרותיה במסמכיה: "שתי"ל והקרן יפעלו בתחומים הבאים :צירוף והצמחה של ארגונים למאבק, הצמחת מנהיגות מקומית והכשרתה... לנקוט בקו מרכזי של קידום מאבקים מקומיים" (דוגמא למנהיגות מקומית הוא אותו מוחמד דחלה מ"עדאלה"). דהיינו, הקרן מייצרת במו ידיה מאבקים כנגד המדינה מתוך המדינה ,בשליטת גורמי חוץ שוטמי ישראל. הקרן מקדמת גם מאבק לפלורליזם דתי מתוך הנחה כי החלשת הזיקה לדת והמסורת היהודית תנתק את הקשר של העם היהודי לארץ ישראל ותקל על הקמת מדינת כל אזרחיה אשר תהפוך במוקדם מאשר מאוחר לבעלת צביון פלשתיני מוסלמי. למשל גילעד קריב, מראשי התנועה הרפורמית בישראל היה מראשי תומכי מאבקה של ויקי כנפו (הניתמך ניכבדות על ידי הקרן) והוא מראשי חותמי מסמך נוסייבה-עמי איילון. עמוד 43 הנה מספר דוגמאות נוספות לנושאים המדוברים: 3א . מאבק הקשת הדמוקרטית המזרחית לפיתוח באדמות הקיבוצים קשור, מתוזמן ומוכוון על-ידי הקרן החדשה ושתי"ל . להערכתם חלק מעוצמתו של המפעל הציוני נישען על בסיס התנועה הקיבוצית ועירעור חוסנה של התנועה הקיבוצית יערער, כפועל יוצא, את חוסנה של מדינת ישראל. 3ב . ישנם ארגונים ערביים רבים הפועלים במימון הקרן, אשר כל ייעודם הוא מאבק משפטי, חברתי ופוליטי לטובת הקצאת אדמות 'הקרן הקיימת לישראל' לערבים. לדוגמה: אגודת הארבעים – להכרה בישובים ערביים, המרכז הערבי לתכנון, המרכז למאבק בגזענות נגד החברה הפלשתינית בישראל, עדאללה – לה מיוחס בג"ץ קציר במקרה קעדאן, מוסאוא, קרן אל אונה ועוד ועוד . 3ג . פסק דין קציר (קעדאן), מאבק בו שותפה הקרן, הוא דוגמא למגמה זו, וחמור מכך ,הוא מראה כיצד בית המשפט העליון במדינת ישראל הפנים מגמה זו ופוסק בצורה כזו ההופכת את כל הפרויקט הציוני ללא מוסרי . 3ד . ארגוני איכות הסביבה, אשר רובם מנוהלים בעצת שתי"ל וממומנים על-ידי הקרן החדשה, מתנגדים בכל האמצעים לכל התיישבות יהודית בגליל ובנגב. במסגרת המאבק בנושא איכות הסביבה, מפעילה הקרן קואליציית ארגונים בכל רחבי הארץ. גוף מרכזי בקואליציה ,הוא, למרבה התדהמה, 'החברה להגנת הטבע' (הממומנת במיליונים רבים על-ידי המדינה ) המשמשת כ"אידיוטים המועילים" בשרות הקרן בבלי משים. עדות לכך ניתן למצוא במלחמתם התמוהה של "אקולוגים" מהאירגונים לעיל, נגד קק"ל המייערת את דרום הר חברון ואזור יתיר בנגב במשך שנת 2008 , בטענה המופרכת כי הייעור, רחמנא ליצלן, ידחוק את רגלי עדרי הבדווים דרומה. 3ד 1 . תחת הכותרת היפה שמאחורי קואליציית האירגונים בניהול שתי"ל מסתתרת המטרה האמיתית. תפקיד הקואליציה הוא למנוע ולעכב פרויקטים של בנייה יהודית בשטחים שבתחומי הקו הירוק (כמו גם באיו"ש) שהקרן מייעדת לערביי ישראל. הקואליציה מתמחה בפעולות מחאה ובבגצ"ים ובעיקר היא מתמחה בהגשת עררים לוועדות מחוזיות שונות ,ולוועדות תכנון ארציות, בכדי לעכב פרויקטים יעודיים יהודיים אלו. בקואליציה חברים,מלבד החברה להגנת הטבע, עוד ארגונים המפוקחים וממומנים על-ידי הקרן: אדם טבע ודין, ארגוני הגליל,גרינפיס, מטה ירוק, התנועה לאיכות השלטון, מגמה ירוקה, פעולה ירוקה, הקשת הדמוקרטית המזרחית ועוד. 4 . הציונות, בהגדרה מצמצמת, היא תנועה שמטרתה יצירת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. "הקרן החדשה לישראל" עוסקת גם היא בחלוקת אדמות לתושבים בארץ ישראל. אלא שמטרתה הפוכה. היא שואפת להעביר אדמות מדינה לידי הערבים תושבי הארץ. הקרן עמדה מאחורי תביעתה של הקשת הדמוקרטית המזרחית והחברה להגנת הטבע, שני ארגונים הנתמכים על-ידי הקרן, נגד "החקיקה לעיגון זכויות החקלאים בקרקע", חוק שנועד לאפשר הפשרת קרקעות לבניית התיישבות יהודית בנגב ובגליל על אדמות שאינן חקלאיות יותר . 5 . לכאורה המוטיבציה מדריכת הקרן הינה צדק חברתי שנומק בהשוואת תנאים בין התנועה הקיבוצית לעיירות הפיתוח, אולם במסמך של הקרן על הקרקעות מינואר 2001 , נכתב ביחס לחוק הקרקעות החדש לעיל, העוסק בעיגון זכויות החקלאים בקרקע כך: "אם החוק יתקבל יעברו אדמות מדינה בהיקף עצום למגזר החקלאי היהודי, ומכאן שלא ניתן יהיה עוד למוסרן (או להשיבן) ליישובים ערבים." כל תוספת מיותרת, הכוונה והמניעים ברורים בתכלית. 6 . קרן "לאו" (חוק) , המממנת איתור עדים אשר יסכימו לתבוע ולהעיד כנגד קציני צבא ישראלים ב"עוון פשעי מלחמה". הקרן ממומנת ישירות על ידי "קרן פורד", מיודעתנו האנטישמית וזאת בעידוד ובברכת ארגונים אחרים ממומני "הקרן החדשה לישראל" ואחותה הקטנה "קרן שפע", כגון: "יש-גבול", בצל"ם, האומץ לסרב, תעיוש וכדומה כאשר לכל אלו משמשים כמטריית הגנה ומימון "מרכז פרס לשלום" ,ואירגונים אחרים ממומני "האיחוד האירופי". מפעולות קרן "לאו" ו"קרן פורד" ניתן למנות גם איתור עדים בבלגיה כנגד קציני צבא ישראלים ואירגון ומימון אוסף השיטנה כנגד ישראל בועידת 'דרבן' שבדרום אפריקה באוגוסט 2001 . http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי כ''ד בטבת תשע''א
00:09 31.12.10 |
|
97. הכרעת בית המשפט בנוגע לקצב היא עוד סוג של עלילת דם
בתגובה להודעה מספר 96
| |
עו"ד שפטל: קצב זכאי הפרקליט עו"ד יורם שפטל, שהיה בין היחידים שראה את העדויות החסויות, קובע חד משמעית: העדה שיקרה, השופטים לא עמדו בלחץ התקשורת.שפטל: קצב קרבן לעלילה. עו"ד יורם שפטל, אומר לערוץ 7 כי הכרעת בית המשפט בנוגע לקצב, היא עוד סוג של עלילת דם, "זה יום עצוב, כי לא בכל מדינה מורשע נשיא מדינה, ברור לחלוטין שהוא יערער וזה ייקח כמה חודשים אם לא שנים. אבל אני ממש לא מתפעל ולא מתרשם מהכרעת הדין, משום שדינו של קצב הוכרע עוד לפני שהמשפט התחיל, גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מישאל חשין, כבר קבע על פרשת קצב, שהתערבות התקשורת בפרשה פגעה בכושר השיפוט של השופטים, ושהוא בעצם כבר הורשע, חשין עצמו טען שאין ספק שהתערבות התקשורת פגעה בהליך השיפוטי והשפיעה על השופטים". לדבריו הלחץ של התקשורת לא הותיר לשופטים ברירה, "צריך להיות שופט שעשוי מברזל כדי להתעלם מהלחץ של התקשורת, ועל השופטים ששפטו היום את קצב, אני יכול לומר הכל חוץ מלהגיד שהם עשויים מברזל, לא ציפיתי שיצא מתחת ידם דבר אחר למעט פסק דין של הרשעה, ונוסיף על כך את העובדה שאנחנו חיים במשטר משפטי שמנפיק הרשעות במספר מדהים של 99 אחוזים". עו"ד שפטל קובע שמשפט קצב התנהל בצורה לקויה באופן קיצוני, "המשפט הזה התנהל מתחילתו ועד סופו במחשכים ובדלתיים סגורות מתוך תרוץ של הגנה על הקרבנות, אבל בכל העולם משפטים כאלה מתקיימים בדלתיים פתוחות, כך היה עם הזמר מייקל ג'קסון. לא יעלה על הדעת שמשפט של נשיא מדינה יהיה בדלתיים סגורות". שפטל היה בין היחידים שראה ושמע את העדויות החסויות והוא יכול לקבוע היום בצורה חד משמעית שקצב הורשע בטעות, "למעט הסנגורים של הנשיא קצב, השופטים והפרקליטים, אין אדם שמכיר את התיק הזה טוב יותר ממני, קיבלתי את החומרים, עברתי עליהם ואף ניסחתי כתבי בית דין שונים בעתירות שהגשתי בפרשה הזאת. ואני יכול לומר שהמקרה הזה הוא מקרה מובהק שעליו אפשר להגיד שבכל כיוון שאתה לא מסתכל על העדויות והראיות הספקות ניתזים לכל עבר. אתן לך דוגמאות שטרם נחשפו, אותה גברת שטוענת שנאנסה לפני כעשר שנים, במשך תשע שנים לא סיפרה לאף אחד שנאנסה, אפילו אחרי שפוטרה והיא שכרה עורך דין אזרחי היא לא סיפרה לו שהיא נאנסה. גם העובדה שחודשים ספורים אחרי האונס שקרה על פי גרסתה, היא כותבת מכתב הערצה לקצב, וכשמתקילים אותה עם המכתב הזה, היא אומרת בהתחלה שזה לא כתב יד שלה, אחר כך היא אומרת שזה כתב של אבא שלה, אחר כך היא פתאום טוענה שהיא לא יודעת מה זה, והגרסה הרביעית שלה היא שהנשיא הכריח אותה לכתוב את המכתב. אין בתיק הזה אבק של ראייה תומכת". עו"ד שפטל יוצא בביקורת חריפה על שיקולי השופטים, "אין אבק של ראייה תומכת נגד קצב, האם העובדה שהיא מנהלת שיחת טלפון אחרי האירוע, זו הוכחה משפטית שהיא נאנסה. השופטים בתחילת הכרעת הדין קבעו שהיה איזון תקשורתי במהלך המשפט, האם זה חוש השיפוט שלהם, לקבוע ששתי מסיבות עיתונאים של קצב מאזנות את המחול התקשורתי הפרוע שהתנהל נגדו במשך ארבע שנים. האם זה איזון, האם זה חוש השיפוט שלהם. זה היה משפט שהתנהל בדלתיים סגורות כדי להגן על המתלוננות וכשאי אפשר לעיין בעדויות אפשר לומר בוודאות שלא היה כאן משפט צדק". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213470 תגוביות: 1.גם פרס נשיא המדינה הזו, והוא צריך היה לשבת בכלא לפני עשרות שנים, וזה, לפנים משורת הדין!! 2.עו"ד שפטל - צודק!נקווה שיצליח לנקות את שמו - להזים את העדויות השקריות!!!זה כה ברור - שהיה מי שחמד את כס נשיא המדינה....ואף הצליח להגיע לשם - - - והנשיא קצב היה במקום בזמן הלא-נכון.מאמינה ש"תפרו לו תיק" . עובדה שעו"ד כשפטל, אשר קרא את תיקי הראיות ובעיקר את העדויות של הנשים....טוען זאת!! 3.גם בחיסול רבין, גם בחיסול קצב - הרבה סתירות - וברור מי רצה..יש הרבה דברים לא ברורים בענין קצב:- למה מזוז הפך את פניית קצב אליו - לאישום נגד קצב ?- למה מזוז אמר שהוא רוצה להגיע לעסקת טיעון כי האישומים חלשים ?- מה פתאום המתלוננות נזכרו לאחר שנים ? כמו בחיסול רבין - מישהו רצה להפיק תועלת:שמעון פרס. 4.שפטל צודק במיליון אחוז.אני אינני מאמין שהוא אשם. יש בעיה אחת שמשה קצב ימני.אחרת היה זכאי. 5.שפטל אתה צודק.אני מאמין לכל מלה שלך, בדיוק שאני מאמין בחפותו של קצב ,ובדיוק שאני מאמין בשקרים של המתלוננות. 6.קצב חטא בחטא החמור ביותר במדינה: פגיעה בשמעון פרס.חוץ מזה שלא יתפלא: התחנפת לשמאל בהתנתקות וזו התודה... 7.היכן נעשו מקרי האונס שהוא מואשם בהם? בחורשה חשוכה? במערה מרוחקת? כל זה היה בלשכתו. למה ה"נאנסות" לא צעקו? הסיבה היא שזה נעשה בהסכמה, ושהן מופקרות בדיוק כמוהו.ואם בית המשפט איננו רואה דברים פשוטים כאלה -יש לחשוש שהבעיה איננה רק לחץ התקשורת אלא, ובעיקר, "חכמת" השופטים.מערכת משפט מרושעת ומטומטמת. 8.בית המשפט הוזיל את מושג האונס. 9.הלויתן הטורף ( Killer Whale) מתעלל בכלב הים טרם הריגתו נראה לי שמערכת המישפט משחקת בקצב לצרכיה. 1. שיראו הפוליטיקאים מי יכול להחטיף להם כהוגן במוקדם או במאוחר. 2. שלא יתחילו הפוליטיקאים עימם. 3. שהנושא יהיה הרבה זמן על סדר היום הלאומי. כדי שכל התישקורת והמתראיינים יביעו את "אמונם במערכת המישפט" מרוב פחד וכהתבטאות שתועיל להם כשהם יעמדו למישפט על לעלילות עליהם. 4. והכי חשוב, מטרת בית מישפט השלום והמחוזי לתת לבית מישפט העליון להיות "נדיב" ו"מיתחשב" כדי שכולם יאמרו "אח...איזה צדק עשו"..."אח איזה מערכת מישפט טובה...ורחומה...יש לנו..". 10.למה ליבני מלקקת לשופטים זה ברור. אבל למה נתניהו מלקק??כפי הנראה גם הוא חושש ופוחד מנחת זרועם.מערכת המישפט (במוצהר על ידי השופטים עצמם) אינה מערכת צדק אלא מערכת שפיטה.על מנת לתקן זאת צריך לעבור לשיטת המושבעים. עפ"י שיטה זו השופטים ממליצים, אך המושבעים (שזה העם) הם שמחליטים.דיקטטורת המישפט. 11.בית-דין של מעלה הכריע להתעלל בקצב על יחסו לגוש קטיף.בתקופה שלפני הגירוש הזמין קצב למעונו את אנשי יוזמת ג'נבה. התחנף אליהם.את נציגי גוש קטיף סרב לקבל אצלו.במקום זאת הטיף להם מוסר. דיבר אליהם קשות. דרש מהם להבליג ולקבל את הדין.כל פרשת המשפט שנמשך זמן רב - הוא העונש של מי שהתעלל ביהודים הכי נפלאים של העם הזה. דמעות של אמהות, של ילדים, של אבות, של מי שנעקרו מבתיהם באכזריות נוראה, נאספו אל היושב במרומים.מגיע למשה קצב שהקב"ה ייפרע ממנו. 12.מישהו רצה להפיק תועלת מהעניין, ומאחר שהנשיא דהיום הוא לוזר גמור, ולאחר שהפסיד לקצב בבחירתו לנשיא, גמר אומר להפיל אותו ולא משנה איך, כפי שעשה לרבין ז"ל, עם הכסף של לאה ז"ל.הדברים יובהרו לאחר שהוא יעזוב את העולם כאן, ויעבור לעולם שהוא צדק ואמת, ושם ישלם על תחבולותיו.האמת תצא לאור. 13.הציונות היא אנטי דת ואני חילוני לחלוטין ישראלי ואנטי ציוני. הציונות שאבה רעיונות מהקומוניזם, מהנאציזם, מהאנטישמיות ומהאוגניקה. אני רק אצטט את חיים הזז שהוא אחד האידיאולוגים של התנועה הציונית שכתב מאמר בעיתון הארץ ב1943 שכוון בעיקר למזרחי, לציונות הדתית :"כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נהיה ציוני. הציונות היא עקירה והריסה של היהדות .הציונות מתחילה ממקום שתש כוחו של העם. היא לא תרופה היא לא המשך. היא עקירה והריסה.היא הולכת נגד רצונו של העם.היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר. מי שאינו סבור כך, או שהוא טועה או מרמה את עצמו ". 14.מתוך ידיעה "תמימה" בגלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000600273 תחילת ציטוט: "נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, עשוי לזכות בפטור מהאישומים הפליליים כלפיו בשל הגנה מן הצדק, אם ייקבע כי הפרקליטות החמירה את סעיפי האישום נגדו כדי להתגבר על בעיית התיישנות - כך רמז השבוע שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בנאום שנשא בנושא ההגנה מן הצדק. לדברי מלצר, הגנה מן הצדק עשויה להיות מוצדקת גם במקרה של תחקיר טלוויזיוני הגורם לאדם לעבור עבירה - ובכך רמז להחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב להרשיע את הנאשם בפרשת הפדופילים באינטרנט שנחשפה בתחקיר של ערוץ 10. בשורות התביעה הגדירו פעמים רבות כ"גבולי" את חומר הראיות נגד קצב בעניינה של א' ממשרד התיירות. ביקורת נמתחה, בין היתר, גם על החלטת התביעה לבחור בעבירת האונס, שהיא עבירת פשע". סוף ציטוט! ממתי שופט שלא קשור לתיק מציע לנאשם דרך "טכנית" להימלט מעונש ? להבנתי - רבים במערכת המשפט יודעים את האמת.תשאלו את עצמכם - למי היה אינטרס להדיח את קצב ? פלשתינה של פרס. 15.תמוה שאחרי שנאנסה פעם אחת, הגברת א' המשיכה לעבוד אצלו. 16.כל מי שקרוב לפרשה יודע - נעשה כאן עוול!!!הגשתי עדות אופי על הנאנסת כביכול.עד שהכרתי אותה לא נתקלתי באנשים כאלה ומקווה שלא אכיר... זו אישה חמה, סחטנית ונקמנית בלי גבולות.בית המשפט קיבל תצהיר בלבד ולא רצה לשמוע עדות, חשבנו שקיבלו והבינו את האופי הבלתי שפוי של המתלוננת, אך כנראה שהמשחק מכור ולא לחינם לא רצו שאעיד. 17.לבית המשפט היה אינטרס להרשעה.השאלה הראשונית היא האם אנו מאמינים באופן עקרוני בבית המשפט ? לפחות לדעתי התשובה היא לא .למה ? כי לביה"מ יש אג'נדה. והאג'נדה שלו גורמת לחוסר אמון של הציבור בו. ולכן הפסק היום נתן למערכת נקודות (כמובן לטווח הקצר בלבד).משפטים כגון "יש שופטים בירושלים " ,יצאו היום מהנפטלין . אך הכי פתאטי היה נאמן שלא שם לב לפרדוקס של עצמו. נאמן אמר: היום הוכח קיום הפסוק "לא תטה משפט " . 18.קצב לא הורשע בטעות אלא בזדון.זדון שמאלני פמיניסטי. 19.לפחות יש אדם אמיץ וישר אחד בעדר הקרנפים שלנו. 20.שפטל צודק!!! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי כ''ד בטבת תשע''א
20:15 31.12.10 |
|
98. הפרקליטים בישראל הופתעו לקבל הזמנה חינם מהקרן לסוף שבוע
בתגובה להודעה מספר 97
| |
שני לילות חינם במלון: בחסות הקרן החדשההפרקליטים בישראל הופתעו לקבל הזמנה חינם לסוף שבוע. המממנים - ארגוני שמאל בראשות הקרן החדשה. המטרה - לחנך את עורכי הדין מחדש. עורכי-הדין בישראל קיבלו השבוע בדואר האלקטרוני, הזמנה ל"סמינר משפטנים" שכותרתו "עתיד משותף". בהודעה צוין כי מדובר בסדנה במסגרת פרויקט לגיבוש חזון יהודי-ערבי בישראל "בנוגע למהותה ואופייה של המדינה". הסמינר, שאמור להתקיים במשך יומיים, איננו בתשלום. מסתבר כי ליוזמת הסדנה ומימונה שותפים ארגונים המשתייכים ל"קרן החדשה לישראל" ונתמכים על-ידה, כגון: מרכז מוסאוא, המרכז לפלורליזם יהודי, ותמורה. הפורום המשפטי דורש מלשכת עורכי-הדין לבטל את הסמינר ה"משפטי" הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל ומוצע ללא תשלום לעורכי הדין. עו"ד הילה כהן מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, אומרת לערוץ 7 "לא יעלה על הדעת שלשכת עורכי הדין תהיה שותפה לסדנא כזאת. הקרן החדשה לישראל כבר נודעה זה מכבר בפעילותה החתרנית כנגד יסודות קיומה של מדינת ישראל, וכל שיתוף פעולה עם ארגונים הנתמכים על-ידה, מעלים תהייה בדבר תוכן מגמותיו. ברור שלא יתקיים דיון אמיתי ומאוזן בין כלל סוגי האוכלוסייה במדינת ישראל, כשיוזמי הכינוס ומטרתו מיועדים לתכלית מסוימת ומוגדרת – ערבים מול יהודים, ונתמכים על-ידי ארגונים שהאג'נדה הפוליטית של כולם ברורה". לדברי כהן, לשכת עורכי הדין היא גוף ממלכתי ואסור לו לשתף פעולה עם ארגוני שמאל מובהקים, "אנו סבורים ששיתוף פעולה של גוף סטטוטורי ממלכתי כלשכת עורכי הדין, עם ארגונים המקבלים מימון ותמיכה נרחבת עד מוחלטת מארגון כ"קרן החדשה לישראל", הינו שיתוף פעולה בעייתי, עם יותר מאשר טעם לפגם, כל עוד לא התקיימו כנסים דומים בשיתוף ארגונים המזוהים עם העמדות הפוליטיות הימניות במדינת ישראל, עם מוסדות המשתייכים לאוכלוסייה החרדית, או עם גורמים המייצגים עולים חדשים בישראל – לא ראוי ללשכת עורכי-הדין לקיים את הסדנה". בלשכת עורכי הדין, אומרת כהן, הגיבו לפניית הפורום המשפטי וקבעו כי הם אינם אלה שממנים את הסדנא והם לא התעמקו בתכניה שלה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213493 תגוביות: 1.כל עו"ד שיתפתה לזה יש להעמידו לדין על קבלת שוחד! 2.לפני כ 15-20 שנה, פקיד גבוה באיחוד האירופי -בעילום שם-הזהיר את ישראל כי מדינות אירופה מתכננות מהלכים לחיסול ישראל כמדינה יהודית, בטווח הרחוק ,בתהליך דיפלומטי ממושך, ע"י עידוד אנשים בתוך ישראל לביטולה של המדינה היהודית.וכיום אכן זה מה שהם עושים. מממנים פעולות של קבוצות כמו הקרן החדשה לישראל שכל מטרתה הינה חיסול המדינה היהודית מבפנים.ישראלי שזוכר. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון כ''ו בטבת תשע''א
11:41 02.01.11 |
|
99. פסק הדין נגד קצב נתפר במתפרה רחוקה מעין הציבור!
בתגובה להודעה מספר 98
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.01.11 בשעה 11:46 בברכה, ליה
708בואו נבחן יחד את יחסם של השופטים לנשיא הליכודניק קצב כבר מתחילת המשפט. השופטים מחליטים כי משפט קצב יתנהל 4 ימים בשבוע ודוחים אף את הסכמת פרקליטי קצב ל - 3 ימים בשבוע. מדובר כאמור בהחלטה חסרת תקדים אשר יש בה כדי לפגוע בנאשם ובפרקליטיו בניהול משפט פלילי ולא ברור מדוע אצה לשופטים הדרך. פרקליטי קצב : " מיטת סדום זו שהוצעה עבורנו היא בלתי אפשרית ". השופטים לא מאפשרים לפרקליטי קצב להתפטר מייצוגו, למרות שלטענתם הם אינם יכולים לנהל משפט רצוף במשך 4 ימים בכל שבוע . השופטים דוחים את בקשת פרקליטי קצב למשפט פתוח. כאמור למרות העובדה ש"משפט קצב" כבר נוהל במשך זמן רב באמצעי התקשורת , עוד לפני שהגיע כלל לבית המשפט, כאשר המתלוננות שכרו יועצי תקשורת, והמתלוננת א' מבית הנשיא, הופיעה בשידור חי בטלויזיה בפני ילדים קטנים, בראיון שכלל תיאורים פורנוגרפיים, כשהיא מכנה את הנשיא אנס וסוטה מין , דחו השופטים את בקשת פרקליטי קצב לנהל משפט פתוח לתקשורת ולציבור, וקבעו שיתקיים בדלתיים סגורות לציבור. השופטים מאפשרים שמיעת עדות שהתיישנה כבר מזה זמן רב, ומסרבים לבקשת פרקליטי קצב לפסול עצמם במשפט. השופטים מאפשרים, בניגוד לדין ולנוהג , שמיעת 3 עדויות שהתיישנו כבר לפני שנים רבות, ודוחים את התנגדות פרקליטי קצב לשמיעת עדות בלתי קבילה זו, העשוייה כבר ליצור אצל השופטים דעה קדומה נגד קצב, דבר האסור והמנוגד לתקינות ההליך הפלילי. השופטים גם דוחים את בקשת פרקליטי קצב לפסול את עצמם מלדון במשפט זה לאור החלטתם זו אשר פוגעת כאמור בזכות הנאשם למשפט צדק הוגן. ביהמ"ש דוחה את בקשת פרקליטי קצב להעביר את מקום המשפט מתל אביב לבאר שבע. למרות העובדה שמקום מגוריו של הנאשם משה קצב הוא בעיר קרית מלאכי, אשר נמצאת בתחום שיפוט בית המשפט המחוזי בב"ש , דחתה נשיאת ביה"מש העליון השופטת בייניש, את בקשת פרקליטי קצב להעביר את המשפט שלו מתל אביב ל - באר שבע. הייתכן באמת משפט צדק ? מוגש כחומר למחשבה ע"י אזרחים שאיכפת להם מהתנהלות מערכת המשפט והמדינה. 702 מנחם בן !לצערי החמצת את העיקר! החונטה "המורמת מעם" תיכננה היטב את פשעה .הוא, משה קצב ,פשע בחטא "נורא", הוא גבר במירוץ לנשיאות המדינה על שמעון פרס, שראה (ורואה)בתואר "נשיא המדינה", גשר להמשך פעילותו להפחת רוח חיים ב "הסכם אוסלו" וה "מזה"ת החדש", שהגה במוחו בכדי להיכנס לדפי ההסטוריה כאיש שהביא "שלום". מרגע שהבין פרס שבדרך דמוקרטית כבר לא יגיע למשכן נשיאי ישראל,הוא הרי לעולם לא הצליח להיבחר עי ידי הבוחר כראש ממשלה, ותמיד מונה או "ירש מישהו" שנעלם או סולק מהמפה בדרך לא דרך, אז החל בחתרנותו הידועה (רבין "פנקס שרות") וכמדומני מאמרו של איתן הבר שטען "שגנבו לנו את המדינה" היוותה יריית הפתיחה להשגת המטרה. לי לפחות היה ברור ששעון החול של האיש מקרית מלאכי החל בספירה לאחור: א. בהגשת כתב אישום מפוקפק. ב.בהרכב השופטים שלא "נחשד" בקונספירציה מתוכננת היטב.הרי היה ברור שיטענו ש "השופטים לא נגועים בשום אינטרס" בעניינו של נשיא המדינה". לא אתפלא באם תקום עדת החותרים, ותדאג ל "עונש קל". פסק הדין מעניש שני גורמים: הראשון הוא משה קצב, שמיומו הראשון במשכן נשיאי ישראל דמו הותר, והשני הוא עם ישראל כולו שקיבל את שמעון פרס שוב במרכז האירועים,שם הוא ממשיך לעשות כבשלו. את החשבון ישלמו אזרחי ישראל ויהודי העולם. 699. השבוע ישאל אחד החכי''ם מדוע בחרו שופט ערבי לשפוט את קצב .מעולם לא זיכה שופט גוי-ערבי, ''נאשם'' יהודי, לכל אורך היסטוריה. 689. להקים וועדת חקירה, מדוע בחר השמאל בשופט ערבי? השופט הערבי הזה דופק תמיד יהודים ומזכה ערבים.השמאל יכול להכניס לכלא גם את אליהו הנביא. בעיני רוב הציבור הימני והדתי, קצב זכאי. 684 בחינת מאזן הכוחות במשפט הנשיא הליכודניק קצב . בואו נבחן יחד את מאזן הכוחות במשפט הנשיא הליכודניק קצב: צד א : 1.התקשורת השמאלנית - ערוצי הטלויזיה. 2.התקשורת השמאלנית - עיתונות כתובה. 3.התקשורת השמאלנית - האינטרנט. 4.ארגוני נשים שמאלניות פמינסטיות. 5.העיתונאי השמאלני - אמנון אברמוביץ. 6.העדה השמאלנית - ח"כ שלי יחימוביץ. 7.עורך הדין השמאלני של א'- אלדד יניב. 8.יועצי תקשורת ששכרו המתלוננות. 9.היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. 10.פרקליטות המדינה. 11.משטרת ישראל. 12.השופט העיקרי: ערבי, בעבר פעיל חברתי בשמאל למען ערביי יפו. 13.שתי שופטות פמיניסטיות. - נגד - צד ב : 1.האזרח משה קצב.נשיא ליכודניק, ספרדי, שהעז לגזול את נשיאות המדינה מהגורו של השמאל, חתן פרס אוסלו לשלום, הנשיא פרס. והייתכן שיהיה פה באמת משפט צדק? מוגש כחומר למחשבה ע"י אזרחים שאיכפת להם מהתנהלות המשפט והמדינה. 680 יש בעיה של הגיון סביר בהרשעה באונס כפול .אישה בוגרת שנאנסה ע"י אדם מסויים - סביר שתדאג להתרחק ממנו להבא, ובטח שלא תגיע שוב למצב בו שניהם נמצאים לבד באותו חדר. מכאן, שמאוד לא סביר שהיו שני מקרי אונס: או שבפעם הראשונה זה היה בהסכמה ורק בפעם השניה אונס (שגם זה כמובן חמור מאוד!), או שבשני המקרים זה היה בהסכמה (ואז זה כבר מצב שונה לחלוטין!). בכל מקרה, תיקים כאלה הם תמיד מילה נגד מילה (איזו דרך אחרת יש לדעת אם בזמן אמת היתה הסכמה או לא?) - והמשמעות היא שלא יתכן מצב בו אין ספק לכאן או לכאן. כשהשופטים טוענים שאין להם שום ספק - זה מרמז על כך שהם החליטו מראש להרשיע. זה די מפחיד. 679 מכל הפרשה הזו איבדתי את האמון באופן סופי במערכת המשפט המושחתת והמסואבת של ישראל. סיפור קצר- מזוז ולדור הגיעו לעסקת טיעון עם קצב. בעסקת הטיעון קצב הואשם בהטרדה ובשליחת ידים. קמה צעקה גדולה של כל "אירגוני זכויות האדם" על עסקת הטיעון והם פנו לבג"ץ. מי הגן על עסקת הטיעון? נכון הפרקליטות! מה היתה הטענה שלהם? הם טענו שאין ראיות לאונס ושאי אפשר להאשים את קצב באונס. אני חוזר על מה שהם אמרו בבג"ץ :אין ראיות לאונס. חשוב לזכור את זה. מי קיבל את הטענות נכון - בג"ץ. עכשיו זה משתפר. קצב הטמבל סירב להצעה. הגישו כתב אישום . מי מופיע בבית המשפט ומאשים את קצב באונס ? נכון !אותם אנשים שאמרו בבג"ץ שאין ראיות לאונס - הפרקליטות. כל הכבוד לכם.בבג"ץ אמרו שאין ראיות !ובבית משפט טענו לאונס. ועוד יותר טוב! מי קיבל את הטענה לאונס? נכון! בית המשפט של מדינת חלם. בג"ץ קיבל את עסקת הטיעון עם הטענה שאין ראיות לאונס ,ואחר כך קבע שהנאשם אנס. ועל זה אין לי מה להוסיף.מערכת המשפט בישראל ערכה צייד!נסו לדמיין מה העיתונות היתה עושה לשופט שהיה קובע שהוא זכאי. 678 למישהו יש תשובות בשבילי? משפט צדק 1.כל משפטן בשקל יודע כי ההרכב קובע את פס"ד האם היה לקצב סיכוי בהרכב הזה? 2.האם היה לקרא אומץ לזכות?אתם יכולים לדמיין מה הייתה עושה לו התקשורת?לובי ארגוני הנשים? 3.גרסה כבושה?מתפתחת?מישהו קרא את הפס"ד? האם יש הסבר לפיתולים הבלתי אפשריים שנקט ביהמ"ש ע"מ להצדיק את שקריה של המתלוננת לאורך כל הדרך? 4.איך לאחר בחינת הגרסה החליטו מזוז והפרקליטות שאין פה סיכוי להרשעה ופתאום מביהמ"ש מגיעה הרשעה כזאת?האם פס"ד לא היה כתוב מראש? פס"ד מסריח עד השמיים!הם חוגגים על הטיפשות של העם הנגרר הזה!אין שום מקום בעולם בו הייתה מתקבלת הרשעה כזאת על סמך העדויות הקיימות בתיק! 5.למי יש אומץ לחקור את המיליונים שקיבל הנשיא הנוכחי כשוחד? גם את זה כל תינוק יודע ולאף אחד אין ביצים להסתבך עם יקיר התקשורת! 6.והמיליונים שקיבל ויצמן? האם ראוי שפסלו יישב בבית הנשיא? למי יש אומץ להורידו?כמו שמתכוונים לעשות לקצב המסכן? 7.ולך קצב יקיר-אין לי שום מילה נוספת להגיד מלבד-אהבל! הכתובת היתה על הקיר.איך לא ראית אותה? מה ציפית למשפט צדק ?טיפש..........חבל....... 678 גם אני מחפש תשובה .מי יכול להסביר לי כיצד היועץ המשפטי לממשלה התעלם מחוק יסוד: הנשיא ,ולמעשה "עבר עבירה" בדרכו להרשיע את הנשיא?הרשעה בשם עבירה על חוק היא פסולה מיסודה.אשמח לתשובה! 665 מנחם היקר למה אני לא מוצאת באף פיסקה משהו לטובת הנשים שברומה של ...הפרשה? כי הן זונות מ -א עד -ת . 645 אנו דורשים שבבית המשפט של ישראל ישבו שופטים ציוניים .לא רוצים את האנטי ציוניים האלה. כנופיית הגזע הלבן ממזרח אירופה לא ממש מתעניינת בפארסי קצב. אם כן מה מניע אותם להתנהג כך? כמה דברים. שיקום מעמדו של העליון בקרב הציבור. שיקום מעמדה של הפרקליטות בקרב הציבור. ולעניין:זה אומר שרק עיוור לא יבחין (בדיעבד כמובן) שהפרקליטות השביתה את המערכת כהכנה להכרעת הדין במשפט קצב. כמעט כל יום התשקורת פימפמה לציבור "שוחרר אנס א'; שוחרר אנס ב'" ,וכן הלאה וכן הלאה, ואפילו את קורידו הם גייסו למערכה שלהם. ובהכרעת הדין של הנשיא ,הם הפסיקו את השביתה באחת, ולא בחלו בנאומים לציבור בישראל, שתוכנם הוא שלמי תודה. הפרקליטות מברכת את בית המשפח ,ואלה את אלה ,והפוך ,וחוזר חלילה, במין אורגיה סוטה ודוחה. והכנופיה מסרבת להבין, שאם זה מה שהיא הצליחה להשיג מהציבור אחרי נסיון השיקום הציבורי הכושל ,זו הוכחה שהם עוד לא התחילו לשלם את המחיר!!! כבר רואים סנוניות ראשונות שבזות לפסק הדין האומלל. זרם זה עוד ילך ויתגבר. אם כן מי מעניין את הכנופיה הלבנה? ש"ס! היא הגורם היחיד שמסכן בית המשפח ועלול לעמוד בדרכו ללכת עם משפט הרשע הזה עד הסוף. הגזענים הלבנים מאירופה קראו סקרים. אלי ישי מביא 10 מנדטים ואריה דרעי מגדיל את כוחה של המפלגה ל-15 מנדטים. כעת תופנה אש צולבת נגד ש"ס ,בניסיון להטיל עליה את האחריות למינוי נשיא אנס (לפי עמדת כנופיית המשפח-תנועה פוליטית לכל דבר שמנצלת כוח שלא הוקנה לה ע"י הציבור). אז מה עלי, עליך ועל כל שאר הציבור המורד בכנופיית העליון לעשות? לא להגרר אחר ההסתה הפרועה של הכנופיה המשפחיתנגד ש"ס, ולהכריז בכל אתר ואתר ,ובכל טוקבק, תמיכה בלתי מסוייגת בש"ס ,ובמלוא העוצמה וללא רחמים. רק כך תבין הכנופיה שהיא נמאסה על הציבור. רק ש"ס!!! הצביעו ש"ס!!! 645 צודק בהחלט.אתמול אמר סגלוביץ החוקר שחקר את הנשיא,שהמשטרה חיפשה בנרות את המתלוננות ועבדה קשה לשכנען להעיד.התיק הזה תפור לדרישת מישהו.ממתי מחפשת המשטרה מישהו ומשכנעת אותו להגיש תלונה נגד מישהו אחר?מה זה?ועוד שנים אחרי ביצוע העבירה לכאורה?זה לא יאומן! ועוד נקודה:ייתכן שכדבריך ניתנה הוראה ע"י הקרן לישראל חדשה לקעקע את ש"ס בכל הכוח ובכל דרך, היות והיא השסתום האחרון שמפריע להם לחסל את המדינה היהודית. הקרן לישראל חדשה עושה את העבודה יום יום,אך ש"ס מפריעה להשלמת ביצוע חיסול המדינה היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה .לכן מתקיימת התנפלות רבתי על ש"ס מכל הצדדים.עכשיו יטענו טענה נגד ש"ס אחרי שהכתימו את הנשיא הימני,שהיא אשמה בבחירתו. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb52f4&id=2023&page=2#responses |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני כ''ז בטבת תשע''א
12:11 03.01.11 |
|
100. ביזיון משפטי? / בן דרור ימיני על משפט קצב
בתגובה להודעה מספר 99
| |
ביזיון משפטי? הכיצד הפך תיק מלא חורים וספקות, מבחינה משפטית, לפסק דין שאין בו אפילו שמץ של ספק? תהיות, סימני שאלה וספקות בעקבות פסק הדין עכשיו, כשגופתו מונחת לפנינו, כאשר הסכינים המרשיעות כבר ננעצו, כדאי לומר מילה אחת על הפמיניסטיות: הן צודקות. היחסים בין הנשיא לשעבר, משה קצב, לבין המוטרדות, אינן מתמצות במה שהיה או לא היה. יש שם רקע. יש היסטוריה של אדנות הגברים ושעבוד הנשים. הפרשה, כמו כל פרשה, אינה עומדת בפני עצמה. היא עומדת עם מטענים ורקע. כך שהצדק הפמיניסטי הזה מחייב אותנו להתבונן במטענים שהצמיחו את הפרשה. משה קצב לא הגיע לסיפור הזה כטבולה ראסה (לוח חלק). הוא נכנס לפרשה הזאת לאחר עבר פוליטי לא מזהיר. קצב אף פעם לא היה פוליטיקאי אהוד. להפך. ככל שכוחו היה רב לו בין חברי מרכז הליכוד, כך ההערכה אליו מצד התקשורת הייתה נמוכה. המאבק שלו על תפקיד הנשיא, מול שמעון פרס, שחרר את כל החרצובות. כן, היו שם מטענים עמוקים של בוז וזלזול והתנשאות. אולי גם גזענות. זה הרקע. והרקע הזה כולל גם אווירה מאוד מסוימת. אווירה עכורה. קצב היה נטע זר. על כל המשמעויות והמטענים של זר. כאשר נבחר קצב לנשיא המדינה, בניגוד לכל הציפיות, מקהלה עיתונאית אחידה (כולל הח"מ), קיבלה אותו בקריאות בוז. רון מיברג וגדעון לוי השוו את המפלה של פרס לרצח רבין, ועמוס עוז פרסם מאמר עולב במיוחד ב"ידיעות אחרונות". זה נתפס כניצחון של ישראל השנייה על ישראל הראשונה. כניצחון של הימין על השמאל. כניצחון של הדתיים והשמרנים על אנשי העולם הגדול. וזו הייתה רק ההתחלה. זו הייתה פתיחת האות למסע מדהים. כשכבר נכנס לתפקידו, הפך קצב לדמות מרכזית בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". היו עוד פוליטיקאים שדמותם הוגחכה. אך ספק אם היה עוד פוליטיקאי, למעט דוד לוי, שזכה למנות גדושות כל כך של ביזוי ושיסוי. לפי מחקר שפורסם בנושא, מתברר שהציבור התבלבל בין הדמות הפיקטיבית מהסאטירה לבין הנשיא המכהן. כך שנדמה שהפרשה רק שחררה את הרסן. הבוז והאיבה היו שם. קצב הוא לא משלנו. קצב הוא האחר והזר שכבש מקום לא לו. יכולים שופטי ההרכב לטעון אלף ואחת פעמים שהתקשורת לא השפיעה עליהם, או שמדובר במשחק מכוער שבו גם קצב השתתף. אלא שזו טענה מופרכת. זו טענה שרק מוכיחה את ההפך. מעטים הם השופטים שמודים שיש השפעות. והיו גם בישראל שופטים שעסקו בהשפעות התקשורת. הודאה בהשפעה יכולה לנטרל אותה. הכחשה טוטלית מעידה דווקא על השפעה. כדאי להם לשופטים, לא רק לאנשי ההרכב שהרשיע אתמול את קצב, שיקראו את ספרו של פרופ' מני מאוטנר על תרבות ומשפט. התרבות, במובנה הרחב, נוכחת באולם. היא הייתה שם גם במהלך המשפט. גם "ארץ נהדרת" הייתה שם, עם דמותו העילגת, המגוחכת, המבוזה, של האיש שהורשע. אף פעם לא הייתי מאוהדיו של קצב. אלא שלא בעמדה ציבורית או פוליטית עסקינן, אלא בדיני נפשות ובדין הפלילי. והפעם יש חשש, יותר מחשש, שהמטענים האדירים נכנסו פנימה. הם היו שותפים להרשעה. אולי הם אלה שהיטו את הכף. כדאי להזכיר משהו מגלגולי הפרשה. זה התחיל בתלונה של הנשיא דאז, משה קצב, נגד ראש לשכתו לשעבר, א', שחזרה מחו"ל. אין חולק על כך שהיא רצתה לחזור לעבודה, ובהמשך גם דרשה תשלום. מסיפור של סחיטה זה הפך לסיפור של הטרדה. בשלב מוקדם החלה המתלוננת להעסיק איש יחסי ציבור, נסים דואק, שפעל מתוך הזדהות ובהתנדבות. דואק הבין שהמשפט הזה הולך להתנהל גם בתקשורת. הוא יצר קשר עם רביב דרוקר, שהפגיש את המתלוננת עם חה"כ שלי יחימוביץ. הפגישה הזו הולידה את אחד משיאי הפרשה. זו הייתה הצהרה של יחימוביץ, ב-24.8.06, בערוץ עשר כמובן, אצל אותו דרוקר, על כך שא' נאנסה. א' לא התלוננה על אונס ולא טענה שהיה אונס. יחימוביץ החליטה שהיא יודעת מה היה. היא זו שפצחה במחול האונס. השאלה איננה אם יחימוביץ האמינה למתלוננת. השאלה היא הפוכה: האם הייתה מתלוננת שיחימוביץ לא האמינה לה. והשאלה היא, האם מול דמותו הנלעגת והמבוזה של קצב, בשנים שקדמו לפרשה, יש סיכוי כלשהו שמישהו לא יאמין למתלוננת, כל מתלוננת, נגד הדמות הכל כך שנואה, שרק המתינה למי שיבוא וינעץ את הסכין בגופה. התקשורת, מי יותר ומי עוד יותר, יישרה קו עם הטריבונל של דואק-דרוקר-יחימוביץ. זה היה פסק דין מוזר, במעמד צד אחד. הרשעה ללא משפט. הרשעה בשם אחווה נשית. הרשעה שכולה לינץ'. כך התחיל מחול השדים. דואק הצליח במשימה. המשפט עבר לתקשורת. וזה מסמל משהו מההתנהלות האמיתית בפרשה הזאת. אלא שיחימוביץ לא נותרה לבד בהצהרה המרשיעה. ספק אם זה לגיטימי כאשר התקשורת מרשיעה. זה בוודאי לא לגיטימי כאשר הצהרה דומה מושמעת על ידי הגורם המשפטי הבכיר ביותר. זה היה היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, ששכח את תפקידו. שום דבר לא נסגר עדיין. החקירות טרם הסתיימו. לא הייתה טיוטת כתב אישום. בוודאי לא שימוע. אבל מזוז טען, כמו אחרון העיתונאים, שהיה אונס. כל סקר דעת קהל באותם ימים היה מגלה אהדה גדולה יותר להמן הרשע. ההרשעה כבר הייתה מוחלטת, גם מצד הפרקליטות וגם מצד העיתונות. קצב עשה אינספור טעויות. הוא התנהג כמו חיה פצועה. זה כלל השמצות מיותרות על המתלוננות. וגם מסיבת עיתונאים שאיש לא ישכח לו. הוא פנה גם אליי. ביקש שניפגש, למרות שאף פעם לא הייתי מחסידיו. זו הייתה פגישה עצובה. הוא פרש את טענותיו. עם הרבה רגש. אולי אפילו דמעות. אני בטוח שאם הייתי מתחפש רגע ליחימוביץ, הייתי יוצא עם כותרת "קצב זכאי". אלא שבניגוד ליחימוביץ, אינני שופט. אמרתי אז לעצמי, פעם ועוד פעם, שמשהו כאן לא מסתדר. שהרי אם יש שמץ של אמת בטענות של קצב, זו רעידת אדמה. הפער בין מסכת העובדות שהנשיא השפוט הציג לי, לבין מערכת הכותרות שהציבור נחשף לה, היה בלתי ניתן לגישור. אנס או קורבן? כתבתי על הפגישה. ניסיתי אפילו לנבור בחומר. היה נדמה לי שייתכן, מי יודע, אולי יש משהו בטענות שלו. עברו כמה חודשים. והנה, הפלא ופלא, כמעט כל הטענות שהעלה קצב בפניי - והתקשיתי להאמין להן -הפכו לטענות הפרקליטות. זה קרה כאשר המדינה נאלצה להתמודד עם העתירות שהוגשו נגד עסקת הטיעון. קצב לא שיקר. הדמעות לא היו מבוימות. כל מה שהוא אמר לי, בלשכת הנשיא שלו, זכה לגיבוי מטעם המדינה. השינוי בפרקליטות לא היה יש מאין. סדקים התגלו בתיק. בין אלה שעסקו בתיק, ולמעשה, אלה שהיו בקיאים בתיק יותר משאר הפרקליטים, היו גם אלי אברבנאל, פרקליט מחוז ירושלים, ורונית עמיאל מפרקליטות מחוז המרכז (שבסופו של דבר הייתה התובעת בתיק). השניים הללו סברו שאין מקום להגשת כתב אישום. כמה קשה להזכיר את העובדה הזאת היום. התובעים שהיו בקיאים בתיק חשבו שאין מקום אפילו לכתב אישום. לא סתם ספק, אלא עמדה משפטית על כך שאין סיכוי להרשעה. אבל קולם בקושי נשמע. תשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה נגד עסקת הטיעון נותרה חסויה. כדי לא לפגוע בכבוד המתלוננות. אלא שעיניים רבות שזפו את הטענות שהועלו שם. נגיד רק כך: הספקות והסתירות שהועלו שם לא בדיוק מסתדרות עם פסק הדין החד-צדדי כל כך. חלק מהדברים ידועים. תאריכים שלא מסתדרים. טלפונים, הזמנות לאירועים אישיים, תשורות ומתנות, בקשות לעבודה, ועוד ועוד. כל זה לא אומר שקצב נקי וזכאי. גם עכשיו, גרסת המתלוננות נשמעת אמינה וסבירה יותר. אל שמדובר במשפט פלילי. לא במשפט ציבורי. וברמת ההוכחות הנדרשת לצורך הרשעה פלילית - משהו לא מסתדר. והמשהו הזה לא נולד יש מאין. המשהו הזה נולד כתוצאה ממטענים אדירים. אלה המטענים שלא יכולים לשחרר את השופטים, למרות מקצועיותם, מדמותו המבוזה של הנאשם, ומהרצון הקולקטיבי להרשיע את קצב. קיווינו למשפט. יש חשש, רק חשש, שזכינו למשפח. אחרית דבר: לאחר שהמאמר שלהלן פורסם בעיתון, קיבלתי אינספור תגובות לאימייל הפרטי. המאמר, מתברר, עורר זעם קשה, גם בקרב אלה שלדבריהם, קוראים אותי באהדה. לא הפעם. הפעם הם העלו שורה של טענות קשות. יש כמובן אופציה לומר, וזה מה שאנחנו אוהבים לומר: לא הבנתם אותי. אלא שזה לא יהיה נכון. נכון יהיה יותר לומר: הטעות היא שלי. אתם הבנתם מצוין. אני לא הסברתי את עצמי. לא שלא ידעתי שאני לא מושלם. אבל מדי פעם אני גם טורח לספק הוכחות. היו גם תגובות אחרות. כולל של משפטנים, אחד מהם בכיר, שתמכו בדברים שכתבתי. אך לא בתמיכה עסקינן. ולכן, אציג אחדות מהתגובות שנותנות ביטוי לרוח הטענות נגדי: "הציבור וכנראה גם אתה, לא ראו את כל התמונה ולא שמעו את כל העדויות, אל לנו ללכת ולהלין על בית המשפט. קצב בחר במודע ללכת לשם, הוא האמין בבית המשפט וחשב שהאמת שלו תצא לאור. אם בית המשפט במקרה זה לא אמין, מי היה אמור להכריע בקשר לאמת? האנשים ברחוב? ארגוני הנשים? החברים שלו למניין בבית הכנסת? אני לא ישבתי שם וגם אתה לא. בית המשפט היה סגור ומסוגר (יתכן וזו הייתה טעות) ולא ניתן לדעת מה היו השיקולים שהנחו את השופטים בהחלטתם, ולכן אין אנו יכולים לשפוט אותם". ותגובה אחרת: "עוד זמן רב לפני שהפרשה התעוררה היו שמועות על התנהגותו של קצב בעניין הטרדות מיניות. נכון שזה היה יותר בקטע של רכילות, אבל ממה שאני שמעתי בזמנו - קשה לי להאמין שהוא היה שה תמים. פעמים רבות יש לי טענות נגד התקשורת. אני לא בטוח שבמקרה של קצב התקשורת הייתה מגמתית כל כך נגד קצב. היו גם מקרים רבים שהוא זכה לתקשורת אוהדת ותומכת. לדעתי השופטים היו מקצועיים מאוד, למרות השפעת התקשורת. כשמני מזוז (ולא משנה מה הסיבה, כי מזוז עשה לא מעט טעויות בפרשה) זרק לקצב חבל הצלה עם עסקת הטיעון - קצב עשה מספר טעויות. מיוזמה שלו באמצעות עורכי דינו ועד סיבוב של 180 מעלות עד כדי התנגדות לעסקה. והופעותיו של קצב (2 'מופעי האימים') במסיבות העיתונאים לא הוסיפו לו נקודות בלשון המעטה. ושינוי גרסאותיו - הוא היה מאוד לא עקבי בפרשה. אינני יודע כמובן מה היה בחדרי חדרים בין קצב והמתלוננות. מצד שני אין לי סימפטיה מיוחדת לקצב כי מולו עומדות מספר נשים שהן טוענות שהן נפגעו. אין לי סיבה מיוחדת להאמין שדווקא הוא צדק, והן (מספר נשים שאין ביניהן קשר) טועות. לעולם לא נדע בוודאות של 100% את האמת המלאה. יש לנו במקרה הזה את החובה לתמוך בבית המשפט. זוהי המערכת המקצועית ביותר שיש לנו. אם לא נדע לתת אמון בה - אז כמו שאומרים בסלנג - 'הלך עלינו'. זכותך כמובן לחשוב שבית המשפט טעה. אבל גם לך אין הוכחות הפוכות מאלו שבית המשפט תמך בהן." אני מודה לכל המגיבים, ואוסיף כדלקמן: אינני חושב שקצב צדיק. כולנו, יושבי הטריבונה, אזרחים ועיתונאים, חשופים לעדויות, לסיפורים, להדלפות, למסיבות עיתונאים. כמו רוב יושבי הטריבונה, אם הייתי צריך להחליט למי אני מאמין יותר - למתלוננות או למשה קצב, התשובה שלי היא חד-משמעית: אני מאמין למתלוננות. גם לאחר שיחה בארבע עיניים עם קצב, לא הפכתי להיות אחד מאוהדיו. הבהרתי זאת. אבל לאחר שהתברר שכל מה שאמר לי הפך לעמדת הפרקליטות - הספקות החלו לכרסם. גם אז, וגם עכשיו, אין לי מילה טובה על קצב. יש לי חשש רציני שמדובר במטרידן סדרתי. אלא שאנו לא עוסקים במשפט הציבור. אנו עוסקים במשפט פלילי. יש בעיה עם כך שרוב יושבי הטריבונה מתעקשים להתעלם מהעובדה שבמשפט פלילי יש צורך ליצור רק, ואך ורק, ספק סביר. אם הוא קיים - יש זיכוי מחמת הספק. לא מחמת היותו של הנאשם טלית שכולה תכלת. במקרה דנן, הפרקליטות הצביעה על אינספור ספקות. כך שהשאלה הגדולה, הענקית, שעומדת בפנינו, היא פשוטה: איך ייתכן שתיק מלא חורים וספקות, מבחינה משפטית, הפך לפסק דין שאין בו אפילו שמץ של ספק? איך זה שהפרקליטות הגיעה למשפט לאחר חילוקי דעות קשים בין בכיריה, תוך הכרה בעובדה שספק אם יש מקום להגשת כתב אישום, ודווקא שופטי ביהמ"ש החליטו שמדובר בתיק הקל ביותר, שכולו שחור לבן? הכיצד זה הראשונים סברו ש"אין סיכוי סביר להרשעה", והאחרונים קבעו ש"האשמה הוכחה מעל ומעבר לס סביר". זה לא מתחבר ולא מסתדר. קראתי את פסה"ד. הוא נשמע משכנע רק למי שלא נחשף לספקות הפרקליטות. הטענה - "אתה לא ישבת שם", אינה רלבנטית הפעם. שהרי לא אני הצגתי את הספקות. הפרקליטות הציגה אותן. הספק הסביר איננו עמדה של הסנגורים. הספק הסביר הוצג על ידי הפרקליטות עצמה. יש פער תהומי בין החומר החסוי שהוגש לבג"ץ, בתשובה לעתירות שהוגשו נגד עסקות הטיעון, לבין פסק הדין. זה פער שחייב להטריד אותנו. אותי זה מטריד. עוד משהו: רבים מהמגיבים טענו "אתה לא חייב תמיד להיות נגד הקונצנזוס". ובכן, העמדות שלי אינן תמיד נגד הקונצנזוס. אולי להפך. עמדה ציונית איננה "נגד הקונצנזוס". ביקורת על האנטי-ציונים, גם כאשר הם בולטים באקדמיה, בתקשורת, בחיי התרבות, איננה "נגד הקונצנזוס". יש הבדל תהומי בין עמדה קבועה "נגד הקונצנזוס" לבין עמדה מבוססת נגד הברנז'ה, שלפעמים היא שיא הקונצנזוס. במקרה דנן, אכן יצאתי נגד הקונצנזוס. אחזור ואבהיר: השופטים לא עשו מלאכתם רמייה. אלא שהם לא היו לבדם. הלחץ הציבורי עמד לצדם. כך הם מחקו את הספקות. כך הם הגיעו למסקנות נחרצות. וגם אם קצב ראוי להוקעה, התוצאה השיפוטית מעוררת סימני שאלה קשים. ולסיום, יש לי מחלוקות קשות עם המשנה בדימוס לנשיא ביהמ"ש העליון, מישאל חשין. אך נדמה שצריך להיזכר שוב בדברים שאמר, הרבה לפניי, בעניין התקשורת ומשפט קצב: "היה ניצול לרעה של אמצעי התקשורת נגדו. אינני מבין איך שופטים יכולים לשבת עכשיו בדין. הכל מזוהם, הכל מטונף. צריך להיות על - אדם כדי לשפוט את קצב בצורה נקייה". אל תסכימו אתי. אפשר להסתפק בהסכמה עם חשין. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2032 תגוביות: 1.הפתק שכתבה א' מלשכת הנשיא לשכן שלה ולאחר מכן הכחישה, ושוב חזרה בה, וחו"ח .לשון הפתק : "לל' החולה נפש, אני מחכה לתקשורת יא חתיכת זבל מלוכלך, כבר מזמן הבנו שאתה המלשן, הכל יחזור עליך בילדים שלך. אמן ואמן!!!". א' הכחישה שכתבה את הפתק,אך ימים ספורים לאחר מכן עורכת דינה כנרת בראשי מסרה, כי הפתק אכן נכתב על ידה, על רקע סכסוך עם אותו שכן. -ואיך זה קשור לזה שהיא נאנסה? -מה הקשר ל200 אלף דולר? -מה הקשר באמת? -רק זונה מבקשת כסף תמורת מין. 2.כשראיתי בטלויזיה את ההקלטות בין א' לבין קצב, הבנתי שמשהוא כאן לא חלק לגמרי .לי זה נשמע כמו קטע מיני שהיה בין השניים ,ונסיון סחיטה הקשור לכך שהוא נשוי ובעל תפקיד .היא לא דיברה אליו כמו אל אחד שאנס אותה ,אלא כמו אל אחד שהיא בכלל לא חוששת ממנו ,אלא הוא זה שצריך לחשוש ממנה.אם על סמך זה הרשיעו אותו - הבעיה כאן גדולה מאד. 3.רק טיפול שורש ,תוך חיסול החונטה השמאלנית יש לו סיכוי.טיפולי שטח קוסמטיים ישאירו פירות ביאושים. 4.תמליל שיחת הסחיטה כפי שפורסם בידיעות 9.9.06 : תמליל שיחה מיום 2.7.06 בין הנשיא משה קצב לבין הגב' א' (קלטת TDK קטנה, 60-MC, צד A) הנשיא: (בטלפון הפנימי למזכירה) תגידי לא' להיכנס. (דלת נפתחת, צעדים) א': תגיד לי מתי... הנשיא: על הכסף? א': כן על הכסף. אני לא אמורה להיות מעורבת בפרטים הראשוניים (או הנוכחיים -הקלטת לא ברורה), יש לך פרטים טכניים - אתה רוצה לקרוא לי לפגישה אחרת, אתה רוצה להעביר איזשהו מידע, בבקשה, אני יכולה להבטיח לך, מה שאני לא מאמינה שאתה תעשה, שאני סיימתי עם המערכה כשאנחנו מסכמים את הדברים. אני יכולה להבטיח לך שלא תשמע... שלא יהיה לך חששות בכלל מהנושא שלי... אה... אני יכולה לשמור (?) הקלטות... יש לי מספיק, ואם אתה תהיה מספיק זמן (?) תקבל אליך את המקור, אני לא צריכה את זה. הנשיא: (לא ברור) א': אלף, לא סיכמנו מה ולמה, קודם תחליט החלטה חיובית, תחשוב על זה קצת, ולא בגלל... אני לא יכולה לדבר איתך כרגע... כל מה שאני חושבת שמאתיים אלף דולר זה בגרוש בשבילך. אני לא יכולה לדבר כרגע, אני מגעילה את עצמי... אני יודעת שאתה מנהל... הנשיא: מה? א': על ההפקדות שלך, על בנקים. הנשיא: בחוץ לארץ? א': כן. יש דברים שאני יודעת. הנשיא: מאתיים אלף דולר?! א': אני לא יודעת, אתה צריך לחשוב שאתה נותן לי את זה במתנה. אתה תעשה את השיקולים שלך... עם החברים שלך... באותה מידה אני מבטיחה לך שבו ברגע אני משמידה את כל הקלטות שיש לי. הנשיא: (לא ברור) א': אין לי שום בעיה. הכל בהנחה שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. הנשיא: מישהו מייצג אותך? א': מבחינת עורך דין? לא, אין מה לדאוג. הכל לעצמי, אני אישה בת 30 סליחה, אני ראיתי מישהו לרגע, אני לא רוצה לדבר איתך על זה עכשיו. ככה. הנשיא: מאתיים אלף דולר?! א': אני רוצה לחיות חיים נורמאליים, לא סביב ההורים שלי כל היום, לטפל בהם, אפילו לקנות דירה אני לא יכולה, אני אישה בת 30. הנשיא: מה את רוצה להגיד ? א': ג' (השם שמור במערכת) יכולה לתווך. אתה תגיד בכן ולא שחור ולבן ביום כזה וכזה, את הפרטים תשמור לי ולך... כשאני אומרת לך שהעניין סגור העניין סגור. כשאני אומרת לך שאני לא מקליטה אותך ולא מכניסה שום גורם ולא מערבת שום דבר זה מאה אחוז. http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2032 תגוביות: 1.הפתק שכתבה א' מלשכת הנשיא לשכן שלה ולאחר מכן הכחישה, ושוב חזרה בה, וחו"ח .לשון הפתק : "לל' החולה נפש, אני מחכה לתקשורת יא חתיכת זבל מלוכלך, כבר מזמן הבנו שאתה המלשן, הכל יחזור עליך בילדים שלך. אמן ואמן!!!". א' הכחישה שכתבה את הפתק,אך ימים ספורים לאחר מכן עורכת דינה כנרת בראשי מסרה, כי הפתק אכן נכתב על ידה, על רקע סכסוך עם אותו שכן. -ואיך זה קשור לזה שהיא נאנסה? -מה הקשר ל200 אלף דולר? -מה הקשר באמת? -רק זונה מבקשת כסף תמורת מין. 2.כשראיתי בטלויזיה את ההקלטות בין א' לבין קצב, הבנתי שמשהוא כאן לא חלק לגמרי .לי זה נשמע כמו קטע מיני שהיה בין השניים ,ונסיון סחיטה הקשור לכך שהוא נשוי ובעל תפקיד .היא לא דיברה אליו כמו אל אחד שאנס אותה ,אלא כמו אל אחד שהיא בכלל לא חוששת ממנו ,אלא הוא זה שצריך לחשוש ממנה.אם על סמך זה הרשיעו אותו - הבעיה כאן גדולה מאד. 3.רק טיפול שורש ,תוך חיסול החונטה השמאלנית יש לו סיכוי.טיפולי שטח קוסמטיים ישאירו פירות ביאושים. 4.תמליל שיחת הסחיטה כפי שפורסם בידיעות 9.9.06 : תמליל שיחה מיום 2.7.06 בין הנשיא משה קצב לבין הגב' א' (קלטת TDK קטנה, 60-MC, צד A) הנשיא: (בטלפון הפנימי למזכירה) תגידי לא' להיכנס. (דלת נפתחת, צעדים) א': תגיד לי מתי... הנשיא: על הכסף? א': כן על הכסף. אני לא אמורה להיות מעורבת בפרטים הראשוניים (או הנוכחיים -הקלטת לא ברורה), יש לך פרטים טכניים - אתה רוצה לקרוא לי לפגישה אחרת, אתה רוצה להעביר איזשהו מידע, בבקשה, אני יכולה להבטיח לך, מה שאני לא מאמינה שאתה תעשה, שאני סיימתי עם המערכה כשאנחנו מסכמים את הדברים. אני יכולה להבטיח לך שלא תשמע... שלא יהיה לך חששות בכלל מהנושא שלי... אה... אני יכולה לשמור (?) הקלטות... יש לי מספיק, ואם אתה תהיה מספיק זמן (?) תקבל אליך את המקור, אני לא צריכה את זה. הנשיא: (לא ברור) א': אלף, לא סיכמנו מה ולמה, קודם תחליט החלטה חיובית, תחשוב על זה קצת, ולא בגלל... אני לא יכולה לדבר איתך כרגע... כל מה שאני חושבת שמאתיים אלף דולר זה בגרוש בשבילך. אני לא יכולה לדבר כרגע, אני מגעילה את עצמי... אני יודעת שאתה מנהל... הנשיא: מה? א': על ההפקדות שלך, על בנקים. הנשיא: בחוץ לארץ? א': כן. יש דברים שאני יודעת. הנשיא: מאתיים אלף דולר?! א': אני לא יודעת, אתה צריך לחשוב שאתה נותן לי את זה במתנה. אתה תעשה את השיקולים שלך... עם החברים שלך... באותה מידה אני מבטיחה לך שבו ברגע אני משמידה את כל הקלטות שיש לי. הנשיא: (לא ברור) א': אין לי שום בעיה. הכל בהנחה שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. הנשיא: מישהו מייצג אותך? א': מבחינת עורך דין? לא, אין מה לדאוג. הכל לעצמי, אני אישה בת 30 סליחה, אני ראיתי מישהו לרגע, אני לא רוצה לדבר איתך על זה עכשיו. ככה. הנשיא: מאתיים אלף דולר?! א': אני רוצה לחיות חיים נורמאליים, לא סביב ההורים שלי כל היום, לטפל בהם, אפילו לקנות דירה אני לא יכולה, אני אישה בת 30. הנשיא: מה את רוצה להגיד ? א': ג' (השם שמור במערכת) יכולה לתווך. אתה תגיד בכן ולא שחור ולבן ביום כזה וכזה, את הפרטים תשמור לי ולך... כשאני אומרת לך שהעניין סגור העניין סגור. כשאני אומרת לך שאני לא מקליטה אותך ולא מכניסה שום גורם ולא מערבת שום דבר זה מאה אחוז. 5.מני מזוז היה ''גבור'' על חלשים. עובדה שנגד אריק שרון הוא לא העז לצאת. אבל ב 'פרענק' מקרית מלאכי הוא נכנס בכל הכוח. 6.אין שום עבודה בעולם או מצב כספי או אחר, שהיה גורם לאישה שנאנסה באמת להגיע לאותו מקום עבודה לסיבוב נוסף. 7.על א' מבית הנשיא נעשתה מניפולציה פסיכולוגית כדי שתתלונן על קצב, הכל אחרי הפסד פרס במירוץ לנשיאות- א' השניה לא באה להעיד מיוזמתה. 8.מכתבה של "נאנסת": מכתב שכתבה א' ממשרד התיירות לקצב, בראש השנה שחל אחרי מעשי האונס שביצע בה : ''שנה טובה עם כל המשמעויות שמילה זו יכולה להביע. שנה שתדע שיש מישהו שבאמת דואג לך ואוהב אותך באהבה אמיתית ופשוטה בלי שום תמורות. שנה שתמשיך להיות אבהי ודואג. שנה שתמשיך להיות אהוב על כולם. שנה שתמיד תהיה לך פינה חמה בליבי ושאמשיך לאהוב אותך''. 9.מערכת משפט נטולת ייצוגיות מן הכורח ששיפוטה יהיה גזעני.משוא פנים פרו אשכנזי הוא אבן היסוד של מערכת המשפט הזו.איך זה שתמיד הספרדים קצב ואיציק מרדכי נופלים על דברים כאלה , האשכנזים נזירים?לאשכנזים משטרה ומערכת משפט תומכות ומסוות ומסתירות.רצח בלי משפט. בלי עונש.טוביה צפיר יעקב אגמון ומאות אנסים ועבריינים אשכנזיים ,טופלו ביד רכה של חסד ורחמים ע'י התקשורת ומערכות האכיפה. 10.אני קצת מתביישת שהיה לי נשיא אנס. -אני מאד מתבייש שיש לי נשיא שבגללו נירצחו מאות יהודים. 11.שמעתם איך יונית לוי מספרת שסגלוביץ התקשר למתלוננת והודה לה על שעזרה להרשיע את הנשיא קצב.ליברמן הבא בתור אצל סגלוביץ הזה.תיזהר ליברמן.אתה התיק הבא שסגלוביץ מכין במתפרה.כך הוא סיפר ביומן שישי בערוץ 1 .כל הסיפור יוצר על מנת שישמש לצורך ניגוחה של ש"ס שבחרה בקצב על פני פרס.עכשיו בחדשות מה שצפינו.הסיפור כבר החל לשמש עבור מלחמה בש"ס. הסמול השקוף והמבעית!לדור ובייניש חיסלו את הפרסי הדתי הליכודניק,בלי שום רחמים.הוא לא התאים לה. 12.הנשיא ה 8 אנס. -הנשיא ה 9 שבגללו נהרגו מאות יהודים. 13.שלי יחימוביץ עם ערוץ 2 ו Y NET הרשיעו את קצב לפני 3 שנים.הם שונאים דתים,מזרחים,ליכודניקים. 14.היא נהנתה ושכחה מכל העניין עד שסגלוביץ התחנן שתעיד נגד קצב. 15.עדיף נשיא אנס ולא נשיא שבגללו נהרגו מאות יהודים. 16.איך זה ש"הנאנסת" שלחה מכתבי אהבה לקצב אחרי האונס? שלחה וגם הזמינה אותו לחתונה של הקרובים שלה. 17.היכן נעשו מקרי האונס שהוא מואשם בהם? בחורשה חשוכה? במערה מרוחקת? כל זה היה בלשכתו. למה ה"נאנסות" לא צעקו? היכן נעשו מקרי האונס שהוא מואשם בהם? בחורשה חשוכה? במערה מרוחקת? כל זה היה בלשכתו. למה ה"נאנסות" לא צעקו? הסיבה היא שזה נעשה בהסכמה, ושהן מופקרות בדיוק כמוהו.ואם בית המשפט איננו רואה דברים פשוטים כאלה -יש לחשוש שהבעיה איננה רק לחץ התקשורת אלא, ובעיקר, "חכמת" השופטים.מערכת משפט מרושעת ומטומטמת. 18.בייניש סגרה את המשפט לקהל,כדי שלא יראו את עלילת הדם.היא גם זו שבחרה את השופט הערבי דווקא לשפוט נשיא מדינה יהודית!להגביר את ההשפלה של הימין! 19.בכל העולם משפטים כאלה מתקיימים בדלתיים פתוחות, כך היה עם הזמר מייקל ג'קסון. לא יעלה על הדעת שמשפט של נשיא מדינה יהיה בדלתיים סגורות". 20.חשין עצמו טען שאין ספק שהתערבות התקשורת פגעה בהליך השיפוטי והשפיעה על על השופטים". 21.אמנון שומרון טען שא' עבדה כנערת ליווי. 22.בוקר אחד אחרי 5 שנים א' התעוררה,והחליטה שקצב אנס אותה.מישהו כעת שילם לה ועודד אותה? 23.אאא : זה היה משפט ראווה זה היה משפט ראווה כמו משפט הרופאים,כמו משפט דרייפוס וכמו משפט חודרוקובסקי שמתנהל כעת במקביל. גם אני לא השתגעתי על קצב אף פעם (גם לא על דוד לוי) אבל אהבתי מה שהם ייצגו. קצב ייצג מישהו מהפריפריה בישראל שמוזנחת כמו הפריפריה בדרום אמריקה. דוד לוי ייצג פרולטריון יהודי.לא טפיל עם נייר מהאוניברסיטה שיושב כל חייו במשרד הממוזג, אלא מישהו שעבד כפועל בנין,וגם הוא הגיע מהפריפריה. קצב לא אנס.נורמות ההתנהגות שלו מבישות אבל הוא אנס כמו שאני שחקן. העובדה שא' לא נרקבת בכלא היא בכלל חרפה.היא הרי הוקלטה כשהיא סוחטת את קצב באיומים ומודיעה לו שתחשוף את קיום הרומן אם לא תקבל דירת מגורים. משפט הראווה המביש הוכיח כי אין שום סיכוי שגבר יקבל משפט הוגן בישראל.שאין שום סיכוי שמישהו שאיננו סמולני לבן או ערבי, יקבל משפט הוגן בישראל.לפחות כל עוד שלטונו הטוטליטארי,מבוסס תורת הגזע,של המיעוט הסמולני הלבן עומד על תילו. מה שקורה בהונגריה ובטורקיה מוכיח כי אפשר לביית את התקשורת ומערכת המשפט ולהכפיפן לחוק ולעם.אין אימון בשופטי הסמול. 24.אאא :תסתכלו על אוכלוסית האסירים של ישראל.אתם רואים שם סמולנים לבנים? האם לדעתכם זה בגלל שהם שומרי החוק הכי דגולים בהיסטוריה,או שמא זה בגלל שהם שולטים במערכת המשפט ובתקשורת כשם שעשו באירופה בעבר, ועושים כיום גם בארה"ב ? 25.משפט נערך במחשכים, איש לא יודע מה נאמר,אבל לגברת מבית הנשיא נתנו מסיבת עיתונאים בשידור חי ובטשטוש פנים - תקדים היסטורי - בכדי לומר שהנשיא "סוטה מין," נופף את הבולבול וכו'. וגם כל ילדי ישראל היו צריכים לראות את זה.פמיניזם = דיקטטורה של סוטות.בקרוב מתרסק המערב והקשקוש הפמיניסטי,שהוא אולי הכישלון הכי גדול של המערב ב 40 שנות שלטון הדיקטטורה הליברלית,ייעלם כמו נאד ברוח יחד עם כל דבר ליברלי אחר.משפט קצב - הפאשיזם הפמיניסטי בהתגלמותו. 26.ראו מקרי ענת קם וטלי פחימה. איפה שם בית המשפט איפה שם סגלוביץ "רודף הצדק והאמת" ? טלי פחימה קראה מכתב צה"לי , וענת קם גנבה אלפי מסמכים סודים.בייניש? -ענת קם לא נעצרה ולו יום אחד. -ענת קם עצורה במעצר בית. - למה מעצר בית? היא סיכנה לוחמים בדיוק כמו פחימה. -אאא :מדוע הרוצחת של אסף שטיירמן,ליהיא גלוסמן,לא נרקבת בכלא ? מדוע לא נפתחת חקירה פלילית כנגד עדנה ארבל בגין זיוף קורות חיים? מדוע לא נפתחת חקירה פלילית כנגד דורית בייניש ובעלה בגין מרמה וזיוף במקרה של בעלה ושחיתות במקרה שלה ? אתמול ארגנה המושחתת תוספת שכר של 12 אחוזים לארגון שבו מועסקת בתה (שהדרך בה התקבלה לפרקליטות היא פלילית למהדרין). 27.מישהו נותן את הדעת לעניין התבטאותה של דורית בייניש? מישהו מתייחס לעובדה, שנשיאת ביהמ"ש העליון בישראל, הביעה את עמדתה לגבי חפותו או אשמתו של אדם - עוד לפני שהוגש בכלל כתב אישום?נשיאת בית המשפט העליון קבעה כי קצב אשם -עוד לפני שהגישו בכלל תביעה!איזה סיכוי היה לו?ועוד, שהשופט מועמד לבית המשפט העליון בסבב הבא !אין בעיה למצוא את הדברים שהיא אמרה .היא בפירוש אמרה שלפי דעתה יש להגיש כתב אישום.לא צריך ללמוד משפטים ע"מ לדעת שאם ישנה המלצה על הגשת כתב אישום המשמעות היא שהממליץ סובר שהאדם אשם. שהרי ברור שהוא לא היה מגיש כתב אישום אם לא היה סובר כך.כיצד במדינה מתוקנת נשיאת בית משפט עליון מתבטאת ככה. שהרי אם היא ממליצה על הגשת כתב אישום - משמעות הדבר שהיא כבר מכירה את חומר החקירה! שופטת שמכירה חומר חקירה, עוד לפני שהגישו כתב אישום?! ואם היא לא הכירה את החומר - אזי עולה השאלה - על סמך מה מתקבלות החלטות במסדרונות בית המשפט ? השערות? גדי סוקניק...? 28.עכשו ליאיר לפיד יש גם ראש אגף חקירות במשטרה.יואב סגולוביץ התקבל לפאנל של יאיר לפיד. 29.קצב שוביניסט ומטרידן בזוי. אבל אנס? בית המשפט הגזים. מציע לקרוא את הפסק דין. א)הוצג תמלול של שיחות בהן א' מבקשת הלוך ושוב שקצב יסדר לה עבודה, כולל דרישה שיעשה מאמץ לסדר לה עבודה תחתיו בבית הנשיא. השופטים פסלו את הראייה מפני שלא הוצג התמלול המלא של השיחה. גם אם זה נכון, זה עדיין לא סותר את העובדה שא' מאוד רצתה לעבוד תחתיו. ממתי נאנסת רוצה כל כך לעבוד תחת האנס? אפילו אם קצב עצמו יזם את ההצעה והציג את תמלול השיחה החלקי כפי שהשופטים טוענים, אי אפשר לבטל את ה"רצון" שלה. מוגזם עד כדי גיחוך להתעלם מזה. ב) אותו דבר לגבי המכתב שכתבה לו. ההזמנה לאירוע המשפחתי. שיחות הטלפון הרבות למשכן, הביקורים בסוכת הנשיא. אי אפשר לבטל את הכל בהינף יד ולהגיד שקצב טמן לה מלכודת מראש כדי שתעשה זאת ואז יוכל להשתמש בכך ליום צרה, כאילו א' בעצמה אינה אפילו במעט אדם בוגר ואחראי. וזה מה שהשופטים עושים. אל תשכחו שמדובר באישה שהייתה מנהלת לשכה של שר, לא איזו פריאררית. ג) השופטים פוטרים את עצמם מלקבוע שהיה שם רומן עם חריגות מהסיבה שקצב אינו מסכים להודות בכך. היות שזו גרסה מול גרסה, הוא אימץ את גרסת המתלוננת אחת לאחת, אבל זהו מעשה לא אחראי, לא אמיץ ולא נכון אם האמת היא נר לרגליהם. והאמת היא שאונס לא היה, ניצול של מעמד והטרדה מינית כן. קצב רחוק מלהיות צדיק. הוא סירב להודות במובן מאליו, הטרדה. בגלל זה הסתבך בהאשמה באונס. אבל הקומון סנס הפשוט מלמד שאונס זו טענה מוגזמת. 30.אאא: לא רלוונטי.המעשים של קצב אינם הנושא כאן ,אלא שליטתו של המיעוט הסמולני הלבן בכל דבר בכל מדינה בה הוא חי בעבר או בהווה,העובדה שהוא משתלט על אוכלוסיות של מדינות שלמות וכופה עליהן אורח חיים הפוך לחלוטין למה שהן רוצות.העובדה שהוא מייצר משפטי ראווה סובייטים ,או רצח אופי באמצעי התקשורת ( שכולם כמה מפתיע,נמצאים בשליטתו ) נגד כל מי שמאיים על הדיקטטורה הטוטליטארית שלו.אנחנו לא אחים של הסמול.הסמול הוא גדול אויבינו. 31. לא היה כאן משפט צדק ,אלא העוול הגדול בתולדות המדינה נעשה לקצב. השופטים הטעו את העם . נכון, קצב שיקר לאורך כל הדרך, אך שקרן אינו אנס. הכרעת הדין מבוססת על אי אמון בגרסתו מפאת שקריו, אך ייתכן ששיקר שלא היה שום מגע מיני ,מכיוון שמשפחתו היתה באולם וזה לא אומר שאנס. אין כאן ראיות, ממש משפט ראווה - קראתי את פסק הדין והוא מהווה בזיון למערכת. פעם אונס היה קשור בנזק פיזי/נפשי שנגרם למתלוננת, היום בלחץ ארגוני נשים, הפסיקה והחקיקה הולכות לכיוון שבחורה שקצת ממורמרת עם הקשר מיני ,יכולה להאשים באונס כל גבר. בזיון וזילות מושג האונס, ותקשורת רודפת קראתם את פסק הדין לפני שאתם קופצים ותולים בככר העיר? השופטים נתלים בראיות חדשות שהפכו את הקייס מחסר ראיות עד כדי סגירת התיק ,להרשעה כה ודאית וגורפת ,ועיקרן שתי ראיות: 1. יומן שנמצא במרכז נפגעות תקיפה מינית - שם א` ציינה שעברה הטרדה בלבד. 2. עו"ד בן טובים שבפניו הצהירה א` יום לאחר שפוטרה שקצב הטריד אותה מינית. כלומר, יום לאחר שפוטרה על ידו, בשיא כעסה - אמרה שהטריד, לא שאנס. השופטים מנסים לטעון שבחורה משולה לאשכולית חסרת הגיון, וזה שלאט לאט נזכרה שאכן היה אונס זה מקובל עליהם, וגם מכיוון שהיא משנה בהדרגה את גרסתה מהטרדה לאונס ,זו תופעה מקובלת בנפגעות אונס. ואולי זו תופעה מקובלת גם אצל מתלוננות שווא? אני לא טוען שקצב חף, אין לי כלום בעדו או נגדו - אני רק חרד למדינה שבה אפשר להאשים כל גבר באונס בקלות הדרגתית כזו, בעידוד התקשורת, המשטרה והפרקליטות ,בלחצן להפיק כותרת - הרשעת ענק. האם קצב באמת אנס? אין ראיות, יש אמון השופטים במתלוננות, אמון שאינו מתבסס על העובדות כפי שהוצגו בפסק הדין. והתקשורת צוהלת- "אנס לכלא". מדינה רקובה, מגיע לה להיחרב במלחמה הבאה. בזיון. 32.שופטי הסמול אנסו את קצב,שרק ניהל רומן עם המזכירה לו. 33.בן דרור ימיני מוציא אותנו מהארון כי מיום חמישי, לא ניתן היה להוציא מילה אחת שמפקפקת בפסק הדין הזה. התקשורת לא הפסיקה לירות בתותחיה כלפי אדם אחד, קצב. גם נשיאת בית המשפט העליון לא חסכה לשונה. ונדמה, כי כולנו שכחנו שאין פסק דין חלוט. שזה רק פסק דין בערכאה ראשונה. שכבר היו מקרים בהם בית המשפט המחוזי הוציא פסק דין מרשיע כאשר הוא מסתמך על שיקולי מהמינות ובית המשפט העליון הפך אותו. תראו למשל את המקרה של ארנלדו לזרובסקי וגרגורי שניידר שרק במשפט חוזר הוא יצא זכאי. בעקבות בן דרור ימיני אני יוצא מהארון. אני לא קונה את פסק הדין החד צדדי הזה. מדובר על משפט שנוהל במחשכים. בסופו קיבלנו תקציר של פסק דין שכל כולו מתקפה על קצב, בלי התלבטות, בלי היסוס בלי לאזכר את כל הבעיות שהציגה הפרקליטות בפני בג"ץ. בסופו של דבר זה מילה מול מילה, כאשר המתלוננת על אונס בכלל לא הייתה בטוחה שהייתה חדירה וכלל לא הזכירה את האונס השני. המתלוננות על חיבוקים בכלל לא רצו להתלונן ולא חשו מוטרדות. אלא שלאחר חקירות לוחצות של השוטרים הם הסכימו להעיד כי הן הוטרדו. בעיני זה לתפור לאדם תיק. לחפש מתחת לאדמה איך אפשר להרשיע. אני לא מאמין לפסק הדין הזה. אני מאמין למה שהפרקליטות טענה בפני בג"ץ בסיבוב הראשון. 34.כל המשפט נערך בניגוד לחוק.בישראל על התביעה להוכיח אשמה.במשפט זה נדרשה הסניגוריה להוכיח חפות!נגד החוק!כעת תופנה אש צולבת נגד ש"ס ,בניסיון להטיל עליה את האחריות למינוי נשיא אנס (לפי עמדת כנופיית המשפח-תנועה פוליטית לכל דבר כעת תופנה אש צולבת נגד ש"ס ,בניסיון להטיל עליה את האחריות למינוי נשיא אנס (לפי עמדת כנופיית המשפח-תנועה פוליטית לכל דבר שמנצלת כוח שלא הוקנה לה ע"י הציבור). אז מה עלי, עליך ועל כל שאר הציבור המורד מכנופיית העליון לעשות? לא להגרר אחר ההסתה הפרועה של הכנופיה המשפחית נגד ש"ס, ולהכריז בכל אתר ואתר ,ובכל טוקבק, תמיכה בלתי מסוייגת בש"ס ,ובמלוא העוצמה וללא רחמים. רק כך תבין הכנופיה שהיא נמאסה על הציבור. רק ש"ס!!! הצביעו ש"ס!!! 35.ראיתם את חבורת השליטים שיצאו במחולות דמוקרטיה.ובשירי הלל לעצמם?להקיא. 36.השמאל היה מודאג מהדרתו של פרס מטוויית קורי אוסלומצאו דרך להחזירו מהר. 37.מי הם השופטים?2 נשים ממר"ץ ולאומן ערבי. 38.אני מסתובב מאז יום ה' בתחושה שאני עד ללינצ' ציבורי. להמון התקשורת הגועש שמסתער על גופתו המדממת של נשיא המדינה לשעבר.אף אני איני משוכנע בזוך כפיו של מר קצב, אך מצד שני, תחושתי היא שביטויים כמו "עבריין מין סדרתי" ו"אנס מסוכן" אינם משקפים אפילו שבריר מהמציאות. להערכתי היו פלירטוטים ,הטרדות ואווירה מינית, ששררה באיזור לשכתו של מר קצב, אבל לא מדובר כאן באדם שתפס אשה בפינה חשוכה ואיים עליה על מנת שתיענה לו. הנאפופים היו גם מנת חלקם של נשיאים אחרים. זלמן שז"ר ידוע ביחסיו עם רחל, שמעון פרס אינו חי בשלום עם סוניה, עזר וייצמן אשר טען "הטובות לטייסים", וגם ברק וביבי אינם מהווים דוגמא נאה לנאמנות לאשת נעוריהם. הלינץ' שנעשה כנגד מר קצב מחליא ומעורר בוז לכל נושאי דגלו. 39.מה שמותר לאיציק לאור אסור למשה קצב. מהאגודה לזכויות האדם הסלקטיביות. שוקן ממשיך להעסיק את המבקר הספרותי הנודע, כי הוא "קולגה מוערך" גם אם אנס פה ושם כמה מעריצות בנות טפש עשרה שפחדו להתלונן. אגב, שוקן, גם הוא חובב אנסים ידוע, טרח וביקש לפני כשלש שנים, מנשיא ארה"ב ש"יאנוס את ישראל לצאת מהשטחים הכבושים". את הטרמינולוגיה המבזה לאשה ולגופה יוצרים אלה שקוראים לסקס- אהבה, אלה שקוראים לגירוש מגוש קטיף -שלום. זה לא עניין לבית משפט, אלא לאנשי רוח, אנשי אמת שלא נרתעים מדין צדק, ממחשבה חופשית. מה שמתברר מעל לכל ספק הוא שבבית המשפט ובתקשורת אין מספיק אנשים מהסוג הנ"ל. 40.פתאום אישה טוענת אחרי 5 שנים שאנסו אותה,וכל התקשורת מאמינה לה .האתרים וואלה,Y NET והארץ צלבו את קצב. 41.רק בישראל שופטים ופרקליטי הסמול מסוגלים לחסל נשיא מכהן. 42.נראה היה כאילו קצב היה צריך להוכיח את חפותו במקום שהפרקליטות תוכיח את אשמתו. 43.מבחינה הלכתית, שופט ערבי אינו יכול לשפוט יהודי.אין מושג כזה אונס ללא צעקות.עפ"י התורה במקרה של אונס, הנאנסת פטורה מאשמה כי "צעקה הנערה ואין מושיע לה". אם ה"נאנסת " לא צועקת, אלא מתנגדת "התנגדות שקטה" של די תמשיך,תפסיק זה טוב, היא שותפה מלאה למעשה.הגדרה של מקרה כזה כאונס היא הוזלה של מושג האונס האמיתי. 44.השופטים לא הושפעו כי השמאלנים הם לא בני אנוש. 45.הטון הנחרץ מדי של פסק הדין מוזר בעיני.גם לי ,נחרצות היתר של השופט קרא לא מסתדרת עם הספקות בעצומים של הפרקליטות בתיק.בכל מקרה,אין ספק בכך שהתיק הזה וחוסר האמון של חלק גדול מהציבור (ובתוכם גם עיתונאים כימיני) בפסיקת בית המשפט- הוא סימפטום ,ואבן דרך נוספת בחוסר האמון הכללי ,שיש לרוב הציבור בישראל במערכת המשפט.חלק גדול מהציבור בישראל רואה במערכת המשפט כלי לקידום אג'נדה שמאלנית-ליברלית קיצונית ,וכמבצר של האליטה "הנאורה" המיועד לשמור על מעמדה כאליטה.בתי המשפט בישראל כבר מזמן לא נתפסים בחלק גדול מהציבור הישראלי כמקום של עשיית צדק!!!עצוב מאוד. 46.מערכת המשפט בישראל היא אם כל חטאת. במערכת המשפט הנוכחית, מינוי של שופט היא קומבינה של קשרים, מניפולציות ולחצים. מרגע שמונה שופט-אין דרך להעיפו, לא משנה עד כמה גרוע הוא ולא משנה מה היקף התלונות כנגדו. א-פרו-פו-תלונות. "המערכת"-החל מ"נציבות תלונות שופטים", שאמורה לכאורה להיות מערכת בלתי תלויה והיא-לא, וכלה בבית המשפט הגבוה לצדק-מגבה את "שופטיה המצוינים", לא משנה עד כמה מגוכחת היא ההחלטה שבגינה נסובה התלונה. האמת הפשוטה היא שמערכת המשפט בישראל: לא מקצועית (ולכן, גם פוליטית ) כיוון שהיא נעדרת כל אפשרות לביקורת חיצונית ומכיוון שמינויים בה נעשים על בסיס קשרים אישיים, משפחתיים והשקפת עולם. כל עוד זה לא ישתנה-לא יהיה משפט צדק בישראל. 47.חלק בלתי מבוטל מהעם איננו יהודי,ואותם ערב רב ממש 'מוסרים נפש' בכדי לפורר את עם ישראל. מערכת בתי המשפט רקובה מן היסוד-האיפה ואיפה שזועקת משם איננה עוד אפלייה,אלא איום ברור לכל מזרחי ש'יעז' להדחף לחגיגות החונטה. כאמור במשפט פלילי אין מקום לפרשנויות,אלא לראיות ברורות.לשופטים הגזענים המושחתים כמו גם לתשקורת לא הייתה בעיה עם שרון,אולמרט ושות' כל עוד הם שירתו את החונטה,וכך לגבי צחי הנגבי. אזרחי ישראל החושבים כי הדבר איננו נוגע להם עוד יופתעו רבות,שכן אותה חונטה החלה עם המתנחלים עברה לחרדים,ולא ירחק היום בו כל יהודי יטעם מזרועה של אותה חונטה מושחתת.רוב אזרחי ישראל היום משתכרים מתחת לשכר המינימום,ומגמה זו תלך ותגבר ותגיע לעוד הרבה תחומים בחיי היום יום. לא נראה סביר כי פתאום התשקורת לא קיבלה הדלפות מבתי המשפח,ואף אזרח ממוצע כלל איננו מבין על סמך הרשיעו את קצב.אינני סבור כי לא היו דברים מעולם,אלא מן הסתם אולי הייתה שם מערכת של ניצול הדדי,אבל מכאן ועד הרשעה באונס המרחק יותר מרב. צפו לעוד אסונות ציבוריים בקרוב,וזאת עקב האדישות והשתיקה של רוב הציבור שיודע את האמת,שותק,ומניח לערב רב לעשות בארץ כבשלהם. 48.מחול התופים של הנשים ברחבת בימ"ש בשלב הכרעת הדין מזכיר שבט אפריקני בטרם הוצאה להורג. אנשי התקשורת במדינה מזמן אינם כלי דיווח אלא כלי ניגוח, נגד אלו שאינם שייכים לאג'נדה שלהם. הציבור מזמן לא מאמין לתקשורת ועתה גם לא למערכת המשפט, במיוחד אחרי פס"ד כה קיצוני ללא הסתייגות חרף פקפוקים שהיו לפרקליטות. צדקו אלו שציינו אותו כאירוע מכונן אבל לא בכיוון שהם חושבים. היום כל אזרח במדינה צריך להיות מודאג ממערכת המשפט שלנו. 49.לא נוספה שום עדות ושום ראייה מיום ההחלטה על ביצוע עסקת הטיעון ועד להכרעת הדין. כל העובדות העדויות והראיות נשארו על כנם. הפרקליטות חשבה שלא תוכל לייצר הרשעה, אבל כשקצב חזר בו, הם החליטו בכל זאת ללכת על כל הקופה בתקווה שמשהו יעבור.לא כל העובדות ידועות לנו, אבל העובדות שכן ידועות לנו מטילות ספק רב בעדויות המתלוננות. עובדת הזמנתו על ידיהן לאירועים משפחתיים שלהן, בקשותיהן לעבוד אצלו, ואפילו אי התאמה וחוסר עקביות בגרסותיהן. עד כדי כך שאחת תיארה את האונס במשטרה שהוא הצמידה לקיר והוריד את מכנסיה, ובראיון לעיתון היא אמרה שהוא דחף אותה על השולחן והפשיל את שמלתה. אלה פרטים שאני מניח שמאד ייחרטו בזכרון הנאנסת. אני גם תמה איך כל הספקות וה"חורים" שהיו קיימים בעדויות המתלוננות נעלמו כלא היו. פסק הדין יותר מדי חד משמעי מכדי להיות אמין בעיני. 50.שופכים את דמו של אדם לחינם בשביל ג'וב לשימעון פרס.זה כל כך ברור מי נהנה ולמי יש אינטרס מובהק מאחורי ההרשעה של קצב..זיכויו של קצב היה מחזיר אותו ללישכת הנשיא ולוקח משימעון פרס את התפקיד שממנו הוא חותר תחת המדינה ותוחב את אפו הארוך מאוד לפוליטיקה. 51.פסק הדין נגד קצב, הוצאה להורג של פוליטיקאי ע"י "מפלגת המשפט-תקשורת" .ודאי שהוא זכאי, וצודק ימיני בכל ספקותיו. 52.קראו במבוא לפסק הדין ויחשכו עיניכם. קצב הודח בלחץ היועץ המשפטי לממשלה במסגרת עסקת הטיעון. ויתרה מכך הדחתו מבית הנשיא היא חלק מהענישה. מני מזוז היה כל כך שיכור מכוח שהוא לא שם לב לטעות הקריטית שהוא עושה. ואם ההדחה היא חלק מהענישה הרי שקצב הובא לדין פלילי בניגוד לחוק יסוד: הנשיא. אבל ככה זה בכל אומה שהופכת לפאשיסטית והכיכרות מחליפות את השכל הישר. אל נתפלא אם יום אחד ידרסו את החוק בדרך להעמדתנו לדין, הלא אם זה אפשרי למי שהיה במעמד של נשיא מי אתה או אני כאזרחים קטנים. בהנחה שאזרח כלשהו נאשם בסעיף א-ב-ג לחוק העונשין והפרקליטות מבקשת להעמידו לדין, האם אפשר שפרקליט יעבור על חוק מחוקיה של מדינת ישראל בדרך להרשעה? במקרה כזה כולנו נאמר שנעשה עוול לנאשם. מה נאמר אם הפרקליט מפר הוראות כל דין של חוק יסוד?! הרי הדבר חמור שבעתיים. הלא היה זה בית המשפח העליון שהכיר בתקיפות יתר של חוקי היסוד על פני חוקים רגילים. על כל פנים, ובלי להוכיח בשלב הזה את טיעוני, מני מזוז עבר על חוק יסוד: הנשיא כאשר העמיד אותו לדין. בבקשה, בן דרור ימיני, תבדוק את זה ויחשכו עיניך. אם נורמה מסויימת השתלטה על הציבור והיא סותרת חוק מחוקיה של מדינת ישראל הדרך הנכונה להתיר את הסתירה בין הנורמה לבין החוק הוא ביטולו של החוק על ידי הליך כפי המקובל בכל מדינה ומדינה בין אם היא דיקטטורה ובין אם היא דמוקרטיה. לא יתכן שאם חוק הסוביודיצה לא מקויים, צריכים להשלים עם הנורמה הפסולה של הפרת חוק. זה מתכון בטוח להרס כל משטר בין אם הוא דיקטטורי או דמוקרטי. כך באותה מידה לא ניתן להפר את חוק יסוד: הנשיא. בסעיף מסויים מובהר היטב "לא יובא נשיא לדין פלילי" ,וגם אם רוצים בסופו של דבר להעמיד נשיא לדין פלילי ,מוכרחים רוב של שלושה רבעים בועדת הכנסת וגם רוב של שלושה רבעים בכנסת עצמה כדי להדיחו מתפקידו ולהעמידו לדין. המשמעות המסוכנת והמיידית מכאן היא ברורה: ליועץ המשפחי לממשלה יש עוצמה אדירה בסדר גודל של 90 חברי כנסת, כלומר הוא יכול לפסוח על ההליך החוקי ולהדיח נשיא. פשוט מדהים! הליכוד, קדימה והעבודה גם יחד לא מגיעים לכדי כוח מפלצתי של 90 חברי כנסת, וכוח בלתי מרוסן זה נמצא בידיו של פקיד פרקליט מושחת ורקוב עד היסוד. אין למשפט הזה תוקף חוקי גם בלי להכנס לשאלה מי צודק ומי לא. רק על זה לבד אסור לאף אחד לוותר. הנשיא לא הוטעה, ומזה יותר מכל אני חושש. הנשיא אויים והוכרח להתפטר. עכשיו אגלה לכם גם את הסוד מדוע עיסקת הטיעון פוצצה, וזה עוד נדבך באלימות המשפחית נגד קצב. פרקליטי קצב השיגו עיסקת טיעון לפיה הוא מודה במה שפורסם כגון נגיעה ברגל וכיו"ב. הוא יורשע וישלח לעבודות שירות. עד כאן הכל היה בסדר, ולכן הוא התפטר. הפרקליטות ופרקליטיו עשו קנוניה מכוערת. הם השאירו את שאלת הקלון ללא פתרון. לחץ ציבורי מצד אירגוני הנשים על הפרקליטות שלא ביקשה קלון, הוביל את היועץ המשפחי שהוכיח עד כמה הוא לחיץ לצד מסויים במפה הפוליטית, לתבוע גם קלון בעיסקת הטיעון. ציון עמיר התפוצץ מהתרגיל שעשה לו מני מזוז, כי כבר הכל היה מסודר ומוכן לחתימה, אבל קצב לא הסכים לחתום מפני שמני מזוז נזכר בלחץ התשקורת שצריך גם קלון. על כן פוצצה העיסקה. אבל את הנזק כבר לא היה אפשר לתקן וקצב כבר התפטר מתפקידו אחרי ש"הובא" לדין פלילי בפני היועץ המשפטי. אז אפשר להגיד שהוא התפטר, אך בפועל הוא נשפט, הורשע ואולץ להתפטר מתפקידו. הא לכם עבירה על חוק יסוד: הנשיא ,על ידי מי שאמורים לשמור על החוק. העבריינות והפרות החוק כי לדעת זה או אחר החוק לא בסדר היא הדרדרות מוסרית מסוכנת ביותר של כל חברה, בעיקר כאשר הפרות חוק באות מצד מי שאמונים לשמור עליו מכל משמר. לא יעזור .המשפט בלתי חוקי בעליל! 53.זה נראה כמו הוצאה להורג באירן ולא משפט צדק בישראל. 54.הפרקליטות בכוונה התעקשה על השופט הערבי האנטי-ציוני.כזה שישמח להכפיש את שמה של מדינת היהודים ברחבי העולם ע"י הוקעת נשיאה. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני כ''ז בטבת תשע''א
12:51 03.01.11 |
|
101. 'דברי בייניש על משפט קצב - מכה לאמון הציבור'
בתגובה להודעה מספר 100
| |
'דברי בייניש על משפט קצב - מכה לאמון הציבור'נשיאת העליון התפעלה מהכרעת דינו של קצב. איך אחרי הדברים הללו היא מתכוונת להיות ערכאת ערעור? לוין: דבריה פוגעים במעמד המערכת בדברים קשים תוקף יו"ר ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, את דבריה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, על הכרעת דינו של הנשיא לשעבר קצב. כזכור, השופטת בייניש צוטטה כאומרת באירוע השבעתם של שופטים חדשים שהתקיים ביום הכרעת דינו של קצב: "אני מוכרחה לומר - קשה היום למדינת ישראל. היום ניתן פסק דין שאי אפשר להתעלם ממנו. זה יום עצוב. אבל, אולי זה היום שממחיש יותר מכל מהו שוויון בפני החוק ומה משמעות השבועה שנשבעתם היום, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". חבר הכנסת לוין סבור ש"במקרה זה, כמו גם במקרים אחרים, נשיאת העליון שוגה שגיאה קשה כשהיא יורדת לזירה הציבורית". לוין סבור, כפי שלא מעטים ששמעו את דבריה של בייניש, כי דבריה אלה בזכותו של פסק הדין, מקשים על הציבור לקבל אותה כמי שמסוגלת בעתיד, אם תידרש, לעמוד בערכאת הערעור על הכרעת דין זו, לאחר שהביעה התפעלות שכזו מההכרעה. "נשיא בית המשפט העליון וכל שופט אחר אינו פרשן משפטי ולכן היא לא יכולה להביע עמדה כדבר שבשגרה", אומר לוין הסבור כי ראוי היה שהשופטת בייניש תנצור את אשר על ליבה כל עוד הכרעת הדין אינה סופית ומוחלטת. "ראוי היה לגזור שתיקה בנושא הזה". לטעמו אירועים מעין אלה הם שפוגעים במעמד מערת המשפט בעיני הציבור ולא ביקורת עניינית הנשמעת מעת לעת. חבר הכנסת לוין מוסיף ומתייחס לפולמוס סביב הכרעת דינו של קצב: "צריך לזכור שהשופט אינו צד בהליך המשפטי. אני תמה על מצהלות השמחה שפסק דין כזה או אחר הם הוכחה לחוסנו של בית המשפט. השופט לא יכול לצאת מנצח מפסק דין. השופט מצווה לפסוק על פי עדויות וחומר שלפניו ולא לפי תדמית המערכת". עם זאת סבור לוין כי בהכרעת דינו של קצב לא התעוררו עדויות ולפיהן מדובר בהכרעה משפטית המושתתת על בסיס תדמית בית המשפט, אלא על בסיס דיון ענייני לחלוטין. "אני מאמין שאכן כך נעשה", הוא אומר ומוסיף: "לא הייתה לי תחושה שהשופטים נדחקו לפסק דין ידוע מראש. מדובר בשופטים עתירי ניסיון המבינים שהם חורצים את גורלו של אדם, שוללים את חירותו ופוגעים בו ובמשפחתו מעבר לקלון. הם מבינים גם שזיכוי פוגע במתלוננת ולכן הדיון צריך להיות זהיר". "יש הרבה בעיות למערכת המשפט, אבל לאו דווקא הטיות משפט, אלא יותר הקושי להגיע למשפט צדק בגלל עומס על המערכת". ובאשר לשופטת בייניש, האם היא צפויה לפסול את עצמה בעקבות דבריה על הכרעת הדין? לוין אינו מאמין שאכן כך יהיה. "דיני הפסלות לא מקלים. לא כל כך מהר שופט פוסל את עצמו, אבל עצם השאלה מעידה עד כמה באמירות שכאלה טמון זרע הרס מערכת המשפט. זה מייצר תחושה שכאילו הכול מכור מראש". ובאשר לערעור עצמו, לוין "מקווה שאם אכן יוגש ערעור הוא ייבחן באופן נקי וענייני, למרות שאני יכול להבין את התחושה ששופטים יתקשו לעשות את מלאכתם כשזו עמדתה של נשיאת העליון". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213578 תגוביות: 1.בייניש לא פגעה באימון הציבור,כי לציבור כבר אין בכלל אמון בקירקס הזה שנקרא בית משפט.היא יכולה ללהג כמה שתרצה. ממילא דבריה שווים כקליפת השום. 2."המלך הוא עירום" .זה שבינייש לא חכמה במיוחד כל אחד יודע,נקווה שהיא סוף סוף תגרום לקריסת בג"ץ ,כך שמגדל השקר יתמוטט כמו מגדל קלפים ברוח. 3.אכן שוויון בפני החוק .צריך לשאל את גברת בייניש הנכבדה היכן עומד תיקו של בעלה. 4.אני יכול לומר לכם בוודאות מוחלטת שאם היה קורה דבר כזה במדינה מתוקנת אחרת כמו ארצות הברית או קנדה, השופט היה חייב להתפטר באותו יום! 5.אין שופטים בירושלים. אין דמוקרטיה בישראל. יש דיקטטורת שמאל.איננו חופשיים יותר. 6.דבריה החמורים של בייניש השמאלנית לא יותקפו ע"י התישקורת והממסד השמאלני התומכים בה, ולא ע"י דוברי "הימין" הסמרטוטי, ולכן היא יכולה להתבטא כרצונה.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ''ח בטבת תשע''א
10:58 04.01.11 |
|
102. להקים מיידית גוף מפקח על הפרקליטות''
בתגובה להודעה מספר 101
| |
להקים מיידית גוף מפקח על הפרקליטות"בעקבות דו"ח המבקר על הפרקליטות קורא הפורום המשפטי ליועץ המשפטי לממשלה להקים באופן מיידי את הגוף המפקח על הפרקליטות. בעקבות דו"ח המבקר על הפרקליטות קורא הפורום המשפטי ליועץ המשפטי לממשלה להקים באופן מיידי את הגוף המפקח על הפרקליטות. נחי אייל מנכ"ל הפורום אומר כי הממצאים שהעלה המבקר חמורים ומלמדים על זלזול בזכויות הנאשמים ובזכויות קרבנות. "העובדה שתיקים נסגרים בשל "חלוף הזמן" לאחר שהעלו אבק בין המדפים בפרקליטות הופכת את שלטון החוק ואת אכיפת החוק לחוכא ואטלולה, כך גם העובדה שיש מקרים של עינויי דין, כשתיקים פתוחים נגד אזרחים ונגד אישי ציבור במשך שנים ארוכות ללא טיפול", אומר אייל. בפורום המשפטי קוראים לויינשטין לדאוג להקמה מיידית של גוף מפקח ומבקר, "כל יום שבו עדיין לא פועל הרגולטור על עבודת הפרקליטות, המדינה משלמת מחיר כבד על אובדן האמון בעשיית הצדק והמשפט במערכת אכיפת החוק". בפורום המשפטי אומרים גם כי הדו"ח החמור על הפרקליטות הוא תעודת עניות לראשיה בשנים האחרונות עו"ד ערן שנדר והשופטת עדנה ארבל. "יש להעמיד למשפט הציבור את מי שעמדו בראש המערכת שכעת מתברר שקרסה". בדו"ח מיוחד שפרסם אחר הצהריים (שני) מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הוא מתריע על הסחבת העצומה בעבודת הפרקליטות. מהדו"ח עולה כי באלפי תיקים המצויים בפרקליטות המדינה טרם התקבלה החלטה לגבי אופן הטיפול במשך שנתיים או יותר. מהדו"ח עולה כי כמה עשרות תיקים ממתינים יותר משבע שנים בפרקליטות, בהם גם כאלה המתייחסים לאנשי ציבור, כמו שר החוץ אביגדור ליברמן. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213636
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ח' בשבט תשע''א
13:36 13.01.11 |
|
104. בג''צ מאלץ את הממשלות לפעול כמו אידיוטיות שימושיות
בתגובה להודעה מספר 103
| |
עם הראש שלנו בקיר!בג"צ מאלץ את הממשלות לפעול כמו אידיוטיות שימושיות בידי השמאל ההזוי שנכון יותר לכנותו ימין קיצוני ערבי. הימין הערבי המגולם על ידי מר"צ ואירגוני זכויות הערבים' שהם היחידים הנחשבים לאדם,מאלץ את הממשלה לפעול בתבוסתנות המזמינה התקפות. הערבים והגויים רואים בנו חיה פצועה ומדממת' ומתפתים לבעוט בנו בעיטה אחרונה הגונה' לזירוז המוות. עלינו לשנות את דרכנו,לסלק את חוקי הטימטום, ולפעול על פי חוקי הטבע וההישרדות בלבד. או אז,כולם יקחו מרחק בטחון מפחד בעיטתנו. די לשלטון בג"צ והימין הערבי המתקרא שמאל.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י' בשבט תשע''א
10:53 15.01.11 |
|
105. ממתי בתי משפט קובעים מדיניות של ממשלה ומדינה?!!!
בתגובה להודעה מספר 104
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.01.11 בשעה 12:03 בברכה, ליה
חובה לפצל מיד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהפך למעין ראש ממשלה-על, מטעם "ממשלת העל המשפטית במדינה הזאת.גם אנו בישראל רוצים הפרדת רשויות מיד. המשמשים כעורכי דין וכשופטים קיבלו תואר באוניברסיטה לשמש בשפיטה ועריכת דין , אך לא נבחרו על ידי העם לנהל את המדינה! רק לשפוט על פי חוקי הכנסת.תו לא! מי שלא נבחר על ידי העם,אי אפשר לסבול שייצור מצב לא תקין שבו הוא הופך את עצמו לגורם השולט על העם,וקובע מדיניות למדינה ולעיריות, משל היה נבחר הציבור. נבחרי הציבור הם אלה שאמורים להחליט כיצד לפעול בנושאים הנוגעים לבניה, ולפיתוח המדינה. על נבחרי הציבור להחליט כיצד להתמודד עם בניה לא חוקית ערבית,ולא על יועץ משפטי לממשלה או בית משפט כלשהו, שאין זה כלל מעניינו. המדינאים ינהלו מדיניות,והשופטים עם התואר במשפטים שלהם,רק ישפטו בבית המשפט על פי חוקים שחפץ בהם העם ומחוקקם באמצעות הכנסת. ממתי שופטים הם מדינאים נבחרים? מי בחר אותם? מה להם ולמדיניות? האם להרוס בניין,או לפנות בניין זה נושא לבית משפט? לא! זה נושא הנובע אך ורק ממדיניות! על הכנסת לשנות ולחוקק את החוקים הנדרשים על מנת לפעול מול השתלטות ערבית על אדמות ושטחים של המדינה,ועל נבחרי הציבור לפעול על פי החוקים הללו. המצב המתקיים בו מערכת המשפט פועלת כמחוקקת וכמחליטה בו זמנית,לא יכול להימשך. העם אינו מסכים לכך,והעם דורש הפרדת רשויות כפי שנדרש בדמוקרטיה! היועץ אינו ראש ממשלתנו ואינו יכול לנהוג כאילו הוא סך כל 120 נבחרי הכנסת ,מחוקקינו! פשוט לא! לא בכדי התקוממו בפראות כל מסיימי תואר במשפטים באוניברסיטה ,שהתמקמו במוסדות המשפט של המדינה היהודית שלנו,כאשר רצה פרידמן בצדק שאין גדול ממנו לפצל את התפקיד של היועץ ולעקר את בג"צ מהתפקיד של ממשלת על אותו ניכס שלא כדין לעצמו בעורמה ועקיפת כל כללי הדמוקרטיה הברורים כשמש במדינות הדמוקרטיות בעולם כולו.לא בכדי!הם ידעו כל מסיימי התואר האלה שברגע שיפוצל התפקיד,יחוסל שלטון בג"צ על המדינה המתבצע באמצעות ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה-היועץ המשפטי. תתפקיד היועץ - שהפך את קערת הדמוקרטיה על פיה!היועץ הפך רועץ הדמוקרטיה כפי שטוען פרידמן בדייקנות. קיראו את הפניה של וינשטיין המציגה בבירור את היוהרה הבלתי נסבלת עוד שמשדרים עורכי הדין והשופטים במדינת ישראל בפנייתם אל נבחרי הציבור. זה זלזול מופגן בציבור שבחר את נבחריו על מנת שיפעלו על פי עמדתם הפוליטית הנקבעת על ידי העמדה האידיאולוגית של הציבור הרחב.הציבור יקבע את מי לבחור,והנבחרים יחליטו איזה בניין לפנות,מתי ומדוע.לא בייניש ולא ויינשטיין.אין זה מעניינם כלל להחליט בנידון!כלל לא!!! זה ביטול הנורמות הדמוקרטיות הנוהגות במדינות נורמליות במיטבו. לדעתי המצב בלתי אפשרי. אותי הטון הזה מקומם כשהוא בשימוש מול נבחר ציבור שאמור להחליט על מדיניות כראות עיניו ואותו אמור רק הציבור לשפוט בקלפי.לא יועץ זה או אחר,או שופט עם עמדה פוליטית שמאלנית המתנגדת למדיניות הימין. "במכתבו כותב וינשטיין: "בהמשך לתכתובות בנוגע לביצוע הצו לפינוי ולאיטום בית יהונתן, ובעקבות השתלשלות האירועים הנוגעים לביצועו, לרבות האירועים האחרונים ערב המועד שנקבע לביצוע הצו, מצאתי לנכון להבהיר את הדברים הבאים: 1. ביצועו של הצו לפינוי ולאיטום "בית יהונתן" הוא חובה אשר נקבעה על-ידי בית-המשפט שאף חזר עליה במספר לא מבוטל של החלטות. ביצוע הצו אינו נתון לשיקול דעתך כראש עיריית ירושלים, ומשנמצא כי המקרה אינו עומד בקריטריונים לעיכוב ביצוע, כבר אינו נתון לשיקול דעתי כראש מערכת האכיפה במדינת ישראל 2. מקובל עלי שאכיפת הדין אינה מתמצית בפינוי ואיטום "בית יהונתן", אלא שהיא מתייחסת גם לביצועם של צווים אחרים. לכן ביקשתי את גורמי האכיפה לעשות מאמץ להביא לכך שביצוע הצו האמור ייעשה במקביל לביצועו של צו אחר.בקשה זו עומדת בעינה". "יחד עם זאת", מוסיף וינשטיין, "מובן כי לא מדובר בתנאי שאין בלתו והחובה לבצע את הצו בעניין "בית יהונתן" עומדת בפני עצמה, בהתאם לצו בית-המשפט ולהחלטות בתי-המשפט הרבות שניתנו בעניין זה". בסיכום מכתבו כותב וינשטיין: "נוכח דברים אלה, יש לקבוע מועד קרוב לביצוע הצו, אשר יתואם גם עם משטרת ישראל, ולבצעו וכי הצו יבוצע ללא התערבות מטעם גורמים לא מוסמכים.למען הסר ספק, יובהר כי דברים אלה נמסרו גם לדרג המדיני". בתגובה, נמסר מעיריית ירושלים כי "העירייה והעומד בראשה מכבדים את החלטות בית המשפט והנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ברקת הנחה את הגורמים המקצועיים המטפלים בנושא בעירייה להמשיך ולפעול בהתאם לדין, לנוהלי העירייה ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה". יו"ר סיעת מרצ, אילן גילאון, אמר בתגובה למכתבו של וינשטיין כי "זו החלטה בכיוון הנכון, אולם יש לוודא שהיא תיאכף. התעלמותו של ראש עיריית ירושלים מהחלטות חוזרות ונשנות של ביהמ"ש העליון והיועמ"ש היא זילות מוחלטת בשלטון החוק וכבר פנינו לביהמ"ש בנושא זה. לא יתכן שראש עיר דורס ברגל גסה כל הכרעה חוקית, מהעירייה ומהמדינה כאשר היא לא נוחה לו". http://rotter.net/cgi-bin/go-news.pl?file=16722.html |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ד בשבט תשע''א
00:15 19.01.11 |
|
107. סולודקין: להשעות את חוקרי זדורוב
בתגובה להודעה מספר 106
| |
סולודקין: להשעות את חוקרי זדורובח"כ סולודקין מבקשת מהיועמ"ש להשעות מתפקידם את חוקריו של רומן זדורוב בטענה שהתנהלותם הבעייתית בפרשה הובילה לעיוות דין. רשת רומן זדורוב ואשמת רצח תאיר ראדה ז"ל המוטלת עליו מגיעה לכנסת. חברת הכנסת מרינה סולודקין (קדימה) העוקבת אחר הפרשה מראשיתה שיגרה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין ובו היא מבקשת להשעות מתפקידם את צוות החוקרים והפרקליטה המלווים את תיק הרצח. זאת בעקבות העדויות הגוברות ולפיהם קיימת סבירות גבוהה שנגד זדורוב נתפר ביודעין תיק הרצח נזכיר כי בימים האחרונים הקרין הערוץ הראשון של הטלוויזיה שני פרקים של סרט המציג חלק מההוכחות החד משמעיות לכאורה ולפיהן רומן זדורוב אינו הרוצח ורק לאחר שבירה פסיכולוגית מתוכננת שבוצעה בו הודה ברצח שלא ביצע, עדות שעליה התבססה הרשעתו במשפט ששלח אותו למאסר עולם. כזכור, זדורוב מצוי כעת לפני שלב הערעור על העונש שהושת עליו. חברת הכנסת סולודקין מציינת בפתח מכתבה ליועץ המשפטי לממשלה כי מזה ארבע שנים, מתחילת הפרשה, היא עוקבת אחרי פרטיה ו"כבר בשלב מוקדם מאוד (פברואר 2007) התעוררו ספקות רבים לגבי מקצועיות הן של צוות החקירה שחקר את הרצח והן של הפרקליטה המלווה שילה ענבר". סולודקין מוסיפה ומציינת כי "כתב אישום כנגד רומן זדורוב התבסס בעיקר על הודאתו שהוא מסר בעת החקירה. צוות החקירה והפרקליטה המלווה התעלמו לגמרי מראיות פיזיות שנאספו בזירת הרצח וסתרו את הקונצפציה שרומן זדורוב הוא הרוצח: טביעות אצבעות, תוצאות בדיקות דנ"א, טביעות נעליים וכו'. התגלעו גם סתירות משמעותיות בין הודאתו של זדורוב לבין דו"ח נחיתת הגופה של תאיר ראדה ז"ל. החוקרים והפרקליטה לא הצליחו לתת הסבר הגיוני ומניח את הדעת לסתירות הללו. אדרבה, הפרקליטה המלווה טענה שרומן זדורוב משקר בכוונה ומנסה לבלבל את החקירה וזה מסביר את הסתירות בין ראיות לבין הודאתו". עוד היא מציינת, כי לנוכח נתונים אלה "פניתי בכתב ליועץ משפטי לממשלה דאז עו"ד מני מזוז, לפרקליט המדינה דאז עו"ד ערן שנדר, לשר לביטחון הפנים דאז אברהם דיכטר, לשר המשפטים דאז פרופסור דניאל פרידמן ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש. בפניותיי הפניתי את תשומת הלב של השרים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ונשיאת בית המשפט העליון לסתירות בין הודאתו של זדורוב לבין ראיות פיזיות מזירת הרצח ולצורך לבדוק כיווני חקירה אחרים שיתבססו על ראיות פיזיות. כמו כן, ביקשתי להחליף את צוות החוקרים והפרקליטה המלווה", אך בקשותיה אלה לא נענו. במכתבה מזכירה חברת הכנסת סולודקין את שידור 'מבט שני' שכאמור הציג בפני הציבור הרחב את הראיות נגד הפללתו של זדורות: "ב-5 לינואר 2011 במסגרת תוכנית "מבט שני" בערוץ הראשון שודרה כתבה נרחבת שכללה ניתוח חקירתו של רומן זדורוב וגם ניתוח ראיות פיזיות מזירת הרצח שבוצעו על ידי שלושה חוקרים עצמאיים: אלכס פלג, דורון בלדינגר וחיים סדובסקי. שירותיו של אחד מהם (אלכס פלג) נשכרו בזמנו על ידי משפחתה של הנרצחת תאיר ראדה ז"ל. הכתבה מעלה שאלות קשות ותהיות קשות לגבי דרך שבה התנהלה החקירה. בין היתר מעלה הכתבה חשדות שהודאתו של רומן זדורוב בביצוע הרצח התקבלה תוך כדי הפעלת אמצעים פסולים ובלתי חוקיים: הפעלת לחץ פסיכולוגי כבד על הנחקר; חקירות ארוכות שנמשכו שעות רבות ברציפות תוך כדי מניעת שינה מרומן זדורוב; שקר שיטתי (החוקרים הסתירו מהנחקר את העובדה שיש לו אליבי לשעת הרצח; טענו שיש ראיות פיזיות המצביעות עליו, כשלא היו ראיות כאלה; שהוא נמצא דובר שקר במכונת אמת כשבפועל הוא נמצא דובר אמת וכדומה). החומר ששודר במהלך הכתבה הוכיח פעם נוספת שחוקרים והפרקליטה המלווה שילה ענבר התעלמו במכוון מראיות פיזיות שסתרו את גרסתם והם אלה (ולא רומן זדורוב) ששיקרו והטעו את המשפט לאורך כל הדרך. אדרבה, הצפייה בכתבה הנ"ל מעלה חשד לזיוף ראיות על ידי החוקרים: שלושת החוקרים העצמאיים הגיעו למסקנה שסימנים על מכנסיי של הנרצחת שהוצגו כטביעת נעל של זדורוב אינם כלל טביעת נעל". סולודקין אינה מסתפקת בהפרכת האישומים המוטחים בזדורות, אל גם מאשימה את צוות החוקרים בהתנהלות שהביאה לעיוות דין: "המסקנה המתבקשת מכל הנ"ל: צוות החקירה בתיק הרצח של תאיר ראדה ז"ל והפרקליטה המלווה פעלו בצורה לא מקצועית, רשלנית ומגמתית. קיים חשד כבד שפעילותם הביאה לעיוות דין בתיק הנ"ל". כאמור סולודקין מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה "להורות לגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל להשעות מעבודתם את חוקרים שניהלו חקירה בתיק הנ"ל ואת הפרקליטה המלווה שילה ענבר עד למתן החלטה של בית המשפט העליון בערערו של רומן זדורוב. לדעתי, צעד זה הכרחי כדי למנוע חזרה על טעויות ועיוותים שנעשו בחקירת הרצח של תאיר ראדה ז"ל, במהלך חקירות נוספות, בהן משתתפים או ישתתפו החוקרים והפרקליטה". העתקים של מכתבה שיגרה חברת הכנסת סולודקין גם לפרקליט המדינה, משה לדור, וגם לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. האם הפעם, בניגוד לעבר, יזכה מכתבה למענה? http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214259 תגוביות: 1.משטרת ישראל הינה ברמה ירודה ביותר ,זדורוב הופלל על ידה!במשטרת ישראל (המפוקפקת) טרם הפנימו כי אם מפלילים חף מפשע הרוצח האמיתי מסתובב חופשי! לישראל מגיעה משטרה ברמה הרבה יותר סבירה מהנוכחית. 2.יגאל עמיר הודה לאחר 5 ימי חקירה .ההודאה שנגבתה מזדורוב מזכירה את גביית ההודאה מיגאל עמיר, אשר למרות הפרסומים בתקשורת לא הודה אלא לאחר 5 ימי חקירה וגם זאת לא בפה מלא, אלא צילום במצלמה נסתרת לאחר ששוכנע ע"י חוקריו שהיה לו בלקאוט. 3.יישר כח לח"כ סולודקין. אנא אל תרפי המשיכי עד שתצא האמת לאור זו עוד פאשלה של המשטרה. המשטרה שהפסידה יוקרה בעיני הציבור רצתה להוכיח כי היא מיהרה למצוא את הרוצח. והתוצאה - מצאו מישהו והלבישו עליו את "הפתרון" לשאלת מיהו הרוצח. 4.כל הכבוד לסולודקין.מאז שצפיתי בתחקיר המזעזע וראיתי איך תפרו לו תיק,ושיקרו ושיגעו והיטעו ורימו והכפישו והסתירו את בינתו של האיש,תוך עקיפת כל נוהל נורמטיבי ותקין הייתי בהלם.לא האמנתי שיכולה להתנהל "חקירה" שיקרית ומנוולת כל כך. הללו שתלו בתאו איש מטעמם שאמר לו שממילא יש ראיות נגדו ושאם יודה הוא יקבל הקלה בעונש.כשאמר למושתל שהוא כלל לא עשה זאת,המושתל זירז אותו להודות ודי ,על מנת לזכות בהקלה.כל הדברים הצביעו על כך שזה כלל לא האיש הזה. העקבות של נעלי הרוצח הם של ילדים,וההשערה היא שהמשטרה לא רצתה שיתגלה שבבתי ספר רוצחים ילדים ילדים אחרים. תפירת תיק מכוערת ומבחילה,ופרקליטה מזעזעת ואטומה, שנראה היה שהודפת בפראות את החשדות בגלל חשש מאד מתבקש שלה מפתיחת התיק כולו. בושה למערכת המשפט ולמשטרה.בושה של ממש! 5.להצדיק את השופטים?להלל אותם? על סמך מה? התובעת מבהילה ממש.החוקרים מזעזעים,התמונות שהוצגו מחדר החקירות מעוררות פחד שאנו במרתפי הק.ג.ב. ולא בחדרי משטרת ישראל.הדרישה המצויינת והנכונה של סולודקין נעשתה אחרי צפייה בתחקיר המקצועני של 3 מומחים שאין על המוניטין שלהם כל עוררין ,שבדקו כל מה שרק אפשר ,בתיק,צפו בסרטי החקירות המזעזעים והמעידים עד לאן ירדה משטרת ישראל ואיזה טיפוסים היא מעסיקה בימינו,וקביעתם היא חד משמעית שלא זאדורוב ביצע את הרצח אלא ילדים .לא הסכין תואמת,לא העיקבות,לא השיחזור,לא לוח הזמנים. 6.בית המשפח גם הרשיע את מרגלית הר שפי, ובית המשפח גם סירב לאחרונה לראות סרט בו מצולמים ערבים התוקפים יהודי בעיר העתיקה. אז אין פלא שהציבור לא מאמין להם בכלל!!! 7.הפושעים היחידים הם במשטרה.שוטרים שיקרו בלי להתבייש וזייפו חומר חקירה, שינו כל דבר שעמד להם כמכשול, רון שור זייף "עקבות נעליים" שכל אחד יכול לראות שזה לא נעליים כמו שראיתי ביוטיוב. ועוד דאגו להביא לנו מהפרקליטות את שילה ענבר מעוררת הרחמים שתבוא לשקר לנו, לכל המדינה, ולהתחמק מכל שאלה אפשרית.אני לא מבינה מה הייתה הבעיה לחפש את הרוצחים האמיתיים, זה היה צריך להיות כל כך קל עם כל הראיות שהיו. הדבר שנראה הכי הגיוני זה שמחפים על מישהו. בקיצור יש ביננו רוצחים שמסתובבים חופשי! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ד בשבט תשע''א
15:11 19.01.11 |
|
108. גביזון: להגיד 'רבין בוגד' זה נורא אבל חוקי
בתגובה להודעה מספר 107
| |
גביזון: להגיד 'רבין בוגד' זה נורא אבל חוקיפרופ' גביזון מזהירה מ"מישפוט" של חופש הביטוי וקובעת: להגיד 'רבין בוגד' זה נורא וזו סכנה לדמוקרטיה, אבל זה חוקי. מזהירה. גביזון כתבנו שולף עוד כמה כותרות מנאומה של הפרופ' רות גביזון: האשמת תושבי שכונות דרום תל אביב בגזענות על ידי מי שאינו סובל את המצוקה ואת החיים עם המסתננים היא בלתי אנושית אלא תורמת לתחושתם שהחברה מתנערת מבעייתם. בדמוקרטיה מריכיבים שונים בהם חופש הביטוי וכיום יש סכנה לחופש הביטוי של הרבנים. אנחנו מוכנים לדבר על חשיבות חופש הביטוי גם של הדברים המרגיזים ביותר רק אם אלו אינם דברים שמרגיזים אותנו. גם להגיד ש'רבין בוגד' זה אמנם סכנה לדמוקרטיה ונורא אבל זה חוקי. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214348 תגוביות: 1.היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית . לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל. יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית. הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק: האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת המשפטית ,ומפחיד: פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010. http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום חמישי ט''ו בשבט תשע''א
22:11 19.01.11 |
|
109. לשכת עורכי הדין קיבלה עורכי דין ערבים בעלי עבר בטחוני
בתגובה להודעה מספר 108
| |
איתמר בן גביר: בראשות לשכת עורכי הדין עומד איש שמאל קיצוניפעיל הימין איתמר בן גביר תוקף את ראש לשכת עורכי הדין "היום לכולם ברור שבראשות לשכת עורכי הדין עומד איש שמאל קיצוני כאשר הלשכה קיבלה עורכי דין ערבים בעלי עבר בטחוני אך רוצה למנוע ממני את חופש הביטוי.חזרנו לימים בהם כדי להתקבל לעבודה צריך להחזיק פנקס אדום. אאלץ לפגוש את גיא רון בבית המשפט". מוקדם יותר פורסם כי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יורי גיא רון, מונע מבן גביר לשמש כעורך דין מן המניין על רקע פעילותו הפוליטית. בהצבעה שנערכה אתמול בלשכת עורכי הדין שבעה חברים הסכימו כי בן גביר יוכל להתחיל להתמחות במשרד עורכי דין אך שבעה הצביעו נגד. http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/313250 הצביעות של לשכת עורכי הדין לשכת עורכי הדין מונעת מאיתמר בן גביר לשמש כעורך דין מן המניין. בעבר קיבלה הלשכה לשרותיה מחבל שנאסר בגין ניסיון לחטוף חייל. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יורי גיא רון, מונע מפעיל הימין איתמר בן גביר לשמש כעורך דין מן המניין על רקע פעילותו הפוליטית. בהצבעה שנערכה אתמול בלשכת עורכי הדין שבעה חברים הסכימו כי בן גביר יוכל להתחיל להתמחות במשרד עורכי דין אך שבעה הצביעו נגד. עורכי דין בכירים שהשתתפו בישיבה מסרו כי מדובר ברדיפה פוליטית. בעבר קיבלה הלשכה לשרותיה מחבל לשעבר שריצה עונש של 4 שנות מאסר בגין ניסיון לחטוף חייל. גם לאחר שיצא מהכלא ולמד משפטים ביצע עבירות בטחוניות. הוועד המרכזי של הלשכה החליט להעניק לו תעודת עורך דין וכיום הוא עורך דין מן המניין במדינת ישראל. בן גביר אמר לערוץ 7, "היום לכולם ברור שבראשות לשכת עורכי הדין עומד איש שמאל קיצוני כאשר הלשכה קיבלה עורכי דין ערבים בעלי עבר בטחוני אך רוצה למנוע ממני את חופש הביטוי.חזרנו לימים בהם כדי להתקבל לעבודה צריך להחזיק פנקס אדום. אאלץ לפגוש את גיא רון בבית המשפט". בלשכת עורכי הדין לא הצליחו לספק תשובה ראויה ועניינית לטענות. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214365 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום חמישי ט''ו בשבט תשע''א
23:12 19.01.11 |
|
110. אנחנו בעיצומו של תהליך מיפוי מדהים כל איש שמאל
בתגובה להודעה מספר 109
| |
אנחנו בעיצומו של תהליך מיפוי מדהים של כל אנשי השמאל בישראל!באופן טבעי מתנהלת כבר וועדה מקרתיסטית מצויינת שנדרש היה להקימה כבר לפני שנים,ועכשיו היא צמחה משדירות העם עצמו. לוקחים בה חלק עיתונאים כליבסקינד,בכור,בן ימיני, סגל ועוד רבים,ואנשים מכל חלקי החברה. אנשים התעוררו כליל אחרי דו"ח גולדסטון, והחלו לבצע את החקירה המתבקשת ואת התחקירים הנחוצים ,על מנת לעקוב אחרי הפעילות העויינת של אירגונים ואנשי שמאל מוברגים. החקירה הזו מתנהלת ללא ניהול,מעצמה, ומתמקדת בכל מי ששייך למחנה השמאל, החל בשמעון פרס ומרכז השלום שלו בשיתוף ג'ימי קרטר שונא ישראל,עבור דרך מוברגי הבג"צ המזעזעים שהלאום מעניין אותם כמו השלג דאשתקד,העמק במעשי הקרן לישראל חדשה ואירגוני המחסלים המלשנים והרודפים במימון זר שלה,ועד כל אדם שמישרתו מאויישת על מנת להפיץ את משנתו ,ולמנוע מהלאום להתחזק מול האוייבים. מאד יפה לצפות בתהליך המתרחש לנגד עינינו ומתגלגל ככדור שלג הצובר תאוצה עזה במסדרונות הכנסת שלנו, בצורת חקיקה מתאימה, נגד בגידה ומסירה. אנחנו בדרך הנכונה לשיחרור מאימי הבולשביזם,הטרוצקיזם,ושליטת השמאל על חיינו הלאומיים. מדינת כל אזרחיה לא תוכל לקום פה לעולם. מי שהציע הצעה זו,אהרון ברק, לא הציג לציבור את האמת והיא : שארה"ב היא מדינת כל "לאומיה",ולא כל "אזרחיה". הגדרה זו מצביעה על העובדה שלכל אחד מ"לאומיה"-בית לאומי במקום אחר בגלובוס. לעם ישראל זה ביתו הלאומי היחיד, וככזה,הוא יישאר יהודי. מתקיים מעקב פרטני הדוק! ליה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט''ו בשבט תשע''א
13:19 20.01.11 |
|
111. יורי גיא רון יו''ר לישכת עורכי הדין חוסם את בן גביר
בתגובה להודעה מספר 110
| |
כאשר לכל בארץ ברור כשמש שזוהי רדיפה פוליטית אסורה בתכלית האיסור ולא חוקית.העבירות של ראש לשכת עוה"ד ,והעובדה שחברה בבעלות יורי גיא רון מכרה שטחי פרסום למודעות מין, ומעורבת במתן שוחד ליו"ר קופ"ח מאוחדת לא מונעת ממנו להיות ראש לשכת עוה"ד? יורי גיא רון הוא איש בל"ד וכולם שותקים ! קיראו: "הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד יורי גיא רון, מונע מפעיל הימין איתמר בן גביר לשמש כעורך דין מן המניין על רקע פעילותו הפוליטית. בהצבעה שנערכה אתמול בלשכת עורכי הדין שבעה חברים הסכימו כי בן גביר יוכל להתחיל להתמחות במשרד עורכי דין אך שבעה הצביעו נגד.
עורכי דין בכירים שהשתתפו בישיבה מסרו כי מדובר ברדיפה פוליטית". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214365 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי ט''ו בשבט תשע''א
15:20 20.01.11 |
|
112. הכנסת קברה קבורת חמור את ''הלכת אפרופים'' של העליון
בתגובה להודעה מספר 110
| |
חוק החוזים (חלק כללי) תוקן השבוע ע"י הכנסת. מדובר בהתפתחות שחשיבותה חורגת בהרבה מדיני חוזים. תיכף יבוא ההסבר. סעיף 25(א) הקיים בוטל ובמקומו נקבע השבוע כך: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." בכך ביטלה הכנסת את הלכת "אפרופים" המטורפת של אהרון ברק, שקבעה שבית המשפט מוסמך לפרש חוזה לפי "תכליתו", כביכול רק במקרה בהם לשון החוזה אינה ברורה או במקרים בהם לא ניתן לשער מתוך החוזה מה היתה כוונתם המדויקת של הצדדים - אבל בתכלס בכל המקרים. הלכת אפרופים הפכה כל חוזה בישראל לסוג של הימור שהצדדים לא ידעו כיצד בית המשפט יפרש אותו במקרה של מחלוקת. כתוצאה ממנה הרבה רמאים ונוכלים העדיפו לנסות את מזלם בבית המשפט אפילו שלשון החוזה הראתה שהצדק עם הצד שכנגד. הלכת אפרופים מילאה את בתי המשפט בהתדיינויות מיותרות ועלתה למשלם המיסים הון עתק בשל פגיעתה בוודאות המשפטית ובשל העומס שהיא הטילה על מערכת המשפט. יחד עם זאת היא נתנה כוח עצום לשופטים ובכך שירתה את האג'נדה הפסיכית של אהרון ברק. כעת הכנסת שמה סוף לשנים ארוכות של טירוף. נקווה שהפוליטיקאים יקחו את המושכות לידיים וישימו סוף לשלטון המשפטנים בחיינו. דבר ראשון: לבטל לחלוטין את הפונקציה של בג"צ ולהשאיר את בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים בלבד. להקים בית משפט לחוקה. לבטל בחוק את כל עילות ההתערבות המטורפות שהמציא אהרון ברק, כמו "מידתיות", "סבירות" וכו'. רק העם באמצעות נבחריו רשאי לקבוע מה "סביר" ומה "לא סביר". לקבוע שבתי המשפט לעניינים מינהליים יוכלו לבטל החלטות או אקטים מינהליים רק אם הם מנוגדים באופן מובהק וחד משמעי ללשונו הברורה של החוק. לקבוע בחוק שכל ענייני הכניסה לישראל, השהיה בישראל, ההתאזרחות, התושבות, הפליטות וכו' - אינם שפיטים בכלל. לבטל את מעמד "העותר הציבורי" ולקבוע בחוק שרק מי שנפגע באופן אישי מהחלטה או ממעשה מינהלי בלתי חוקי בעליל, יוכל לעתור נגדם. לבטל את כל "הנחיות" היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. לקבוע בחוק שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ותפקיד פרקליט המדינה הם משרות אמון של הממשלה שרשאית לפטר ולמנות אנשים לתפקידים האלה לפי שיקול דעתה המוחלט ובלי לתת דין וחשבון לאף אחד. אותו דבר לגבי כל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת וכו'. לקבוע בחוק שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לספק ייעוץ משפטי לממשלה וזאת אך ורק כאשר הממשלה מבקשת את עצתו, ולעולם לא מיוזמתו. לבטל את הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר את מינוי השופטים לכנסת, לפי הצעת הממשלה או לפי הצעה של 10 חברי כנסת כאחד. חייבים להחזיר את הכוח לעם, באמצעות נציגיו הנבחרים. חייבים לשים סוף לדיקטטורת המשפטנים בחסות הקרן להשמדת ישראל/גדודי חללי נעמי חזן. http://rotter.net/forum/scoops1/30417.shtml תגוביות: 1. התקבל בכנסת ב-17 בינואר, טרם פורסם ברשומות. http://rotter.net/forum/scoops1/30417.shtml#12 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש י''ז בשבט תשע''א
13:12 22.01.11 |
|
113. שי ניצן ? יוק!
בתגובה להודעה מספר 112
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 22.01.11 בשעה 13:41 בברכה, ליה
המנסה לומר שהביקורת והתיעוב כלפי שי ניצן מיוצרות רק בשל תפקידו הרגיש כביכול,חוטא לאמת ההיסטורית.זו צביעות המאפיינת את כל החיים הציבוריים בישראל, שמנסה כל העת לשבח את המלך העירום ואת בגדי הפאר שלו, בשעה שכולם צופים במלך העירום ובקפלי שומנו המכוערים, ומעמידים פני מתפעלים תוך מחיאת כפיים סוערת במיוחד. לא ניתן להסתיר מעיני הילד הצופה במלך העירום את העובדה, ששי ניצן הוא אדם מלא שינאה לימין,ומעשיו מעידים על תאוות רדיפת אנשים בעלי עמדות ימניות בישראל. לא ניתמם ולא ניטפש על מנת להשתתף בהצגה השיקרית של מוחאי הכף למלך העירום הזה. שי ניצן אינו זכאי לסנגוריה על מעשיו הנעשים מול עינינו הצופיות והנדהמות יום יום שנים רבות. שום החלטה שלו אינה נהנית מראש פתוח או רוחב אופקים. הוא בולשביק קטן ומוברג עם ניפוח מקסימלי של שריר מול הימין. די!!!זה נמאס! והשאלה העיקרית אחרי כל זה היא : איפה אנשים בעלי השקפת עולם ימנית בפרקליטות? מה? אין לנו-"הרוב היהודי הלאומי המאסיבי" -זכות לאייש את התפקידים הציבוריים המשפטיים במדינה היהודית שלנו? מדוע כל בית המשפט העליון מאוייש באנשי שמאל? מדוע מישרת הייעוץ המשפטי לממשלה מאויישת באנשי שמאל? מדוע בפרקליטות מוברגים רק אנשי שמאל? אנחנו דורשים שיוכנסו לכל המעוזים האלה אנשי ימין,אנשי שלומנו,אנשי שלום מדינתנו,אנשי שלום הציונות,אנשי שלום דתנו,אנשי שלום שלומנו! רוצים מהפיכת נגד שתבטל את המהפיכה החוקתית ואת ההברגה האנטי חוקית בעליל!!!
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון י''ח בשבט תשע''א
17:47 23.01.11 |
|
114. הכנסת ביטלה הלכה מרכזית שקבע אהרון ברק
בתגובה להודעה מספר 113
| |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק הקובעת עללים חדשים לפרשנות חוזים, ומבטלת את הלכת אפרופים אשר נקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק והיוותה עד כה את הקו המנחה לפרשנות חוזים. הצעת החוק היא פרי יוזמתו של יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין. כללי הפרשנות שהיו קבועים טרם התיקון לחוק בסעיפים 25 ו – 26 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 קבעו כי חוזה יפורש על פי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה. זאת, בשעה שהמחוקק בחר שלא לאמץ את דרך הפרשנות המחייבת הצמדות לתוכן המילולי של החוזה. יתרה מכך, פסיקת בית המשפט העליון בהובלתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, הידועה כ"הלכת אפרופים", קבעה כי לשופט המפרש את החוזה נתונה האפשרות לסטות מתוכנו המילולי ולבחור בדרך פרשנית בעלת יריעה רחבה ביותר, המנותקת ואף עומדת בניגוד ללשונו של החוזה, וזאת גם כאשר הצדדים כלל לא טוענים כי התכוונו לפרשנות מרחיקת לכת כזו. כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים יצרו חוסר ודאות משפטי אשר הקשה על ניסוח חוזים ועל ביצועם. מטבע הדברים, חוסר הודאות המשפטית הביא לריבוי מחלוקות, לקושי מוגבר בהסדרתן, לריבוי התדיינויות ולהגברת העומס הכבד המוטל ממילא על מערכת המשפט. חוסר ודאות זה גרם גם להתארכות הדיונים, תוך גרימת עינויי דין והוצאות רבות ומיותרות לצדדים להליך. בה בעת, כללי הפרשנות שהיו קיימים עד כה לא עלו בקנה אחד עם מהותו של החוזה ועם עקרון היסוד העומד בבסיסו – היותו תולדה וביטוי של הסכמה רצונית אליה הגיעו הצדדים שכרתו אותו. בכך, נוצר מצב אבסורדי בו נשללת הלכה למעשה מהותו ההסכמית של החוזה, ונכפה על הצדדים פירוש אשר אף לא אחד מהם סבור כי הוא הולם ותואם את רצונותיהם וכוונותיהם כפי שהיו בעת כריתתו של החוזה. הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ יריב לוין נועדה לתקן מצב זה, ולהשיב את הודאות המשפטית לתחום דיני החוזים, תוך ביטול הלכת אפרופים והגישה הפרשנית שהוביל נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. הנוסח שאושר על יד הכנסת קובע כי מקום בו לשון החוזה הינה ברורה וחד משמעית, יפורש החוזה על פיה. בכך תושג ודאות משפטית הן בשלב עריכת החוזים, הן בשלב ביצועם והן בשלב פירושם על ידי בתי המשפט, תוך שהדבר יביא ליתר יעילות, לצמצום במספר ההתדיינויות המשפטיות ולקיצור משכן. כן נקבע כי במקרה של מספר פירושים אפשריים, יועדף הפירוש שהינו לרעת מנסח החוזה. המדובר בכלל חברתי חשוב ביותר, שכן בדרך כלל מנסח החוזה הוא הצד החזק, ועל כן ראוי כי במקרה בו החוזה נוסח באופן בלתי ברור ובדרך שאינה חד משמעית, יועדף פירוש לרעתו של מנסח החוזה. כך יינתן תמריץ של ממש לניסוח בהיר וברור של חוזים. אישור הצעת החוק בקריאה שלישית שמה סוף להלכת אפרופים אשר היתה ההלכה המחייבת בפרשנות חוזים עד כה. כמו כן, יש בכך תקדים חשוב שעה שהכנסת ביטלה פסיקה של בית המשפט העליון והלכה מרכזית שקבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, ובכך הוכיחה את כוחה לתקן עיוותים שנקבעו בפסיקות של בית המשפט העליון, תוך חיזוק מעמדה כרשות המחוקקת. http://www.yarivlevin.org.il/article.php?id=55 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום רביעי כ''א בשבט תשע''א
20:56 25.01.11 |
|
115. היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה
בתגובה להודעה מספר 114
| |
היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית . לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל. יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית. הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק: האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת המשפטית ,ומפחיד: פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010. http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ב בשבט תשע''א
08:14 27.01.11 |
|
116. מעמד בתי המשפט במדינת ישראל כ''ערכאות של גויים''
בתגובה להודעה מספר 115
| |
מעמד בתי המשפט במדינת ישראל לדאבון לבנו, בתי המשפט שבמדינת ישראל נחשבים כ"ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה יונקת את סמכותה מתורת ישראל. ואמנם "דינא דמלכותא דינא", כלומר מותר לשלטון המקובל לחוקק חוקים ולתקן תקנות. אולם כל זה בתנאי שהמחויבות הבסיסית לעקרונות התורניים נותרת על כנה. אבל כאשר שיטת המשפט יונקת את תפישותיה וערכיה ממקורות נוכריים, הרי שבתי המשפט נחשבים כ"ערכאות של גויים". ...דעת הרב יצחק הרצוג זצ"ל, הרב הראשי לישראל בעת הקמת המדינה: "כעת כאשר עם ישראל שוכן בארצו, ולדאבון לבנו הוא דן על פי חוקים זרים, הדבר חמור אלף פעמים יותר מיחיד או קהילה בישראל שהולכים לדון בערכאות של גויים... ותוצאות מצב מחפיר ומביש זה מי ישורן" ('התורה והמדינה' כרך ז). ...אם בעת הקמת המדינה עוד היו יהודים שיכלו לפקפק בהשלכותיו החמורות של האיסור, הרי שכיום, כבר יכול כל יהודי לראות בעליל את חומרת החטא ואת גודל עונשו. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9298 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ב בשבט תשע''א
08:22 27.01.11 |
|
117. כך פגע ופוגע בג''צ בזהותה של המדינה היהודית
בתגובה להודעה מספר 116
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 27.01.11 בשעה 08:26 בברכה, ליה הפגיעה בזהותה היהודית של המדינה מתחילה היו בתי הדין הרבניים מוסמכים לקבוע את הזהות היהודית. בתהליך זוחל, בית המשפט החילוני השתלט על תחום זה, ובשורה של החלטות פגע בזהותה היהודית של המדינה: א) בית המשפט הולך ומפשיט את מדינת ישראל מערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים וכו'). ב) הכנסת חוקקה את "חוק יסודות המשפט", לפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע - בית המשפט יפסוק על פי המשפט העברי. אולם בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מכל תוכן. ג) פגע בערכי המשפחה היהודית בכך שהכיר בתנאים מסוימים ב'נישואים' חד-מיניים, ובאימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים. ד) בניגוד לתורה, קבע שהזהות היהודית תיקבע גם לפי האב. ה) הכיר בגיורים רפורמיים שנערכים בחוץ לארץ. ו) הכיר בפועל (דה פקטו) בנישואים אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ. ז) פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית. ח) מנע פסילת מפלגת בל"ד, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שפסלה אותה פעמיים, על פי חוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה. פגיעה ברבנות ובבתי הדין א) בשורה של החלטות בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות - עובדה שהחלישה את מעמד הרבנות הממלכתית וחיזקה את הבד"צים הפרטיים. ב) חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות. ג) אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות. פגיעה בערך יישוב הארץ כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואח"כ מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה. א) בית המשפט העליון אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. ב) אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב ("ייהוד הגליל והנגב"), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה. ג) אפילו ביחס לייעודן של קרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. ד) בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים המחייבים הליכים משפטיים בין הטוענים לבעלות על הקרקע בפני בתי משפט שלום ומחוזי. ה) בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות שנזרעו שלא כחוק ע"י בדואים בנגב, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה. ו) בית המשפט חייב את המדינה להטות את אפיק נחל חברון בצפון הנגב בעלות של 30 מיליון ₪, בטענה שהביוב שהרשות הפלשתינית מזרימה בו מפריע לבדואים במאחז הלא חוקי 'אום-ביתין' הסמוך לתוואי הנחל. ז) אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את ה'אוריינטהאוס' בטענה שממשלתו היא 'ממשלת מעבר'. לעומת זאת הוא דחה עתירה זהה נגד קיום שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק. פגיעה בביטחון ישראל גם בתחום זה נזכיר רק חלק מהחלטות בג"ץ: א) איסור טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת". ב) ביטול "נוהל שכן" - שיטה שהצילה חיי חיילים רבים. ג) בפסק הדין שבו בג"ץ אישר באופן עקרוני סיקול ממוקד (של מחבל או מפקד שעומד לבצע פיגוע), הציב שורת מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל. ד) פסל חוק של הכנסת(!) שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות שהדבר נועד לשפר את היכולת להוציא מהם מידע. ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות הישובים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון בטחוני. ה) פתיחת כביש 443, כמו גם כבישים ומחסומים אחרים ביהודה ושומרון לתנועת כלי רכב ערביים. יש לציין, כי לעיתים עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות, כבר גורם למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמא: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי, מר מזוז, לממשלה להתקפל מתוכניתה. הממסד האנטי יהודי וישראלי בסקירה זו לא הובאו כל הפסיקות שפגעו בזהותה היהודית של המדינה ובביטחונה, אבל די במה שהובא כדי לקבוע, כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל. ארץ ישראל בפרשה בפרשתנו מופיעה מצוות יישוב הארץ על גבולותיה, ויחד עמה אזהרה שלא להיגרר אחר אמונות הנוכרים, ולא לתת למי שאינו גר תושב להתגורר בארץ, "פן יחטיאו אותך לי" (שמות כג, כ-לג). על ידי תיקון המשפט נוכל לקיים את מצוות יישוב הארץ כראוי, ולתקן על ידי כך את העולם בצדק וברחמים. התיקון לא רק על תומכי המשפט החילוני מוטלת האחריות, אלא גם על לומדי התורה, שאינם מזדרזים להציב אלטרנטיבה משפטית לחיי החברה והמסחר המודרניים. על כל לומדי סדרי נשים ונזיקין בישיבות להתעורר בתשובה, ללמוד ברצינות את משפטי התורה, לא כדי לפלפל בלבד, אלא כדי להסיק הלכה למעשה. לבחון לאור הסוגיות את פסקי בתי המשפט החילוניים בארץ ובעולם, לא לקבוע מראש שכל משפטיהם פסולים, וגם לא לנסות לדחוק את הסוגיות ההלכתיות כדי שיתאימו למשפט החילוני. אלא בהגינות וישרות לבקר את הנצרך ולקבל את הראוי, ולהעמיד חזון משפטי לתיקון עולם. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9298 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ''ז בשבט תשע''א
00:10 01.02.11 |
|
118. ''ביהמ''ש הוא שקבע כי כל דכפין ייתי ויבג''ץ''
בתגובה להודעה מספר 117
| |
"ביהמ"ש הוא שקבע כי כל דכפין ייתי ויבג"ץ" שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, לא מאמין בפתרונות מלאכותיים לעומס על בית המשפט העליון, וקובע כי האשמים בעומס הם השופטים עצמם. מה גורם לעומס? בג"ץ המכון הישראלי לדמוקרטיה קיים הערב (שני) דיון מיוחד שעסק בשאלת הקמת ערכאת שיפוט נוספת במדינת ישראל, בין המחוזי לבית המשפט העליון, כדי לצמצם את העומס על בית המשפט העליון ולאפשר לשופטי בג"ץ לעסוק בשיפוט חוקתי ועקרוני. השופט בדימוס אליהו מצא פתח את הכנס בהקראת מכתב של נשיאת בית המשפט העליון שביקשה שיקרא בפני המשתתפים. במכתבה מביעה בייניש תמיכה בהצעה להקמת ערכאה נוספת, "מספר פעמים בעבר הבעתי עמדתי כי הקמת ערכאת ערעור נוספת חיונית לשמירה על יסודות השיטה המשפטית בישראל" כותבת הנשיאה בייניש, "אני סבורה כי הפתרון הראוי והרצוי הן לבעיית העומס והן לצורך בהבחנה בין דיונים בערעורים עובדתיים לבין קביעת הלכות מנחות, הוא הקמת ערכאת שיפוט רביעית שתשמש כערכאת ערעור בין בתי המשפט המחוזיים לבית המשפט העליון. לשיטתי, ערכאת הערעור תדון בערעורים בזכות על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, ועל פי רשות אף על פסקי דין של בתי משפט השלום". "חשוב לציין כי אין הכוונה שבית המשפט העליון ידון בעניינים חוקתיים בלבד; אלא, בית המשפט העליון יתפנה מהעומס יוצא-הדופן הקיים כיום ויוכל לדון בתיקים עקרוניים בהרכב מורחב של שופטים, באופן שיאפשר לו לקבוע הלכות משפטיות שיתרמו לוודאות והיציבות המשפטית. זהו המודל הקיים בכל השיטות המשפטיות הקרובות לנו במדינות המשפט המקובל. זהו אף המודל שהתקבל במדינות שאוכלוסייתן קטנה מאוכלוסיית מדינת ישראל", מוסיפה בייניש. בייניש עומדת על הבעיות הקיימות בשיטה הנהוגה היום, "מחקרים מצביעים על כך שישראל ממוקמת במקום השני בדירוג העומס השיפוטי מתוך 17 מדינות, ובמקום הראשון ביחס שבין מספר התיקים לגודל האוכלוסייה. אל בית המשפט העליון מוגשים היום מעל ל-10,000 הליכים בשנה." אומרת בייניש ומוסיפה כי, "נוכח מספר השופטים והדיונים בהרכבים, מתעורר חשש ממשי של הלכות סותרות שיכולות להינתן על ידי שני הרכבים שונים של בית המשפט העליון". הדיון עצמו נסוב סביב הצעת איש המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ' מרדכי קרמניצר שניסח הצעת חוק להקמת בית המשפט החדש. שני שופטי בית המשפט העליון בדימוס- אליהו מצא ודליה דורנר, העלו את בעיית העומס שיש היום על שופטי הבג"ץ, ואמרו כי ההצעה היא הצעה טובה ובהחלט יכולה להוות פיתרון למצב הקיים. המשתתפים הנוספים, אנשי משפט מובילים מהאקדמיה ומן השטח, העלו שאלות ובעיות שלדעתם קיימות בהצעה כפי שהונחה לפניהם וטענו כי המהלך חייב להיות מחושב וכי יש לבחון האם הוא אכן יסייע למערכת המשפט בישראל או שמא יהווה ערכאה נוספת בדרך לבג"ץ. שר המשפטים לשעבר, עו"ד משה ניסים, לא מאמין כי ערכאה נוספת תפתור את בעית העומס, ומאשים את השופטים עצמם בעומס, "כל זמן שהבג"ץ יישאר במתכונתו דהיום אין פיתרון. את העומס הביא בית המשפט על עצמו מאז שנושא זכות העמידה נפתח לכל דורש ולכל מבקש. כל דכפין יטה ויבג"ץ. צריך לבדוק את שאלת זכות העמידה, את היקפה דהיום וגם את "הכל שפיט". כי אם זה כך, מספר הבג"צים יגדל, לא יפחת. גם הציבור שלנו הרי הולך וגדל." ניסים גם אמר כי יש בעיה בהתנהלות של חלק מהשופטים, "ישנם שופטים שאינם בקיאים בניהול תיק ונותנים לתיקים להתמשך ללא גבול וללא קצה. יש מושג של קדם משפט שאני כמעט לא רואה שהוא מתקיים במערכות השיפוט שלנו. כל המרחיב היום – הרי זה משובח". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214888 ממחזרים את עצמם לצורך שליטת העל! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי כ''ז בשבט תשע''א
00:16 01.02.11 |
|
119. הטריק של בייניש - עוד בית משפט שיעשה לה את העבודה
בתגובה להודעה מספר 117
| |
הטריק של בייניש - עוד בית משפט שיעשה לה את העבודה שופטת בית המשפט העליון המשמשת גם כנשיאת העליון פועלת במרץ להפוך את בית המשפט בראשה היא עומדת לבית משפט לחוקה. ביניש מתלוננת על עומס בבית המשפט העליון ולטענתה בית משפט נוסף מתחתיו של בית המשפט העליון הוא שימנע את העומס. את בקשתה זו היא שטחה במכתב אותו העבירה למכון הישראלי לדמוקרטיה, גוף המזוהה עם אנשי עסקים ועם פעילות הקרן החדשה. משפטנים כבר מציעים שנים להקים בית משפט נוסף אך לא כזה הכפוף לבית המשפט העליון אלא עצמאי, כזה שיעסוק בענייני עם ומדינה ויניח לבית המשפט העליון להתרכז רק בדבר אחד - ערעורים בעניינים שמגיעים מהמחוזות ובית המשפט לחוקה יידון בעניינים העקרוניים. "מערכת המשפט נותרה במתכונת הנוכחית עוד מימי המנדט הבריטי, על-אף הגידול המשמעותי באוכלוסיית המדינה, העלייה התלולה במספר עורכי הדין וההיקף ההולך וגדל במספר ההליכים המוגשים לבתי המשפט", כתבה ביניש והוסיפה: "כדי להתאים את המערכת לשינויים החברתיים השונים, ובכדי שמערכת המשפט תוכל לתת שירות טוב לפונים אליה, אני סבורה כי מתחייבת ההקמה של בית משפט לערעורים שאינו בית המשפט העליון". http://rotter.net/forum/scoops1/33377.shtml |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ט בשבט תשע''א
08:49 03.02.11 |
|
122. המערכת המשפטית הנוכחית מבטלת את הדמוקרטיה בישראל
בתגובה להודעה מספר 121
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.02.11 בשעה 08:53 בברכה, ליה לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית,ולבטל את חוק כבוד האדם הנותן לבג''צ שרביט שליטת על.בג''צ יועמד במקומו מיד! לא נסכים עוד יום אחד ששלטון המשפטנים האלה יימשך. בג''צ זה אוסף של אנשי שמאל קיצוני ,והיועץ המשפטי וינשטיין הוא בסך הכל עורך דין שהגן על פושעים.לא הוא יקבע לנו נורמות ערכיות,כי מי שמו בכלל? לא בייניש תנהל לנו את המדינה,כי מי בחר אותה בכלל? ולא מערכת המשפט שאין בה איש ימין אחד אפילו ,תמשיך לשלוט במדינה הזאת. כל חצי דקה שומעים ברדיו בישראל את המילים:בג''צ,השופט,היועץ המשפטי,הפרקליטות,בייניש,וחוזר חלילה על השרשרת המשורשרת והמעוותת הזאת. באיזו מדינה בעולם אתם יכולים לשמוע ברדיו דבר כזה? אין כזו מדינה. כל איזכור של המוסד המשפטי המעוות הזה על כל "איבריו"-גורם לנו לעוד ועוד סלידה מהמצב המעוות. בית המשפט ישפוט בלבד,וכנפיו יקוצצו לגודל הנורמלי ע''י ביטול חוקי היסוד השיקריים,והצוות האנושי שבו יגוון לאלתר! הממשלה תשלוט,ורק היא תקבע ותנהיג את העם! ורק, ואך ורק הכנסת-תהיה זו שמחוקקת לנו חוקים. חוקי היסוד השיקריים יבוטלו לאלתר!הם משמשים את בג''צ לצורך שליטה. גם בישראל נדרשת מהפיכה שתשיב את כללי המשחק הדמוקרטי למגרש המשחק הישראלי,ותייצר הפרדת רשויות מוחלטת! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי כ''ט בשבט תשע''א
14:13 03.02.11 |
|
123. מיהם הבוחרים אצלנו רמטכ''ל?
בתגובה להודעה מספר 122
| |
המערכת המשפטית הנוכחית מבטלת את הדמוקרטיה בישראל. אין יותר הפרדת רשויות ובייניש היא מחוקקת,מנהיגה,מושלת,ושופטת.מי בחר בה בכלל? ווינשטיין הוא עורך דין שהגן על פושעים,וזו מומחיותו.מי ניפח את תפקיד היועץ לתפקיד של רועץ,ושולט על? בגין הטיפש עשה זאת. היועץ המשפטי לממשלה קובע לעם מה כן ומה לא. כמובן רק אחרי התייעצות עם בייניש שמתייעצת עם אהרון ברק שמנהיג את מהלך מדינת כלל אזרחיה במקומה של מדינת יהודיה. העם לא מסכים לכך,והם ממשיכים בכוח לתפוס את ה"שלטון". ראו בסקרים את תיעובו של הציבור כלפי מערכת המשפט הנוכחית ושופטי הבג"צ שבראשה.בושה וחרפה למדינה ולפוליטיקאים שאינם מייצרים את השינוי הנדרש ואינם פועלים בנחרצות על מנת לקצץ את כנפיו הלא חוקיות של בית המשפט! החוק דורש הפרדת רשויות בדמוקרטיה. בג"צ אינו הממשלה שלנו! |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ל' בשבט תשע''א
09:21 04.02.11 |
|
125. דורית בינייש היועץ ומבקר המדינה חולה הפרסום הזה...
בתגובה להודעה מספר 124
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.02.11 בשעה 09:37 בברכה, ליה דורית בינייש היועץ ומבקר המדינה החולה פרסום הזה...הם שהפילו את גלנט, בשיתוף התקשורת המסיתה-בראשותם של בן כספית ואמנון אברמוביץ.תתביישו לכם .אתם רוצים בכוח לנהל את המדינה.הפכנו למדינת משפטנים.זרקתם את גלנט אחרי 34 שנים בצבא, ואחרי שסיכן את חייו למען המדינה, בזמן שאתם חגגתם בארוחות שחיתות.לכולכם יש חמאה על הראש. ויינשטיין מה עם העובדת הזרה שלך? בייניש יש לך ד"ש מבעלך הישר. ולינדשטראוס מה קורה במשרדים בחיפה? אותך אין מי שיבקר! http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb52f4&id=2118&page=6 תגובית 7
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון ב' באדר א' תשע''א
16:53 06.02.11 |
|
128. ד''ר שגב:האוליגרכיה המשפטית משחיתה את הדמוקרטיה
בתגובה להודעה מספר 127
| |
ד"ר שוקי שגב:"האוליגרכיה המשפטית משחיתה את הדמוקרטיה. תהליך זה החל בשנות ה-80 עם מינויו של אהרון ברק ששינה את התפיסה השיפוטית שנהגה עד אז, ויצר בישראל משפטו-קרטיה,בג"צו-קרטיה,קיסרות שיפוטית בה ההחלטות המהותיות מתקבלות על ידי משפטנים בצורה עקיפה או ישירה,וישראל שוברת שיאים באקטיביזם שיפוטי בעולם כולו. התפיסה השיפוטית המעוותת הזאת החלה בשל שתי הלכות שיפוטיות שהנהיג ברק: 1.הכל שפיט. 2.פתיחת שערי בג"צ בפני כולם.כל אחד יכול לעתור לבג"צ בכל סוגייה. מי אשם? נבחרי הציבור. על הכנסת לתקן את המצב המעוות הזה בו אנשים מעדיפים לעמוד ולשכנע 3 שופטים בצידקתם,במקום 120 חברי כנסת. לא ייתכן שנמשיך במצב שהתהווה בו קבוצה אוליגרכית קטנה מתיימרת להיות הרועה הרוחני והמוסרי של העם,ולכן כופה עלינו את הדרכתה לגבי מה נכון ומה לא נכון.כל המצב אינו תקין והביא להרס הדמוקרטיה. לראיון המלא עם ד"ר שוקי שגב עם ירון דקל היכנסו לקישורית (רק דרך גוגל) החל מדקה 42:59 http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?type=32&entity=710043&page=296 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום שני ג' באדר א' תשע''א
21:23 06.02.11 |
|
129. חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי לממשלה
בתגובה להודעה מספר 128
| |
חשד: היועמ"ש ויינשטיין העסיק עובד לא חוקי רשות האוכלוסין וההגירה תפתח בחקירה פלילית נגד היועץ המשפטי לממשלה בחשד שהעסיק עובד זר בלתי חוקי בביתו לפני ששימש כיועמ"ש.בימים הקרובים תפתח רשות האוכלוסין וההגירה חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטין, בחשד שהעסיק עובד זר בלתי חוקי בביתו, בתקופה לפני ששימש כיועץ המשפטי לממשלה. כך דווח הערב ב'ערוץ 10'. בעקבות פרסום הסיפור בנושא בעיתון "הארץ" לפני כמה שבועות, הנחה פרקליט המדינה, משה לדור לפתוח בחקירה. באחרונה פורסם כי עו"ד וינשטיין העסיק בעבר בביתו עובד זר ללא היתר במשך כשנה, טרם מונה לתפקיד היועץ המשפטי. ויינשטיין הגיב בעבר לנושא, ואמר כי לפי בדיקת אשתו, והמסמכים שהציג בפניהם העובד, נראה שהוא שוהה בארץ כדין. לפני כחודש דווח כי לשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פנתה לפרקליט המדינה בבקשה שיבדוק העסקת עובד זר ללא היתר לכאורה בביתו של היועמ"ש יהודה וינשטיין. עוזרו הבכיר של היועמ"ש, רז ניזרי. הודיע כי לשכת היועץ ביקשה מפרקליט המדינה, משה לדור, לטפל בעניין זה באותו אופן המקובל ביחס למקרים אחרים מול הגורמים הרלוונטיים, ללא מעורבות של לשכת היועץ ושל היועץ עצמו בעניין זה. בעקבות זאת נמסר מלשכת היועץ כי "אכן הועסק בבית משפחת וינשטיין בעבר עובד ממוצא הודי שלפי בדיקתה של גברת וינשטיין, בזמן שקיבלה אותו לעבודה והמסמכים שהציג העובד בפניה, היה עובד חוקי השוהה בארץ כדין". מלשכתו של היועץ המשפטי נמסר אז כי "עבודתו של עובד זה הופסקה עוד בשנת 2009, הרבה לפני שהיועץ החל לכהן בתפקידו ובלא קשר לכך". הוא הכחיש כי וינשטיין עסק בנושא והנחה, כפי שפורסם, את משטרת ההגירה בכל הקשור ל"פשיטות על בתי מפורסמים". הוא הוסיף כי גם בעניין נילי פריאל, רעייתו של שר הביטחון אהוד ברק, ההנחיה היתה לפעול בהתאם למקובל "ללא כל סטייה מהן לקולה ולחומרה". לפני מספר חודשים נפתח מחדש תיק החקירה בעניין העובדת הזרה שלפי החשד, הועסקה שלא כחוק בביתם של ברק ופריאל. לאחר שיחידת עוז לא הצליחה למצוא במשך מספר חודשים את וירג'יניה, היא אותרה ונחקרה. בעקבות הביקורת הציבורית פרסמה נילי פריאל מכתב ששלחה ליועץ המשפטי לממשלה ובו היא מבקשת לשלם את הקנס על העסקת העובדת הזרה בניגוד לחוק, אולם וינשטיין דחה את הצעתה על הסף, וכתב כי "נסיבות התיק מצדיקות הגשת כתב אישום". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215131
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ג' באדר א' תשע''א
12:39 07.02.11 |
|
130. אצולת החוק
בתגובה להודעה מספר 129
| |
אצולת החוק משהו השתבש במערכת, משהו התערער בשיטה. דווקא בתקופה שבה המהפכה החוקתית נסוגה לאחור, גוברת ידם של אנשי המשפט. כמעט שני עשורים חלפו מאז טבע יצחק רבין את המונח "בלי בג"ץ ובצלם", אך נדמה שהסחרור סביב מינוי הרמטכ"ל מוכיח שהשאיפה ההיא מעולם לא היתה רחוקה יותר מהמציאות. במאבק הכוחני שבו פתח האלוף שהמינוי חמק ממנו, היו שופטי בג"ץ הסעד המרכזי שאליו פנה. בצר לו השיבו נתניהו וברק את פניו ריקם, וכל שנותר לו הוא להסתייע במערכת המשפט. מרכז הכובד עבר בפרשה הזו באופן סופי ומוחלט מנבחרי הציבור, האמורים לקבל החלטות, למשפטנים ופקידים ממונים. משהו השתבש במערכת, משהו התערער בשיטה. התחלפו סדרי שלטון מבלי משים. דווקא בתקופה שבה המהפכה החוקתית שייסד אהרון ברק תחת הסיסמה "הכל שפיט" נסוגה לאחור תחת נשיאותה של דורית בייניש, גוברת ידם של אנשי המשפט: השופטים, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וועדת טירקל, שבסה"כ נולדה כוועדת ייעוץ. לא כזו שנועדה לחרוץ גורלות או למנות רמטכ"לים. ועדת ייעוץ ותו לא. התייצבותו של גלנט מול היועץ המשפטי לממשלה, תחילה בראיונות הלא-חגיגיים שהעניק, ואחר כך בבית המשפט העליון בעתירה שהגיש, היא עוד שלב בהפיכתו של היועץ המשפטי לממשלה לבר הסמכא המרכזי במינוי ראש המטה הכללי. יהודה וינשטיין כלל לא רצה בסמכות הזו. הוא הרי חסיד הגישה ההפוכה ובעבר התבטא בגנות משפטיזציה מוגזמת בכל הקשור לנבחרי ציבור. קל לשער מה מרגיש וינשטיין בימים שבהם ראש הממשלה, מבקר המדינה ובית המשפט העליון מגלגלים לפתחו את האחריות להחליט מי יענוד דרגת רב אלוף. לא בכדי קבע היועץ בעניין גלנט החלטה שאין בה שורה תחתונה, אולי במאמץ להחזיר לראש הממשלה את כושר ההחלטה שאבד לו. לנתניהו לא נותרה ברירה, והוא נאלץ להרים את הכפפה. משפטיזציה מוחלטת של תהליך קבלת ההחלטות הוא לא העז ללכת צעד אחד קדימה ולבקר את היועץ על החלטה שאיננה בשר ואיננה חלב. פסילתו של גלנט בידי נתניהו, יש להודות על האמת, נעשתה בשל חששה של הממשלה מאימת בג"ץ. לא בשל מחשבה מחודשת של נתניהו את ברק שהעניינים שבהם עסק מבקר המדינה - פלישה לקרקע ציבורית והגשת מסמך כוזב - מונעים מגלנט את המינוי מבחינה מוסרית. מוסר לא היה אף פעם הצד החזק בסוגיות מעין אלה. ואולם מי שמבקר את המשפטנים על כניסתם ברגל גסה לתחום לא להם מחמיץ את העיקר. הוואקום לא נוצר על ידם, אלא על ידי הנבחרים - מקבלי ההחלטות. להחלטות קשות יש מחיר. אי אפשר למצוא חן בעיני כולם כל הזמן. מי שמחפש פופולריות במקום שבו צריך להפגין מנהיגות, פוגש את בג"ץ ואת וינשטיין. מדובר במשפטיזציה מוחלטת של תהליך קבלת ההחלטות, ואנו עדים לתוצאות שליליות דרמטיות, תוצאות ההתערבות המשפטית בתהליך. במקום לקדם סדר, משפט וערכים, תוך שיפור הדמוקרטיה באמצעות איזונים ובלמים, שלשמה נועדה ההתערבות השיפוטית, הרי שהתבשיל המשפטי הקדיח את עצמו. האינטרס הציבורי רק סובל מהמצב: חוסר ודאות והיעדר בהירות ערכית-נורמטיבית. רמטכ"ל לא נבחר בגלל טפסים שהוגשו למינהל מקרקעי ישראל ובדיקה אם מילא באמת את התצהירים בדיני התכנון והבנייה. ניהול המדינה נשמט מידיהם של מקבלי ההחלטות מנהיגים חוששים חשש כבד לקבל החלטות ולשאת בתוצאות, ומעדיפים לא להחליט. במקום ויכוחים בין פוליטיקאים ממפלגות וזרמים שונים, או בין פוליטיקאים לריבון, העם, ויכוחים שהם החמצן של הדמוקרטיה, אנחנו עדים לדיאלוג מנומס בין פקידי משפט בשאלה הכי מרכזית בשיטה הדמוקרטית: מה ראוי להיות ומה צריך שיהיה. בישראל של ראשית המאה ה-21 צומח דגם חדש של דמוקרטיה, שונה מהותית מהדמוקרטיה הליברלית שצמחה באירופה במאה ה-19. דמוקרטיה שבה לא נבחרי העם השואבים את כוחם מהעם הריבון מנהלים את ענייניה, אלא אצולת חוק משכילה ולא נבחרת, המושלת בכיפה בשם פרשנות משפטית של עולם ערכים מתקדם ונאור. ניהול המדינה נשמט מידיהם של מקבלי ההחלטות, ואם לא יתעשתו ויתעקשו להיות פופולריים, על המערכת המשפטית לבצע פעולה הפוכה מזו שעשתה בשנות השמונים. לסגת צעד או שניים לאחור ולאלץ את נבחרי העם למלא את הייעוד שלשמו נבחרו. מדובר בנסיגה חד צדדית. מערכת המשפט חייבת להיות, גם הפעם, המבוגר האחראי. אפילו מדובר במפורש על צמצום השפעתה. אם זה לא יקרה, כולנו, והחברה הדמוקרטית הישראלית, נשלם את המחיר. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/209/175.html?hp=1&loc=32 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ג' באדר א' תשע''א
13:26 07.02.11 |
|
131. תשובה לירון דקל:ד''ר שוקי שגב השאיר אותי עם פה פעור
בתגובה להודעה מספר 130
| |
לירון דקל: יש לפעול נגד ההשתלטות הבג"צית ולא להתחנן שהיא תואיל לסגת.שמעתי את שגב מתראיין אצלך ונדהמתי מהתשובה הריקה מתוכן שענה לשאלתך. שאלת אותו לקראת תום הראיון מה ניתן לעשות על מנת להחזיר את השלטון לעם ולממשלה ,כאשר המצב הוא שאוליגרכיה משפטית חיסלה את הדמוקרטיה בישראל. תשובתו לא הכילה שום תשובה.כלום. הוא ,שמלמד באקדמיה משפטים,הוא, שטוען שמערכת המשפט בארץ מורכבת מאוליגרכיה שחיסלה את הדמוקרטיה,ענה את השטות הבאה: צריך לבקש מהמערכת הזו לסגת לאחור. איך אפשר לדבר כך? איך הוא יכול לומר דברים חסרי משמעות כאלה? פרופ' פוזנר כבר כתב, והוא לא לבד,עימו מומחים רבים משיכמם ומעלה כמו פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית ואחרים,שעל מנת להשיב את הדמוקרטיה לישראל, ואת המשילות לממשלות הנבחרות,ואת חופש החקיקה של העם לכנסת ולנבחריה ,יש לבטל את חוק כבוד האדם שנתן לבג"ץ את שרביט השליטה. יש לבטל מיד את המצב שיצר אהרון ברק, לפיו בג"צ יכול לבטל כל חוק שבא לו,ובג"צ עצמו מחוקק חוקים ברמייה,באמצעות הטעייה. שופטי בג"צ מפרשנים חדשות לבקרים חוקים מחוררים כמו גבינות שוויצריות כרצונם ,וכך בעצם מייצרים חקיקה כאילו הם הכנסת. כפי שכתב פרופ' פוזנר, חוק כבוד האדם וחוקי היסוד שעברו ב-32 אצבעות מתוך 120,והפכו במירמה למעין חוקה כביכול, הם כל כך אמורפיים ומחוררים,שבייניש וחבריה יכולים להכניס להם כל פרשנות שנראית להם על פי תפישתם. יש לעשות בדיוק מה שפרופ' פוזנר אמר-לבטל את החוקים הלא חוקיים שנחטפו על ידי אהרון ברק "שודד הים" כדבריו,בדרך לא חוקית,והפכו לחוקים המעניקים לבג"צ את השלטון. להעיף את החוקים האלה מספר החוקים,לבטלם בכנסת,ולהחזיר את השלטון והשפיות למדינה! יש מה לעשות.לא צריך לבקש מאף אחד כלום. בשביל זה יש לנו כנסת. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/209/175.html?hp=1&loc=32 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שני ג' באדר א' תשע''א
17:40 07.02.11 |
|
132. חברי הכנסת אשמים שאינם פועלים להחזרת המשפט העברי
בתגובה להודעה מספר 131
| |
לאחר שנים ארוכות כל כך של גלות וציפייה לשוב לארץ קדשנו, רבים מבני עמנו נחלשו בתודעתם היהודית, ומדינת ישראל העמידה לעצמה בית משפט שנשען על תפישות נוכריות ומתנכר למורשת התורה. התוצאה לא אחרה לבוא: בית המשפט העליון הפך להיות הממסד שהכי פוגע בזהותה היהודית של המדינה ובאתגריה הציוניים. טענה ותשובתה טענה: לגבי חלק מרשימת הפסיקות הארוכה שהזכרת בשבוע שעבר, שבהן בג"ץ פסק בניגוד לעמדה היהודית והלאומית, גם בית משפט תורני היה נאלץ להחליט בניגוד לעמדה הביטחונית, שכן אנו תלויים גם בדעת הקהל העולמית, ולכן חובה עלינו לשמור את הכללים המקובלים. תשובה: השופטים לא נבחרו כדי לדאוג ליחסינו הבינלאומיים. הם אמורים לפסוק לפי החוק והצדק בלבד. חברי הכנסת והממשלה נבחרו כדי לדאוג לביטחונה של מדינת ישראל, ואם יראו שעלינו להגביל את עצמנו בתקנות או בחוק - יעשו זאת. בפועל, רוב החלטות בית המשפט שהזכרתי בשבוע שעבר נעשו ללא חקיקה. פעמים רבות גם היה ברור שאין סיכוי להעביר חוקים אלה בכנסת. למרות זאת, שם עצמו בית המשפט מעל המחוקקים והעם, והכריע בסוגיות אלו על פי התפישות השולטות כיום בתרבות החילונית במערב. האחריות לכך היא בראש ובראשונה על חברי הכנסת, ואשמתם מתחילה בכך שאינם פועלים להחזרת המשפט העברי למקומו. צריך להוסיף, שישנן עוד מדינות שנמצאות במצב מלחמה, כדוגמת ארה"ב ואנגליה. הם הורגים תוך כדי לחימה פי כמה וכמה אזרחים מאיתנו. לא שמענו שבתי המשפט שם מפריעים כל כך לצבא. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9321 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי ד' באדר א' תשע''א
11:37 08.02.11 |
|
133. התלונה נגד עו''ד שי ניצן מוצדקת-תיק 412232,501210
בתגובה להודעה מספר 132
| |
איך עבריין כמו שי ניצן עושה כרצונו? ואני שם דגש על המילה עבריין, ומייחס אותה לעו"ד שי ניצן ,משום שבתלונה שהוגשה כנגדו על ידי ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה למשרד מבקר המדינה, בתשובת עו"ד אופיר תדהר - סגן בכיר למנהל האגף, מתאריך 19.01.11 נאמר כי:"... נוכח האמור לעיל מצאה נציבות תלונות הציבור את תלונתך בעניין הנחייתו של עו"ד שי ניצן מוצדקת. הנציבות הביאה את מימצאי הבירור לידיעת פרקליט המדינה ,והעירה על הליקוי בנקיטת הליך האזהרה במקרה זה שבו, למעשה, כלל לא התקיימה חקירה". מדובר בתיק נציבות המדינה שמספרו: 412232 , 501210 . איך יתכן שמשנה לפרקליט מדינה, מורה למשטרה להזהיר מרצה כמו ד"ר דוד בוקעי, על דברים שיוחסו לו מפי סטודנטים ערבים והתגלו כעלילה של ממש, מבלי לבדוק האם היו דברים מעולם ? האיש הזה, עו"ד שי ניצן, הוא עבריין. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215197 תגובית 25 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי ה' באדר א' תשע''א
08:21 09.02.11 |
|
134. מני מזוז סגר במהירות שיא חקירת הדלפה מחקירת ליברמן
בתגובה להודעה מספר 133
| |
בג"ץ: מדוע הופסקה בדיקת הדלפה מחקירת ליברמן בדיון בעתירת שר החוץ בה דרש להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק את ההחלטה לסגור את תיק חקירת ההדלפה מתוך חקירתו הקשו שופטי בג"ץ על הפרקליטות. הם תהו מדוע לא זומנו קצינים במשטרה לחקירה ואולי אף לבדיקת פוליגרף כדי לגלות האם הם קשורים להדלפת מסמך רגיש מחקירת ליברמן שפורסם בתקשורת. שופטי בג"ץ הקשו היום (ג') על פרקליטות המדינה בשאלות מדוע החליט בזמנו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, לסגור במהירות רבה מדי חקירת הדלפה של מסמך רגיש שנגע לחקירת שר החוץ, אביגדור ליברמן. המסמך הרגיש הודלף מחקירת השר לידי העיתונאי יואב יצחק שפרסם אותו באתרו. ליברמן. ביקש לדעת מדוע נסגר תיק החקירה. צילום ארכיון: אי-אף-פישופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ועוזי פוגלמן תהו מדוע לא זומנו 13 קציני המשטרה, שנחשפו למסמך, לחקירה ואף לבדיקת פוליגרף שיבדקו אם יש להם קשר להדלפה.
השופטים נדרשו לסוגיה בעקבות עתירה שהגיש שר החוץ, לפני כשנה, באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ, שבה תבע להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק את ההחלטה לסגור את תיק חקירת ההדלפה. מדובר במסמך, שהודלף לעיתונאי יואב יצחק ופורסם על ידו. המחלקה לחקירות שוטרים חקרה את הפרשה לאחר שבג"ץ המליץ על החקירה, בנובמבר 2008, בנימוק שמדובר בעבירה על החוק ובריבוי ההדלפות מסוג זה. מהעתירה עלה, כי ראש מח"ש החליט, ביולי 2009, על סגירת התיק כבר בשלבי החקירה הראשונים, בעקבות החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא להיענות לבקשה ולתת את פירוט שיחות טלפון בעניינם של 13 קציני משטרה שידעו על חומר החקירה. ההחלטה לסגור את התיק, כתב ליברמן לבית המשפט היא "בלתי מתקבלת על הדעת". ליברמן דרש ש-13 הקצינים "יעברו פוליגרף וייחקרו" וכי תיעשה הצלבת נתוני תקשורת בינם לבין עיתונאים. הוא הצביע על כך שהמדינה בעצמה הודתה שההדלפה באה ממערכת אכיפת החוק, ועל כן לא ייתכן שאפילו לא תחקור את 13 קציני משטרה, שהיו שותפי סוד. השופטת: "יש לחקירה משמעות מבחינת הרתעת המדליפים" בדיון, שהתקיים היום, הסבירה נציגת הפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, כי חקירת מח"ש הובילה למבוי סתום, וכי המוצא היחיד היה לחקור את העיתונאי שפרסם את המסמך או לבקש את נתוני שיחות הטלפון שלו. ואולם היועץ המשפטי לממשלה וראש מח"ש סברו כי אין לחקור את העיתונאי ולכן הוחלט לסגור את התיק. השופט רובינשטיין שאל במהלך הדיון: "מדוע לא ערערתם על החלטת בית משפט השלום שלא לתת צו על נתוני תקשורת של קציני המשטרה?". ובבתגובה, השיבה לו עו"ד בריסקמן "כי ההערכה הייתה שאין מקום לערעור ואין לו הרבה סיכוי". רובינשטיין התעקש: "יש כאן הדלפה ברורה ומידיעה שיפוטית אני אומר שלא חסרות הדלפות שאינן במקומן". נציגת המדינה הוסיפה כי קציני המשטרה אינם בגדר חשודים ולכן יש קושי לזמן אותם לבדיקת פוליגרף. כל מה שיש בעניינם זה שהם אולי נחשפו למסמך אבל אין נגדם חשד. הדרך היחידה היתה לחקור את העיתונאי עצמו ולבקש נתוני תקשורת שלו וזאת שללו בפרקליטות. השופטת חיות ציינה במהלך הדיון כי חשוב היה לבדוק עם קציני המשטרה האם יש להם קשר להדלפת המסמך. "לדעתי מהלך כזה חשוב למדינה כי אם אף אחד לא יימצא כדובר שקר, יורחב מעגל החשודים האפשריים, אולי גם לפרקליטות או ליחידות אחרות. גם הם יבדקו ויאספו נתוני תקשורת לגביהם. יש לכך משמעות מבחינת האינטרס להרתיע מדליפים", דברי השופטת.
עו"ד בריסקמן הסתייגה: "ברור שאם חוקרים מישהו אז זה נעשה תחת חשד. פירוש הדבר להעמיד 13 קצינים בבחינת חשודים וזאת כאשר אין בדל ראייה לחשד בעניינם. לכן, בצמרת הפרקליטות חשבו שאין מקום לעשות זאת. אין מקום לנקוט בצעדים שהסיכוי להצלחתם נמוך מאד, ולחקור עיתונאי - לא רוצים". פרקליטו של ליברמן: "מדובר באפליה בחקירת המשטרה" פרקליטו של ליברמן, עו"ד קוסטליץ , הגדיר את תשובות המדינה כ"לא תשובות" והלין על כך ש-13 קציני המשטרה אפילו לא זומנו לבדיקת פוליגרף. "הלוואי", אמר, "שאת אותה זהירות בקריאה לקציני משטרה לחקירה הייתה המשטרה נוקטת כנגד כל אדם בישראל. התחושה היא שננקט כאן יחס של איפה ואיפה. את ליברמן חוקרים במשך 11 שנה על כל פרט אבל לקציני המשטרה לא קוראים אפילו לבדיקה. זה זועק שדמם של הקצינים סמוק יותר".
השופט פוגלמן העיר לו: "האם זה כה פשוט לשלוח קצין משטרה לפוליגרף כשאין כל חשד שהוא מעורב בהדלפה? השאלה היא האם החלטה של היועץ המשפטי לסגור את תיק החקירה בלתי סבירה באופן קיצוני?". הפרקליט השיב, כי לדעתו ההחלטה אכן בלתי סבירה והוסיף, כי אינו מבקש לשלוח את הקצינים ישר לפוליגרף, אלא שהוא זועק על האפליה בחקירת המשטרה לגבי אזרחים מן השורה לעומת היחס לקציני משטרה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/209/814.html?hp=0&loc=103 תגוביות: 1.כל הכבוד לליברמן שמשיב מלחמה וחושף את הקומבינות של הפרקליטות והמשטרה. 2.רדיפה פוליטית של החונטה המשפטית.זה לעולם לא יגמר. כמו בקג''ב. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום שלישי י''א באדר א' תשע''א
00:21 15.02.11 |
|
135. משפטנים נמאסתם / בן דרור
בתגובה להודעה מספר 134
| |
משפטנים נמאסתם בשם "טוהר המידות" ו"המינהל התקין" איבדנו את השכל הישר. במקום שלטון המשפט קיבלנו את שלטון המשפטנים. עכשיו זה כבר ברור שמדובר בגידול פרא. אין מינוי ואין אדם שמקבל פטור. משום שהחרב מונפת. ישראל איבדה את השכל הישר, את יכולת המשילות, את הפרדת הרשויות, אל כל מה שהיה אמור להיות סדרי משפט ושלטון תקינים. כשהדברים הללו נכתבים, יש כבר פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולשופט טירקל, כדי שיפסלו את האלוף גנץ, משום שהעברות שביצע, בתחום הבנייה, זהות לחלוטין לעברות של גלנט. הפנייה תהפוך בקרוב לעתירה. גידול הפרא הופך למפלצת. כשהייתה קטנה, שיווקו לנו את המפלצת על תקן של "שלטון החוק", " טוהר המידות", " מינהל תקין", " נורמות ראויות" ושאר ירקות. רק אתמול היה אהוד ברק החסיד הגדול של כל גחמה מתוצרת אסכולת אהרן ברק. עכשיו גם אהוד ברק ומפעלותיו הפכו לקורבנות. לא נותנים לו לעבוד. את פרופ' דניאל פרידמן, שזעק על הסכנה, הוא הפך לאויב העם. עכשיו הוא מתעורר. אלא שהוא צודק. כל שר זקוק עכשיו לעשרה יועצים משפטיים כדי לעשות משהו. השלטון משותק. כל פקיד שרוצה לסכל הליך כלשהו צריך רק תלונה. תמיד יימצא המשפטן, וודאי העיתונאי התורן, שיספקו משהו בנוסח "על אף שהדברים עדיין לא נבדקו, הם מעלים חשד לביצוע מעשים לא תקינים, שמחייבים את הקפאת ביצוע המהלך". ממשלת ישראל אינה מסוגלת לקבל החלטה, כי בג"ץ דן בעתירה. וכשיסתיים הטיפול בעתירה הקודמת, או עוד לפני כן, כבר תהיה עתירה נוספת. אנחנו בעיצומו של מחזה אבסורד בג"צים מוגשים משום שאנשי צבא פלטו איזו שטות. פעם זה היה דן חלוץ שדיבר על "רעד קל בכנף", ופעם זה יאיר נוה, שבשיחת טלפון העז להשמיע את המשפט "עזוב אותי מבג"ץ". ובג"ץ דן בשיא הרצינות בעתירות מהסוג הזה, ועצם הדיון הרציני מזמין עתירות נוספות. במקום לזרוק את העותרים מהמדרגות ולהטיל עליהם קנסות ענק מקבלים השופטים החלטה עם נזיפות מתחום המוסר יש קומיסרים בירושלים. ובקרוב ייפתח שם אגף לענייני נימוסים והליכות. תהליך שמוביל לחורבן שלטוני פעם קראו לזה "אקטיביזם שיפוטי". אין החלטה שלטונית שעמידה מפני ביקורת בג"ץ. הכל שפיט. וכל החלטה צריכה לעמוד במבחנים של נורמות, סבירות ומידתיות. לא שיש לזה איזשהו בסיס בחוק. אבל סמכו על האוליגרכיה המשפטית שכוחה רב לה גם בתקשורת. היא תמיד תכסה כל רמיסה של הפרדת רשויות באיזו סיסמה בנוסח "שמירה על נורמות שלטון גבוהות". כבר שלושה עשורים אנחנו שרויים בתוך ה"שמירה" הזאת, והשלטון רק הולך ומתפרק. הטובים בורחים. המשפטנים שולטים. כבר לפני עשרות שנים היה צפוי שהתהליך הזה יוביל לחורבן שלטוני. המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מנחם אלון, ניהל ויכוח מר ועקרוני מול האקטיביזם של אהרן ברק, בסוגיית הסבירות. הוא ידע לאן זה מוביל. הוא היה דמוקרט וליברל אמיתי, ולא רק בהקשר הזה. "יש הבדל בין שלטון המשפט לשלטון השופטים", הוא כתב לברק, בהברקה שמעמידה את מחנה האוליגרכיה במקומו האמיתי. וכך הגענו עד הלום. כל שטות מתנהלת באמצעות הליכים משפטיים ושיפוטיים. ברק היה מהתומכים הגדולים. הוא קיווה שזה יעניק לו חסינות. לפעמים זה עובד. פרשת "טאורוס", שחמורה הרבה יותר מפרשת גלנט, השאירה אותו במקומו. הרודפים הרגילים הם חסידיו בתקשורת. אז הם הצניעו את הסיפור. אלא שלא לעולם חוסן. ישראל חייבת לעבור תהליך גמילה. כן לשלטון המשפט. לא לשלטון המשפטנים. הגיע הזמן לרסן את גידול הפרא לפני שהוא יחסל אותנו. יש כמה צעדים חיוניים שכבר הועלו: חוק יסוד שיבהיר ובעיקר יגביל את סמכויות בג"ץ. הקמת בית משפט לחוקה, בעל הרכב ייצוגי, כמו במדינות מתוקנות. הפיכת בית המשפט העליון, בהרכבו הנוכחי, לבית משפט לערעורים. הפרדה בין תפקידי היועץ: ייעוץ לחוד והגשת כתבי אישום לחוד. אחרי ש"המהפכה השיפוטית" מתוצרת ברק הולכת ונחשפת כסכנה ברורה למדינה, הגיע הזמן למהפכה הפוכה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/209/551.html 1.1.יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה-ולהפוך אותו ליועץ בלבד.היום הוא שולט על הממשלה.הוא משמש ידו הבוחשת של בג''צ בקרבי הממשלה.מה שהוא מרשה מותר לממשלה,ומה שהוא אוסר אסור לממשלה.אז מי שולט? ממשלת העל של בג''צ.יש לבטל זאת על ידי פיצול וחקיקה מתאימה.יועץ שיהיה רק יועץ-לא שליט על.זו הסיבה שבג''צ מתעקש בפראות לבחור את היועצים.הם תמיד כלבבו,ומשרתים את האג'נדה שלו.הם מכשיר אינוס הממשלה האולטימטיבי.במיוחד נופח תפקיד זה לממדים מפלצתיים מאז איבד השמאל את השלטון.כך הבטיח לעצמו השמאל בעורמה שליטת על ,וחמק מהכרעת הבוחר שסולד ממנו ומעמדותיו. 2.יש לבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק.אלה שני המכשירים באמצעותם הפך בג''צ את עצמו לממשלת העל.ברק לקח את החוקים האלה שעברו עם 32 אצבעות עלובות בכנסת,והפך אותם ברמייה ובאחיזת עיניים ל''חוקה''.פרופ' פוזנר לועג על המעשה של ברק וקורא לו ''שודד ים'' ולא בכדי.זה חייב להתבטל!רוצים חוקה,תעשו חוקה עם רוב מוחלט בכנסת.32 מתוך 120 אצבעות זה לא חוקה.זו רמייה.בעזרת חוקים אלה קבע אהרון ברק שבג''צ יוכל לבטל כל חוק של הכנסת שייראה לו.מי שולט? בג''צ=בייניש=אג'נדת אהרון ברק וכל תואמיו=השמאל הקיצוני ביותר,ללא השפעות ואיזונים פוליטיים אחרים ומגוונים כפי שמתקיימים באוכלוסייה,וללא פתחון פה קטן ביותר לימין הלאומי מול אג'נדת מדינת כל אזרחיה ודת ''זכויות האדם'' המבטלת בקצב מבהיל את מדינת היהודים ואת זכותה לגבור על כל זכות אחרת.כמו כן לא מתקיימת הפרדת רשויות ודבר זה נוגד את החוק. 3.יש לחוקק את החוקים המתאימים שישנו את המצב בו השופטים בוחרים שופטים.בכל המדינות הדמוקרטיות המערביות רק הממשלות בוחרות שופטים וכך נוצר גיוון דעות והשקפות עולם בבתי המשפט במערב.רק בישראל מתקיים מצב לא חוקי כזה,בו השופטים בוחרים את עצמם.כך נוצרה חונטה אחידה שהפכה למכשיר שיכול לחסל את המדינה היהודית.אין איזונים ואין בלמים מול העריצות של בג''צ.זה חייב להשתנות מיד.זה בסך הכל בית משפט . רק אם יתבצעו 3 השינויים ,תצא המהפיכה לדרך.רק אז תוכלנה ממשלות ישראל לשוב ולשלוט במדינה ולערוך את השינויים הנדרשים לצורך הגנה על בטחונה ועל בטחון אזרחיה,ורק אז תוכל סוף סוף הכנסת לחזור ולהיות המחוקקת הנבחרת,היחידה והלגיטימית, שתדאג בעזרת חוקים מתאימים לייצר את מעטפת ההגנה למדינה ,לבטחונה,ולאזרחיה,כמו גם לייצר בעזרת החוקים המתאימים(שבג''צ כבר לא יוכל לבטל) את המצב המתבקש על מנת להילחם בבוגדים מבית ובאוייבים מחוץ,בלי להושיב על כתף כל חייל עורך דין,לקשור את ידיו,לדרוש מלחמות ''מידתיות'',לבדוק כל יריה של הצבא במיקרוסקופ אור, ועוד דרישות מטורפות והזויות,ובלי לאפשר לתקשורת עויינת לבצע תעמולה ארסית בתחפושת של ''חופש ביטוי '' ''טוהר נשק'' ו''דמוקרטיה''. 2.כל בוקר שומעים את החלאה משה הנגבי עם קולו הנחשי מחסל עוד ועוד אנשים טובים ומבריח כל אדם שפוי מההנהגה.היצור הזה מרואיין כל יום, ושם עצמו כאורים ותומים.חוץ מהסתה אותה הוא משמיע עם קולו הצרוד אין בדבריו כלום.שמאל שמאל שמאל שמאל-ורק חול וחול!די!כשיש משה הנגבים בולשביקים שטופי מוח מסיתים בשטח-אנשים טובים להנהגה במתח.כולם בורחים.אף אדם נורמלי לא יסכן את כל הישגיו,כל עמל חייו,שלום וטובת ילדיו ומשפחתו,בשביל להנהיג אותנו,כשמאחורי כתפו עומד נחש בשם הנגבי(וכל דומיו בשמאל=אברמוביץ ושות') ומשתלח ללא רסן ובטירוף מוחלט עם עיניים יוצאות מהחורים,וטון מבטל שעושה לשומע שערות סומרות.עלינו לצאת לדרך חדשה. 3. צריך לפרק את הליך מינוי השופטים שמזמן הפך ל''חבר מביא חבר''. מייסדי ישראל שבאו מטוטליוריזם המציאו את הגלגל מחדש. באמריקה השיטה עובדת והובילה לפריחה של המדינה הכי חופשית בעולם - שופטים בדרגות הנמוכות נבחרים בבחירות תקופתיות, ואם חרגו מרצון הציבור (שגם הוא לא רוצה פשיעה, לא פחות מכנופיית שלטון החוק) -הם עפים. זה קרה בבחירות האחרונות לשופטי ביהמ''ש העליון באיווה. את השופטים הבכירים ממנה הנשיא באישור הפרלמנט לאחר חקירה פומבית על השקפת עולמם. אין בשום מקום בעולם שיטה שבה שופטים ממנים שופטים (בלוק של 3 בוועדה). צריך גם שיטת מושבעים - זה הבסיס לכל הדמוקרטיה המערבית, כי זה מנגנון שמנתק בין השלטון לאזרח. שופט גם מקבל משכורת מהמדינה, ותלוי בה, מה שלא יספר לנו ולעצמו. מושבעים נועדו לזהות ולסכל רדיפה שלטונית - כמו שקרה לרמון, ולהרבה פוליטיקאים שניסו לעשות משהו. מוסד המושבעים קיים כבר 700 שנה בעולם האנגלו-אמריקאי, מימי המאגנה קארטה - אבל יהודים אוהבים ''דרך ייחודית'' שמובילה לאסון. העצוב הוא ששום דבר לא יקרה. הקליקה תאיים בגדיעת יד, ותגיש כתבי אישום - כי היא תצטרך לתת דין וחשבון, ולזה היא לא מוכנה. 4.כנופית שומרי החוק - בוחרת את עצמה.האוליגרכיה המישפטית חסינה בפני מישפט הבוחר.היא משולה למטוס שטס על טייס אוטומאטי ושום שדר ממגדל הפיקוח לא ישנה את כיוונה.יש להכפיף אותה לרצון הבוחר. לטוב ו..לרע.כי בסופו של דבר את התשלום (לטוב או לרע) ישלם הבוחר. מי שממן את משכורתם השמנה הוא דווקא... הבוחר. (כי כבר אמרנו...הוא היחידי שמשלם). 5.לפרק את החונטה הסמולנית!אני ועוד רבים כמוני זועקים כבר שנים ששלטון החונטה הסמולנית בישראל שבראשו עמד אהרון ברק וכעת בייניש היא השליטה שלו, חייב להיות מפורק טוטלית, ויש להקים במקומו בית משפט שייצג את הציבור כולו! אם מישהו מאמין שהחונטה תוותר על כוחה ושליטתה המוחלטת ללא מאבק איתנים יש לי הפתעה בשבילו. כולנו חייבים להתאחד במלחמתנו בחונטה, ויפה שעה אחת קודם! 6.''שילטון משפחות המשפט'' הרי הנפוטיזם חוגג שם. 7.אהרון ברק שאף לחיסול מדינת היהודים!הוא הציג עצמו כציוני, הוא פרט במרומז על היותו ניצול שואה, הוא סכר את פיו כל עוד כיהן בתפקיד הנשיא. לאחר שפרש התבררו העובדות: אהרון ברק אינו פוסט-ציוני אלא אנטי-ציוני, הוא מתנגד מהותית למדינה יהודית, הוא רוצה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה וגם לאפשר התאזרחות ערבים עד למיגור הרוב היהודי. הוא לא מפחד מן התוצאות - הוא הרי עבר סכנות גדולות מאלו בשואה ... 8.בג''ץ ביג''ץ בג''ץ בגן - בג''ץ גדול בג''ץ בגן.שיר ילדים. 9.קומץ שופטי בג''ץ שנבחרו בהליך לא דמוקרטי לכל ימי חייהם משליט טרור. 10.הבעיה היא שבית המשפט העליון בשבתו כבג''צ מתערב בהחלטות מהותיות שהן בסמכות הריבון, דהיינו הממשלה , שהיא כן נבחרה, ובכך הוא סוטה מתפקידו שהוא פירוש החוק ולא עשייתו. 11.אהרון ברק המיט קלון על המשפט הישראלי.התהליך ההיסטורי היה כתוב על הקיר.עם עלייתו של בגין ב 77 חיפשו האליטות השונות מאחזים במוקדי הכוח השונים. אחד האישים המרכזיים שסיפק מגננה עד כדי יצירת שלטון אלטרנטיבי היה אהרון ברק. אבל, אין זה פועלו היחיד של ברק אלא של אוליגרכיה שלמה. ראו למשל את שדרת המגישים של גלי צה''ל: מיכה פרידמן - ניב רסקין - רזי ברקאי - יעל דן - אילנה דיין - טלי ליפקין שחק וכו'. זוהי שדרה בעלת מאפיין ברור: חילונית + שמאלנית + לבנה. כל כולה מסורה לחלוטין לצרכי האוליגרכיה. וכמו שדרת מגישים זו אפשר לזהות בכל מוסד עליו השתלטה האוליגרכיה שדרות דומות. ומוזר שמחלקות מדע המדינה באוניברסיטאות השונות לא טורחות לזהות את הקשר הזה ולהאיר את המצב הבלתי אפשרי אליו נקלעה הדמוקרטיה הישראלית. 12.אילי ההון הישראלים פועלים בתקשורת גם מתוך רצון לרצות מזרימי כספים שאינם אוהבי ישראל.קבוצות הלחץ הללו הן רק חלק מתוך הקבוצות ש''כסף עויין'' משפיע בעזרתן על ישראל. 13.כדאי להוסיף במחנות צ.ה.ל. תמרור חדש ''סכנת התבגצו''ת''. 14.כבר נשיא בית המשפט העליון בדימוס לנדוי הזהיר מפני הסכנה שבברק:" ''אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים'' . 15.פרופ' איתן גלבוע כתב אותם הדברים.אולי ביבי צריך להחזיר את דניאל פרידמן? 16.גשו וראו מה מתרחש בפקולטות למשפטים.לימוד שיטתי וחד צדדי של משנתו של ברק, הצבת הכנסת והממשלה כאויבות שלטון החוק, האדרת בית המשפט העליון ושופטיו למדרגת משני אלוהים... התקשורת כמעריץ עיוור בולעת כל שטות משפטית כאילו הייתה חלק מעשרת הדברות, לשון החוק נשכחה וכיום ישנה רק הפרשנות, כמו שכתב ברק, החוק חכם מהמחוקק. איפה משפטנים כמו חיים כהן? אגרנט? איפה הפורמליזם והפרדת הרשויות? 17.במשרת השעטנז של היועץ המשפטי לממשלה יש ריכוזיות משחיתה ומבהילה מבחינת המשטר הדמוקרטי, מפני שאותו גורם שיוזם ומנסח חוקים הוא זה שממונה גם על הפרשנות לספר החוקים - כמוהו כבית המשפט לחוקה! בעקבות פרשת גלנט, דעת הקהל המומה מעוצמת הכוח הדורסני שנתגלה בידי הכת השיפוטית, לכן בשלה ונחושה לפצל את משרת השעטנז של היועץ המשפטי, ואין דרך חזרה כפי שאין חזרה מאפקט תוניסיה. אלא שנחוץ פירוק חכם ויסודי יותר ממה שהציעו שרי המשפטים פרידמן ונאמן, דהיינו, שבנוסף להפרדת תפקיד התובע הכלליAttorney General שהוא הסמכות הביצועית להגשת כתבי אישום, הרי יש להפריד גם בין תחום הייעוץ לתחום החקיקה במשרד המשפטים – שכרגע שניהם דבוקים יחד כמקשה אחת במחלקת הייעוץ והחקיקה של משרד המשפטים – שהיא כפופה ישירות ובלעדית ליועץ המשפטי! כלומר יש להפריד חד וחלק בין מלאכת ניסוח החוקים שהיא מעין סמכות מחוקקת שנקראת ''תחום חקיקה'' מחד, לבין מלאכת הפרשנות לספר החוקים עבור הממשלה וזרועותיה, שהיא מעין סמכות שיפוטית שנקראת ''תחום ייעוץ'' – שהיא זו שהופכת את היועץ המשפטי למעשה לבית משפט לחוקה עם דיין יחיד – דבר שאין לו אח ורע בעולם. 18.אין אדם אחד שפוי במדינה שסבור אפילו בקצת, שגלנט לא רמטכ''ל בגלל שהוא איננו ישר, ואילו האחרים הם כן ישרים.מדובר בחיסולי חשבונות בעולם התחתון שהם זהים בכל הצמרת הישראלית,והחרב והרעל שאיתו חיסלו אוייבים בחצרות ביזנטיות, הוחלפו בתפירת תיקים ובפניות לבג''צ. בג''צ שמח מאד להיות המושל העליון בכל מה שקורה בצמרת המדינה - ולהפיץ משנתו שמקובלת על 3% מהציבור היהודי בישראל. ''במקרה'' נבחר גנץ ,שבמקרה גם הצהיר אמונים לבג''ץ ,ואמר שהמתנחלים מסוכנים מהחמאס והחיזבללה... 19.השרלטן אהרון ברק המיט נזק כמעט בלתי הפיך על המדינה. בויכוח פומבי שהתקיים באוניברסיטה העברית בין השרלטן לבין שופט בית המשפט העליון האמריקאי השופט פוזנר,אמר לו פוזנר'':" אתה לא שופט אתה רוצה להיות מלך'' ובזה הוא סיכם את הענין.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ב באדר א' תשע''א
14:51 16.02.11 |
|
136. עתירות לבג''ץ בעניין אורוות שלמה-והרס הר הבית
בתגובה להודעה מספר 135
| |
בעקבות הרס העתיקות שנעשה באורוות שלמה עתרה עמותת נאמני הר הבית לבג"ץ (בג"ץ 6403/96) בדרישה להורות לעיריית ירושלים וליועץ המשפטי להפסיק את העבודות במקום ולמנוע את הפיכתו למסגד. בג"ץ דחה את העתירה ולא הורה להפסיק את העבודות או להעמיד לדין את האחראים לעבודות הבלתי חוקיות. בג"ץ התעלם מן העובדה שהעבודות שנעשו באורוות שלמה מהוות הפרה של חוק העתיקות כי מלכתחילה בוצעו ללא קבלת האישורים מרשות העתיקות ומוועדת שרים מיוחדת, אף על פי שאישורים אלה נדרשים על פי החוק. מיד לאחר מכן הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ ובה נטען שהפיכת אורוות שלמה למסגד היא עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז-1967, ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל תש"ם-1980 : "המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות." שלושה שופטים דנו בעתירה. שניים מהם (י' זמיר וא' ברק) טענו שאין במעשה עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל:
"הפולחן הדתי על הר הבית הוא, על פי דין, עניין לממשלה, ולא עניין לבית המשפט. הממשלה השלימה עם השימוש באורוות שלמה כמסגד. השאלה היחידה בפני בית המשפט היא, אם שימוש זה נוגד את חוק השמירה על המקומות הקדושים. לפי חוק זה, יש לשמור על מקום קדוש מפני חילול, פגיעה בחופש הגישה או פגיעה ברגשות כלפי מקום זה. השימוש באורוות שלמה כמסגד אין בו, לפי הדין, משום חילול, ובנסיבות העניין אף אין בו משום פגיעה בחופש הגישה למקום. המשיבים, שהחוק מטיל עליהם את האחריות גם לאפשר פולחן דתי וגם למנוע פגיעה ברגשות, הגיעו למסקנה כי פגיעה כזאת אינה קיימת בנסיבות המקרה, ולפיכך הגיעו להחלטה שלא למנוע את השימוש באורוות שלמה כמסגד. לבית המשפט אין יסוד להתערב בהחלטה זאת". " השופט השלישי (א' גולדנברג) טען שאכן מדובר בעבירה על החוק אך היה בדעת מיעוט:
"אין בלבי, על כן, כל ספק כי התפשטות המוסלמים על שטח תפילה נוסף, פוגע גם פוגע ברגשותיהם של יהודים כלפי המקום, וכך נכנס ענין זה לגדר סעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז 1967ועל סעיף 3 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל". עם זאת תמך השופט גולדברג בדחיית העתירה בטענה כי בית המשפט אינו רשאי לפסוק בנושא הר הבית וההחלטות בעניין הנעשה בהר צריכות להתקבל בזירה הפוליטית ולא בזירה המשפטית.
בבג"ץ נוסף בנושא, שנידון כשנה לאחר מכן, הודה בג"ץ בפה מלא כי העבודות נעשו ללא היתר ואף על פי כן אין לפתוח בהליכים פליליים נגד העבריינים, ואין לאכוף את החוק, ולא ראוי שבית המשפט יתערב בהפרות חוק על הר הבית. "אין ספק ואין חולק כי העבודות שביצע הווקף המוסלמי בהר הבית חייבו קבלת היתר בנייה, וכי העבודות בוצעו בלי שנתבקש להן היתר כדין ובלי שניתן היתר כזה. ואף-על-פי-כן החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אין לפתוח בהליכים פליליים, או לנקוט בפעולות אכיפה אחרות, בגין פעולות הבנייה האמורות. זאת נוכח המדיניות הנקוטה בכגון דא וההלכות שיצאו מלפני בית משפט זה שאישרו אותה מדיניות כי "כאשר מדובר בעניינים שלהם זיקה להר הבית, עם כל המטען הרגשי, הדתי והפוליטי הכרוך בכך, מתחייבת מידת זהירות רבה במיוחד.." "... השאלה כיצד להתמודד עם הפרות חוק כגון אלה שלפנינו, בהתחשב בטיבן ובהיקפן, במקום מיוחד ורגיש זה, לא ראוי לה כי תמצא את פתרונה בבית המשפט." שינוי בעמדת בג"ץ
העמדה העקרונית של בית המשפט בנושא השתנתה לאחר שלוש שנים, בעתירה בעניין חפירת בור הכניסה למסגד החדש באורוות שלמה (ראה להלן). בפסק הדין של עתירה זו נקבע שבית המשפט יכול להתערב בעניין הפרות חוק על הר הבית, אם כי צריך טעם חזק להתערבות כזאת: " אכן, אין מניעה מוחלטת, לא להלכה ולא למעשה, להתערבות של בית המשפט במקרה של פעילות בלתי-חוקית על הר-הבית. אך התערבות כזאת תהיה בבחינת חריג המלמד על הכלל. צריך טעם חזק כדי שבית המשפט יחרוג מן הכלל, ויסיג את גבולה של הרשות המבצעת בתחום זה" באותה עתירה לא מצא בית המשפט טעם מספיק חזק שמצדיק התערבות ודחה את העתירה.
בספרו 'מה נורא המקום הזה' כותב ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ' את דעתו בעניין ההימנעות של ממשלות ישראל מאכיפת חוקי ישראל בהר הבית. וכך הוא כותב: "לעניות דעתי, מדיניות המבוססת על הימנעות תמידית מאכיפת חוקי ישראל בפועל בהר-הבית היא מדיניות בלתי-חוקית ובלתי-נבונה המעודדת הפרות נוספות של חוקי ישראל במקום החשוב ביותר לעם היהודי ולמדינת ישראל בלב בירת ישראל. בהמשך הדברים תוקף ברקוביץ' את בית המשפט העליון כי הוא לא מתערב באי-אכיפת החוק:
...בהתאם לכך לא ניתן לקבל גם מדיניות שיפוטית, ודווקא של בג"צ המופקד על הפיקוח על אכיפת החוק בידי שלטונות ישראל, שלפיה, ככלל, לא יתערב בית המשפט במדיניות ממשלות ישראל שלא לאכוף את חוקי העתיקות, התכנון והבנייה בהר-הבית ולהעלים עין לחלוטין ולאורך שנים רבות מההפרות החוזרות ונשנות של חוקים אלה על-ידי המוסלמים בהר-הבית ומסילוק פקחי רשות העתיקות משם. מדיניותם המתוארת של שלטונות ישראל ובג"צ הפכה את הכרזה על תחולת כל חוקי ישראל בהר הבית ואת הדרישה החוזרת ונשנית של בג"צ לקיים פיקוח שוטף שם, כדי לוודא שהחוק יקוים שם וכדי למנוע פגיעה בעתיקות הר הבית, לאותיות מתות." http://www.templemountdestruction.com/זירהמשפטית/tabid/212/articleType/ArticleView/articleId/17/--.aspx
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ב באדר א' תשע''א
18:37 16.02.11 |
|
137. כשבג''ץ צריך לדון את פשעי הווקף הוא מתקנף
בתגובה להודעה מספר 136
| |
הר הבית / יועז הנדל 15.2.2011תיקים באפלה ביולי 2007 הכניסו אנשי הוואקף לאיזור הרמה בהר הבית- האיזור שבו ניצב לפני 2000 שנה בית המקדש-טרקטור כבד.תוך שבועות ספורים נחפרה תעלה באורך 80 מטרים ובעומק מטר אחד. העתיקות שהיו שם נעלמו.חודש לאחר מכן,ב-26 באוגוסט,החלו עבודות חדשות-הפעם חפירת תעלה באורך 400 מטרים,ובעומק מטר וחצי. שני האירועים היוו שיא שלילי בפעילות הלא חוקית של הוואקף על הר הבית.מאז שיחרור ההר בידי ישראל ב -1967 והעברתו לחסות הווקף,התבצעו באתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בעולם,עבודות השחתה בקנה מידה עצום תוך עצימת עיניים של השלטון הישראלי. מבחינת אנשי הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית היה זה מספיק בשביל לפנות לראש הממשלה.פנייתם התקבלה בנימוס,אבל אחרי שהבינו שהיעד לתלונות הוא הווקף,הפסיקו לענות להם. הם פנו לבג"ץ כדי לקבל צו ביניים לעצירת העבודות - אבל שופט עליון מסויים נמנע לפתע מלהתעסק בעניינים רגישים ודחה את הדיון עד לאחר שהעבודות הסתיימו. באין ברירה פנו למבקר המדינה,ואכן ב-2007 החלה בדיקה מקיפה של המשרד מי אחראי על ההר ולמה אין שם חוק.מסמכים ועדויות לא חסרו,ולפני מספר חודשים הסתיימה עבודת המבקר. מי שראה את הטיוטות הראשונות סיפר שהמבקר מצא שורה של כשלים שמקורם בראש הממשלה,רשות העתיקות,משטרת ישראל,עיריית ירושלים,ואפילו היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מזוז. כל אלה ויתרו על שלטון החוק בהר,ויתרו על שימור העבר "בשל הרגישות". חובבי הארכיאולוגיה ושלטון החוק ציפו בקוצר רוח לדיון הציבורי שיפרוץ עם פרסום הדו"ח-אלא שבממשלה החליטו אחרת.הדו"ח הפך חסוי,אחרי פניות של חברי כנסת הוחלט להתיר חלקים מצומצמים ממנו,אבל גם במקרה זה אף אחד לא ממהר.במשרד המבקר הבטיחו שעד מאי יתפרסמו החלקים,ובינתיים ההסבר הרשמי הוא רגישות ובטחון. רצה הגורל ובאותם חודשים ממש שבהם אסור היה לעיין בדו"ח "הרגיש",עסק מבקר המדינה בעיניינים רגישים ובטחוניים לא פחות.פרשיות עם רמטכ"לים,יחידות סודיות ואפילו פעולות מבצעיות מול מחבלים. באווירת המשפטיזציה הישראלית הפך המבקר תחליף לדרג מקבלי ההחלטות. המבקר ואור השמש,כדברי המליצה,הפכו לחומר חיטוי לאומי - רק הר הבית נשאר באפילה. נכון לפעם האחרונה שבה בדקתי,מדינת ישראל ריבונית בהר הבית.בפועל,מערכות השלטון הורחקו משם ואין פוצה פה. קשה להבין איך במדינה שבה בג"ץ והמבקר מתערבים ופוסקים בנחרצות מול כל מה שנתפס בעיניהם כמעבר על שלטון החוק (ולא משנה רגישותו וחשיבותו לבטחון ישראל),יש דברים שהם טאבו. כיצד זה קורה שדווקא כשחקירה מגיעה לעוולות שקשורות להר הבית - מול הווקף,נעלם לפתע כוחם של השופטים והם נאלמים דום ? האם רגישות דתית בישראל היא תירוץ למעבר על החוק? האם הרצון לשקט הוא סיבה להתקרנף? מי שרוצה שיחקרו פה רבנים קיצוניים,מסיתים ומטורפים דתיים מכל גוני הקשת,לא יכול לוותר על מיצוי הדין עם עבריינים בחסות הווקף.המאבק הזה אינו שייך למחנה פוליטי מסויים,למרות שמשום מה יש כאלה שוויתרו על המושג ריבונות. הנסיון להציל את עתיקות הר הבית הוא מאבק על שלטון החוק ועל הזכות לשמר תרבות והיסטוריה. http://www.templemountdestruction.com/LinkClick.aspx?fileticket=y2oFhL0%2bhes%3d&tabid=38&language=he-IL
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום חמישי י''ג באדר א' תשע''א
13:12 17.02.11 |
|
138. חננו: שי ניצן חרג מסמכותו
בתגובה להודעה מספר 137
| |
חננו: שי ניצן חרג מסמכותו במהלך דיון בנושא תפיסת ספרי "תורת המלך" התברר, כי התפיסה נעשתה בהתאם לחוות דעת שהגיש שי ניצן תוך חריגה מסמכות, כך נמסר מ'חננו'. במהלך דיון בנושא תפיסת ספרי "תורת המלך" התברר, כי התפיסה נעשתה בהתאם לחוות דעת שהגיש שי ניצן תוך חריגה מסמכות, כך נמסר מ'חננו'. בבית משפט השלום בראשון לציון התקיים הבוקר דיון על תפיסתם של ספרי תורת המלך שהוחרמו בידי חוקרי היאחב"ל בישיבת עוד יוסף חי ביצהר. עו"ד עדי קידר מעמותת חננו יצג את בעלי הספרים. ב'חננו' מספרים, כי בדיון התברר שכאשר הגישו חוקרי היאחב"ל בקשה להוצאת צווי חיפוש כדי להחרים את ספרי תורת המלך וצווי מעצר לרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור, הוגשה לבית המשפט חוות דעת של שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה שבה נכתב שבספר ישנם חומרי הסתה חמורים. אולם, ב'חננו' טוענים, כי שי ניצן בתוקף סמכותו יכול אולי להנחות לפתוח בחקירה אך הוא איננו מוסמך להגיש חוות דעת לבית המשפט בשום נושא. השופטת אליה הוגשה הבקשה סירבה לאשר את הוצאת הצוים ללא שראתה חומר נוסף המצביע על הסתה. לאחר מספר ימים הוגשה שוב הבקשה להוצאת צווי המעצר בפני שופט אחר והלה נעתר לבקשה. בישיבת עוד יוסף חי הגיבו על הגילוי: "שוב הוכח ששי ניצן פועל בניגוד לחוק ומתוך אינטרסים פוליטיים. הפרקליטות שולחת את זרועותיה לכל עבר וחורגת מסמכויותיה בצורה בוטה ביותר, ב"ה אנחנו ממשיכים להיות קשורים לרבנים גדולים וצדיקים שהם אנשי אמת". בסיום הדיון הוארכה תפיסתם של הספרים בשלושה חודשים נוספים. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215644 תגוביות: 1.אחרי הפרישה מהפרקליטות, יש מצב לראותו כיועץ משפטי של הקרן החדשה. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש ט''ו באדר א' תשע''א
08:35 19.02.11 |
|
139. פרופ' אבי דיסקין:שופטי העליון בורים ועמי ארצות
בתגובה להודעה מספר 138
| |
בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, את המתרחש במערכת המשפט. הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטינו כתאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כאוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם. הוא הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם. הייתה זו קלאסיקה. אקדמיה במיטבה. ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו. והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום. דיסקין בטח לא התכוון לכך, אבל אולי דווקא טוב שתהייה עכשיו הכרה בעוד אוניברסיטה. בשטחים. כי זו העברית, מהשטח המשוחרר שבהר הצופים, כבר שנים שלא החזירה לחברה הישראלית שום תמורה אינטלקטואלית אמיתית עבור הכסף האקדמי הרב הושקע בה. http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44534-00.html היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית . לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל. יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית. הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק: האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת המשפטית ,ומפחיד: פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010. http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום רביעי י''ט באדר א' תשע''א
20:10 22.02.11 |
|
140. 'שולטת בנו אוליגרכיה משפטית' /ד''ר שוקי שגב
בתגובה להודעה מספר 139
| |
'שולטת בנו אוליגרכיה משפטית' המשפטן ד"ר שגב תוקף את כפיפות המשטר בישראל למערכת המשפט בה יושבים בני דעה אחידה ברובם שמעולם לא נבחרו להכריע בכל סוגיה ציבורית. שלטון ללא בחירות. בית המשפט אספקטים רבים לפרשת האלוף גלנט ומינויו המבוטל לרמטכ"לות, ולצד האספקטים הצבאיים צפות ועולות סוגיות של יחסי משפט ומדינה. ד"ר שוקי שגב מרצה בכיר למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה, תוקף ביומן ערוץ 7 את התנהלות מערכת המשפט בישראל, התנהלות אותה הוא מגדיר כ"אוליגרכיה משפטית המשחיתה את הדמוקרטיה". לטעמו האופן בו מתנהל המשטר בישראל כשהוא כפוף לחוקי ה"הכול בגי"ץ" אותם הנחיל נשיא העליון בעבר השופט ברק, הוא אופן המעקר את אושיות הדמוקרטיה ומציב את המערכת הציבורית כולה תחת שלטון של מי שמעולם לא נבחר לכך. ד"ר שגב קובע כי התנהלות זו מעקרת מתוכנו את כל ההליך הדמוקרטי. זאת כאשר כל החלטה מוסרית, פוליטית וחברתית בעלת חשיבות מתקבלת באופן ישיר או בעקיפין על ידי משפטנים – שופטי בג"ץ, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, היועץ המשפטי של הכנסת ושאר "משפטנים בכירים". הוא אף מאפיין את חבורת המשפטנים המושלים בכיפה וקובע כי לקבוצה זו מספר מכנים משותפים: היותם בוגרי הפקולטות למשפטים בישראל; נטייה שמאלה במפה הפוליטית, נטייה שגם אם אינה מובעת בפומבי ניתן לזהותה בקלות תוך קריאת פסקי הכרעותיהם בדין; בעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה; בני חמישים ומעלה ועוד. לזאת מוסיף שגב וקובע כי המאפיין הבולט של קבוצה זו הוא היותם גוף שלא נבחר על ידי הציבור, ואינה נדרשת לתת דין וחשבון לציבור על הכרעותיהם. שגב מזכיר בדבריו ביטויי השתאות של בכירי המשפטנים בעולם מהאופן הטוטאלי בו מתנהלת המערכת הציבורית בישראל, כאשר כל סוגיה צריכה לעבור דרך המסננת של שופטי בית המשפט. גישה זו כונתה בידי השופט האמריקאי המוערך ריצ'ארד פוזנר כ"שודדי ים", ונשיא העליון בעבר ברק כונה על ידו כשודד ים. "ישראל מקיימת שלטון ייחודי בעולם. אין אח ורע למה שקורה בישראל", אומר ד"ר שגב. לטעמו מערכת המשפט חייבת ליצור לעצמה סייגים ועל פיהם ישנם תחומים שאל לה לשפוט ולדון בהם, וישנם שאין להם זכות לטעון טענה משפטית בפניהם. דוגמה בולטת לכך היא סוגיות צבאיות כדוגמת פרשת גלנט. הוא מזכיר שגלנט לא נמצא דובר שקר ולא הופעל נגדו כל הליך פלילי. במצב שכזה, סבור שגב, על מערת המשפט להדיר עצמה מלדון בנושא, אלא אם תועלה סוגיה פלילית ברורה. "היועץ המשפט היה צריך להגן על המינוי וראש הממשלה היה צריך לומר שזה המינוי שלו ולכן הוא יתרחש. הפוליטיקאים צריכים שלא לבטל את עצמם מפני המשפטנים". לטעמו במידה ומערכת המשפט לא תדע לסייג את פעילותה ותמשיך לכופף את העם בפניה, יתרחש אחד משני התסריטים שעליהם דיבר הפילוסוף מרטין בובר – או שהענף יישבר או שהוא ישתחרר בעוצמה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215203 תגוביות: 1.זאת הסיבה מדוע אני מכנה את הבג"צ בכינוי 'בית הבושת'. להלן... א. כי התנהלותו הפושעת מהווה בושה לעם ישראל. ב. כי בראשו עומדת 'מאדאם'. ג. כי 'המאדאם' קובעת את הרכב המשמשות בהתאם לצורכי הקליינט. הסבר: אם הקליינט סמולני-ההרכב סמולני. ואם הקליינט ימני-אזי בשביל לפגוע בו היא ממנה הרכב הכי סמולני המצוי תחת ידיה.למעשה בבחירת ההרכב קובעת המאדאם באופן מוחלט וצפוי מראש את תוצאות 'המשפט'.כידוע: רק בבג"צ ההרכב נקבע בידי המאדאם לבדה, דבר שהינו אסור לחלוטין בערכאות הנמוכות יותר: שלום ומחוזי. 2.המבנה הוא לא מקרי ובא לשמר את השלטון בידי השמאל האנטי יהודי במובן ההלכתי!הדמוקטיה הינה סיסמא ריקה מתוכן, והיא מתקבלת ע"י חוגים אלו רק במקרה שהתוצאה היא לטובתם! 3.הבג"צ שיצר אהרון ברק הוא אוליגרכיה אשכנזית וחילונית ! פרופ' רות גביזון: "שופטי הבג"צ מייצגים תת- חברה בישראל: גברים, אשכנזים, חילונים. למה החברה בישראל צריכה לחיות לפי תכתיביה?" (ידיעות אחרונות. 21.11.95). בן דרור ימיני משפטן ועתונאי: "בעניין שוויון, בג"צ חכם על המועצה הדתית בנתניה אך הרבה פחות חכם על עצמו.. לשיטתו של ברק, בבג"צ אין צורך בשוויון." ("הארץ" 1.10.97). עו"ד דרור חוטר- ישי: בוועדה למינוי שופטים מצליח ברק להעביר כל מינוי במערכת בלי ביקורת פנימית ("הארץ" 1.10.97). תום שגב, סופר והסטוריון: בחירת השופטים החדשים בבג"צ נעשתה כמעט ללא דיון ציבורי. בג"צ התפתח בשנים האחרונות לגורם רב עוצמה בפוליטיקה הישראלית, והוא כמעט בלתי חדיר לעין זר". בני דון-יחיא פרופסור למשפטים: בג"צ היא אוליגרכיה אשכנזית, החתך החברתי של בג"צ שונה לגמרי מהחתך החברתי של כלל האוכלוסיה." ("הצופה" 19.2.99). 4.שופטי הבג"צ מהווים סכנה לביטחונה של מדינת ישראל .שופטי הבג''צ ממהרים כל הזמן להגן על האויב, יושבים שופטים כמו אהרון ברק ופוסקים כל מיני דברים.אני רוצה לראות את אהרון ברק שולח את הבן שלו לקרב ,ויגיד לו אל תכנס לבית בגלל שאסור לעשות נוהל שכן.כולנו זוכרים איך האמריקאים הורידו בניין של עשר קומות כי הם חשבו שסדאם חוסיין נמצא שם. הם הורידו בניין בן עשר קומות, כל האזרחים נהרגו, ובסוף סדאם לא היה שם, ואף אחד לא דיבר. לצערי בגלל פסיקות כמו של אהרון ברק יש היום הרבה הורים שכולים. הבג"צ של נוהל שכן הוא דוגמא טובה לכך, כי בגלל זה נהרגו אנשים שלנו שלא עשו שימוש בנוהל הזה.האזרחים בשכם ובעזה הם אזרחי אוייב, וכשנכנס כוח צה"ל לעזה ולשכם חיי חיילינו קודמים להם. 5.בישראל שולטת חונטה משפטית,שתפסה את השלטון בכוח.בג"צ הוא איום ברור ומיידי לדמוקרטיה הישראלית.חברי כנסת חייבים להילחם בתופעה ולהחזיר לעצמם את הכוח המוקנה להם לפי החוק.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי י''ט באדר א' תשע''א
10:26 23.02.11 |
|
141. דורי ספיבק קיבל מימון ערבי עבור האגודה לזכויות האזרח
בתגובה להודעה מספר 140
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.02.11 בשעה 10:29 בברכה, ליה דורי ספיבק קיבל מימון ערבי עבור האגודה לזכויות האזרח. מונה לשופט. קיראו את הפרטים: עו"ד דורי ספיבק מונה לשופט בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. ההודעה פורסמה בתקשורת היום. דורי ספיבק כיהן עד לפני כשנה כיו"ר ההנהלה של האגודה לזכויות האזרח, ארגון הדגל של NIF בישראל (תמיכה של קרוב למיליון דולר כל שנה),כמו כן היה אחד משלושת מורשי החתימה בשם האגודה. האגודה לזכויות האזרח קיבלה בראשותו, בשנת 2008, סכום של 50,000 דולר מקרן NDC הערבית, שמשרדיה ברמאללה ובעזה. קרן NDC הוקמה כזרוע מארגנת לארגונים לא ממשלתיים פלשתינים, ע"י אגודת הרווחה הערבית WA . זו פועלת מאז 1983 לגיוס משאבים לנושא הפלשתיני. WA קשורה לבנק האיסלמי, לקרן אל קודס וקרן אל אקצא ולשאר אוייבי ישראל בעולם הערבי. בכתבה שפורסמה בשנת 2005 בעיתון דה מרקר, ע"י הכתבת אביבה לורי, מתואר דורי ספיבק כאחד מחברי ההנהלה של האגודה, שמייצגים זרם מיליטנטי ביחס להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ציטוט מדבריו של דורי ספיבק: ... "הגיע הזמן לומר שההתנחלויות עצמן מביאות להפרת זכויות אדם, מעצם קיומן בתוך האוכלוסייה הפלשתינית ודרך הכבישים העוקפים. הרבה זמן חששו באגודה לומר את זה, כדי להימנע מזיהוי פוליטי, אבל אני חושב שאין מנוס אלא לומר דברים ברורים"... דורי ספיבק הנו גם סגנה של עו"ד נטע זיו, ראש הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת ת"א,הנשואה לערבי. נטע זיו היא סגנית נשיאת הקרן לישראל חדשה (הקרן החדשה לישראל). הקליניקה מתמחה בין היתר גם בסיוע למסתננים מוסלמים להיאחז בארץ. חשיפה : סודני בראיון : אנשי NIF משדלים אותנו כבר בסיני http://rotter.net/forum/gil/20573.shtml דורי ספיבק פעיל בעוד ארגון שמאל קיצוני, "מרכז אדווה". כדי להבין מהו ארגון זה, מספיק לציין שבועד המנהל שלו חברים גם 3 "אוהבי ישראל" ידועים :אורן יפתחאל, דני פילק ואורי רם, מאוניברסיטת בן גוריון. יפתחאל, יו"ר משותף של ארגון "בצלם", חתום על קריאה לחרם כנגד מכללת אריאל, וקריאה לסרבנות והינו תומך ידוע בעבריינים הבדואים מהכפר "אל-ערקיב". דני פילק, הינו חבר הנהלה (בעבר יו"ר) של "רופאים לזכויות אדם",הארגון שקרא להחרים את רופאי ישראל בשל "מעורבותם" בעינויים. אורי רם, חבר "גוש שלום", ישב בכלא על סירוב לשרת ביהודה ושומרון ובלבנון. http://rotter.net/forum/scoops1/37832.shtml
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ל שבת קודש כ''ב באדר א' תשע''א
22:11 25.02.11 |
|
142. בג''ץ מאפשר למדינות זרות לעתור נגד צה''ל
בתגובה להודעה מספר 141
| |
בג"ץ מאפשר למדינות זרות לעתור נגד צה"ל עדי ארבל, חוקר במכון לאסטרטגיה ציונית, טוען שלאחרונה הוגשו לביהמ"ש העליון עתירות נגד ישראל וצה"ל, שמומנו מכספן של מדינות עוינות. עדי ארבל, מנהל פרוייקטים במכון לאסטרטגיה ציונית, אומר לערוץ 7, כי החוק שאושר השבוע בכנסת שמטיל חובת גילוי על ארגונים ישראלים שנתמכים על ידי ממשלות זרות, אינו מספק לחלוטין, ולא נותן תשובה הולמת למעורבות היתר של מדינות זרות שמתערבות ומשפיעות על תהליכים במדינת ישראל בצורה בוטה מאוד. "הצעת החוק שאושרה השבוע, קודמה בעקבות מחקר שעשינו, שחשף את התמיכה המאסיבית של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל, והאופן שבו מוזרמים כספים על ידם מתוך מטרה להשפיע על קביעת סדר היום הציבורי במדינת ישראל, החוק נועד לאפשר שקיפות מלאה, אבל הוא לא נותן מענה מוחלט למכלול הבעיות". ארבל טוען שהחוק במתכונתו הנוכחית, מופנה כלפי הממשלות הזרות ולא כלפי הארגונים בארץ. "חשוב שכולם ידעו למה הם מעבירים את הכספים לארגוני השמאל, ואין ספק שזה יביך את הממשלות הזרות שלא רוצות לפעול בגלוי ולחשוף ברבים את העובדה החמורה שהן מתערבות בתהליכים פוליטיים וחברתיים של מדינה דמוקרטית אחרת". לטענתו, כיום ישנם ארגוני שמאל רבים שמפרסמים מודעות בעיתונים, על חשבון ממשלות זרות, כשהעובדה הזאת לא נחשפת לציבור הקוראים. "החוק הנוכחי יחייב שבכל מסע פרסום יתפרסמו גם המממנים של המודעות, אם הם מטעם ממשלות זרות. לדוגמא בכל יום שישי גוש שלום מפרסם בעיתון הארץ מודעות נגד מדיניות הכיבוש, מי שמממן את המודעות האלה זה מדינות אירופאיות. לעיתים כל מיני שתדלנים יושבים מול חברי כנסת שלא יודעים שהארגונים ששלחו אותם ממומנים על ידי ממשלות זרות". ארבל טוען שתחת מעטה החשאיות שהיה קיים עד כה, נכנסו לעיתים חומרים עויינים לתכנית הלימודים של בתי הספר בישראל. "היה את הסיפור עם הספר המפורסם שעסק בלימוד הנרטיב של האחר, הספר אמנם נפסל על ידי משרד החינוך בגלל טעויות מתודיות, אבל הם לא ידעו שהספר על תכניו מומן על ידי האיחוד האירופי". לדבריו, המעורבות של אותן מדינות קיימת גם כשמדובר בהגשת עתירות פוליטיות לבית המשפט העליון. "אותן מדינות אירופאיות מממנות עתירות לבית המשפט העליון כמו העתירה שהוגשה לאחרונה נגד חוק האזרחות,ומומנה על ידי ממשלת שוויץ. זה שיא החוצפה.לשוויץ יש מדיניות הגירה,אך היא מנסה להשפיע על בית המשפט שיפסוק נגד מדיניות הגירה במדינת ישראל. לצערנו כיום בית המשפט העליון מאפשר לכל אחד להגיש עתירה, וזה כולל ארגונים שממומנים על ידי גורמים זרים". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215994 תגוביות: 1.בג"ץ - עומד בראש כנופיית שלטון החוק. גוף"אובייקטיבי" שפעולותיו ההרסניות מזה שנות דור, מקעקעות את אושיות המדינה היהודית - את אחיזתנו בארץ,את שלמות תורתנו ואת שלמות עמנו. 2.הפתרון איננו להתבכיין או לנסות שתדלנות, אלא להודיע לכל מדינה ומדינה כי אם לא תחדל מלממן נגדנו נתחיל לממן את המחתרות בארצם,היות וכמעט בכל מדינה באירופה יש בדלנים. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | שבת קודש כ''ב באדר א' תשע''א
16:20 26.02.11 |
|
144. בג''ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג''ץ ניצח לנו את הנצחון
בתגובה להודעה מספר 143
| |
צה''ל צבא העם? לא, זה כבר הצבא שפוחד מהעם / ד"ר גיא בכור האימפוטנציה בעזה: צה''ל צבא העם? לא, זה כבר הצבא שפוחד מהעם ד"ר גיא בכור איך אפשר להסביר את העובדה המדהימה,שצה"ל הגדול שלנו,המהולל והאהוב על ידינו,בורח מעימות בעזה כמו מאש? שהוא מתפלל כל בוקר שה"רגיעה" תימשך,ואולי האירגונים הפלסטיניים לא מתכוונים למה שהם אומרים? הרמטכ"ל הנעלם רב אלוף גבי אשכנזי,זה שאמרו שהפך את צה"ל למשהו אחר לגמרי,מצוטט כאומר שאין להיכנס לעימות בעזה כמעט בשום מחיר. בעצם צה"ל לא השתנה,ובדיוק כמו במלחמת לבנון האחרונה,הוא פשוט לא רוצה להילחם.צבא פציפיסטי. בלית ברירה שלחו אז את חיל האוויר לעשות את המלאכה מול חיזבאללה המחופר בשיטת הוויטקונג,למרות שלמטכ"ל היתה תוכנית מגירה מפורטת כיצד להתמודד במלחמה מול חיזבאללה יבשתית. כיום בלית ברירה שולחים את חיל האוויר לתקוף בעזה,בתגובה שבלונית, מפוהקת,ללא שאר רוח,ללא חשיבה,ללא שום תכנון. אז כמו היום,זה לא הצבא ששומר על האזרחים,אלה האזרחים ששומרים על הצבא,שחייליו מאופסנים בקסרקטינים כמו חיילי שוקולד שמורים היטב,ואם חלילה בסיס טירונים ניזוק מקסאמים,אז מפנים אותו פנימה,אך את האזרחים כמובן,משאירים בשטח.בשיח הישראלי חיילים הרוגים שווים יותר מאזרחים הרוגים,ולכן נזהרים בהם יותר. אבל זהו "צבא ההגנה לישראל" ולא "ישראל להגנת הצבא". הלו?מישהו שוב התבלבל שם! איך הגענו למצב שהצבא שלנו,כן,צה"ל של כולנו,הוא גורם כמעט-פוליטי,המפעיל לחץ פוליטי שלא להתמודד צבאית;שבורח מעימות בכל החזיתות, למשל הסורית,כאשר בכירי הצבא לוחצים על הדרג הפוליטי להיכנס למשא ומתן עם סוריה,כולל ויתור על רמת הגולן,העיקר לא להילחם. איך הצבא שלנו איבד את ה"קיליניג אינסטינקט",שהיה פעם למפקדיו,חדורי הבטחון העצמי,שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967. איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא ממש מאומנים,לא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה,ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר,אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה,ובמחיר הקרבת האזרחים. איך כל זה קורה לנו,על מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה ? מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם,בינוניים,עם מטכ"ל מפוהק,מפונק,שמן מתקציבי ענק,שלא רוצה להתאמץ יותר מדי,ללכלך את הידיים,בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי. איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ-50 מיליארד שקל בשנה (2007) ,כאשר התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד,השב"כ,פיקוד העורף,משמר הגבול וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר,המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים,צבא כזה אינו פועל? תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו,על אי עשייה,ואפילו על אי הרתעה? האם לא חבל על הכסף? כדי להבין את התוצאה המחרידה הזו,יש לרדת לסיבות ואלה כמה מהן: *עודף משפטיזציה גמר את היוזמה העצמית בצבא.למה להסתכן אחרי המלחמה בוועדות חקירה מבזות בנוסח וינוגרד ואגרנט,בעריפת ראשים,ובסיכון הקריירה כולה.והרי כל עימות ייגמר ממילא בוועדת חקירה,כיוון שיהיו נפגעים. בג"ץ של אהרון ברק,כאשר זה הכריז שהכל שפיט,גמר את הצבא. שום מפקד בכיר לא ייקח עוד סיכון.ההיפך ! כולם מסתתרים מאחורי היועצים המשפטיים. האם "אמא" מרשה להפציץ בעזה,או לא. מי ששולט היום בצבא אינו הרמטכ"ל אלא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז,שהכריז כבר כי מלחמת לבנון האחרונה היתה "מלחמה משפטית",ובמלחמה כזו אסור להמר,אסור להפתיע ואסור להציג גאונות צבאית. הרי הדרג המשפטי צריך לאשר זאת קודם. בג"ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג"ץ ניצח לנו את הנצחון. *רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל,הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים.הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים.כולם מכירים מי הם אירגונים אלה.באכיפת בג"ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה,מתברר,מרתיע ואפילו קטלני. *דעת הקהל בישראל רואה היום הכל דרך הפריזמה של הנפגעים.עבורה זה הפך להיות המדד היחיד להצלחה או לכשלון צבאי,ולכן הצבא אינו רוצה להיכנס למלחמה או לעימות,מתוך ידיעה שבמלחמה יש נפגעים,מה לעשות. הצבא אינו פוחד מן האוייב,הוא פוחד מן האמהות,מהטוקבקיסטים הצווחניים,ממשפט הרחוב,מכרמלה מנשה,מכתבי התקשורת,שבשבילם להביא ראש של אלוף זה הישג אישי. עבור החברה הישראלית של היום,אם יש קורבן אחד,הפסדנו במלחמה,כפי שיש גלעד שליט אחד. הכל נעשה בפריזמה של הפרט הלוחם. במלחמת ששת הימים,שנתפסת עד היום כנצחון מזהיר,נהרגו לנו בתוך ששה ימים כ-800 חיילים.במונחים של היום,התקשורת היתה מכתירה את המלחמה הזו כ"שואה",וכתבוסה נוראה. אנו מדווחים מיד על כל הרוג,והידיעה הזו משודרת במהלך יום שלם,וכך נוצרת דמורליזציה ותחושת הפסד נורא.במלחמת ששת הימים המתינו עם הידיעה על ההרוגים עד לסיום המערכה.לא קרה כלום. צה"ל יודע זאת.הוא לא מעוניין לפתוח המערכה צבאית כלשהי,קטנה או גדולה,כי הוא יודע עם מי יש לו עסק,לא מבחינת האוייב,אלא היריב שבפנים,הצרחות שיקומו כאן,אם יש נפגעים,חלילה. אוהו...כאשר אנו מצפים לאפס נפגעים.נפגע אחד - הפסדנו. צה"ל פועל היום על מיזעור נזקים ותבוסות,לא עוד על שיטת ההישגים והנצחונות. האוייב קלט את התכונה המוזרה הזו שלנו,והוא מנצל אותה,כמובן,כך עשה נאסראללה במלחמת לבנון האחרונה כאשר מיהר להכתיר את העימות כנצחון שלו,ואנו,מתוך תחושת הכשלון הפנימית,אמרנו אחריו - "אמן". *תהליך הפרטה נפשי,שעברה בעשור האחרון החברה הישראלית,ולא לחיוב. עודף של אינדיבידואליזם הרסני,כאשר רק הפרט מעניין אותנו,ולא עוד המדינה,או הצבא. המונח פטריוטיות ואהבת המולדת נתפשים ככינויי גנאי בשכבות רחבות,והצבא נתפש כלא רלוונטי,נצלני, כובש ומטומטם. אין זה תהליך ישראלי מקורי,ייבאנו אותו כרגיל מאמריקה.שם התהליך של אנטי מיליטריזציה בתקשורת ובקולנוע החל בעקבות מלחמת קוריאה,ואחר כך מלחמת וייטנאם.הצבא נתפש כרע מיותר וקטלני. mash memories http://www.youtube.com/watch?v=0Yc52NckGLs&feature=player_embedded החלה בכך הסידרה מ.א.ש. שעשתה זאת בזהירות ( 1972-1983,הסרט במקור 1970 ),כאשר המתנתחים והרופאים בזמן מלחמת קוריאה,עושים צחוק מן הצבא,אם כי בתמימות שובת לב,ומאוחר יותר בצורה הבוטה והנוראה ביותר,המחזמר ואחריו הסרט - שיער -(1979,במאי מילוש פורמן). אה ? כמה כייף להיות בעד השלום והפיוס בעולם! עם השיער המגודל וסימלי השלום. אחח...איזה כייף במחנה הזה,וכמה לא בוגר ולא אחראי. Hair - Let the Sunshine In http://www.youtube.com/watch?v=fhNrqc6yvTU&feature=player_embedded מי מאיתנו לא דמע כאשר ברגר הצעיר שבסרט, נהרג בוייטנאם,ואז הסצינה המזעזעת של תחיית המתים,על מציבות האינסוף של בית הקברות בוושינגטון הבירה.זה היה באמריקה של שנות השיבעים של "ילדי הפרחים",ואלינו כפרובינציה מרוחקת וקרתנית זה הגיע עם ההתבוססות בלבנון בשנות השמונים והתשעים. כמה מצמרר היה לשמוע את יצחק רבין שר את "שיר לשלום" שנכתב בהשראת "שיער" ,דקות אחדות לפני שנרצח. הקהל שלו לא רצה עוד מלחמות וצבא,הוא רצה הסדר שלום בכל מחיר. בכל מחיר,אפילו של השמדתנו. ישנם ציבורים שלמים שכבר מתנתקים אט אט מן הצבא וכל מה שהוא לכאורה מסמל,כך ששכבות לוחמות חדשות נכנסו כיום לבצע את העבודה,בעיקר הציונות הדתית,שמאד בולטת במימד הצבאי,ועולים חדשים,שעבורם זה מסלול של מוביליות חברתית. הרמטכ"ל יודע את כל זה,ואין הוא מעוניין לפתוח הכל מחדש כמו במלחמת לבנון האחרונה,או הבוץ הלבנוני במשך 18 שנה לפני כן,בעקבות טפשות של פוליטיקאים שהנהיגו אותנו אז.הוא יודע ששקיעה במחנות הפליטים בעזה תפנה את החברה מחדש נגדו ונגד צה"ל,ותזרוק את הצבא למוקד זעם ציבורי ותקשורתי מחודש. הוא יודע שהישראלים יקריבו את שדרות,את אשקלון ועוד,העיקר שהבורסה והרווחים האישיים יעבדו.הצבא יודע שאין לו גיבוי אמיתי בעורף.בישראל של היום,של רק "אני ו"אני" ולעזאזל הסולידריות החברתית,מבלי שאותם ישראלים מבינים שהיום זו שדרות ומחר זו תל אביב. תקשורת צמאה לטרף,אפס נכונות לנפגעים,אינדיבידואליזם מתאבד,הטובים שעוזבים החוצה את הצבא בשל איבוד היוקרה,ומשפטנים טורפים שמחכים בפינה-אלה מונעים מצה"ל לפעול. לא חיזבאללה ולא חמאס. צה"ל של היום אינו מסתכל קדימה בחשש,הוא מסתכל אחורה לעורף,בחשש הרבה יותר גדול.החשש הגדול ביותר שלו שהוא יישאר פשוט לבד. צה"ל אינו עוד צבא העם,הוא הצבא שפוחד מן העם. מי שגוזז את מחלפותיו של צה"ל אינו האוייב,אלו אנו עצמנו. אלא שכאן זו לא אמריקה הגדולה,כאן זה המזרח התיכון שמחכך ידיים בהנאה לנוכח תהליך ההרס העצמי וסירוס הצבא הגדול באיזור. הם כבר לא צריכים לעשות את העבודה.אנו כבר עושים זאת בעצמנו טוב יותר-עבורם. http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=913 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | אור ליום רביעי כ''ו באדר א' תשע''א
19:13 01.03.11 |
|
145. פרופ' פלאוט: שי ניצן הוא נציג האינקוויזיציה השמאלנית
בתגובה להודעה מספר 144
| |
פרופ' פלאוט: שי ניצן הוא נציג האינקוויזיציה השמאלנית שיחה עם פרופ' סטיבן פלאוט מאוני' חיפה, שטוען שמערכת המשפט משתמשת במשרה המשפטית כדי לקדם אג'נדה פוליטית שמאלנית. המערכת רודפת רבנים שהביעו דעות, תופעה שאין לה אח ורע בשום מדינה דמוקרטית אחרת. שיחה עם פרופ' סטיבן פלאוט www.isracampus.org.il בארץ דמוקרטית מותר להגיד גם דעות גזעניות, ככה זה בכל מדינה דמוקרטית. אך המערכת רודפת ומתנכלת לרבנים, מתנחלים ואנשי ימין, בעוד שלא ניתן למצוא מקרים של האשמת ערבים או שמאלנים קיצוניים. השייח' ראאד סאלח קרא לערבים להתאבד ולרצוח יהודים ולא נעשה עמו דבר. הוא גם קרא במזרח ירושלים לרצח מתנחלים וכלום לא קרה. שי ניצן משמש בתפקיד של אינקוויזטור, זה התפקיד שלקח לעצמו. זה תפקיד פוליטי לחלוטין נגד צד אחד שלך המפה הפוליטית, תוך התעלמות מוחלטת מהצד השני. כמו כן, יש חופש אקדמי רק לצד אחד של המפה! כמו במקרה ד"ר דוד בוקעי, שנרדף קשות ע"י שי ניצן בגלל התבטאות בכיתה שלו בזמן הרצאה. הוא קיבל זימון למשרדו של שי ניצן וחוייב לחתום על מסמכים שלא יתבטא יותר בנושאים מסויימים... http://kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=135053 תגוביות: 1.להכניס את פרופ' פלאוטי לטיפול מיידי במתקני האינקוויזיציה עד שיסיים לעבור חינוך מחדש. חוצפה ועזות מצח לומר דברים שכאלו על אבירי הצדק והיושר ניצן שי,חביליו,ומשה הנגבי בע"מ! 2.זה עוד כלום לעומת מה שאומר על השמאל הקיצוני באתר שלו: http://www.isracampus.org.il/ 3.כל עוד פרדיקו גומז בחוץ ואורי ברעם בכלא יש אינקוויזיציה http://www.youtube.com/watch?v=INK-AspUWgk&feature=player_embedded |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום רביעי כ''ו באדר א' תשע''א
12:45 02.03.11 |
|
146. בעצם יוצא שמדינות זרות מנהלות את המדינה באמצעות בג''ץ
בתגובה להודעה מספר 145
| |
בעצם יוצא שמדינות זרות מנהלות את המדינה באמצעות בג''ץ/ הרי בג"ץ מתערב בכל עניין מדיני, פוליטי, ערכי וביטחוני - כמה שמתחשק לו, מתי שמתחשק לו ואיך שמתחשק לו. בלי שום בסיס חוקי, אגב.בג"ץ מאפשר גם לאנשים וגופים שלא נפגעו אישית, לעתור בתור "עותרים ציבוריים". ארגוני גדודי חללי נעמי חזן ממומנים ע"י ממשלות זרות, ומציפים את בג"ץ(ויתר בתי המשפט) בעתירות "ציבוריות" שמטרתן לשנות/למנוע/לסכל את מדיניות הממשלה הנבחרת. מכאן שבעצם הממשלות הזרות הן שעותרות לבג"ץ ומשנות/מונעות/מסכלות את מדיניות הממשלה הנבחרת. גם אם הן לא עושות זאת תחת השם שלהן, בגלוי - הן עושות זאת באמצעות זרועותיהן הארוכות, גרורותיהן ומשרתיהן וסוכניהן בארץ. זה מצב בלתי נסבל שלא קיים בשום מדינה אחרת. http://rotter.net/forum/scoops1/39779.shtml#3 תגובית 13
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ה' באדר ב' תשע''א
08:11 11.03.11 |
|
148. ד''ר שגב: חוק משאל עם - התפתחות בלתי נמנעת בדמוקרטיה
בתגובה להודעה מספר 147
| |
ד"ר שגב: חוק משאל עם אינו סותר את המבנה המשטרי של מדינת ישראל שיחה עם ד"ר שוקי שגב: האם חוק משאל העם סותר חוק יסוד? מה גובר בירושלים כעת - חוק משאל העם או חוק יסוד ירושלים? האם החוק מאוזן כאשר הוא לא קובע שהממשלה נופלת במקרה שהעם מצביע נגדה במשאל? האם על המחוקק היה לנסח את החוק באופן בהיר יותר ביחס לחוקי היסוד? אין זה סוד כי את המוסדות השלטוניים במדינת ישראל, מהכנסת ועד בית המשפט העליון, פוקד משבר לגיטימציה הבא לידי ביטוי באובדן אמון מתמשך של הציבור במוסדות אלה. אמנם לגבי הכנסת מדובר בחדשות ישנות (לפחות מאז שנות השמונים) אולם גם בית המשפט העליון מאבד גובה במידת האמון שהציבור רוחש לו בשני העשורים האחרונים. בסקרים שעורך המכון לדמוקרטיה ניתן להבחין כי הדמוקרטיה הישראלית נתפסת בעיני חלקים רבים כסקטוריאלית, קוטבית, חסרת כושר משילות, והחמור מכל מושחתת. כאמור, מדובר בתהליך מתמשך ואולי אפילו במחלה כרונית, שספק אם יש לה תרופת פלא,אולם, בתהליך הזה היו כמה רגעים טראומתיים שהביאו חלקים רבים בציבור למחשבה כי בישראל אין כללי מסגרת דמוקרטיים, שכן האוחזים בהגה השלטון משנים ללא הרף את הכללים באמצע המשחק לטובתם האישית או הפוליטית. בין הרגעים הטראומתיים הללו שניים: ההתנתקות מרצועת עזה – שלגביה נשמעת שוב ושוב הטענה כי גודל הנסיגה היתה כגודל החקירה; והמהפכה החוקתית, שהעבירה את מרכז הכובד השלטוני מהמחוקקים לשופטי בית המשפט העליון. על רקע זה יש להבין את חקיקת חוק משאל עם. ביסוד הדמוקרטיה עומד הרעיון של מתן חירות לעם להחליט עבור עצמו כיצד לנהל ולחיות את חייו. המכנה המשותף שביסוד כל התפיסות הדמוקרטיות הוא ההנחה,שהמימשל הוא באחריותם הקולקטיבית של הנשלטים (האזרחים) ושהמקור לחוקי המדינה הוא העם בפעילותו, והשתתפותו הפוליטית. חוק מישאל עם מנסה לחזק את המרכיב ההשתתפותי של הדמוקרטיה הישראלית. לא עוד השתתפות פעם בארבע שנים בבחירות לכנסת. העם ישתתף גם כאשר מדובר על ויתור על שטח עליו מוחל המשפט הישראלי. האם אין זה ברור מאליו כי הסכם שלום הכולל מסירת שטחים צריך לעמוד לאישור העם שהוא זה שיידרש בסופו של דבר לעמוד במחיר הסכם שלום זה לטוב ולרע? מוזר שפוליטיקאים, משפטנים ואנשי תקשורת רבים רואים במשאל העם נטל וסכנה דמוקרטית, ואפילו סתירה ליסודות המבנה המשטרי בישראל. איש אינו יודע האם מישאל עם מגביר את הסיכוי לאישור ולחתימה על הסכם שלום, או עלול למנוע חתימה על הסכם כזה. כל מה שיאמר כל גורם בנושא אינו אלא השערה בלבד. אין בסיס לטענתם של חברי כנסת שמישאל עם מייתר אותם, שכן תפקידם הוא לשכנע את הציבור הרחב אם להצביע בעד או נגד הסכם כזה,כשיהיה צורך בכך. אף אחד אינו יכול לספק תחזית אמינה בהקשר זה,אך דבר אחד ברור לחלוטין; מישאל עם יגביר את מעורבות האזרחים בפעילות הפוליטית – וזה תואם במלואו את הרעיון הדמוקרטי עליו נוסדה מדינת ישראל. הדמוקרטיה אינה פוליסת ביטוח ואיש אינו יכול להיות בטוח שההחלטות שתיתקבלנה במישאל עם תהיינה טובות יותר מהחלטות שהיו מתקבלות על ידי פוליטיקאים בכנסת. מחוייבות לדמוקרטיה אינה מחוייבות לתוצאות טובות. השופט אוליבר וונדל הולמס הגדיראת הדמוקרטיה באומרו שאם אזרחי ארצות הברית יבחרו ללכת לגיהנום, תפקידו כשופט זה להביא אותם לשם הכי מהר שאפשר. דבריו משקפים את העמדה של משפטנים במדינה דמוקרטית,שמחוייבותם העליונה היא לאפשר לאזרחים להחליט בעצמם. ונקודה למחשבה: עלינו לזכור שהדמוקרטיה הייצוגית בה העם בוחר את נציגיו לבית המחוקקים על מנת שיחוקקו עבורו – התגבשה במאות ה-18 וה-19,ומאפייניה הנוכחיים הם בעיקר תוצאה של קשיים טכניים וטכנולוגיים ליישם את רעיון הדמוקרטיה הישירה, כפי שיושם באתונה העתיקה. במדינה המונה עשרות מיליוני אנשים, שרובם אינם יודעים קרוא וכתוב ואינם בקיאים בפוליטיקה ובענייני המדינה, היוותה הדמוקרטיה הייצוגית תחליף מצויין לדמוקרטיה הישירה. עלינו לקחת בחשבון שההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות ועלייתו של דור ה-SMS והפייסבוק, מסלקים במידה רבה קשיים אלה. אם אזרחי ישראל יכולים להצביע בהמוניהם מדי שבוע בהדחות של האח הגדול וכוכב נולד, הם יכולים בהחלט להצביע פעם בעשור באופן חריג על אישור הסכם שלום. הטמעת משאלי עם בדמוקרטיה הישראלית נדרשת, ולמעשה גם בלתי נמנעת. * * * ד"ר שוקי שגב, מרצה בכיר למשפט חוקתי, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה. http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139319
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ששי ה' באדר ב' תשע''א
08:45 11.03.11 |
|
149. תשובה לפרופ' נבות המתנגדת לחוק מישאל עם
בתגובה להודעה מספר 148
| |
פרופ' נבות טוענת: חוק 'מישאל עם' - מסכן את הכנסת. http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=138478 תגובית: גב' נבות,מי שמסכן את הכנסת אלה שופטי בג"צ המבטלים את חוקיה של הכנסת למרות שמעולם לא נבחרו על ידי איש לייצג את הציבור ולחוקק עבורו, ולהיפך,בג"צ עובר על החוק העומד ביסוד השיטה הדמוקרטית המחייב הפרדת רשויות מוחלטת. בג"צ האקטיביסטי הפך להיות ממשלה,מחוקק ושופט . קיראי את דבריו של פרופ' פוזנר על אהרון ברק ועל "מורשתו" המזעזעת של האיש הזה - "שודד הים" ונפוליאון,שרצה להיות מלך בסך הכל, ויצר מערכת "משפטית" מפלצתית ואנטי דמוקרטית לחלוטין,תוך שהוא אוגר במבצר בית המשפט החטוף שלנו חונטה משובטת הכפופה ל"תורתו" ,ותוך החדרת משנתו המעוותת לכל מוסדות לימוד המשפט בישראל,שם ממשיכה שטיפת מוח יסודית ועמוקה לכל הדורות הבאים, באמצעות הנחלת עמדות האקטיביזם השיפוטי הכוחני וההרסני של האימפריאליסט המסוכן הזה. לפני שיבוטלו חוק כבוד האדם,וחוק חופש העיסוק המכונים המהפיכה החוקתית,והכנסת תקבל את תפקידה לחוקק בלי שבייניש והחונטה יבטלו את חוקיה,ולפני שהממשלה תשוב לשלוט בישראל בלי שאיזה משפטן מטעם בג"צ המכונה היועץ המשפטי לממשלה,אך נכון יהיה לכנותו שולט העל בממשלה,לא יכולה מדינת ישראל להתקרא מדינה דמוקרטית. כפי שאומרים ד"ר שגב,ופרופ' דיסקין,פרופ' פרידמן,ועוד רבים אחרים - יש לבטל מיד את המהפיכה החוקתית ואת חוקי היסוד האלה שמקנים לבייניש את שרביט השליטה על מדינת היהודים,באמצעותו היא מבטלת בצעדי ענק את המדינה היהודית לטובת מדינת כל אזרחיה . לכל "אזרחיה" יש מדינות משלהם,שם מדברים בשפתם,וחוגגים את חגיהם. לנו היהודים אין ארץ אחרת! הפרדת רשויות מיד! קיראי: "אהרן ברק שודד-ים" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה" פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' את מה שכולנו פחדנו להגיד: ''אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ו''החוק בשבילו הוא רק טיוטה'' . אילו היה גורם ישראל כלשהו המזוהה עם הצבור הדתי או הלאומי מכנה את הנשיא בדימוס של ביהמ''ש העליון, בתואר המבזה והמשפיל שודד ים משפטי, בוודאי היתה קמה עליו התקשורת ושאר יפי הנפש מהשמאל כדי להסות אותו, למחות על הפגיעה בכבודו של בית המשפט. אולם מתברר שככל שעם ישראל מתרחק משתלטנותו ועריצותו של ברק, הולך ומתברר כי הוא פעל על פי מוסר חלול של הפיראטים, שדדו, גנבו, חמסו וגזלו ,והכל מפני שהאנושות התעצלה להלחם בהם. ומשהחליטה לעשות זאת עלה בידיה לחסל את התופעה. האם ברק הוא פיראט (שודד ים) ששדד, גנב, חמס וגזל מדינה שלמה? פעם לא היינו מעזים להעלות על דל שפתנו אמירה שכזו. אבל מסתבר שזה מה שחושבים עליו לא רק נתינים ישראלים נבערים מתבונה ודעת, בלתי נאורים בעליל, אלא בהחלט בכירי ונאורי המשפט העולמי. קחו למשל אישיות משפטית בינלאומית בכירה כמו פרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה''ב, מחשובי המשפטנים בעולם, שפרסם בימים אלה באחד מכתבי העת היוקרתיים בארה''ב, 'ניו ריפבליק', בקורת נוקבת על ספרו של ברק שהופיע במהדורה אמריקאית: ''שופט בחברה דמוקרטית'' והזהיר את מערכת המשפט האמריקאית שלא להיגרר למודל של ברק. פוזנר קבע במאמרו כי ''ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית'' ומי ש''החוק בשבילו הוא רק טיוטה''. שמעתם? האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ... אהרן ברק. האיש שכולם רוממו וקילסו את ''חכמתו המשפטית''. המלך, כמו בסיפור העם הידוע, הוא ערום. אבל אף אחד בישראל הנאורה עדיין לא העז לומר זאת (פרט ל'נייטיבס', הילידים, ה"בלתי נאורים" ), עד שבא פרופ' פוזנר והסיר את המסווה מעל פרצופו של ברק. במאמר הבקורתי החריף של פוזנר מזהיר המשפטן האמריקאי שאינו חשוד בהשתייכות לחוגים הדתיים ו/או הלאומיים בישראל: ''ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים. כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס (יהירות, גאוה יצירה, בטחון עצמי מופרז) שיפוטי', זה היה קרוב מאד לאמת. ברק יצר יש מאין, עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו''. פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום המשפט והכלכלה, שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה כמרצה, לצד תפקידו כשופט. בביקורתו כותב עוד פוזנר: ''לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם. מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המתיר לכל אזרח להחביא בכליו כלי נשק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס. שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח''כים בלבד''. עוד כותב פוזנר: ''ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים. גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח. מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה. בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה. בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ''ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה''. המשפטן האמריקאי טוען כי ברק ''פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה'' ומוסיף: ''ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו; ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ''ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית; והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום; ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ''ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור; ושביהמ''ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי; ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל... רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת. זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו''. לא רק את הדמוקרטיה הגדיר ברק מחדש. גם את המונח המשפטי פרשנות. הוא מרשה לעצמו, אומר פוזנר, ללכת לפרשנות מרחיקת לכת, הרבה מעבר לזו שאליה התכון המחוקק, בטענה ש''תפקיד המחוקק הוא לגשר על הפער בין הדין לחברה ותפקיד השופט בפרשנותו הוא לוודא שהחוק אכן מגשר בין הדין לבין החברה''. מוסיף פוזנר: ''זה מוזר מאד. האם הוא רק מתווך בין הדין לבין החברה? נראה שברק מתכוון לכך, שכל חוק צריך לקבל פרשנות התואמת את רוח הערכים של מערכת המשפט. במילים אחרות: מדובר במערכת אידיאית של השופט, שהרי במערכת המשפט אין מציאות של מיקשה אחת ומערכת ערכים משותפת ורוח אחידה''. העובדה שברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל במרוצת שנות כהונתו באה לידי ביטוי על פי פוזנר גם בטענתו ששופט צריך לתת דעתו ל'תכלית האובייקטיבית... לממש את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה'. אמירה זו נותנת פתח רחב ביותר לשיקול הדעת של השופט, באופן שהוא אנטי תיזה למונח אובייקטיבי... ביהמ''ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו''. בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי. יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם. פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות, כמו למשל עיוות שמו של פרופ' פוזנר, שאותו הוא מכנה בספרו פרופ' רוברט פוזנר. http://www.shofar.net/site/AR Detile.asp?id=9415 |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
פשושון

חבר מתאריך 3.10.10
4116 הודעות, 54 מדרגים, 108 נקודות. ראה משוב | יום רביעי כ''ג בטבת תשע''ב
17:09 18.01.12 |
|
385. תורת הגזע העליון/אהרון רול
בתגובה להודעה מספר 75
| |
בית המשפט העליון ועמו מערכת המשפט הישאלית כולה הינם מעוזם של מיעוט הרואה את עצמו כאליטה החולשת באמצעותם על המדינה כולה ומשאביה הכלכליים, מיעוט זה מתנהל כמו מאפיה לכל דבר, עובר על החוק ברגל גסה אך אין מי שישפוט אותו היות והוא זה ששולט על מערכת המשפט. הפרשה לא התחילה עם אהרון ברק ודורית ביניש אלה שורשיה מצויים בתחילת שלטונו של מפא"י אשר יצר אידאולוגיה משלו לתת מסווה לשאיפות מנהיגיו לכסף ושררה, כיום המסווה של האידאל נעלם מזמן ונותר רק התאבון הבלתי מרוסן לכסף ושלטון. בזמנו "האידאל" הסוציאליסטי שמאלני של בן גוריון וחבריו חתר להקמת מדינת עם זן חדש של יהודי לוחם חילוני וסוציאליסט. לצורך כך הם אימצו גישה של דרוויניזם חברתי(בדומה לנאצים) אשר קבעה שיש לטהר את העם היהודי מכל "הפסולת" שלו (דתיים רוויזיוניסטים וכו') גישה גזענית זו התבטאה בין היתר בסינון עלייתם לארץ של היהודים הרצויים מבחינתם (ראה הפורום על השואה), בפרשת ילדי תימן, בפרשת הגזזת, בהטבות המפליגות לקיבוצים הנמשכות עד היום ועוד. התקבל זה עתה מאמרו החשוב של מר אהרון רול בעניין בית המשפט העליון ותורת הגזע העליון, המאמר כתוב בהיבט הפוליטי של שמאל וימין אך נדמה כי הבעיה מצויה הרבה מעבר לוויכוח הפוליטי, הנפגעים מהמאפיה של מערכת המשפט הינם כל אזרח ואזרח אשר אינם שייכם לכת המיוחסים והנעשקים כלכלית על ידי מערכת מרושעת זו. מובא כאן המאמר במלואו, חשוב במיוחד לעיין בדו"ח של תנועת רגבים בעניין הטיית הדין השיטתית של בית המשפט העליון לטובת ארגוני השמאל על אף שכאמור הבעיה אינה רק בעיה פוליטית אלה בעיה כללית לכלל אזרחי ישראל. מובן הוא שבנסיבות אלה מדינת ישראל לא היתה מעולם מדינה דמוקרטית אלה אוליגרכיה במסווה של דמוקרטיה. נדמה כי על כל אזרח במדינה לשאול את עצמו מדוע אם כן להמשיך לשחק את המשחק הדמוקראטי? ,מדוע להמשיך לשלם מיסים ולהמשיך להישמע להוראות של ממסד מושחת? זוכרים את גרמניה של שנות השלושים? במדינה ההיא צמח גזע עליון לכל פרטיו ודיקדוקיו. נוהיי תאורית הגזע העליון שיוו בנפשם כי "הגזע הארי" הינו עליון על הכל ועל כולם ומכאן שזכאי וראוי הוא לבצע את הפשעים החמורים ביותר כנגד האנושות שנעשו בעולמנו. נזכיר גם כי מערכת המשפט הגרמני התגייסה כולה, בנפש חפצה ובנחישות רבה בהוותה חלק אינטגרלי ממערכת "תורת הגזע" של "הגזע העליון" הארי-נאצי. אמנם חובה עלינו שלא לערוך השוואה במהותה של האידאולוגיה הנאצית לבין הנעשה בארצנו אך בכל האמור לענין תופעת "הגזע העליון" יש וראוי לערוך השוואה, באשר צימחנו בינינו מורסה מבאישה הניקראת בית המשפט העליון על חברי "הגזע העליון" המאיישים אותו, המהווה חלק ממערכת כוללת יותר של של אליטות, החונטות והגילדות ממערכות המשפט, התקשורת והאקדמיה במדינת ישראל. המונוליטיות הגזענית הלבנה, ה"רחבייתית" של בית המשפט העליון מעידה לכאורה כאלף עדים על מגמת "העליונות" הגזענית השיפוטית. אהה, כמעט שכחנו, במוסד הגזעני הזה ישנו שלט מתדלדל, חיית מחמד מזרחית-דתית אחת הניקרא לדגל כל אימת שנידרש כיסוי הערווה הגזענית של משובטי העליון. והחרצופים הללו עוד מעזים לשפוט לחומרה את חרדי עימנואל בעוון גיזענות. הגיזענים הללו שופטים אחרים בעוון גזענות?? . מחקר מדעי מפורט שנערך על ידי 'תנועת רגבים', זו התנועה לשמירת אדמות הלאום היהודי (הלא"ה), אשר פורסם ממש בימים אלו, הוכיח כי בהתאם למדדים אובייקטיבים לחלוטין, כגון: משך זמן לשמיעת טענות צדדים, הוצאת צווי מניעה, הרכב שופטים לעומתי וכדומה, הרי שבית המשפט העליון נוקט תוך עזות מצח, בנוסך "אני ואפסי עוד", במדיניות "הגזע העליון" הזכור לרע משנות השלושים למאה הקודמת בגירסתו המודרנית הישראלית, הגורסת כי תביעות המגיעות מצד שמאל (חולצות חומות?), של המפה הפוליטית זוכות לממוצע הענות חיובית של כ75% לפי המדדים שפורטו לעיל, בעוד שתביעות המגיעות מצד ימין (היהודים של אז והיום), כמו גם מהצד הדתי של המפה הפוליטית זוכות להענות חיובית של % 0 (לא אין טעות, אפס אחוזים, אפס מיקרים, נדא, מפיש, כלום). שערוריה? לא, חמור מכך, קיעקוע יסודות המדינה הדמוקרטית. ממצאי מחקר 'תנועת רגבים' מורים על כי תחושות הבטן של ציבורים נירחבים במדינת ישראל באשר לניזקו של בית המשפט העליון היו מבוססות ביותר גם אם לא נישענו בעבר על ממצאים אובייקטיבים-מחקריים. דו" "תנועת רגבים" מתיחס להתנהלותו של בית המשפט העליון לסוגיות איפה-ואיפה, צדק ופוליטיקה בין השנים 2005-2009 דהיינו, ממש בימינו אלה. התיחסות המחקר אודות הבג"צ לעתירות משני צידי המתרס הפוליטי הינן על בסיס פרמטרים זהים, אובייקטיבים ומדידים. הממצאים מאששים את תחושות הבטן של רבים. הנה תמצית הנתונים: 1) הרכבים בראשות נשיא/את בית המשפט העליון בתלונות עמותות שמאל – 57% , נוכחותו בתלונות עמותות ימין – 0% . 2) הוצאת צווי בינים (לחסימת פעילות מתישבים) בעתירות השמאל – 90% . צווי בינים בעתירות המתישבים – 0% . 3) מספר ממוצע של ימים לתגובה מקדמית בעתירות השמאל – 25 י'. מספר הימים בעתירות המתישבים – 88 י'. 4) הוצאת צו על תנאי (לחסימת המתישבים) בעתירות השמאל 35% . צו על תנאי בעתירות המתישבים – 0% . 5) מספר ימים לדיון ראשון בעתירות השמאל הקיצוני – 177 ימים. מספר ימים לדיון ראשון בעתירות ימין – 389 ימים. 6) מספר ממוצע של דיונים שהתקיימו בעתירות השמאל הקיצוני – 1.9 ימים. דיונים בעתירות הימין – 0.5 ימים. לראות נתונים אלו ולהתפלץ. אלו הם אותם פוסט-שופטים (שהרי אין שופטים בירושלים), המחצרצים בכל הזדמנות את "שילטון החוק" ושילטון הדמוקרטיה". כדי ביזיון וקצף. (הקישור לדו"ח המלא בסוף המאמר). אלו הם נתוני קדם משפט אשר אינם נישענים על שמיעת עדויות דהיינו, רשאים אנו להניח קיום דעות קדומות ואף שוטמות של מרביתו המכרעת של צוות שופטי הבג"ץ, מפאת אג'נדה פוליטית מקובעת, חד צדדית, כנגד מגזרי הימין, הדתיים ומתישבי איו"ש בפרט. חשוב להוסיף כי מרבית עתירות המתישבים והימין הינן "עתירות ראי" דהיינו, עתירות שהוגשו על ידי המתישבים בדיוק במיקרים דומים עליהם התלוננו עמותות השמאל אך בהיפוכן, כנגד עוולות זהות בדיוק אשר נעשו על ידי פלסתינים כנגד המתישבים. ומכאן כי העוול האפליה וההדרה בולטים וצועקים במשנה תוקף. מיותר אף להזכיר כי תוצאות השפיטה המוטות באורח חריף, מונוליטי ובילעדי לטובת עמותות השמאל ונגד עמותות הימין הינן תואמות את הממצאים ד'לעיל. בקיצור, הבג"ץ בעט ובועט את הימין מכל המדרגות באורח שיטתי, עיקבי, מפלה ומתנשא. ולזה המנחם עצמו כי אליו מערכת המשפט לא תגיע ולא תיגע, תרגיעו, תנוח דעתכם, גם תורכם יגיע. היום אלו המתישבים, מחר הוא כל אחד ואחד מאזרחי ישראל. אפילו פושעים חוזרים לסורם, כל שכן "שופטי העליון". מומלץ למעונינים להקיש הערך "ארתור נימלר" במנוע חיפוש, הדברים יתבררו כהרף עין. משך העשור שחלף מתבכיינים חברי "החונטה העליונה" ומתלוננים מרות על "מסע הדמוניזציה" שמנהל כנגדם הימין הפוליטי (לכאורה). אותו ימין שחדל כמעט לחלוטין לפנות לקבלת צדק מהיכל "הצדק" באשר טען משך שנים לאפליה משפטית עמוקה ומתמשכת כנגד כל נושא ציוני, יהודי ולאומי. רובנו הקשחנו ליבנו, רובנו ברשנו את טיעוני הימין כלא רלוונטים באשר לא קיים היה מדד אובייקטיבי לאשש את טענות אנשיו שהרי רק האל "בוחן כליות ולב" ומכאן הכיצד נדע צפונות לב השופטים "העליונים". לא עוד, העובדות והמספרים בדו"ח 'תנועת רגבים' מכאיבים, מרעימים, מפלצתים ומעוררי פלצות, ממש פחד אלוהים, אך אמיתים וחדים כתער ואל לנו להתעלם מהם, לא עוד. מסתבר כי תחושות הבטן של הציבור באשר להתנהלותו המפלה, הגיזענית, ו"המשפחית" של "הגזע העליון" יש לה על מה לסמוך, הללו הירוויחו את תעובו של מרבית הציבור בצדק. כן, אותו הצדק שלא טרחו כלל להעניק לקרבנותיהם. בכל מדינה מתוקנת, והכוונה למדינה מתוקנת ולא רפובליקת בננות משפטית כישראל, הרי, לאור הנתונים המחרידים כפי שפורסמו, היה מתעורר צורך דחוף ומידי לפזר את מושב ליצי הרשע הללו ולהקים מחדש מוסד בית משפט עליון הישראלי מן המסד ועד הטפחות הכפוף למדדים ואיזונים שיקבעו על ידי הריבון במדינת ישראל. הנה, בימים אלו, ימי חגיגות יום הבסטיליה, קיבלנו שיעור בהיסטוריה צרפתית כיצד עלו המוני העם הנידכאים על הבסטיליה שלהם ובעטו במדכאיהם לתוך הגיליוטינות. אך מעשה שטן, השמים לא נפלו, הסיפין לא רעדו, גליונות העיתונות המגויסת והצגים "האדומים" לא רק שלא היסמיקו, פשוט התעלמו. כולם עד אחד יודעים, כולם עד אחד מתעלמים, בבוטות. דממה תקשורתית "אתרוגנית", שקט תעשייתי מבורך ירד על מקומותינו. אפילו לא זנב של עיתון או ערוץ שידור ממוסד טרח ללהתיחס לעוולה הברורה, הזועקת הנעשית לאורך זמן, בהחצף פנים ובהתעלמות מכל נוהל וחוק ישראלי ובינלאומי, אשר הינה מהגדולות ביותר שניראו בינינו מאז קום המדינה. זהו מעשה מזעזע סיפי הדמוקרטיה לאשורו אך אנו, הציבור אל לנו לחשות, מדינות, אימפריות ועמים נפלו לתהומות אפלים אך משום שאנשים טובים ראו עוולות ורשע לנגד עיניהם, התהפכו לצד השני, כיסו עיניהם, אטמו אזניהם וסכרו פיהם. עלינו לעלות על בסטילית בית המשפט העליון, הוא סמל עיוות הדין והמשפט במקומותינו. זו חובתו של כל אזרח וכל הציבור שוחר החופש והדמוקרטיה במדינת ישראל ולהשליך את המדכאים ו"המשפחים" ביננו לגיליוטינות הוירטואליות דהיינו, פחי האשפה בקרנות הרחובות. כפי שעמי העולם הנאור ניתצו את אידאולוגית הגזע העליון הגרמני וביטויה באירופה, כך עלינו לנתץ את אידאולוגית האליטיזם והגזע העליון הישראלי. הנה כן רבותי, אתם ה"אוניברסלים" מהשמאל הקיצוני הנושאים את שם הליברליזם והדמוקרטיה לשוא כ"קרדום לחפור בו". הנה, שם, תקיפת וכיבוש הבסטיליה הצרפתית בידי ההמון שאין נאור ממנו, היא-הינה האוניברסליות העולמית במיטבה ולא כפי שמנסים חוגי שמאל רדיקלי ואנרכיסטי לפרשם במעוקם. עלינו ללמוד מהנאורים והאוניברסלים לאשורם ד'אז ברחבי העולם. "העליונים" הללו נושאים על דל שפתותיהם את שם הדמוקרטיה לשוא על כל גיבעה ותחת כל שיח כמוש, מתעתעים במוחותינו באשר לניקיון כפיהם באורח "שטיפת המוח" הקוראנית והוויטנאמית המפורסמת, בעוד שבו בזמן, ממש בעת שנושאים נאומיהם הנימבזים אודות שלטון החוק והדמוקרטיה, מקעקעים הללו כל חלקה טובה משפטית, מטים משפט, מפלים באורח פוליטי וגזעני, בהיותם סמוכים ובטוחים כי אנו, ההמון הניבער, האספסוף הניקלה, מנוע דריסת הרגל בהיכלי ומגדלי השן הבוהקים שלהם, אנו לא נחוש בדבר, אנו ניבלע שיקריהם כאיטריות חמות ונענה אמן. ובכן רבותי, אפשר ומישהו שכח לספר ל"המשפחים", אך כללי המשחק השתנו (באדיבותו של ספירו אגניו האמריקני), אנו כבר מיודעים, מלאים עד אזנינו בעוולותיכם, אנו עוקבים אחריכם כנשרים אחר טרפם ואנו, הציבור השפוי, הדמוקרטי, תאב הקיום, רודף הצדק, אנו נפילכם, מוקדם מבמאוחר, כך יאה וכך נאה. כאשר נעלמים הצדק ודרך המשפט, כאשר השופטים "העליונים" אינם חייבים דין וחשבון לאיש ולאלוהים, כאשר ה"עליונים" בוחרים את עצמם כגוף אליטיסטי חונטאי למהדרין, הרי כל שנותר לאזרחים הוא למתוח ביקורת אישית ואף ציבורית. הללו "העליונים" מנצלים, משתמשים בשיח הדמוקרטי על מנת לבצר שילטונם על הדמוקרטיה באורח 'דיקטטורה שיפוטית' (ראה ערך "הכל שפיט") ובכך להלכה ולמעשה מקעקעים את אותה הדמוקרטיה. ניתן להשוותם ל"קניבלים משפטיים" הרותמים את רוממות שילטון החוק להפכה לשילטון השופטים עצמם תוך גזל "חוקי" לכאורה של סמכויות הריבון, הוא העם . הערה לסדר, בהחלט ניתן לראות בכל הנותן גיבוי לשופטי בית המשפט העליון ול"שלטון החוק" שלהם הפסול מעיקרו (בניגוד ל'שלטון מדינת החוק' כפי שאמור להיות), עוכר ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל. באשר כל אותם פושקי השפתים, השרלטנים, הצבועים והתקינים-פוליטית הללו מודעים ויודעים את שמסתתר במרתפיו האפלים של בית המשפט העליון, ובכל זאת מספקים לו גיבוי להמשיך במעלליו. לכאורה, דומה וקולו של האזרח הבודד אינו נישמע וכך מדוע ירים קולו. לכאורה, כמוהו כטיפת הגשם הבודדה. אך בל נישכח כי טיפות הגשם הרבות יצרות את הנחלים, ואלו יוצרים את הנהרות, והללו יוצרים את הימים, זהו ימה של תקומת ישראל בעת החדשה. ועל כך כבר ניכתב על ידי משוררנו חיים נתמן ביאליק בשירו "מתי מדבר אחרונים" באשר ליציאת עמנו מעבדות לחרות: "קומו תועי מדבר, צאו מתוך השממה, עוד רבה הדרך, עוד רבה המלחמה, רב לכם לנוע, לנוד בערבה, ולפניכם פרושה דרך גדולה, רחבה.....קומו איפה נדים, עיזבו את השממה". והמבין וודאי יבין. להיות עם חופשי בארצו אין פירושו לחיות אך בגבולות בטוחים. פירושו גם ובעיקר לצאת מהשממה, להיות עם חופשי מעריצות ומכפיה אידאית, מוסרית ורעיונית בארצנו שלנו. ונזכיר היכן שהכל התחיל, בתורתו ומדריכו של עם ישראל, שנאמר "מה שהיה הוא שיהיה": א. מזמור לאסף: אלהים נצב בעדת-אל; בקרב אלהים ישפט. ב. עד-מתי תשפטו-עוול; ופני רשעים תשאו-סלה. ג. שפטו-דל ויתום; עני ורש הצדיקו. ד. פלטו-דל ואביון; מיד רשעים הצילו. ה. לא ידעו ולא יבינו – בחשכה יתהלכו; ימוטו, כל-מוסדי ארץ. ו. אני-אמרתי אלהים אתם; ובני עליון כלכם. ז. אכן, כאדם תמותון; וכאחד השרים תפלו. ח. קומה אלהים, שפטה הארץ: כי-אתה תנחל, בכל-הגוים. תופעת האליטות הישראלית, הלא אלו הן מערכות המשפט, האקדמיה והתקשורת מסכנת את קיומה של מדינת ישראל. זו אינה מנטרה פופוליסטית באשר תופעה זו מפלגת קשות את העם וכושר העמידה הישראלי כנגד אויביו, אשר הינו ניגזרת ישירה מהחוסן הלאומי הנובע מלכידות לאומית. וב"היפכא מסתברא", דווקא מערכות אלו הן שאמורות לשמור וללכד את העם להעצמת חוסנו הלאומי. מכאן, שיש להכיל-עד לחסל תופעה זו והמקום הנאות ביותר להתחיל בכך הינה מערכת המשפט ומוסד "העליון" בראשה, אשר מהווה כעין מעטפת נכלולית מדריכה, מכוונת ומגוננת לכלל האליטות הישראליות. גימוד מערכת המשפט והצבתה במקומה החשוב אך הראוי ביחס לכלל הרשויות, תצמצם את התופעה ואפשר שתחסלה באיבה באשר זו מהווה מטריית הגנה חד אג'נדתית, טוטליטרית, גזענית, החסינה מפני ביקורת ופיקוח ציבורי ומכאן שהינה המקור לרבות מהרע האופף את החברה הישראלית. ברגיל ביקורת המוטחת במבוקר אמורה להניעו לשנות איפה אי שם מדרכיו במדה וישנו בסיס הגיוני לכך. לא במקרה מערכת המשפט ובפרט מוסד בית המשפט העליון. המושג ישיבה ב"מגדל השן" מתאים לאנשים אלו ככפפה ליד. הללו אטומים ריגשית, איטלגנטית ומשפטית באורח שאינו רציונלי למתרחש סביבם, משוכנעים בעליונותם, בזים ל"רחשי הרקע" אשר הולכים ומתקרבים לרעשי הפיכה שיפוטית בידי העם, כנגד המוסד האטום הזה.. לכן, אין לצפות מאנשי "הגזע העליון" לתקן דרכיהם תוך שיהיו קשובים לביקורת בונה. גם המערכת הפוליטית הישראלית משותקת ואימפוטנטית למול מערכת המשפט, אפשר שמפאת "תיקים באפלה" השמורים בכספות עלומות ליום פקודה במדה והפוליטיקאים לא יצייתו למערכת המשפט. לכן אין מוצא אחר מאשר להרוס ולבנות מחדש, מהמסד ועד הטפחות. זו אמורה להיות "הבסטיליה" שלנו. הערה: המאמר לעיל נימצא על שולחנו של המחבר מאז כשבועים, בניסיון לתת הזדמנות לכלי תקשורת ממסדי ולו אחד, צדיק אחד בסדום, להתיחס לממצאים. משניכזבה התקווה, פורסם נמאמר. http://www.nakim.org/israel-forums/viewt0plc.php?p=273288
"כי מראש צורים אראנו, ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב" |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
 |
ליה
חבר מתאריך 2.9.10
7044 הודעות | יום ראשון ל' בחשון תשע''ב
11:26 27.11.11 |
|
307. פסק דין בבג''צ - החזרה חמה
בתגובה להודעה מספר 43
|
| | | |
|