קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #5514
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
10:49 14.09.03 |
|
ימות המשיח הגיעו: המשטרה פתחה בחקירה נ' אבנרי
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.09.03 בשעה 11:06 בברכה, פילוביץ שחף
@ אבנרי אורי Avnery Uri סופר, איש ציבור http://www.nfc.co.il/archive/006-D-159-00.html?tag=10-09-09 @ המשטרה פותחת בחקירה נגד אורי אבנרי - על שביקר אצל ערפאת. אבנרי הגיע למוקטעה למרות שמדובר בשטח צבאי סגור - האסור בכניסה לישראלים; אחמד טיבי: שרון הוא המכשול לשלום; אבו עלא התריע: לא אקים ממשלה, אלא אם ישראל תשנה מדיניותה. תגובות זועמות של הגולשים. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-29982-00.html?tag=10-04-19 @ 20. יאסר עראפת = שמעון פרס = אורי אבנרי !! ממשיך לעקוץ בגיל 80 = ממשיך לבגוד !! http://rotter.net/forum/gil/5047.shtml#20 @יוסי ביילין- המדריך ליציאה מלבנון - הספר המלא אורי אבנרי עושה היום מה שעשה ב 1982 בבירות, במלחמת של"ג כאשר נכנס לבירות בזמן לחימה, בכדי להגן בגופו על יאסר עראפת !!! http://rotter.net/forum/gil/5429.shtml @ 91. אורי אבנרי מנסה להציל את ערפאת בשנית !! כזכור, אורי אבנרי, הוא זה שהגיע לערפאת במהלך המצור בבירות, וגם אז ניסה לחזק את רוחו נגד הכוחות הישראלים "המתקיפים" אותו. http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5504&forum=gil&omm=91&viewmode=threaded @ 27. !! גוש שלום=אורי אבנרי מנחמים את ערפאת !! 09:29, 18 אוגוסט 2003 / כ' באב תשס"ג משלחת שמאל קיצוני הגיעה אתמול לביקור ניחומים ועידוד בלישכתו במוקטעה של יאסר ערפאת על מות אחותו. http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5019&omm=27&viewmode= @ פרס נובל-אלטרנטיווי לרחל ואורי אבנרי. הפרלמנט השוודי עומד להעניק לרחל ואורי אבנרי, וכן לתנועת גוש שלום, פרס נובל-אלטרנטיווי לשלום http://www.nfc.co.il/archive/001-D-3191-00.html?tag=10-09-56 @ שרון: זו צביעות, ערפאת רוצח נשים וילדים; 'העבודה' פותחת בקמפיין נגד הגירוש. גירוש יהיה "בלתי מועיל", קובעת המועצה; ערפאת מגיב: המטרה של ישראל - חיסול הרשות הפלשתינית. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-29977-00.html?tag=10-11-09 @ כמה כסף קיבל אורי אבנרי בירושה מאמו? תשובה: אפילו לא אגורה שחוקה אחת! הסיבה: "... מאחר ולא טיפל בי ובמקום זאת הלך לבקר אצל הרוצח יאסר עראפת" הכותבת: אמו של אורי אבנרי, גב' הילדה וולך (אוסטרמן) ז"ל. המקור: צילום הסעיף הראשון (כנראה הנושא היה הכי חשוב לאמא שלו!) בצוואתה של אמו של אורי אבנרי. מצורף צילום הסעיף בצוואה כפי שהובא בעיתון "מקור ראשון" ע"י העיתונאי זאב גלילי: http://rotter.net/forum/gil/5405.shtml @ צבי שילוח ז"ל, כאבי אבותיו של השמאל הישראלי כותב בסיפרו: "שמאלנות בישראל", את הדברים הבאים....:- http://rotter.net/forum/gil/5019.shtml @ גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות. אנו חברי סגל מהאוניברסיטאות מביעים בזאת את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים ומרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים. שרות זה כרוך לעתים קרובות מדי בביצוע פקודות שאין להן מקום בחברה דמוקרטית המאמינה כי כל אדם נברא בצלם. http://rotter.net/forum/gil/5084.shtml @ גילוי:מחקר של יוסי ביילין לטובת האיחוד הארופי http://rotter.net/forum/gil/5404.shtml @ בית המשפט חייב את ההיסטוריון ''ד''ר תדי כץ לפצות את לוחמי חטיבת אלכסנדרוני!!! http://rotter.net/forum/gil/5059.shtml @ ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!! כיצד ד"ר יוסי ביילין והשמאל הקיצוני גונב את דעת הציבור, באמצעותו של שר הבטחון "פואד" יו"ר מפלגת העבודה, וכל זאת בממשלת אחדות בראשות הליכוד-מר אריק שרון!!! האם פואד ידע זאת ??? האם אריק שרון ידע זאת??? האם כל חברי הממשלה ידעו זאת??? http://rotter.net/forum/gil/5070.shtml @ ''השאהידים-האסלם ופיגועי ההתאבדות''-מאת:שאול שי מצ"ב ספר "השאהידים-האסלם ופיגועי ההתאבדות", מאת: שאול שי-אל"מ {מיל'} בהוצאת המכון למדיניות נגד טרור בכלל והמרכז הבינתחומי הרצליה בפרט. http://rotter.net/forum/gil/5506.shtml כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
05:21 15.09.03 |
|
1. אורי אבנרי: רצח רבין = רצח עראפת !!
בתגובה להודעה מספר 0
|
מורן גודס קפצה לגלריה דביר כדי לבדוק את תסביך ערפאת באמנות הישראלית מתוך עבודה של אדם רבינוביץ' 21 August 2003 13:14 זו כבר לא שאלה של ימין או שמאל. מדובר בתסביך - תסביך ערפאת. זוהי התמודדות ברמה פסיכולוגית : מאורי אבנרי, שמשווה את רצח ערפאת לרצח רבין ומתריע על ההשלכות הרות הגורל של מעשה מסוג כזה, אבל מבלי משים נותן במאמריו את המרשם הבטוח לחיסולו , ועד להלל וייס, המנסה להסביר באחד ממאמריו מדוע חתם על המודעה 'להרוג את ערפאת', אך יחד עם זאת מודה שהראיס הוא כבר מזמן לא דמות בשר ודם, אלא סוג של פולחן, סמל, תוצר תרבותי. זוהי נקודת המוצא של תערוכת הנושא בגלריה דביר - 'נחשו מי מת?' . היא פותחת דיון על פולחן של דימוי , היא מדברת על רצח ברמה סימבולית: הרי ערפאת המת יהיה מסוכן פי אלף מערפאת החי, הוא יהדהד לדורות כמהפכן וינציח את הסכסוך, לכן הבחירה ביאסר ערפאת כנושא של תערוכה מצביעה על סכסוך פנימי בתוך עצמה - חרדה קיומית שכל יוצר מתמודד עמה: מה קורה כאשר הדימוי קם על יוצרו? והטוטם מתנגש עם הטאבו? אורי דסאו, אוצר התערוכה, מציג את הפרדוקס. מורכבות הנושא מתבטאת, בין היתר, באופן בו העבודות מסודרות בחלל הגלריה: במרכזו שולחן, עליו טלוויזיה, ובה מוקרנים בלופ מבחר קטעים משלושה סרטים משנות השבעים: 'שלאגר', 'השוטר אזולאי' ו'כל ממזר מלך'. ליד הטלוויזיה מונחים הספרים: 'ערפאת - דיוקן' מאת דני רובינשטיין, 'הזעם והגאווה' מאת אוריאנה פלאצ'י, ספר אמן מאת חיים דעואל לוסקי, ושני צילומים של אדם רבינוביץ'. משולחן מרכזי זה יוצאות קרניים בלתי נראות אל יתר העבודות התלויות בגלריה, ונבנית אסטרטגיית תשבץ ההיגיון של התערוכה: בואו ותראו כיצד נבנה אייקון תרבותי, כיצד נוצר מיתוס, עד כמה אנו כמהים לעבודת אלילים זו שייצרנו, ועד כמה אנו חשים אשמה על כך. התערוכה שאצר דסאו היא אינטלקטואלית ומפוכחת. היא אינה מתיימרת לשנות עובדות בשטח, אלא לתאר תמונת מצב. 'זו מעין שליחת האמנות לחזית מבלי לצאת מחלל הגלריה', כך דסאו בראיון ל'מוסף הארץ'. ואכן, זו אינה אמנות מגויסת, היא לא מכוונת אותנו לפתרון השאלה האם צריך/לא צריך, מוסרי/לא מוסרי להרוג את ערפאת, אלא מצביעה על עצם השאלה מה זה בעצם להרוג דימוי, ועל האמביוולנטיות שהיא טומנת בחובה. כל העבודות בתערוכה משחקות על השניות הזו. אמנה כאן רק כמה מהן: הצילומים של פבל וולברג, המתארים סצינות כמעט סוריאליסטיות משדה הכיבוש, אבל כואבות באמיתיותן ובאנושיותן. למשל צילום של שני חיילים על רקע טפט של נוף הרים שוויצרי, או צילום של יוחנן פאולוס עם דגל אשף שהשתרבב לתמונה מתוך עדת המעריצים. עבודתו של אדם רבינוביץ', בה הוא משתיל את ערפאת כראפר בלהקת היפ-הופ, על כל המסרים החברתיים של הז'אנר הזה, בתוספת השם Death Row, שהוא אגף הנידונים למוות וגם שמו של הלייבל אליו השתייך הראפר טופאק שנרצח ב-96'. עבודתו של אלי פטל, הנקראת 'הר' , בה מצויר הראיס כשפניו מתוחים ומתארם אכן נראה כהר. לפינת הציור מוצמדת גלויה של סוהא – הבטחת אהבה מנחמת בפסגה. 'נחשו מי מת' מצליחה לייצר אמנות קונספטואלית, רלוונטית, ועדיין לשמר את הדימוי כאייקון, מבלי לוורבל אותו עד הסוף. היא לא מצפה שננחש אלא שניקח אחריות על השאלה עצמה . בעקבות התערוכה נזכרתי בבדיחה: הרשות הפלסטינית הוציאה את הבול הראשון שלה, שעליו תמונתו של ערפאת. אחרי כמה זמן דיווחה הרשות שיש בעיה עם הבול והוא נופל כל הזמן מהמעטפות. ערפאת פנה לאבו-עלא שיבדוק את העניין לעומק. אחרי יומיים חזר אבו-עלא ואמר לערפאת: 'ראיס, מצאתי את הבעיה! אנשים יורקים על הצד הלא נכון של הבול!'. נחשו מי צוחק? לינקים קשורים: גלריה דביר http://www.dacho.co.il/magazin/one.asp?IDNews=552
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:05 15.09.03 |
|
2. היה זה אורי אבנרי שהזהיר את עראפת/הרש''פ!!
בתגובה להודעה מספר 1
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.09.03 בשעה 06:09 בברכה, פילוביץ שחף
@ ... האימה. היה זה אורי אבנרי מ"גוש שלום", שהמליץ לא לזלזל בתרחיש הגירוש. הוא ... http://taayush.tripod.com/new/030320haaretz_hebrew.htm @ הנה שוב טבח ביהודים, אחרי מינכן, אחרי נסיון אנטבה. ומיאשם? אנחנו. למה? אנחנו יושבים בישראל, ואנחנו לא צריכים להיות כאן. איפה כן? אולי בעולם הבא. מי ינקוף אצבע להפסיק את הפעולות נגד ישראלים ויהודים? וודאי לא ה"אום שמום" של השמאל, לא ערפאת "המושיע". אז מי כן? אה, כן. מזל שיש לנו את צה"ל ואת "המוסד", ואנחנו נסגור חשבון עם הרוצחים ביום מן הימים. ומי יקפוץ שוב לאו"ם לשלוח את השמות של הלוחמים כדי להעמידם לבית משפט נגד פשעי מלחמה בהאג? אהלן יוסי שריד, אהלן ביילין, אהלן אורי אבנרי - מה נשמע? מזמן לא התראינו. מי עוד יקפוץ ויגיד שהצבא שלנו הוא נאצי ואנחנו פושעי מלחמה וצריך לשלוח לכאן נציגי אום? http://shin1.co.il/forums_os.php?fid=17&sid=333 @ Rubinger David רובינגר, דוד )ישראל( הצלם של אורי אבנרי !! שנת לידה: 1924 ארץ לידה: אוסטריה דוד רובינגר נולד בוינה. סתיו 1939 הצליח לעלות לארץ כחבר תנועת "השומר הצעיר", בסיוע "עליית הנוער", והתגורר בקיבוץ בית-זרע. עם הגיעו לגיל 18 התגייס ושירת בבריגדה היהודית, בצפון אפריקה ואירופה, שם הכיר עם תום המלחמה, את אנני, ניצולת שואה, נשא אותה לאשה והביאה ארצה. את מצלמתו הראשונה רכש בגרמניה תמורת קילו קפה ו- 200 סיגריות. ראה כי טוב והחליט להיות צלם עיתונות. כעבור שנים אחדות, בהן התפרנס בדוחק ובסיוע רעייתו, "גילה" אותו אורי אבנרי והפכו לצלם מערכת העולם הזה. משימות אקרעיות לעיתוני TIME / LIFE בשנות ה- 50 התפתחו לקשר קבוע עם השבועונים האלה, ובשנת 1970 הפך לחבר מערכת TIME - תפקיד שהוא מחזיק בו עד היום. http://www.yediothsfarim.co.il/author1.asp?aID=490
@ מאת: אורי אבנרי 11.o1.o1 / תצלום של ערפאת הגנרל הבריטי מונטגומרי החזיק על שולחן-העבודה שלו את תמונתו של יריבו, הגנרל הגרמני ארווין רומל. כשנשאל על כך, הסביר שבכל שלב של המערכה היה נוהג להסתכל בתצלום ושואל את עצמו: מה הוא חושב? מה הוא מרגיש? מה יעשה? קשה להעלות על הדעת שאהוד ברק יחזיק על שולחנו תצלום של יאסר ערפאת. מה פיתאום! מה זה חשוב מה חושב ערפאת. הוא, ברק, כבר יגיד לו מה לעשות. מונטגומרי הביס את רומל המהולל וגירש אותו מצפון-אפריקה. ואילו ברק יגורש, ככל הנראה, על-ידי ערפאת ממישרד-ראש-הממשלה. גם השבוע עסקה ישראל כולה בניחושים על ערפאת: יגיד לקלינטון כן? לא? אולי? יציל את ברק? יביא את שרון במקומו? גם הפרשנים הכי נחרצים תועים כסומים בארובה. היחס הישראלי לערפאת ראוי למחקר פסיכולוגי, ואולי פסיכיאטרי. נדמה כאילו כל רגשי הפחד והשינאה, שהצטברו בצד שלנו ב021- שנות המאבק בין שני העמים, מתנקזים ביחס אל האיש האחד הזה. אפשר לומר שהדבר היחיד המאחד ימין ושמאל בישראל הוא השינאה לערפאת. רק הנימוקים שונים. הימין שונא את ערפאת מפני שהוא "רוצח", "טרוריסט צמא-דם שכל מטרתו להרוג יהודים". השמאל שונא אותו מפני שהוא "דיקטטור" ומפני שהוא "מפר את זכויות-האדם". קשה למצוא אפילו מאמר אחד של "שמאלן" בישראל שאין בו איזכור של "המישטר המושחת של ערפאת", מישפט-חובה הדומה להצטלבותם של נוצרים. אין טעם להזכיר לימין שנלסון מנדלה, יצחק שמיר ומנחם בגין היו "רוצחים" ו"טרוריסטים", שלא לדבר על בר-כוכבא והמכבים. כל מנהיג של תנועת-שיחרור יכול להיקרא כך. אין גם טעם להזכיר לשמאל שהלמוט קול הגרמני ושיראק הצרפתי הקימו מישטרים מושחתים, שבארצות-הברית קונים בגלוי נשיאים וסנטורים,ושבישראל מחלקים מיליארדים כשוחד לדתיים, בשעה שכל ילד רביעי חי מתחת לקו העוני. חבל על הזמן. אנשי-התיקשורת חוזרים מדי יום, כדבר מובן מאליו, על הקביעה ש"ערפאת הפר את כל ההסכמים". גם להם אין טעם להזכיר שישראל לא ביצעה את הנסיגה השלישי תמרוב שטחי הגדה המערבית ולא פתחה ארבעה מעברים בטוחים – אם להזכיר רק שתיים מבין עשרות ההפרות של ההסכמים, שלעומתן מחווירות ההפרות הפלסטיניות. חבל על הזמן. אין הסכם המחייב את הישראלים לאהוב את ערפאת, כשם שאין הסכם המחייב אתה פלסטינים לאהוב את ראש-ממשלת ישראל. אבל כפי שידע מונטגומרי, הזילזול ביריב יכול להביא לשגיאות הרות-גורל. ברגע זה תלויים חייו הפוליטיים של אהוד ברק בהחלטות המנהיג הפלסטיני. ערפאת הוא שיקבע מי יהיה ראש-הממשלה הבא של ישראל. אבל ברק מבין את ערפאת כמו שהוא מבין חייזר מהמאדים. מאז עלותו לשילטון טעה בכל מהלכיו מולו. זה מתחיל באי-הבנת מעמדו של ערפאת בעם הפלסטיני. הוא איננו דיקטטור. הוא "אבי האומה", כמו וושינגטון, אתאטורק ובן-גוריון. אין אף מנהיג פלסטיני המוכן לבוא במקומו. גם הפלסטינים הרוטנים בפה מלא על פעולות הרשות – והם רבים – אינם מציעים להחליפו. כשהם נשאלים את מי הם רוצים לראות במקומו, הם אומרים: לא, ערפאת צריך להישאר, אבל הוא צריך לעשות ככה וככה… חיידר עבד-אל-שאפי, מנהיג מכובד שהוא אחד ממבקריו החריפים ביותר של ערפאת, קבלפעם באוזני על כך שערפאת מקבל את כל ההחלטות לבדו. אך בסוף אמר, בהגינות האופיינית לו: "האמת היא שאנחנו אשמים בעצמנו. בכל פעם שהיה צורך לקבל הכרעה אמיצה, נעלמו כל האחרים, וערפאת נשאר לבדו. רק לו היה האומץ הדרוש." אני יכול להעיד על כך בעצמי. במרוצת השנים הבאתי למנהיגות אש"ף בביירות ובתוניס כמה וכמה פעמים רעיונות והצעות. בכל פעם ישבתי שעות ארוכות עם מנהיגים בכירים. ובכל פעם, כשהגיעו הדברים לשלב המכריע, אמרו: בסדר, עכשיו צריכים להביא את הדברים לאבו-עמאר, כדי שיקבל את ההחלטה. זהו המצב גם עכשיו. על המנהיגות הפלסטינית לקבל החלטות היסטוריות, המחייבות אומץ-לב אישי עצום. אך איש אינו מוכן להתחלק עם ערפאת באחריות. הוא עומד שוב לבדו, וכל האחריות עליו. איןזאת אומרת שהוא חופשי להחליט ככל העולה על רוחו. ערפאת קשוב לרחשי-הלב של עמו. יש לו חישנים עדינים ביותר, ובזה ייחודו. כשנראה לו שהעם בשל לצעד הבא, הוא מתקדם. כשהוא חש שהתקדם יותר מדי, הוא עוצר, ולפעמים אף צועד אחורה. זה יכול לשגע את בעלי-שיחו, ולפעמים גם את אנשיו שלו, אבל זהו טיב מנהיגותו. מזה 50 שנה הוא מנהיג את מילחמת-השיחרור הפלסטינית, ומזה 25 שנים הוא מנצח על המעבר ממאבק מזוין לחיסול ישראל לפיתרון מדיני עם ישראל – מהפכה אדירה בעמדת העם הפלסטיני. במערכה הזאת קדם בהרבה לרוב עמיתיו והפעיל את כל השיטות האפשריות – דיפלומטיה, אלימות, תחבולות, אינתיפאדה והסכמים. אך לרגע אחד לא הסיר את עיניו מהמטרה הלאומית של העם הפלסטיני: הקמת מדינתו ובירתה בירושלים. מגוחך לחשוב שערפאת יוותר על מטרה זו מפני שברק רוצה להיבחר מחדש בעוד שישה שבועות או מפני שתקופת-כהונתו של קלינטון עומדת להסתיים. אמנם, זוהי הזדמנות, וערפאת היה מנצל אותה אילו הוצעה לו הצעה שהעם הפלסטיני מסוגל לקבלה. אך כשמוצע לו לחתום על "סיום הסיכסוך" תמורת עוד פיסת-נייר בלי מפות ובלי פיתרונות מפורטים, הוא יעדיף לחכות לנשיא הבא ולראש-הממשלה הבא. מאז שהתחיל להנהיג אתה עם הפלסטיני עבר ערפאת את הנשיאים אייזנהואר, קנדי, ג'ונסון, ניקסון, פורד, קארטר,רגן, בוש וקלינטון, ואת ראשי-הממשלה בן-גוריון, אשכול, גולדה, רבין, בגין, שמיר, פרס, שוב רבין ופרס, נתניהו וברק. בזמן הזה הביא את עמו מסף האבדון לסף העצמאות. יש לי הרבה הצעות טובות לברק, לקלינטון וליורשיהם. אבל ההצעה הראשונה שלי היא זאת: קחו תצלום טוב של יאסר ערפאת ושימו אותו על שולחן-העבודה שלכם. http://www.israel-nachrichten.de/gush-shalom/arafat-h.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:15 15.09.03 |
|
3. ציטוטים נבחרים..............................
בתגובה להודעה מספר 2
|
אוסף ציטטות, חובה להוריד למציאת ענין: הפעל את פונקצית החיפוש של התמלילן. לדוגמה לחיפוש אמנת אש"ף – "האמנה הפלשתינית" חפש "אמנה" או covenant או charter באופן דומה: "מימד" ,יוסי שריד גם Sarid , בן-נון גם בן נון , Bin Nun ,binun רביב Raviv , אלוני Aloni Peres פרס אנטישמיות, פשיזם פאשיזם , BRITANNICA וכו' הקטעים מסודרים בסדר מקרי. בסוף יש קטעים ארוכים : אמנה פלשתינית וכו' . הציטוטים באנגלית מקורם בידיעות של Shomron News , SNS - חלקן אולי מ professors for safe Israel PSI בספריות אוניברסיטאיות יש מיקרופילמים של העיתונות הישראלית משנים רבות.( עוד מלפני המדינה). אפשר גם לצלם מהמקרופילם. לג'רוזלם פוסט יש CD **** http://www.cs.biu.ac.il/~ehrlich/HISTORY/citations.docמקור ראשון 1.11.02 ( מהזכרון) מובא צילום של צואת האמא של אורי אבנרי (אוסטרמן) שבה היא כותבת בסעיף 1 לאורי בני אף פרוטה כי הוא הזניח אותי והלך לחבק את הצורר ערפאת בבירות. --- מקור ראשון 1.11.02 ( מהזכרון) בצלם מתעלמת מאש"ף שמוציא להורג. בפרט מהוצאה להורג של תחקירן בצלם שהתגלה כמסייע לישראל. --- הצופה 10 לעומר תשסג , מכתב למערכת: בעיתון "בשבע" של ערב חג התפרסם שאמרת לרחבעם זאבי ז"ל שאת יונתן פולארד היית רוצה לראות מחוץ לכלא רק בארון.מה תגובתך על אשמה חמורה זו ---- ( מתוך פרסום של הסוכנות היהודית) בקיץ 1920 החליטה ועידת סן רמו שבאיטליה למסור את ארץ ישראל כמנדט לבריטניה. סעיפי טופס המנדט הדגישו את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל וקבעו את מחויבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית, הכלכלית, המדינית והמנהלית של הבית הלאומי, לסייע לעליית יהודים, לעודד התיישבות רצופה של יהודים על הקרקע ולשמור שהשפה העברית תהיה שפה רשמית כמו האנגלית והערבית. משמעות המנדט הייתה החלפת השלטון הצבאי הבריטי בארץ ישראל, שנמשך כשלוש שנים בשלטון אזרחי, דבר שהיווה הקלה עצומה לישוב היהודי מאחר והמשטר הצבאי הבריטי היה בעל מגמות פרו ערביות מובהקות. המנדט הבריטי היווה, במידה רבה , את המשך "הצהרת בלפור". ביום אישור המנדט הכריזה ההנהלה הציונית: "נתגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית בזל. בנין הארץ תלוי רק במעשים ובעבודה". בשיעור זה ניווכח כי הייתה זו, בלשון המעטה, הכרזה מאד אופטימית. "הצהרת בלפור" והתגברות העלייה הביאו לתגובות עוינות מהצד הערבי. השלטונות הבריטיים נאלצו ל"תמרן" בין מחויבותם למימוש רעיון הבית הלאומי היהודי ובין האינטרסים שלהם במזרח התיכון וזאת ע"י כניעה ללחץ הערבי . - הצהרת בלפור כיבוש הארץ בידי האנגלים ב- 2 בנובמבר 1917 הגיע לידי הלורד רוטשילד באנגליה מכתב משר החוץ הבריטי, ג'יימס בלפור. במכתב זה, שנודע לימים כ"הצהרת בלפור", נאמר משרד החוץ 2 בנובמבר 1917 לורד רוטשילד היקר, בעונג רב הריני מוסר לך, בשם ממשלת הוד מלכותו, הצהרת אהדה לשאיפות היהודיות הציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו: "ממשלת הוד מלכותו תראה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל ותעשה כל מאמץ כדי לקדם השגת מטרה זו; עם זאת מובן היטב שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות הקיימות בארץ-ישראל או בזכויות ובמעמד המדיני שנהנים מהם יהודים במדינות אחרות". אכיר לך תודה אם תביא הצהרה זו לידיעת הפדרציה הציונית שלך בכנות ארטור ג'יימס בלפור -- אוכלוסית ירושלים . המידע על השנים הראשונות מתבסס על רישומי הטורקים שהיו בארץ עד 1912 . לאחר מכן על רישומי האנגלים שהיו בארץ עד 1948 שנה יהודים מוסלמים נוצרים סך הכל 1840 7,120 5,000 3,390 15,510 1870 11,000 6,500 4,500 22,000 1896 28,112 8,560 8,748 45,420 1905 40,000 7,000 13,000 60,000 1931 54,000 20,000 19,000 93,000 1946 99,500 33,500 32,000 165,000 1967 165,000 60,000 10,800 267,000 1985 328,000 115,700 14,000 457,700 1990 353,900 125,200 14,400 493,500 199 393,200 136,530 15,170 544,900 ס"ה % נוצרים % מוסלמים % יהודים שנה 15,510 22 3,390 32 5,000 46 7,120 1840 22,000 20 4,500 30 6,500 50 11,000 1870 45,420 19 8,748 19 8,560 62 28,112 1896 60,000 21 13,000 12 7,000 67 40,000 1905 93,000 20 19,000 22 20,000 58 54,000 1931 165,000 20 32,000 20 33,500 60 99,500 1946 267,000 16 10,800 22 60,000 62 165,000 1967 457,700 3 14,000 25 115,700 72 328,000 1985 493,500 3 14,400 25 125,200 72 353,900 1990 544,900 3 15,170 25 136,530 72 393,200 1991 Hence : from 1840 Jews are not just the largest minority at Jerusalem, Jews are the majority at that city. הירידה החדה באוכלוסיה הנוצרית נובעת מבריחה עקב התנכלויות המוסלמים. פתגם רווח בקרב המוסלמים בירושלים, נצרת וערים אחרות הוא :" אחרי שבת בא יום ראשון" (אחרי שנשמיד את היהודים נטפל בנוצרים). **** החברה הערבית בארץ בנויה עח חמולות: אל מצרי (ממצרים), אל הנדי (מהודו), אל מע'רבי ( מאלג'יר), אל תורכי (מתורכיה), אל עג'אמי (מאיראן, חוראני (מהר חורן בסוריה), אל עראקי (מעירק), בושנאק (מבוסניה), חבש (מאתיופיה), מצראווה (מצרים), ימני (תימן), הוארי (מסודן). כפרים שלמים הגיעו כמהגרים ( ג'סאר אל זרקא (מסודן), פראדיס ( הוקם על ידי שבט הע'וואנה מבקעת הירדן, הכפר הערבי בקיסריה עי ידי מהגרים מבוסניה, וסמח (צמח) על ידי מהגרים ממרוקו. רוב החמולות הגיעו במאה ה 19 . היהודים פחות מ1/4 % מהעולם 30% פרסי נובל (136 מקבלים ביניהם איינשטיין) , הערבים 8 פרסי ניבל ביניהם ערפאת והצורפתי אלבר קאמי שנספר כערבי בגלל שנולד במרוקו. בישראל יוצאים 4000 ספרים בשנה, במצרים בת 70 מליון תושבים 340 בלבד. ( המקור ד"ר יובל אוחנה , מזרחן, רח' בית אל 112, כוכב יאיר 44864 טל. 7493790 09 מכתב שלו ששלח להארץ 12.1 2003 , אולי הודפס ) *** 27 פברואר 48 : כל העיתונים מדווחים על יחידה של ההגנה ( ההסתדרות) שזרקה רימונים על כנס של הרויזיוניסטים ("ימניים") שאספו תרומות לרכישת נשק לקראת מלחמת העצמאות המתקרבת. נפצעו כ 40, מהם כ 20 במצב אנוש.עיתון דבר במאמר המערכת , עמוד פנימי , משבח את התל אביבים שחזרו מהר לבתי הקפה. כי אנשים שכאלה ראוי לשכוח. בימים הקרובים אין שום ידיעה על מצב הפצועים וכמה מתו. גם לא מפורט מי היה מפקד אותה יחידה ומי שלחו אותה. (סביר להניח שהיו גם הרוגים ואולי ה 29 הם נרצחים ולא רק פצועים באופן אנוש למפא"י היה כח לשלוט בעיתונות ולמנוע פרסומים לא רצויים , חפש בקובץ זה: "רצח יעקב סלים ג'רפי" ) * (פליטים, טרנספר, גרוש, גירוש, צפת, חיפה) אבו-מאזן : "מדינות ערב הכריחו הפלשתינים לעזוב אדמתם" נמאמר שפורסם בפלשתין את'אורה במארם 1976 כותב אבו-מאזן: "צבאות ערב נכנו לפלשתין כדי להגן על הפלשתינים מהעריצות הציונית, אבל במקום זאת הם נטשו אותם, אילצו אותם להגר ולעזוב את מולדתם, כפו עליהם מצור פוליטי ואידאולוגי ושמו אותם בין חומות הכלא כמו החומות שבהם חיו היהודים בארצות אירופה …מדינות ערב הצליחו לפזר את הפלשתינים ולהרוס את אחדותם הם לא הכירו בהם כעם מאוחד זה בלתי נסלח". אבו מאזן נמנה עם החבורה שיסדה את אשף בראשית שנות הששים והיה שותף בכיר להסכמי אוסלו.לפני כמה שנים ניסח עם יוסי ביילין הסכם הקרוי על שמם המציע כי תוקם מדינה פלשתינית על 95% משטחי הגדה ועזה. ( מעריב 18.7.00 עמ' 9 הכתב: ג'קי חוני) * שמאל פשיסטי פשיזם בולשביזם מכתב להצופה יט סיון תשנט 3.6.99 חתום: משה קשטן עיתונאי ושדר רדיו בקול ישראל. מי שעוקב מאז שנות ה30 אחר מעללי חבריך שהיכו אז יהודים ברחוב אלנבי בתל אביב , עינו ואפילו עד מות חברי אצ"ל ולחי במרתפים החשוכים של הקיבוצים , ולשיא הגיעו כפי שכותב העיתונאי ש. נקדימון בספרו "אלטלנה" עמוד 282: " למטה הפלמ"ח נזדמן באקראי קצין המבצעים הראשי של הפלמ"ח , יצחק רבין, וכשעמוס אורן,קשר של הפלמ"ח, טען באוזניו שיש חשש שיפתחו ביריות, השיב לו רבין:" קח רימונים וחסל אותם". ורבין בעצמו אמר ועשה. הוא אחז בכמה רימונים שהיו לידו והטילם למטה. זה היה מחזה מזויע, דראמה מחרידה, סיפר קצין הרכש פנחס ואזה" אלטלנה שלמה נקדימון אין הכונה לטבח מ 27 פברואר 48 , שערכה יחידה של ההגנה באספה של ימניים שערכו מגבית למען המלחמה. בעמודים שלפני כן ואחרי כן מסופר על אנשים תומכי אצל שהשתדלו למנוע את הרציחות. רבין רצח בחדוה) אלטלנה: עמוד 285 שורה 13: רבין גידף חייל שלא רצח אנשי אלטלנה. עמוד 306: להקה צבאית סירבה לירות באלטלנה. ***** 5.10.2001 מת דני בית-המקדש (צבי שוהמי) לאחר מחלה קשה, נקבר חלקת לח"י בהר המנוחות, ירושלים. כותב בספרו "ייבנה" : "אך דרכו רגלי על אדמת ישראל, ברדתי מן האונייה, נושא על גופי בגאווה את מדי בית"ר שצבעם חום כצבע האדמה (כך נקבע ע"י ראש בית"ר), לא יכולתי לעצור את ההתרגשות והשתטחתי על הארץ, מנשק את האדמה. בעודי שכוב כך שרוע ולבי רוטט, הפתיעה אותי חבטה קשה בגבי, ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. תוך דקות סופורות היה כל גופי חבול וזה דם ממהלומות אגרוף, חבטות אלה ובעיטות מכאיבות שהונחתו עלי מידי פרחחים צעירים שאיני מכירם, כולם גברתנים שהבעת שנאה על פניהם. הייתי המום. במעורפל, תוך שהם מכים אותי באכזריות, שמעתי אותם קוראים לעברנו קריאות גנאי שהתקשיתי להבינן, אך היו מילים שחזרו עליהם שוב ושוב, מילים שהדהדו באוזני ומוסיפות לרדוף אותי עד עצם היום הזה: "פאשיסטים! פאשיסטים! אתם הרגתם את ארלוזורוב..."צעקו והוסיפו לחבוט בי היותי שרוע על האדמה, חסר אונים וכל גופי חבול.חברי נשאו אותי לבית חולים. שכבתי שם שישה ימים קשים וארוכים כמעט ללא שינה. כאבי הגוף והנפש הדירו שינה מעיני.באתי לארץ ישראל בהחלטה לשכוח את אירופה האנטישמית, אולם המכות שספגתי על אדמת ישראל גרמו לי להעלות זיכרונות מרים מעברי. שוב עלו במחשבותי החיים הקשים אותם חוויתי באירופה. בגולה רדפו האנטישמים את היהודים בתואנה שהיהודים רצחו את ישו "שלהם", בארץ ישראל יהודים אכולי שנאת חינם רודפים יהודים בטענה שהרוויזיוניסטים" רצחו את ארלוזורוב... " ניתן לרכוש את הספר "ייבנה!" - סיפורו של דני בית-המקדש במוזיאון לח"י שנמצא ברח אברהם שטרן 8 בתל אביב טלפון:6837681-03 6837582-03 או בהוצאת בן-הר רחוב המלך גורד 17-15-13 טלפון:5285815-03 **** עמוס עוז על "גוש אמונים": "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ( " בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8.6.89) "הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו." (דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס) "אנחנו כיפות סרוגות... חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל... ---- ואת חג חירותינו יום חג המצות הזה בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלסטיניים." (יצחק לאור, "המנון לגוש") "ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי-כנסת וקציני צה"ל" (בנימין בן אליעזר, דבר, 1.6.89) "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית." ( זאב שטרנהל, דבר, 15.4.88) "כאן יהיה מרחץ דמים. ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו כגעש אל שדות הפרחים ומרחבי התקוות האבודות..." ( שושי נתן, קיבוץ, 4.1.89) "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז... כן, לאחוז בנשק." ( ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9.85) "אלה לא האחים שלי, הם, לא... ואם יום אחד תהיה מלחמה, והיא תהיה - מלחמת אחים תהיה המלחמה... אבל אם תהיה מלחמה, והיא תהיה, אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי-קדושת האדמה." ( הקיבוץ, 17.8.95) "תקופה לאומנית פשיסטית שמאפיין אותה פופוליזם ברוטלי... בשם נצח העם ושליחותו האלוהית... כור ההיתוך של לאומנות מיסטית אגרסיבית, שרעיון העם הנבחר במרכזה ושאיפות ההתפשטות הטריטוריאלית מניעות אותה..." ( שולמית אלוני על שלטון הליכוד, פוליטיקה, אוקטובר 1987) "הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועיפרון ואהרוג אותם." ( יגאל תומרקין, חדשות, 28.9.88) "גולדשטיינים ארורים תהיו! ביום ראשון השבוע הגיחו הכהניסטים ממחילותיהם האפלות והרעילו את אוויר העיר בנשימתם המצחינה... ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה, שניסו לתרגם כל טיפת דם וכל איבר פגוע לרווח פוליטי בזוי. התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות. מאות אלפי אנשים מוכנים להילחם בפשיזם הישראלי עד חרמה, ופרס הזניח את טיפוחם אחרי רצח רבין." ( חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96) "מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצדו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אדיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם. אם אתה פשטני, מתלהם, נבער ואכזרי - אתה ימני..." ( דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93) "עובדה היסטורית היא, כי לאורך שנות העשייה הציונית, מראשיתה ועד עצם היום הזה, נקבעו ונקבעות עובדות בשטח... מכוח צעדים בלתי מבוקרים, אלימים... של היהודים... וזה על רקע ההוויה הישראלית רוויית המנטליות הנקמנית, פרי מסורת דתית, גטואית ועדתית... שהושתתה על טיפוח יצרי נקם פרימיטיביים." ( יעקב שרת, "מדינת ישראל איננה") "ארץ הנשלטת... על ידי חזית סירוב מטומטמת, מרושעת, שוביניסטית ושקרנית... אני לא מתגעגע לכלום, זוהי מנטליות של מהגרים, איפה שישימו אותך אתה תסתדר, אם ישימו אותי בוולטה עילית, אני אמצא בית קפה ובו אנשים לשחק אתם דמקה." ( נתן זך על מדינת ישראל, מוףס הארץ, 15.11.90) קונספירציה רצח רבין חמיש (אינו בידיעה זו) .. דליה רבין-פילוסוף "עולם האישה" נובמבר 99 "לא מזמן הביא לי אדם מזוודה עמוסה מסמכים מלאים בספקות וסימני שאלה. " על מות רבין , היא אומרת שעולים בה חשדות שונים. . מי שהביא לה את המסמכים הוא מחבר הספר "העוקץ". ** הצופה 15.7.2001 מדווח כי בחודש טבת תשי"ב ינואר 1952 נמסרה ידיעה בהצופה על כך שבהמשך הויכוח על השילומים מגרמניה:" ליבוי היצרים בין חברי הכנסת גדל עד כדי כך שלאחר חילופי דברים בין עדה מימון * הצופה מודיע על הכרזת המדינה ( יום א' ז באיר תשח) כותרת ראשית " מדינת ישראל קמה - תחי" ובראש הגליון לכל רוחב העמוד הפסוק: " ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת ". ההודעה על נפילת גוש עציון , ורציחתם של עשרות חברי התנועה שבכפר עציון ניתנה בידיעה משנית. * מפ"מ נגד סיפוח חלקי א"י למדינות ערב במועצת מפ"ם שהסתיימה אמש אחרי חצות אחרי נאומיהם של שר החקלאות ציזלינג ושר העבודה מא בן טוב נתקבלו החלטות האומרות בין היתר: המפלגה תתנגד לכל הנסיונות לקצץ בגבולותיה וריבונותה של מדינת ישראל, כן נאמר בהחלטה כי מפ"מ תתנגד לסיפוח כל חלק מארץ ישראל למדינות ערב הפולשות. להלן נאמר בהחלטות כי על המדינה לתבוע סעד בינלאומי ולא להכנע ללחץ הפוליטי המבקש להניא אותנו להסתייע בעזרתה החמרית והמוסרית של ברית המועצות. החלטה אחרת מאשרת את קו הממשלה נגד מורדי אצ"ל ומתנגדת לקו בן-גוריון בענין הפלמ"ח. (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 27.6.48) * הצופה ח' אייר תש"י כותרת ראשית: ישראל אינה מכירה בסיפוח שטחי א"י לעבר הירדן. (בידיעה עצמה) המלך עבדאלה מחק את שם ארץ ישראל הערבית מלהתקיים ואמר בהודעה רשמית שפורסמה הלילה מטעם "ממשלת ארץ ישראל השלמה" *** הצופה כח אייר תשי : התעללות בעין שמר הצופה 11.5.50 מלחמת הרעבה נגד 60 עולי תימן שמחו על חילול ספר תורה בידי עובד מחלקת הקליטה של הסוכנות. לקיומם נאלצו למכור ספרים וכתבי יד. הצופה כ' אייר תש"י 7.5.50 בן גוריון: "אנו בונים מדינה מתוך חזון נבואי וכיסופים משיחיים" הצופה 1.5.50: דגל ההתנחלות של הקק"ל נמסר ל40 יישובי עולים חדשים. *** הערבים שלחו אש בשדות מזרע במפקדת האזור הצבאי בעפולה נתקבלה הודעה ממזרע בה נאמר כי ערבים ירו מהרי נצרת ושלחו אש בשדות מזרע. אנשי המקום לא יצאו לכיבוי הדלקה מחשש פן העמידו הערבים מארב באותו מקום. (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 27.6.48) ** עוצר, חיפושים ויריות ברח' פלורנטין בת"א הבוקר בשעה 6 הוטל עוצר אזורי שמתחיל ברחוב מזרחי ב' ונגמר ברחוב עובדיה.כחות הצבא שהגיעו בכמה משורינים ערכו חיפושים אחרי עריקים ונשק בלתי חוקי.נעצרו 3 אנשים שני אחים ואחות, נמצאה כמות מסויימת של נשק, נשמעו כמה יריות. העוצר בוטל ב 8.30 . (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 27.6.48) --- ונצואלה הכירה במדינת ישראל קאראקאס (ינייטד פרס) ממקור רשמי נמסר כי ונצואלה הכירה במדינת ישראל. ונצואלה היא המדינה ה – 15 בעולם המכירה בישראל. (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 7.6.48) **** תוארי המפקדים בצבא ( בסוגריים המקבילה הבינלאומית) : סגן , סגן ראשון, רב סגן (קפטיין) , סרן (מייג'ור) , רב סרן(לט קולונל), אלוף (קולונל) , רב-אלוף (בריגאדיר). "החלטה זו באה באה בעיקר בלחצו של בן גוריון ונגד דעותיהם של רבים שדרשו שמירה על תארים בינלאומיים" (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 27.6.48) --- ( אנטישמיות, פשיזם ירית משטרה צבאית) 4 נפצעו בהפגנה בירושלים "הצופה" מודיע: מאות יהודים שומרי תורה יצאו בשבת לחוצות ירושלים בהפגנה שקטה ונשאו טרנספארנטים שבהם קראו לצבור לשמור על קדושת השבת. היו שהכניסו נימה אחרת להפגנה זו וצעקו " מה עשיתם באנית הנשק" . סופה של ההפגנה לא היה שקט ועוכבו מכוניות צבאיות שבאו בדרכן. שוטרים צבאיים נזדרזו לפתוח באש. צעיר אחד נפצע ביריות ושלושה באלות. לא הסכימו לנסיעת רבנים לגוש עציון. ראש הלגיון הערבי בריטי טרם השיב לנציגנו בענין הצורך במתן לווי לרבנים לצאת לכפר עציון ולערוך תפילות כדין במקום קבורתם של מגיני הגוש שעד כה לא הובאו למעשה לקבר ישראל. כן מחכים להסכמתם שיתנו לבקר ליד הכותל המערבי. (ידיעות-מעריב – כלומר מעריב - כ סיון תש"ח 27.6.48) ** (אנטישמיות פשיזם דמוקרטיה ) יעקב סלים ג'רפי היה עולה מתימן במחנה עין שמר שבו שוכנו רבבות תימנים. הוא קרא לאחיו התימנים שלא להיכנע להנהלת המחנה והמנהל אלדמע בראשם שכפו עליהם חינוך חילוני לילדים. הוא נהג להגניב תימנים מהמחנה ( שהיה שמור על ידי גדר תיל ושומרים ) אל הישיבה התיכונית מדרשית נועם שבפרדס חנה , כדי שיראו שגם בארץ יש יהודים שלומדים תורה , ושלא כל האשכנזים הם חילוניים. אלדמע נהג להסתובב חגור אקדח . ג'רפי הוזהר להפסיק את התנגדותו לכפיית החינוך החילוני. משסרב הוכה עד זוב דם . נחבש בידי הרבנית פנינה רוזנבליט , אשת הרב שלום רוזנבליט , מורה במדרשיה, מנהל פלך בירושלים , כיום בעל חנות מכולת ברובע היהודי בירושלים. מכיון שג'רפי לא שוכנע להפסיק הוא נרצח לאחר כשבועיים בירית אקדח. הרצח נחקר במשטרת פרדס חנה. בפני הסמל החוקר הופיעה תימניה בת 19 שהיתה עדת ראיה לרצח. הסמל החוקר ריסק לה את הפה במכות אגרוף וזרק אותה לצינוק וכך פתר את הבעיה. אל דמע הועמד לדין בפני השופט מרגליות בחדרה. טען שירה באויר לפיזור הפגנה. בסופו של דבר ועדה שהוקמה לחקירת עריצות השמאל במחנות העולים הענישה אותו במעבר לניהול מחנה עולים אחר.. משרד החינוך לא מביא תלמידים לקברו והכנסת לא קבעה "יום ג'רפי" לדיון באלימות השמאל. מקום קבורתו של ג'רפי לא ידוע. זכרו הושכח. רצח יעקב סלים ג'רפי התפרסם ב"הקול" ב 1 מאי 1950. ( בקצת רמזים וסימני שאלה . ברור שהיה ברור לכותבים ב"הקול" שהם חשופים לטיפול דומה לזה שקיבל ג'רפי ). בהצופה לא פורסם עד 15 במאי. מיד אחרי הרצח פנתה המשטרה לרב דיסקין רב המושבה פרדס חנה שיעצור את העולים שרצו לעלות על ת"א. כנראה שהצנזורה אסרה על העיתונים לפרסם את הרצח. הצופה יום שני כח אייר תש"י 15.5.50 עמוד 2 טור שמאלי פסקה לפני אחרונה. הפסקה מוחבאת שם בלי כותרת מיוחדת לפסקה. הכותרת למאמר היא כקאצטים מחנות העולים. כנראה שהכותב רצה שהעובדות תישארנה איך שהוא בכתובים למרות שהדבר אינו לרוחו של השליט בן-גוריון. ( זה מאמר של בעל טור "אגב" המתיחס לידיעה המוצנעת באותו עמוד שבה מדובר על "יריות" – לא רצח כמובן מחשש הצנזור) ) אשה אחת העידה בענין רצח עולה במחנה עין שמר. היא העידה נגד השומר שירה יריות והרג אדם. היא אמרה מה שהיא יודעת. יחקור השופט-חוקר את עדותה כמה שהוא רוצה – אבל באיזו רשות בא הסרג'נט המנהל את החקירה וסוטר על פניה סטירות לחי קשות? כיצד ממנים נוגש זה להיות חוקר ומה מקומו במשטרה? האין דין ואין דין בישראל? *** אנטישמיות. אלוף (מיל) שלמה גזית: הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים. ידיעות אחרונות י' אדר תשנ"ח עמ' 12 8.3.98 הצופה (בשבוע שאחרי שבועות : המשטרה החליטה לא להעמיד לדין את שלמה גזית). ** "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם" אורנן יקותיאלי חבר עירית ירושלים "ערב חדש" 22.12.85 * אנטישמיות עו"ד יורם ניצן משכונת קטמון ירושלים הגיש תביעה נגד שכנו ד"ר מיכאל קוז'ינסקי וביקש שבית המשפט יאסור עליו להדליק נרות חנוכה בחדר המדרגות . הנימוק "הנרות מפיצים עשן המסכן את בריאות הדיירים ועלולים לגרום להתלקחות. סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים יואל צור הוציא צו ביניים האוסר להדליק נרות חנוכה עד מועד הדיון שעתיים לפני הדלקת נר חמישי של חנוכה. ( מקור ראשון 14.12.2001 ) . הערה: בסופו של דבר השופט הטיל על התובע את הוצאות המשפט והתיר להדליק נרות. ____ מימד גליון 9 יוני יולי 97 . כותרת השער "חביב אדם שנברא בצלם" בפנים עמ' 17 תמונה של מזוקן מימדי ( הרב גלעד מקיבוץ לביא ?) המנחם את האבא של חילמי שושא מהכפר חוסן אחרי שבנו נהרג כשהלך להשמיד יהודים. הכיתוב מלמטה לצילום "ניחום אבלים בכפר חוסן" ( קורמן נאשם ברצח על סמך עדות אחד הנערים - ההוכחות נגדו הולכות ומתבררות כחסרות שחר). * רב פקד אפי חביביאן מפקד יחידת בסיור המיוחדת בירושלים נדון ביום ו' לארבעה חדשי מאסר על תנאי ולקנס 5000 ש"ח בבית משפט השלום לאחר שהורשע בתקיפת נשים יהודיות בהפגנת הימין הגדולה שהתקיימה במגרש הרוסים לפני שנתיים וחצי. על פי האישום נגרמו לשתיים מהמפגינות חבלות קשות כתוצאה מתקיפת הקצין. השופט ציין בהחלטתו כי הקצין מעד והיכה את הנשים כתוצאה מאיבוד שליטה. .. השופט ציין כי הרשעתו של הקצין בפלילים ועיכוב קידומו בסולם הדרגות במשטרה הוא עונש משמעותי המשמש גם הרתעה לאחרים. הצופה ט"ז ניסן תשמח 12.4.98 ירושלים **** עוזי אורנן (עזי ארנן) ,אנטישמיות, מאשר במכתב הכחשה שאמר שצריך לזרוק את הדוסים לים עוזי אורנן במכתב לצופה ( כשבוע אחרי 30.8.99) כתב מכתב לצופה נגד טולי פיקרש וחני לוז שדוחו על כך שהוא אמר בערוץ הראשון (ביום 30.8.99) שזריך לזרוק את כל הדוסים לים. במכתבו הוא אומר ש"טענה זו בשקר יסודה" , אך מיד מצטט את עצמו :" המשפט שאמרתי בהקשר הדיון בבתי הספר של ש"ס ושאר החרדים הוא: " הם נותנים לכם כסף ללא שום צורך. צריך לזרוק אתכם לים, לסגור את בתי הספר שלכם" , ומיד בהמשך לאחר כמה מלים שאמר חבר כנסת נסים זאב, הוספתי ואמרתי: את בתי הספר שלכם, לא אתכם, את החינוך שלכם לא אתכם" . **** אנטישמיות דתיים שנאה מדור "הערות קטנות" המוסף הצופה כד כסליו תשס 3.12.99 המקומון צומת השרון מדווח על מאבק של תושבים נגד הקמת בית כנסת בשכונתם. ציטוט: "לא צריך לתת לגורמים שליליים , כלומר למגזר הדתי, לפתוח פתח". ** ( גנדי זאבי רחבעם אנטישמיות) הצופה 20.12.00 פרופסור צימרמן חויב בתשלום 20000 שקלים + 15000 שקלים הוצאות משפט על שכנה את זאבי "העתק נאצי" או " בעל פוטנציאל נאצי". ++ ביום 2.2.03 הצופה מתנצל על שביום 28.10.02 מאמר של מאיר גרוס מיחס לצימרמן את האמירה שצימרמן אמר שילדי חברון הם היטלר יונגרס ושחיילי צהל דומים לש"ס. מאיר גרוס לא גילה על צו חלוט של בית משפט שקובע שצימרמן לא אמר זאת. *** אנטישמיות טלויזיה יום ראשון 15.4.2001 תצלום מיצג של חמ"ס ואחרים: יהודי חרד מתפלל ליד הכותל המערבי, ערבי קופץ ושוחט אותו.. ** ב"כל הארץ" עמוד 5 מיום א' כה שבט תשנ"ד 6.2.94 צילום של שער חוברת נושאת סמלי צהל וחינוך פיקוד מרכז. תמונת שער גדולה מראה את רבין וערפת מושיטים יד ללחיצת יד. ידו של כל אחד קשורה בחבל . את ידו של עראפת מושך לאחור מחבל בריון חמוש בסכין ופנים רעולות בכפיה ("חמאס") ואת ידו של רבין מושך בריון בסנדלים מכנסים קצרים זקן ארוך וכיפה ("מתנחל"). * אנטישמיות , מעריב 20.4.2001. ציטוט ראיון עם איזו חבורה ובתוכם חבר עירית ירושלים ארנן יקותיאלי שהתפגר בין הכתיבה לפרסום: " בסוף שנות ה70 היתה תקופה יחידה שבה השמאל היכה את הימין (במובן הפיסי) " - אנטישמיות: א.ב. יהושע: היהודים הם דיבוק שנכנס לבשר של הגויים ( ראיון למעריב כו אלול תשסא) הסביר כך את התנהגות הנאצים והערבים - אנטישמיות: אנדי הד בן 24 גנב ספרי תורה מבית הכנסת במדרשת שדה בוקר , השליך לערמה ספרי תורה וסידורים וריסס כתובת בגנות אלוקים על קירות בית הכנסת. הסביר לחוקרי המשטרה שעשה זאת משנאה לדת. הצופה כה בחשון תשסב ** (אנטישמיות) מעריב כ"ב תמוס תשסא 13 יולי 2001) מדור ההומור "שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד" ( הערה: השיר הנאצי "הורסט ואסל" ( שמו של "שורף הבונדסטאג" ?)מכיל את המלים "כשדם יהודי יותז על הסכין אז נגיל ונשמח. וראה השיר " עולה הגרדום" לעיל). *** אנטישמיות בעד השמדת המתנחלים מאיר שלו : " רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוששעמד על החוף וירה בספינה "אלטלינה" ...לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט" (ידיעות אחרונות יט בחשון תשסג.) * מקור ראשון 22.2.2002 עמוד 6 על פי "אטום" מחזה מפרי עטו של מתי גולן החרדים משתלטים על המדינה רוצחים את ראש הממשלה ואשתו ומוליכים את ישראל לשואה גרעיניתכדי לקרב את ביאת המשיח.תוכניית ההצגה מבהירה שלאמדובר במשל אלא בסכנה מוחשית. השבוע בעקבות לחץ ציבורי וביקורת חריפה נגד המחזה וכותבו, קיבלו שחקני ההצגה מכתבי פיטורין וההצגה מועלית בבית ציוני אמריקה בלבד. (המחזה הועלה בקאמרי, מפעל הפיס ממן את הקמרי בלמעלה מ 800 מליון שקל) בקמרי הועלו בעשור האחרון מחזות אנטישמיים. "פליישר" מתאר השתלטות חרדים על שכונה חילונית ותיקה "הסוחר מונציה" עבר עיבוד ספוג אנטישמיות. מעיין הגופרית – מציג חוזרים בתשובה כמטורפים. מחזה נוסף שהוצג גם בגרמניה קשר את רצח רבין לדמויות חרדיות ומועצת גדולי התורה, החרדים בהצגה רוצים מלחמה כדי להתפרנס מקבורת חילוניים. הצגות אנטישמיות נוספות: השחקן, שיינדלה, תיקון חצות, עקדת יצחק, מבקר המדינה, אדון וולף, הרב קמע. ** אנטישמיות 8.4.2001 המשוררת דליה רביקוביץ בעלת פרס ישראל בפופוליטיקה. היא פתחה את הדיון בהמלצה לכל עם ישראל להגר לחו"ל בגלל שבארץ"סובלים" ועדיף "להנות". היא טענה שהיא מתכוונת להגר ללונדון רק עדיין לא השיגה את הכסף.. שמאלן קיצוני נוסף שהשתתף בדיון טען שצה"ל מבצע פעולות "נאציות" בשטחים... רביקוביץ הסכימה איתו .:"אשה בהריון שנעצרת במחסום זה לא נאצי?" בני אילון אמר שהוא רוצה להצדיע לחיילי צה"ל שמגנים על עם ישראל. רביקוביץ הפטירה בזלזול ובטון לעגני "כל הכבוד לצה"ל" .. אילון (בטון בוטח) נכון - כל הכבוד לצה"ל. דן מרגלית (המנחה) במקום שיתקוף אותה ויסלק אותה מהאולפן אמר לה "זו דעתו (של אילון) ומותר לו להביע אותה" - כלומר הגן על אילון כאילו הוא זה שאמר משהו אסור. ואז דליה רביקוביץ אמרה "כל הכבוד לצבא השחרור הפלסטיני".. ** אנטישמיות בן גוריון מובא ב"ימי הכלניות (?) " מאת תום שגב מתוך הקלטת הסרט בצל הדמוקרטיה מאת שופר ,אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל אני אבחר בדבר השני" -- בן עמי שהיה שר המשטרה בזמן התפרעויות הערבים באוקטובר העיד בועדת אור שביום השני למהומות הציע לפרוק את השוטרים מנשקם. ידיעות 20.112001 ע' 11 * ( בערך 13.7.2001) הפרקליטות הגישה תביעה נגד הרבנית רענן מחברון על שכינתה את תומכי אש"ף בשם "רוצחים" (בעלה נרצח בידי אש"ף ) *** 23.11.2001 הרב סאמט ממאה שערים מת. נרצח על ידי בעל חנות צילום בשכונה שהפיץ חומר פורנוגרפי . שבוע לפני כן היו הפגנות נגד החנות ( בדומה , להבדיל, להפגנות בפרדס חנה נגד פתיחת בית כנסת) , בעל החנות צולם כשהוא דוחף בכוח את הרב שנפל ומת אחרי שבוע. מעריב מאותו יום מדווח שבשכונה הופצו "פשקאווילים " לבוא להפגנה . ( לא "מודעות אבל". ) ח"כ פריצקי מצוטט שם שמשוה את ההפגנות נגד החנות למעשי הנאצים נגד היהודים. * אורי אבנרי עוזי עזי אורנן , ארנן יקותיאלי Menahem Noigershel head of MANOF institute, Arutz 7 on 29 Aug 96. And also reported by SNS News agency on 30 Aug, 96. Quotes: Prof Uzi Ornan: "The Haredim must be hunged on electric poles , They should be sentenced to death , becouse they are dengerous" Uri Avneri : " They ( the observant Jews) should be burried" Jerusalem City councilman Yekutieli: " This ( bar Ilan Avenue) battle will yet claim lives, {We} should go in to Meah Shearim with army vehicles and exreminate them". **** פסאודונים, שם עט כינויי בן גוריון: אמיתי , אבי גאולה, אבי עמוס, אביגדור, אבירן, אן, ארבעה עשר או י"ד, בן אביגדור, דודו, הרקולס, ויקטור, זקן, יווני, עובדיה, עורך ראשי, עמוס, עמי, עציון. הערה כתוספת לרשימה זו : בן גוריון חתם על מכתבים למערכת גם בשם ס.ש. יריב (סבא של יריב) בגין: בן-דוד, בד, בן זאב, זקן, יחזקאל, מרגוליס פדר, ישראל ססובר, פוטלני. ( מקור "גבר" עמוד 42 לקוח מעיתוני השבוע לפני 40 שנה מהשבוע שבין 27.6 ל 3.7 48) **** האשמה: זעקה "דם יהודי לא יישפך" תביעה: מדינת ישראל נגד דניאלה ויס ( 19 מאי 87) בית משפט השלום כפר סבא המאשימה : מדינת ישראל נגד : הנאשם(ים) וייס דניאלה ת.ז. 0146857 תאריך לידה 1945 האב: יעקב קדומים ד.נ. צפון שומרון העובדות: 1. בתאריך .5.87 19 בשעה 0400 ובסמוך לה בככר השעון שבעיר קלקיליה שהוא מקום ציבורי התנהגה הנאשמת באופן פרוע וכן הקימה שאון ומהומה בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים ולהפר את השלוה בכך שזרקה בקבוקי זכוכית על הכביש ועל קירות חנויות ובתים וניפצה אותם וכן צעקה "דם יהודי לא ישפך" וקראה לאנשים נוספים שיעשו כמוה. 2. בנסיבות הנ"ל גרמה הנאשמת נזק במזיד ושלא כדין לבקבוקי זכוכית של משקה קוקה קולה השייכים לבעל מסעדה בככר השעון בכך שניפצה אותם כמפורט לעיל. 3. ערך הנזק כ 30 ש"ח. הוראות החיקוק 1. התנהגות פרועה במקום ציבורי עבירה על סע' 216 (א) (1) 2. מהומה במקום ציבורי עבירה על סעיף 194 (א) לחוק העונשין תשלז 1977 3. היזק בזדון עבירה על סעיף 452 לחוק העונשין תשלז 1977 " צעקה ' דם יהודי לא יהיה הפקר' בלי סיבה סבירה – התפרעות במקום ציבורי, סעיף 1 א 216 לחוק העונשין" התביעה הוגשה אחרי שדניאלה מחתה בקלקיליה על פציעת יהודים בידי ערבים בקלקיליה. - פרס: " אם אש"ף היה בשטח הם לא היו נהרגים" ((לאחר שדרור פורר וערן בכר נרצחו בנחל פרת (ואדי קלט) ביום 9 אוק. 93 . ביום 18 יולי 95 נרצחו שם אורי שחור ואוהד בכרך וב 24.4.97 ליאת קסטיאל וגלית זויצקי (אחת מכפר אדומים האחרת חברתה). 30.8.93 שרון שטיינמיץ (נערה) ויחיאל שי פינגוט נרצחו בנחל מגידו. 9.5.01 קובי מנדל יוסף אישרן מתקוע ליד מערת חריתון. **** שבועון "כותרת ראשית" 7.12.83 בעריכת נחום ברנע. מדור לשון וספר של דן בן אמוץ שיר מפרי עטו (הניקוד על שגיאותיו והעריכה זהים למקור. הצ' בשוא , הדפס או הגדל מסך ל200% וראה): פרנקרול: כותרת 24 הערה 11 גוף 16 עולה הגרדום (משירי המחתרת) צְוִיץ צְוִיץ מִי צִייֵץ? זֶה דֹב גְרוּנֶר עַל הַעֵץ **** מעריב 25.1.85 ידיעה שכותרתה " עובד מדינה ניסה להבריח חומר פוליטי למישכן הכנסת מאת גדעון רייכר אנשי מישמר הכנסת נדהמו: פקיד המדינה הבכיר גדעון ספירו , החזיק בתיקו התפוח צרור גדול של הצהרות פוליטיות שנועדו לחלוקה בין חברי הכנסת... רק לחברי כנסת מותר להכניס חומר פוליטי למישכן , הסבירו אנשי המשמר הערניים למר ספירו ... אנשי "הרשימה המתקדמת" נזעקו להדן על כבודו של החומר המחולל של החומר הפוליטי והוא הוכנס על ידם לכנסת. בין השאר קבע בו מר ספירו:" אני מאמין שבמלחמת לבנון ביצע הצבא פשעי מלחמה ... אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מיבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח "..(, הידיעה של גדעון רייכר , גם בהמשכה, מתיחסת רק לעבירה של הכנסת חומר פוליטי לבנין הכנסת, לא להסתה להשמדת היהודים) **** מכתב של גדעון ספירו לסוף שבוע – מעריב 9.3.2001 הוא כותב שם שהציטוט המלא של מה שאמר , ושאליו התיחס מאיר עוזיאל בסוף שבוע 2.3.2001 הוא: הנה הציטוט המלא: "משה לשם , העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים 'יוציאו רק בארונות'. הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום וכך נחסוך שרשרת מלחמות שעלולות להתפתח למלחמות גרעיניות, כימיות וביולוגיות שבהן יושמדו מיליוני ישראלים והמדינה תימוג לתוך מדבר המות האטומי?". ** מאמר בדבר (17 מאי 80 ) מאת דן שביט: "משגב עם וחברון איך אפשר להשוות" מוסבר מדוע הריגת היהודים ליד בית הדסה בחברון היא מעשה טוב ואילו הריגת הילד והאשה בקיבוץ משגב עם ע"י מחבלים מלבנון היא מעשה רע. "משגב עם הוא כפר יהודי מיושב על ידי יהודים שהקימוהו ובנוהו במו ידיהם" ... "בחברון היהודים שהתישבו על קצה אפה חולמים חלומות מיסטיים " ... " בחברון פלשו היהודים אל תוך לבה של העיר הזאת ... יריותיהם של הערבים במקרה זה לא היו יריות עיוורות אל יהודי באשר הוא יהודי ( אלא ) אל כתובתם של היהודים המסוימים הללו שזהותם והשקפתם היתה מוכרת שנוכחותם היתה נוכחות של התגרות" * רב אלוף בר לב מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון: " מי אמר להם להימצא שם". **** מעריב 11.10.91 ציור של גליוטינה וכתובת "מכשיר לחיסול התנחלות של כינים". ** מעריב , מוסף שבת 11.3.94 עמוד 25 אוסף חוכמות על מבצע נקיון לפסח . צילום של שר השיכון אפרים סנה ומתחתיו כתובת: " מיבש - נגד תרביות של חיידקים אלימים" (שבח לשר השיכון שמייבש את ההתנחלויות שהן תרביות של חיידקים אלימים ) *** יצחק רבין: "פנקס שרות" עמ' 550, 551 " הרמטכ"ל (מוטה גור) לא טרח להסתיר שאינו נלהב לבצע את הפעולה (נגד המתנחלים). נחנקתי מזעם. בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית. אין מאבק כזה (בהם) יכול להתנהל אך ורק באמצעות כידוני צה"ל, ואין הוא יכול לעלות יפה כאשר מפלגת העבודה חצויה בגישתה כלפי הגוש, ושר הביטחון (שמעון פרס - הממונה על כידוני צה"ל) מגדיר אותם כ'אידאליסטים אמיתיים' " ( הערה : רבין נטול יכולת כתיבה אינטליגנטית, השתמש בסופר-עורך, דב גולדשטיין, כך שהדברים עברו סינון - עידון בידי העורך , ובכל זאת נשאר בהם מניחוחו של רבין ). את הנאום הרופס שלו בהר הצופים אחרי ששת הימים חיבר מורל'ה בר און , לאחר מכן היה איתן הבר כותב הנאומים של רבין . ** ד"ר אורי מילשטיין במהדורה הרוסית לספרו "תיק רבין" מצטט את רבין שבהיותו שגריר בארה"ב תאר את פועולו באלטלנה "דפקנו אותם על האוניה ודפקנו אותם שוחים במים" - אין כאן "מילוי פקודה" בלבד אלא הנאה סדיסטית של התעללות באויב - הימין - ללא שום צורך קרבי ( ודאי שיש כאן חריגה מאמנת ג'נווה, הביטוי בו נחשב לוולגארי באותה תקופה ) מילשטיין מסתמך על מקורות של משה פייגלין מגינות שומרון ( טל: 7929318 09 ). הכרזה זו של רבין מובאת ב"נקודה" 209 חשון תשנח נוב. 97 עמוד 12 ). ותופיע בספר של פייגלין (זו ארצנו) "במקום שאין אנשים" . אלטלנה הוטבעה ביום יג בסיון ה'תש"ח. העובדה ששלושים שנה לאחר אלטלנה ( רצח רבין הראשון) הוא עדיין נהנה מהזיכרון המתוק של הריגת אנשי הימין מעידה על גישתו לאויב הימני. ומשתלבת היטב בהכרזתו "שילכו קיביני מט" ( רוסית: לשגל את אמם) כלפי היהודים שהתכנסו בירושלים ומנעו ממנו להביא את עראפת להר הבית. ובהקמת יחידה צהלית של שונאי-יהודים אוהבי הארץ לטיפול במתנחלים. ( מתאים לדעתו על שימוש ב"כידוני צה"ל " נגד המתנחלים). אמרות נוספות של רבין: " מצידי שעזה תטבע בים" ( הצהרה המראה שאין הוא "אוהב ערבים" אלא רואה בהם מכשיר נגד היהודים מהסוג השנוא עליו) "אני ראש ממשלה של 98% ולא של שני אחוז" ( אחרי פיצוץ אוטובוס בתל אביב. 2% - המתנחלים . שימוש ברצח כמכשיר הסתה נגד היהודים החושבים אחרת.( הציטטה הוזכרה בהצעת אי האמון בכנסת 27 פב. 95 - דברי הכנסת ) להשואה: בארה"ב , כשלא נתנו לכושי בודד ללמוד בבית ספר למשפטים: In 1962, President Kennedy dispatched troops to force the University of Mississippi (a state institution) to admit James Meredith, a black student. (Britannica) מהזכרון: היה מקרה דומה של סטודנט כושי שרצה ללמוד גניקולוגיה באוניברסיטה בליטל-רוק אלבמה , והממשל שלח צבא של מספר אלפי חיילים. * רבין: " אריאל שלומיאל וקרנפי שומרון". - דה הומאניזציה של יהודי השומרון. רבין כשר בטחון הוציא גזרה האוסרת על יהודים המשרתים בצה"ל לפתוח מכתב שנכתב במסגרת תפקידם בביטוי "ב"ה בס"ד וכו'" הדבר כוון במישרין נגד אפי איתם . **** שמעון פרס, בכנס המוני של יהודי גרוזיה באשדוד:"ששלטונות גרוזיה ישלחו לנו את יהודי גרוזיה ואנחנו נשלח להם את יהודי צפון אפריקה" ערב שבת כז אלול תשמח 9.9.88 עמוד 9 == "זעמו של בן גוריון לא שכח" מדוע אלון לא דיוח לי שהכונה היא לא לתקוף את לטרון?" לשיא הגיע התפרצותו כאשר אמר: "צריך לירות ביגאל אלון!" הייתי המום, המלים נעתקו מפי. בקושי מלמלתי :בן גוריון מה אתה אומר?!" לא חזר בו."כן. מה ששמעת!". שיחה זו מתוארת בספרו של בן גוריון: "מדינת ישראל המחודשת" קראתי בעיון כל מלה בספר. "הצורך" לירות באלון לא הוזכר. בן גוריון הבין כנראה שהפליג בדיבורו ... " רבין: פנקס שרות עמוד 55 ** דברי הכנסת 27.2.85 עמוד 6991 מדברי אברהם ורדיגר -יהדות התורה: " הכנסת חייבת להתיחס בכובד ראש ובדחיפות לדברים שאמר ראש הממשלה ( רבין) בהופיעו בפני חברי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים במלון "היאט" בירושלים. ראש הממשלה אמר בין היתר את המלים הבאות: "אנחנו לא צריכים רבי עקיבא ובר כוכבא שהובילו אותנו לאסונות כמו מצדה". הדברים פורסמו בעיתון "מעריב" של היום, וכמו כן נמסר מאישים ששמעו אמש את הדרים כי אכן כך נאמר. ברצוני למחות בכל תוקף כלפי ההתבטאות הזאת כלפי מנהיגי האומה אשר עמדו בראש המאבק נגד הכובש הרומאי..." * דברי הכנסת 27.2.95 עמוד 5665 זאבי ( גנדי ) מונה מקומות רבים שמהם רבין טרינספר ערבים *** מיכה חריש (שר בממשלת רבין/פרס) מצוטט בשיפודים מוסף מעריב 10 נובמבר 95: "אם הליכוד ירים ראש נאשים את נתניהו ברצח. נפנה אצבע מאשימה אצבע אשר לא תוזז ולא תוסר אל הימין כולו. המעטים שישארו מול האצבע - ילכו לבית הסהר - השאר ילכו בדרך השלום." English free translation: "If the Likud will rais his head , we will charge Netanyahu with murdering Rabin. We will point an accusing finger toward all the right wing Those few which will remain against the accusing finger will go to jail all the rest will join our party. ( literarily: will go in the way of peace). " (Micha Harish , Mariv 10 Nov 95 ) **** רבין: המשטרה הפלשתינית תילחם בחמס תישתמש ברובים נגד החמס בלי בצלם בלי בג"ץ ובלי אמהות נגד שתיקה הם לא יחלמו להשתמש בהם נגדנו כי הם יודעים היטב שאם הם ישתמשו בהם נגדנו , מיד באותו רגע הסכם אוסלו יתבטל וצהל יחזור לכל המקומות שניתנו להם. הסכם אוסלו, למרות כל ההכרזות ההפוכות, אינו בלתי הפיך רבין: מבט, הטלויזיה ערוץ 1. מרץ 1994 . דברים אלה ודברי דומים נעלמו מארכיון הטלויזיה. ** *** בכי דאום קרני שומרון, הצופה כט שבט תשמג , מכתב למערכת :"גם אני הייתי שם" מדווחת על הרצאה של פר' אוריאל סימון שהיתה בשבת בהעלותך מיד אחרי הריסת ימית שבה הסתמך סימון על עמיטל שקבע דין רודף למפגינים בימית. *** אוריאל סימון , הצופה יום ב' כב אב תשמג,1.8.83: "שמעתי מפי איש המהימן עלי שראש ישיבה מאוד נכבד אמר שאלה המונעים בכוח בעד מדינת ישראל מלעשות שלום עם מצרים, וגורמים בכך באורח פוטנציאלי לאובדן נפשות מישראל הם בגדר רודף" הערה: היתה כתבה בנושא ב נקודה (אמצע תשנז ?) עמיטל אמר לעיתון שאת דין רודף הוא פסק כלפי איזה טיס כביכול שרצה לטוס ולהפציץ במצרים!!!! ( הוא לא נשאל מדוע לא דיוח לצה"ל )., ** אורלנסקי יואב , היה תלמיד בישיבת הגוש , ולמד לתואר BA במחשבים:" פניתי אל הרב עמיטל והוא פסק לי באופן אישי כי להולכים לימית יש דין של מורד במלכות". *** "בשאלות של חיים ומות אסור לה (לציונות הדתית) לאטום כל פתח לשלום גם אם יהיה כרוך בפשרות כואבות בתנאי שיבטיח שלום אמת. " עמיטל , מודעת בחירות על פני עמוד עם תמונתו."ערב שבת" 25.8.88 --- ישראל שלנו 24 נובמבר 95 : ( סוף עמוד 5 ותחילת עמוד 6 ): ביום שני כבר העלה דן שילון למרקע "שתול" אחר של השב"כ, שטען שהוא עצמו היה "שתול מוסווה", פרובוקטור של השב"כ בימין בטרם היסו אותו , ובטרם הזמינו ח"כ רן כהן החבר בוועדת המשנה לענייני השב"כ, להעיד בפני הוועדה, הספיק השתול לספר כיצד הורו לו למשל לקחת פעיל ימין למסגד באיזור חברון ולשכנעו לירות במתפללים - וכך לתופסו כדי לערוך משפט ראוה. השתול סיפר כי נאמר לו שכוחות צבא יהיו במסגד כדי למנוע את הירי... אלא מספר השתול לכל עם ישראל, "כאשר הגעתי למסגד לא היה שום צבא, ואם פשוט לא הייתי חוטף את הנשק ובורח כל עוד נשמתי בי היה קורה אסון. ניתן היה למנוע את הרצח שבוצע ע"י גולדשטיין", קבע השתול שהוסה עקב גילויו בשידור חי. שמו של השתול: מאיר קלור היום בחיפה עיתונאי בעיתון מקומי. הראיון היה ב 20 נובמבר 95 ****8 מרים אלמנת גולדשטיין רצתה להעיד בועדת שמגר לחקר אירועי מערת המכפלה , אך נידחתה במשך זמן רב. אולי היה עניין שמה שיש לה לומר לא ייאמר. אדיר זיק: אבישי רביב עבר לגור בדירה בקרית ארבע מעל דירת מרים גולדשטיין מיד אחרי ארוע מערת המכפלה. האם היה לו תפקיד הסברתי? השופט שמגר נהג באופן דומה גם בועדת רבין ומנע זמן רב את עדות יגאל עמיר . (לצורך מניעת דיבור ? סידרת חינוך מרוכזת?) מרים אלמנת גולדשטיין , תבעה במשך זמן רב מהמשטרה – צבא לחקור מי רצח את בעלה , אחרי שכבר שכב מחוסר הכרה ובודאי שלא היוה סיכון. נתקלה בסרוב . פנתה לבג"ץ . נדחתה בטיעון המוזר שמי שעשה זאת פעל "בסערת נפש". האם יש מי שמעונין שלא יתברר מי היה מעונין שגולדשטיין ישתוק? 5 אוקטובר (בערך) 98 אדיר זיק סיפר בשיחת טלפון לידיד שלו, שיגאל עמיר היה עצור בידי השב"כ במשך מאי 95 כיומים אחר כך ביום חמישי בחדשות ערוץ 2 8 בערב. הודעה שאכן עמיר היה בידי השב"כ " כי רביב הזהיר שעמיר עומד לפגוע בערבים". ברור שהיתה האזנה. והסיפור על מניעת פגיעה הוא תרוץ. רביב פגע ועודד פגיעות בערבים. רביב לא נעצר. הצופה יום ששי 9.10.98 "חודש אחד לפני רצח רבין ז"ל אבישי רביב הזהיר שיגאל עמיר מתכנן לבצע פיגועים בערבים" מסתמך על החדשות בטלויזיה ערוץ 2 מאמש ( שעה 8 ) אדיר זיק 24 אוקטובר 98 במדורו בערוץ 7 שעה 9.40 הסוכן שהופיע בשם בועז היה באמת מאיר קלור מאזור חיפה. (עיתונאי בעיתון מקומי) הוא הודיע למפעיליו שיש לו איש ימין שמוכן לבוא למסגד עם כמה מחסניות ולירות במתפללים. מפעיליו אשרו את הפעולה ואמרו לו שיהיה שם כח צבאי שיעצור את איש הימין. לא היה . הסוכן חטף את הנשק וברח. ** חיים צדוק שהיה שר המשפטים ( על קו 300) ויצחק מרדכי "אחר כך טותה צמרת השב"כ מסכת של עדויות שקר כדי להוליך שולל ועדת חקירה ובית דין משמעתי" ידיעות, 24 שעות עמ' 5 31.12.2001 *** בספר "למען ציון" ביוגרפיה של יהודה ליב מגנס "הקנצלר הראשון של האוניברסיטה העברית" (זה תוארו) כתוב בידי פרופ' בנטוויץ' ( מאנשי חוג "ברית שלום" בראשות מגנס) עמוד 212-211. מתוארים נפתולי הנפש של מגנס כאשר החלו הרדיפות ההיטלראיות והיהודים חיפשו מקלט בארץ. מצד אחד עמדו ערכי מוסר רגש אחוה ומצפון שדרשו הזדהות עם הערבים הרוצים שהיהודים יושמדו מצד שני נשמעות זעקות היהודים. "איך היהודי נקרע לגזרים... האם יאמר שהשמירה העצמית היא החוק הראשון בטבע? אם יחליט לטובת עצמו, הרי מצפונו האנושי, רגש האחוה שבו יציקוהו. אם יחליט לטובת הערבים, הרי אחיו הנרדף זועק אליו מארצות הדיכוי- אין מוצא". כשנודעו ממדי ההשמדה זעם על אלה שהענין איכפת להם.:"סקרו אגואיסמוס ( השמירה העצמית - העיקרון המקדש את דאגת הפרט לקיומו) לא לנו הוא, גם אם אולי נאה הוא לעמים אחרים. אף אם בכך נדון עצמנו למוות, לא לנו הוא". ואומנם בספר בקטלוג התערוכה ל100 שנה למגנס שנערכה בבית הספרים הלאומי עמוד 93 ( החוברת נמצאת בבית הספרים הלאומי) מובאים קטעים מיומנו של מגנס על פגישתו עם שר המדינה האמריקני , וכן רשימות של אותו שר הנותנות תאור זהה על הפגישה שנערכה כשבוע לפני הכרזת המדינה. מגנס ,ראש ברית שלום שבה היו חברים גם בובר וארנסט סימון ( האבא של אוריאל סרבן השרות מנתיבות שלום - שירת לאחר שהגיע להסכם על שרות פצפיסטי בבית חולים ) ביקש ממזכיר המדינה לאסור את קיום המגבית היהודית. בטענה שהיהודים מוציאים את הכסף חצי מליון דולר לחודש על המלחמה במקום על אוניברסיטאות ובתי חולים. אם הצעתו תתקבל סיים מגנס: " מכונת המלחמה היהודית תעצר מחוסר דלק כלכלי. " " “Thr Jewish war machine will come to a halt in a lack of financial fuel" **** חנה סנש על החיוב שבשואה , השמדה . חנה סנש הגיעה מהונגריה לקיבוץ שדות ים. היו לה קשיים חברתיים. נשלחה להונגריה ונרצחה בידי הגרמנים). "חנה סנש" מהדורה רביעית מורחבת. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל . המבלה"ד מ. ברסלבסקי עמודים 109-110 מיומנה מיום 14.6.41 ( אחרי כיבוש יון בידי הנאצים , כאשר הגרמנים בשערי הארץ במדבר המערבי ובלבנון) לפעמים יש רצון להסתכל בדברים בעין צופה למרחקים. והנה לפני תמונה מגן עצי פרי, גן עצי פרי של עמים. עצים צעירים עומדים בו וגם זקנים , אצילים ופחות אצילים. הם אחרי הפריחה אחרי הפרי והחורף בא והם עומדים בשלכת. והגנן בא ורואה את הענפים היבשים המתנונים הוא עושה את חשבון האביב וגוזם מדלל, חזק בלי רחמים. ובאמצע הגן עץ עתיק עבה גזע שורשיו וענפיו מסתעפים מתחת ועל פני כל הגן. אולם יבשים הענפים לשד החיים אינו חודר אליהם מהקרקע. עין הגנן רואה שורשים חסונים, הגזע בריא אציל הוא עוד יתן פריו. אבל צריך לגזום אותו חזק מ כ ו ל ם . והוא מוריד בלי היסוס בדים עבים. פצעים צהובים טריים נשארים בעקבות המזמרה. היוכל העץ? והנה בחיק הבדים ישר מהגבעול נובט לבלוב חדש ענף קטן קרוב לשורשים אלה פקעים מלאים עוטפים בתוכם את תקות החיים החדשים. הגם אותו תגזום היד הגוזמת? האם אפשר ולא תתיר את החיים החדשים מתחת הקליפה האפורה. ואם תגזום, הילבלב עוד פעם גזע ישראל? ב 9.7.41 היא כותבת: עוד לא גזמו בארץ ישראל על כל פנים עדין לא. המזמרה פנתה לרוסיה. *** גרינבוים שואה הצלה סרטפיקאט מאמר של תום שגב הארץ 18.8.00 עמוד ב12 בישיבת הועד הפועל הציוני שהתקיימה ב 18 לינואר 1943. הנוכחים התוכחו בין היתר על השאלה אם ראוי לסייע ליהודי אירופה באמצעות כספים שנועדו לפיתוח הארץ. כבר אז היה זה בחלקו ויכוח בין חרדים לחילונים, בין יהודים לציונים. גרינבוים סיפר לחבריו כי אחד מראשי אגודת ישראל , הרב איצ'ה מאיר לוין דורש ממנו לקחת כספים שנועדו לפיתוח הארץ ולהעבירם לצורכי הצלת באירופה.גרינבוים נקב בסכום ( בין 100 אלף ל 300 אלף ליש"ט) וקבע כי מי שיעביר כסף זה לצורכי הצלה באירופה במקום להשקיעו בפיתוח הארץ "יעשה מעשה אנטי ציוני". הוא, גרינבוים, לא יתמוך בכך, שכן צורכי הארץ קודמים ו"הציונות מעל לכל" . כל זה מתועד בפרוטוקול. בהמשך כותב תום שגב טיפחו בארץ את "שלילת הגולה ". זו התבטאה בבוז, באיבה ואף בתיעוב כלפי הזהות היהודית וכלפי שגרת החיים היהודית בחו"ל. הבן של גרינבוים היה קאפו שרצח יהודים הנתונים למרותו. נעצר עך ידי בנות הברית אך שוחרר בהתערבות אביו. נלחם במלחמת השחרור ונהרג בעת הסתערות מיריה בגבו. הורים שכולים התנגדו להכללת מכתב שלו בספר של אגרות לוחמים שהוצא על ידי משרד הביטחון ץ בספר מאצ דינור (קצטניק) (קראו לו פיפל ?) גרינבוים מכונה פרוכטנבוים –פרי העץ גרינבוים – ומתואר שרצח יהודי בעל זקן ופאות במכת גרזן. המשפחה טענה נגד זהוי פרוכטנבוים עם גרינבוים. ***** העולם 31.5.1932 היושב ראש של ועד יהודי אמריקה ד"ר כרש אדלר פרסם הכחשה רשמית שבה הוא מכחיש בהחלט את הידיעה הכוזבת שהופיעה בעיתונות כאילו השתדל הוא, אדלר, בפני היושב ראש בועד ליחסים החיצוניים של הסנט האמריקאי, הסנטור בנרה, כי תתערב הממשלה האמריקאית בגרמניה כנגד ההסתה של היטלר המסית את העם הגרמני ביהודים. ואף הקונגרס היהודי האמריקאי פרסם הודעה ממין זה, שהוא לא ביקש איטרונציה (התערבות –ש.ב. ) בעניינים הפנימיים של גרמניה. אלא שהקונגרס היהודי האמריקאי הביע את תקותו שגרמניה לא תפנה לתעלולי ההטלראים ***** הצופה ז' אייר תשי : (כותרת) " היום יסופחו חלקי ארץ ישראל לעבר הירדן ? (כותרת) "ולא יינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם" מיניסטר החוץ של ערב הסעודית אמיר פייסל אמר אתמול לעיתונאים אני באופן אישי מאמין כי הערבים לא היו כנים בפעולותיהם ביחס לארץ ישראל אף לא בשדה הקרב. * אבישי רביב אמר לי :"צריך להעלים את רבין" אבישי רביב התבטא בפני פעמים מספר כי 'צריך להעלים את רבין' ולאחר ששאלתי אותו איך אתה רוצה לעשות זאת, ענה לי חד וחלק: אפילו במחיר התאבדות". כך טוען בתצהיר שנחתם בשבועה אחד ממקורביו לשעבר של אבישי רביב, סוכן השב"כ "שמפניה" שעמד בראש תנועת אי"ל התצהיר שנכתב בכתב יד נמסר לפני כחודש וחצי לפרקליטת המדינה עדנה ארבל על-ידי ח"כ מיכאל איתן (ידיעות ז' באדר תשנ"ז 14.5.97) פורסם שוב :ידיעות ז' תשרי תשכ"ח ** הג'רוזלם פוסט 28.2.95 ו"הארץ" 23.2.95 הצהרת רבין, שנאמרה בראיון לטלויזיה הצרפתית, היתה הבסיס להצעת אי אמון שהגישו הליכוד המפד"ל צומת ומולדת. דברי רבין מובאים בג'רוזלם פוסט בתוך סימני ציטוט . עיון ב"דברי הכנסת" מיום 27.2.95 מראה שרבין לא הכחיש את אמיתות צילומי הטלויזיה הצרפתית שבהם אמר את הדברים. הוא לא חזר מדבריו אלא התרכז בתמצית אידאולוגית השמאל: עיצבון הימין. הוא הסביר שאינו הורג את הטרוריסט עראפת "מאותה סיבה שגולדשטיינים לא שמים מכוניות תופת פה"( ג'רוזלם פוסט ודברי הכנסת). דברי אבי יחזקאל (העבודה, דברי הכנסת 27.2.95 עמ' 6987 ) מאשרים גם הם שרבין אמר: "עשיתי זאת נגד האינטרס הביטחוני של ישראל". Rabin :" I prefere to endanger Israelis security in order to help Palestinians .. I did it against the security of Israel ". Jerusalem Post 28 Feb 95. תרגום: אני מעדיף לסכן את בטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינאים.עשיתי את זה נגד בטחון ישראל". (ג'רוזלם פוסט 28 פברואר 95 ). הידיעה בשלמותה: (C) The Jerusalem Post Tuesday, February 28, 1995 Publication: Daily Page: 01 Section: News Length: 377 words Source: LIAT COLLINS
Keywords: Government. Coalition. Knesset. Likud. COALITION HANDILY PUTS DOWN NO-CONFIDENCE MOTIONS YESTERDAY'S debate over two no-confidence motions turned into a slanging match between opposition and coalition, as both sides kept their eyes firmly on the TV cameras. The government, as expected, handily defeated the motions, filed by the Likud and the National Religious Party, with Tsomet, 59-48 with no abstentions. As the no-confidence motions were over Prime Minister Yitzhak Rabin's statement last week that he would ease the closure of the territories even though it would endanger the security of Israeli citizens, Rabin himself responded for the coalition. He was severely heckled by Likud leader Binyamin Netanyahu and other opposition MKs. Netanyahu started his attack on Rabin early in the discussion: "I want us to understand what's going on here. The prime minister and defense minister of the State of Israel says he prefers to endanger Israel's security in order to help the Palestinians. And he even says: 'I did it against the security interests of Israel.' " Netanyahu said he could not understand why Rabin had spent so much time "dithering between Palestinian and Israeli interests, only to come down in favor of the Palestinians". He accused him of becoming Arafat's "Siamese twin" and compared him to Neville Chamberlain.
"You always dither and then make the wrong choice," Netanyahu said. Rabin who began the discussion in unusually good mood, soon lost patience with Netanyahu, telling him to "sit down and be quiet. You've never even held a government position". Rabin's main theme was that Islamic extremists want to torpedo the peace process, and this has lead to an increase in fatal terror attacks within the Green Line, at the same time the attacks have decreased in Judea, Samaria, and Gaza. "The terrorists want to kill the chance of peace," Rabin said. "So why don't they kill Arafat?" asked Netanyahu. "For the same reason that Goldsteins don't place car bombs here," countered Rabin. He accused the Likud of having no alternative plan. "But at least we're not stupid," said Naomi Blumenthal, referring to Rabin's well-publicized description of his own party. "You said that. I wouldn't say that," Rabin fired back. NRP leader Zvulun Hammer also attacked Rabin, accusing him of gambling with Israeli lives. "The government is planning a casino and meanwhile is playing Russian roulette," he said. עיון בפוסט ובהארץ מאותו יום מראה שהציטוט מדויק. סיעות הליכוד צומת והמפד"ל הגישו אי-אמון בגלל הכרזתו זו של רבין הציטטה מובאת גם בדברי הכנסת דברי אבי יחזקאל (העבודה, דברי הכנסת עמ' 6987 ) מאשרים גם הם שרבין אמר: "עשיתי זאת נגד האינטרס הביטחוני של ישראל". בפתיחת הישיבה ביקש היו"ר שבח וויס (העבודה) שהכנסת תכנה את הצהרת רבין "הודעה" (מלה ניטרלית) ולא "הודאה" - שיש בה התיחסות שלילית להודאתו. הצעתו לא התקבלה. ** ידיעות אחרונות 95 3 25 בתגובה לגילוי העלמות 40 מליון ש"ח מקופות הפנסיה. (דהיינו מפלגתו של רבין גנבה 40 מליון ש"ח מהפנסיונרים). רבין: "מתנחלים עולים למדינה 1600 ש"ח ( לחודש) פנסיונרים עולים 300 ש"ח, החליטו מה אתם רוצים מתנחלים או פנסיונרים" **** תחילת יוני 95 מאיר מרגוליס משלום עכשיו בהפגנה של ערבים/ שלום עכשיו ליד בית הדסה בחברון היכה ילד יהודי בן 12 , נעצר ושוחרר מיד. ** אלוף אורי שגיב מפקד חיל המודיעין הודיע על התפטרות מידית מצה"ל כי כל ההחלטות מתבססות על דעתו של אדם יחיד. ( כונתו ליצחק רבין) טלויזיה ערוץ 2 19 יוני 95 8 אחה"צ --- בנימין גלאי ( מצוטט ע"י מאיר עוזיאל מעריב 6 יוני 96 ) : קאפו יהודי היה מכה ביהודים בכל כוחו ולפניו רצים נעריו ומכים גם הם במצותו ובשנאתו והכל כדי להראות לגויים שהוא יהודי אחר - מגזע אחר. כמוהו פרופסורים רבים אשר רצים היום ומכים ביהודים בכל כוחם ,ומשלחים את נעריהם להכות עוד במצותם והכל כדי להראות לגויים שהם יהודים אחרים - מגזע אחר. * יעל דיין יעל דין מוסף מעריב 11.4.97 "מה אכפת לי ששורפים את דגל ישראל" ( נאמר לגבי ערבים ביש"ע ששורפים את הדגל כפי שרואים בטלויזיה ) ** ידיעות יום חמישי ד באדר ב תשנ"ז 13.3.97 : הרב הספרדי של רמת גן – חבר בכיר במועצת מימד - הודה שקיבל שוחד על עשרות גיורים פיקטיביים: רב העיר הספרדי של רמת גן הרב יצחק ברדע נעצר אתמול על ידי המשטרה .. הרב ברדע שימש עד לפני ארבע שנים כאב בית דין לעניני גיורים.... הרב ברדע שלח את "הלקוח" שביקש להתגייר לחבר שלו בפריז. בבוקר טס "הלקוח" לפריז כנוצרי לכל דבר וכבר באותו ערב הוא יכול היה לשוב לישראל כיהודי "כשר". * ידיעות אחרונות 14 נובמבר 96 "אם אנו רואים את ראש הממשלה מאמץ אל ליבו את הזמר אביב גפן - אנחנו בבעיה . לא חשוב כמה פעולות עידוד מוטיבציה נעשה. אם שומעים את ראש הממשלה אומר שבתי-מלון על שפת הכנרת חשובים יותר מאשר צבא שם - זה עושה משהו". דברים אלה אמר אתמול ראש אגף כח אדם במטכ"ל , האלוף גדעון שפר, במסגרת דיון ועדת החינוך של הכנסת בנושא החינוך וירידת המוטיבציה לשרת בצה"ל. ... חלק מחברי הועדה העירו בתגובה: טוב שמי שהוא אומר את הדברים . אילו אנחנו היינו אומרים זאת, היו מתנפלים עלינו. { רבין חיבק את אביב גפן בכנס שבו נהרג, פרס אמר שמלונות מגינים על הגבול טוב מהצבא} *** * יום ראשון י"ז סיון תשנז 22 יוני 97 חדשות TV אחה"צ: אלוף מיל. יאנוש בן גל אמר בביהמ"ש כי דבריו שאריק שרון פעל בלבנון נגד הנחיות ראש הממשלה בגין נאמרו מתוך מוטיבציה נגד הימין ) *** לאה רבין מעריב ( 24.11.96) מספרת שלא שיחקה כבת זוגו של רבין בטניס בזוגות כי. :" כל הזמן היינו רבים, יצחק היה מקטר ומתעצבן" *** מות מוות מכירת קרקע ליהודים Jerusalem Post June 16 95page 3 : Freige abu median the plo law-minister announced a new law which aloud killing each person who sold in the past or will sell in the future a real astate to a jew the law is effective now . * יום ראשון י"ז סיון תשנז 22 יוני 97 חדשות TV אחהצ: אלוף מיל. יאנוש בן גל אמר בביהמ"ש כי דבריו שאריק שרון הטעה את ממשלת בגין בענין עומק כניסה ללבנון לא היו נכונים וכי אמר זאת כי שרון שר הבטחון הרחיק אותו מהפיקוד על פיקוד צפון. נזכר במעריב(אולי ידיעות) יום שלישי יט סיון 24 יוני. **** מעריב 6.8.97 ח"כ מערך אפי אושעיה: צריך להפשיל שרוולים להוריד כפפות לרדת מהממלכתיות ולקפד את ראשו של נתניהו. ח"כ עבודה איתן כבל אמר כי הוא תומך בקריאה לקפד את ראשו של נתניהו "צריך להפשיל שרוולים ולירות בכל הכיוונים" מלון אבן-שושן: לקפד –לכרות. *** גזענות של אלוני מעריב12.12.97 עמוד 5 נשקלת חקירה פלילית נגד שולמית אלוני בשנים 93-94 יזמה אלוני העברת כספים ממשרד החינוך ל 38 עמותות , רובן של ערבים ישראלים - בניגוד לנהלים... הבקשות הועברו לועדה חודשים רבים לאחר המועד האחרון להגשתן. אלוני קדמה בקשות שהוגשו באיחור על ידי עמותות המנוהלות על ידי ערבים ישראלים. לעומת זאת דחתה אלוני בקשות של עמותות חרדיות ודתיות בטענה שהן הוגשו באיחור אפילו אם הוגשו רק באיחור של יום. אלוני אמרה כי היא תשמח לעמוד למשפט פלילי שבו תואשם באפליה מתקנת של ערבים, ועולים מאתיופיה ורוסיה. על בן פורת אמרה אלוני כי " למבקרת יש חשבון ארוך איתי, ולי יש חשבון ארוך אתה" * כרמי גילון בספרו עמוד 357 כותב שרבין ופרס כללו בהסכם אוסלו סעיף שעל ערפאת להסגיר מבוקשים לישראל : " סעיף זה נכלל בהסכם רק לצרכים פוליטיים לסבר את דעת הקהל בישראל ולא יותר מכך" *** ציטטה מחיים ברעם שמתאר את שרון כמי שמדכא את שאיפות העם השתינאי (מחיפוש "יוסי שריד" בגוגל ) חיים ברעם 24/05/02 יוסישריד מתרפס בפני שרון עלתהליך הפשיזציה בחרה הישראלית ראש האופוזיציה "השמאלית" בכנסת, מנהיג מרצ יוסי שריד, נכנס השבוע "בסערה וללא תיאום מראש" לחדרסיעת הליכוד בכנסת, כדי ל"חזק את ידיו של ראש הממשלה". זואיננה המחווה הרגשנית הראשונה בהיסטוריה הפוליטית של שריד, אבל היא בהחלט הקש ששבר את גב הגמל. נכוןשהאיש חביב עלי בשל שכלו הער והעברית המשובחת שבפיו, אבל הדחתו מתפקידו במרצ ופרישתו מהחייםהפוליטיים היא עתה כורח המציאות. האישאמיץ, אבל רכרוכי, והג'סטה שלו כלפי איש הדמים מקיבייה, מחולל מלחמת לבנון ואדריכל היחסים המעוותים עםהפלאנגות הרצחניות בביירות, כלפי הבונה הגדול של ההתנחלויות הממאירות ומדכא שאיפותיו הלגיטימיותוהצודקות של העם הפלסטיני, פוסלת אותו באורח מבני מלמלא את מטלותיו. שרידסייע שוב לחדד את הקונפליקט לכאורה בין אוייבי השלום משני צדדיו של המיתרס בימין הישראלי, ובכךגרם נזק חינוכי ופוליטי שאיננו ניתן לתיקון. מרתקלהיווכח שחניך כל כך מובהק של תנועת העבודה הפך לפוליטיקאי שמסוגל להפגנות פומביות של אהבה דביקהכלפי בכיר הנאשמים לעתיד בבית הדין הבינלאומי בהאג. אריאלשרון מבקש לקיים את בריתו עם הימין האמריקאי בראשות ג'ורג ו בוש, ומוכןלמס שפתיים לרעיון של מדינה פלסטינית )שאין אפילו פלסטיני אחד שיסכים לו בתנאים הקיימים( אחרישהתחייב לא לפנות אף התנחלות. אחרישהשמיד את התשתית של הרשות הפלסטינית והתעלל בעם הכבוש, איפשר לו בנימין נתניהו להופיע בזירה הבינלאומיתכשהוא לובש ארשת מזוייפת של מתינות מדינית. שרון צודק בוויכוח שלו עם יריבו הפנימי המר: בנימיןנתניהו מקשקש, ראש הממשלה שרון מבצע. את מנהיג מרצ זה לא שיכנע. אחריהריצה המגוחכת של שריד לחדר סיעת הליכוד, מה לו כי ילין על שמעון פרס? אניכופר לחלוטין באכסיומה השטחית של שריד, ששרון עדיף במשהו על נתניהו. מנהיג מרצ הגדיר את ביבי "סכינאי", כנראהלעומת שרון, שבהבל פיו של שריד עלול להיות מוכתר כראש מחנה השלום. זוהי פסולת של דברים בטלים, כפישדרויאנוב האהוב עלי נהג לומר. הויכוח הוא פונקציונאלי, ואיננו משקף הבדלים באישיות או בפוליטיקה. שרוןכראש ממשלה חייב לשמור על קשר עין עם ושינגטון, אחרת לא יוכל למלא את תפקידו. חד וחלק. ניסיוןהשנים האחרונות מוכיח בצורה חותכת, שאם שרון לא היה בממשלה, הוא היה מותח ביקורת זהה לזו של ביבי היום. כברהיו דברים מעולם, ואפילו כותב המאמרים הראשיים בהארץ קלט את המגמה הזאת ביום שלישי השבוע. חברפלסטיני כתב לי השבוע, ששרון יהרוג ערבים לפי המיכסה שתשית עליו אמריקה, וינסה איכשהו לחרוג קצת ממנה, ולרצוחעוד יותר. לזה קוראים בארץ מדינאי מציאותי, ולכן מרימים אותו על נס באליטות השמרניות, שדובריהןהם דן מרגלית מימין ושריד "משמאל". נתנהאלוא "סכינאי", כיוון שפעל פוליטית בקרב האספסוף של מרכז הליכוד כדי לקבל החלטה, שלתוכנה)אבל לא לעיתוייה( מסכים גם שרון עצמו. אבל ראש הממשלה, שאחראי להרג של עשרות בני אדם בקיבייה, שהודחמתפקידו כשר הביטחון על ידי ועדה משפטית מוסמכת בעיקבות הטבח בסברא ושתילא, ששלחאת חיל האוויר להפציץ את מחנות הפליטים בלבנון והרג מאות כדי להשיג יעד מדיני מפוקפק ושנוי בחלוקת, שהפךאת קציני צה"ל של 2002 למועמדים למשפט על פשעי מלחמה, שהניח את כל המוקשים האפשריים בשטחים כדילמנוע כל סיכוי להסדר שלום, ראוי לסערת הנפש האוהבת של שריד. כפי שקרה לפרס, גםשריד שלח את זרועותיו האוהבות מהקשת השמאלית של הבנגוריוניזם אל הקשת הימנית של אותה אידיאולוגיה. אבלכדי לשנות את הפוליטיקה הישראלית, יש להפוך את ה"שמאל" לשמאל אמיתי, ולנכש ממנו את הביטחוניזם ואתהמנהיגים, שמפלצת כמו שרון מפיחה בהם רגשות כל כך עזים. ייתכן ששריד הביך את שרון, אבלהוא הציל את מפלגת העבודה, ומחק את ההבדלים )החשובים( בינה לבין מרצ. בכך עירער את מעמדו כקורקטיבהשל מפלגת העבודה, והחיש את סופו של מחנה השלום הציוני בצורתו העכשווית. בכמהדקות של הליכה מזורזת לקנוסה, הרס שריד את כל העמל שהשקיע בשנים האחרונות. אנימכיר את שריד עשרות שנים, ולא תיארתי לעצמי, שהוא מסוגל לטיפשות תהומית כזאת. הסקריםבקרב אנשי השורה בליכוד מעלים, שהם אינם מסכימים לרדיקליזם שהפגינו חברי מרכז הליכוד. נחמהדואק מידיעות אחרונות, שדווחה על המרכז ועל השלכותיו בכישרון, לעומת הרדידות של רוב עמיתיה, תיארהאת הסקטורים הקיצוניים בליכוד שהתגייסו כאיש אחד להעברת ההחלטה. כמובןשכל ההתפתחויות העתידיות תלויות בעמדתה של ארצות הברית. אין רוב במדינה למהלכים שיובילו לשלום במצב סטאטי, והואיווצר, אם בכלל, רק אחרי לחץ בינלאומי מאסיבי. אם "הסכינאי" יהיה ראש ממשלה, הואיחקה בכל את מדיניותו של שרון. המאבק בליכוד הוא כוחני, ולא רעיוני. נתניהו,איש מוכשר מאוד אבל לא חכם גדול, סייע שלא בטובתו לשיפור מעמדו של יריבו שרון בכל רחבי העולם. מישקרא קצת עיתונות עולמית אחרי המרכז, נוכח בוודאי לדעת, שהפרשנים המסכנים נאלצו לשבח את ראש הממשלה, כדילהסביר את ההבדלים בינו לבין נתניהו. זה לא מבשר טובות לעם הפלסטיני, וגם לא לשוחרי השלום הישראלים, שמבקשיםאת טובת עמם באמצעות שלום אמיתי עם כל העמים השכנים. כושרהתמרון של שרון כלפי חוץ דווקא השתפר אחרי המרכז, חרף העובדה שמצבו בתוך מפלגתו ובעיקר בסיעה בכנסת, הואבלתי אפשרי. אסור לשכוח ש"סיעת השלטון" מונה רק 19 חברי כנסת, וששרון יכול לסמוך, בקושי רב ולא בכל הנסיבות, עלארבעה מהם. העדר גייסות בתוך הליכוד יקשה עליו להתאחד עם מפלגת העבודה ולרוץ איתה לכנסת הבאה. בעבודהיש רבים שמוכנים לשלח טנקים באזרחים פלסטיניים ובעת ובעונה אחת לדבר על "מדינה" שאףפלסטיני לא מוכן לקבל מהם. שרון, עם הכשר כזה מהאדמו"ר של שלום עכשיו, יכול להשתלב בקלותעם בנגוריוניסטים כמוהו, אבל הנדונייה שיביא מהליכוד היא דלה. הנוסחהפרסונה נון-גראטה בליכוד = אישיות מכובדת בכל העולם, תקפה כיום יותר מתמיד. טובשהפלסטינים אינם מסרבים להיפגש עם אנשים שיש להם "דם על הידיים". אחרת, הם היו מעדיפים את נתניהו על פני שרון. תהליך הפשיזציה של הימין הרדיקלי הישראלי הוא עתה בעיצומו, והואכולל גם את שיכתוב ההיסטוריה והתאמת עמדות לאלה של הפשיזם האירופי המסורתי. ביוםשלישי השבוע הופיע במדור המכתבים של מעריב מכתב של מר אריה גלוברמן מחיפה, תחת הכותרת, "הפשיזם הנאור". ברוחהזמן מעלה גלוברמן על נס את המשטרים הפשיסטיים באיטליה ובספרד על התנהגותם כלפי יהודי אירופה, לעומתהאדישות וההתנכרות של המדינות הדמוקרטיות. הוא מגיע למסקנה "שעלינולשפוט לא לפי היחס למשטר אלא לפי היחס ליהודים בשואה". נכון שהכותב חושף כאן בורות תהומית בהיסטוריה, שלאלדבר על השטחיות של הניתוח, אבל קו המחשבה שהוחצן כאן מתחיל לאפיין שכבות רחבות בימין הישראלי. לאקשה להסיק מהדברים את הרציונל לשיתוף פעולה עם ז'אן מארי לה-פן ודומיו, שעמדתם הנוכחית "טובה ליהודים". גלוברמןמעדיף להדחיק את העובדה, שהמדינות הפשיסטיות היקרות כל כך ללבו, היו גם בעלות בריתו של אדולף היטלר, שיתפופעולה עימו על בסיס אידיאולוגי ואינטרסנטי כאחד, נעזרו בו כדי לדכא את עמיהן, ועזרולו לבצע את תוכניתו לפני ובזמן מלחמת העולם השניה. אפשר ואולי אפילו חיוני לבקר את הדמוקרטיות המערביותעל יחסם ליהודים, אבל אין לשכוח שהן )בעזרת ברית המועצות החל מיוני (1941 לחמוואף מיגרו את החיה הנאצית. פשיסטים איטלקים רבים לחמו בצבא הנאצי, בעיקר בחזית המזרחית, ומטוסיםגרמניים איפשרו לרודן הספרדי פרנציסקו פרנקו להפציץ את בני עמו )גרניקה,בין השאר( ולהשמיד את הרפובליקה הדמוקרטית בספרד. כברנתקלנו כאן ביהודים מהימין, שהזדהו עם משתפי הפעולה האוקראינים והאחרים, בשל שנאתם למשטר הסובייטי בברית המועצות. הצעד הבא, ההסכמה הרטרואקטיבית עם הפשיזם של שנות הארבעים, היה בלתי נמנע. לתמיכתחלקים בימין בלה-פן יש בסיס חברתי ופוליטי מוצק, כמו לתזוזה של ציבור יהודי גדול בצרפת לתמיכה בפשיזם האנטי-ערבי,והנהיה חסרת התקדים של יהודים בארצות הברית לברית עם הימין הפונדמנטאליסטי. המגמותהאנטי ליברליות והלאומניות שולטות עתה בשיח הישראלי, ומובילות רבים לתהום מוסרית של תמיכה היסטוריתבבניטו מוסוליני ובמייצגים אחרים של הטומאה הפשיסטית. בסוף שנות העשרים סברו כמה דוברים שלהימין הקיצוני בישוב, שהיטלר צודק ברוב קווי מדיניותו, אבל טועה בכך שהפך את היהודי לאוייב. נדמהלי שאנשים כאלה חורגים עתה ממקומם הטבעי בשוליים הסהרוריים, וכובשים להם מקום בחברה. חיים ברעם ***** ^Start YOEL BIN NUN yoel bin nun התחלה יואל בן נון ^^^ Senior Police Department sources have stated that arrests of Rabbis that have given the green light to murder appears imminent in the coming days. Police spokesmen also stated they believe that Rabbi Dov Leor and Rabbi Professor Nachum Rabinovitch will be called in for questioning to respond to allegations made by Rabbi Yoel Bin Nun of Ofra (Shomron-Benjamin Regional Council). (Galei Tzahal/Army Radio..11/13.95). *** Sephardic Chief Rabbi Bakshi Doron stated that after a personnel interview with the Rabbis that were accused of issuing a Halachic Ruling (Jewish Law) permitting the killing of Yitzchak Rabin, that he believes that the allegations are unfounded and Rabbi Bin Nun acted irresponsibly. Rabbi Doron added that if they said something illegal in private, then it is a matter for Police and not the Chief Rabbinate. (Galei Tzahal/Army Radio..11/13..7:00am). ** MK (NRP) Chanan Porat lashed out at Rabbi Yoel Bin Nun of Ofra for his "widespread general statements that attacked Torah scholars and the entire Torah way of life." Porat added that Rabbi Bin Nun's position in the community should be re-evaluated. "The statements made of late attacking Rabbi Professor Nachum Rabinovitch and others cannot be put to rest without taking some action against Rabbi Bin Nun (Channel 7 Radio News Summary..11/15/95..1:15pm) **** Rabbi Yoel Bin Nun of Ofra made an apology on national TV last night. Rabbi Bin Nun said that "I want to apologize to any person that I may have caused undue pain because of my statements regarding the assassination of Yitzchak Rabin". Rabbi Bin Nun went on to further accuse Rabbi Professor Nachum Rabinovitch of being "indirectly responsible " for Rabin's murder. Bin Nun added that he has no doubt that the Rabbi's statements (Rabbi Rabinovitch) were not intended to cause harm, but an unbalanced person may have misinterpreted them and been motivated to assassinate Rabin. Rabbi Rabinovitch adamantly denied the allegations and stated that Rabbi Bin Nun has once again taken statements that he had made in the past out of context. When asked if he planned any legal actions against Rabbi Bin Nun for his statements, Rabbi Rabinovitch replied "yes". (Yediot Achronot..11/15./95.Front Page, Channel 1 TV News..11/14..8:00pm, Channel 1 TV News..11/14..8:00pm). ** שבוע לאחר שזרק את הפצצה אודות רבנים שפסקו דין "רודף" על יצחק רבין התנצל אתמול הרב בן נון "אישית" בפני הרבנים ששמותיהם הועלו בקשר לכך הרב דב ליאור והרב רבינוביץ. לנגד עיני היה הרוצח הפוטנציאלי שמסתובב עם השעון המתקתק בראשו כשהוא חושב שיש בידו הרשאה לרצוח. אני מקוה שתגובת הנגד הנזעמת, מפי רבנים לדברים שאמרתי תביא לכך שאם מי שהוא חושב שיש הרשאה כזו יידע עכשיו שאין. ( ידיעות 15.11.95 עמ' 6) * Rabbi Dov Leor, Chief Rabbi of Kiryat Arba, has filed a libel suit in a Rabbinical Court against Rabbi Yoel Bin Nun of Ofra. Rabbi Leor will be represented by attorney Naftali Wurtzburger. The legal action follows public statements made by Rabbi Bin Nun after the assassination of Yitzchak Rabin. Bin Nun accused Rabbi Leor of sharing in the responsibility of the assassination because of statements that he made against the late Prime Minister. The libel suit was filed with the Chief Rabbi of Jerusalem, Rabbi Yitzchak Kolitz. Rabbi Kolitz stated that he was willing to hear the case and attempt to bring the two sides to a peaceful solution. He added that he is not willing to issue a ruling regarding the case. (Jerusalem Newspaper..12/29.95.Page 15). **** Graffiti was spray painted on the walls of Heichal Shlomo, the office of the Chief Rabbinate in Jerusalem. "Rabbis are murderers" and "they killed Rabin" was painted on the walls of the building. Police haveopened an investigation into the matter. In response, Chief Rabbi Bakshi Doron stated that he does not see the necessity to give a statement regarding everything that happens. (Yediot Achronot..11/15. 95 .Page 7). **** Absorption Minister (Meretz) Yair Tzaban: "One of our major failures was in dealing with a small group of fanatic Rabbis, whose role in incitement is apparent. Anyone opposing stigmatizing the entire religious community must disassociate himself from such inciteful Rabbis." (Jerusalem Post News..11/20 95). * Environmental Minister (Meretz) Yossi Sarid: "There is no more business as usual. We want to tell the world that we have declared all-out war on Jewish terrorism, just as we have an all-out war on Arab terrorism. No democracy in the world can accept those who seek and act to destroy it." 24 12 95 **** END BIN NUN סוף יואל בן נון * *** נמסר שדדי צוקר איש המוסר מכה אנושות את אשתו (פילגשו?) ( לברר מה דוחף את המפיצים) *** (מכתב לועד באודסה למען הפסקה בעליה) מעריב יום ב' 23.3.98 עמ' 10 ההסתדרות של נציגי הישוב בינואר 1904 ביפו , אל הועד האדיסאי שקיבל הכרה משלטונות רוסיה, והיה פעיל בעליה: "העבודה מעטה כאן והשכר כל כך מועט עד שאפילו אחינו ילידי הארץ הרגילים לחיים מצומצמים אינם יכולים להתחרות עם הערבים". ** דב דריבן יישוב מעון נרצח חברו נפצע : יום ראשון יום שני, אפריל 20, 1998 כ"ד-ניסן-תשנ"ח ביום 7.11.2002 הרגו מסתערבים של מג"ב את רוצחי דב דריבן. * 6 מאי, 1998י'-אייר-תשנ"ח חיים קרמן עולה מרוסיה נשוי+2 ישיבת עטרת כהנים נרצח בדקירות סכין *** אשרמאן קונסרבטיבים רפורמים "רבי" אריה אשרמן מארגון הרבנים למען זכויות האדם בא יחד עם 100 ערבים לחוה שליד מעון ופצעו את תור. תור הפצוע שהה בבית חולים כמה ימים . ביום ראשון יום שני, אפריל 20, 1998 היום בו נרצח דב דריבן נפצע שוב תור.: ערוץ 7 22.4.98 אביו של דב דריבן : הערבים הודיעו שבנו דב דריבן הוא מטרה לרצח. ערוץ 7 22.4.98 **** "אתה תקבל יחס של מלך כי נלחמת על הכבוד של רבין" בית חולים סורוקה לנהג המונית שתקף את אסקין בזמן שהפגין " בעד יגאל עמיר " מול בית הסוהר בבאר שבע. ושחלה בסרטן. ידיעות 28.9.98 עמ' 9 **** יהונתן גפן מעריב 8.5.98 : למי צלצלו הפעמונים "אם החילוניים רוצים להמשיך לחיות פה אין להם ברירה אלא לפתוח באינתיפדה. כן אני מוכן לזרוק את האבן הראשונה" ** ידיעות 19.6.98 אחוז המתגייסים ליחידות קרביות בסדר יורד: א: מושבים וקיבוצים דתיים. ב. דתיים עירוניים. ג. מושבים חילוניים ד. קיבוצים חילוניים ה. עירונים בתי ספר עיוניים חילוניים ו. עירונים בתי ספר מקצועיים חילוניים . ** (הארץ 22.5.98 )" נתיבות שלום" זכתה להכרה ולתיקצוב בידי האיחוד האירופי יחד עם "בצלם" וארגונים נוספים הפועלים להגנת זכויות האדם בשטחים מפני צה"ל ויהודי ההתנחלויות על ידי איסוף ואספקת מידע. *** הצופה יז תמוז בהפגנה בלתי חוקית של שמאלנים נגד הריסת בית בלתי חוקי הם צעקו לחיילי צה"ל :" גם הנאצים מלאו פקודות" ( נכתב שנעמי חזן שהיתה שם השתתפה בצעקות, למחרת: רק היתה שם). * מעריב, ספרות וספרים עמ' 2917.7.98 מתוך הספר "הנשיא השני וראש הממשלה הראשון, יצחק בן צבי הנשיא השני מבחר תעודות מפרקי חייו ( 1884-1963) ערך חגי צורף. עוד במארס 1929 כתב אל ברל כצנלסון "אני לא התייאשתי מהתישבות יהודית בעבר הירדן, ומובטחני ששום ציוני ושום יהודי לא יוכל להיוואש מהתישבות כזו" ב1940 בעיצומה של המלחמה הוא מאיץ בבן גוריון לפתח התישבות על יד חוף אילת. **** הארץ יום ראשון יט תמוז יצחק לוי (מזכ"ל מפד"ל) " מי שרוצה לאכול חזיר שיאכל. אתה רוצה לחלל שבת בבקשה". בהצופה ביום ששי הסמוך הוא הזכיר את ההצהרה הזו (מבלי לחזור עליה) התגאה בכך שהמפד"ל הפסיקה לדרוש חוקים יהודיים ובכך שהוא תומך בקבה"ד שמכין אמנה חברתית. **** הצופה יום שני, יולי 20, 1998 מפקד חטיבה הורה לפלוגת מתגייסים למילואים בשומרון: אם יורים עליכם אל תמהרו להשיב אש. אם נהג עומד לדרוס אתכם כנראה שהוא איבד שליטה בהגה , אתם לא פועלים בעד הצד היהודי או הערבי. *** מעריב "מוסף שבת" עמ' 24 טעם אישי שלום רוזנפלד. היה שלום חבר. המשורר הרוסי סרגיי בייסנין התאבד בתליה במלון אנגלטר בלנינגרד ב 1925 בהיותו בן 30 לפני התאבדותו הוא כתב בדמו על פתק: "היה שלום חבר. היה שלום לי. אל קדרות גבות. ואל עצבות ויאוש. בחיינו אין חידוש למוות. החיים אף הם חסרי חידוש" * מעריב 15.11.98 עיתוני לונדון טוענים שישראל מפתחת נשק ביולוגי שיפגע בערבים בלבד. ( על ידי ניצול רעיון דרום אפריקני של זיהוי גנים מיוחדים ופיתוח חיידקים מיוחדים להם.) דדי צוקר : נשק כזה אינו מוסרי. ** עיזר ויצמן: " אי אפשר לדבר כל הזמן רק על רצח רבין" מעריב 19.11.98 אחרי יומיים התקפל והתנצל בפני לאה רבין . * פשיזם, תלמידה 23/11/98 בתכנית הכל דיבורים של שלי יחימוביץ 2.30 אחה"צ: ילדה בבית ספר בדרום לא קמה לשירת התקוה לכבוד רבין בטענה שהיא לא אוהבת אותו. חויבה ללמוד על רבין ולכתוב מכתב אהבה לרבין אחרת תסולק מבית הספר . נכנעה וכתבה אך התלוננה בפני הפיקוח. התנועה לזכויות האזרח תמכה בה. המנהלת הודיעה שהיא תמשיך לטפל בה כי היא "חושבת מחשבות לא חוקיות". __ מסע לחצים של השב"כ על עדים בפרשת אבישי רביב "נפתח נגדך תיק, מעבידיך ידעו שיש לך תיק" הצופה ז' כסליו תשנט . הודעה על כתבה של אדיר זיק שתהיה מחר יום ששי ז' כסליו 26 נובמבר, 1998 ** 6 חברי קיבוץ צרעה הואשמו בעבירה על חוק המנוחה בשבת . הם עבדו בחנות הקיבוץ בשבת. טענתם אנחנו חלק מהקיבוץ. הקיבוץ אינו יהודי ולכן החוק אינו אוסר עליו. רצח 3 נערות במידרחוב בירושלים. אחת מקיבוץ צרעה נכדה של אלוף מיל. מתי פלד (מתיתיהו). הוזמן לשם אחד מראשי אשף .לאחר מכן המשיך ונסע יחד עם י.ה. ( שניהם היו קודם בסימפוזיון כל שהוא בתל אביב ) בצרעה התחנפו לפני מפקד המחבלים. הערבי אמר לי.ה. על ההתחנפות אליו בקיבוץ צרעה : "אני לא אוהב את זה." ( מפי י.ה.) ** יאיר קוטלר זכה במשפט דיבה נגד יוסי שריד 50000 ש"ח + מודעות התנצלות בסך 20000 ש"ח . שריד ביקש לשחרר אותו מהפיצוי בגלל חסרון כיס. : ערוץ 7 חדשות 1 בצהרים 03/01/99 ** מינה פנטון י"ור אמונה ירושלים . הצופה י שבט תשנט: מספרת על ההפגנות בזמן רבין שנערכו על ידי תומכי הימין. מול הר הרצל בכניסה לבית וגן. ובהן הושמעו מחאות נגד אלימות המשטרה "תוך שימוש ברוטאלי בסוסים לרמיסת נשים וילדים על מדרכות, החדרת משסים ומסיתים וכו' ". " ח"כ בני בגין הוזמן להופיע באחד מימי הששי כמרצה אורח. לתדהמתם של הנוכחים הוא מתח ביקורת חריפה על ההפגנות האגרסיביות והכוחניות של פעילי הימין. הוא דיבר על ערכים דמוקראטיים שמבחינתו הם מקודשים ומיקומם בראש הסולם, מעל הכל, והכריז "אני כדמוקראט מובהק לא אוכל להשלים עם האגרסיביות של מפגיני הימין ואם הימין יעלה לשלטון בגין כוחניות זו , "לא אמצא מקומי פה ואקח את אשתי וילדי וארד מן הארץ" … הוא חזר על ההתבטאות גם בפורומים אחרים "לרדת מן הארץ" !! **** דליה רבין פילוסוף:( בטקס יום הולדת לרבין ליד האנדרטה בכיכר מלכי ישראל -רבין) "האלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה, אמרת ומאחוריך הגיח שליח השטן. ב 29 במאי 1996 ( תאריך הבחירות האחרונות –ה.ב. ) מסרה הדמוקרטיה את נשמתה לשטן ומאז אנחנו מנהלים מאבק קשה. אנחנו נילחם עד תום את מלחמת העצמאות של הקיום, הסובלנות והאהבה בשבילך ולמענך אבא יקר" ידיעות 28.2.99 **** המשפט רשות שתינאית 24 שעות לאחר שנתפס הוצא הקצין האנס להורג (כותרת ב " ידיעות 28.2.99 ) הקצין עאקיד (סגן אלוף) אחמד עטייה אבו מוסטאפה נאשם שלקח ילד בן 5 היכה אותו ואנס אותו. "תוך זמן קצר החלו רבים להתגודד מול תחנת המשטרה בחוף ימה של חאן יונס , הם יידו אבנים ובלוקים על תחנת המשטרה ודרשו לאתר את הקצין ולהעמידו לדין, חאן יונס הפכה לשדה קרב . אלפים יצאו לרחובות הבעירו צמיגים השליכו אבנים". ביום חמישי בלילה הובא הקצין בפני בית דין צבאי .. "אני לא אשם " טען הקצין בתוקף כשנתנה לו זכות הדיבור, "יש לי כל ההוכחות כי בשעת המעשה הייתי בביתי. לא עשיתי את המעשה", אמר, אך אב בית הדין שיסע את דבריו: "תביא לנו הוכחות שהילד משקר. תביא לנו הוכחות שהעדים משקרים" הטיח בפניו. לעורך דינו של אבו מוסטפא לא היה מה לומר . בנאום קצר שנמשך כחצי דקה אמר: אני מבקש את רחמי בית המשפט" הסוף היה צפוי: בית המשפט גזר על אבו מוסטפא הורדה לדרגת טוראיו 15 שנות מאסר עם עבודת פרך בגין מעשה הסדום בילד בן ה 5 וגזר דין מוות בשל הסתת הציבור נגד הרשות הפלסתינית בשל המהומות שהתעוררו בעקבות מעשהו. הוא נידון לעונש מוות ביריה, והעתק גזר הדין הועבר ללשכתו של ערפאת שחתם עליו. … אור ליום ששי בסביבות השעה 2 לפנות בוקר, הוזעקו בכירי הראשות לצפות בהוצאה להורג. הנאשם הוצמד אל הקיר ונורה על ידי שבעה חיילים. בני משפחתו של הילד שאיימו להבעיר את כל העיר אם הקצין לא ייענש הביעו שביעות רצון מגזר הדין. גם קרובי משפחתו של אבו מוסטפא אמרו אתמול כי אינם כועסים על מערכת המשפט הפלשתינית: הוא בא על עונשו" אמרו. *** אמנון שפירא "מימד" גליון מס. 10 "יגאל עמיר הרשע הזה למד בבי"ס יסודי חרדי, בישיבה תיכונית חרדית, הוא אמנם למד בישיבת הסדר אבל רבו המובהק שם היה חרד פעיל בדגל התורה ירושלים אביו ואמו הם חרדים ופעילים במפלגות חרדיות ולמען הסר כל ספק יגאל עמיר עצמו חובש כיפה שחורה לא סרוגה כדי שלא נטעה בו אפילו בחיצוניות". שם באותו מאמר כותב אמנון שלאה שקדיאל הצטרפה לנשים פלשתיניות ולכן פועלת להשמדתנו אך למרות זאת הוא מוכן לשתף אתה פעולה בנושאים אחרים. * ( בערך בתאריך 1.5.99 מודעה בהארץ על זכות הערבים למדינה ביהודה ושומרון בין החתומות לאה שקדיאל ) **** שדרן הטלויזיה בונדק ( רדיו חרדי פיראטי כל שהוא ) בשידור בפורים תשנט כלל בתוך פיליטון שלו שהיה כולו בעברית את המשפט: I am Fernando Sancho gona kill gango Yossi Sarid. לאחר 4 ימים נעצר והואשם בקריאה לרצח ותמיכה בטרור. ( סדר המלים: משמאל I , ומימין SARID בגלל כיווני עריכה עלול להתהפך) * מוטי קירשנבאום ראיון בעיתון העיר 13.3.98 " אני נפגש עם ערפאת ומאמין לו. פעם אחת באתי לבקר אותו, אחרי שהוא התלונן על הטלויזיה הישראלית שהיא נותנת במה מדי גדולה לחמאס. הוא אמר שאנחנו ( הטלויזיה ) מחזקים את החמאס. היה לי ענין מיוחד לבוא אליו ולהסביר לו איך התקשורת הישראלית פועלת. היתה שיחה נהדרת.ישבנו שעות על שעות. הסברתי לו שתפקידנו זה לדווח על השלום , לא לשרת אותו ... חייב להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. האמנתי כך לפני 9 שנים, כאשר השתתפתי בחנוכת הבית הראשון בנצר סירני כראש-ממשלה, ואני מאמין כיום כי לאזור הזה, במיוחד בגוש קטיף, יש עתיד התיישבותי, כלכלי וחברתי ותפקיד בטחוני. יצחק ובין, "על המשמר" 27.3.86 .... ** אם הממשלה מקפיאה ומונעת התיישבות במקומות הראויים ליישוב הרי זו כתיבת ספר-לבן על-ידי עצמנו. שמעון פרס, "מעריב " 7.5.76 *** יש לשמור שבישראל יהיה לא רק אורך, אלא גם רוחב. אל לנו להתפתות לכל מיני יועצים ועיתונאים לחזור לארץ שרוחב מותניה 14 קילומטר. הכל אומרים שצריך להגן על רמת הגולן, ששם יש הרים גבוהים. גם בשומרון יש פסגות גבוהות ולמרגלות השומרון שוכנת רוב האוכלוסיה של ישראל. שר הבטחון שמעון פרס יוני 1976 * הפרופ' אמנון רובינשטיין מר"ץ מלחמת ששת הימים היתה מלחמה שנכפתה עלינו, מלחמת מגן שלנו נגד אלה החפצים בהשמדתנו. הדרישה להחזיר שטחים לאויב זה, שעמד ויעמוד עלינו לכלותנו, כמוה כדרישה שנמסור לידיו נשק ותחמושת. אנשים יבינו זאת, ואם לא יבינו זאת, יסתגלו . למפה החדשה של ישראל. העובדות החדשות, בצירוף ההכרה הרבה בצדקתנו, תיצור מציאות חדשה. רובינשטיין הארץ 21.7.67 * הסכנה הקיימת לישראל נעוצה דווקא בהסדר שלום-של-נייר. שנים כה רבות כמהים אנו לשיחות שלום, לשבירת חומות השנאה, עד כי נעשה הביטוי "שיחות שלום" למילת קסם... בתנאים הקיימים ניאלץ לוותר על שטחים ניכרים בכל משא-ומתן. תמורת ויתור כזה נקבל חוזה שלום. ערכו של חוזה שלום מסוג זה יהיה מפוקפק מאוד. ודאי תהיה בו הבטחה חגיגית לקיום יחסי שלום, וייתכן שיהיו בו אף הוראות לגבי קשרי מסחר, תיירות וכו' אך מי לידינו יתקע כי חוזה כזה לא יופר כשם שהופרו הסכמי שביתת הנשקז מי יערוב לנו כי חוזה כזה לא יהיה רק מכשיר להשגת יתרון טקטי כדי להכין מחדש מלחמה בישראל בתנאים טובים יותר למדינות ערב אמנון רובינשטיין הארץ 21.7.67 **** אנטישמיות חקירה: האם הקצין אמר ש,"צריך לרסם את המתנחלים" מש"ק תושב התנחלות, הגיש נגרו קובלנה לנציב קבילות החיילים, וזה העבירה למצ"ח מאת עמיר רפפורט, כתבנו לענייני צבא ויכוח בין שני אנשי מילואים – רס"ן מת"א, ומש"ק שלישות תושב התנחלות - עלה לטונים גבוהים עד כדי כך שלתמונה נכנסה המשטרה הצבאית החוקרת. מש"ק השלישות האשים את הקצין בכך שאמר, לדבריו: "צריך לרסס את המתנחלים". האירוע שהוביל לחקירה התרחש לפני ימים אחדים. נושא ההתנחלויות עורר ויכוחים פוליטיים סוערים בחטיבה. הקצין משמש כמפקד פלוגה חטיבתית מיוחדת. מש"ק השלישות סיפר, בפנייה לנציב קבילות החיילים, תא"ל עוזי לב-צור, כי נדהם מהתבטאויותיו של המ"פ, בשיחה שניהל עימו כשהגיע למשרדו להשתחרר. לדברי המש"ק, הקצין אמר לו: "מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה. קרובי משפחה שלי נרצחו בשואה, ומותר לי להשתמש במושג הזה. חוץ מזה, מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". בקבילתו טען המש"ק: "אני עצמי דתי וגר בהתנחלות. הזדעזתי מהדברים, ואמרתי לקצין שאינני מוכן לשמוע אותם שוב, אבל הוא התחיל לצעוק עד שנאלצתי לעזוב את משרדי וללכת להתקשר לנציב קבילות החיילים". לאור פרטי התלונה החליט הנציב להעביר אותה לחקירת מצ"ח. דובר צה"ל מסר: "מצ"ח פתחה בחקירת האירוע. עם סיום החקירה יועברו הממצאים לעיון ולחוות-דעת הפרקליטות". ידיעות ל' באב תשנט 12.8.99 *** עימות בתפוח : החיילים עזבו המחסום והמתנחלים ניסו להשתלט עליו (זו הכותרת) ( גוף הידיעה) עימות אלים פרץ בבוקר בין חיילים לבין מתנחלים מתפוח שבמרכז השומרון, במהלך בעימות, ירו החיילים לעבר אחד המתנחלים אך הוא לא נפגע. (תוכן) החיילים עזבו את המחסום , בעקבות רצח ששת החיילים בעין עריק, והתמקמו במרחק 20 מטר, המתנחלים החליטו להשתלט על עמדת השמירה ,ולבדוק כלי רכב שעברו במקום. החיילים ירדו להדוף את המתנחלים "במהלך העימות עלה אחד המתנחלים על אופנועו והחל לנסוע משם.החיילים לטענת דוד העברי , אחד המתנחלים,קראו לאיש לעצור ומשלא שעה להוראתם פתחו לעברו באש. האיש לא נפגע מדובר צה"ל נמסר כי הצבא בודק את האירוע" מעריב 21.2.2002 === אנטישמיות א.ב. יהושע "עצם היותנו חסרי גבולות שיושבים כבר 2500 שנים בתוך עמים אחרים הביא לשנאה ואנטישמיות נגדנו" בראיון עם מיכה פרידמן בערב טוב ישראל ט תמוז תשסב ,הפלשתינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף דעת זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירוף ראינו מה קרה עם הגרמנים . אם אנחנו חושבים שאחרי שהשארנו ששה מליון חללים במלחמה עם הנאצים יש לנו כח להשאיר חמישה מליון במלחמה עם האיסלאם אז אוי ואבוי לנו הצופה י בתמוז תשסב ---- ידיעות 25.10.99 עמ' 17 חייל צהל היכה מתנחל ונדון ל 28 ימי מאסר. " לחייל היה רצח בעינים הוא אמר שהמתנחלים בשטחים יותר גרועים מהערבים ולא הפסיק להרביץ לי" כך סיפר אלי פוקס תושב התנחלות קדומים. חייל נוסף שהיה מעורב בתקרית נדון ל 14 ימי מחבוש ועוד 14 ימים על תנאי. *** הצופה 21/05/02 במפות הרשעות השתינאית : האזור מסומנות סוריה וירדן ומצרים ישראל לא קיימת. ** הצופה 21/05/02 כתובת על מצבה לרבין בת"א: " יהודי חובש כיפה יורה בו מאחור 3 יריות ורוצח ראש ממשלה בישראל. " . עו"ד פונה ליועץ המשפטי. דליה תומכת בכתוב. , היועץ הממשפטי –למחוק. * על קיר בית ברחוב יפו בירושלים בפנה הצפון מזרחית של הצומת שמערבית לתחנה המרכזית הזמנית: " לזכר (רשימת 26 שמות) זכרונם לברכה שנספו במקום זה בפיגוע חבלני באוטובוס קו 18 ה' אדר תשנו 25.2.96 " ** מעריב יום ה' 2 דצמבר 99 . כותרת ראשית במעריב. ברק: תפסיקו לספור רובים לפלשתינאים. ** הצופה יום ראשון 21 מאי, 2002 ברק: הסכם אוסלו משאיר אותנו ללא נכסים איסטרטגיים ^^^^ הוראה במשרד המשפטים: להעדיף עובדים ערבים על פני יהודים . שר המשפטים יוסי ביילין הוציא הנחייה שעל פיה יש להעדיף ערבים על פני יהודים בתפקידים שונים במשרד המשפטים… במשרד המשפטים עובדים על הצעת חוק לייצוג הולם של ערבים במשרדי הממשלה בחברות ממשלתיות בתאגידים ודירקטוריונים, בניסיון לתקן על פי הנחיית השר ביילין את המצב הנוכחי. מעריב 21.9.99 ** פופר עמי מראשון לציון , רצח ערבים. ב 1985 השתתפה מיכל הלל יחד עם דני אייזמן וגיל פוקס ברצח נהג המונית חמיס טוטנג'י משועפט. השלושה נדונו למאסר עולם, אך הלל שוחררה כעבור ארבע שנים בשל "בעיות בריאות קשות" מעריב 29.11.99 ניר עפרוני בן קיבוץ דליה וועקנין חבר הקיבוץ שהצטרף לקיבוץ אחרי שהיה נער חוץ שחטו את הערבי עומר עודה מכפר מנדה מתדלק בתחנת דלק ליד זכרון , כנקמה על רצח החיילת הדס קדמי מקיבוץ רוחמה. הורשעו בשנת 1990 ושוחררו בערך בשנת 2001 . תחילה סברו שהרצח הוא שוד שנכשל , אך בחקירת ועקנין שעזב את הקיבוץ בענין אחר נחשף הרצח. *** ויצמן לצלם: "תיכף תקבל בעמידה" עוד פליטת פה של נשיא המדינה, עזר ויצמן. התקרית המביכה החלה כאשר הצלמים הוכנסו לחדר בו ישבו הנשיא וצותו מול ראש ממשלת שודיה וצותו . אחד הצלמים ביקש מהנשיא עזר וייצמן ומראש הממשלה השודי לקום מכסאותיהם וללחוץ יד מעל לשולחן. הצלם שאל: "אפשר בעמידה" ? הנשיא ויצמן לא התאפק וקרא לעבר הצלם: "תיכף תקבל בעמידה" מעריב 8.10.99 * "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות" עופות דורסים ומוגנים שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה עולמית נשדדים על ידי פלשתינים במדבר יהודה וברשות הפלשתינית ונסחרים בישראל וברשות הפלשתינית בתור חיות מחמד –אומרים ברשות לשמירת הטבע … העוף הנמצא בסכנה הגדולה ביותר הוא העיט רק 12 זוגות ממנו נותרו בארץ. באחרונה החרימו הפקחים עיט ניצי שהוחזק במסעדה בבית לחם במשך כשנה. הציפור אינה מסוגלת עוד להסתדר בטבע, והועברה לגן החיות התנכי בירושלים. מעריב 21.10.99 * משה אונא סגן שר החינוך משבח את משרד החינוך על פעולותיו למען החינוך הדתי . דברי הכנסת 12.3.57 עמוד 1337 * אצל הכמרים הקתולים שכיחות האיידס פי 4 מאשר באוכלוסיה הכללית , 15% מהכמרים הקטולים הם הומוסקסואליים. ידיעות 31 ינואר 2000 **** הצופה 31 ינואר 2000 מימד תקבל את המקום האחרון מהמערך. *** בערך ה אדר א תשס-הצופה מכתבי קוראים החייל עופר שרון מקיבוץ אשדות יעקב מקלען לא סייע למפקדו בכח האש שלו "למה שלחו אותנו" בכל צבא נורמללי היה אותו חייל יושב 20 שנה בכלא בגין בגידה ומניעת עזרה - חיים יואבי רבינוביץ רמת גן ( בגללו נהרג אחד התאומים מעפרה) **** בבית ברל נערך סימפוזיון בנושא: השואה והנכבה (נכבה הוא ביטוי חדש שהומצא בידי הערבים לתאור מלחמת השחרור כאסון ה"עם" השתינאי) הצופה: בערך 1 פברואר 00 ** הצופה 29.3.00 בג"ץ ביטל קנס של 30000 ש"ח על נדיה מטר ונשים בירוק. שאמרו שאשרמן מבוקש באשמת הסתה לרצח. אשרמן כומר רפורמי הלך יחד עם ערבים לחות מכון שם הם תקפו את היהודים עקרו עשרות שתילים והכו את יהושפט תור. בעקבות זאת רצחו הערבים את דב דריבן. **** מעריב 3.5.00 עמוד 14 בטאון הסטודנטים אוניברסיטת תל- אביב תזה בעריכת ליאור וייץ מחודש מאי פרסם מאמר בשם "דע את אוייבך, או: גבולות הפלוראליזם " נאמר בו:" חוזר בתשובה האומר שמצא את האור ולראשונה בחייו חש שמחה, הולך שולל אחרי רשעים … גם מצטרפים רבים לתנועה הנאצית, הרגישו התרוממות רוח ושמחה" ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) הגיש תלונה למשטרה נגד עורכי העתון. ** הצופה 15.12.93 ציטוט החלטת מזכירות מימד בראשות הרב עמיטל. "תנועת מימד קובעת כי אין להרחיב את האוטונומיה ביו"ש מעבר לעזה ויריחו אם השלטון העצמי הפלשתיני לא יוכיח בברור שהוא אכן מצליח לשלוט בשטח ולהדביר את הטרור" ** עפר גלנץ מרחובות מפעיל אתר שאותו הוא קורא בשם "מפד"ל " ובו דברי השמצה על המפדל ותעמולה בעד מימד. הוגשה תלונה למשטרה. הצופה 14.6.00 . **** מעריב 28.5.00 מפקד המחוז הצפוני של המשטרה ניצב אליק רון הודיע אתמול כי יגיש תלונה רשמית במשטרה נגד יו"ר סיעת רע"ם וסגן יו"ר בכנסת ח"כ עבד אל מאלב דהאמשה . הסיבה: בהודעה לעיתונות שפורסמה שלשום מטעמו של הח"כ כונה רון "גזען ורשע". {דהאמשה אמר זאת בעקבות המקרה שבו פצע רון עברין ערבי נמלט במהלך מרדף. הסיבה האמיתית: רון הזהיר את היהודים מפני מגמות ההשמדה של ערביי המדינה. } . * עמוס קינן:" הגולן הוא ארץ ישראל" "רמת הגולן היא חלק גיאוגרפי של ארץ ישראל, שבשנת 1919 נמנע מאתנו בהסכם בין צרפת ואנגליה שאז היו אימפריות והיום כבר לא. הגולן הוא ארץ ישראל וארץ ישראל לא תימסר לשום מדינה זרה" מכתב של עמוס קינן ליהודה הראל מפעילי הגולן מקור ראשון 7.100 * מעריב 11.2.00 ירה בגנבים שברחו עם מכוניתו וזוכה מאשמה הסיפור: מכוניתו של שלמה לוי מראש העין נגנבה הוא לקח את אקדחו ויצא לחיפושים במכונית אחרת . ראה את האודי הגנובה שלו אים בנשק על הגנבים שסרבו לצאת מהמכונית והחלו בנסיעה לאחור. "דרך את האקדח וירה בהם 4 כדורים. השנים נפצעו ופונו לבית חולים. שלמה לוי זכה מחדש במכוניתו" הגנבים הועמדו לדין על הגניבה ונדונו למאסר על תנאי.. סנגורו של לוי טען כי על סמך חוק יסוד כבוד האדם וחרותוחובתו וזכותו של כל אזרח להגן על רכושו. אתמול בסוף משפט ארוך קבעה סגנית נשיא בית המשפט השופטת נגה אוהד כי לוי ירה מתוך הגנה עצמית וזיכתה אותו מכל אשמה. היא דכתה את טענת ההגנה כי הזיכוי נושא מסר לציבור לפיו מותר לאזרחים לקחת את החוק לידיהם" ** מעריב 11.2.00 צה"ל סוגר את היחידה לדיסאינפורמציה * בורג: אני חלק מהתנועה הקונסרבטיבית בורג אמר את הדברים בסרט של התנועה הקונסרבטיבית שיוקרן בכנס של התנועה בעוד שבוע. "כאשר אני נשאל היכן אני ממקם את עצמי אני חושב שהמיקום של התנועה המסורתית, הוא מיקום שמאוד מתאים לי" מעריב 15.2.00 **** ערוץ 7 יום ג' 27.6.00 שעה 1 PM 3 אנשי צדל מתו מעינויים בכלא ביירות. * ד' אייר תשס אוכלוסיה התפלגות בישראל 6.3 מליון תושבים יהודים: 4.9 מליון. סלאוים 300 אלף, מוסלמים 891 , נוצרים 110, דרוזים 99 . ממקור אחר : בעיר העתיקה ובשאר הארץ בערך 7000 צוענים "צועני" משמש קללה בערבית. **** אבא אבן: חיפשתי את הערך יהדות במילונים ולא מצאתי שום הגדרה שלא העמידה את מרכיב הדת במרכז (ערב שבת כז אלול תשמח עמ' 22 9.9.1988). * הצופה 13.11.1998 עמ' 18 לפני שנתים חשפה הכתבת כרמלה מנשה את העובדה שלהקת הרבנות הצבאית מבצעת את הלהיט של הזמר מרדכי בן דוד הרב הראשי האלוף גד נבון נזף מיד במלחין ובמנהל המוזיקאלי של הלהקה משה מונה רוזנבלום, ואסר על חילי הלהקה לשיר בהופעותיהם את השיר הזה והנה מילותיו:"חברון מאז ולתמיד" זוכר חסדי אבות/ ומביא גורל לבני בניהם. / חברון חברון מאז ולתמיד, חברון / חברון חברון שלנו / בזכות זכות אבותינו / כאשר נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב.". בחידון תנ"ך צהלי שנערך כמה חדשים אחרי פסילת השיר אסר האלוף הרב נבון להשמיע את השיר שפזמונו המרגיז המקומם והפוליטי אומר כך:" ירושלים את ירושתנו/ לא נעזבך לעולם/ את בית חיינו/ לבית המקדש נעלה עוד בימינו/ ארץ אבותינו ושלנו היא לעד" *** הצופה יום שלישי 22.8.00 ( או יום קודם) השב"כ מפעיל זונות לשם סחיטה של פעילי ימין פעיל ימין באחד הישובים נצטוה על ידי סוכן שב"כ ( סמוי?) להפסיק את פעילותו. משסרב נשלחה אליו זונה , הוא עמד בפיתוי. נשלחה נוספת. עמד בפיתוי. הסוכן הודיע לאשתו שהוא בוגד בה . וכן הודיע לרב הישוב. הזוג הסתכסך והסכימו שרב במרכז הארץ (הרב אריאל?) יהיה הבורר. הבעל חשד ברב הישוב. הרב ממרכז הארץ פנה טלפונית לרב הישוב, התחזה לסוכן השב"כ והודיע " פרויקט איש פלוני מופסק" רב הישוב הגיב "ומה עם הכסף שמגיע לי?". הרב ממרכז הארץ פנה אל שני רבנים ידועים ( שפירא והרב הספרדי הראשי לשעבר?) . אחד היה בעד סגירה פנימית של הנושא השני בעד פיצוץ. (הערה לידיעה דלעיל מידע אישי : המקרה היה ב נוה-צוף , יש מסבירים שמדובר באדם פלילי שמכסה על עצמו בהתנכלות שב"כ - לברר) **** פרופסור צימרמן שקרא למולדת "העתק הנאצים" ולילדי חברון "היטלר יוגנר" במקומון ירושלים 28.4.95 נמצא אשם בהוצאת לשון הרע בבית משפט רחובות . התובע זאבי (רחבעם גנדי ) מעריב 4.9.00 הצופה 20.12.00 פרופסור צימרמן חויב בתשלום 20000 שקךים + 15000 שקלים הוצאות משפט על שכנה את זאבי "העתק נאצי" או " בעל פוטנציאל נצי". ---- הרצל סרב למול את בנו . מי שתקף את הרצל היה לא אחר מאשר הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במאמר בהפלס מפני 100 שנה מאמר שהושמט מכתביו המקובצים של הרב מתקיף הרב את החלטת הקונגרס הציוני ש"הדת אין לה דבר עם הציונות" וכותב כי החלטה זו קשה יותר מגזרות יהם שלפרעה והמן" באגרת ששלח לאחיו הרבנים דב שאול ושמואל קוק הוא תוקף את אחיו שמואל ששלח ברכת שנה טובה עם תמונותיהם של הרצל וד"ר נורדאו. באגרת המופיעה בכרך הראשון של "אגרות הראיה" עמוד יג מוזכרים הרצל ונורדאו בראשי תבות והאיגרת מובאת בהשמטות. וזוהי לשונו החריפה של הרב:" וזה האחרון הוא תועבת נפשי ונפש כל מי שיש בו זיק יהדות ואין כדאי להתפאר ולהתברך בפסלו של אותו רשע" . עקיבא צימרמן הצופה א ניסן תשסב * בהופעתו בטלויזיה במוצאי שבת שובה תשסא לאחר שהתנחלויות רבות, כולל גילה בירושלים, עמדו תחת אש לגלג אהוד ברק לא על היורים ואף לא על אלה שהביאו אותם לארצנו ונתנו להם רובים אלא על המותקפים בני עמו: "התנחלויות איתמר ב' ותפוח ג' ". כך לא מדבר פטריוט כשארצו מותקפת. *** הכל דיבורים קול ישראל יום חמישי 16.11.00 ברק: " אנו דורשים מעראפת להנמיך את רמת האלימות. מראיינת: להנמיך או להפסיק ברק: להנמיך. לא נרדוף אחרי כל מי שיירה ברובה בספר המדבר. ** עיתונאי מסויים הצופה 3.2.00 ביתו הפרטי של עיזר ויצמן בקיסריה שופץ בשנת 1996 ב 40000 דולר שמומנו מכספי המדינה . *** הצופה כב כסלו : כותרת ראשית "יומו הגורלי של נתניהו" כותרת שולית " ברק הסכים למסור את הר הבית לשלטון פלשתיני". **** 15 ינואר 01: גלי צה"ל חדשות צהרים ובאינטרנט של מעריב: פרס קרא לערפאת שלא לבצע פעולות טרור בזמן בחירות. *** הצופה 18.12.00 יצחק פרנקנטל כותב מכתב גלוי לתושבי נצרים ובין השאר: "איבדתי את בני אהובי ומחמל נפשי אריק בגלל שאין שלום". בסוף מכתבו הוא מאשים את יהודי נצרים בהפקרת ילדיהם. אדיק זיק בערוץ 7 על יצחק פרנקנטל שהיה מזכיר "נתיבות שלום" , ועורך הסמרטוטון "שבת שלום": בנו אריק אהובו ומחמל נפשו נלקח בצעירותו מאביו יצחק פרנקנטל למשפחה אומנת, אשתו התגרשה ממנו, לבן הוקצה מקום במחסן-חדר בחצר ללינה כשהגיע לבית אביו. אך בחופשות מהצבא היה מתארח אצל חבריו בכפר גימזו שבו גר אביו עם אשתו השניה שגם היא התגרשה ממנו זמן לא רב אחרי שכתב "מכתב גלוי לתושבי נצרים". הבן אריק נחטף ונרצח על ידי מחבלים, פרנקנטל הוא ראש ארגון הורים שכולים חובבי אש"ף (הוקם ע"י השמאל כנגד ארגון ההורים השכולים. החבר הנוסף בארגון ( אולי הם כל הארגון) הוא אבא של חייל אחר שנחטף ונרצח כשניסו לשחרר אותו. *** במלחמת העולם השניה הקימו שני סוכנים נאצים באנגליה ארגון בשם " Peace Now " ( שלום עכשיו) במטרה להחליש את מוטיבצית הלחימה של האנגלים. **** (פשיזם דמוקרטיה) בבית הספר "רבין" במצפה רמון , מורה חייב את התלמידים לקבל את פני ברק, הכתיב להם שאלות והודיע שהשב"כ יטפל במי שישאל שאלות שמביעות התנגדות לברק. ( מוטי זפט, הצופה 9.1.2001) { ברק היה ראש ממשלה , שהתחרה בבחירות לראשות ממשלה נגד שרון} **** אהוד ברק לתלמידי תיכון בליך רמת-גן תומכי ברק לבחירות לראשות הממשלה ( כנגד אריאל שרון) ,בחירות ופוליטיקה לא מנצחים בקלות. כמה שהם (פעילי הליכוד) אלימים אתם צריכים להיות קצת יותר" פורטל האינטרנט "נענע" יום חמישי לאחר הופעת ברק לפני תלמידי בליך . יום ראשון של שבוע הבחירות 2001 *** ברק מצוה לפטר את מרגלית הר שפי שעובדת בפסגות כמורה לדרמה. היא בתהליך ערעור על פסק הדין. הוא לא ביקר את ילדי פסגות שנמצאים תחת אש. ברק לא פיטר מורים ערביים שהשתתפו במהומות. **** מעריב מהיום דלעיל פעילי שמאל תקפו ופצעו בסכינים ואלות פעיל ימין. יום לפני בחירות 2001 לראשות ממשלה . ( רק לראש ממשלה , לא לכנסת ). **** פולחן אהוד ברק "יש לו שיעור קומה של מנהיג. הוא מסוגם של ראשי קהל שעבורם המציאות של היום אינה רלונטית בפרספקטיבה היסטורית, ואינה יכולה לשבש מהלכים שגדולתם תתואר רק בעתיד. יש לאיש היכולות לשבור מוסכמות ולדהור למטרה בנחישות ובאומץ שלא ראינו כמותם שנים רבות, ובאמונה יוקדת בצדקת הדרך. כל אלה משדרים לציבור מנהיג מזן אחר שיכול לקשיים, אינו ירא מהם ומסוגל להעביר בעתיד החלטות שהיום נראות אבסורד מוחלט". מאמר של יונה יהב ,מקור-ראשון . (עמ' 30, יח בתמוז תש"ס, 21.7.00 ) . ( ברק נודע בכשלונות בקרב סולטאן יעקב וצאלים ב' . ) **** עליה ראשונה, דתיים, . " בתמוז תרנא/1891 מופיעה ידיעה על מייסדי חדרה ,חדרי " ... ועוד התקינו , כי כל פורץ הדת, יענש פעם ושתים, כפי ראות הועד. ובשלישית עליו לעזוב את האחוזה אם יעשה ביד רמה " –אינציקלופדיה אריאל עמוד 2206 ערך "חדרה" . המקור המובא שם לפרט זה: ז' יעבץ , מירושלים, תרנב, עמ' 13 . --- מוהליבר מוליבר מוהיליבר מוהליבר ישב ראש באספת חובבי ציון בדרוסגניק ובה נאבק על השפעה חרדית ותבע להפסיק את התמיכה באנשי גדרה ה "חפשיים" ולהגבירה למתישבי פתח תקוה. בהשפעתו גם נבחרה מועצת רבנים להשגיח שעבודת ההתיישבות תיעשה ברוח המסורת. ב1890 היה מוהליבר מראשי המדברים באספת היסוד של "החברה לעזרת יהודים אכרים ובעלי מלאכה בסוריה ובארץ ישראל". -- בספר " מתוך התורה הגואלת" מאת אבי שורץ על שיחות של הרב צבי יהודה מובא שהרב צבי יהודה סיפר ( הציטוט מהזכרון) " אבא היה נותן חבילות של המלצות לקרן הקיימת אך לא לקרן היסוד שהושיבה יהודים שלא כראוי". שאלתי את הרב נריה אם דברים אלה מובאים בספר שלו על הרב קוק הוא ענה לי שלא, ושלא היה מכניס דבר כזה לספרו. הרב קוק לא הספיד יהודי שמת בקרב עם הערבים כי הוא לא היה שומר מצוות. -- באגרת רי"ב בספר "אגרות הראיה" אומר הרב קוק על התימנים שהובאו לרחובות:" ומי יתן שיקחו אלה את מקומו של הערב רב הבאים מרוסיה שהגרועים שבהם אי אפשר שתהיה להם אחיזה בארץ כלל, לאחוז בכנפי ארץ וינערו רשעים ממנה" ( מהזכרון). . ---- שו"ת דעת כהן (עניני יו"ד) סימן ס ד"ה :אלא מאי נאמר דמאחר שחז"ל גמרו אומר שמומר לחלל שבת דינו כגוי לכל דבריו, י"ל דקלקלתו תקנתו שהוא מירתת יותר, שיודע הוא שאין לישראל כשר נאמנות כלל בו, מאחר שמוציא את עצמו מהכלל, ומחלל שבת בפרהסיא. מצורף למה שאמרנו מאחר שאומרים לו מפורש שאין מאמינים לו בשום דבר. **** יוסי שריד פשיזם ראיון עם יוסי שריד טלויזיה ערוץ 2 יום רביעי 7 מרץ 2001 שעה 8.11 הוא מספר שבפרק הכרמל שיחררו לטבע זוג איילים, הוא שהיה אז השר לאיכות הסביבה אמר להם שיקראו לזוג בשם יוסי ושולה. אחרי זמן התקשרו אליו והודיעו לו שיש להם בשורה רעה שולה נטרפה. מכיון שזה היה לפני הבחירות הוא אמר להם לעכב את הידיעה עד לאחר הבחירות. אחרי הבחירות הודיעו לו שגם יוסי נטרף. טרוף טורך יוסף.. ** במסמך היועץ המשפטי - סיכום דיון טכס ההשבעה ארגון אייל, אומר איש השב"כ ג' בן-עמי על אבישי רביב : " בדיון אצל בייניש היא נתנה אישור שיעשה פעילות על יד אוניברסיטת בר אילן ויחשיד אחר כדי שייתפש" ( הערה: בוגרי בר-אילן מספרים שהאיש שאותו רצו להפליל הוא דורון גולד ( קרי: Goold ) עצרו אותו בדרכו לביתו, מצאו בחבילה שהחזיק "חומר נפץ" אך הוא יצא נקי כי התברר בבדיקה שזה חומר כביסה. לא ברור מהם מה קרה לחבילה שרביב מסר לו ). ** (גל''צ 24.12.2001) א. - איש שב''כ לשעבר – מספר כי בשנת 1989 מת ''פצצה מתקתקת'' במהלך ''טלטולים'' וכדי ל''כסתח'' את הבכירים ''התנודבו'' הוא וחברו ש. – הזוטרים- לקחת אחריות על הריגה. א. מספר שדורית בייניש- פרקליטת המדינה דאז – ידעה על המזימה ונתנה הסכמה בשתיקה למעשה הנבלה. ** בחלק החסוי שבדו"ח ועדת שמגר על רצח רבין: לפרובוקציות של אבישי רביב היה "מימד ברור של פגיעה עקיפה אך ברורה- בגופים פוליטיים חוקיים מזוהים, דבר שמפעיליו לא יכלו להתעלם ממנו" * הרבנים החרדים האשכנזים פסקו כי אסור להקשיב יותר לרדיו וכי אסור אף להחזיק במכשיר."מכשיר הרדיו מלא בדברים אסורים וחמורים רחמנא ליצלן ...אנו קוראים להחרים את המכשיר הזה" על ההוראה חתומים גדולי הרבנים האשכנזים בישראל ובהם הרב שלום אלישיב האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר . **** מעריב 21.3.2001 ליהי גלוזמן יחד עם חבר וחברה , יצאה לרצוח את אסף שטיירמן. הרוצח ??? נתגלה אחרי שאשתו המבוגרת ממנו בהרבה , מסרה למשטרה שהיא פוחדת מאיומיו בפרט שהוא סיפר לה שהוא רצח מישהו . הרוצח מסר למשטרה את כל הפרטים ושחזר את הרצח. מסר גם את שם ליהי גלוזמן מהרצליה, והחברה מכפר סבא ששמה עדין חסוי. לפי הסיפור של ליהי היא לא השתתפה ממש ברצח ואפילו ניסתה להפריע לחברה שלה ברצח. בגלל שהדודה שלה היא המפורסמת ?? והדוד , בעל המפורסמת, הוא המפורסם השדרן רפי רשף (שאחיו הוא צלי רשף משלום עכשיו) היא זכתה ליחס מיוחד. משפחת הנרצח טוענת שסידרו לליהי גלוזמן בפרקליטות מעמד של "עד מדינה" ( דהיינו זיכוי) למרות שהרוצח הודה ומסר את כל הפרטים ואין שום צורך בעד מדינה. * אחמד טיבי שקרן , עד שקר בבית משפט. מקור ראשון 2.3.2000 מדווח על פסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בירושלים ע"י השופט סולברג. הוא זיכה את נועם פדרמן ואיתמר דביר מאשמת תקיפה והכאה של אחמד טיבי ושומר ראש שלו, ומהתכנסות בלתי חוקית ("למטרת פשע") . לא היו שלושה שהתכנסו. השלישי כלל לא מזוהה ולא ידוע אם בא בתכנון מראש ולמה בא. גם דביר בא בגלל ענין אחר בבית המשפט. סרט טלויזיה שצילם את הארוע מראה שפדרמן לא חבט בטיבי. "בנסיבות אלה כשח"כ טיבי טוען בתוקף דברים שמסתבר כי אינם אמת לגבי תקיפתו שלו , לא אוכל לסמוך על דבריו באשר לפציעתו של האחר " *** החלוץ מלכיאור בנט מלכיאור היה מהראשונים ללחוץ את ידו בפומבי של נציג אש"ף דנמרק, בדול רחמן אלווי. זאת טרם שמדינת ישראל הרשמית והסוציאליסטית הכירה בארגון הרצח והטרור הזה. בידוע שכמה מהרבנים הרפורמים היו מחלוצי ההכרה באש"ף. ובידי מכתב בחתימת הגר"ש גורן ז"ל , בתקופת היותו רב ראשי לישראלבו נאמר כי "הרבנות הראשית לישראל מאמצת את החלטתו של הרב אונטרמן לפיה אין היא מכירה בהרב בנט מלכיאור כרב אורטודוכסי". היה זה ראביי מלכיאור שדחף להשואת מעמדם של הרבנים הרפורמים לזה של האורטודוכסים בפורומים ציוניים. רבני אירופא הסתייגו ממנו. וועד הרבנים לענייני גיור הזהיר שאין לקבל גיור שנעשה על ידי הראביי מלכיאור. שולמית עדס רמת-גן ( מכתב לבצופה, 24.4.2002 ( מהדורת אינטרנט ).) בן כספית , כתבה על אפי איתם עמי אילון , מעריב יום הששי עמ'2 : " שני גנרלים לשעבר, יפי בלורית (לשעבר), מהאמיצים במפקדי צה"ל ...שניהם הובילו לא מעט אנשים אל מותם" **** ראיון של אחימאיר, קבוצת דיון טלויזיה בערב, 1 מאי 2001 נציגת יהודי חברון אומרת לשולמית אלוני שהרובים שנתנה לאש"ף יורים בנו ורוצחים אותנו, ושבגללה יש טרור בכל ערי ישראל , ו ,את פועלת למען האויב" . אלוני פונה לאחימאיר בתקוה שיסתום את הפה ליהודיה. ואז אומרת אלוני ליהודיה מחברון "יש לך שלשול בפה". *** נאיף אלארג'וב כפר דורא נפת חברון כתב בשנת 93 (אחרי?) "אנחנו רואים את המתנחלים הישראלים שיושבים בקרית ארבע וגם אצלנו בלב העיר חברון מקבלים מים שפע, משקים דשאים יפים ומתרחצים בבריכת שחיה ... אנחנו מהצד השני של הרחוב רואים את זה ואצלנו בברז אין אף טיפה" ,"נאיף אך ארג'וב" מתחזה לתושב כפר דורא , לא "מעבר לרחוב". מכתבה של חנה אייזמן ירושלים ל: כל הזמן , תוספת מעריב לירושלים 4.5.01 **** שאול שיף בהצופה 21/05/02כ"ד.אייר.תשס"א " גלימת המשיח של הבבא סאלי הועברה לגר"מ המקובל אליהו" . **** קמיע של הרב אליהו לתושבי יש"ע : קמיע מיוחד לשמירת הנוסעים בדרכים, מאת הרב מרדכי אליהו, מופץ בין תושבי יש"ע. מדובר בתפילת הדרך בליווי שמות קדושים הנגזרים מהפסוק"קומה ה' ויפוצו אויביך" וינוסו משנאיך מפניך" כמו כן מצורפים לאריזת הפלסטיק של הקמיע גרגרי מלח, שהרב מדכי אליהו בירך עליהם בימי ספירת העומר בקברו של הבבא סאלי, עד כה הופצו קרוב לאלפיים קמיעות בעיקר בגוש קטיף. (אבינדב ויתקון) – מקור ראשון 15.6.2001 עמוד 6 **** דחלאן דחלן אש"ף בידי הסי.אי.איי הקלטות סתר של שיחות טלפון בהן נשמעים מוחמד דחלן וסגנו ראשיד אבו שבאב בקולם , מצווים על ביצוע פיגועי טרור אנטי ישראליים ברצועה. ...האמריקנים מסרו (את המידע לישראל) . יש בידי ארה"ב הקלטה בה נשמע דחלן מורה על פיצוץ אוטובוס הילדים בכפר דרום ב 20 בנובמבר 2000. ( הצופה 13.4.2001 ) **** ערפאת היטלר שר החוץ הגרמני יושקה פישר הגיע לביקור בארץ ושהה במלון סמוך לדולפינאריום בתל אביב לקראת חצות כשנשמע קול הפיצוץ העז יצאו השר ומלויו לחלון החדר ועקבו במשך שעה ארוכה אחר פינוי ההרוגים והפצועים פישר נפגש עם ערפאת אחר הפיגוע ויצא מזועזע : "האם אתה מוכן להתנער מעומק הלב מהטרור"?" שאל פישר. ערפאת :" וההתנערות של הגרמנים מהשואה אתה באמת רוצה להגיד לי שהיא מעומק הלב?" ידיעות יום ראשון 5.6.01 _ הפיצוץ בדולפינאריום היה בליל השבת שלפני כן. *** בספר " בעקבות המופתי עם דוד רזאל" מאת יעקב סיקא אהרוני מראשוני המסתערבים שהקים האצ"ל , יצא לשליחות בעירק עם דוד רזיאל ויעקב מרידור ראה אור בשנת 2000 :"המופתי נפטר בלבנון ב 3 ביולי 1979 ובראש מלויו צעד לא אחר מאשר רחמן עבד אל-ראוף אל קודבה אל חוסייני, הרי הוא מיודענו יאסר ערפאת, ראש הרשות הפלשתינית, האיש שבחר לעצמו את הכינוי אבו עמאר, הוא הכינוי של היטלר בפי הערבים" ( לפי מקור ראשון 8.6.2001 דיוקן ע' 4 ) *** חוריות גן עדן בתולות מחבל ערבי שפיצץ עגלת נפץ , אך נשאר חי , נבדק ונמצא שעטף את איבר המין שלו בסמרטוטים ותחבושת, הוא הסביר שעשה זאת כדי לשמור על איבר המין לצורך הזדוגות עם החוריות בגן עדן שבהןן יזכה כמתאבד למען האיסלאם. ( ידיעות 18.6.2001 ) * "המחבל המתאבד התעורר בבית חולים וחשב שהגיע לגן עדן ראש השבכ אבי דיכטר סיפר אתמול לחברי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת סיפור ששפך קצת אור על התופעה המזויעה של מחבלים מתאבדים.. מחבל מתאבד שביצע נסיון פיגוע כושל ברצועה נפצע ונתפס בידי כוחותינו. כשהתאושש ופקח את עיניו שאל אותו חוקר שבכ בערבית"אתה יודע איפה אתה?" "כן בגן עדן" אמר המחבל שהביט בהשתאות על סדינים הלבנים, .."תגיד בגן עדן יש גם יהודים או רק שבעים בתולות?" "לא אין יהודים" אמר המחבל. " אז אתה לא בגן עדן" מיהר החוקר לנפץ את חלומו של המתאבד. ( מעריב 18.7.01) * מכללת בית ברל בראש רשימת העמותות הנתמכות על ידי הממשלה בית ברל ע"י משרד החינוך,איכות הסביבה,המדע והתקשורת 78 מליון ₪. אורנים , בית ספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, ע"י משרד החינוך, המדע והקליטה 55 מליון ₪. המפעל להכשרת ילדי ישראל- ע"י משרד החינוך 41 מליון ₪. מכון הייצוא הישראלי – ע,י משרד התעשיה והמסחר 39 מליון ₪. ישיבת מיר ירושלים , משרד הדתות 31 מליון ₪. החברה להגנת הטבע – משרד החינוך, המדע והתיירות, הביטחון ואיכות הסביבה 31 מליון ₪. מכללת אחווה - משרד החינוך- 27 מליון ₪ אגודת אכסניות הנוער – משרד החינוך- 27 מליון שח ישיבת הר עציון משרד החינוך והדתות – 27 מליון מכללת סמינר הקיבוצים – 24 מליון האופרה הישראלית משרד התיירות המדע וספורט 17 מליון הרשות לעסקים קטנים ובינוניים – משרד התעשיה והמסחר – 17 מליון. מקור ראשון (?) בערך אוקטובר 2000 ****** 29 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו בפיצוץ במפעל הכימי לפני כשבועיים..תחקיר שפירסם אתמול לה-פיגרו מציג ראיות לפיהן מדובר בפיגוע התאבדות. בלב ההריסות נתגלתה גופתו של חסן ג'אנדובי צרפתי ממוצא טוניסי שאינו מופיע ברשימה הרשמית שנמסרה לפרסום. לדברי גורמים רפואיים לבש האיש מספר שכבות של בגדים תחתונים "כפי שנוהגים לעשות מחבלים מתאבדים". עדי ראיה סיפרו כי ג'אנדובי היה מעורב בויכוח סוער עם נהג משאית שתלה דגל של ארה"ב על המשאית להזדהות עם קורבנות מתקפת הטרור. (על הבית הלבן). ( מעריב 5.10.2001 עמ' 10 ). ---- ההחלטה להפוך את ליהי גלוזמן לעדת מדינה עוררה מחלוקת רבה, בעיקר לאחר שגם בפרקליטות הודו בדיעבד כי לא היה צורך בהסכם עדת מדינה. ( הארץ 25.6.01) ליהי גלוזמן היא אחינית של השדרן רפי רשף האח של צלי רשף משלום עכשיו. **** במלזיה קברו טרוריסטים מוסלמים בעור חזיר "לדבר היתה השפעה מדהימה" מעריב 21.6.2001 * ברגותי בן 14 בן של פעיל אש"ף נעצר אתמול כי זרק אבנים על חיילים וזוהה כמי שורק תמיד. אביו טען שהבן נעצר כלחץ עליו ולכן שוחרר . חדשות ערוץ 7 שעה 10.00 י' בתמוז תשסא. ****** מתאבדים שהיד שאהיד חוריות שחורת עין גן עדן מעריב 3.8.2001 מוסף עמ' 8 מפת המחבלים המתאבדים . משנת 1993 התאבדו 83 מחבלים . מאז האינתיפאדה השניה ב 29.9.200 התפוצצו 20 מחבלים מתאבדים 17 מהחמאס שלושה מהג'יהאד האיסלאמי. עבר הירדן עזה יהודה שומרון גבוהה תיכון יסודי נשוי רווק 24-29 18-23 18 7 9 10 8 22 5 7 20 ג'יהאד 37 19 30 12 14 48 8 21 35 חמאס 2 55 26 39 22 22 70 13 28 55 ס"ה מסקנה ( לא בעיתון) : המתאבד האופייני הוא נשוי מהמעמד הגבוה. הסבר אפשרי: הרוק בטוח שבנישואין יהיה בהנאה מתמדת, הנשוי התאכזב ומקוה ליותר. ______ הילד מוחמד דורא לא נהרג בידי צה"ל כך עולה מתחקיר של הטלויזיה הגרמנית – מקור ראשון 27.3.02 לפי הכתבה הילד המשיך לזוז גם אחרי שמת , והכל היה הצגה ______ עד שנת 1959 נקט הותיקן מדיניות של עידוד תוך העלמת עין מהעסקתם של סריסים במקהלות ... החל מהמאה ה-16 ואילך סורסו דורות של ילדים איטלקיים כדי שקולם לא יתחלף. כך יכלו הזמרים להפיק מגרונם צליל גבוה של ילד בעוצמה קולית של גבר. ... "מלאך בעל כורחו", ספרו החדש של ההיסטוריון הגרמני הוברט אורטקמפר .. ( על סריסים באיטליה נקראים :קסטראקי – מ.א. ) גורמים רשמיים בווותיקן נהגו לגנות את התופעה שהחלה כנראה לקראת שנת 1500 והענישו את המסרסים בנידוי וחרמות. בשנת 1902 אמנם םורסם צו האוסר על קסטראטי להופיע בכנסיה הסיסטינית, אבל קסם שירתם הביא את האפיפיורים הבאים להמשיך ולעודד את התופעה. הם הסבירו שהזמרים סורסו בטעות כתוצאה מנפילה מסוס או מנשיכת בעל חיים. ( הארץ: 15.AUG.2001 חדשות חוץ ע' א10 ) ______ רוצח רצח ראש ממשלה פשיזם הכנסת אישרה ברוב גדול את חוק יגאל עמיר: פרקליטו : נעתור לבג"ץ. ההתעה של אבשלום (אבו) וילן ממרץ. . הצביעו נגד: משה ארנס, זאב בוים, איוב קרא (ליכוד) דוד לוי, (גשר) אמנון כהן (ש"ס) ומיכאל קליינר ( חרות). נמנעו חברי כנסת משינוי צבי הנדל– ואליעזר כהן (איחוד לאומי ישראל ביתנו) אחמד טיבי (תע"ל) והשרה ציפי ליבני (ליכוד) . (הצופה 20.12.01). * דווח בידיעות או מעריב 4.12.95: יגאל עמיר אומר שאם יגיד את מה שהוא יודע "המדינה תתהפך" *** ערפאת בנאום בערבית (צוטט על ידי צחי הנגבי בתכנית פוליטיקה בערך באמצע כסליו תשסב): הסכם אוסלו היה סוס טרויאני שמבטנו יצאה האינטיפאדה. * גולדה מאיר: "אני אסלח לערבים על שהבנים שלהם הורגים את הבנים שלנו, אני לא אסלח להם על שהם גורמים לבנים שלנ להרוג את הבנים שלהם" ** גולדה הופיע תמיד כאם היהודיה שדואגת לעתיד ארבעת נכדיה. היא העלימה את העובדה שיש לה נכדה נוספת בעלת פיגור קל שהיא , דולדה , התעלמה ממנה. * גולדה קבעה את העיקרון שכל משקיע בארץ חייב לתת להיסתדרות שותפות של 51% לפחות . ** רה"מ אריאל שרון הצהיר במסיבת עיתונאים חיה באילת ( תפיסת אונית הנשק של אש"ף) "ערפאת הוא אויב מר" 6 ינואר 2002 ** חדשות צה"ל 1.1.2002 שעה 12 : זהבה גלאון ראש מרץ נחקרת במשטרה מזה שעות על גניבת כספים מקרן "מכון למען השלום" +++ פייסל חוסייני נקבר ממש בתוך הכותל המערבי ולא בצידו המזרחי של ההר. קראתם נכון. עוביו של הכותל המערבי כ 8 מטר . בתוכו נכרתה חלקת הקברים של בני משפחת חוסייני. הצופה כו תבט תשסב 12.1.2002 עמ' 8 . ** אלימות פשיזם כנס פעילי העבודה הפך לזירת אגרוף. פעילים הוטחו לריצפה כסאות הושלכו קללות ואיומים נשמעו משני הצדדים. אוהדי בן-אליעזר הפריעו לנאום ביילין. ביילין: אסור שנהפוך למרכז הליכוד. מעריב 16.1.12002 עמ' 20 +++ ערבי שעובד באיסוף מידע עבור בצלם נפצע ביריות של ערבים. שמו רסלאן מחג'נה . נפצע ליד טול כרם. יום שני 4 פברואר 2002 * השופטת שרה מאירי קבעה לאחרונה שהשבת מתחילה בחצות הלילה ולא עם שקיעת החמה . היא הסתמכה על חוק הפרשנות 1981 תשמ"א. אך שם כתוב " חוק זה יחול לגבי כל חיקוק אם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתישב עם חוק זה – עו"ד גלעד שילה תל אביב מכתב להארץ , 19.2.1002 --- 25.1.2002 בערוץ ב' מאיר פעיל טוען שכל הסיפור על הרועה ליד בית צוריף שאנשי הל"ה חמלו עליו בדרכם לגוש עציון הוא המצאה של אדם בשם שמעון קושניר אבא של אחד הלוחמים מהל"ה שנפלו .פעיל טען שהבן שנפל סיפר לאביו על מקרה אחר שהיה בגליל שבו הם נתקלו ברועה ערבי ולקחו אותו אתם ושחררו אותו כשהגיעו חזרה לקיבוץ, והאבא הוא ממציא סיפורים ידוע. אח של הנופל ( רפאל בן ארויה ?) שעלה לשידור טען שפעיל משקר במצח נחושה. וענין הרועה הערבי והל"ה פורסם על ידי יצחק שדה תוך 14 יום מנפילת הל"ה הוא כבר כתב על כך ב"במחנה" ומאיר פעיל התעלם מכך. הוא ציטט מישהוא שערבי בשם אבו-ניסה ספר לו לאחר ששת הימים את הענין ושאל "למה שחררתם את הרועה" . הערה: מאיר פעיל הוא ממציא הטבח בדיר יאסין ----- חיים צדוק: אני שותף מלא לדעה כי:"מחיר הכיבוש הוא אובדן צלם אנוש בצה"ל והשחתת החברה הישראלית",השטחים אינם ישראל וסופן של כל ההתנחלויות להתפנות". הוא קורא בכל זאת נגד הסרבנות כי היא תוליך לסרבנות של הימין לפנות מתנחלים. ידיעות 24 שעות עמ' 5 25.2.2002 --- פרנקנטל יצחק הוא ראש "חוג ההורים – פורום המשפחות" שבו חברים לטענתו 200 משפחות ישראליות (חלקן ערביות) ו 150 משפחות פלשתיניות . שאלה: בין המשפחות הפלסתיניות יש גם כאלהו שבניהם נהרגו כמחבלים מתאבדים? תשובה: אותנו זה לא מעניין באיזו דרך הבן שלהם מת. זה יכול להיות גם בפעילות נגד ישראלאבל זה לא מפריע לנו כי העיקרזה שהמשפחה רוצה לסיים את הסכסוך. (מקור ראשון 15.3.2002 דיוקן עמ' 15 צביה גרינפלד "חרדית" שונאת דתיים במימון האיחוד האירופי גרה בדיר יאסין *** היום 'ואהבת לרעך כמוך' זה להכיר בזכות ההגדרה העצמית של כל עם אפילו הפלשתיני. ... אני שואב את הערכים שלי גם מהתנ"ך גם מחזל וגם מתרבות המערב. ממנה אני לוקח את הדברים החיוביים. ואולי התרבות הזו הושפעה גם מהנצרות. אז מה?" ... ברור שחלק מההשקפה שלי היתה כרוכה בנאיביות של ראיית המציאות כיותר אידאלית ממה שהיא באמת.אבל צריך להבין שמאז 67 גם אנחנו עשינו דברים שליבו את המלחמה שלהם. פרופ' אוריאל סימון מקור ראשון דיוקן עמ' 17 27.3.2002 --- "אני קבלן הביצוע של ערפאת" אמר אבי דיכטר ראש השב"כ לריצ'רד צ'ייני כי הפעילות במחנות הפליטים והחיסולים רק יכולים לסייע לערפאת אם הוא באמת מעוניין להילחם בטרור.. האמריקנים וישראל מוכנים להציע לערפאת מפעלי הטבות נוספים אם רק יואיל לפעול. כל הזמן ( מקומון מעריב לירושלים) 22.3.2002 עמ' 27 --- ידיעות 26 אפריל 2002 : צה"ל מצא אמצעי לחימה חימיים (כימיים) וביולוגיים ברשות אש"ף. אמנה פלשתינאית ---- קול ישראל חדשות 2 , 21 יוני 2002 : רוסיה קבלה חוק האוסר מכירת קרקעות ללא רוסים. מותר רק להחכיר לכאלה. - "עיתון "עיטורי כוהנים" אדר ב' תשנז משפחת אתיאל מזמינה לעליה לקברו של "אלחנן אתיאל "שנרצח ב י"ד אדר ה תשנא על ידי מרצחים ערבים ארורים" -- הצופה 21 יוני 2002 עתון כוויתי : ערפאת גנב 5 מליון דולר. הכספים שימשו בחלקם לכיסוי הוצאות שהייתן של סוהא ערפאת ובתה בפאריס ובשווייץ כספים שנתרמו לשיקום בתים ערביים בחברון הגיעו לכיסי בכירים ברשות יאסר ערפאת הפקיד על שמו סכום של 5.1 מיליון דולר בחשבון פרטי. מדובר בגניבה של כספי הסיוע הערבי המוקצה לפלשתינים הגילוי הזה שייך ליומון הכוויתי, "אל-וטן", בידיעה שפירסם לפני כשבועיים, ב7.6-. זה נוסח הידיעה, כפי שתורגם בידי סוכנות "ממרי": "לידי 'אל-וטן' הגיעו אתמול תעודות ממקורות פרטיים בסניף הבנק הערבי בקהיר לפיהן יאסר ערפאת הפקיד על שמו סכום של 5.1 מיליון דולר בחשבון פרטי. מדובר בגניבה של כספי הסיוע הערבי המוקצה לפלשתינים וזאת באמצעות סידור בין ערפאת לבין ראש לשכתו בקהיר, רמזי חורי. המקורות אמרו ש'הכספים האלה מופקדים בחשבונות פרטיים של הנשיא ערפאת' בהתאם למוצג בתעודות, 'כדי לכסות חלק מהוצאותיו הפרטיות של הנשיא, ובכללן הוצאות שהייתן של אשתו סוהא ובתו בפאריס ובשווייץ'. "המקורות הוסיפו שאיש אינו יודע על הגניבה הזו של כספי הסיוע, פרט לכמה מהמקורבים ביותר לערפאת ובהם ראש לשכתו בקהיר, רמזי ח'ורי וח'אלד סלאם, עיראקי במוצאו, ששמו האמיתי הוא מוחמד רשיד והוא אחד מבכירי יועציו 'בעלי ההשפעה הרבה ביותר של הנשיא'. "המקורות הוסיפו שמוחמד רשיד הזה קנה בהוראת ערפאת לפני כמה שבועות %14 ממניות חברת המלט הירדנית לטובת 'חברת פלשתין לסחר חוץ' PSCS בכספים שהגיעו לערפאת ממדינות המפרץ הערביות במטרה 'להגדיל את ההכנסות מהשקעותיו של ערפאת בחו"ל' נוכח העלייה במחיר המלט כתוצאה מהתגברות הביקושים הנובעים מן הבניה מחדש של מה שהרסו הכוחות הישראליים בפלישתם האחרונה לערי הגדה המערבית. "המקורות הוסיפו שהכספים שהגיעו לרשות הפלשתינים מכווית וממדינות המפרץ האחרות בעבור הוועדה לשיקום בתי חברון שנהרסו על ידי הטרקטורים הישראליים במהלך האינתיפאדה לא הגיעו לזכאים אלא חולקו לראשי הרשות הפלשתינית המקורבים לערפאת ולכמה בכירים בתנועת ה'פתח' שבראשה עומד ערפאת. "המקורות הוסיפו שהאזרחים הנפגעים שהיו זכאים לאותם כספים הגישו עתירות נגד מהנדס ממשפחת אל-קואסמה המנהל את הועדה הנ"ל אך לא קיבלו דבר. "המקורות הוסיפו שמרבית הסיוע במזון שנשלח לרשות הפלשתינית נמכר בשווקים הפלשתיניים והישראליים מבלי להיות מחולק לעניים ולנזקקים ואלו החלו לזעוק 'בשיא כוחם' שיש להקים ועדה עממית לחלוקת הסיוע, לאחר שאיבדו את האמון ברשות הפלשתינית ובמנגנוניה". אל-וטן מצרף לידיעה זו תמונות של התעודות שקיבלה ממקורותיה בקהיר בדבר הפקדת 5.1 מיליון דולר אמריקאי על ידי ערפאת בחשבונו הפרטי בבנק הערבי בקהיר". -- הצופה 2.7.2002 שר החוץ שמעון פרס, אמר בוועידה כי יש לחפש פרטנר חדש במקומו של ערפאת, במטרה להגיע למשא ומתן ומדיני עם הפלשתינים. לדברי פרס, ''הנשיא האמריקני קורא לישראל לנקוט בצעדים ממשיים כדי לתמוך בהיווצרותה של מדינה פלשתינית. הוא פסל לגמרי את שלטונו של ערפאת, ואנחנו צריכים כעת לחפש פרטנר מתאים למשא ומתן. עלינו לומר גם כי הרעיון של ארץ ישראל השלמה פשט את הרגל''. - הצופה כג תמוז תשסב 1.7.2002 גלשנים בשרות הטרור לפני כשבוע, במהלך מיטוט בניין הממשל הפלשתיני בעיר חברון, גילו כוחות צה"ל בבניין סמוך שני גלשני אוויר, בהם אחד ממונע. גלשני אוויר אלה לא נועדו למטרות ספורטיביות: המחבלים התכוונו להשתמש בהם למטרות חבלה וטרור. ---- בג"ץ חייב שלטים גם בערבית בערים שבנן יש מיעוט ערבי (26.7.02מעריב ) ==== פרס: רק הפתח יוכל להפסיק טרור המחבלים , ערוץ 7 19.7.2002 --- הצופה יז אב תשסב: המקומון הירושלמי ``כל העיר`` ישלם 90 אלף שקלים לשרה נתניהו בשל לשון הרע השופט דחה את טענת העיתון כאילו מדובר במדור רכילות ``בעל אופי קליל ונוסח באופן הומוריסטי``לפני כשנתיים פרסמה כתבת העיתון, סיון כהן, במדור הרכילות של העיתון שלוש ידיעות, שהשמיצו את הגברת נתניהו. הראשונה עסקה בביקור בני הזוג נתניהו בקנדה וכך נכתב: ''כשביבי קיבל את ההזמנה מיהדות קנדה הוא סיפר שיש בעייה אחת - מה שרה'לה תעשה בזמן שהוא יהגג? חשבו, חשבו ומצאו: מסג'ים ופינוקים לגברת על חשבון המארחים''. ידיעה שנייה: כשהתעייפה הגברת מהמסג'ים - קפצה שרה נתניהו לחנות של המעצב היוקרתי פראדה והשאירה שם כמה אלפים ירקרקים. מלשכת נתניהו סרבו להגיב עד שובו של הבוס ארצה. ידיעה שלישית: סיפרה שכשבאו מתקיני חברת הלווינים יס, שרה'לה, שממש עכשיו רק סיימה לשפץ את הבית, פחדה על הרהיטים ושיגעה את המתקינים'' השופט סולברג כתב, כי ''לא מסג'ים ולא פינוקים, לא פראדה ולא ירקרקים, לא יס ולא מתקינים. לא היה ולא נברא אלא משל היה''. מדובר בלשון הרע, קבע השופט ודחה את טענת העיתון כאילו מדובר במדור רכילות ''בעל אופי קליל ונוסח באופן הומוריסטי'' השופט קבע כי על אף שמדובר במדור רכילות ולא במדור חדשות הכתבת אינה רשאית לפרוק מעצמה את דיני לשון הרע. אדרבא, על הרכילאים להישמר ביתר שאת''. = רשת ב' 27.7.2002 הופיע בחדשות רוטר לפי שעה 20.47 "הטעות הגדולה ביותר היא עצם המלחמה" שר החוץ פרס אומר בריאיון ל"דר שפיגל" כי תקיפת חיל האוויר בעזה שבה נהרגו אזרחים, כולל נשים וילדים, אגב חיסולו של סלאח שחאדה, הייתה טעות בשיפוט -- טעות של מאה אחוזים. "התוצאה מעידה בבירור שהשתמשנו בנשק לא נכון. הפצצה גרמה יותר נזק מאשר תועלת", אמר פרס. ואולם, הוסיף, "הטעות הגדולה ביותר היא עצם המלחמה". בקטעים מן הראיון שיתפרסם מוחורתיים בגיליון החדש של "דר שפיגל" נשאל פרס אם נכון שישראלים רבים מפקפקים ביכולתו של אריאל שרון להיות שותף לשלום. פרס השיב "גם לי יש ספיקות משלי בעניין, אבל כל עוד אני חש שאוכל לשנות משהו ולהשפיע השפעה מאזנת, אשאר בממשלה. ----- ביום א 11.8.2002 פורסם במעריב שעמוס עוז אמר לכתב העיתון הארגנטיני קלרין כי :" באופן אישי הייתי רוצה לראות את אריאל שרון ויאסר ערפאת נשרפים יחד בגיהינום " . בעקבות הידיעה הנ"ל במעריב הגיש אביעד ויסולי תלונה ליועץ המשפטי על הסתה לרצח ראש ממשלה . "זו פולסא דנורא חילונית". ---- הארץ 27.6.2002 מהדורת אינטרנט :המשטרה עצרה חייל בן 19 שאיים לרצוח את חברתו בקיבוץ עמיעד וירה מעל ראשה בנשקו האישי. (קיבוץ, פשיזם) - שמואל רוזנר הארץ 16 August 2002 מהדורת אינטרנט לפני כשנתיים הוגש למשרד ההגנה האמריקאי מחקר שקובע שההגבלות על הלחימה בעירק עקב לחצי פנים חמורות מהאמצעים הננקטים בידי עיראק. ( ניסוח מתומצת שלי). להלן המקור מבולבל. לפני כשנתיים הוגש למשרד ההגנה האמריקאי מחקר שביקש לנתח את העימות עם עיראק כותרת המשנה היתה :" מדיניות והשימוש בכוח מאז מלחמת המפרץ" חוקרי מכון ראנד בין שאר ההמלצות קבעו שהנסיונות לכופף את עיראק חושפים כיצד אילוצים מבית פוליטיים ודיפלומטיים מגבילים את היקף הפעילות האמריקאית ואת סוג הכח שארה"ב יכולה לאיים על עיראק .ן החוקרים קבעו כי אילוצים הם לעיתים קרובות יעילות יותר מהאמצעים הננקטים בידי האוייב העיראקי . מהדורת אינטרנט מעריב 18.8.002 הניו יורק טיימס: ארה"ב סייעה לעיראק במלחמתה באירו למרות שידעה שערק משתמשת בנשק כימי --- הצופה יום שלישי 20 אוג 2002 ארגון האומות המאוחדות פתח בחקירה רשמית של נסיבות מותם של 960 אנשי טאליבן שגופותיהם נמצאו בקברי אחים באפגניסטן המגזין "ניוזוויק" מפרסם מסמך מסווג שהגיע לידיו בו מדווח על ממצאים מדאיגים המבססים את הידיעות שהיו על קברים המוניים באזור דאשט אי ליילי. הממשל האמריקאי טרם הביעה את עמדתו בנושא. גופות ההרוגים שייכות ככל הנראה לשבויי טאליבן שהובלו במכולות מטען אטומות מקונדוז למחנה הברית הצפונית בשברגן. על שרידי הגופות נמצאו פריטי לבוש מועטים ולא אותרו סימני טראומה חיצוניים - עובדה המחזקת את ההערכה כי השבויים מתו מחנק במהלך הובלתם. עד כה לא נמצאו ראיות לכך שהכוחות האמריקאים ששיתפו פעולה עם אנשי הברית הצפונית, ידעו על המקרה. כמו כן לא ידוע האם גורמים אמריקאיים רשמיים ידעו על הובלת אסירים במכולות לא מאווררות. בכל מקרה גם אם האמריקאים לא ידעו על המתרחש קיימת סוגיית אחריותם על המתרחש במערכה באפגניסטן, בתור מוביליה הרשמיים --- הצופה יט אלול תשסב היועץ המשפטי לממשלה הורה אתמול על פתיחת חקירה משטרתית נגד שולמית אלוני, משום שנכנסה לרמאללה בחודש ינואר, וזאת מבלי לקבל אישורו של מפקד הצבא במקום. אלוני נכנסה לרמאללה יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד בראקה. כניסה לשטחי הרשות הפלשתינית בלי אישור מפקד הצבא הינה עבירה על החוק ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה מבהירים, כי לא יתכן שאדם, וביחוד איש ציבור, יראה עצמו פטור מלציית לחוק, אך ורק בשל העובדה שאינו מסכים לו. כתבנו מזכיר כי העובדה ששולמית אלוני נכנסה לרמאללה ללא אישור צה''ל יחד עם חברי הכנסת טיבי וברכה פורסמה לראשונה ב''הצופה'' ב11- בינואר השנה, למחרת ביקורם ברמאללה ופגישתם עם ערפאת בלשכתו. ביקורם ברמאללה נערך למרות הצו שהוציא אלוף פיקוד המרכז האוסר על כניסת ישראלים לשטחי איי, והחלטת בג''ץ כי הצו חל גם על חברי כנסת. דובר צה''ל אישר אז לשאלת כתבנו חגי הוברמן, שפירסם את הידיעה, כי השלושה לא קיבלו את אישור הצבא, לאחר ששטחי איי הוכרזו כשטחים אסורים לכניסת ישראלים. --- ( חדשות וואלה 10 ספטמבר 2002) סיכום לקראת השנה החדשה תשס"ג !!! אלוף פיקוד דרום, האלוף דורון אלמוג, אמר אתמול כי ברצועת עזה התגלו בשנתיים האחרונות; 346 מטענים, לעומת 180 מטענים שנחשפו בכל שנות הלחימה בלבנון. ---- נאמר ב 10.9.2002 או יום קודם בכינוס פנימי של מזכירי מחוז תל-אביב של העבודה, בית המפלגה, פרס מצנע את משנתו. בהתייחסו לסוגיית דת ומדינה, אמר: כי צריך להפריד בין דת ומדינה וכי המפלגות הדתיות הן אבי אבות הטומאה. ---- מכתב לרוטר נט : א. בעמ' 4 של מעריב ט' בתשרי תשמג , "ערפאת שלח לישראל חצי מליון דולר כדי להשפיע על הבחירות". ובהמשך מצויין, "כך עולה מחקירתו של יוסף טריפי, בנו של בכיר הרשות הפלשתינית ג'מיל טריפי. הסברים: טריפי שוחרר בשובע שעבר במפתיע וההליכים המשפטיים נגדו הוקפאו, לאחר שכבר הוגש כתב אישום בעניינו לבית הדין הצבאי בבית אל, באשמת סחר באמצעי לחימה. שחרורו בוצע באישור שר הבטחון בנימין בן אליעזר, על פי המלצתו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף עמוס גלעד, ובניגוד לחוות הדעת של השב"כ . אמש נודע כי גם גורמים זרים הפעילו לחץ אדיר לשחרורו של טריפי ממעצר, וכי בישראל התקבלו פניות רבות של אישים ממספר מדינות,בהן ירדן ומצרים שביקשו לשחררו" . עד כאן לשון הכתבה. מעבר לכך, זכרון הדברים מחקירתו של טריפי, מגלה כי: א. הוא הודה שסחר באמצעי לחימה (אז על זה מגיע לו פרס?). ב. הוא גילה כי בשנת 1996 העביר אבו מאזן ממשרדו של יאסר ערפאת לביתו של ג'מיל טריפי, מזוודה ובה חצי מליון דולר במזומן. ובהמשך אומרת הכתבה "ממנה לקח אבו מרוואן, כבן 55, שגריר במרוקו, מאנשיו של אבו מאזן, בכל פעם סכום ותמורתו רשם קבלה על נייר, אותו הניח במזוודה... סה"כ לקח אבו מרוואן שלוש פעמים כספים, ולאחר מכן לקח את הכסף שנשאר עם המזוודה. טריפי סיפר כי 'הכסף נועד לבחירות שהיו אז בישראל' אולם אבו מרוואן שסיפר לו על כך, לא הרחיב בנושא. נשאלת השאלה: א. מדוע לא להמשיך ולחקור בנושא, אלא לשחרר בבהילות את סוחר הנשק, שכבר הוגש נגדו כתב אישום והוא למעשה כבר הודה. ב. מהם הנימוקים כבדי המשקל לשחרורו של סוחר הנשק? האם הם חסויים? ג. האם פתאום כולם (במצרים, ירדן ובעוד מקומות) מתעניינים בגורלו של בנו של טריפי? ד. ואולי השחרור נובע מהעובדה שבראש משרד הבטחון, נמצא אדם מהצד השמאלי של המפה, שאולי (רק אולי) הגיע אליו ואל חבריו בשמאל הכסף, בדרכים לא דרכים? ה. האם לא כדאי לחקור (בכל זאת) לאילו ידיים הכסף הגיע והאם הוצהר על קבלתו כחוק? - גראפיטי שרוסס על בית הכנסת הגדול בירושלים בעצם יום הכיפורים: " טבחנו, הרעבנו, השחתנו, בקשו כפרה על הכיבוש'' - 25 אפריל 2003 ידיעה באינטרנט: המשטרה מצאה ראיות להעמדתה לדין של זהבה גלאון על נטילת 180 אלף ש"ח שכר כשעבדה במרכז הבינלאומי לשלום. --- מלחמת יום הכיפורים . ביום שישי 5/10/02 שעה 16:30 הועבר מברק ע"י מיופה הכוח בשגרירות ישראל מרדכי שלו להנרי קיסינג'ר בזו הלשון: "המידע שהצטבר אצלנו חייב אותנו לקחת בחשבון שמערך הכוחות של האויב נובע מאחד משני מניעים: א - הערכה בתום לב מצד אחד משתי המדינות (מצרים וסוריה) שאנחנו מתכוונים להתקיף... ב- כוונה מצידן, או מצד אחת מהן להתקיף אותנו" (המקור: דו"ח ועדת אגרנט עמ' 57) בשעה 3:40 בבוקר יום השבת 6 באוקטובר דיווח הרל"ש של ראש המוסד צבי זמיר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר: זה עתה נפגש ראש המוסד זמיר עם מרגל שלנו בקוד "בבל". "הערב ייפתחו באש" (מקור: ספרו של איתן הבר "היום תפרוץ מלחמה" עמ' 11) בסביבות השעה 4:00 יום שבת 6/10/1973 יצאו ראש הממשלה, שר הבטחון, שמעון פרס, הרמטכ"ל ועוד רבים לכיוון הקריה. זאת לאחר שהתקבלה התרעה מאת המוסד על פריצת מלחמה. (מקור: ראיון עם ראש המוסד זמיר). ב-25 בספטמבר 1973, 11 יום לפני המלחמה הגיע המלך חוסיין לבית ההארחה של המוסד לפגישה עם ראש הממשלה גולדה מאיר. לפי עדות לו קידר מזכירת ראש הממשלה המלך הגיע "עצבני ומפוחד" (מקור: גיא גברא ידיעות אחרונות 8/10/200). המלך חוסיין אמר: "...כל היחידות (הסוריות).. נמצאות עתה, מזה כיומיים, בעמדות שלפני התקפה" (מקור: AHRON BREGMAN הספר: ISRAEL'S WARS עמ' 77). -- ידיעה בהצופה ( מהזיכרון) לו קידר מזכירת רשא הממשלה סיפרה שגולדה רצתה להתאבד ביום השני למלחמה ---- הרמטכ"ל משה (i can boogie) יעלון אמר בראיון ל"קול ישראל" בערב יוכ"פ תשסג כי אין לפנות אף התנחלות, כדי שהדבר לא יתפרש כניצחון של הפלשתינים. - אשתו של אהרן ברק היא נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה. אשתו של היועמ"ש רובינשטיין היא משנה לפרקליטת המדינה. כאשר מינוייה של אלישבע ברק (אשתו של) לשופטת נידון בוועדה לבחירת שופטים, אז ברק הסתפק ב"לא להשתתף בהצבעה". - שערורית הפרס לספרות:התורם הוא בן דודו של האיש שפעל לפסילת הזוכה.אלברט מוסקונה ניסים ממכסיקו תרם מליון דולר לפרס א.מ.ת. ובן דודו ויקטור שם טוב פעל לפסילת זכייתן של הסופר אהרן מגד. ..ועדת השיפוט המקצועית שבה היו חברים הפר' יהודה פרידלנדר הפר' זיוה שמיר והד"ר אריאל הירשפלד בחרה ברוב דעות להעניק את הפרס ליזהר ועמו גם לסופר אהרון מגד אולם הנהלת הפרס מחקה את שמו של מגד . הועדה שיכתבה את נימוקי הועדהכך שיתאימו ליזהר בלבד. (מעריב 13.8.2002 ) (שם-טוב היה ש מטעם מפא"י בנו שמואל שם=טוב כתב פעם בקלידוסקופ שקבוצת שמאל הביאה רוצח שכיר מאירופא לרצוח את ראשי גוש אמונים. השב"כ גילה הופיע בפגישה שלהם כשהרוצח כבר היה בארץ ויעץ להם להימנע. ניצוץ סמילנסקי שמאלני , מגד –לא) * יום ששי 15 NOV 2002 בחדשות – עיתונות , יופ לפני כן ( 14 NOV ) הוצא במדינת וירג'יניה מחבל מוסלמי , שפוצץ פצצה בארה"ב והרג שני אזרחים אמריקנים. **** 17יום ראשון NOV 2002 חדשות גלי צה"ל 9 בבוקר : ארה"ב חוקרת אזרחים ממוצא עיראקי , ובעת מלחמה תעצור חלק מהם לפי רשימה שהוכנה. ----- משטרת ההגירה עצרה אתמול 23 עוכדים זרים מסלובניה במושב עין יהב שבערבה.במשטרת ההגירה אומרים שהעובדים הגיעו לישראל עם אשרותתיראך נשארו במדינה גם אחרי שפקעו אשרות השהייה שלהם. החקלאים בנמושב התנגדו למעצר העובדים, וחסמו את דרכם של השוטרים בטרקטורים ובעגלות. בעקבות התנגדות החקלאים הגיע למושבמפקד השלוחה הדרומית של משטרת ההגירה סגן ניצב ישראל סמולוביץ'. סוכם כי מזכירות המושב תשחרר את האזרחים הזרים בערבות ועד יום חמישי הם יטוסו מישראל. ----The Palestinian covenant 2nd version. The first version was accepted at Jerusalem on 1974 , and include an article that no operations will be held at Wst-Bank Al-Hamma (occupied by Syria) Gaza-strip and Auja al Hafir (occupied by Egypt). On that time Judea Sammaria were under Jordenian control, gaza –under Egyptian control. The aim was not establishing a state there , but nullifying Israel. *** The Palestine National Covenant (1968) This covenant will be called "The Palestinian National Covenant" Article 1 - Palestine is the homeland of the Palestinian Arab people and an integral part of the great Arab homeland, and the people of Palestine is a part of the Arab Nation. Article 2 - Palestine with its boundaries that existed at the time of the British Mandate is an integral regional unit. Article 3 - The Palestinian Arab people possesses the legal right to its homeland, and when the liberation of its homeland is completed it will exercise self-de determination solely according to its own will and choice. Article 4 - The Palestinian personality is an innate, persistent characteristic that does not disappear, and it is transferred from fathers to sons. The Zionist occupation, and the dispersal of the Palestinian Arab people as result of the disasters which came over it, do not deprive it of its Palestinian personality and affiliation and do not nullify them. Article 5 - The Palestinians are the Arab citizens who were living permanently in Palestine until 1947, whether they were expelled from there or remained. Who ever is born to a Palestinian Arab father after this date, within Palestine or outside it, is a Palestinian. Article 6 - Jews who were living permanently in Palestine until the beginning of the Zionist invasion will be considered Palestinians. Article 7 - The Palestinian affiliation and the material, spiritual and historical tie with Palestine are permanent realities. The upbringing of the Palestinian individual in an Arab and revolutionary fashion, the undertaking of all means of forging consciousness and training the Palestinian, in order to acquaint him profoundly with his homeland, spiritually and materially, and preparing him for the con conflict and the armed struggle, as well as for the sacrifice of his property and his life to restore his homeland, until the liberation - all this is a national duty. Article 8 - The phase in which the people of Palestine living is that of the national struggle for the liberation of Palestine. Therefore, the contradictions among the Palestinian national forces are of a secondary order which must be suspended in the interest of the fundamental contradiction between Zionism and colonialism on the one side and Palestinian Arab people on the other. On this basis, Palestinian masses, whether in the homeland or in places of exile, organizations and individuals, comprise one national front which acts to restore Palestine and liberate it through armed struggle. Article 9 - Armed struggle is the only way to liberate Palestine and is therefore a strategy and not tactics. The Palestinian Arab people affirms its absolute resolution and abiding determination to pursue the armed struggle and to march forward toward the armed popular revolution, to liberate its homeland and return to it, its right to a natural life in it, and to exercise its right of self-determination in it and sovereignty over it. Article 10 -- Fedayeen action forms the nucleus of the popular Palestinian war of liberation. This demands its promotion, extension and protection, and the mobilization of all the mass and scientific capacities of the Palestinians, their organization and involvement in the armed Palestinian revolution, and cohesion in the national struggle among the various groups of the people of Palestine, and between them and the Arab masses, to guarantee the continuation of the revolution, its advancement and victory. Article 11 -- The Palestinians will have three mottoes: National Unity, National mobilization, and liberation. Article 12 -- The Palestinian Arab people believes in Arab unity. In order to fulfill its role in realizing this, it must preserve, in this phase of its national struggle, its Palestinian personality and the constituents thereof increase consciousness of its existence and resist any plan that tends to disintegrate or weaken it. Article 13 -- Arab unity and the liberation of Palestine are two complementary aims. Each one paves the way for the realization of the other. Arab unity leads to the liberation of Palestine, and the liberation of Palestine leads to Arab unity. Working for both goes hand in hand. Article 14 -- The destiny of the Arab nation, indeed the very Arab existence, depends upon the destiny of the Palestinian issue. The endeavourer and effort of the Arab nation to liberate Palestine follows from this connection. The people of Palestine assumes its vanguard role in realizing this sacred national aim. Article 15 -- The liberation of Palestine, from an Arab viewpoint, is a national duty to repulse the Zionist, imperialist invasion from the great Arab homeland and to purge the Zionist presence from Palestine. Its full responsibilities fall upon the Arab nation, peoples and governments, with the Palestinian Arab people at their head. For this purpose, the Arab nation must mobilize its military, human, and material, and spiritual capabilities to participate actively with the people of Palestine. They must, especially in the present stage of armed Palestinian revolution, grant and offer the people or Palestine all possible help and every material and human support, and afford it every sure means and opportunity enabling it to continue to assume its vanguard role in pursuing its armed revolution until the liberation of its homeland. Article 16 -- The liberation of Palestine, from a spiritual viewpoint, will prepare an atmosphere of tranquility and peace for the Holy Land, in the shade of which all the Holy places will be safe guarded, and freedom of worship and visitation to all will be guaranteed, without distinction or discrimination of race, color, language, or religion. For this reason, the people of Palestine looks to the support of all the spiritual forces in the world. Article 17 -- The liberation of Palestine, from a human viewpoint, will restore to the Palestinian man his dignity, glory and freedom. For this, the Palestinian Arab people looks to the support of those in the world who believe in the dignity and freedom of man. Article 18 -- The liberation of Palestine, from an international viewpoint, is a defensive act necessitated by the requirements of self-defense. For this reason, the people of Palestine, desiring to befriend all peoples, looks to the support of the states which love freedom, justice and peace in restoring the legal situation to Palestine, establishing security and peace in its territory, and enabling its people to exercise national sovereignty and national freedom. Article 19 -- The partitioning of Palestine in 1947 and the establishment of Israel is fundamentally null and void, whatever time has elapsed, because it was contrary to the wish of the people of Palestine and its natural right to its homeland, and contradicts the principles embodied in the Charter of the Unites Nations, the first of which is the right to self-determination. Article 20 -- The Balfour Declaration, the Mandate Document, and what has been based upon them are considered null and void. The claim of a historical or spiritual tie between Jews and Palestine does not tally with historical realities nor with the constituents of statehood in their true sense. Judaism in its character as a religion of revelation, is not a nationality with an independent existence. Likewise, the Jews are not one people with an independent personality. They are rather citizens of the states to which they belong. Article 21 -- The Palestinian Arab people, in expressing itself through the armed Palestinian revolution, rejects every solution that is a substitute for a complete liberation of Palestine, and rejects all plans that aim at the settlement of the Palestine issue or its internationalization. Article 22 -- Zionism is a political movement organically related to world imperialism and hostile to all movements of liberation and progress in the world. It is a racist and fanatical movement in its formation; aggressive, expansionist and colonialist in its aims; and Fascist and Nazi in its means. Israel is the tool of the Zionist movement and a human and geographical base for world imperialism. It is a concentration and jumping-off point for imperialism in the heart of the Arab homeland, to strike at the hopes of the Arab nation for liberation, unity and progress. Israel is a constant threat to peace in the Middle East and the entire world. Since the liberation of Palestine will liquidate the Zionist and imperialist presence and bring about the stabilization of peace in the Middle East, the people of Palestine loo ks to the support of all liberal men of the world and all the forces of good progress and peace; and implores all of them, regardless of their different leanings and orientations, to offer all help and support to the people of Palestine in its just and legal struggle to liberate its homeland. Article 23 -- The demands of security and peace and the requirements of truth and justice oblige all states that preserve friendly relations among peoples and maintain the loyalty of citizens to their homelands to consider Zionism and illegitimate movement and to prohibit its existence and activity. Article 24 -- The Palestinian Arab people believes in the principles of justice, freedom, sovereignty, self-determination, human dignity and the right of peoples to exercise them. Article 25 To realize the aims of this Covenant and its principles the Palestine Liberation Organization will undertake its full role in liberating Palestine. Article 26 -- The Palestine Liberation Organization, which represents the forces of the Palestinian revolution, is responsible for the movement of the Palestinian Arab people in its struggle to restore its homeland, liberate it, return to it, and exercise the right of self-determination in it. This responsibility extends to all military, political and financial matters, and all else that the Palestine issue requires in the Arab and international spheres. Article 27 The Palestine Liberation Organization will co-operate with all Arab states, each according to its capacities, and will maintain neutrality in their mutual relations in the light of, and on the basis of, the requirements of the battle of liberation, and will not interfere in the internal affairs of any Arab state. Article 28 -- The Palesitinian Arab people insists upon the originality and independence of it its national revolution and every manner of interference, guardianship and subordination. Article 29 -- The Palestinian Arab people possesses the prior and original right in liberating and restoring its homeland and will define its position with reference to all states and powers on the basis of their positions with reference to the issue and the extent of their support for the Palestinian Arab people in its revolution to realize its aims. Article 30 -- The fighters and bearers of arms in the battle of liberation are the nucleus of the Popular Army, which will be the protecting arm of the Palestinian Arab people. Article 31 -- This organization shall have a flag, oath and anthem, all of which will be determined in accordance with a special system. Article 32 -- To this Covenant is attached a law known as the Fundamental Law of the Palestine Liberation Organization, in which it is determined the manner of the organization's formation, its committees, institutions, the special functions of every one of them and all the requisite duties associated with them in accordance with the Covenant. Article 33 -- This Covenant cannot be amended except by a two-thirds majority of all the members of the National Council of the Palestine Liberation Organization in a special session called for this purpose. ***** NOTES: Comment to 1st version (not given here) . The covenant declared that PLO will NOT act at: Wst bank, Gaza strip, Al Hamma and Auja al-Hafir. West Bank : Annexed by trans Jordan on 1950 . No state , including Arabian states, but England and Afghan recognized that annexations . Gaza Strip : Holds as occupied territory by Egypt from 1948. Al-Hamma : a part of the state of Israel according to the Israel Syria agreement after the 1948 war. But Syria murdered the Jewish policemen there , and controlled it Auja al Hafir : near Nizana a legal part of Israel that was occupird by Egypt after the end of war agreement was sign after 1948 war. Comments to second version: Article 1 : The “Palestinian Nation” notion was introduced at about 1980. ny Israeli leftists and later by Plo commanders. Article-2: “Palestine” has no meaning from Arab or Islamic history. No special people calture or language. Hence they use the British definition. Article 3: the “Palestinian nation” notion was not manufacted yet. “Palestinian” is used as an adjective. The meaning is simply : The Arabs in Palestine , not the Jews. Artucle 5: Since most of the Arabs at Eretz Yisrael (Palestine) are new immigrants, arrived from Syria , Jordan and Egypt at the beginning of the 20th century and the end of the 19th century , the article is needed. Article 6: “the beginning of the Zionist invasion” is defined at the appendix to the covenant to mean :1917 – the date of the Balfour declaration. In article 4 it is declared that the ‘Palestinian personality’ of an Arab is passed to its descendants, this is not the case as to a Jew. So , no Jew born AFTER 1917 may be included in article 5 definition. Article 7: Very general words. No special name of a spiritual form a culture or a book - since non exists. Article 8: The PLO was founded by the Arabian league ( the Arabian states) in order to coordinate the terror activities against Israel , done by separate organizations operated by the different intelligences of Aabian armies. Article 9: In simple words : killing Jews is the aim – not the mean. Article 10: “Fedayeen” – the Aracic name for the terrorists who murdered Jews. Among their acts: killing about 15 kids at a school at Kfar-Habad. Article 16: A public relation article aimed to the christian world. (”Holy land” is a christian notion as to Eretz Yisrael). Article 17: “the dignity and freedom of man” – unless the man is a Jew. Article 19 : “self-determination” right – should not apply to Jews.. Article 20: A typical attitude toward facts. Article 33: Arafat did a fake show for Clinton at Gaza at about 1997 as if he nullify the PLO covenant. But he ook aboy 80 persons not members of the National Council while there are more than 700 members of the National-Council. No special council was called. Only half of the 80 raised their hand. And the “decision” was to establish a comeety to check the covenant – not a changr of it. ** Mrs. Leah Rabin "Israelis don't need a large country. We need a state for the Jews, and the ownership of the land is not a holy value for us." (Davar Rishon Newspaper..12/28 /95 ) *** An IDF reserve soldier has been sentenced to 28 days in jail after having expressed his delight following the assassination of the late Yitzchak Rabin. The soldier, 38-year-old Meir Pufel, was found guilty of "supporting the assassination." He was quoted as saying that , "it would have been preferable to have shot Peres, not Rabin. Peres is the mastermind behind the Oslo Accords." In his own words he still condemned the assassination. He was found guilty of two offenses. He was carrying his personal pistol while on Reserve Duty, and his statements regarding the assassination. Each offense carried a 14day jail sentence. (Yediot Achronot Newspaper.. Feb 1 96 .Page 9). **** SNS News Service "Raviv Knew" November 2, 1995..10 Kislev 5756..Number 782..Update from Israel According to people who were present at the November 4, 1995 peace rally where the late Yitzchak Rabin was assassinated, Avishai Raviv announced the identity of the assassin approximately 40 minutes before it appeared on any TV or radio broadcast. Avishai Raviv, head of Eyal and GSS agent announced to people in the vicintity of the assassination that Yigal Amir was the gunman. This announcement was made before the security authorities announced the name to the public. Raviv and several of his colleagues were said to have arrived at the peace rally approximately 15 minutes before the assassination. When the rumor began spreading that shots were fired, which was about 9:50pm, it was first believed that no one was hurt. Raviv immediately pulled out a cellular phone and made a call to an unknown person. He asked if he (Rabin) was hit? The answer was yes. When he hung up he said "It was Yigal. Don't you know Yigal? He was at the Orient House demonstration." Raviv then traveled to Ichilov Hospital but when the announcement came that Rabin had died, he (Raviv) disappeared. An Israel Broadcasting Authority spokewoman stated that details about the attacker, but not his name, hit the air about 10:30pm. Raviv refused to comment on how it is that he had the attacker's name close to 45 minutes before the rest of the country. (Jerusalem Post..December 1, 1995..Front Page). **** SNS News Service "Police Mistake" December 13, 1995..20 Kislev 5756..Number 804..Update from Israel Confessed assassin Yigal Amir was not influenced by right-wing activities according to Attorney General Michal Ben-Yair.Ben-Yair stated that:"The person who killed the Prime Minister did not do so under the influence of right-wing incitement. He acted due to a complete worldview which he had developed. It wasn't because of a poster here or there." Ben-Yair also told police to stop the "very stupid" investigations such as the barber in Jerusalem that stated he was not upset over the assassination. "This was a mistake on the part of the police", added Ben-Yair. Ben-Yair stated that the only indictment for sedition is planned against "Zo Artzeinu" ("This is Our Land") because the group called on the public to come out in numbers and break the law. (Jerusalem Post News..12/13). **** הכרה הדדית באוסלו : רבין מכיר באשף; אש"ף מכיר בעצמו ראה הבדל בין מכתב ערפאת לרבין למכתב עראפת לשר הנורבגי : gopher://israel-info.gov.il:70/00/mad/basic/930909.gui
Israel Information Service Gopher Director: Chaim Shacham, First Secretary Information Division Israel Foreign Ministry - Jerusalem Mail all Queries to [email protected] === ISRAEL-PLO RECOGNITION 1. LETTER FROM YASSER ARAFAT TO PRIME MINISTER RABIN: September 9, 1993 Mr. Prime Minister, The signing of the Declaration of Principles marks a new era in the history of the Middle East. In firm conviction thereof, I would like to confirm the following PLO commitments: The PLO recognizes the right of the State of Israel to exist in peace and security. The PLO accepts United Nations Security Council Resolutions 242 and 338. The PLO commits itself to the Middle East peace process, and to a peaceful resolution of the conflict between the two sides and declares that all outstanding issues relating to permanent status will be resolved through negotiations. The PLO considers that the signing of the Declaration of Principles constitutes a historic event, inaugurating a new epoch of peaceful coexistence, free from violence and all other acts which endanger peace and stability. Accordingly, the PLO renounces the use of terrorism and other acts of violence and will assume responsibility over all PLO elements and personnel in order to assure their compliance, prevent violations and discipline violators In view of the pormise of a new era and the signing of the Declaration of Principles and based on Palestinian acceptance of Security Council Resolutions 242 and 338, the PLO affirms that those articles of the Palestinian Covenant which deny Israel's right to exist, and the provisions of the Covenant which are inconsistent with the commitments of this letter are now inoperative and no longer valid. Consequently, the PLO undertakes to submit to the Palestinian National Council for formal approval the necessary changes in regard to the Palestinian Covenant. Sincerely, Yasser Arafat Chairman The Palestine Liberation Organization Yitzhak Rabin Prime Minister of Israel .../. 2. LETTER FROM YASSER ARAFAT TO NORWEGIAN FOREIGN MINISTER: September 9, 1993 Dear Minister Holst, I would like top confirm to you that, upon the signing of the Declaration of Principles, the PLO encourages and calls upon the Palestinian people in the West Bank and Gaza Strip to take part in the steps leading to the normalization of life, rejecting violence and terrorism, contributing to peace and stability and participating actively in shaping reconstruction, economic development and cooperation. Sincerely, Yasser Arafat Chairman The Palestine Liberation Organization His Excellency Johan Jorgen Holst Foreign Minister of Norway .../. 3. LETTER FROM PRIME MINISTER RABIN TO YASSER ARAFAT: September 9, 1993
Mr. Chairman,
In response to your letter of September 9, 1993, I wish to confirm to you that, in light of the PLO commitments included in your letter, the Government of Israel has decided to recognize the PLO as the representative of the Palestinian people and commence negotiations with the PLO within the Middle East peace process. Yitzhak Rabin Prime Minister of Israel
Yasser Arafat Chairman The Palestinian Liberation Organization
****
Rabin :Service record p. 38/ “The order went against my conscious so I disobeyed" נוסח עברי עמוד 86 : " התלבטתי קשות. אין קצין מפר פקודה השתתפותי בכנס פרידה מלוחמים-אחים היתה בעיני מעין ענין שבמצפון ואף צורך נפשי עמוק, החלטתי להשתתף בכנס תוך נכונות לשאת בתוצאות האישיות של הפרת הפקודה" רבין פנקס שרות עמוד 65 . ( בעמוד 76 : דורי ישב בלי נוע " אתה נדון לנזיפה על ידי הרמטכ"ל הנזיפה תרשם בתיקך אתה חוזר לתפקידך". **** החלטת כנסת בערך 28 פבררואר 95 : הסכמים בין לאומיים חייבים אישור של הכנסת Treaty ratification bill passes hurdle Despite the objections of the government, a bill calling for all international treaties to be approved by the Knesset before they are signed passed a preliminary reading yesterday. The bill, presented by three Likud MKs and one NRP MK, passed 28-24, with one abstention. *** According to an IDF document released by a senior officer of the IDF District Coordinating Office (DCO), PLO police are among the Arab rioters that have been attacking Jewish targets in the areas that have just been handed over to the PLO. ** The IDF officers from the DCO offices in the Hevron area have used photographs to document the illegal behavior of PLO police. According to the report, the policemen operate in illegal terror gangs and attacks against Israeli security forces. The report states that they "are not trustworthy." The report adds that the PLO officers are unreliable, do not give accurate information, and always expect to walk away with something after attending a meeting. Channel 7 Radio has learned that the DCO report was distributed to and studied in detail by officers and soldiers 11 days ago who were preparing to embark on joint patrols with the PLO forces. In response to this document, chairman of the Council of Settlements in Judea, Samaria and Gaza (Yesha) Uri Ariel, stated that ranking governmental officials who give firearms and authority to PLO policemen are actively endangering the lives of the citizens of Israel Ma'ariv Newspaper..12/27..Front Page, Page 2, Channel 7 Radio..12/27..10:00am, ). "Undivided Jerusalem is the heart of the Jewish people and the capital of the state of Israel. United Jerusalem is ours". (Prime Minister Yitzchak Rabin in his remarks at the opening of the "Jerusalem 3000" celebration). (J. Post News..Aug/5 95).SNS news - The IDF officers from the DCO offices in the Hevron area have used photographs to document the illegal behavior of PLO police. According to the report, the policemen operate in illegal terror gangs and attacks against Israeli security forces. The report states that they "are not trustworthy." The report adds that the PLO officers are unreliable, do not give accurate information,. Channel 7 Radio has learned that the DCO report was distributed to and studied in detail by officers and soldiers 11 days ago who were preparing to embark on joint patrols with the PLO forces. In response to this document, chairman of the Council of Settlements in Judea, Samaria and Gaza (Yesha) Uri Ariel, stated that ranking governmental officials who give firearms and authority to PLO policemen are actively endangering the lives of the citizens of Israel. . (Ma'ariv Newspaper..12/27..Front Page, Page 2, ** From [email protected] Aug 3 18:22:37 1995 Date: Thu, 3 Aug 95 18:33:29 eet From: [email protected] To: [email protected] Subject: Update 584 Resent-From: [email protected] SNS News Service "Jericho, Here We Come" August 3, 1995..7 Av 5755..Number 584..Update from Israel עיזר ויצמן קורא לרבין לחדול מפשיזם After a personal appeal made by President Ezer Weizman, demonstrators agreed to leave the new neighborhood that was erected last night adjacent to the community of "Kedumim". The president appealed to Prime Minister Rabin to make efforts to close the growing gap between the government and the 150,000 residents of Judea, Samaria and Gaza. (Channel 1 TV English News..8/3..6:20pm). * Deputy Commander of the IDF Intelligence Corps Maj.-Gen. Yaakov Amidror went head-to-head with Prime Minister Shimon Peres at Sunday's cabinet meeting. Peres stated that "as far as I am concerned, if I have a choice of hotels or outposts, I prefer hotels." Amidror stated that he disagreed with the Prime Minister. "When it comes down to the attack, the outpost is what counts." (Channel 7 Radio News..1/29..10:00am). **** ערפאת מסית בערבית The following are excerpts of speeches given in Arabic during June and July by Yassir Arafat. The speeches were translated by a Haifa University professor. "The commitment still stands, and the oath is still valid: that we will continue the long jihad, this difficult jihad... via deaths, via battles," Arafat said in one speech, a memorial to Abir Wahaydi, the woman involved in the 1978 coastal bus attack. "She was one of the heroes. She commanded the group that established the first Palestinian republic in a bus. This is a Palestinian woman.. the woman we are proud of." In another speech, he repeatedly chanted: "The soul and the blood we shall sacrifice for the, Palestine" and referred to terrorist Abu Jihad as the " highest of comrades." In a third speech, he said: "We will continue on this path.. until a Palestinian boy or girl waves the flag of Palestine over the walls of Jerusalem, its mosques and churches." Finally a speech from April 26 of this year showed Arafat comparing the Oslo accords to Mohammed's agreement with the Kuraish, which Mohammed broke two years later. The speeches were seen on video tapes that were presented by Labor MK Emanuel Zissman. (J. Post..8/3). **** The children that were evicted from the new hill (Artis Hill) in Beit El gave out red slips of paper to the soldiers that came to remove them. On the red slip of paper was the message, "dear soldier, remember this is our home." (Channel 1 TV News..8/3). **** Settlers made rounds carrying large containers of water to give to the security troops that came to evict them. They reiterated that their battle was not with soldiers. (Channel 1 TV News..8/3). **** Prime Minister Yitzchak Rabin has agreed to a meeting with leaders of the settlers and a cease-fire has been agreed to until Sunday. This comes after an appeal by President Ezer Weizman. (Channel 1 TV News..8/3). **** Six Jews have been arrested by Jerusalem Police this evening. They are accused of shooting in the direction of the East Jerusalem home of PLO Minister Faisal Husseini. No injuries were reported. (Channel 1 TV News..8/3). **** 8:15pm.. A large force of Israeli security troops has arrived in Jericho. The area has been declared a closed military zone. The security troops are trying to round up the approximately 100-150 Jews that are attempting to make their way to the synagogue. (Channel 1 TV News..8/3). **** The tent established on St. George Street in East Jerusalem this afternoon will remain in place for the time being. Police have agreed to leave the tent which is being used to hold a summer Torah learning program. The tent will be inhabited 24 hours a day. The group is peaceful and is complying with all requests being made by Jerusalem Police. Jerusalem Councilman Shmuel Meir is among the leaders of the campaign to establish this small foothold in East Jerusalem. (SNS/Jerusaelm..8/3). **** A group of Jews that toured East Jerusalem were shocked to witness the new reality. Despite statements made by Prime Minister Yitzchak Rabin, the area is definitely under PLO control. Signs are in open view for the different PLO government agencies that operate openly and illegally right under the noses of Jerusalem Police and Police Minister Shachal. Despite the empty promises made by the Police Minister, the illegal offices remain operational. This is a direct violation of the Oslo Accord and the new Jerusalem Law passed by the Knesset. (SNS/Jerusalem. **** SHOMRON NEWS SERVICE is an independent news service reporting on the events surrounding the Middle East peace process. SNS is not affiliated with any political party or governmental agency. To subscribe to SNS, please e-mail: [email protected] with the message subscribe For questions and all other information, please e-mail [email protected] 972-2-994-2349-Voice 994-2310-Fax SCopyright-SNS News Service-1995-END ***
**** "Peres won't allow the settlers a heroic death, he will drink their blood slowly." Rubic Rosenthal, Feature Section Editor Davar Rishon Newspaper. (Davar RishonJan 1 1996) (IMRA- Independent Media Review & Analysis, Dr. Aaron Lerner..POB 982 Kfar Saba, Israel.. [email protected]) area. **** The Security Chief of Israel's famed Shin Bet (General Security Service -GSS) has told Israel's Knesset Foreign Affairs and Defense Committee that "West Bank" towns which the PLO has taken over could become breeding grounds for terrorism against the State of Israel. (Emergency Response and Research Institute, 6348 N Milwaukee Ave, Suite 312, Chicago, Illinois 60646 USA, [email protected]) (SNS..1/4 96 ). *** Two free News-agencies as to Israel. 1. SNS an independent real-time news. Not affiliated with any political party. Archival Web Site: http://www.hyperscribe.com/run/scribe/scribe29 To subscribe e-mail: shomronnews- [email protected] with the message: sub For questions and all other information, please e- mail: [email protected] 2. IMRA - Independent Media Review & Analysis, [email protected]) ***** נשר *** (SNS Sept. 12 1995 11:00pm). Nesher, a big village near Haifa, was granted the status of a "City" today by the Minister of the Interior, Ehud Barak. At the festive ceremony were many prominent officials, including Prime Minister Yitzchak Rabin, Minister of Housing Binyamin Ben-Eliezer and others. The ceremony which was scheduled to begin at 7:00pm, was delayed. Shortly after 7:00pm, the police on the scene began to systematically remove all those among the crowd of thousands that wore a Kippa Sruga (knitted kippa/ yarmulke). Upon entering the area many with kippot removed them and others put them on. Sure enough, those with kippot were refused entry into the area designated for the ceremony. Those that were removed from the area were kept in a temporary holding area. Reports have reached us that three persons were taken to the Zevulun Police Station. During the Prime Minister's address, which was approximately 5 minutes, many members of the audience began to shout and boo. Police moved in quickly to remove anyone that interfered with the evening's event. After the Prime Minister left the area, the Jews that were removed prior to the address were set free. Police photographers were there as well to take pictures of the crowd on hand. (SNS..9/12/95..11:00pm). **** **** The Israel Journalists Association have petitioned the Supreme Court in order to overturn a ruling handed down by State Attorney General Michal Ben Yair.The Journalists oppose restrictions plaon them by Ben Yair which they maintain infringe on freedom of the press and the public's right to be informed. The organization is asking the High Court to issue a temporary restraining order that will prohibit Ben Yair from bringing legal charges against journalists that print subject matter that the State Attorney General deems "inciteful". (Yediot Achronot..11/15. 95 .Page 8). **** The Security Chief of Israel's famed Shin Bet (General Security Service - GSS) has told Israel's Knesset Foreign Affairs and Defense Committee that "West Bank" towns which the PLO has taken over could become breeding grounds for terrorism against the State of Israel. (Emergency Response and Research Institute, 6348 N Milwaukee Ave, Suite 312, Chicago, Illinois 60646 USA, [email protected]) (SNS..1/4). *** Encyclopedia Britannica 1910-1911 describe the situation on that time , when the "Palestinian nation" notion was not developed yet. That eddition , as well as the 1887 eddition , represents also a map of the Land of Israel when the different zones appear with their Jewish names : Judea , Sammaria , Galilee .. *** Britannica 11th edition 1910-1911 PALESTINE: A Geographical area of rather loose applications. .... POLITICAL DIVISION - Under the Ottaman jurisdiction Palestine has no independent existence. West of the Jordan, and to about half-way between Nablus and Jerusalem, is the southern portion of Vortianof the Vilager province of Beirut... POPULATION. - The inhabitants of Palestine are composed of a large number of elements, differing widely in ethnological affinities, language and religion. It may be interesting to mention, as an illustration of their heterogeneousness, that early in the 20th century a list of no less than fifty languages, spoken in Jerusalem as vernaculars, was there drawn up by a party of men whose various official positions enabled them to possess accurate information on the subject (1). It is therefore no easy task to write concisely and at the same time with sufficient fullness on the ethnology of Palestine. There are two classes into which the population of Palestine can be divided-the nomadic and the sedentary. The former is especially characteristic of Eastern Palestine, though Western Palestine also contains its full share. The pure Arab origin of the Bedouins is recognized in common conversation in the country, the word "Arab" being almost restricted to denote these wanderers, and seldom applied to the dwellers in towns and villages. It should be mentioned that there is another, entirely independent, nomad race, the despised Nowar, who correspond to the GIPSIES or tinkers of European countries. These people live under the poorest conditions, by doing smith's contaminated with Arabic in its vocabulary. The sedentary population of the country villages-the fellahin or agriculturists-is, on the whole, comparatively unmixed; is by no means unreasonable to suppose that there is a fundamental Canaanite element in this population: the "hewers through successive occupations of a land; and there is a remarkable correspondence of type between many of the modern fellahin and skeletons of ancient inhabitants which have been recovered in the course of excavation. New elements no doubt came in under the Assyrian, Persian and Roman dominations, and in more recent times there has been much contamination. The spread of Islam introduced a very considerable Neo-Arabian infusion. Those from southern Arabian were known as the YAMMAN tribe, those from northern Arabia the Kais (Qais). These two divisions absorbed the previous peasant population, and still nominally exist; down to the middle of the 19th century they were a fruitful source of quarrels and of bloodshed. The minor divisions are also being gradually broken down. In the 19th century the short-lived EGYPTIAN government introduced persists in the villages. These newcomers have not been completely assimilated with the villagers among whom they have found a home; the latter despise them, and discourage intermarriage. Some of the larger villages-notably Bethlehem-which have always been leavened by Christianity, and with the development of industry have become comparatively prosperous, show angible results of these happier circumstances in a higher standard of physique among the men and of personal appearance among the women. It is not uncommon in popular writings to attribute his superiority to a crusader strain - a theory which no one can possibly countenance who knows what miserable degenerates the half-breed descendants of the crusaders rapidly became, as a result of their immoral life and their ignorance of the sanitary precautions necessary in atrying climate. The population of the larger towns is of a much more complex nature. In each there is primarily a large Arab element, consisting for the greater part of members of important and wealthy families. Thus, in Jerusalem, much of the local influences is in the hands of the families of El-Khalidi, El-Husseine and one or two others, who derive their descent from the heroes of the early days of Islam. The Turkish element is small, consisting exclusively of officials sent individually from Constantinople. There are very large contingents from the Mediterranean countries, especially Armenia, Greece and Italy, principally engaged in trade. The extraordinary development of Jewish colonization has since 1870 effected a revolution in the balance of population in some parts of the country, notably in Jerusalem. There are few residents in the country from the more eastern parts of Asia-if we except the TURKOMAN settlements in the Jaulan, a number of PERSIANS, and a fairly large AAFGHAN colony that since 1905 has established itself in Jaffa. The MUTAWILE (Motawila), who from the majority of the inhabitants of the villages north-west of Galilee, are probably long-settled immigrants from PERSIA. Some tribes of KURDS live in tents and buts near Lake Huleh. If the inmates of the countless monastic establishments be excluded, comparatively few "Templar" colonies being perhaps the most important. There must also be mentioned a BOSNIAN colony established at Caesarea Palestina, and the CIRCASSIAN settlements placed in certain centers of Eastern Palestine by the Turkish overnment in order to keep a restraint on the Bedouin: the latter are also found in Galilee. There was formerly a large SUDANESE and ALGERIAN element in the population of some of the large towns, but these have been much reduced in numbers since the beginning of the 20th century: the Algerians however still maintain themselves in parts of Galilee. The most interesting of the non-Arab communities in the country, however, is without doubt the Samaritan sect in Nablus (Shechem), a gradually disappearing body, which has maintained an independent existence from the time were first settled by the Assyrians to occupy the land left waste by the captivity of the kingdom of Israel. The total population of the country is roughly estimated at 650,000, but no authentic official census exists from which satisfactory information on this point is obtainable. Some two-thirds of this number are Moslems, the rest Christians of various sects, and Jews. The largest town in Palestine is Jerusalem, estimated to contain a population of about 60,000. The other towns of above 10,000 inhabitants are Jaffa (45,000), Gaza (35,000), Safed (30,000), Nablus (25,000), Kerak (20,000), Hebron (18,500), Es-Salt (15,000), Acre (11,000, Nazareth (11,000).The above remarks apply to the permanent population. They would be incomplete without a passing word on the non-permanent elements which at certain seasons of the year are in the principal centers the most conspicuous. Especially in winter and early spring crowds of European and American tourists, Russian pilgrims and Bokharan devotees jostle one another in the streets in picturesque incongruity. (1) This list was intentionally made as exhaustive as possible and included some languages (such as Welsh) spoken by one or two individual residents only. But even if by omitting these accidental items, the list be reduced to thirty, a sufficient number will be left to indicate the cosmopolitan character of the city. ** Notes: Caesaria Palestina : Cesaria , those Bosnians are the inhabitant of Yarka ,Jaser a-Zarka, and Furedis in Zichron area Circassian: Cherkess Eastern-Palestine: Called now: Jordan Kingdom Jaulan: Golan Mutawileh: Inhabitant of the METULA area. Ottaman: Now Turky, occupied the land till WWI. *** There where about 450 000 Moslems on 1910 on both parts of The Land of Israel (Palestine): the east side ( Now Jordan) and the west side. The huge immigration of Non-Jews, mainly from Syria, to the Land of Israel continued till 1948 when many of them returned to their homelands or moved to otherlands. Hence the numbers of 2-4 millions "Palestinians" (Non - Jews , they or their father or grandfather lieved at Western Land-of-Israel - Western Palestine - somtime\s during the 20 century). The US Embassy yesterday advised US citizens to avoid using public transportation in Israel, especially busses, and to avoid the bus stops. (Jer.Post 8/3.95.P 2) **** SNS News Service "More Arrests" November 9, 1995..16 Cheshvan 5756..Number 741 ..Update from Israel In a press briefing, Cabinet Secretary Shmuel Hollander announced that the government has moved into high gear regarding the crack down against "fringe elements. " The State Attorney General, legal advisors to government and legal staff of all branches of security sources, have been drafting new legislation that will empower them to curtail activities of hat has been labeled "the right- wing extremists elements in our society." ((Galei Tzahal/Army Radio..11/9). Mr. Avishai Raviv, head of the Eyal organization, has been placed under arrest. A Tel-Aviv Magistrates Court remanded him for seven days. He was charged with conspiracy to kill the Prime Minister. Security sources believe that he may have assisted Yigal Amir in the planning of the Saturday night assassination. (TV News..11/8). ** SNS - 5-Feb-96 Gidon Ezra - Former Deputy Chief of the General Security Service (GSS): "Avishai Raviv (AKA 'Champagne') was a GSS agent, but a poor one. Our control over his activities was minimal." Note: Avishai Raviv was the head of the Eyal "right-wing extremist" organization, blamed for incitement and in particular for the distribution of a poster depicting the late Prime Minister Yitzchak Rabin in a German SS uniform. It was later learned that Raviv was indeed an agent of the GSS. **** Prime Minister Peres Feb 3 1996 after 20 Jews killed at bus 18 Jerusalem ( week after 1st case) "Despite the drop in public opinion polls and despite the terrorism, the peace talks will move ahead." (Galei Tzahal/Army Radio..March/2..7:00pm). ** אביב גפן ירידה לרדת יורדים Date: Tue, 10 Sep 1996 13:47:57 -0400 (EDT) Aviv Gefen Aviv Gefen, among Israel's most popular rock singers, and close personal friend of Mrs. Leah Rabin, has called for Israel's youth to leave the country. Gefen stated, "I call on Israel's youth to pack their bags and leave. I am ashamed of our leadership and Binyamin Netanyahu who represents us. There is no democracy in Israel. I am among the few who expresses his feelings. That is why I am here. I am not kidding. I am speaking extremely seriously now." Gefen, who was just labeled Israel's "Singer of the Year," added in his interview that the pictures and statements of mourning painted by citizens on the walls of Rabin Square, the location of the assassination of Yitzchak Rabin, are more important than the Western Wall. "The peace has been destroyed," added Gefen. (Ma'ariv Newspaper..9/10..Page 10, Channel 1 TV News.. Erev Chadash News Show..9/10/96..5:00pm). Note: Aviv Gefen, although a nationally-known rock star, has been criticized by many for having evaded his IDF service. ** משטרה , רבין , דיכוי פשיזם הפגנה הפגנות POLICE behavioure Date: Sun, 19 Nov 1995 02:05:55 +0200 (IST) From: Benjamin Svetitsky <[email protected] Several accounts of the police riot on Wednesday have appeared on the various mailing lists. I thought I would add my own brief report. I list only incidents I saw. I arrived with several friends on Rehov King George, at Shmuel ha-Nagid. Standing on the sidewalk, looking up and down the street, I saw demonstrators standing quietly, surrounded by the Yasam police units. As I stood by the curb, a mounted policeman approached suddenly, leaned over and grabbed my head (his hand under my jaw) and dragged me out into the street. My friend Aharon T. hit the thug on the arm to make him let go. Five or six policemen grabbed Aharon and knocked him to the ground. The Yasam's orders were apparently to tolerate no protest, peaceful or otherwise. They broke upthe demonstrators by shoving them in several directions at once. As we were being shoved down King George, one demonstrator walked into the street and sat down. Four policemen picked him up by arms and legs and carried him over to the sidewalk. After they put him down (gently) one of the policemen gave him a good kick in the ribs. They shoved us a kilometer or more down Rehov Betzalel. We were all on the sidewalk. The policemen who had clubs were apparently under orders not to swing them, but this did not prevent some from running into the crowd at full speed while holding the clubs stiffly at head level. One driver stopped his car and honked in sympathy. Ten policemen surrounded the car and knocked dents in it, and one policeman opened the driver's door and administered a few savage kicks to the belted-in driver. My friend Aharon T. brought a camera and took many flash pictures of the police violence. An officer, accompanied by 10-20 policemen, grabbed him and dragged him into an alley. (Therefore I didn't see this, but heard of it a few minutes later.) The officer said, "You're a Zo Artzenu organizer," (he wasn't) "we will hand you over to the Shabach who will torture you. We will rebuild your face." They laid him on the ground and went through his pockets, looking for identification (which he wasn't carrying). They took his camera and removed the film. What kind of police department is afraid of the contents of a roll of film? Ben Svetitsky, Tel Aviv University. * In order that the reader will have the ability to realize that those Arabs left Haifa becouse the Arabian leaders demanded them to do so , even so the Jewish leaders at Haifa asked them to stay I will put here just what the ( British) TIME wrote ON THAT TIME as to the case. ( Pay attention to the fact that the term "Palestinians" is not used. That fiction was developed through the earlier 80's years in order to impress the international opinion as if there is something like "palestinian nation"); TIMES ( of London ) April 22, 48 : The Hagana tonight broadcast a warning to Arabs that unless they sent away "infiltrated dissidents" they would be advised to evacuate all women and children, because they would be strongly attacked from now on. April 23: A surprise descent by the Jews in large numbers on Haifa has resulted heavy Arab casualties, and hundreds of Arab women and children have been evacuated to the western part of the town and to Acre. ... Soon after midnight the Jews started a large-scale attack on the Arab lower town of Haifa from the Jewish suburb of Hadar Hacarmel, capturing many buildings and streets, and taking numerous Arab prisoners. ... This afternoon in the town hall Arab leaders met M-G Stockwell and the commander of the Hagana. The Hagana offered the following terms: 1. that the Arabs surrender their arms and ammunition; 2. that Arab outsiders such as Iraquis and Syrians are to be handed over to the Hagana for detention; 3. that non-Arabs, such as Germans, are to be handed over to the Hagana for trial; 4. that the Hagana shall command the city. The Arabs asked for time to deliberate and then, at a second meeting this evening, said that they could not guarantee that all the Arabs would accept the conditions offered, and so they preferred to evacuate the Arabs from Haifa, except a few to maintain property and the religious places. The Hagana offered a five-day truce for the evacuation, and M-G Stockwell promised military help. According to the Arabs, 15,000 have already left the town, and the evacuation is continuing throughout the night. The Hagana commander has issued a radio proclamation to Haifa Jews to respect Arab property and religious places and to steal nothing belonging to Arabs, or they will be severely punished. The Arabs, who were taken by surprise, have evacuated their women and children in hundreds to the port area and western part of the town, and to Haifa by sea. They admit that they have lost 50 dead and 200wounded. April 24: The Jewish Agency declares that this exodus has been carried out deliberately to besmirch the Jews, to influence the Arab Governments to send more help, and to clear the ground for an attack by regular Arab forces later. The simplest, most human explanation is that the Arabs have fled out of pure disorder. April 26: The Jews in Palestine are seeking to press home their military advantage, and have been mortaring Jaffa heavily. The Arabs are fleeing from the town in great numbers. ... the Jews continued to press home their military advantage, and the Arabs tried to regain a hold on the Jaffa-Jerusalem road. ... After the events in Haifa, the Jews seem to be arguing to themselves that the quickest way to bring peace to this country is by victory. They have been mortaring Jaffa heavily most of to-day, wounding a large number of Arabs, and causing an exodus which had already begun during the last few days to be accelerated by sea and by road. ... ... Mr. Truman on Thursday ... said that he wondered what those who questioned his authority to send troops to Palestine knew about the authority of the Commander-in-Chief to send troops anywhere... ----END-- **** Here are few lines from The Times (of London) around that date. April 22: The Hagana tonight broadcast a warning to Arabs that unless they sent away "infiltrated dissidents" they would be advised to evacuate all women and children, because they would be strongly attacked from now on. April 23: A surprise descent by the Jews in large numbers on Haifa has resulted heavy Arab casualties, and hundreds of Arab women and children have been evacuated to the western part of the town and to Acre. ... Soon after midnight the Jews started a large-scale attack on the Arab lower town of Haifa from the Jewish suburb of Hadar Hacarmel, capturing many buildings and streets, and taking numerous Arab prisoners. ... This afternoon in the town hall Arab leaders met M-G Stockwell and the commander of the Hagana. The Hagana offered the following terms: 1. that the Arabs surrender their arms and ammunition; 2. that Arab outsiders such as Iraquis and Syrians are to be handed over to the Hagana for detention; 3. that non-Arabs, such as Germans, are to be handed over to the Hagana for trial; 4. that the Hagana shall command the city. The Arabs asked for time to deliberate and then, at a second meeting this evening, said that they could not guarantee that all the Arabs would accept the conditions offered, and so they preferred to evacuate the Arabs from Haifa, except a few to maintain property and the religious places. The Hagana offered a five-day truce for the evacuation, and M-G Stockwell promised military help. According to the Arabs, 15,000 have already left the town, and the evacuation is continuing throughout the night. The Hagana commander has issued a radio proclamation to Haifa Jews to respect Arab property and religious places and to steal nothing belonging to Arabs, or they will be severely punished. The Arabs, who were taken by surprise, have evacuated their women and children in hundreds to the pprt area and western part of the town, and to Haifa by sea. They admit that they have lost 50 dead and 200 wounded. April 24: The Jewish Agency declares that this exodus has been carried out deliberately to besmirch the Jews, to influence the Arab Governments to send more help, and to clear the ground for an attack by regular Arab forces later. The simplest, most human explanation is that the Arabs have fled out of pure disorder. April 26: The Jews in Palestine are seeking to press home their military advantage, and have been mortaring Jaffa heavily. The Arabs are fleeing from the town in great numbers. ... the Jews continued to press home their military advantage, and the Arabs tried to regain a hold on the Jaffa-Jerusalem road. ... After the events in Haifa, the Jews seem to be arguing to themselves that the quickest way to bring peace to this country is by victory. They have been mortaring Jaffa heavily most of to-day, wounding a large number of Arabs, and causing an exodus which had already begun during the last few days to be accelerated by sea and by road. ... **** "In Berlin, Hitler learned on November 28 that the German siege of Tobruk had been broken, and that Rommel was in retreat. The same day, he received the Mufti of Jerusalem, Haj Amin el-Husseini, who told him that 'the Arab world was firmly convinced of a German victory, by virtue not only the large army, brave soldiers and brilliant military strategists at Germany's disposal, but also because Allah could never grant victory to and unjust cause'. In reply, Hitler reminded Mufti that 'Germany had declared an uncompromising war on the Jews'. Such a commitment, he said 'naturally entailed a stiff opposition to the Jewish homeland in Palestine'. Germany was 'determined', Hitler added, 'to challenge the European nations one by one into a settlement of the Jewish question and, when the time came, Germany would turn to non-European peoples with the same call'. After gaining 'the southern exit to the Caucasus', Hitler told the Mufti, he would offer the Arab world 'his personal assurance that the hour of liberation had struck'. Thereafter, he explained, 'Germany's only emaining objective in the region would be limited to the annihilation of the Jews living under British protection in the Arab lands'. (Gilbert, Martin: The Second World War, New York 1989, ISBN 0-8050-0534-X) ** Minister of Education (Meretz) Amnon Rubenstein has called for the closing down of Channel 7 Radio once again. "It is a racist pirate station that preaches racism and incitement and must be shut down. Channel 7 should not receive any special treatment that is not accorded to other pirate stations." (Yediot Achronot..11/13.95..Page 16). **** Date: Fri, 24 Dec 1993 00:35:19 +0200 Last Friday's Jerusalem Post gives evidence that Rabin is in fact planning the creation of a Palestinian state. Here is a summary PALESTINIAN STATE JERUSALEM--The Jerusalem Post dropped a bombshell in its Friday edition when it disclosed that after three months of intensive research it discovered that the government is secretly drafting plans for a virtual return to the 1967 borders, and the establishment of a Palestinian state. The Post quotes senior government sources who dispute Prime Minister Yitzhak Rabin's insistence that he refuses to discuss these issues until 1996, saying the government has drafted numerous plans for a withdrawal which would include Gush Etzion and the Jordan Valley. Jerusalem is not included in the plan and only minor changes in the 1967 borders would be made in Latrun and Samaria. The Post writes that Deputy Foreign Minister Yossi Beilin is coordinating these plans with the approval of Foreign Minister Shimon Peres. However, Beilin denied the report and dismissed it as "nonsense." The three-month investigation by the Jerusalem Post also reveals that the government is ready to dismantle some settlements and raise money from the U.S. to buy out many of the 130,000 settlers in the territories. The price for this is estimated by the Foreign Ministry at $10 billion. The Prime Minister, writes the Post, quoting government sources, has tried to shroud the issue in secrecy. He has refused to answer questions on the permanent settlement in the Knesset Foreign Affairs and Defense Committee, which until this year regularly discussed such sensitive information. During the past few weeks, several ministers have seen the Beilin-Peres proposals and although they support some form of territorial compromise, they were stunned by the plans for a full withdrawal. "When Peres spoke to me about what he had in mind, I nearly fell off my chair," a senior minister said. U.S. diplomatic sources say the Post investigative report says that Israel has made President Bill Clinton aware of the government's conception of a permanent settlement. The sources said Rabin raised the issue of Jewish settlements during his meeting with Clinton last month in Washington. Clinton, the sources say, had sought a pledge from Rabin that some of the settlements-particularly small communities in isolated areas--would be dismantled. They say the U.S. is willing to finance the resettlement of Jews from isolated areas. The Prime Minister's office issued a denial of the story appearing in the weekend Post. The Post, however, responded saying, "The desire to believe the Prime Minister's denial is attenuated by the memory of similar denials in the recent past. These include not only the repeated assertions that the government was neither negotiating with the PLO nor intending to do so, but also statements describing Yassir Arafat as a negative influence on the peace process who should be kept out of it at all costs. All this while the secret negotiations with the PLO were reaching their conclusion in Oslo. **** Date: Mon, 2 Sep 1996 16:09:34 ( may be not the exact date) Zucker Not Forced to Resign Meretz's Executive Board Sunday rejected the demand of five members to force MK Dedi Zucker to resign from the Knesset and expressed its confidence in Zucker's statement that the Camera Obscura Photography School was not involved in any illegal actions. The Executive convened at Zucker's request and at the demand of the members who had insisted that Zucker resign.The demand followed the Knesset Ethics Committee's ruling that Zucker had taken advantage of his position to secure funds for the school, from which he received payment as Chairman of its Fundraising Association. Both Zucker and the school are being investigated by police. Zucker, who had also underreported his earnings from outside the Knesset, was fined three month's wages by the Ethics Committee. Zucker defined his actions as a "slip-up" and said that for the past two years a right-wing group has been targeting him and the Camera Obscura Association. Since the affair is being investigated by police, he would not elaborate but said he hoped to prove his innocence soon. Meretz Chairman MK Yossi Sarid said "the Meretz movement is not a family, but not a Mafia, either, which sentences a member and then punishes him. For this, there are state institutions which will probe, charge, and give their verdict." (Jerusalem Post e-mail Edition..9/2.. [email protected]). * נמסר שדדי צוקר איש המוסר מכה אנושות את אשתו (פילגשו?) ( לברר מדוע זה הופץ) ** PLO EXPELED A JEW FROM JERICO Tue Nov 28 17:27:53 1995 (From YESHA News Service) PLO FORCES OUT LAST JEW IN JERICHO Rose Bilbol, an 83-year old Israeli biochemist who owns a laboratory in Jericho, is being expelled by the PalestinianAuthority. Bilbol, known affectionately by local Palestinians as `Dr. Papaya' because of her study of the fruit, was the only Israeli to stay on after the Israeli army withdrew from Jericho last year. Last month, however, the Palestinians refused to renew her lease and cut off her water supply. Bilbol, who lives in Jerusalem but commutes to Jericho 6 times a week, says she is being forced out because she is Jewish. (Jerusalem Post, November 26 / 95 ) ** (Taken from the SNS - Shomron News - buletin Date was lost ) The following is an interview with the Mayor of the community of Yitzhar, Mr. Raphael Meron. SNS: Can you tell me exactly what happened today when the police arrived at the school. Meron: Fifty police attacked students this morning in the dormitory building of Yishuv Yitzhar, in the Shomron. The police moin during the earl morning raid to arrest four students that they said "were wanted". Upon their arrival at the gate of the community, they instructed the IDF soldiers on guard duty to turn off their two-way radios and not to notify anyone of their arrival. The policemen entered the dormitory building and began destroying everything in their path. The policemen that were in uniform did not display their name tags as is required by law. Many were dressed in civilian clothing. All of the policemen refused to give their names or identity themselves in any way. They did not appear to have search or arrest warrants. They moved in and began hitting students, men and women as well. Many policemen wore heavy black gloves to prevent leaving any marks on their victims. The "raid" took about 90 minutes. ** SNS News Service "Please Help Shmuel" December 26, 1995..3 Teves 5756..Number 830..Update from Israel **** Mrs. Marilyn Cytryn "My son Shmuel, the father of five small children, who has been in solitary confinement in the Sharon Prison under an administrative IDF order since December 12, 1995, has undertaken a hunger strike today. There is no indictment against him, we do not know why he was imprisoned, and his conditions are cruel. He is in solitary confinement, he is denied religious freedom of prayer, he is denied food that complies with his religious dietary requirements, and is not permitted visitors on a regular basis. I am pleading with everyone who understands the paramount importance of basic human and civil rights. Please help Shmuel." (SNS..12/25/95). ^ Anyone wishing to speak with Mr. or Mrs. Cytryn may call them at their home. Their number is 972-2-825007. **** **** "IDF soldiers are to refuse the order to shut down settlements in Judea and Samaria" stated Hebrew University Professor Eliav Shuctman, a senior member of the Hebrew University Law Department. In a lecture that took place in Tel-Aviv on "Democracy and the Law", the professor stated that there is no legal basis in the State of Israel for the eviction of settlements. The professor added that such an order would be a direct violation of Article 8 of the Israeli Law dealing with fundamental rights of every citizen. Ms. Margalit Barnes, the Deputy Spokeswoman for Hebrew University stated that the statements made by the senior Law Professor do not reflect the views of the University and the University takes no responsibility for his statements. (Yediot Achronot Newspaper..12/26/95..Page 2). **** The Women in Green have announced a "Freedom March" on behalf of Prisoner of Zion Shmuel Cytryn. The march will take place on December 31, 1995, at 3:15pm. The marchers will go from Kikar Menorah (in front of the Mashbir Department Store) in downtown Jerusalem to the American Consulate and then on to the Presidential Residence. (SNS..12/26/95). * From: Reuven Freeman <[email protected] The "nasty" slogan in the picture published by PSI in Maariv was clearly legible but in Haaretz the same picture showed the placard with a blurred, unreadable slogan(thus undermining the message of the advertisement).At least this was the case in the copies I bought. Did anyone else notice this? Reuven Freeman Yes; we have complained to Ha'Aretz, and consequently the Editor promised to publish that ad again. In addition, Ben Svetitsky will add a copy of that add to our HomePage as soon as he finds an appropriate scanner. AZ. 3. Libel Suits: Date: Wed, 15 Nov 1995 00:01:15 -0500 (EST) I would like to offer my support to the idea of launching a constant stream of libel suits against the media, and against indivudal government ministers who partake in the "verbal violence" that is now characterizing Israeli society. Not only are the names and characters of the targets of this tirade being damaged, but the entire State of ISrael is likewise being damaged. I, personally, am privy to at least 7 cases where people who were about to leave on aliyah (within 6 months) have put off these plans indefinitely due to the anti-religious, and anti-democratic sentiment that is taking hold in Israel. [email protected]== = **** Date: Tue, 10 Sep 1996 13:47:57 -0400 (EDT) Husseini Speaks Out In an appearance on Syrian Television, on the English language interview program "Focus" at 9:30pm on Monday September 9th, PLO Minister of Jerusalem Affairs Faisal Husseini was asked what the boundaries of Palestine are. In response, Husseini replied that all Palestinians agree that the "just boundaries" of Palestine are the Jordan River and the Mediterranean Sea. He explained that, realistically, whatever can be obtained now should be accepted and that subsequent events, perhaps in the next fifteen or twenty years would present an opportunity to realize the just boundaries of Palestine. Husseini was interviewed in Damascus during his visit there. (SNS..9/10/96). Independent Media & Analysis. IMRA publishes daily information via electronic mail throughout the world. IMRA provides news on pertinent events in Israel as well as in depth analysis. e-mail address: [email protected] Mailing Address: POB 982, Kfar Saba, Israel Phone: 972-9-904719-voice 911645-fax Contact: Dr. Aaron Lerner **** ** From [email protected] Date: Thu, 14 Sep 1995 18:44:38 -0800 From: Arieh Zaritsky <[email protected] Subject: Operation LIGHT Shalom, Coming Monday, September 18th (23rd Ellul), we shall signal from our homes to Rabin: A'm Israel is NOT with you! -Do not push us back to the dark ages! Timetable and accuracy in execution is crucial to the success of this operation, as follows: 19:20 exactly: Each will lit and switch on ALL lights and electricallydriven equipment/appliances under his control (at home, office etc); 19:30 exactly: Switch it ALL off by the main switch at once! 19:40 exactly: ON again, as before, for 10 additional minutes, before returning to your usual needs/customs. Organizers will let the Israel Electrical Company know it, in order that they prepare themselves to minimize damage to Israel economy. Get your watch/clock set to the correct hour (according to the beeps of the news at 19:00), to do it simultaneously with everybody else. Prepare yourself an emergency light for the dark period. The plan is to continue this operation once a week, Mondays at exactly the same time, until publicity is sufficient to warrant maximum participation and success!! PLEASE, do your best to spread the word and convince as many households as possible to join this operation. E'rev Tov, Arieh. =Arieh Zaritsky==== Department of Life Sciences tel.: 972-7-461.712, 278.951 (W) Ben-Gurion University of the Negev 9727-499.238 (H) PO Box 653, Be'er-Sheva fax: 972-7-472.992, 972.963, ISRAEL 84105 ly, whatever can be obtained now should be accepted and that subsequent events, perhaps in the next fifteen or twenty years would present an opportunity to realize the just boundaries of Palestine. Husseini was interviewed in Damascus during his visit there. (SNS..9/10/96). Independent Media & Analysis. IMRA publishes daily information via electronic mail throughout the world. IMRA provides news on pertinent events in Israel as well as in depth analysis. e-mail address: [email protected] Mailing Address: POB 982, Kfar Saba, Israel Phone: 972-9-904719-voice 911645-fax Contact: Dr. Aaron Lerner **** ** From [email protected] Date: Thu, 14 Sep 1995 18:44:38 -0800 From: Arieh Zaritsky <[email protected] Subject: Operation LIGHT Shalom, Coming Monday, September 18th (23rd Ellul), we shall signal from our homes to Rabin: A'm Israel is NOT with you! -Do not push us back to the dark ages! Timetable and accuracy in execution is crucial to the success of this operation, as follows: 19:20 exactly: Each will lit and switch on ALL lights and electricallydriven equipment/appliances under his control (at home, office etc); 19:30 exactly: Switch it ALL off by the main switch at once! 19:40 exactly: ON again, as before, for 10 additional minutes, before returning to your usual needs/customs. Organizers will let the Israel Electrical Company know it, in order that they prepare themselves to minimize damage to Israel economy. Get your watch/clock set to the correct hour (according to the beeps of the news at 19:00), to do it simultaneously with everybody else. Prepare yourself an emergency light for the dark period. The plan is to continue this operation once a week, Mondays at exactly the same time, until publicity is sufficient to warrant maximum participation and success!! PLEASE, do your best to spread the word and convince as many households as possible to join this operation. E'rev Tov, Arieh. =Arieh Zaritsky==== Department of Life Sciences tel.: 972-7-461.712, 278.951 (W) Ben-Gurion University of the Negev 9727-499.238 (H) PO Box 653, Be'er-Sheva fax: 972-7-472.992, 972.963, ISRAEL 84105 972-7-278.951 (W) email: [email protected] 972-7-499.238 (H) === "Where were You when they sold our Land, security and honor" === ***** (Yediot May 4 94): 35% of the Israeli population think that the agreement with the PLO may lead to a peace. 65% of the Israeli population believe in just the opposite. *** **** "Fight those who do not believe in Allah, nor in the latter day,... until they pay tax in acknowledgement of His superiority and they are in a state of subjection; ... and the Jews say: Uzair is a son of Allah; and the Christians say: Isa is a son of Allah; these are the words of their mouths; they imitate the saying of those who disbelieved before; may Allah destroy them....Fight them, Allah will punish them by your hands; slay them wherever you find them, and take them captives and besiege them, and lie in wait for them in every ambush". (Qur'an, Repentance) ***** ** SNS News Service December 29, 1995..6 Teves 5756..Number 835..Ufrom Israel **** The ffirst-hand report was submitted to SNS by a visitor of Prisoner of Zion, Mr. Shmuel Cytryn in the Sharon Prison: -He has asked that his case be brought before the public. -He is only permitted to speak with his wife and 5 children 10 minutes every evening. -He does not receive regular visitors. -He is in civilian clothing. Since he is not a prisoner, he doesn't receive a uniform. -He is not permitted to receive fresh clothing. -Despite a Supreme Court order, -he is not permitted to attend prayer services. -He does not receive the glatt kosher food that his religious beliefs require. -He has not been checked by a prison doctor for over 3 weeks. Prison regulations that he be checked once every two weeks. -He lost his "privileges" after beginning his hunger strike. He may not speak to his family on the phone. -His case is scheduled before the Supreme Court on January 2, 1996. -His conditions are very cruel. The above report was submitted by the gentleman that hand delivered the Halachic Ruling (Jewish Law) written by Rabbi Dov Leor, Chief Rabbi of Kiryat Arba. The Rabbi wrote to Shmuel asking him to stop the hunger strike which is placing his life in danger. Shmuel is not even drinking water. He has been in solitary confinement for over three weeks after being incarcerated by an administrative order signed by OC Central Command Maj.-Gen. Ilan Biran. Despite being an American citizen, American officials declined to get involved despite appeals by Shmuel's mother, Mrs. Marilyn Cytryn. Mrs. Cytryn is trying to get her message out around the globe to all persons who hold the values of democracy dear, to please help her son. She has asked that letters, faxes and e-mail messages be sent to American and Israeli officials around the world. The Cytryns can be reached at 972-2-825007 (phone and fax). (SNS..12/28). *** 13 Nov 95 The soldier arrested on Friday in connection to the conspiracy to kill Yitzchak Rabin is Sgt. Arik Schwartz. Schwartz serves in the elite Golani Brigade "Commando" Unit. He admitted to General Security Service (GSS) investigators that he did give bricks of explosive materials to the Amir brothers. The bricks were stolen from his unit. Schwartz added that after several months, the brothers requested additional amounts and he became suspicious. He stated he knew Yigal Amir and assumed the explosive was being used in an experimental setting related to his studies. When he asked for additional quantities, Schwartz became suspicious and asked for everything back. He told investigators that he recovered everything that he gave Amir, and was temporarily storing it in his home with the intention of returning it to the IDF. He denies any connection with any underground activity or any knowledge of plans to assassin Israeli leaders. (Yediot Achronot..11/13/95..Page 16). **** Another Kiryat Arba resident, 48 year old Aryeh Ben Yosef, has been arrested for publicly voicing his support for the actions of Yigal Amir, the assassin that killed Yitzchak Rabin. A 48 hour arrest order was issued against Ben Yosef by a Magistrates Court Judge. (Yediot Achronot..11/13..Page 23). **** Security officials issued additional administrative orders against many Hevron and Kiryat Arba residents yesterday. The administrative orders, signed by OC Central Command Maj.-Gen. Ilan Biran prohibit the recipients from being in the city of Hevron and its entrance. Travel from Kiryat Arba to Hevron is only permitted via the main road via Zechuchit Junction and on Road number 60 (northbound). One of the recipients is Mr. Anthony Lorin. The order against him is made out to him and lists his British Passport number. He was reported on earlier by SNS when a Likud MK took on his battle to obtain citizenship. Despite his being entitled to Israeli citizenship under the Law of Return, the Ministry of the Interior refused to issue him an Identity Card because of his political affiliations. Others have also received the new administrative order which is valid until February 9, 1996. The exact number is unknown at this time. (SNS/Hevron..11/13). **** Jerusalem, 14 November 1995 INTERIOR MINISTER EXERCISES AUTHORITY TO PREVENT EXTREMISTS' ENTRY INTO ISRAEL (Communicated by Interior Ministry Spokeswoman) Interior Minister Ehud Barak has decided to exercise his authority in accordance with the Law of Return and the Law of Entry into Israel in order to prevent the entry into Israel of extremists liable to breach the public peace and threaten the country's security. In accordance with these powers, Interior Minister Barak decided to bar a "Kach" activist from entering the country. The decision was accepted in accordance with a detailed GSS report, which began considering this issue several months ago following consultations with professional and legal advisors. Instructions in keeping with this directive will be given to all the appropriate agencies involved in this issue. ** **** A total of 124 indictments will have been handed down against "right-wing" activists by the Police Department and Justice Ministry officials. Courts in Jerusalem and Kfar Saba will hold hearings to address all the indictments being handed down. Among those indicted (that were not mentioned in yesterday's Update) are: Rabbi Moshe Levinger of Hevron, Baruch Marzel of Hevron, Uri Ben David, Anat Cohen of Hevron and Batya Cohen of Hevron. Some of the charges being leveled against the defendants are: disorderly conduct, violating an IDF administrative order, and assaulting a policeman. A spokesman for ACRI (Association for Civil Rights in Israel) has approached State Attorney General Ben-Yair and asked for a halt to the mass "roundup". Attorney Naftali Wurtzburger stated that the roundup smells like an attack on citizens personal political views rather than a legitimate attempt to enforce the law. (Yediot Achronot.. 11/15/95..Page 8). **** A total of 124 indictments will have been handed down against "right-wing" activists by the Police Department and Justice Ministry officials. Courts in Jerusalem and Kfar Saba will hold hearings to address all the indictments being handed down. Among those indicted (that were not mentioned in yesterday's Update) are: Rabbi Moshe Levinger of Hevron, Baruch Marzel of Hevron, Uri Ben David, Anat Cohen of Hevron and Batya Cohen of Hevron. Some of the charges being leveled against the defendants are: disorderly conduct, violating an IDF administrative order, and assaulting a policeman. A spokesman for ACRI (Association for Civil Rights in Israel) has approached State Attorney General Ben-Yair and asked for a halt to the mass "roundup". Attorney Naftali Wurtzburger stated that the roundup smells like an attack on citizens personal political views rather than a legitimate attempt to enforce the law. (Yediot Achronot.. 11/15/95..Page 8). *** Minister of Education (Meretz) Professor Amnon Rubenstein in his address to the Knesset Education Committee announced that any teacher in the system that agrees with the ideals of "Kahane" and makes the ideals kpublicly, he or she will immbe dismissed from his/her respective position. "We will not have another 'threat' within our system" he added. The Chairwoman of the Education Committee, MK Dalia Itzik stated, "the root of the problem is the autonomy given to the religious educational system throughout the country regarding the teachings of democracy. We must change this situation even if it means new legislation." (Ma'ariv..11/15/95..Page 11). *** The Israel Supreme Court has handed down its ruling in the petition of Dror Adani, a suspect in the Raassassination. Adani petitioned the High Court yesterday to be granted permission to meet with legal council. The High Court rejected his appeal. He may not meet with an attorney at this time. (Yediot Achronot..11/15/95..Page 9). **** MK (Likud) Limor Livnat has put forward a proposal to MKs that are left of center. She is calling for MKs to boycott all public appearances with members of the "extreme left and right". This is in response to the new government policy to ban all "right-wing extremists". (Channel 7 Radio News Summary..11/15q95..1:15pm). **** מרגלית הר-שפי)MARGALIT Har Shefi key words : ) A twenty year old unnamed woman was arrested today in the community of Beit El (Shomron-Benjamin Regional Council). The unnamed women is suspected of having taken part in the conspiracy to kill Yitzchak Rabin. (Channel 7 Radio News Summary.. 11/15/95..1:15pm). SNS News Service "Who's Who?" November 19, 1995..26 Cheshvan 5756..Number 757..Update from Israel The following article was the cover story exclusive of the "Observer" in England on November 19, 1995: "Well-placed Israeli sources say Yigal Amir worked for the GSS (General Security Service-Shin Bet) for three months in Latvia in 1992 and it was an identity card issued by the Secret Service that enabled him to penetrate the security cordon around Rabin in Tel Aviv two weeks ago. His earlier threats to kill the Prime Minister were glossed over by security chiefs, who refused to believe that one of their own former recruits was capable of carrying out such a crime." (SNS..11/19). * The PLO was established by the Arabian league on 1964 as an ambrellaorganization for all terror groups operasting by the inteligencesagencies of Arabian countries . The flag composed later and is similar to many flage od Arabian countries like trans-Jordan. Al- Kassini ( Egypt 12 century) formulate the well known basic Islamic principle: "DEIN MUHAMED B'SEIF" - " LOW OF MUHAMD WITH A SWORD" which means that the only way of convinsing non-Islamic people to accept Islam is killing those who do not accept Islaam. PLO Is cooperating with christians in order to atchieve the first goal: extramination of the Jews , so there are some christians in the PLO , but the goal for the long run is to get rid of christians as well , In order that the Islamic terrorists will not forget that goal the flag was selected so that it will remind the Muhamed forces who killed not only Jews but christians as well. The colors of the flag: red black white green are traditional Islamic war colors, related to war-flags of 4wild tribes Mohamed lead to conquare the world. The traditional meaning of the combination of thos 4 flags was expressed by the famous verse in a long poem by the Mediaeval poet Safiyy al Dyn al Huliyy who interprets these colours as follows: Bydun sanaa'`unaa, khudrun maraabi`unaa, Soudun mawaaqi`unaa, humrun mawaadynaa. (Acording to other pronanciation : Beedon Sana'eona Soodon waQaa'eona khoDron maraabe'ona Homron mawaaDeena ) which basically translates to: White are our acts Green are our lands Black are our wars (black day to the enemy) Red are our swords. * * * * * * from here on a realistic interpretation of the above Which in the case of the Jihad ( holy war against the Jews ) means: WHITE: The Jewish bones GREEN: The color of our Kanvas ( Hashish, marijuana ) which makes our heros so brave. RED: The colore of the Jewish blood happily found on our long knives. BLACK: The long dark night the Jews will have. **** Subject: zahal motivation Cheief of staff Shachak addressed the Knesset commity of security the problem of low motivation in the IDF Reserves. He explained that many Combat Reserve Unit soldiers are intentionally going before medical review boards and doing what is necessary to have their military "profile" lowered to a "21", rendering them unfit for service. He stated that this new trend could leave Israel dangerously low on qualified manpower in the event of a mobilization of Reserve troops. (Channel 2 TV ^^^^^^ News..8/13/96..8:00pm). *** **** one can realize that the term "Palestinians" was used as a synonym for the Jews - the legitimate inhabitants of The Land of Israel - (Palestine) from the folowing quote from the report of the Anglo-American Committee of inquiry of 1946: A Palestinian put the matter thus:" in the heart of us Jews there has always beeb fear that some day this country would be turned into an Arab state and the Arabs would rule over us this fear has at times reached the proportions of terror..." It is obviouse that in 1946 , when the report was written , everyone understood the term "Palestinians" to mean Jews - the legitimate inhabitantof the land. * **** one can realize that the term "Palestinians" was used as a synonym for the Jews - the legitimate inhabitants of The Land of Israel - (Palestine) from the folowing quote from the report of the Anglo-American Committee of inquiry of 1946: A Palestinian put the matter thus:" in the heart of us Jews there has always beeb fear that some day this country would be turned into an Arab state and the Arabs would rule over us this fear has at times reached the proportions of terror..." It is obviouse that in 1946 , when the report was written , everyone understood the term "Palestinians" to mean Jews - the legitimate inhabitantof the land. * **** : THE DECLARATION OF THE ESTABLISHMENT OF THE STATE OF ISRAEL, MAY 14, 1948 On May 14, 1948, on the day in which the British Mandate over Palestine expired, the Jewish People's Council gathered at the Tel Aviv Museum, and approved the following proclamation, declaring the establishment of the State of Israel. The new state was recognized that night at 00:11 AM Israel time by the United States and three days later by the USSR. Independence declaration of the state of Israel.: :ERETZ-ISRAEL (the Land of Israel) was the birthplace of the Jewish :people. Here their spiritual, religious and political identity was :shaped. Here they first attained to statehood, created cultural values :of national and universal significance and gave to the world the eternal :Book of Books. :After being forcibly exiled from their land, the people kept faith with :it throughout their Dispersion and never ceased to pray and hope for :their return to it and for the restoration in it of their political :freedom. :Impelled by this historic and traditional attachment, Jews strove in :every successive generation to re-establish themselves in their ancient :homeland. In recent decades they returned in their masses. Pioneers, :ma'pilim (immigrants coming to Eretz-Israel in defiance of restrictive :legislation) and defenders, they made deserts bloom, revived the Hebrew language, built villages and towns, and created a thriving community :controlling its own economy and culture, loving peace but knowing how to :defend itself, bringing the blessings of progress to all the country's :inhabitants, and aspiring towards independent nationhood. :In the year 5657 (1897), at the summons of the spiritual father of the :Jewish State, Theodore Herzl, the First Zionist Congress convened and :proclaimed the right of the Jewish people to national rebirth in its own :country. :This right was recognized in the Balfour Declaration of the 2nd :November, 1917, and re-affirmed in the Mandate of the League of Nations :which, in particular, gave international sanction to the historic :connection between the Jewish people and Eretz- Israel and to the right :of the Jewish people to rebuild its National Home. :The catastrophe which recently befell the Jewish people - the massacre :of millions of Jews in Europe - was another clear demonstration of the :urgency of solving the problem of its homelessness by re-establishing in :Eretz-Israel the Jewish State, which would open the gates of the :homeland wide to every Jew and confer upon the Jewish people the status :of a fully-privileged member of the community of nations. :Survivors of the Nazi holocaust in Europe, as well as Jews from other :parts of the world, continued to migrate to Eretz- Israel, undaunted by :difficulties, restrictions and dangers, and never ceased to assert their :right to a life of dignity, freedom and honest toil in their national :homeland. :In the Second World War, the Jewish community of this country :contributed its full share to the struggle of the freedom- and :peace-loving nations against the forces of Nazi wickedness and, by the :blood of its soldiers and its war effort, gained the right to be :reckoned among the peoples who founded the United Nations. :On the 29th November, 1947, the United Nations General Assembly passed a :resolution calling for the establishment of a Jewish State in :Eretz-Israel; the General Assembly required the inhabitants of :Eretz-Israel to take such steps as were necessary on their part for the :implementation of that resolution. This recognition by the United :Nations of the right of the Jewish people to establish their State is irrevocable. :This right is the natural right of the Jewish people to be masters of their own fate, like all other nations, in their own sovereign State. ACCORDINGLY WE, MEMBERS OF THE PEOPLE'S COUNCIL, REPRESENTATIVES OF THE :JEWISH COMMUNITY OF ERETZ-ISRAEL AND OF THE ZIONIST MOVEMENT, ARE HERE :ASSEMBLED ON THE DAY OF THE TERMINATION OF THE BRITISH MANDATE OVER :ERETZ-ISRAEL AND, BY VIRTUE OF OUR NATURAL AND HISTORIC RIGHT AND ON THE :STRENGTH OF THE RESOLUTION OF THE UNITED NATIONS GENERAL ASSEMBLY, :HEREBY DECLARE THE ESTABLISHMENT OF A JEWISH STATE IN ERETZ-ISRAEL, TO :BE KNOWN AS THE STATE OF ISRAEL. :WE DECLARE that, with effect from the moment of the termination of the :Mandate being tonight, the eve of Sabbath, the 6th Iyar, 5708 (15th May, :1948), until the establishment of the elected, regular authorities of :the State in accordance with the Constitution which shall be adopted by :the Elected Constituent Assembly not later than the 1st October 1948, :the People's Council shall act as a Provisional Council of State, and :its executive organ, the People's Administration, shall be the :Provisional Government of the Jewish State, to be called "Israel". :THE STATE OF ISRAEL will be open for Jewish immigration and for the :Ingathering of the Exiles; it will foster the development of the country :for the benefit of all its inhabitants; it will be based on freedom, :justice and peace as envisaged by the prophets of Israel; it will ensure :complete equality of social and political rights to all its inhabitants :irrespective of religion, race or sex; it will guarantee freedom of :religion, conscience, language, education and culture; it will safeguard :the Holy Places of all religions; and it will be faithful to the :principles of the Charter of the United Nations. :THE STATE OF ISRAEL is prepared to cooperate with the agencies and :representatives of the United Nations in implementing the resolution of :the General Assembly of the 29th November, 1947, and will take steps to :bring about the economic union of the whole of Eretz-Israel. : WE APPEAL to the United Nations to assist theJewish people in the:building-up of its State and to receive theState of Israel into the comity of nations.: WE APPEAL - in the very midst of the onslaughtlaunched against us now:for months - to the Arab inhabitants of the Stateof Israel to preserve:peace and participate in the upbuilding of theState on the basis of:full and equal citizenship and due representationin all its provisional:and permanent institutions. :WE EXTEND our hand to all neighbouring statesand their peoples in an:offer of peace and good neighbourliness, and appealto them to establish:bonds of cooperation and mutual help with thesovereign Jewish people:settled in its own land. The State of Israel isprepared to do its share:in a common effort for the advancement of theentire Middle East.: WE APPEAL to the Jewish people throughout theDiaspora to rally round:the Jews of Eretz-Israel in the tasks ofimmigration and upbuilding and:to stand by them in the great struggle for therealization of the :age-old dream - the redemption of Israel. :PLACING OUR TRUST IN THE ALMIGHTY, AFFIX OUR SIGNATURES TO THIS :PROCLAMATION AT THIS SESSION OF THE PROVISIONAL COUNCIL OF STATE, ON THE :SOIL OF THE HOMELAND, IN THE CITY OF TEL-AVIV, ON THIS SABBATH EVE, THE :5TH DAY OF IYAR, 5708 (14TH MAY,1948). : David Ben-Gurion :Daniel Auster Rachel Cohen David Zvi Pinkas :Mordekhai Bentov Rabbi Kalman Kahana Aharon Zisling :Yitzchak Ben ZviSaadia Kobashi Moshe Kolodny :Eliyahu Berligne Rabbi Meir Eliezer Kaplan :Fritz Bernstein Levin Abraham Katznelson :Rabbi Wolf GoldMeir David Felix Rosenblueth :Meir Grabovsky Loewenstein David Remez :Yitzchak GruenbaumZvi Luria Berl Repetur : Dr. Abraham Golda Myerson Mordekhai Shattner : Granovsky Nachum Nir Ben Zion Sternberg : Eliyahu Dobkin Zvi Segal Bekhor Shitreet : Meir Wilner-Kovner with God’s help Rabbi Yehuda Leib Hacohen Fishman Moshe Shapira : Zerach Wahrhaftig Hacohen Fishman Moshe Shertok : Herzl Vardi Notes: 1. Ben Gurion did NOT signed at the top middle as shown , but as the first on the first column, His place according to the alphabetic order of the persons on the list, ( only ustin has to preceed him). 2. Rabbi Yehuda Leib Hakohen Fishman ( Maimon) add the leters Bet Ayin He ( with the help of G od) in front of his name , in order to introduce the name of G od into the document. It was purposely ignored.by Ben Gurion ( The term "ZUR YISRAEL" is a wording game : Everyone know he means : “The strength of the nation of Israel” , but a religiouse person can fool himself to think as if it reffer to G od , as in the prayer). 3. The document was empty when it was signed. It was written later. 4. Several signatures were lately added, and some blank spaces left for such future signatures. Few years later there was an attempt of Weisgal to add a fake signature of Haim, Weizmann who was already dead. They were stoped just before doing that. 5. The Capital letters at the declaration paragraph has no equivalent in the document. 6. For many years no one pay attention to the document. Only after the attack of Jews from Samaria on PLO commanders Basam Shaka and 2 others ( “Jewish underground”). It was discovered and used as a virtual base for "protecting the rights of all citizens" including those no-citizens PLO commanders. 7. Later on pro-Arab Kneset members set a law about civil rights were they mentioned the independent declaration , in a way that gave it a legal meaning other Kneset members were not aware to the trick. ** Yassir Arafat has promised that on April 12, 1996, the PNC will meet to change their charter and delete sections calling for the destruction of the State of Israel. This puts them in violation of the Oslo Accords which require the charter be changed within two months of the January 20, 1996 PLO general elections. (Ma'ariv Newspaper.. Feb 1 96..Page 2). **** Date: Sun, 17 Dec 95 13:40:48 PST SNS News Service "Shmuel Cytryn" December 17, 1995..24 Kislev 5756..Number 811..Update from Israel The following is an SNS interview with Mrs. Marilyn Cytryn, the mother of Prisoner of Zion Shmuel Cytryn. SNS: What are your son's conditions in the Sharon Prison? M.C. He is being held in solitary confinement. He is not being given the glatt-kosher food that he has requested. Take this Shabbat (Sabbath); he did not receive any food at all. Prison officials stated that they did not have any glatt-kosher food so they did not give him anything. He is supposed to receive 30 minutes a day phone time to speak with his wife but last night, once again, he was limited to ten minutes. His conditions are very harsh and he appears to have no rights. SNS: Being an American citizen, have you approached American diplomatic channels to seek their assistance.M.C. Yes. A representative of the American Consulate did visit Shmuel in prison last week. He stated that he was investigating if Shmuel's rights were being violated by his conditions of incarceration. The official stated that the United States cannot get involved with the issue of his administrative detention. SNS: What has your son been charged with?M.C. That is just the point. He is in administrative detention. He was not charged with any crime. He did not receive due process. He was not brought before a judge, a court. He was not indicted. He has done nothing. We did not understand why he was singled out. Why put a man in solitary confinement that has not committed a crime. SNS: How is the family coping?M.C. This is most difficult on his wife and five children. The oldest daughter is suffering the worst. She was severely burned over 50% of her body approximately 3 years ago. As a result of her injuries, she requires a great deal of ongoing treatments and therapy which her father took responsibility for. He tended to her needs. He was also very busy in the home helping with the household and he provided the livelihood to support the family. I do not know how they will live now. Their income has stopped with Shmuel's imprisonment. ^ Mrs. Cytryn went on to tell SNS that Shmuel served in the Golani Brigade in the Lebanon War. He is a lawabiding citizen that has been picked to be thrown into solitary confinement. She adds that the family is looking into ways to help their husband, and son. "All he wants to do is be a good citizen and live in Israel" added Marilyn. (SNS..12/17). ^ As reported by SNS in previous "Updates", Shmuel Cytryn has been locked up in solitary by an administrative order issued by the IDF OC Central Command Maj.-Gen. Ilan Biran. The family states they cannot understand the IDF's and the government's actions. They stated that Shmuel has no criminal past and is not wanted for any crimes. He is not charged with any crime. They have failed to elicit any answers to their questions. Mr. Cytryn is one of many residents of Judea, Samaria, Gaza, and others living within the "Green Line" that has been issued administrative orders. In most cases, the recipient is under house arrest for periods ranging between 3 to 6 months. Cytryn is the only case in which a citizen has been placed into solitary confinement. (SNS..12/17). *** SNS News Service "McCarthyism?" November 28, 1995..5 Kislev 5756..Number 776..Update from Isr There is a dispute between the General SecuriService (GSS-Shin Bet) and the State Prosecutor's Office. The GSS has asked that the prosecutor refrain from bringing any criminal charges against right-wing informants who have acted illegally. The GSS fears such actions would create a situation in which interested parties would refrain from assisting the security agency. It appears that the GSS has asked for total immunity for its agents including Eyal head Avishai Raviv. (Channel 7 Radio News..11/28..1:00pm, Arutz-7 News..11/28). ** Postal Scandal Confirmed The official committee headed by the Postal Authority Legal Advisor has submitted its finding to Communication's Minister (Likud) Limor Livnat.According to the official report, the article printed in Ma'ariv, wasaccurate. The Postal Authority intentionally did not deliver 250,000 Likud election advertisements. Following the National Elections, the literature was destroyed. When the story first broke, senior Postal Authority officials denied the allegations. The Director-General of the Postal Service was unaware of the goings-on butwas found to have failed in carrying out his duties, according to theofficial findings. The Director-General, Ron Levin, was pointed out for lack of organization in his service. According to the report, the entire dealings with the Likud literature was in contradiction to Postal Service standard operating procedures. Orders were given "To lose the material," from high-level officials in the Authority. ^^ In response, the Communications Minister sent a letter yesterday to the Director of the Postal Authority Governing Board, requesting an urgent meeting of the Board of Directors to deal with the matter at hand. Livnat also expressed her concerns over the possibility that Levin made attempts to interfere with the investigation by holding his own "internal investigation and inviting selected Postal Authority senior officials to submit to lie detector exams." The State Attorney General was compelled to order the "internal investigation" halted. Levin told Ma'ariv that he would not make any official statements until the official investigations are completed.(Ma'ariv Newspaper..7/30..Page 11). **** Religious leaders in Nazareth tried to prevent the burial of IDF soldier, Ala Al Naim, who was mortally wounded in a training accident in the South last week. On Thursday night the soldier's family, Bedouins who live in Nazareth, asked to have their son buried in the cemetery in Kfar Yafia, where their relatives are buried. The Sheik of the Israeli Arab village told the family that he would not allow a military funeral in a Moslem cemetery so the family opted for the Nazareth cemetery. The local Israeli Arab sheik in Nazareth declared that he would not allow a coffin into the mosque while wrapped in the Israeli flag. The body was transferred to a new coffin supplied by the local religious officials while in the background people cried out nationalist calls. The Israeli Arab Imam refused to say a prayer for the Moslem IDF soldier, explaining that "Burial prayers are not said for a Zionist soldier in a Moslem mosque." The Israeli Arab soldier was buried without burial prayers.The Commander of the Southern Command, Shaul Mofaz, participated in the funeral and immediately after the funeral, family members asked that the Nazareth police investigate the incident. (IMRA- (11/24.95) Independent Media Review & Analysis, Dr. Aaron Lerner..POB 982 Kfar Saba, [email protected]) (SNS..11/28/95). ** Many attacks against religious Jews have been reported over the last two days. Some of the documented attacks occurred in Jerusalem, Pardes Katz, and the IDF induction Center in Tel-Aviv. In the Canion shopping Center in southern Jerusalem, an Efrat woman was attacked verbally. The abusers shouted "first you murdered Rabin and now you go shopping". A young man wearing a yarmulke was physically attacked at Malchei Yisrael Square (the location of the Prime Minister's assassination). The man was transported to a local hospital and treated for what was described as "light" injuries. Another young man wearing a yarmulke was attacked in the IDF induction Center in Tel-Aviv. He was uninjured. An observant woman was spat upon by several "thugs" in Pardes Katz and verbally abused for killing Mr. Rabin. Nov./7.95 ^ Likud MKs have broken the silence which they observed in reverence for the slain Israeli leader since Saturday night. They are calling for government Minister's to cease the incitement against the right-wing and religious populations of the country. MK (Likud) Ariel Sharon has called for an immediate halt to all "placing of blame" in an attempt to prevent what may be a civil war. Other right-wing MKs have threatened to file libel suits in the Israeli Courts. Likud MKs pleaded with the government to stop utilizing the government controlled national TV and radio to continue the incitement campaign against what is 50% of the nation's population. A Likud Party spokesman has stated that the "nationalistic camp" in no way murdered the Prime Minister and the Likud has made public statements on a regular basis condemning the verbal attacks against the late Prime Minister. MK (Likud) Binyamin Netanyahu stated that he had repeatedly called for a cessation of signs that labeled Rabin a murderer or traitor, and he will not accept the label of causing the death of this national leader and war hero. (Channel 7 Radio News..11/7..1:00pm, 4:00pm). **** The Association for Civil Rights in Israel (ACRI) has requested from the Labor led government to hold off its planned implementation of "emergency laws" that will in effect place Israel under a limited Marshall law. The civil rights organization reiterated the need to pull together at this critical juncture and to refrain from any actions that will further divide the country and perhaps jeopardize the democratic fiber of the nation. (Channel 7 Radio News..Nov./7.95 .10:00am). **** Noted attorney David Rotem stated in a radio interview that if the government proceeds with its announced plans to eliminate all "right wing extremists groups" and declares any anti government signs that are used at demonstrations illegal, they are placing the democracy of the State of Israel in grave danger. Rotem went on to explain that the government will be in violation of the law of the land should it decide to "pulverize" (in the words of Interior Minister Barak) groups that are political opponents of the current government. Rotem stressed that we cannot allow ourselves to stifle the word of a legal and legitimate opposition voice. Rotem stated that any organization has the right to oppose government polices as long as they remain within the framework of the legal system. (Channel 7 Radio News Summary ..Nov.7.95.1:30pm). **** MK (Moledet) Shaul Gutman has called upon the government to refrain from implementing the use of "emergency laws" to place anti- government groups outside of the law, to refrain from issuing administrative orders against rightwing activists, and to permit legitimate opposition to government policies. Gutman stressed that a government that attempts to stif opposition voices will lead to a frustrated population and will feed fuel to the fire of those seeking to carry out illegal acts that are unacceptable to all. (SNS..7 Nov 95). **** Minister of Communications (Meretz) Shulamit Aloni announced that the Legal Advisors to the government and security services are already looking into what "emergency measures" can be enacted in order to stop the activities of what she called "right-wing extremists groups." (Galei Tzahal/Army Radio.. 7 Nov 95. **** Labor's Real Plans for Jerusalem Dr. Yair Hirschfeld, one of the architects of the Oslo agreements, has admitted that the former Labor-led government was willing to make serious concessions regarding the future of Israeli sovereignty over Jerusalem. Hirschfeld said that during the "informal" meetings held, together with former Minister Yossi Beilin andthe PLO representatives, many points were discussand agreed upon. Some of the items mentioned were: · The PLO flag would be permitted to fly over the Temple Mount in the Old City of Jerusalem. · 90% of the areas referred to as the "West Bank" would officially be under PLO rule. The remaining 10% would be under Israeli sovereignty and all of Yesha's 150,000 residents would reside in that area.· The PLO capital would be called Al-Kuds (Jerusalem) and it would be located in Abu Dis, a neighborhood within Jerusalem. · Control over Jerusalem's Old City would remain in Israel's hands but the "final status" would be determined at a later date. As was reported in many SNS Updates, the government denied any discussions relating to Israel's relenting its sovereignty over the nation's capital. This news, provided by Dr. Hirschfeld, indicates otherwise. Hirschfeld also stated that Beilin wanted Prime Minister Peres and the Labor Party to announce the real goings-on vis-avis Jerusalem, prior to the National Elections. The full interview, regarding these talks on the status of Jerusalem will appear in the Yesha Council magazine Nekuda. (Channel 7 Radio News..7/30..4:00pm). Postal Scandal The Director-General of Israel's Postal Authority, Ron Levin, has decided to resign his senior post, following the mounting evidence against the Postal Authority. Following the investigation launched by Communications Minister (Likud) Limor Livnat (SNS Update II/280 7/28), it has been learned that approximately 200,000 Likud fliers were intentionally destroyed instead of being delive, prior to the May 29th National Elections. When tallegations were first made, Levin denied them but it was later learned that the allegations were true and senior Postal Officials were involved in the plot to stop the Likud Party campaign literature from reaching its destination. (Galei Tzahal/Army Radio..8/9.96..7:00am). **** Tue Aug 20 16:06:19 1996 From: "Moshe Z. Matitya" <[email protected] The following is an excerpt (translated) from the forthcoming book _A State Crime: The Assassination of Rabin_ (published by Belfond, Paris, May 15, 1996) by Uri Dan and Dennis Eisenberg (Authors of _The Mossad: Secrets of the Israeli Secret Service_; _Carlos, Terror International: Meyer Lansky, Moguls of the Mob_, etc...) The tragedy of Yizhak Rabin, the great military-hero, the Israeli general who masterminded the victorious 1967 war against all odds, lay not so much in the fact that he was assassinated, but in the verdict of high ranking intelligence officers who told the authors of this book: "If he was with us today, and if we had known of the facts that have emerged since he was shot on the 4th of November 1995, he would be clapped into irons and brought to trial." It was a verdict echoed with cautious restraint by a writer in the highly respected Jerusalem Post: "If Yizhak Rabin were alive ... he would probably have been asked to resign. He was ultimately in charge of the General Security Service which failed to protect him from the assassins bullet. He would probably have been asked to resign." The heart of this book relates for the first time the full details of the astonishing conspiracy masterminded by the Shin Beth, the chief of whom had been personally hand-picked by Rabin. It was part of a deliberate policy of Rabin's to politicize the country's intelligence service in order to fulfill his personal political agenda. Rabin's brief to the Shin Beth after his election as premier in 1992 was to shift focus from its primary task: to prevent Arab terrorist attacks against the Jewish population. That was to be left to Yasser Arafat's own secret police. Instead the Shin Beth was ordered to infiltrate and expose right wing settlers and militant youth groups. Why did Rabin do this? 3. Rabin's assassination: Date: Thu, 6 Nov 1997 14:23:04 +0200 (IST) From: Romm Fredy <[email protected] (a) Subject: Re: About theories Dear Prof. Zaritsky, It is very interesting to explore ideas of opponents which are not interested in truth. When I suggested the conspiracy theory two months BEFORE the assassination of Rabin, as you remember, based only on the analysis of the behaviour of SHABAC and the former government, I was blamed in "paranoya". When my theory became true, I received no expression of excuse from these "psychiatrists". Now, some of them blame us that we KNEW about the conspiracy?! Fine! However, also they knew it from us - and hindered us to prevent the assassination! I am waiting for THEIR explanation why they exhibitted so much interest in the non-prevention of the assassination. F.Romm (b) Amir Ginat: Is the reporter who describes (today in Ma'ariv's 'De'ot' section) how he received a call from Avishai Raviv, minutes after Yg'al Amir's shooting, telling him who shot Rabin! -We should commend the reporter,despite the question where was he until now... Arieh. ** המשטר בזמן רבין, פשיזם Date: Mon, 28 Aug 1995 12:44:55 +0300 (EET DST) From: "B.Granovsky" <[email protected] To: PSI -- Professors for a Strong Israel Subject: Re: 2 letters to the editor of PSI email, 28.8.95 Dear Prof. Moshe Pollachek , dear colleagues: Your letter giving a very exact account of the govermental policy towards the opposition is one more evidence ofthe Bolshevik nature of Rabin-Sarid democracy. As a former "refusnik" in the Soviet Union under Breznev, I feel the identity between these two regimes very clear. In particular, I remember that in 1977 when we planned to demonstrate in Moscow near the Soviet Parliament the police took care to arrest us on the streets leading to the destination, "in order to prevent the illegal gathering that is going to disturb the normal life of working people". Prevention was their major policy intended to hide from the West and the people inside the Sov. Union the existence of opposition. They also used brutal force to frighten the potential demonstrators. Here I spoke with many people about participation in the activity of Zo Arzenu. I found that many did not want to come simply because of the rumours about police breaking bones.... Remember also, that Bolsheviks were always more effective in breabones to the local citizens then to outside Antifada. Baruch Granovsky. **** המכתב דלהלן נכתב יום- יומים לפני 28 אוגוסט 95 דהיינו לפני מותו של רבין !! הוא צפה מראש שבשמאל יארגנו רצח זה: As you see, I am not the first analyzing the danger of left putch. I propose to do the following things: 1. To inform Right leaders about our interest in this question, to inquire them whether or not they are interested to cooperate with us in the investigation of this question. 2. To collect and propagate between members of PSI (probably, not only between them!) news concerning governmental repressions, activity of the Security Service between Right, all the information concerning "attempts of killing of Left" attributed to Right, etc. 3 . To inform foreign recipients about the current results of the investigation. 4. To propose to Right leaders to inquire officially the Security Service about the organization of FALSE RIGHT GROUPS (as it was being recently with brothers Kahalani 5. Taking into account that the danger of a false "Right conspiring" is too serious, it seems to be reasonful to analyze precedent accidents where Right activists were being accused. First of all, I mean the affair of B. GOLDSTEIN, because: - None, even between Arabs (!), B.Goldstein killing Arabs; - The Arabs were being killed not by the arm belonging to B.Goldstein; - None investigated whether B.Goldstein was being killed he-self BEFORE OR AFTER killing of Arabs; - The simplest matter: no proof was being found that B.Goldstein HAD PREPARED the crime; - The crime in Maarat a-Machpela contributed too much to the peace process; - Arafat DID NOT require an international investigation of the crime in Maarat a-Machpela. Yours sincerely, F.Romm ** Prime Minister Shimon Peres stated that if there were true peace, he would be willing to dismantle Israel's nuclear capabilities. (Channel 2 TV News..12 24 .95 8:00pm). **** **** Environmental Minister (Meretz) Yossi Sarid: "There is no more business as usual. We want to tell the world that we have declared all-out war on Jewish terrorism, just as we have an all-out war on Arab terrorism. No democracy in the world can accept those who seek and act to destroy it." 24 12 95 ^ Absorption Minister (Meretz) Yair Tzaban: "One of our major failures was in dealing with a small group of fanatic Rabbis, whose role in incitement is apparent. Anyone opposing stigmatizing the entire religious community must disassociate himself from such inciteful Rabbis." (Jerusalem Post News..11/20 95). * The head of the General Security Service (GSS) emphatically denies any connection to the printing and distribution of the infamous picture portraying Yitzchak Rabin in a Nazi SS uniform. The GSS head "Kaf" ("K") stated that even the previous Likud run government under the leadership of Prime Minister Yitzchak Shamir fought against the "right-wing extremists elements." GSS sources also emphasized that even when the government changes, the GSS operations do not necessarily change. Avishai Raviv's second-in-command stated "Now I understand where all the money came from. It is very difficult for me to believe that he has betrayed everyone. Nevertheless, he has bought to cars in the past few years and he never works. He always said that he raised funds in the United States." (Yediot Achronot..11/20 95..Page 2). **** Yigal Amir (Rabin's assassin) was not a Hebrew teacher when he went to the former USSR as previously announced by government officials. He was sent in a security capacity and he was also certified by the GSS in using his weapon prior to his trip. He was sent to Riga as a security agent after completing training in a "secret GSS base." He also learned mportant points such as getting into and out of a vehicle and protecting someone in a public place. The "Observer" article which appeared in yesterday's SNS is also quoted by Yediot Achronot in today's paper. (Yediot Achronot..11/20..95 Page 3) * Ramat Gan Chief Rabbi Yaakov Ariel has announced that he will not meet with Religious Affairs Minister (Labor) Professor Shimon Shitreet until the Minister apologizes to him. The meeting was called for by the Minister following rising tensions between Shitreet and the Orthodox community. Last week, Shitreet called for Ariel's resignation due to what Shitreet said were statements made by Rabbi Ariel that were "inciteful and inflammatory." He was referring to a Halachic (Jewish Law) discourse printed by the Rabbi. Ariel stated that he had no intention of meeting with the Minister until he receives a public apology. Rabbi Ariel also announced that he has no intention of resigning his position as Ramat Gan's Chief Ashkenazic Rabbi. (Israel Radio..DEC 1 95 ). * **** IDF Chief of Staff Lt.-Gen. Amnon Shachak announced that IDF soldiers and officers will continue learning at Bar Ilan University as they did in the past and there will be no policy change following the assassination. The Chief of Staff made his statement to the President of Bar Ilan, Professor Shlomo Ekshtein, following remarks by Brig.-Gen. Chen Yitzchaki. Yitzchaki, head of the IDF Officer's Command School, called for the IDF to issue a sharp statement against the University for its failure to condemn the assassination and the assassin in strong enough words. (Yediot Achronot. 1 DEC 95 ..Page 3). ** In a follow-up regarding yesterday's story of the arrest of Rachel Levinger by Israel police on her wedding day, Miss Levinger managed to convince police to hold off arresting her in order to permit her to attend her own wedding. Rachel was expected to attend a hearing today but she decided to attend her wedding instead. (SNS/Hevron..11/20 95 ). **** The head of the Meretz student body at the Bar Ilan University reported finding books written by the late Rabbi Meir Kahane and a book entitled "Baruch HaGever" (about Dr. Baruch Goldstein) on the shelves of the university library. The university administration stated that following the assassination, the books would immediately be banned from the library shelves of the institution. When asked how "such books" could have been made available for the students' reading pleasure, no answer could be offered. Galei Tzahal/Army Radio..11/20..95 7:00am). **** An Efrat resident, Oded Ben-Ami, has filed a libel suit against Professor Moshe Zimmerman in a Jerusalem Magistrate's court. Ben-Ami is suing Zimmerman for statements that he made last year in which he equated the Jewish children of Hevron to Hitler youth. Professor Zimmerman also associated the IDF soldiers serving in the "West Bank" with German stormtroopers. Professor Zimmerman, who is associated with Jerusalem's Hebrew University is also working in cooperation with the Ministry of Education. Education Minister (Meretz) Amnon Rubenstein has entrusted the professor to design special programs which will be implemented into the nation's schools. (Channel 7 Radio News..12/5..2:00pm, SNS..Dec/5 /95). **** In a meeting in the King David Hotel, former Rabin advisor Eitan Haber instructed prominent American businessmen not to give any financial assistance to the "Aish Hatorah" Yeshiva in Jerusalem's Old City. Haber explained that two days following the Beit Lid massacre (in which over 20 Jews were killed by a suicide terrorist) persons affiliated with the yeshiva made strong derogatory anti-government statements in the Old City. (Channel 7 Radio News.. 5 Dec 95 12/5..2:00pm). * Subject: Rabin's Bullets THE TESTIMONY OF CHIEF LIEUTENANT BARUCH GLADSTEIN- AMIR DIDN'T SHOOT RABIN by Barry Chamish Everyone who saw the "amateur" film of the assassination of Yitzhak Rabin witnessed the alleged murderer Yigal Amir shoot the prime minister from a good five feet behind him. The conclusion of the Shamgar Commission, which investigated the assassination for the government, concluded that Amir shot Rabin once from a meter and a half's distance and again while standing a meter above him. What then, if the shots that killed Rabin were from point blank range and 25 cm distance? Obviously, if so, Amir couldn't have shot them. Now consider the testimony of Chief Lieutenant Baruch Gladstein of Israel Police's Forensics Laboratory, given at the trial of Yigal Amir on 28/1/96. Gladstein: "I serve in the Israel Police Fibers and Materials Laboratory. I presented my professional findings in a summation registered as Report 39/T after being asked to test the clothing of Yitzhak Rabin and his bodyguard Yoram Rubin with the aim of determing the range of the shots. "I would like to say a few words of explanation before presenting my findings. We reach our conclusions after testing materials microscopically, photographically and through sensitive chemical and technical procedures. After being shot, particles from the cartridge are expelled through the barrel. They include remains of bcarbon, lead, copper and other metals... "The greater the dof the shot, the less the concentration of the particles and the more they are spread out. At point blank range, there is another phenomenon, a characteristic tearing of the clothing and abundance of gunpowder caused by the gases of the cartridge having nowhere to escape. Even if the shot is from a centimeter, two or three you won't see the tearing and abundance of gunpowder. These are evident only from point blank shots. "To further estimate range, we shoot the same bullets, from the suspected weapon under the same circumstances. On 5/11/96, I received the prime minister's jacket, shirt and undershirt as well as the clothes of the bodyguard Yoram Rubin including his jacket, shirt and undershirt. In the upper section of the prime minister's jacket I found a bullet hole to the right of the seam, which according to my testing of the spread of gunpowder was caused by a shot from less than 25 cm. range. The same conclusion was reached after testing the shirt and undershirt. Channel 7 Radio News..12/5..2:00pm, SNS..Dec/5 /95). **** In a meeting in the King David Hotel, former Rabin advisor Eitan Haber instructed prominent American businessmen not to give any financial assistance to the "Aish Hatorah" Yeshiva in Jerusalem's Old City. Haber explained that two days following the Beit Lid massacre (in which over 20 Jews were killed by a suicide terrorist) persons affiliated with the yeshiva made strong derogatory anti-government statements in the Old City. (Channel 7 Radio News.. 5 Dec 95 12/5..2:00pm). * Subject: Rabin's Bullets THE TESTIMONY OF CHIEF LIEUTENANT BARUCH GLADSTEIN- AMIR DIDN'T SHOOT RABIN by Barry Chamish Everyone who saw the "amateur" film of the assassination of Yitzhak Rabin witnessed the alleged murderer Yigal Amir shoot the prime minister from a good five feet behind him. The conclusion of the Shamgar Commission, which investigated the assassination for the government, concluded that Amir shot Rabin once from a meter and a half's distance and again while standing a meter above him. What then, if the shots that killed Rabin were from point blank range and 25 cm distance? Obviously, if so, Amir couldn't have shot them. Now consider the testimony of Chief Lieutenant Baruch Gladstein of Israel Police's Forensics Laboratory, given at the trial of Yigal Amir on 28/1/96. Gladstein: "I serve in the Israel Police Fibers and Materials Laboratory. I presented my professional findings in a summation registered as Report 39/T after being asked to test the clothing of Yitzhak Rabin and his bodyguard Yoram Rubin with the aim of determing the range of the shots. "I would like to say a few words of explanation before presenting my findings. We reach our conclusions after testing materials microscopically, photographically and through sensitive chemical and technical procedures. After being shot, particles from the cartridge are expelled through the barrel. They include remains of bcarbon, lead, copper and other metals... "The greater the dof the shot, the less the concentration of the particles and the more they are spread out. At point blank range, there is another phenomenon, a characteristic tearing of the clothing and abundance of gunpowder caused by the gases of the cartridge having nowhere to escape. Even if the shot is from a centimeter, two or three you won't see the tearing and abundance of gunpowder. These are evident only from point blank shots. "To further estimate range, we shoot the same bullets, from the suspected weapon under the same circumstances. On 5/11/96, I received the prime minister's jacket, shirt and undershirt as well as the clothes of the bodyguard Yoram Rubin including his jacket, shirt and undershirt. In the upper section of the prime minister's jacket I found a bullet hole to the right of the seam, which according to my testing of the spread of gunpowder was caused by a shot from less than 25 cm. range. The same conclusion was reached after testing the shirt and undershirt. "The second bullet hole was found on the bottom left hand side of the jacket. It was characterized by a massed abundance of gunpowder, a large quantity of lead and a 6 cm. tear, all the characteristics of a point blank shot." (The author rudely interrupts lest anyone miss the significance of the testimony. Chief Lieutenant Gladstein testifies that the gun which killed Rabin was shot first from less than 25 cm. range and then the barrel was placed on his skin. If the assassination film is to be believed, Amir never had a point blank shot at Rabin or even close to one. As dramatic a conclusion as this is, Officer Gladstein isn't through. Far from it.) "As to the lower bullet hole, according to the powder and lead formations and the fact that a secondary hole was found atop the main entry hole, it is highly likely that the prime minister was shot while bending over. The angle was from above to below. I have photographs to illustrate my conclusions." (The court is now shown photographs of Rabin's clothing. We add, according to the Shamgar Commission findings, Rabin was shot standing up and while prone on the ground covered by Yoram Rubin's body. Nowhere else but in Gladstein's expert testimony is there so much as a hint that he was shot while in a bent-over position.) "After examing the bullet hole in the sleeve of Yoram Rubin, I determined that the presence of copper and lead, plus the collection of gunpowder leads to the likelihood that he, too, was shot from near point blank range... The presence of copper means the bullet used to shoot Rubin was different from that found in the prime minister's clothing which was composed entirely oflead. The bullet that was shot at Rubin was never found." (We know enter the realms of the bizarre, as is always the case when Yigal Amir chooses to cross-examine a witness. Chief Lieutenant Gladstein has provided the proof that Amir did not shoot the bullets that killed Rabin, yet Amir is etermined to undermine the estimony.) Amir: "According to your testimony, I placed the gun right on his back." Gladstein: "You placed the gun on his back on the second shot and fired." Amir: "And the first shot was from 50 cm?" Gladstein: "Less than 20 cm." Amir: "If one takes into account that there is more gunpowder from the barrel, then the muzzle blast should also increase." Gladstein: "To solve this problem, I shoot the same ammunition, and in your case, from the same gun, I shot the Baretta 9 mm weapon with hollowpoint bullets into the prime minister's jacket." Amir: "When I took the first shot, I saw a very unusual blast." (Amir is close to realizing finally that he shot a blank bullet but blows his case when he concludes, "We need a new expert because I didn't shoot from point blank range.") Away all talk about far-right, conspiracy nut theories. The Fibers and Materials Laboratory of Israel Police concluded that Rabin was shot from less than 20 cm and point blank range, no matter what Amir says. Furthermore, the bodyguard Yoram Rubin was shot by a different bullet than felled Rabin or was found in Amir's clip. Unless Israel Police's forensics expert is deliberately promoting far-right, conspiracy nut theories, Yigal Amir did not murder Yitzhak Rabin with his own weapon. ---- Sent by Barry Chamish - Israeli journalist. Phone/Fax : (972)-2-9914936 E-Mail : [email protected] ---- From [email protected] Sun May 25 15:19:21 1997 Date: Sat, 24 May 1997 13:29:32 +0200 (IST) From: Chamish Barry <[email protected] Subject: rabin's third wound final copy THE THIRD SHOT AT RABIN by Barry Chamish The conspiracy to shoot Yitzhak Rabin is now proved. According to the Shamgar Commission Report, the testimony at the trial of Yigal Amir, and the Kempler film, the alleged assassin Yigal Amir shot Rabin twice in the back. But what if Rabin had a third wound in the chest? That Amir could not have done from behind...And that is precisely the case. The story of the discovery of the third, chest wound begins a month ago when a determined amateur researcher, Natan Gefen, showed me a copy of the last page of a report signed by Dr. Mordecai Gutman at 22:30 on Ichilov Hospital stationery. Of Rabin's wounds Dr. Gutman wrote, "Bullet wound in upper lung lobe of 2.5-3 cm. Exit wound in the direction of D5-6 with a shattering of the vertebrae." The document was remarkable to say the least. For one thing, no other source ever mentioned that Rabin's spinal cord was shattered. I called a friend, a respected physician (The name of the physician and his wife must be deleted for legal reasons. She works for the police and cannot reveal her identity) for a better understanding of what Dr. Gutman wrote. He said, "What is being described is a shot to the chest which entered and exited the lung, shattering vertebrae numbers D5-6 in the upper back." Could such a wound have been caused by a shot to the back? "Not likely. To do so, the bullet would have had to have entered the back, pierced the upper lobe of the lung, then returned to exit the lung before smashing into the backbone. Bullets have been known to take unexpected paths but on first consideration, this doesn't seem feasible." I was totally stumped by the report because it contradicted the honest testimony of Chief Lieutentant Baruch Gladstein of the Israel Police Forensic and Materials Laboratory at the trial of Yigal Amir. After examining Rabin's suit and shirt, he determined that the prime minister was shot twice in the back from point blank and near point blank range. He would not have missed a bullet hole in the chest after what he revealed would he likely have lied in court about it. I found the solution on May 16 but before revealing it we'll go back to to May 14. I referred Gefen to two journalists, Boaz Gaon of Maariv and Jay Bushinksky of NBC. Both took the document to Ichilov where hospital officials confirmed its veracity. However, they added, according to Bushinsky, a cautionary explanation that, "This is the last page of an eight page medical procedural report which was intended only for the perusal of Rabin's immediate family. Without understanding the first seven pages, the last page is out of context and meaningless." Gutman's handwritten report was never released to anyone except Leah Rabin. Instead, a typed report signed by Drs. Gutman, Hausner and Kluger was released publicly two days after the assassination. Film director Merav Ktorza and her partner, cameraman Alon Eilat did the finest detective work of all Rabin assassination researchers. They succeeded in tracking down alleight pages of Dr. Gutman's report. On May 14, The physician and his medic wife, with much experience dealing directly with bullet wounds joined, me at Merav and Alon's home in Bet Shemesh for a professional reading of Dr. Gutman's report, the public procedural report, the pathologist's summation and the court testimony of the surgeon Dr. Kluger and the pathologist, Dr. Hiss. The very first line of Dr. Gutman's report states that Rabin was brought into theemergency room with "no pulse or heartbeat and suffering from pr." The physician immediately explained, "Priapism means he had a severe injury to his nervous system." The next day he faxed me a page from a medical report which read: "In the male, check for priapism (sustained erection of the penis), which, when present, is a characteristic sign of spinal cord injury." The medic noted, "To me, this is proof that the report is genuine. Considering the sensitivity of the nation at that moment, no doctor would have reported priapism unless he was being honest in his observations." The report then describes procedures which succeeded in reviving Rabin. His pulse and heartbeat returned and he was rushed to the operating room. There, padding was removed and damage caused by a bullet hole from the right upper lung which shattered vertebrae D5-6 described, as well as a wound from the flank which passed through the spleen and lodged in the lower left lung. The latter wound caused little bleeding and was not fatal. A total of 8 units of blood were transfused during the operation on the wounds. The former wound to the chest and spinal cord ultimately was the cause of death. Despite Ichilov's later protest, there was nothing out of context in the final page of Dr. Gutman's report. He describes a chest wound whose path led to a shattered spinal cord. The surgeon, Dr. Gutman signed his report at 22:30 of Nov.4. The pathologist, Dr. Hiss began work on Rabin's body approximately ninety minutes later. Then a most remarkable change took place; the priaspism, chest wound and shattered spinal cord disappeared. He concluded that, "There was no damage to the spinal cord." Both he and Dr. Kluger so testified at the trial of Yigal Amir in March, 1996. As did the joint public report of Drs. Gutman, Hausner and Kluger two days later. Gone were the priapism and chest wound and the shattered vertebrae were altered not too discreetly. Vertebrae 5-6 became rib numbers 5 and 6. The new version of events had Rabin shot in the back, the bullet passing between ribs 5-6 and lodging in the upper lobe of the right lung. So what happened between 11:30 and 1:00? The answer is the murder itself. Now we go back to beginning of the mystery. What to do about the contradiction between Chief Lieutenant Gladstein's report of two bullets through the back of Rabin's clothing and Dr. Gutman's description of a fatal chest wound? On May 2, I received a visit from the researcher of this book, an energetic young man, Yechiel Mann, who had previously e-mailed me that he had been gathering evidence since the very night of the assassination. He left me a videotape of Channel One's coverage of the assassination that he had had the foresight to record on the night of the murder. It was almost four hours long and I put it aside for the near future. The next Friday evening, I received a visit from Zeev Barcella, the editor of the 200,000 circulation Russian-language paper Vesti and a staff reporter Emma Sodnikov. Joining us, quite accidentally was a family friend a Russian born pharmacist, Assia Miller. During the interview, I gave Zeev, Natan Gefen's phone number and described the document he had uncovered. Zeev related a relevant story: "The morning after the assassination, a Russian-speaking operating room nurse called me and said, `There's something wrong. The media isn't reporting Rabin's real wounds. His spine was shattered and they're saying it wasn't.' Ninety minutes later she called me back sounding terrified and told me,`I didn't call you before. You never heard from me,' and then she put down the phone." I decided to present Zeev with the most perplexing piece of evidence I had acquired. In one of the most bizarre episodes of the assassination night, while Rabin was being operated on, his aide Eitan Haber rifled through his pockets, pulling out whatever was inside. Among the items he recovered was a bloody song sheet Rabin had placed in his chest pocket. Within the bloodstain was a black, nearly perfectly round hole. I had gone on television the previous October and claimed there was a bullet hole in the sheet of paper. Unfortunately for me, the sheet was folded in four and the hole was in only one section. The television reporter jumped on the error, claimed the hole was a bloodstain and I lost a lot of credibility. But, as Assia noted, that hole was no bloodstain. Blood isn't black nor does it clot in near pefect circles the size of a bullet. Zeev guessed, "It looks like someone tried to burn a hole into the sheet, then thought better of it and stopped." Emma concurred, "That would explain the black color." Bullet hole or not, the bloody song sheet more than merelyindicated that Rabin was bleeding from the chest. Two weeks later my physician friend explained, "It's just not likely that a back wound would be absorbed from paper in the chest pocket." So how did the blood get on the sheet? On May 11, I received a remarkable document. It was an appeal submitted to the Supreme Court of Israel on 31/6/96. Within, a taxi driver felt, as a good citizen, that he had to relay important testimony concerning the Rabin assassination. I add, the taxi driver sought no publicity, his name remains unknown to the public and people do not present evidence to the Supreme Court on a lark. I further add, the conclusions of the Supreme Court's session regarding the following testimony has never been released to the public. Included in the request to submit new evidence are the following passages: Preliminary: According to the declaration of the witness, the prime minister was shot by a third bullet of a different caliber from the other two bullets. I, T (full name hidden because the witness fears retaliation) declare the following to be truthful. On 27/3/96 the verdict in the trial of Yigal Amir was read. I am a taxi driver and at the time the verdict was announced over the radio, I was driving a tanned, passenger, about 50 years old with silver-rimmed glasses from Yaffa to Ichilov Hospital in Tel Aviv. After hearing the Amir verdict, the passenger began a conversation with me. He said Yigal Amir was right and according to the facts he couldn't have killed the prime minister even if he wanted to. I asked the passenger what he meant and he said one bullet was shot from less than 20 cm. away, the other, even closer and a third bullet of a different caliber was shot point blank. I told him those facts weren't published anywhere and that I didn't believe him. At this point the passenger showed me his identity card which read that he was a pathologist. I haforgotten his name but it might be Peretz. (In Hebrew Peretz and Hiss contain three similar looking letters, BC.) I was surprised to see he was a pathologist and then he told me he examined Rabin's body on the night of the murder. I said that on the night of the murder, another pathologist announced on television that Rabin was shot by two bullets. I asked him if it's possible that after the annoucement someone could have got to the operating room and shot Rabin again. The passenger didn't answer me but he smiled. I asked him if he was certain there were three bullets and he replied he examined Rabin's body and found three entrance wounds. In the course of the journey, the passenger told me that there was another dead body in the hospital that night and that according to his clothing and other signs he was positive it was of a bodyguard from the event that night. He told me that the government wasn't telling the whole story. He added that there was something about the prime minister's clothes they weren't telling either but he didn't elaborate. That is my testimony and it is the truth. On May 12, I was reading the protocols of Yigal Amir's trial and was startled by the testimony of Rabin's bodyguard Yoram Rubin. While Rabin was in the operating room, his driver Menachem Damti rushed up to the "wounded" bodyguard Yoram Rubin and took his gun from him. Rubin testified that, "I gave it to him because I wasn't myself and I was worried that someone from the minorities would take it." "Mi" is a euphemism for Arabs and one would not expect many Arabs tobe admitted to the area where the Prime Minister and his bodyguard were situated. I couldn't understand why Rubin handed his gun to Damti, nor what he needed it for at that moment. Rubin's gun is never mentioned again in the protocols. On May 15, I finally watched Yechial's videotape of Channel One's coverage of the assassination night. At about 11:30, the director of Ichilov Hospital, Dr. Gabi Barabash announced the cause of Rabin's death: "The prime minister arrived at the hospital without pulse or heartbeat. He was clinically dead. We succeeded in reviving him and transfused 21 units of blood but the wounds were too severe and he succumbed to them." "What were the wounds?" asked the television reporter Chaim Yavin. "There was a wound to the spleen and a gaping hole in the chest leading to the backbone. The first bullet was not necessarily fatal. The other bullet tore apart vessels leading to the heart and shattered his spinal cord...The prime minister died of spinal shock." At 12:45, Health Minister Ephraim Sneh appeared on television and pronounced the cause of Rabin's death. He prefaced the announcement with the words, "As a result of incitement, Prime Minister Rabin died tonight...He took three bullets, one in the chest, one in the stomach and one in the spine." What Sneh is reporting is a second spine injury. Besides the chest wound which resulted in two vertebrae shattered, Sneh reports another bullet wound to the spine. This would explain Rabin's priapism in the emergency room. At 11:30, the director general of Ichilov Hospital announced that Rabin was shot twice. Barely an hour later, the Minister of Health, surely in an informed, official capacity announced a third bullet. But both are in agreement on two essential facts: Rabin was shot in the chest and his spinal cord was shattered. These facts were never again mentioned. By the next day and henceforth, the official story was that Yigal Amir shot Rabin in the back twice injuring his flank, waist, diaphram and lungs. But never, not in the Shamgar Report nor at Amir's trial is there a word about a chest wound or shattered spine...because if those were the wounds, Amir would have had to have shot from the front and Rabin would have collapsed on the spot from the severed nerves. The Kempler film shows Amir shooting from behind and Rabin continuing to walk after the shot. I sat there thinking. Over and over I considered that Yigal Amir shot from behind. He could not have caused the chest wound. But what of Chief Lieutenant Gladstein's testimony that Rabin's clothing bore the holes of only two shots, neither from the front? Direct evidence of a third shot now came from the health minister, the director general of Ichilov Hospital, testimony to the Supreme Court, from Dr. Gutman's signed report, and from the nurse who called Zeev Barcella. That was overwhelming. There had to have been a third shot from the front. But how? Then it hit me. I called Alon Eilat and said, "Eureka. ( Clichaic or not, I really quoted Archimedes). I know how it happened." He rushed over and looked at the filmed testimony of Sneh and Barabash for the first time. He said in reaction, "You can't get higher level testimony than that. There had to have been a chest wound." So," I asked, "What about Gladstein's evidence based on two bullets in the back of Rabin's suit?" Alon, thought hard and finally gave up." I said, "The only possibility is that Rabin wasn't wearing his clothes when he was shot in the chest. It had to have been done in the hospital." We went over the evidence and came up with the most likely scenario. Rabin arrived alive at the hospital. He took two point blank shots in the back during the car ride to Ichilov, including one to the spine and somehow survived them. When the doctors revived him, the conspirators panicked and used one of their guns to finish him off with a bullet through the chest which shattered his spine again. It was at this point that the coverup began. They conspirators realized the fatal flaw in the final shot. Rabin wasn't wearing his clothes and there was no hole in the front of his suit or shirt. So they rifled through his pockets, found the song sheet and tried to burn a bullet hole through it, probably with a cigarette. Quickly, they realized how futile that was and abandoned the idea. There was no believable way to add a third shot to the clothes or their contents. Instead, they threatened the doctors and staff to lie. One can only imagine the brutal threats. We had a hint of them in May 1995 when the news magazine Zman Tel Aviv reported that everyone on duty at Ichilov saving Rabin, seventeen people, received anonymous death threats by mail. The first to be threatened that night was the pathologist and taxi passenger Dr. Hiss. By 1 AM, he got rid of the truthful conclusions of Drs. Gutman, Sneh and Barabash and invented a whole new story deleting the chest and spinal wounds. And from that point on, the coverup continued. Murder threats from people who have nothing to lose can keep a lot of people quiet, even and especially cabinet ministers. end ---- Sent by Barry Chamish - Israeli journalist. Phone/Fax : (972)-2-9914936 E-Mail : [email protected] ---- From [email protected] Sun Nov 9 10:44:53 1997 Date: Sat, 8 Nov 1997 18:57:14 +0200 From: Arieh Zaritsky <[email protected] Reply to: PSI Professors for a Strong Israel <[email protected] To: Multiple recipients of list PSI <[email protected] Subject: Web sites; Rabin's assassination Shalom, Shavu'a Tov, 1. About web sites: From: "Benjamin Svetitsky" <[email protected] Date: Thu, 6 Nov 1997 14:08:39 +0000 The Chamish Web address is http://www.webseers.com/now4.htm Excerpts from Adir Zik's 58 questions (courtesy of Arutz 7) are now posted on the PSI Web site (URL: http://www.aquanet.co.il/web/psi). I have been a subscriber to Hatzofeh for more than a year and I hadn't developed any great affection for it. Now I am so proud of it I could burst. I make a point of carrying my issue with me on the train each morning and then down the corridors of TAU. Cheers, Ben And I feel and do the same with Makor Rishon! AZ? 2. About Rabin's assassination: Yishar Koach, Minister Michael Eitan: We must commend Miki Eitan for his brave and respectable (a) About Avishay Raviv: Date: Tue, 4 Nov 1997 15:10:5+0200 (IST) From: Yair Wiseman <[email protected] I was in 1994 a 2nd degree student in Bar-Ilan university. I studied also in the Kollel of Bar-Ilan, in one class with Avishay Raviv, in the same "Shiur" (with Harav Stern). Avishay tried to convince the guys (including me) to break the law. I can recall a talk with him trying to convince me and another guy to come to the Kasba of Shchem and hit the IDF soldiers there in order to show the world that a Jew can come to any place in Israel. He managed to convince one of us (Dimitry/Doron Goldin) to steal some materials from a physics laboratory for making bombs. Doron stole the materials and Avishay extradited him. The police put the guy in jail, and he returned stammerer... This was published in the newspapers and in the electronic press then (end of 1994 or the beginning of 1995), but no one then told that Avishay motivated Doron to do it. -Yair. (b) Don't read it if you refrain VERY unpleasant info. (True or false? -I wonder! Sorry if it angers some of us, but I feel obliged until TRUTH is disclosed! Please, do not respond to me. AZ): From: Chamish Barry <[email protected] Subject: THE BODIES AFTER RABIN FIRST THEY KILLED RABIN, THEN... by Barry Chamish ..... A week after Rabin died, a young student at Bar Ilan University, Yitzhak Newman was found dead in his dormitory room. He had supposedly committed suicide by shooting himself in the stomach. Newman was a close friend of the Shabak provocator Avishai Raviv. A friend of Newman's told me he was about to "tell what he knew about Raviv and his role in Rabin's assassination." Next to go was Yoav Kuriel. He was buriat midnight in a closed funeral on Nov. 17/95. Traffic outside the Yarkoncemetary was redirected away from the cemetary for ninety minutes while the burial took place. Within a day rumours spread that Kuriel was a bodyguard of Rabin's who was permanently hushed up. Even Rabin's accused killer, Yigal Amir, lambasted the media for not investigating Kuriel's death. The Labour government's loyal police reported that Kuriel tried to join the Shabak and the police but was turned down. He was depressed and committed suicide. The same story as Newman's. It did not take long for Labour's puppets in the media to sanction this version for good. Unfortunately for them, I was supplied with Kuriel's social security file and his death certificate. Kuriel's salary was paid by Israel Police, Sheikh Jarrah or Intelligence branch. He died because of nothing. The reason for his death remains blank on his death certificate. Last May, through an interlocator, I was informed by one of Kuriel's gravediggers that his body suffered seven bullet holes in the chest. The bodies are piling up in the wake of Rabin and I dread to think who might be next. FOR INFORMATION about the correct address of my web site. e-mail [email protected] ---- Sent by Barry Chamish - Israeli journalist. Phone/Fax : (972)-2-9914936 ---- ===Arieh Zaritsky, Ph.D.===== Department of Life Sciences, phone: 972-7-6461.712, 627.8951 (W) Ben-Gurion University of the Negev, 972-7649.9238 (H) PO Box 653, Be'er-Sheva, cellular: 052701.746 ISRAEL 84105. telefax: 972-7-627.8951, -6472.890 (W) email: [email protected] ==== ישראל מסגירה לאש"ף הסגרה לאש"ף סייענים ( להשלים תאריך 96 אולי 97 ) Arab Collaborator Israel Police plan to hand over an Arab, who assisted Israel, to the PLO Authority. Israeli police detained the "collaborator" and have agreed to delay extradition until Monday, March 4th. The Arab's attorney, Michael Teplow, will be filing a petition before the Supreme Court on Sunday, for an injunction. According to Teplow, the Arab will be handed over based on a request for extradition. This stems from a criminal file from 1987, which the Palestinian court in Nablus reopened and then closed less than a half a year ago. The collaborator was so certain of his standing in the case, that he hired a Shchem (Nablus) lawyer to represent him before the court. The PLO court closed the case and the other two defendants were released. According to Teplow, the PLO has been trying to pick up his client for some time, as part of the PLO's program against Arabs suspected of aiding Israeli authorities. The Arab's appeals to his General Security Service (GSS) handlers fell on deaf ears"This is incredible. Here we have someone who helped Israel and the Israeli authorities are handing him over to the PLO Authority, while the PLO refuses to hand over to us a murderer sitting in Kalkilya." (Independent Media & Analysis. IMRA publishes daily information via electronic mail throughout the world. IMRA provides news on pertinent events in Israel as well as in depth analysis. e-mail address: [email protected] Mailing Address: POB 982, Kfar Saba, Israel Phone: 972-9-904719-voice911645-fax Contact: Dr. Aaron Lerner) *** PSI Monday 25 Jan 95 Peres in palestinian parliament Ramalla: “he ( arafat) has headed the Palestinian struggle for 35-40 years. He did not remove the Palestinian issue and the distress of the Palestinian people from the world agenda. Some crriticize the way in which he did this, but no one disagrees with the goal for which he fought. “
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:23 15.09.03 |
|
4. אולי עכשיו יתנצל אורי אבנרי....??
בתגובה להודעה מספר 3
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.09.03 בשעה 06:39 בברכה, פילוביץ שחף מי כאן השקרן?בתגובה על "משפטו של תדי כ"ץ" מאת תום שגב )"הארץ", כתב זר, (1.12 מצ"ב הקישור לפרשת "הטבח בטנטורה שלא היה?" !! @ בית המשפט חייב את ההיסטוריון ''ד''ר תדי כץ לפצות את לוחמי חטיבת אלכסנדרוני!!! http://rotter.net/forum/gil/5059.shtml ידיעה קטנה ביומן הצהריים של רשת ב', ב-12 בחודש, בישרה כי "לא היה טבח בטנטורה". מדובר בתביעת הדיבה שהגישו ותיקי "חטיבת אלכסנדרוני" נגד החוקר תדי כ"ץ, שקבע בעבודת דוקטורט כי אנשי החטיבה עשו טבח בתושבי הכפר טנטורה הערבים. כ"ץ רואיין בהרחבה ושטח בעיתונות את מסקנותיו,כביכול, מן המחקר ומהראיונות שקיים עם התושבים אז. תום שגב הקדיש את מדורו "כתב זר" לכנס שעסק בסוגיה ובו סיפר כיצד השתיק אורי אבנרי בגסות את ותיקי הלוחמים שמחו נגד העלילה והשפיטה המוקדמת של "ההיסטוריונים החדשים". והנה, ידיעה קטנה מתוך היומן ברשת ב', לקראת סיומו: "לא היה טבח בטנטורה". פשוט כך. אולי עכשיו אפשר לבקש שתדי כ"ץ לא יזכה לתואר "דוקטור" על אותה עבודה שקרית? אולי יקדיש תום שגב מדור נוסף לידיעה כי לא היה טבח?אולי יתנצל אורי אבנרי? מי שיקר כאן? התושבים הערבים שסיפרו שנעשה בהם טבח? או החוקר, בהיותושבוי בנטיות לבו ו"רוח הזמן"? עמליה אביטל בתו של לוחם ב"אלכסנדרוני" תלאביב © פורסם ב"הארץ" בתאריך 12/29/2000 http://www.ise.bgu.ac.il/courses/yonit/xxx/TEXT/Israeli%20Academia/Faked%20Masaker%20in%20Tantura--Who%20is%20the%20lier%20Hebrew.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:47 15.09.03 |
|
5. הקבוצה השנייה הייתה של לייבוביץ', מתי פלד...
בתגובה להודעה מספר 4
|
אורי אבנרי שגדלה והגיעה לביילין ואוסלו והיה ... חוג בית בסביון, בבית של ענת ושושי רוטשילד. 2.5.02 השתתפו: זהרה, דני רשף, ברוריה, סמדר, רוני ענבר, דני מור ובערך, 80 אנשים נוספים. זהרה: אני מודה לענת ושושי שמארחים אותנו בביתם. בעבר היינו ארבע אמהות. אופני הפעולה שלנו מקבילים. נקודת השבר שהולידה את ארבע אמהות הייתה אסון המסוקים. חשנו בצפון שצה"ל לא מגן עלינו. הבנו שצה"ל פועל הפוך מהמטרה ודרשנו שגזירת הצעדים תהיה מהמטרה. בכל מקום אמרו לנו שדואגים ומבינים והתברר ששמונה שנים לא התקיים דיון אחד בשאלה מה עושים שם. צהל הפך לצבא הגבה. כמה חודשים לפני הנסיגה מלבנון היינו אצל חיים רמון והוא עוד היה משוכנע שיהיה משא ומתן. הבנו שכל ציפייה תוליד הסתבכות נוספת. העיקרון שלנו היה מטרות שלנו ולא של נסראללה. הפתרון היה לא צבאי. האזרחים צריכים היו להוביל את המהלך. פעלנו מול פוליטיקאים ונדהמנו לראות חוסר ידע וחוסר מעש. המבנה הפוליטי לא מאפשר לנקוט מהלך. שאלנו תמיד מה המטרה? היה דיבור שאיננו שמאל ואיננו ימין – לא סבל ולא מוסר. חתרנו ללב הציבוריות הישראלית – מסה גדולה של ציבור שתוביל להחלטה. אם השמאל או הימין מנצחים זה על חודו של קול שבהסכם אוסלו נקנה בצורה מושחתת. הכנסת מסרסת את האנשים החזקים ביותר. המהלך שיכריע הוא מסה של אזרחים שתומכים במהלך של התכנסות. היום השביעי נולד כתוצאה של הסרבנות. הם הזמינו אותנו להיפגש איתם. נפגשנו בבית קפה בצפון, לאחר דיון סוער, הגענו למסקנה שמשהו השתבש בחברה הישראלית אם אנשים כאלה מדברים על סרבנות. אנשים טובים שהגיעו למסקנה בלתי אפשרית. שאלנו מה קורה ובנו שאנחנו נגרפים מאז מלחמת ששת הימים. אף פעם לא התקיים דיון מה המדינה רוצה. דבקנו במחשבה הצבאית ולא בנינו חזון. פיתחנו אינסטינקט צבאי וזה עשה אותנו שפיצים. הצבא תמיד ינצח. אבל הצבאיות הפכה להיות ערך ומדיניות. הפכנו לקוצר רוח לאומי. המסר הסמוי בשיר "מחר" "...כשהצבא יפשוט מדיו ליבנו יהפוך לדום" – ליבנו ידום אם לא יהיה צבא. היה אחד שלא נגרף, ישעיהו ליבוביץ', שאמר שאנחנו רוצים להיות מדינה יהודית ודמוקרטית וקרא לנסיגה מהר. מדינה אינה יכול לחיות ללא חזון. אנחנו מתנהגים כך כי אנחנו מתנהלים כמדינה ללא חזון. היום השביע אומר שזה הזמן של החשיבה המלאה לאחר שנלחמנו. המתנחלים עשו מעשה בתוך הסיטואציה הזאת כך שמעטים כל כך חבים לרבים כל כך. שלב אלף היה הקמת המדינה. שלב בית צריך להיות הגדרת מהותה של המדינה היהודית דמוקרטית. זה נשמע לחלק מאיתנו כפאשיסטי. מלחמת ששת הימים הותירה אותנו ללא גבול. מדינה חייבת גבול אבל צריך גם לומר מה יהיה בתוך הגבול הזה. דני רשף: בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה בצורה חד-צדדית. אם היה הולך למשא ומן לא הייתה קמה מדינה. הוא הגדיר מטרה – מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא לא התכחש למציאות וקיים שיחות עם הערבים ועם העולם כולו אבל ידע שהגדרת המטרה היא שלנו. אחרי ששת הימים יכולנו לעשות כל מה שרצינו מגירוש הערבים ועד תיקוני גבול קטנים. דיין אמר שאנחנו מחכים לטלפון מהערבים ומאותו רגע החשיבה הישראלית קיבלה ממד תגובתי. מה אנחנו מבינים מהערבים? בסיפורת (נרטיב) הערבית אפשר למצוא ביטויים קיצוניים קשים של גירוש היהודים ממדינת ישראל וביטויים פייסנים. אנחנו תולים את ההשקפה הפוליטית שלנו ביטויים שאנחנו בוחרים. אין באפשרותנו לדעת מה הערבים רוצים או חושבים, אבל אנחנו יכולים לדעת מה אנחנו רוצים מעצמנו וזה צריך להיות המצפן שלנו. בגין ורבין הובילו מהלכים פורצי-דרך הם היו "מגיבים חכמים" הם לא יצאו מתוך מטרה לגבי צביונה של מדינת ישראל. אנחנו מציעים מטרה מדינה יהודית דמוקרטית וממנה נגזור את המעשים. שלושת האפשרויות של התנועה הציונית בישראל שרק אחת נכונה הם: מדינה יהודית לא דמוקרטית בכל השטח ממערב לירדן, מדינה דמוקרטית לא יהודית – מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית דמוקרטית בתוך גבולות שיש בהם רוב יהודי. אנחנו גוזרים מדינה יהודית דמוקרטית וממנה גוזרים התכנסות למדינה. אתמול שמעתי הסבר של קצין צבא גבוה מה טוב לצבא. אבל, לצבא אין מדינה. המטרה המדינית מכתיבה לצבא ולא להפך. אנחנו פרויקט יהודי, מדיני, אזרחי, חזוני והצבא צריך להגן עלינו. פרופסור אשר ססר (מזרחן): הנושא: דמוגרפיה. אנחנו נתונים בשני סכסוכים: בין מדינתי – בינינו לבין המדינות הערביות. ובין קהילתי – בינינו ובין הפלשתינים. שני הסכסוכים לא דומים בכלל ומקורות החולשה והעצמה שונים. בסכסוך הבין מדינתי, מדינה ערבית גדולה עשתה איתנו שלום בגלל יחסי הכוחות והפער הגדול בינינו לבינם שהולך וגדל. המדינות הערביות במזרח התיכון נעשות חלשות יותר משעה לשעה לכן יש לנו שלום יציב איתם הליגה הערבית מחפשת דרך לעשות איתנו שלום. הפלשתינים שהם הרבה יותר חלשים, מרשים לעצמם מלחמה איתנו. זה סכסוך מסוג אחר. זה סכסוך דמוגרפי. הציונות היא תנועה דמוגרפית שמטרתה ליצור רוב יהודי. אנחנו יכולים להכריע בקרב את הפלשתינים והניצחון יהיה שלהם כי הם יכפו עלינו לשלוט בארבע מיליון ערבים שאיננו רוצים לשלוט עליהם. 1967 היא נקודת מפנה במזרח התיכון. מצד אחד כבשנו את מה שכבשנו ומצד שני הובסה הפאן ערביות של נאצר. אנחנו נלחמנו נגד קע"ם (קהילה ערבית מאוחדת) ולא נגד מצרים. סאדת שינה את שמה למצרים רפובליקה ערבית. זה הוביל אותם למלחמה ואחר כך לשלום כדי להחזיר לעצמה את הטריטוריה שלה בלבד. לא עוד עולם ערבי מוסלמי מאוחד אלא פסיפס של מדינות שיש לנו מקום בו. בזהות הטריטוריאלית הצרה יש מקום לשלום עם המדינות השכנות כי בסכסוך טריטוריאלי אפשר להגיע להסדר. אבל עם הפלשתינים יש התנגשות טוטאלית, אף פלסטיני לא מגדיר את גבולות 67 ואי-אפשר להגיע להסכם שהוא "סוף הסכסוך". עם הפלשתינים יש שני תיקים: תיק 67 הוא תיק פשוט ותיק 48 שהוא בלתי פתיר. מי שהלך ל"סוף הסכסוך" כפה על הפלשתינים להגיע להתחלת הסכסוך. בתיק 67 הבעיות פתירות. סוף הסכסוך מחייב להידרש לבעיית הפליטים ולשאלת הפלשתינים אזרחי מדינת ישראל. לשתי השאלות האלה מתוך תיק 48 אין פתרון שיענה לבעיות הלאומיות. צריך לחשוב שאי-אפשר להגיע לסוף הסכסוך עם הפלשתינים. צריך להגיע להסדר ביניים או להסדר חד-צדדי. גורם הזמן – מי ששופט את הסכסוך במהלכים של יחי כוחות קונבנציונאליים יכול לחשוב שהזמן לא פועל לטובתם של הפלשתינים, כי ישראל מתחזקת והעולם הערבי נעשה עני יותר. בשנת 2010 התוצר הלאומי הגולמי של ישראל צפוי להיות שווה לתוצר הלאומי של כל המדינות השכנות ביחד. עבור הפלשתינים מתקתק שעון אחר ב-2010 הם יהיו רוב בארץ ישראל המערבית, אין להם צורך להגיע להסדר. העלייה מברית המועצות זעזעה את אמות הסיפים במזרח התיכון ואז ערפאת היה זקוק להסדר דחוף. אבל היום ברור לו שמיליון רוסים שהגיעו לישראל לא משנים את המאזן הדמוגרפי וברור להם שהן יהיו הרוב בארץ. אם לא יהיה הסדר דחוף אנחנו נהפוך לדרום אפריקה והם ילחמו בנו בשלטון הרוב. עזמי בשארה כבר קורה לנו מדינת אפרטהייד, חברי הכנסת הערבים מאשימים את היהודים בגזענות ומדברים במונחים דרום אפריקניים. את זה צריך לשנות ולעצור. צריך להכריע עכשיו. חומת המגן היא רק תוספת לצורך להכריע. אומרים שחזקנו את ההרתעה וגם אומרים שהפיגועים יחזרו. זה הזמן לצאת, להכריז שניצחנו ולצאת. בלבנון יצאנו בלי להכריז על ניצחון. "חומת מגן" היה מוצלח והוא צריך להפחית את ההתנגדות למעשה חד-צדדי. לגדר יש ממד צבאי שמונע כניסה לארץ. בינתיים כבר 150 אלף ערבים חזרו לישראל. אנחנו מתנגדים לזכות השיבה אבל בגלל שאין גבול נכנסו כבר 150 אלף ערבים. עכשיו חיים בארץ 50 אלף ירדנים. כדי להיות מדינת יהודים חייבים ליצור גבול. אם נצא בלי הסכם סביר שהמאבק יימשך אבל הוא יהיה בתנאים יותר טובים לנו. גדר היא חשובה גם כדי ליצור חיץ בין ערביי ישראל לערביי השטחים. זה לא שולל הסכם ומשא ומתן. המתנחלים והימין עומדים באותו מקום עם הפוסט-ציונים של השמאל שמקדשים ערכים אחרים על פני מדינת ישראל. הימן יוביל אותנו לאבדון מרוב פטריוטיות. גם הוא צריך להבין שאם אנחנו רוצים לקיים את המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית צריך לצאת. בעקבות התמוטטות קע"ם קמו הפונדמנטליסטים שנלחמים נגד המדינה, עד היום המדינה ניצחה. ה]יתרון העדיף שתהיה מדינה פלשתינית אבל לא חשוב מה יהיה מעבר לגדר. ----: האם בגבולות מדינת ישראל לא יהיו יותר ערבים מהיהודים תוך כמה שנים? אשר ססר: יכול להיות שבעוד 50 שנה הערבים יהפכו לרוב, נניח שזה נכון, למה לעשות את זה עכשיו? אפשר להיפרד גם משטחים שהם חלק ממדינת ישראל, שטחים שיש בהם רוב ערבי, זו אפשרות אבל אסור לעשות את זה נגד רצון התושבים. למרות שהיום יש לזה מתנגדים זה לא טרנספר. דני רשף: המיעוט הערבי מדאיג אותנו. הנוצרים מתאקלמים ומתמערבים. הדרוזים מתאקלמים דרך הצבא. הפתרון הוא למערב כמה שיותר ערבים. הצורה הכי טובה היא לערבב אותם בחברה שלנו. מגמת הילודה שלהם יורדת. -: האם מדינת ישראל צריכה להוביל מהלך? היום היא לא יכולה לשלוט בשטחים. לצאת וזהו זה זה לא יסתדר. אשר ססר: חשיבה מערכתית זה לעשות שינוי שיהיה יותר טוב. המצב החדש יהיה רק טוב יותר, לא גן עדן. -: האם אפשר לעשות אנלוגיות בין לבנון לשטחים? בלבנון הוצאנו צבא, זה לא כמו להוציא אזרחים. אין לנו קו מוסכם כמו שהיה עם הלבנונים. עד כמה אנחנו מסכימים שזו תהיה מדינה ריבונית? לעומת הצעד הדרמטי שהיה בלבנון יש משהו יותר מתהליך צבאי? דני רשף: האנלוגיה עם לבנון היא קטנה. היציאה מהשטחים צריכה להיות באסטרטגיה של הצלחה. בג'זין שבלבנון היה ברור כבר בשנת 94 שצריך לצאת ממנה אבל לא יצאנו בצורה מתוכננת. אם נתכנן אז לאחר כל הצלחה נפנה התנחלות. כך אנחנו נשדר שאנחנו יוצאים מהשטחים ועושים את זה מתי שנוח לנו. אם תהיה הכרעה דמוקרטית מלאה המתנחלים יקבלו את זה. האויב של הטוב הוא הטוב היותר. שאול גבעולי (מנכ"ל המועצה לשלום וביטחון): צבא לא צריך להכתיב מדיניות אבל תפקידו להתריע על מפגעים. המועצה הוא גוף לא אלקטראלי והוא אנטיתזה לשלום עכשיו. יש בו 200 אנשים מסגן-אלוף ומעלה. בלבנון הסיעו אנשים במסוקים כי קשה להילחם במטעני צד. אנחנו עלולים להגיע למצב שכל נסיעה להתנחלות תהיה מסוכנת. חשבנו שצריך לצאת מלבנון הרבה לפני ארבע אמהות אבל לא רצינו לפגוע במורל של החיילים. אז הגענו למסקנה שרק גוף ציבורי אזרחי ישפיע. גם היום הגענו למצב שצריך לומר את זה. יש הרבה אנשי צבא שמתאמים את הצרכים הביטחוניים לצרכים שלהם. אנחנו אומרים שצריך לעשות הפרדה מהר ולהוריד את הנקודות המבודדות. התנזים יכול לשלוח חמישים אנשים לתקוף ישוב, נשאר לנו רק אמצעי ענישה שיכניסו אותנו לסכסוך אלים. צריך ליצור דעת קהל בעד יציאה מהשטחים. היום מי שרוצה לצאת לא יכול כי המדינה מחזיקה אותו כערבון. למה לא מפנים כל משפחה שיושבת על גבעה? הייתי מושל שכם כאשר קבעו את קבר יוסף ואמרו לי שתהיה שם שפיכות דמים. אספר לכם סיפור על טוואי התהלוכה, זה זחל שעיר שיוצא מהקן בבוקר והולך בשורה כל אחד בתחת של השני, הראשון מוביל ובסוף היום מחזיר את כולם לקן. עשו ניסוי והוציאו את הראשון אז השי הוביל, הפרידו את השורה לחצי אז שני הראשונים הובילו. סידרו אותם במעגל, כך שלא היה ראשון, הם הלכו שלושה ימים במעגל, בלילה ישנו ובבוקר שוב הלכו במעגל עד שכמה התעייפו ואז היה רווח והראשון הוביל אותם לקן. גם אנחנו מתנהגים ככה, כל אחד בתחת של השני וחושבים שיש מי שמוביל. הפוליטיקאים עושים את רצון העם אבל העם חושב שהם מובילים. -: איפה יהיה הגבול? מה יהיה בצד השני? דני רשף: הגבול יהיה במקום של ריכוזי היהודים. איננו יודעים מה יהיה מעבר לגבול. ירצו להושיט יד לשלום נושיט יד בחזרה, יבקשו עזרה נעזור. לא נתערב. -: איפה יהיה הצבא אחרי ההפרדה שם או פה? דני רשף: כאן. אם יהיה צורך להיכנס נכנס ונצא. אנחנו לא תנועת שלום. אם הם ירצו שלום נעשה איתם שלום אם לא אפשר לחיות גם בלי שלום. אשר ססר: בכל המקרים שהשתלטנו על שטחים של מדינות אחרות לא נוצרה בעיה דמוגרפית, לא בסיני ולא ברמת הגולן. אנחנו צריכים לדעת לחיות עם מציאות מורכבת מסתירות. אין פתרון שלם. צריך ליצור מציאות טובה יותר... ---: איך צריך ללכת משם? ----: הימין שולט היום איך זה קורה? אתם חיים במדינה אחרת.... דני רשף: צריך לצאת משם באסטרטגיה של הצלחה.... -: מה אני יכול לעשות? דני רשף: במצב הפוליטי היום אין מה לעשות, אנחנו רוצים לבנות מצב בציבור שיבנה מסה פרלמנטרית, אנחנו מדברים על שש או שבע שנים. בבחירות הקרובות עניין ההפרדה יעלה אבל לא יכריע. אם תהיה החלטה דמוקרטית רוב המתנחלים יעזבו בשקט. מה שעושים. מצטרפים לפעילות של אחד הגופים בפעילויות השונות: עמידה בצמתים, חוגי בית, שיחה עם פוליטיקאים ועוד מה שעולה בדמיון. --: צריך לעורר תנועה של מתנחלים לחזור לארץ. דני רשף: אחת המטרות שלנו לשנות את דפוסי החשיבה לחשיבה מכוונת מטרה. -: אם תהיה תנועת מתנחלים היא תחזק אתכם. רוני ענבר: המטרה של חוגי הבית שלא תעלה השאלה "למה אתם?", אלא "איך אנחנו". יש דרכי פעולה רבות באוכלוסיות שונות שניתן לעשות עם מתנחלים, בפריפריה, בין הדתיים, בין הערבים ועוד. -: למה כל התנועות הקטנות האלה? האם מתוך אסטרטגיה? דני רשף: יש שלושה ערוצי חשיבה: זרם המתנחלים שמוביל לאסון, הדו-צדדי ששואף להידברות והחד-צדדי זה אנחנו. - (טייס): אני רוצה לדבר בזכות הבהירות. בגלל חוסר הבהירות יש תנועות רבות. היכולת לאסוף הרבה אנשים זה רק בבהירות. תמונה שווה יותר מאלף מילים אני מציע לשרטט את המפה להיפרדות חד-צדדית. דני רשף: מפות המדינה זה לא הנושא, מומחים ישרטטו מפות, יש סדר קדימויות... אשר ססר: צריך להיזהר מהמילה הפרדה, צריך לומר היפרדות. לא ספריישן אלא דיסאינגישן. אני מתעב את ההשוואה לדרום אפריקה. יפתח: זה לא נכון שלא היה חזון, הייתה קבוצת המתנחלים בחזון ארץ ישראל השלמה למדינה יהודית דמוקרטית או טרנספר. הקבוצה השנייה הייתה של לייבוביץ', מתי פלד, אורי אבנרי שגדלה והגיעה לביילין ואוסלו והיה הרוב שרצה להיפרד ולעשות שקט. ברחוב שמעת "אם תיתן להם אצבע ירצו את כל היד". חלק גדול מהציבור שומר המסורת יש לו קושי להיפרד מהשטחים. הציבור ישאל מה יקרה אם יכנסו לשם טנקים ומטוסים. אין לנו תשובות לציבור הזה. -: נשכח עניין החינוך, חמישים אחוז מהילדים במדינת ישראל לא בקו הממלכתי ולא בציבור היצרני. גדעון: השאיפה להיפרדות. בספר חראקירי מתברר שברק היה אשם לא פחות מערפאת. אפשר להגיע איתם להסדר. זהרה: התקווה של כולנו שיווצר המשא ומתן אבל לחכות לזה זה להסתבך לשנים. לדקדק על חודו של קו. הבהירות זה עקרונות לא הקווים. בירושלים נפרד מהשכונות הערביות. ב"אגן הקדוש" הטפל בבוא הזמן, הבקעה לכשיגיע היום, כנ"ל ברמה. להיפרדות יש קונוטציה שלילית, אנחנו מדברים על התכנסות. כל הזמן רצינו לצאת מהשטחים אבל אנחנו קוראים להם ארץ אבות ואנחנו מוותרים על חלום וגם "זכות השיבה" יוותרו על חלום. בין ארבע אמהות ליום השביע קראנו לעצמנו "קבוצה שמקיימת תנאים לשלום" והסתובבנו בהתנחלויות וראינו איזה חיים יפים הם מקיימים בארץ יפה. הם היו אסירי תודה. אמרנו להם "אתם אחים ובני פלוגתא, ואתכם נצטרך לפתור את הבעיה. אנחנו רוצים שתתכנסו למדינה". לחזור לציונות, ההתנחלות זה לא הציונות, לא רוצים יותר לכבוש. בלי לדקדק בחודו של גבול, ליידד את הרחוב עם רעיון ההתכנסות. לקריאה אחים לא מפקירים אנחנו נגיד אחים שובו הביתה. דני רשף: בלבנון, אמר לי חיים יפרח, תת-אלוף, הקטיושה הראשונה שתפגע בקריית שמונה אחרי הנסיגה תהיה בגלל היציאה מלבנון, אתה מוטרד מהבעיות הטקטיות? -: אני מוטרד מאיך אנחנו מסבירים לרוב הציבור במדינת ישראל? לא צריך לשכנע את המשוכנעים. דני רשף: לקחנו עלינו מטרה לעצב את החשיבה הישראלית מתגובתית לתלויית מטרה. אנחנו שוקלים את המעשים שלנו מתוך המטרה לכן המסר שלנו יהיה יותר מורכב. מי שצריך מסר פשוט ימצא את עצמו בתנועות אחרות. אשר ססר: כאשר דברו על סוף הסכסוך לא היו הפגנות שדרשו סוף הסכסוך. צריך לומר אנחנו מציעים מדינה יהודית וביטחון. רוני: אנחנו פוגשים אנשים בצמתים ומקשיבים לנו, גם ערבים, גם דתיים וגם ימניים. צריך להיפגש עם הרחוב. לצאת לרחוב וליצור דו-שיח עם הרחוב. לדבר איתם ולהראות להם שכולנו שותפים לתחושה של אי-נחת. --: יש סכנות טקטיות וסכנות אסטרטגיות. הסכנות האסטרטגיות שתהיה הפיכה פונדמנטאליסטית באחת מן הארצות השכנות. אנחנו מגבירים את הסכנות האסטרטגיות... http://www.7th-day.co.il/peilut/savyon.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
07:04 15.09.03 |
|
6. אצל קוראים מסוימים .מי שהרבה במיוחד לתקוף את
בתגובה להודעה מספר 5
|
שמעון פרס היה "העולם הזה" של אורי אבנרי העולם הזה ... יאיר שלג, הביוגרפיה התקשורתית של שמעון פרס העיןהשביעית ,(3) ,10-13 1996 המכון הישראלי לדמוקרטיה שמעון פרס, ביוגרפיה, תקשורת, עיתונות יוניטד פרס הביוגרפיה התקשורתית של שמעון פרס מעידה על יחסים צמודים עם העיתונות. דומה שהוא היה הפוליטיקאי הישראלי הראשון, שהצליח ליצור סביבו חבורת עיתונאים אוהדת שליוותה אותו כל חייו הציבוריים. השבועון "העולם הזה" היה בין יריביו הבודדים בכלי התקשורת. נקרולוג כמו כלל הביוגרפיה הציבורית הארוכה שלו, ידעה גם הביוגרפיה התקשורתית של שמעון פרס, ראש הממשלה המודח, הרבה תהפוכות, הרבה עליות והרבה מורדות. כמעט מראשית דרכו הציבורית דאג לטפח עיתונאים מקורבים והכיר בחשיבותו של הטיפוח הזה. ישעיהו )שייקה( בן-פורת, לשעבר הכתב הפוליטי הבכיר של "ידיעות אחרונות", היה אחד מן המקורבים הללו. באוטוביוגרפיה שלו, "עט להזכיר", סיפר בן- פורת ש"פרס היה פתוח מאוד לתקשורת ואפילו נטה לחשוף את קודש הקודשים- מערכת הביטחון... הוא היה אולי ראש וראשון בממסד המפא"י,שבכלל הבין את מקומה וחשיבותה של התקשורת במאבקים דמוקרטיים".יחד עם זאת, מתחילת דרכו היה פרס דמות שנויה במחלוקת מבחינה ציבורית ותקשורתית גם יחד, כשלא תמיד ברור מהי הביצה ומיהי התרנגולת במערכת היחסים הזאת. שתי עובדות שהצטרפו זו לזו גרמו לחשדנות הציבורית והתקשורתית כלפי פרס, יחס שילווה אותו לכל אורך דרכו הציבורית, האחת - העובדה שבגיל צעיר ביותר, ,29 מינה אותו דוד בן-גוריון למנכ"ל משרד הביטחון, לאחר שכבר הספיק לעסוק בשליחויות של רכש ביטחוני ולכהן כמשנה למנכ"ל. חסותו של "הזקן" גם העניקה לו ביטחון עצמי ומרחב להתעמת עם זקני מפא"י, בעיקר עם שרי החוץ משה שרת וגולדה מאיר, ולכרסם בתחומי פעילותם. תהליך זה לא הוסיף לו אהדה - לא אצלם ולא אצל העיתונאים המקורבים להם. הגורם השני שהוסיף לחשדנות כלפי פרס היה העובדה שפעילותו כמנכ"ל המשרד, בשנות ה - ,50 התמקדה בעיקר בעניינים חשאיים ובטוויית קשרים סודיים: קשרי הרכש הביטחוני עם צרפת, המגעים עם בריטניה וצרפת שהובילו למבצע קדש ובניית התעשיות הביטחוניות והיכולת הגרעינית של ישראל. אלקנה גלי, שכיהן ככתב "דבר" בפאריז באמצע שנות ה - 50 והיה מן העיתונאים הראשונים המקורבים לפרס, הרבה לתאר את פעילויותיו: בשל מגבלות הצנזורה עשה זאת תחת הכינוי "האיש בחליפה הכחולה", צופן מוסכם לאיש שהכל ידעו מיהו. גלי חשב, מן הסתם, שהוא מוסיף בכך תהילה לפרס, אבל מותר לשער שהכינוי המסתורי הזה תרם ליצירתו של דימוי תככניואפל, לפחות אצל קוראים מסוימים. מי שהרבה במיוחד לתקוף את פרס היה "העולם הזה" של אורי אבנרי. "העולם הזה" תיעב את הממסד המפא"יניקי כולו, אבל תיעוב מיוחד היה שמור אצלו לבן-גוריון ולנאמניו במערכת הביטחון, שבשלטונם הריכוז יראה סכנה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי, את הש"ב )כינויו דאז של השב"כ(, למשל, הוא כינה דרך קבע "מנגנון החושך". הש"ב אמנם היה בניהולו של איסר הראל, עמית-יריב של פרס, אבל גם פרס ספג לא מעט מנחת לשונו של "העולם הזה" בשל קרבתו לבן-גוריון ועיסוקיו הביטחוניים- חשאיים. באותם ימים נחשב "העולם הזה" אצל רבים לעיתון היחיד שבו ניתן לקרוא את כל האמת על הממסד, ומעמד זה תרם מאוד ליוקרתו. כמה מהעיתונאים הבולטים ביותר של ישראל הצעירה החלו בו את דרכם. עד כדיכך היה מעמדו בולט, שהש"ב של איסר הראל נחלץ להקים עיתון סנסציוני מתחרה בשם "רימון", שייצג את השקפות הממסד ותקף את אבנרי ושותפיו. למרות שהראל לא נחשב לידידו של פרס ואף התעמת איתו על עמדות וסמכויות, הרי שמעצם תמיכתו של "רימון" בממסד הבן- גוריוני הוא הגן, בין השאר, גם על פרס. ואולם, תקופת חייו של השבועון לא היתה ארוכה. ההתמקדות הציבורית הגדולה בפרס החלה במחצית הראשונה של שנותה - ,60 כאשר היה כבר חבר כנסת וסגן שר הביטחון. שנים אלה היו כולן תחת צל הסערה הגדולה של פרשת לבון. מזכיר ההסתדרות, פנחס לבון, תבע מבן-גוריון לטהר אותו מאשמת האחריות לפרשת "עסק הביש" בקהיר של 1954 )סדרת פיצוצים במוסדות בריטיים ואמריקאיים,שנועדה לסכסך בין שתי מדינות אלה ובין מצרים(, שהתרחש הבזמן כהונתו כשר ביטחון. הסתעפות הפרשה יצרה קרע בין ההנהגה הוותיקה במפא"י )לוי אשכול, גולדה, זלמן ארן ופנחס ספיר (לבין בן-גוריון ונאמניו, בעיקר פרס ומשה דיין. פרס היה מנכ"ל משרד הביטחון בזמן האירועים הללו; דיין כיהן כרמטכ"ל. לבון הטיל על בן-גוריוןואנשיו את האחריות לקנוניה שטפלה עליו את האשמה; ובפרס שוב דבקה, לפחות בעיני אותם חלקים מן התקשורת והציבור שהאמינו ללבון, תדמית התככן וזומם המזימות. כשם שהפרשה חצתה את מפא"י והסעירה את הציבוריות הישראלית כולה, כך חצתה - בצורה שאיש אינו זוכר כמותה - גם את העיתונות. שני המחנות הנצים טיפחו עיתונאים מקורבים שלהם הדליפו השמצות ומידע, חלקו מדיונים סודיים, שעד אז נחשבו חסינים מהדלפות. תומכיו העיקריים של לבון היו כמה מבכירי "מעריב" - שלום רוזנפלד, שמואל שניצר ודוד לזר - והדבר נתפס כהתייצבותו של העיתון כולו, שהיה אז הנפוץ והמוביל ללא עוררין בין עיתוני ישראל, כנגד בן-גוריון ובעד יריביו, לבון ואשכול. את העיתונות של הצד השני טיפח בעיקר פרס. בן-גוריון מעולם לא ייחס חשיבות רבה לתקשורת והיה רחוק מלטפח יחסים קרובים עם אנשיה; דיין בחל בעבודה האפורה שמאחורי הקלעים. המומחיות בתחום הזה היתה של פרס. אז הוא החל לטפח שורה של עיתונאים מקורבים, ביניהם שייקה בן-פורת מ"ידיעות אחרונות", שהכיר את פרס והעריך אותו עוד מימי כהונתו ככתב בפאריז, כאשר פרס עסק שם בעסקאות הרכש; מירה אברך, רכילאית העיתון, שטורה נחשב בין מקדמי התפוצה הגדולים של "ידיעות"; יואל מרקוס, אז הכתב הצבאי של "דבר";וחגי אשד, גם הוא איש "דבר" ונאמן מובהק של בן-גוריון, שלפי בקשתו אף כתב מחקר מיוחד בשאלה "מי נתן את ההוראה". גם דב יודקובסקי, האיש החזק ב"ידיעות אחרונות", נחשב מקורב מאוד לפרס. בן-פורת, מרקוס ואשד זכו לשיחות תדרוך ממושכות עם פרס ושמעו הדלפות רבות מפיו. מאמריהם ביטאו במידה רבה את גרסתו הוא לאירועים. בן-פורת מעיד על כך בספרו האוטוביוגרפי, ואילו שבתי טבת - בעצמו מנאמני בן-גוריון ומקורב לאנשיו, אם כי יותר לדיין מאשר לפרס - מספר בספרו על פרשת לבון כיצד איפשר פרס למרקוס לקרוא בלשכתו סטנוגרמות מלאות מישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. ההתגייסות הזוגרמה ל"העולם הזה" לכנות את חבורת העיתונאים המקורבת בכינוי הלעגני "יונייטד פרס" - מטבע לשון שדבק אחר-כך גם בעיתונאים שהתקרבו לפרס בתקופות אחרות. מעמדו של פרס בתקשורת במחצית הראשונה של שנות ה - 60 היה, איפוא, בעל אופי מתגונן. פנחם יורמן, שסייע לו כדובר באותם ימים במשרד הביטחון, אומר בכל זאת כי "ההתקפות עליו גם טיפחו את מעמדו הציבורי, מעבר למעמד הממשי שהיה לו באותה תקופה". ב - ,1965 כשעזב פרס את תפקידו הממלכתי ופרש עם בן-גוריון לסיעת רפ"י, הוא החל לטפח את אזכורו בתקשורת על בסיס יוזמה עצמית, ובהקשרים חיוביים יותר. הוא מינה את פנחס יורמן לדובר המפלגה, וזה דאג להחדיר עוד ועוד ידיעות על פעילות הבוס שלו לעיתונות, בשיחה שקיימנו לצורך כתבה זו סיפר יורמן, שהטכניקה שלו היתה "להבליט הצהרות של פרס שהיה להן פוטנציאל תקשורתי, ובמיוחד להדגיש את הקהל הרב שמילא את האולמות בהופעותיו". ב"ידיעות", הבליטה מירה אברך את פרס בהתנדבות בטור שלה. התוצאה של כל המאמץ הזה היתה ש"העולם הזה" הדביק לפרס כינוי נוסף, שנשאר חרות בזיכרון הציבורי: "שמעון פרסומת". "העולם הזה" גם ידע לצטט את עמיתיו של פרס בהנהגת רפ"י, שזעמו על הבלטת היתר שמעניק לו דובר המפלגה בכלי התקשורת. עם זאת, יש להדגיש שהדמות הבולטת בין נערי בן-גוריון היתה דווקא זו שלדיין. הוא זה שנהנה מתהילת המצביא של מבצע קדש ומכריזמה ציבורית ותקשורתית טבעית, בשעה שפרס, האיש מאחורי הקלעים, נאלץ להסתייע במניפולציות של דובר כדי לזכות בסיקור תקשורתי. יחסי הכוחות האלה בלטו עוד יותר לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, כשדיין- שמונה לשר הביטחון שבועות ספורים לפני המלחמה, בין היתר בהשתדלותו של פרס - זכה בעיקר התהילה. מאז ועד לאחר מלחמת יום כיפור לא ניתן כלל לדבר על "מחנה פרס" בתקשורת, אלא רק על "מחנה דיין" - שלא היה מחנה מבוטל כלל וכלל. בלטו בו במיוחד אנשי "הארץ", ובכללם עורך העיתון גרשום שוקן. בשעה שדיין היה שר הביטחון הנערץ, נאלץ פרס להסתפק בתפקיד שר בלי תיק; אחר-כך קיבל את תיקי התחבורה, הדואר )הוא מיהר לשנות את שם המשרד ל"משרד התקשורת"( וההסברה. מצד שני, נתן "הארץ" את תמיכתו לרפ"י כולה ולרפורמות שהציעו אנשיה בשם הממלכתיות והמודרניות, ומן התמיכה הזו נהנה גם פרס. גם במשרדים האפורים שבהם כיהן כשר, ידע פרס להשמיע תוכניות והצהרות דרמטיות שזיכו אותו בתשומת לב מסוימת. זכורה במיוחד הצהרתו בדבר" מכונית לכל פועל" וההכרזה על בניית התתנה המרכזית החדשה בתל-אביב, שבנייתה הסתיימה לבסוף רק באמצע שנות ה -90 המצב השתנה לחלוטין לאחר מלחמת יום כיפור, שהורידה את דיין מגדולתו באחת והפכה אותו ממוקד של הערצה ליעד של שנאה ובוז ציבורי. אז חש פרס שאמנם הגיעה שעתו להתקדם למרכז הבמה. כשהודיעה הנהגת המפלגה הוותיקה על בחירתה ביצחק רבין כמועמד לראשות הממשלה לאחר גולדה, נוכחה ההנהגה להפתעתה שפרס מציג גם את מועמדותו. עד אז, גיבשו ההנהגות מועמדים מוסכמים, הוא כפה על רבין ניצחון דחוק ואת מעמדו כמספר שתיים, בתפקיד שר הביטחון. ממשלת רבין הראשונה נכנסה לספרי ההיסטוריה כתקופת העימות הגדול בין רבין לפרס. פרס לא נמנע מעימותים חזיתיים עם רבין בסוגיות מדיניות, שהעיקרית שבהן היתה תמיכתו של שר הביטחון במתנחלי עפרה וסבסטיה לעומת התנגדותו של ראש הממשלה. יתרה מזו, הוא טיפטף שוב ושוב לתקשורת, באמצעות מקורביו העיתונאים, את חוסר הערכת ולרבין ואת דעתו בדבר אי-התאמתו לתפקיד ראש הממשלה. עיתונאי שהיה מקורב לרבין באותה תקופה טוען שבמאבק התדמיות בין השניים בלטו מאוד ניסיונו הפוליטי העשיר של פרס ומיומנותו ביצירת קשרים עם עיתונאים ובתדרוכם, לעומת היותו של רבין טירון בתחום זה. העיתונאים הבולטים מבין מקורבי פרס באותה תקופה היו בעיקר אנשי "הארץ". הבולט שבהם היה הכתב המדיני, מתי גולן, לימים עורך המשנה של העיתון; הכתב שקדם לו ועבר לכהן כשליח בארה"ב, דן מרגלית; העורך הכלכלי, אברהם שוייצר, שהיה קודם לכן פעיל מוצהר ברפ"י; וכן שני הידידים הוותיקים - שייקה בן-פורת מ"ידיעות אחרונות" וחגי אשד מ"דבר". דוברו של פרס במשרד הביטחון היה נפתלי לביא, גם הוא איש "הארץ" לשעבר, שהיה בקיא ומנוסה במגעים עם העתונות והכיר היטב את מערכת היחסים הפנימיים בתוכה. רבין חש שפרס מגייס עיתונאים בכירים נגדו, והדבר הוליד את הכינוי המפורסם "חתרן בלתי נלאה"- כינוי שהומצא דווקא בידי סופר הצללים דב גולדשטיין, אך זכה להסכמתו הנלהבת של רבין. קשריו של פרס עם העיתונות עוררו אצל רבין את החשד שפרס וסביבתו אחראים לשני הסקופים הגדולים שהזיקו לרבין: הדלפת הפרוטוקולים החשאיים של שיחות קיסינג'ר בזמן המשא ומתן על הסכמי הביניים, פרסום של מתי גולן; ופרשת חשבון הדולרים, שחשף דן מרגלית. גולן ומרגלית מכחישים את החשדות האלה וקובעים שבשני המקרים לא היו פרס ואנשים המקור לסיפור. ובכלאת, העובדה שכך חשב רבין מלמדת משהו על עוצמת הקשר שהיה לפרס עם העיתונאים המקורבים לו. ראוי לזכור את התבטאותו של מתי גולן לאחר הפסדו של פרס לרבין בהתמודדות לקראת בחירות 1977 )לפני ההתפטרות בגלל פרשת הדולרים "שלוש שנים של כתיבה אובייקטיבית בזכות פרס ירדו טמיון" -משפט שנכנס ללקסיקון האמרות של העיתונות הישראלית. גולן אינו מכחיש שאמר את דברים. הוא מציין שהמשפט נאמר בהומור, אבל מוסיף: "זו בהחלט היתה דעתי האובייקטיבית. התחלתי את התקופה דוקא כרביניסט, ומה שקירב אותי לפרס היה תחושתי האובייקטיבית, שכמובן נתתי לה ביטוי, שרבין לא מתאים לתפקיד. הוא עשה שורה של טעויות קשות, וגם היה עצבני מאוד". מהפך 1977 מביא את מפלגת העבודה, כשפרס בראשה, לשנת חורף באופוזיציה.באופן טבעי העיתונות עוברת להתמקד בממשלה. בצוות העוזריםשמגבש פרס לצורך שיקום המפלגה בולטים שניים שיש להם הבנה רבה בתקשורת: אחד - עיתונאי לשעבר ב"דבר" בשם יוסי ביילין, והשני- עיתונאי לעתיד ב"הארץ" בשם גדעון לוי.שניהם, יחד עם המודעות התקשורתית הרבה שטיפח פרס עצמו עם השנים, פועלי לשיקום המפלגה. משמעות השיקום הזה היא, בין היתר, יצירת דימוי רענן ומתחדש בהנהגתו של פרס. הידידים הוותיקים ממשיכים לסייע: מירה אברך מרבה כל כך לסקר את פרסואת כל הקשור בו בטור הרכילות שלה, עד שנחום ברנע כותב ב"דבר" ש"פרס הוא הפוליטיקאי הראשון שרץ לראשות הממשלה על גבי המנדט של מירה אברך". מתי גולן מחבר, לקראת בחירות ,1981 אתה ביוגרפיה של פרס, למרות שמדובר באדם המצוי במיטב שנותיו ובעיצומה של פעילותו הציבורית. הביוגרפיה נפתחת בסופו של דבר בתיאור ליל האכזבה הגדול, שבו כבר הוכתר פרס כ"ראש הממשלה הבא",עד שהתברר שמדגם הטלוויזיה היה שגוי ושעל פרס נגזר להישאר באופוזיציה. התיאור המלודרמטי של תחושות פרס באותם רגעים מעיד לא רק על אופיה של הביוגרפיה אלא על יחסו המעריץ בכלל של העיתונאי גולן לפוליטיקאי פרס: וכך הוא כותב: "גדול היה הפיתוי להפנות ערף לכל זה -למאבקים, לעסקנים, לציבור כפוי הטובה... אם מבנהו הנפשי של שמעון פרס היה כזה, לא היו לישראל תעשייה אווירית, צבא מצויד כהלכה, כור אטומי ומבצע אנטבה. חוסנו הנפשי ניזון מקשיים, מתעצם מאובדן סיכויים, מתחשל מול אתגרים..." יש לומר, עם זאת, שיחסה של כלל הישראלית לפרס עובר באותן שנות אופוזיציה מטאמורפוזה תיובית. מעתה לא ניכרת רק קבוצה מצומצמת שלעיתונאים מקורבים; התקשורת שלאחר מלחמת יום כיפור נוטה בהדרגה מתמדת שמאלה, לעבר גישה אנטי-ממסדית כללית. לאחר ימי החסד שזוכה להם מנחם בגין בעקבות השלום עם מצרים, באה מלחמת לבנון - והבקורת התקשורתית גואה. מטבע הדברים, מוצג הירי בפרס באור מחמיא הרבה יותר. היחס החיובי לפרס גובר, כאשר ב - 1984 מכונת ממשלת האחדות; פרס, ראש ממשלה ברוטציה, מוציא את צה"ל מלבנון ומשקם את הכלכלה ההרוסה. עכשיו זוכרים כל הדימויים השליליים לשעבר לפרשנויות חיוביות: איש "התככים מאחורי הקלעים" הופך למי שמול כל בעליה מלים הגדולות והכריזמות בגרוש מצליח - דווקא הודות לסבלנותו האינסופית ונכונותו לעבודה אפורה - לקשור את כל הקצוות למעשים גדולים. זה היחס שמלווה את פרס בכל שנות ממשלת האחדות. אבל בתקשורת כמו בתקשורת, הערכות חיוביות ושליליות הן עניין זמני המשתנה בהתאם לכרוניקה המתחלפת. "התרגיל המסריח" של 1990 והנסיון )שנכשל( לפרק את ממשלת האחדות ולהפכה לממשל צרה בראשות פרס שוב משנים את היחס כלפיו. הפעם, לא רק עצם המזימה נתון לביקורת אלא בעיקר כישלונה. פרס מתחיל לקבל את תדמית המפסידן הנצחי: מישהו שמפלגת העבודה חייבת להחליפו ב"מועמד אלקטבילי" )כלומר, רבין( - אם היא חפצה לחזור לשלטון. יואל מרקוס - לשעבר מקורב לפרס שהפך - נכון לאותו זמן - מקורב לרבין, הוא רק דוגמה אחת לשינוי המגמה. מאפריל 1990 ועד שרבין גובר על פרס בתחילת ,1992 הוא חוזר על אותה קריאה לפרס: "לתת לאחרים הזדמנות לנסות במקום שהוא נכשל בארבע מערכות בחירות". לקראת ההתמודדות בין פרס לרבין תוזרת על עצמה נימה זו אצל מרבית הפרשנים ובעלי הטור, לרבות כאלה שנחשבו במשך זמן רב מקורבי פרס מובהקים. גם שייקה בן-פורת הציע לפרס, בשיחה אישית אמנם, הצעה דומה )"רמזתי לו בצורה חברית" והופתע לגלות שפרס אינו מתלהב :"כשנפרדנו העיר הערה שלא היתה במקומה, משהו ברוח 'הגם אתה, ברוטוס'?". בממשלת רבין השנייה שב פרס וקיבל מעמד של מספר שתיים, הפעם בתפקיד שר החוץ. בסיבוב הזה יחסיהם שונים לגמרי :רבין מנוסה הרבה יותר בעניינים פנים מפלגתיים ותקשורתיים, ופרס מצדו מחליט להוריד פרופיל בעימות הפנימי ולהתמקד לגמרי בעניין הלאומי-מדיני: קידום תהליך השלום. לא רק שההדלפות והתדרוכים נגד רבין נעלמו לגמרי; אדרבה, גם כשפרס נשאל בראיונות ובשיחות רקע על הנושא הזה, הוא מקפיד להדגיש באוזני העיתונאים ש"בקדנציה הזו מצב העניינים שונה לחלוטין, ואנחנו עובדים יפה מאוד יחד". אגב כך הוא מסגיר את העובדה, שבממשלת רבין הקודמת היחס אכן היה שונה; אחרי ככלות הכל, אולי דימוי החתרן שדבק בו אז לא היה משולל יסוד. יש עיתונאים שגם בתקופת כהונה של ממשלת רבין השנייה שמעו ממנו או ממקורביו דבריהסתייגות מראש הממשלה, בעיקר ברגעים שבהם חלק על עמדותיו במשא ומתן לשלום; אבל בדרך כלל שידר פרס הרמוניה ביחסיו עם רבין. לאחר הירצחו של רבין, זכה פרס לגמול על הנאמנות שגילה במהלך הקדנציה ונהנה מתמיכה תקשורתית כללית כ"אבי האומה", בכיר מדינאי ישראל, בעל החזון והסבלנות שצירוף תכונותיו הופך אותו ליחיד המסוגל להביא את ישראל לחוף מבטחים. התמיכה שזכה לה פרס בתקשורת הישראלית בהתמודדות מול בינימין נתניהו היתה כמעט מקיר לקיר - תופעה שלא הועילה לו בקלפי. לאחר כישלונו על חודם של כמה עשרות אלפי קולות ופחות מאחוז אחד, שוב חזרה התקשורת לתאר אותו כלוזר הנצחי. © כל הזכויות שמורות, ,1996 האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה למחוננים, משרד החינוך והתרבות נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: [email protected] אתר זה נבנה לצפיה מיטבית ברזולוציה של 600X800 http://gifted.snunit.k12.il/activities/elections/propo_sheleg.html כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
07:22 15.09.03 |
|
8. אורי אבנרי ויוסי ביילין: הכל התחיל בקיבוץ....
בתגובה להודעה מספר 7
|
חממה/עיןשמר ... יוסי ביילין, אורי אבנרי, כל הזמן אומרים יש עם מי לדבר ולא מגיעים. הדרך שלנו אחרת. ... יום חמישי, ו' באייר התשס"ג 8.5.03פגישה עם עמי איילון במטרה שירכז את תנועות ההפרדה נוכחו כ-70 אנשים (אריק אכמון, פריאור, זהרה, ברוריה, רוני ענבר, גיל אלכסנדר, דני רשף, גיורא ענבר, אליק רון, גברי, חיימי שניידר, מוליק בר, ....) @ להלן: פרוטוקול הישיבה/הכנס...:- גברי: קבוצות שונות באו לכאן בכוונה לתת תנופה משותפת ל"חוזרים למדינת ישראל" עם גבולות ברורים בכל התחומים. מציעים כאן איחוד מחודש תחת הנהגתו של עמי איילון. צריך להתרכז בשמונים תשעים אחוז המאחדים. אליק: המשותף הוא הציר המרכזי. הצרכים השונים זו התפנקות. הציר המרכזי הוא מדינה שחוזרת לעצמה ולגבולותיה, הפסקת הכיבוש והיפרדות מהפלשתינים. יש חשיבות להסדר! אבל לא עד בלי די. אני פונה לעמי ליצירת איזה שהוא מנוף. המטרה היא אותה מטרה. אנחנו מדשדשים. גיורא: ראינו במפת הדרכים מנוף. יש לגבש כוחות לקידום המפה שיש בה תוכנית ולוח זמנים, למרות כל החיסורים, לסדר כאן שתי מדינות והסדר. לכן פנינו לעמי להוביל את המהלך הזה. אני משתתף גם במועצה הציבורית של המפקד הלאומי. עמי: כולנו מחפשים דרך להשפיע, כל אחד יש לו דרך משלו. לא הצלחנו לארגן קבוצה ולא השפענו על המציאות הישראלית. אני רוצה לנסות לייצר מצד אחד מכנה משותף ומצד שני לשמר את הייחודיות שיש לכל אחד מאיתנו. החלוקה של ימין ושמאל לא רלוונטית היום. החלוקה האמיתית היא בין אנשים שרוצים להגיע למדינה שהיא בית לאומי לעם היהודי ודמוקרטיה לבין מי שמוביל מדינה דו לאומית. אני בצד של מדינה יהודית ודמוקרטית ואין על זה חילוקי דעות. יש חילוקי דעות איך תראה המדינה היהודית. אני מוביל מהלך שיש עם מי לדבר ויש על מה לדבר. למדתי את החברה הפלשתינית ארבע שנים. זו חברה הטרוגנית, יש בה קבוצות רחבות שמחפשות הידברות, 65-75 אחוז רוצים מדינה בצד מדינת ישראל. הגענו להחלטה שאין עם מי לדבר ועל זה אנחנו לא נסכים. גיבשנו מסמך קשה אבל יש בו הסכמה על חמש נקודות: שתי מדינות לשני עמים. גבולות על בסיס 1967 עם החלפת שטחים. ירושלים סטטוס קוו ניהולי. זכות השיבה רק למדינת פלשתין. מדינה פלשתינית לא חמושה. אני מציע את המסמך הזה כבסיס. יש אצלם ציבור רחב מאוד שיילך עם זה, בתוכם יש אנשים בעלי השפעה. אי אפשר לפנות התנחלויות בלי לדעת מה יהיה בסוף! לפני שנתיים הייתי בעד הפרדות בלתי מותנית, היום ברור לי שהחברה הישראלית לא תעשה את זה בלי תמונה כוללת ברורה לא כמו מפת הדרכים שאיננה ברורה, זה לא מספיק ברור כדי שהחברה הפלשתינית תיכנס לתהליך האלטלנה. אנשי הימין לא ייכנסו להסכם מפת הדרכים בלי ביטול זכות השיבה. מפת הדרכים היא הזדמנות אבל גם סכנה אם איננו מסכימים לאן היא תוביל אותנו. אם נצליח להסכים שעל הסדר חמשת העקרונות אנחנו מסכימים אז צריך למנות צוות היגוי לגיבוש המצע. דני רשף: "חוזרים למדינת ישראל" לא מספיק. "חוזרים למדינה יהודית דמוקרטית" מכניס תוכן ומקל על המתנחלים לקבל את העול הדמוקרטי. הדרך שלך מותנית בווטו של ערפאת או בווטו של אריק שרון. זה מהלך שבריר ומלא מהמורות. חתמתי על המסמך שלך. אבל אנחנו לא יכולים לחכות עוד שלושים שנה. שני צירי פעולה זה שני כשלונות... עמי: דני רוצה שנסכם את הדרך... אתה מאמין שהחברה הישראלית יכולה להוריד התנחלויות בלי לראות את ההקשר הכללי? דני רשף: ההקשר הכולל זה החזון שלנו: מדינה יהודית דמוקרטית. יחיעם פריאור: קל להסכים על חמש הנקודות שלך. זה יהיה ההסדר, אבל זה החלק הקל. איך מגיעים לשם? אם יש עם מי לדבר אז בסדר. צריך לשכנע היום, עשר שנים אחרי אוסלו, להגיע להסדר? זה לא הצליח. אתה מציע שננסה את זה יותר. איך אפשר לשכנע בזה את החברה הישראלית? ההבדל בין "חד-צדדי" לבין "הסדר" זה לא ניואנס אל הבדל מהותי. הגישות סותרות! יוסי ביילין, אורי אבנרי, כל הזמן אומרים יש עם מי לדבר ולא מגיעים. הדרך שלנו אחרת. איך אפשר לדבר בשני האופנים הללו? חיימי: הדרך שאתה מציע היא הכל או לא כלום. אנחנו בלא כלום, ההיפרדות החד-צדדית היא תחליף ללא כלום. אנחנו כולנו מהשמאל וקהל היעד שלנו זה הימין. קשה לנו לדבר בשני קולות. אותו גוף שילך בשני דרכים לא יצליח בשתיהן. גברי: אנשים לא הקשיבו! מה שאני שמעתי לא מתאים למה שאמרו. אין לכם התנגדות עקרונית שהמתווה העקרוני מוסכם. עמי: אני מוכן לשתף פעולה עם כל מי שמסכים למטרה הסופית. המהלך החד-צדדי מותנה באותה מידה בחוסר היכולת שלנו לעקור את ההתנחלויות שלא במסגרת הסכם כולל. החברה הישראלית רוצה הסדר כולל ולא הסדרי ביניים שנראה כאילו אנחנו נותנים ובסוף תוקעים לנו סכין בגב. המהלך החד-צדדי מותנה כמו המהלך של הדברות בהסכמה. נסכים לאן צריך להגיע. לגיטימי שנגיד שעמי ימשיך לדבר עם הפלשתינים ואחרים שישכנעו את החברה הישראלית לעשות מהלכים מיידיים. בעניין הזה כל הדרכים כשרות. הבעיה של לפנות התנחלויות זה כמו לבנון. אם אנחנו מסכימים איך זה יראה בסוף, לא מפנים את תל אביב ולא שכונות יהודיות בירושלים. -: אנחנו המחנה של המסכימים. לוח הזמנים די קצר. מה הראייה שלך הלאה, אחרי ההסדר? עמי: אני יכול לומר מה אנחנו במפקד רוצים לעשות. זה מהלך שמשפיע על הפוליטיקה הישראלית ועל הפוליטיקה הפלשתינית. עמוס (?): איך אנחנו מגיעים עם השבעים אחוז לבנייה של דרך? אני רואה אותך לא רק עם הפלשתינים אלא גם בכוחותינו. היום אין מנהיגות ואין דרך. גיבשנו מספר דרכי פעולה. למשל, בל"ג בעומר לפרוש מדורות בכל מקום כדי להדליק את המערכת, אחרי זה להגיע לעצרת. אנחנו מחפשים מנופים ונקודות תורפה. זה חשוב לאריק הדברים האלה. להקים עצרת בכיכר רבין ובדרך להקים עצרות מקומיות. אני רוצה להפוך את המפקד הלאומי למשאל עם. יואל מרשק: אין פה חילוקי דעות. אבל מה שונה הערב מאתמול? יש סקרים שאומרים ש-60 אחוז חושב כמוך. חמישים וחמש שנים אנחנו במצור, אין לנו עצמאות. איזה מדינה אנחנו רוצים? אני מחפש את החוליה החלשה אצלנו ואצלם. איני מסתפק בעוד מנשר ובעוד התנסחות. איני מסתפק במדורות ובהודעות. צריך לעשות משהו. החוליה החלשה קשורה בחיים ובמוות, צריך לעשות בתחום הזה. צריך לחדש משהו. לצאת עם מנהיגות של עמי והסכמות ועם משהו אחר, לא אותו דבר. מי שרוצה להשפיע צריך להצטרף לפוליטיקאים. עמי, אם תרצה לקבוע תצטרף לפוליטיקה. הציפייה שלי שנגרום שתהיה הפסקת אש. אם נצליח להתאסף כמות גדולה של אנשים ולתבוע את זה אז יקחו בחשבון את מה שעמי אומר. אריק אכמון: הדיון לא נוגע למה שקורה היום במדינת ישראל. אם לפני שנה וחצי חזינו קטסטרופה, היום אנחנו בתוכה. מקורה במציאות המדינית הביטחונית. מדינת ישראל נופחת את נפשה בפרמטרים קריטיים לעצם קיומה. מדענים מחפשים עבודה בחוץ, המדינה מוחרמת... השאלה אם יש לנו את הזמן? מה צריך לעשות כדי שרוב העם יביא לקטיעת ההדרדרות? פשרות עם המתנחלים, הפרדות חד-צדדית, מהלכים לא חכמים - פעולות חירום להפסיק מה שיותר מהר את ההתכתשות הפיזית עם הפלשתינים בדרך שתפחית את היכולת להפעיל את נפח הטרור שניתן להיפסק על ידי ההפרדות שתביא את ההתנחלויות להבין שצריך להפסיק את הגשר שלהם. הדיבור צריך להיות על הנגזרות של כאן ועכשיו. ללכת להתנחלויות ולומר להם שאפשר להשאיר שמונים אחוז מההתנחלויות ואז יכול להיות שהם יסכימו לזה. אביטל גבע: עם רוב האנשים כאן נפגשתי בשנה האחרונה. חלק מהתנועות לא יכולים לאכלס טנדר. המלחמות בטלוויזיה ובאירגון, להפסיק להשלות את עצמנו ללכת להתנחלויות. בישראל הולכים להתמודד על מפת הדרכים. אריק זה איש שצריך לתמוך בו. צריך להתאחד על מה שיעסיק את החברה הישראלית עכשיו. יש כרגע שעת כושר. קבוצה של אנשים תשב עם עמי במשרד שלו ולהפסיק להתעסק בדברים צדדיים. קובי: זה שלא הלכנו מכאן למרות חילוקי הדעות זה לזכותנו. הסבא של אבא שלי שיכנע יהודים ללכת לקונגרס הציוני למרות שהיו שם אוכלי טרפות. הקהל שכאן הוא נציג של אנשים מתוסכלים שרואים שמי שמייצג אותם לא נשמע. מצנע עזב. הציבור זקוק לשמוע כדי לדעת שהוא עדיין שפוי. בני אלון וגאולה כהן מתווכחים איך לקבע את אריק שרון. האם אנחנו יכולים להרשות שכל אחד מהגופים כאן יוביל לחוסר תוצאות? איך מאחדים כוחות? זו השעה לאחד כוחות! אסור שבנינו יאמרו שנכשלנו בגלל שלא ידענו לאחד כוחות! השיטות הלא רגילות מאחדים מאמצים, עלינו מוטלת החובה לעשות את זה. רעיה: אני רוצה לחזק את אביטל. הקבוצות לא קיימות. יושבים כאן אנשים שרוצים לעשות מעשה. איך מייצרים תנועה, איך מביאים את עשרות האנשים לפעולה? לקבוצות היתה חסרה מערכת ארגונית וכסף. אם ייצרו את זה נייצר משהו כמו גוש אמונים או שלום עכשיו. יואב (מצר): בחברה הישראלית עוסקים בכלכלה והם לא חושבים שהכסף בהתנחלויות ואין לדעתם קשר. גם אנחנו דנים רק בצד המדיני ואיננו יודעים על פיטורים והתמוטטות כלכלית. התכנסנו כי אנחנו חושבים שיש אוירה אחרת ושהגענו כמעט לתחתית. אנחנו משוועים למנהיגות, יוסי שריד התפטר, מצנע התפטר. אנחנו קוראים לך לקום ולקחת את המנהיגות ולתמוך באריק שרון בעשיית מפת הדרכים. במדורות יהיה כתוב מפת הדרכים חזרה למדינה יהודית דמוקרטית! אליק: אני לא חושש מזה שנצעד בשתי שפות. אין מחלוקת. אם יש מי שחולק על הפגנות מול מופז להורדת המאחזים שילך. אינני מקבל את טענת אביטל להפסיק הדברות עם מתנחלים. הפגנה בעד הורדת יישובים בלתי חוקיים משרתת את עמי. זאת אחת המטרות של הערב הזה. יש המון אנשים שמחכים לאות והם לא באים מעצמם. גם הפלשתינים צריכים לראות שיש עם מי לדבר. צריך לחפש בכוח את המכנה המשותף. לא לתמוך באריק שרון אלא לתמוך באמירה לחיזוק מפת הדרכים. מוקי: הערב הוא הצלחה מהסיבה שעמי הצהיר שהוא הולך להנהיג את התנועה ממטולה ועד אילת. נאמר שחסר מנהיג. עמי הסכים להנהיג את התנועות. אריק שרון רוצה להיות גיבור לאומי ולהביא את השלום. צריך שיהיו נציגים בכל הקבוצות עם לוח זמנים והישגים. אם התקשורת תדע שעמי הולך להוביל זה סקופ. אני מאחל הצלחה. ענת: היפרדות תהיה בכל מקרה. היא תאכף עלינו על ידי ארה"ב וזה יקרה אם נרצה או לא נרצה. אנחנו עושים איוושות קלות על פני המים. כל שאר הטיעונים אם חוזרים למדינה דמוקרטית זה לא לעניין, זו התעלמות מאוכלוסייה ערבית שחיה פה. יובל: אף קולוניזאציה לא הפסיקה משיחות הדדיות, תמיד זה היה מהלך חד-צדדי. הציבור לא מבין את הקשר בין כישלון לשלטון. אני לא רואה טעם בהדדיות. במישור הביטחוני צריך להסיט את הפעילות בשטחים לקו הירוק. מערכת הביטחון משוכנעת שהיא מסוגלת לנצח את הטרור. הפיגועים יחזרו. בתחום הפוליטי אסור לחזור לממשלת אחדות לאומית! בתחום המדיני לא לדבר על הדדיות, זה הכישלון של השמאל. רוב הציבור בישראל לא רוצה שלום. הפסקת הכיבוש זה המנטרה והמטרה. בועז: כשותף לפעילות של עמי במפקד. חשוב שנראה לאן כולנו הולכים. מתקבצים סביב דגל אחד לכולנו. עמי: יואב, אנחנו לא רואים את המצב באותה צורה. יש פרדוכס בדבריך. אני לא מקבל את ההנחה: לא חשוב מה נעשה בסופו של דבר תהיה הפרדה. אני לא חושב שאמריקה תתערב. כל זמן שאנחנו הורגים מעט אחד את השני, אמריקה לא תפעיל לחץ. אסור לנו לתמוך באנשים, אנחנו צריכים לתמוך בדרך. אריק שרון לא יפנה התנחלויות אם לא יהיה לחץ ציבורי. הפלשתינים לא ייוותרו על זכות השיבה אם לא יהיה לחץ מבפנים. אני לא מקבל שחסר מנהיג. אני מוכן להוביל כל מהלך שנסכים עליו. אין מנהיגות בחברה הישראלית. מיליון רוסים לא מכירים את השם שלי והם רוצים לשמוע שפה אחרת לגמרי. אם נצליח לייצר קבוצה שיש בה דוברי "שפות" שונות. ה"שפה" שלנו הומוגנית אבל זה טיפה בים. גברי: יש כוונה להמשיך ממחר בבוקר. קובי יקרא את הסיכום. קובי: שש החלטות מסכמות: 1. הנהגתו של עמי.... ; 2. היפרדות וסיום הסכסוך..... ; 3. שיטת העבודה: יעד משותף, דרכים מגוונות. ; 4. אופי הפעולה – להכשרת הלבבות בציבור... ; 5. לכנס צוות בשבוע הקרוב... ; 6. א. כנס..., ב. כנס..., ג. פעילות... עמי: שיהיה צוות שיתכנס בשבוע הבא. http://www.7th-day.co.il/peilut/protocol/ami.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
07:30 15.09.03 |
|
9. אורי אבנרי וכותרות השבוע של עיתון מק''י.......
בתגובה להודעה מספר 8
|
http://www.maki.org.il/hebrew/zoohaderech/2003/1-01-2003/body_1-01-2003.html "זו הדרך" עיתון שבועי של מק"י 1.1.2003 כותרות השבוע פסלו את טיבי, אישרו את מרזל בחירות 2003 בחירות בצל זיופים ורקבון מוסרי חד"ש בהסתדרות תובעת לפזר את ועד עובדי בנק הפועלים עובדים בונצואלה לצד הנשיא צ'אבז חברה וכיבוש קטינים רעבים ורועדים מקור בכלא עופר כאשר השב"כ מתערב בבחירות לכנסת במאבק הפגנה בשחור נגד הכיבוש חד"שות פסלו את טיבי, אישרו את מרזל ,"הרוב בוועדת הבחירות המרכזית, אשר פסל את מועמדותו של ח"כ אחמד טיבי הדוגל בשלום ובדו-קיום, אישר את מועמדותו של השרץ הגזעני מרזל. זה יום .שחור בתולדות הדמוקרטיה הישראלית" - נאמר בהודעת חד"ש ביום ב' השבוע החליט הרוב הימני והגזעני בוועדת הבחירות המרכזית לפסול -את מועמדותו של ח"כ אחמד טיבי, הניצב במקום השלישי ברשימה המשותפת חד"ש תע"ל. בעד הפסילה הצביעו 21 חברי ועדה מסיעות הליכוד, ש"ס, האיחוד הלאומי, מפד"ל, יהדות התורה, גשר ומפלגת המרכז. נגדה הצביעו 18 נציגים של העבודה, מרצ, שינוי, חד"ש, רע"ם ובל"ד. שני נציגים של העבודה נמנעו ,מהצבעה. ההחלטה נתקבלה בניגוד לדעתו של השופט מישאל חשין, יו"ר הוועדה .שהתנגד לפסילה. החלטת הוועדה טעונה אישור של בית המשפט העליון ,בנאום שנשא בפני הוועדה, ציין ח"כ טיבי, כי הוא מתנגד לשימוש בנשק תומך באינתיפדה עממית, בהפגנות ובמרי אזרחי, והוסיף: "מעולם לא הבעתי תמיכה במאבק מזויין. הייתי הראשון בחברה הפלסטינית שיצא נגד ."המיליטריזציה של האינתיפדה ח"כ מוחמד ברכה, ראש רשימת חד"ש-תע"ל לכנסת, אמר בתגובה להחלטת הוועדה ,לפסול את מועמדותו של טיבי, כי הדמוקרטיה הישראלית נקלעה לזמן שחור כאשר מאשרים גזען וכהניסט כדוגמת ברוך מרזל ופוסלים מנהיג ערבי כמו .טיבי, הדוגל בשלום ובקיום משותף של יהודים וערבים חד"ש-תע"ל פירסמה בתחילת השבוע גילוי דעת המזהיר מטרנספר פוליטי של האוכלוסיה הערבית. חד"ש קראה לכל הרשימות הערביות להתחייב לא להחרים את .הבחירות בשום מקרה ביום ג' דנה הוועדה בבקשה של הליכוד וסיעות אחרות וכן היועץ המשפטי לממשלה לפסול את מועמדותו של ח"כ עזמי בשארה ואת רשימת בל"ד. (מאחר .)שגיליון זה נסגר לפני קבלת ההחלטה - נדווח עליה בשבוע הבא ביום ב' השבוע, קודם לפסילת טיבי, דחתה ועדת הבחירות המרכזית את תביעתם של מפלגת חירות וח"כ קליינר לפסול את ההשתתפות של חד"ש-תע"ל כרשימה .בבחירות הקרובות לכנסת ד"ר דב חנין, אשר השיב לתביעה בשם חד"ש-בל"ד, הדגיש, כי התביעה לפסילת שלוש הרשימות (חד"ש-תע"ל, בל"ד ורע"מ) מעלה בזכרון דוגמאות היסטוריות .רבות של פגיעה בדמוקרטיה הפוליטית, אשר הובילה לתוצאות גרועות במיוחד האינפלציה של בקשות הפסילה מלמדת, כי משהו בסיסי לקוי בדמוקרטיה הישראלית. קיים איום אמיתי בצמצום התחום של המגרש הפוליטי. אין אינטרס ציבורי לדחוף עמדות ודעות אל מחוץ לשדה המאבק הפוליטי. מתן ביטוי בתוך .המגרש אינו חולשה, אלא כוח בהתייחסו לעילות הפסילה, הקיימות בחוק, ציין ד"ר חנין, כי נשיא בית המשפט העליון השופט שמגר קבע בשעתו, כי המטרה שבגללה מבקשים לפסול רשימה חייבת להיות יעד מרכזי ושליט, ולא נושא טפל ושולי. מדובר במטרה, אמר ".השופט, שהיא "השתקפות סגולית של זהות הרשימה בהמשך הדגיש ד"ר חנין, כי לרשימת חד"ש-תע"ל מצע ידוע ומוכר, והיא אינה מפלגה חדשה. לכן יש להתייחס קודם-כל למצע זה, אשר מאז 1988 העמיד במרכזו את השגת השלום באמצעות יישום העקרון של שתי מדינות לשני עמים. לכך נוספה לאחר מכן התביעה לכונן בירושלים שתי בירות. עמדות אלה מקובלות היום על חוגים רחבים בחברה הישראלית. מק"י וחד"ש עושות את החיבור החיוני בין השלום לבין הצדק החברתי והמאבק לשינוי חברתי, כמו גם בין מאבקים אלה .לבין המאבקים להגנת הדמוקרטיה ולשוויון זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית חנין הוסיף, כי מק"י, שהיתה מיוצגת כבר בכנסת הראשונה, היתה מטרה לנסיונות בידוד, שהתבטאו בקריאה: בלי חירות ומק"י. מק"י דבקה בעקרונותיה, שבאו לידי ביטוי ברור בחלטות ועידתה ה-24. במקביל גיבשה חד"ש את מצעה לכנסת ה-16. תע"ל, הוסיף חנין, נרשמה כמפלגה, והקשרים שהיא מקיימת עם ההנהגה הפלסטינית הם תרומה חיובית ליחסים בין העמים. הרי עם .ההנהגה הזאת צריך יהיה לעשות שלום בחירות 2003 בחירות בצל זיופים ורקבון מוסרי מזעזע לקרוא ולשמוע עוד ועוד העל הדרך בה נבחרו חברי מרכז הליכוד .ומועמדי מפלגה זו לכנסת: האשמות בשוחד, חדירת חוגי פשע, קניית קולות הגילויים שנודעו עד כה בפרשת בחירת חברי מרכז הליכוד ובחירת המועמדים של מפלגה זו לכנסת אינם התמונה כולה. כנראה שיש מעבר להתפקדות שאורגנה על-ידי כנופיות פשע ולדרכים בהן, ככל הנראה, שוחדו חברים במרכז הליכוד .לבחור דווקא במועמדים כאלה או אחרים הגילויים על מעשי שחיתות חמורים בליכוד אינם צריכים להסתיר מאיתנו את הגילויים בדבר חשדות לזיופים בבחירת המועמדים של מפלגת העבודה. אולם בשני המקרים השאלה היא, אם החקירה תוביל לכתבי אישום ולהרשעה. נסיון העבר מלמד, שבמקרים רבים, פרשות שחיתות בצמרת מסתיימות בלא-כלום, ונושאי ".המישרות הבכירות יוצאים "נקיים כאמצעי להסחת דעת הקהל מפרשות השחיתות של הליכוד והעבודה, הממונים על ."הצדק" במנגנון השלטוני ממציאים האשמות כוזבות המתייחסות לציבור הערבי המטרה הראשית של מסע ההכפשות הזה, כמו גם של המסע לפסילת חד"ש והרשימות הערביות מלהתמודד בבחירות היא - להקטין את שיעור ההצבעה בקרב האזרחים הערבים. בדרך זו, מקווים במימסד הביטחוני-פוליטי, יעלה למנוע את הקמתו בכנסת של "גוש חוסם ליכוד". אלה בקרב הציבור הערבי, שכבר קראו להחרמת .הבחירות - פועלים בעצם למימושה של מטרה גזענית זו של הימין העיסוק הקולני בפרשיות השוחד, כמו גם טרטור הציבור הישראלי בנושא המיתקפה שמכינה ארצות-הברית נגד עירק, מסתיר מדעת הקהל את המציאות הנוראה של המשך הכיבוש, רצח הפלסטינים בידי חיילים, כמו גם את המחיר הכבד שגובה הכיבוש מהישראלים. שרון וממשלתו נושאים באחריות מלאה להרג .הנמשך בשטחים, כמו גם למותם של ישראלים בפיגועי טרור ממשלת שרון מגלה פעילות רבה בכל הנוגע בהכנות למלחמה נגד עירק. החיילים האמריקאיים שהוצבו בישראל לאחרונה מבליטים פעם נוספת שותפות נפשעת זו עם התוקפנות האמריקאית, שמטרתה - השתלטות על מאגרי הנפט של עירק והצבת שליט .שיקבל את תכתיבי ממשל בוש -שרון מתכנן ליישם בשטחים הכבושים את מתכון ממשל בוש: לקבוע באופן חד צדדי מי יהיו מנהיגי העם הפלסטיני. לשם כך הוא עושה שימוש ציני בעמדה .המקובלת על כל המפלגות הציוניות, ולפיה - "אין עם מי לדבר" בצד הפלסטיני ניתן לקבוע, כי עומק הרקבון ורמיסת סדרי השלטון התקינים מבטא את עומק הכיבוש נגד העם הפלסטיני. הכיבוש משחית - קבע כבר ב-1967 פרופ' ישעיהו '.ליבוביץ אולם גם בתנאים החמורים, בהם מתנהלת מערכת הבחירות הנוכחית, אסור להרים .ידיים. חשוב לחזק את חד"ש, התנועה היהודית-ערבית האמיתית .בחד"ש נבחרו המועמדים בבחירות פנימיות במועצה, אשר התנהלו בסדר מופתי ,קדמו לבחירות ויכוחים ודיונים, שבהם באו לידי ביטוי גם חילוקי דעות .אולם ההכרעות עצמן התקבלו באופן דמוקרטי, בתמיכת רוב הצירים חד"ש שבה והתחייבה, גם מעל בימת המועצה, להיות נאמנה לעקרון האחדות .היהודית-ערבית, שהוא תשתית קיומה של התנועה לכן חיוני שכל החברים יתגייסו להצלחת חד"ש בבחירות הקרובות. חיזוק חד"ש והגדלת ייצוגה בכנסת יהיו תרומה למערכות לשלום צודק, לשוויון, לצדק חברתי ולהגנת הדמוקרטיה, כמו גם למערכה נגד קניית שלטון בכסף ונגד .החיבור המתהדק בין שלטון להון עוזי בורשטיין חד"ש בהסתדרות תובעת לפזר את ועד עובדי בנק הפועלים
הנהלת הבנק הגדול ביותר והרווחי ביותר בישראל, בנק הפועלים, החליטה לפטר 900 מעובדי הבנק בתואנה של "ירידה ברווחיות". ההנהלה השיגה את . הסכמת ועד העובדים לפיטורים המוניים אלה בשבוע שעבר דנה בנושא הנהגת ההסתדרות. נציגי חד"ש בהנהגה, ג'יהאד עקל ואפרים דוידי, דרשו בישיבה ולאחר מכן את פיזורו של ועד העובדים בבנק הפועלים, אשר אחראי ל"חתימת הסדר מביש שיגרום לפיטוריהם של 900 מעובדי הבנק". נציגי חד"ש הצביעו על התופעה החמורה, שהיו גורמים בהסתדרות, אשר .ידעו על הכוונה לבצע פיטורים המוניים כאלה 'יו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ, ביקש בישיבה "לא ליצור אווירה של לינץ כלפי אנשי ועד העובדים בבנק הפועלים". על כך הגיב דוידי, כי בעבר פיזרה ההסתדרות ועדי עובדים בגלל סיבות פחותות, לרבות ועדי עובדים במקומות .עבודה גדולים כגון נמל אשדוד עובדים בונצואלה לצד הנשיא צ'אבז
,אלפי פעילי איגודים מקצועיים מהשמאל, מתומכי נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז פועלים בימים האחרונים לנירמול יצוא הנפט. זאת, לאחר כמעט חודש של שביתה, שהוכרזה על ידי מפלגות הימין, ארגוני המעסיקים וראשי האיגודים המקצועיים הפרו-אמריקאיים. מארגני השביתה תובעים להדיח את הנשיא הפופולרי ולהקדים את הבחירות. בהקשר זה יש להזכיר, כי בשנה שעבר נכשל .נסיון להפיכה צבאית נגד צ'אבז, שאורגנה בתמיכת ארצות-הברית בסוף השבוע שעבר נמסר, כי חרף השביתה, עלה בידי ונצואלה להפיק כמיליון .וחצי חביות נפט ליום, מתוך מיכסה של 2.6 מיליון חביות חברה וכיבוש קטינים רעבים ורועדים מקור בכלא עופר קטינים פלסטינים, העצורים בכלא "מחנה עופר", אמרו לחברי הוועדה לקידום מעמד הילד, כי הם רעבים וסובלים מקור. מהח"כים נמנע לבקר במחלקות הכלא . ולהתרשם מהמצב במיכלאות, בהן מוחזקים הנערים ",הוועדה לקידום מעמד הילד סיירה היום (30.12) בכלא "מחנה עופר השוכן באזור רמאללה, ונפגשה עם קטינים פלסטיניים העצורים בו. בסיור .השתתפו ח"כ תמר גוז'נסקי, יו"ר הוועדה, והח"כים עיסאם מחול וטאלב א-צאנע חברי הוועדה נפגשו עם חמישה מבין 26 הקטינים בני 16 עד 18 המוחזקים .בו, וזאת יחד עם כ-700 עצורים פלסטינים בוגרים חמשת הנערים הגיעו לפגישה ב"חדר הביקורים" כשהם כבולים ברגליהם .ומלווים בידי חמישה חיילים חמושים הנערים היו לבושים חולצות טריקו דקות ושלושה מהם נעלו סנדלים ללא גרביים. לשאלת הח"כים ציינו הנערים, כי אין להם לבוש חם. לפני חודשיים הובאו להם חליפות ספורט (טרנינגים) שהיו קטנות עליהם, ולכן לא יכלו ללבוש אותן. בקור השורר בחורף, אין לנערים סוודרים, והמעילים הצבאיים . שניתנו להם אינם ראויים ללבישה. לכל נער ניתנו רק שתי שמיכות הנערים לנים על דרגשים הגבוהים סנטימטרים ספורים מעל הקרקע, ולכן כל גשם החודר לאוהל - מרטיב את המזרנים והשמיכות. מים חמים מסופקים .לפעמים, ועתים קרובות ישנן הצפות ביוב במתקני המקלחת והשירותים הנערים סיפרו כי המזון שהם מקבלים דל וחד-גוני, אינו כולל פירות וירקות (פרט לחצילים), ורק לעיתים כולל בשר. לדבריהם, הודיעו להם, כי בארבעת הימים הקרובים לא יקבלו ארוחת צהריים, משום ש"מחליפים את הסירים ".במטבח בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ גוז'נסקי, אמרו כל הנערים כי במשך .כל שעות היממה הם רעבים ורועדים מקור ,הנערים סיפרו על שיגרת התעללויות מצד החיילים הסוהרים, הכוללת יריקות .גידופים ומכות. עצור המוחה על גידוף שהושמע לעברו - נידון למאסר בצינוק נער בן 17 סיפר, כי נעצר ב-7 בנובמבר בעת שהיה בדרכו לעבודתו והוכה קשות. כתוצאה מהמכות ידו הימנית נחבלה. הנער הראה כי הוא מתקשה להפעיל את היד, ולמרות זו אינו מקבל שום טיפול כגון פיזיותרפיה. הטיפול הרפואי היחיד שקיבל - כדורים נגד כאבים. הנער הוסיף, כי למרות שבמשפט שכבר ,התקיים, השופט לא קיבל את עדותם של שני חיילים, שטענו כי הנער הכה אותם .ממשיכים להחזיקו במעצר ,הנערים סיפרו, כי אין ביקורי קרובים וכי גם אין טלפון ציבורי שבאמצעותו יוכלו להתקשר להורים. הנערים לא ראו עורך דין וגם לא פגשו נציגים של הצלב האדום. אין בכלא מתקני ספורט ואפילו לא כדור משחקים, אין .מקלטי טלוויזיה, ואילו עיתונים מגיעים לכלא באיחור של חודש בשיחה עם מפקד הכלא, מחתה ח"כ גוז'נסקי על כליאתם של נערים בני 18-16 בכלא משותף עם בוגרים, וזאת בניגוד לחוק הקיים בישראל, המחייב להפריד בין קטינים עד גיל 18 לבין בוגרים. ההחלטה השרירותית של הצבא, כי קטינים פלסטיניים הם בוגרים כבר בגיל 16 - היא הפרה בוטה של החוק הישראלי ושל .אמנות בינלאומיות, האוסרות אפליה מעין זו שלושת הח"כים הדגישו באוזני מנהל הכלא, כי הוא נושא באחריות למצבם הירוד של הקטינים, לרעבונם, ללבושם הבלתי-הולם את תנאיי החורף, לטיפול .הרפואי הלקוי ולהתעללויות מצד הסוהרים למרות שהח"כים דרשו לבקר במתקני הכלא עצמו, כדי שיוכלו להתרשם במו עיניהם מהמצב במחלקות, במטבח, במקלחות וכו' - המפקד מנע זאת בתואנה, כי .העניין לא אושר מגבוה כאשר השב"כ מתערב בבחירות לכנסת :דובר לא אחת על השפעתו השלילית של הכיבוש הממושך על החברה הישראלית ;בזבוז התקציבים המחריף את המשבר הכלכלי ומרחיב את העוני והמצוקה התפשטות הגזענות והתחזקות הארגונים התומכים בטרנספר; התגברות האלימות .והאפליה והעלמות הסובלנות ובכל זאת, כאשר היועץ המשפי לממשלה אליקים רובינשטיין צירף להמלצתו לפסול את רשימת בל"ד ואת מועמדותו של ח"כ בשארה גם "חוות דעת" של איש שב"כ המכונה "נדב" - אנו עדים לשלב חמור עוד יותר ברמיסת הדמוקרטיה .בישראל ומניין שאב איש השב"כ את המידע, שעליו ביסס את מסקנותיו, שבל"ד תומכת במאבק מזויין נגד המדינה וגם שואפת לשנות את אופייה המוגדר בחוק כ"מדינה יהודית ודמוקרטית"? כמובן, מהמקורות שהשב"כ עצמו מטפח, ואשר אינם אלא מלשינים הממומנים על-ידו (ר' פרשת אבישי רביב, ששילב את עבודתו כסוכן ).שב"כ עם אלימות פוליטית גסה נגד קומוניסטים, פעילי שמאל ושוחרי שלום ההישענות על "סיכומים" של השב"כ לצורך ביסוסה של פגיעה כה חמורה בדמוקרטיה, כמו פסילת רשימה מלרוץ לכנסת, מחזקת את ההערכה, כי ישראל ,הופכת יותר ויותר מדינת משטרה ושב"כ. משטר פנימי כזה נחוץ מאוד לממשלה אשר מנסה להנציח את הכיבוש בניגוד לדעתו של רוב העם, המעדיף מדינה פלסטינית ופירוק של ההתנחלויות, על פני המשך הכיבוש הכרוך במחיר אנושי .וחברתי איום לכן מתבקשת התנגדות נחרצת לכל פסילה של רשימה של מתנגדי המדיניות השלטת ושל ח"כ הנמנה עם רשימה כזאת מצד כל שוחרי השלום והדמוקרטיה, יהודים .וערבים, כל מתנגדי הכיבוש וכל המאמינים בשותפות יהודית-ערבית במאבק
הפגנה בשחור נגד הכיבוש כאלף איש, רובם נשים, השתתפו בהפגנה מרשימה שערכה קואליציית נשים לשלום בתל-אביב, מול דיזינגוף סנטר, ב-27 בדצמבר. ההפגנה נועדה לציין .מלאות 15 שנה חפרוץ האינתיפדה הראשונה בדצמבר 1987 נשים לבושות שחור נשאו כרזות נגד הכיבוש ההורג את הפלסטינים והישראלים, מקעקע את הדמוקרטיה, רומס זכויות אדם ואחראי למצוקה חברתית מחריפה. ההפגנה כוונה במיוחד נגד הגזענות המתפשטת והקריאות לטרנספר של .האוכלוסיה הערבית ,בין המפגינים ניראו פעילות תנד"י ובת שלום, פעילות ופעילי מק"י ,חד"ש וגוש שלום, חברות כביסה שחורה, פעילות פרופיל חדש והאשה החמישית מרצים וסטודנטים. השתתפו בהפגנה גם אישים שוחרי שלום, וביניהם - שולמית אלוני, אורי אבנרי, ד"ר דב חנין וח"כ תמר גוז'נסקי. להפגנה הגיעו גם ,פעילי שלום מאיטליה, מארצות-הברית ומצרפת, וביניהם - לואיזה מורגנטיני . חברת הפרלמנט האירופי בהתרסה נגד החלטת הצנזורה לפסול את הקרנתו המסחרית של הסרט התיעודי ."ג'נין, ג'נין", הוקרן הסרט במהלך ההפגנה על מסך שנתלה על בניין סמוך ----- הפגנה בלוד נגד הריסת בתים ,פעילי תעאיוש שותפות ערבית-יהודית יפגינו ביום ששי השבוע, 3 בינואר בשעה 14.00, בכיכר הקומנדו, נגד הריסת הבית שבוצעה לאחרונה ונגד . התוכניות להריסת בתים נוספים של משפחות ערביות בתואנה שנבנו ללא רשיון ----- ערב התרמה לארגוני המובטלים בארגנטינה שוחרי הצדק החברתי הוזמנו לערב התרמה למען ארגוני המובטלים -הלוחמניים בארגנטינה, שנקבע לליל סוף השנה האזרחית ב"גדה השמאלית", בתל .אביב ארגוני המובטלים והארגונים החברתיים בארגנטינה, המונים מאות אלפי חברים, מקיימים מדי שבוע הפגנות וחסימת כבישים, ולאחרונה אירגנו הפגנות .המוניות לציון שנה להתקוממות העממית שהפילה את הנשיא הקודם, דה לה-רואה מאבקם מכוון נגד המדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית הננקטת כבר למעלה מעשר . שנים, ואשר דרדרה את ארגנטינה למשבר כלכלי-חברתי חמור ביותר ----- תשדירי הבחירות של חד"ש , תשדירי הבחירות בטלוויזיה ישודרו החל ב-7 בינואר, בערוץ 2 בשעה 19.00 .בערוץ 1 בשעה 20.05, ובערוץ 10 בשעה 23.00 תשדירי הבחירות של חד"ש ישודרו בערוצים אלה ביום ג', 7 בינואר, וביום .ה', 9 בינואר תשדירי הרדיו ברשת ב' ישודרו ב-8.10 בבוקר, והתשדיר הראשון של חד"ש יהיה ב-12.1. תשדירי הרדיו בערבית ישודרו בשעה 9.35 בבוקר ובשעה 18.35 .בערב ----- אתר הבחירות של חד"ש ניתן לקרוא בו את מצע חד"ש לבחירות, להתעדכן באסיפות וחוגי בית, לקרוא .פירסומים עכשוויים ולהציץ בארכיון www.hadash.org.il ----- מטה הבחירות של חד"ש בתל-אביב '. רחוב אחד העם 70, קומה ג המעוניינים בחוגי בית, בהזמנת מרצים לחוגי בית, בקבלת מידע על פעילויות וחומר הסברה, יפנו למטה טל' 03-6208244 פקס 03-6292152 ----------- חד"שות דיונים וחוגי בית לקראת הבחירות תל-אביב, ביום ד', 1 בינואר, בשעה 20.30 חוג בית בהשתתפות ד"ר דב חנין, תגריד שביטה תל-אביב, ביום ד', 1 בינואר, ברמת אביב חוג בית בהשתתפות ח"כ עיסאם מחול עכו, ביום ה', 2 בינואר, בשעה 19.00, במועדון, כיכר פרחי, חוג בהשתפות ד"ר עדנה זרצקי-טולדנו , חיפה, ביום ה', 2 בינואר, בשעה 20.00 בחוג אחוה, שד' בן-גוריון 39 למה חד"ש? דיון פתוח עם ח"כ תמר גוז'נסקי תל-אביב, ביום א', 5 בינואר, בשעה 20.00 באולם הגדה השמאלית, אחד העם 70 האזרחים הערבים בדמוקרטיה הישראלית דיון בהשתתפות ד"ר מוחמד בכרי חדרה, ביום ב', 6 בינואר, בשעה 20.30 חוג בית בהשתתפות ד"ר דב חנין מושב יעד, ביום ג', 7 בינואר, בשעה 20.30 חוג בית בהשתתפות עודה בשאראת בת-ים, ביום ד', 8 בינואר, בשעה 17.30, במועדון מפגש לדוברי רוסית עם ח"כ תמר גוז'נסקי ,יפו, ביום ד', 8 בינואר, בשעה 19.30, במועדון, השקמה 3 אסיפה פומבית עם ח"כ מוחמד ברכה ירושלים, ביום ה', 9 בינואר, בשעה 19.30 "באולם מלון "דן פנורמה אסיפה פומבית , הדוברים: ח"כ מוחמד ברכה, ד"ר דב חנין ח"כ תמר גוז'נסקי, , תגריד מנצור-שביטה, חיים ברעם וישי מנוחין כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:55 15.09.03 |
|
11. מסע הצלב של אורי אבנרי !!!
בתגובה להודעה מספר 10
|
לאורי אבנרי, עורכו של השבועון 'העולם הזה', היתה עמדה ייחודית ועקיבה לגבי 'השאלה הערבית'. עוד קודם מלחמת העצמאות הטיף אבנרי למען 'אופציה פלסטינית': 'האמנתי שלפלשתינים יש אותן זכויות שיש לי', הוא נזכר באותם ימי בראשית, 'לי עומדת זכות לחיות במדינה משלי, להחזיק בדרכון משלי, לבחרו ממשלה משלי, טובה, רעה או רעה מאד. גם לפלשתינים צריכה לעמוד הזכות לחיות במדינה משל עצמם, תחת דגלם, להחזיק בדרכון משל עצמם ולבחור ממשלה משל עצמם'.)82( http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3053.htm במשך כל שנות החמישים והשישים, התמיד אבנרי להטיף מעל גיליונות עיתונו לנטישת האוריינטציה המקובלת על הממלכה ההאשמית ולהקמת קונפדרציה ישראלית-פלסטינית. מיד לאחר נסיגת צה"ל מסיני בשנת ,1957 ניסה אבנרי להקים, יחד עם נתן ילין-מור, את 'התנועה השמית', שקראה להקים פדרציה ישראלית-פלסטינית- או מה שהם כינו 'איחוד הירדן'. אך התנועה לא צברה תנופה באותה עת.)92( http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3053.htm עמדה עקיבה לוותה גם בביקורת קשה נגד המדיניות הביטחוניסטית שרווחה בחוגי השלטון. כך למשל תקף אבנרי את שמעון פרס, בעת שזה כיהן כסגן שר הביטחון,ואת כל מי שהוא כינה 'נערי בן-גוריון': 'באמצעות האווירה הביטחונית,אותה יכול שר הביטחון לחמם כאוות נפשו על ידי יצירת מתיחות "ביטחונית", ניתנה יד חופשית ל"אנשי הביטחון" המפעילים את "מערכת הביטחון" יריבים פוליטיים אינם אלא "אנשים חסרי תחושת ביטחון"'.)03( http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3053.htm במחצית שנות השישים הצליח אבנרי להקים תנועה שנשאה את שם העיתון ואף להיבחר כחבר כנסת, אך לעניות דעתי נבעה הצלחה זו ממאבקיו של אבנרי נגד שחיתויות ומירידת קרנה של תנועת העבודה - בעקבות פרשת לבון - ולא מהשקפותיו ב'שאלה הערבית'; אם כי גם בכנסת הוסיף לשאת ברמה את עמדותיו בדבר הצורך להגיע לידי הידברות דווקא עם הפלסטינים. )13( http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3053.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:59 15.09.03 |
|
12. אורי אבנרי, אבו איאד, ארנון יובל, אש''פ.......
בתגובה להודעה מספר 11
|
ללא מולדת : אבו איאד 1113910 1 1979 ללא מולדת : אבו איאד 1113921 2 1983 אויבי, אחי / אבנרי, אורי 1174128 3 1989 אש"ף : ארנון, יובל 0043649 4 1985 ללכת שבי / ברנע, עמליה 1074165 5 1986 הצהרות והחלטות בשאלה הפלסטינית / גבאי, משה 0062720 6 1984 האמנה הפלסטינית במבחן הזמן והמעשה : הרכבי, יהושפט,..1921 1201812 7 1987 אירגוני המחבלים / וינטראוב, יוכבד 0089587 8 1974 במצור : ח'אלידי, רשיד 1115482 9 1988 בתוך הסערה המדינית : ד טבנקין )אפעל(. יום... 1159160 10 1983 http://valeph.tau.ac.il/ALEPH/ENG/ATA/AAH/AAM/FIND-ACC/1333072 כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:06 15.09.03 |
|
13. אורי אבנרי: עיתון מק''י 19.10.2000 זו הדרך....
בתגובה להודעה מספר 12
|
"זו הדרך" עיתון שבועי של מק"י 19.10.2000 כותרות השבועראשי ?הפסקת אש, ומה הלאה תגובות השתתפות בצער משפחת ג'אן עכשיו הפגנות ברחבי הארץ בתביעה להפסיק את הירי ולחזור לשולחן המו"מ עימותי הדמים נמשכים מדיניות ?רוצחים אחד, ומה לאחר מכן דיעה אישית חד"ש עכשיו דעות מלחמת העצמאות הפלסטינית חברה גולשים החוצה מהחברה עובדים דרך צלחה על סף צעדים ארגוניים לבטל את פערי השכר סיור ביפו מוחים על מעצרו של סרבן כיבוש בינלאומי קודם מכים ואחר-כך שואלים לשמם המ"ק של צ'ילה תובעת את מימשל ארה"ב די לתמיכת ישראל במצור על קובה מחאות בעולם על הדיכוי בשטחים תיאטרון סופרת פמיניסטית קולנוע הכל מתחיל היום - ברטראן טברנייה ?הפסקת אש, ומה הלאה לאחר יומיים של דיונים, סוכם בפיסגת שארם א-שייח' על הפסקת האלימות , בשטחים; על החזרתו לקדמותו של המצב אשר שרר לפני פרוץ העימות לרבות הסרת הסגר הישראלי ופתיחתו מחדש של נמל התעופה בעזה; על יצירת מנגנונים לפיקוח; ועל ועדה לבדיקת האירועים בשבועות האחרונים .שיקים הנשיא קלינטון עצם כינוס הפיסגה ביטא חשש בינלאומי גובר נוכח ההידרדרות הגוברת . לעימות צבאי הרסני בשטחים ונוכח הסכנה שבא קיצו של התהליך המדיני מבחן תוצאותיה, שהן פרי פשרה, יהיה במידה שברק אכן יורה על הסגתם לאחור של הטנקים מפרברי הערים הפלסטיניות, על הסרת הסגר ועל שיבה .למשא-ומתן המדיני עם הרשות הפלסטינית עימותי הדמים, אשר במהלכם נורו למוות למעלה ממאה פלסטינים ונפצעו כאלפיים ונהרגו ארבעה חיילים ושני אזרחים ישראלים, חשפו כמה נקודות .יסוד בסיכסוך המתמשך העימות חשף, כי החלופה היחידה להמשך התהליך המדיני היא שפיכות דמים ומלחמה. האשלייה בדבר נצחיות הסטאטוס קוו של הכיבוש קרסה .לקול זעקות הפצועים העימות חשף גם את מהותן של ההתנחלויות כחסימה הראשית בגרונו של התהליך המדיני. השבוע שוב ירו מתנחלים למוות בפלסטיני שעסק במסיק זיתים. אך השאלה של ההתנחלויות היא רחבה יותר: נוכחותם של חיילי צה"ל בשטחים לא נועדה להגן על ביטחון ישראל, אלא לשמור על המשך .קיומן של ההתנחלויות בגדה וברצועה "ככל שהמצב הביטחוני ילך ויחמיר, מצבו האישי של ברק ילך וישתפר" - כך " סיכמה את המצב הפרשנית המדינית סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות 10).(13. ואכן, ככל שמתקרב ה-30 באוקטובר, יום פתיחת מושב הכנסת, מתברר שראש הממשלה ברק, השואף להיחלץ מאיום הבחירות המוקדמות, מטיל את יהבו על שרון, יו"ר הליכוד. זה בלט בימי הפיסגה, כאשר פמליית ברק . עידכנה את שרון במהלכיה המהלכים לצירוף הליכוד לממשלה אינם עניין טכני שמטרתו - השגת רוב קואליציוני. צירופו של שרון, מי שהצית את התבערה הפוליטית-צבאית בביקורו הפורבוקטיבי ברחבת מיסגד אל-אקצה, כנושא תפקיד מינסטריאלי בכיר, הוא הליכה של ברק לקנוסה פוליטית: לא עוד מו"מ לשלום, אלא 10)."הורדת מסך על דרך התהליך המדיני" (יואל מרקוס, "הארץ", 17. ' לכן השאלה המרכזית הניצבת בעיקבות ההסכם שהושג בשארם א-שייח היא: האם ראש הממשלה ברק יגיע בעיקבות כל ההתרחשויות האחרונות למסקנה, כי המשימה החופה היא לחדש את המו"מ המדיני להסדר שלום , המבוסס על כינונה של מדינה פלסטינית, שבירתה - ירושלים המזרחית .ןהאם הוא יזנח את הרעיון ההרסני של כינון ממשלה עם הליכוד תגובות השתתפות בצער משפחת ג'אן
עו"ד איימן עודה, חבר מועצת עירית חיפה מטעם חד"ש, שיגר למשפחת ג'אן מכתב השתתפות באבלה על מות אבי המשפחה מאבן שהושלכה לעבר . מכוניתו מגשר ג'יסר א-זרקה בכביש חיפה-ת"א עודה מביע את צערו על המעשה הנפשע והלא אנושי, אשר רמס כל ערך אנושי. הוא מציין, כי האירועים הגובים מחיר כה יקר נמשכים, וכי כמה 42) שעות לאחר ההלוויה של ג'אן, נהרגו וסאם יזבק (24) ועומר עקוואיי ( מנצרת מיירי שוטרים, וזאת בעיקבות התקפה של צעירים מנצרת עלית על .השכונה המזרחית בנצרת בסיום מכתבו מציין עודה, כי אין חלופה לדרך השלום הכולל, הצודק והיציב ולמערכה למען הדמוקרטיה ושוויון האוכלוסיה הערבית בישראל. תביעה לפתוח בחקירה בשבוע שיגרה ח"כ תמר גוז'נסקי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ובו דרישה , לפתוח בחקירת ההתארגנויות של אנשי ימין וביריונים לפגיעה בערבים .אזרחי ישראל בעיקבות ההתקפות של תושבים יהודים על שכונות ערביות בנצרת וביפו , והפגיעה בבבתי עסק ובמשרדים של ערבים, הממוקמים בערים יהודיות מציינת הפונה, פורסמו בתיקשורת כתבות המתארות את ההתארגנות , לעריכת הפרעות ואת אלה העומדים מאחוריהן. נוכח חומרת האירועים , שבנצרת הובילו להריגתם של שני תושבים, ועל בסיס המידע שכבר פורסם .קוראת ח"כ גוז'נסקי ליועץ המשפטי להורות על פתיחת חקירה עכשיו הפגנות ברחבי הארץ בתביעה להפסיק את הירי ולחזור לשולחן המו"מ עימותי הדמים נמשכים
, עימותי הדמים בשטחים הפלסטיניים נמשכים ומדי יום נהרגים פלסטינים וביניהם ילדים, מירי של חיילי צה"ל. אך למרות החומרה שבמצב, ראש .הממשלה ברק בחר להתחפר בעמדתו שרה אלי עמדתו הקובעת, כי "אין פרטנר לשלום", ובכך לומר בגלוי, כי הוא לקבור את תהליך השלום ולהסלים את הלחימה נגד העם הפלסטיני עד כדי מלחמה .של ממש מעשה הלינץ' בשני חיילי המילואים ואדים גורז'יץ ויוסף אברהמי, שבוצע בבניין משטרת רמאללה, זיעזע בברוטליות שלו וראוי לכל הוקעה. אולם במקום שהזעזוע יגרום להתפכחות, ברק בחר להגיב על הרצח בהפצצת רמאללה ועזה בטילים ובפגזי טנקים ובהידוק הסגר על הישובים . הפלסטיניים הפוטנציאל של הפיכת מצב המלחמה בין ישראל לפלסטינים להסלמה אזורית בא לידי ביטוי בחטיפתם של שלושה חיילי סיור בגבול עם לבנון ושל , האזרח הישראלי אלחנן טננבוים בידי החיזבאללה. חטיפות ראויות לגינוי אך לישראל הרשמית, המחזיקה כבר שנים ארוכות בחטופים לבנוניים, אין .זכות מוסרית ופוליטית להביע מחאה על חטיפת ישראלים הפגנות וסולידריות ברחבי הארץ נערכו בשבוע שחלף הפגנות, משמרות מחאה ופעולות סולידריות מגווונות בתגובה להסלמה במדיניות הדיכוי בשטחים, לרשימת .הקורבנות המתארכת ולאיום על עצם קיומו של תהליך השלום * תל-אביב במוצ"ש, 14.10, השתתפו מאות בעצרת הפגנה ברחבת מוזיאון ת"א. את העצרת אירגנו חד"ש ואירגוני מחאה ושלום, וביניהם - שלום עכשיו, גוש .שלום, בת שלום ונציגי הישוב נווה שלום ), בעצרת נשאו דברים ח"כ עיסאם מחול (חד"ש), ח"כ יעל דיין (ישראל אחת ח"כ מוסי רז (מרצ), אורי אבנרי, נפתלי רז, ד"ר יהודה שנהב (הקשת המזרחית), רלי מזלי (פרופיל חדש), ורון כוזר, אביו של סרבן המצפון נועם .רז הדוברים ברובם מתחו ביקורת חריפה על מדיניות ברק ותבעו להפסיק את הירי בפלסטינים ולנהל מו"מ על הסדר שלום, שבמרכזו - מדינה פלסטינית עצמאית. הקהל הגיב בקריאות אי-הסכמה לדברי ח"כ דיין, שניסתה להגן .על מדיניות ברק בסיום העצרת עברו המפגינים להפגין מול משרד הביטחון בקריה, וזאת בעת .שראש הממשלה ברק נפגש עם יו"ר הליכוד שרון * חיפה נוכח הסכנה של הידרדרות למלחמה כוללת ועל רקע הידיעות על ההתתקפות של ביריונים מנצרת עלית התנפלו על תושבי נצרת הערבית, הפגינו שוחרי השלום במרכז הכרמל כבר במוצאי יום הכיפורים. עשרות מפגינים קראו להפסיק לירות, להעמיד לדין את האשמים ולעצור את אלימות הצבא בשטחים. בו במקום הוחלט על ביקור סולידריות בנצרת ועל ביקור הפצועים . בבית החולים , בהמשך נערכה מחווה של סולידריות ושותפות יהודית-ערבית, כאשר בשבת 14.10, שמאות תושבים יהודים התארחו אצל סוחרי הואדי והתיישבו .במסעדות באותו ערב, ליד בניין האודיטוריום, בו נפתח פסטיבל הסרטים, נערכה הפגנה בדרישה לעצור את המלחמה, להיאבק למען שוויון זכויות לתושבים .הערבים בישראל * צומת מגידו אוהל השלום המסורתי של בת-שלום משך אליו מאות נשים יהודיות .וערביות, שהשתתפו באירועים המגוונים שנערכו בו בימים 17-15 באוקטובר מדיניות ?רוצחים אחד, ומה לאחר מכן אין ספק, כי רצח שני החיילים הישראליים השבויים בתחנת המשטרה ברמאללה ב-26.10, שהוקרן בטלוויזיה, מזעזע וגורם לחלחלה בגוף. זהו כתם על דפי ההיסטוריה של מאבק עמנו הפלסטיני, אשר קם כדי לעצור את הפשעים של הכיבוש הישראלי, לממש את השלום הצודק ולשים קץ לטרגדיה . של העם הערבי הפלסטיני ברהום ג'רייסי איני אומר דברים אלה כמס שפתיים. איני שייך למחפשי התירוצים לאסונות . כאלה תירוצים ממציאים פוליטיקאים ישראלים, המנסים להצדיק את מה שעוללו פשיסטים לאוכלוסיה הערבית בישראל: התקפות שהפילו שני קורבנות בנצרת, שגרמו לעשרות פצועים בישובים ערביים נוספים, בערים מעורבות . ובערים יהודיות איננו נוהגים כמו מנחם אריאב, ראש עירית נצרת עלית, אשר אינו מגנה את ההתקפה שגרמה למותם של שני צעירים ולפציעתם של עשרות ערבים בנצרת, אלא דווקא מברך את משטרת ישראל על התפקיד שמילאה. כנראה . שאריאב אינו יודע מהי שפיכות דם טוב עשה המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת, שהודיע על פתיחת חקירה ועל הכוונה להעניש את האשמים בפשע ברמאללה. ערפאת גם הורה על שיקום קבר יוסף בשכם ושיקום בית הכנסת ביריחו.צעדים אלה מלמדים, שערפאת עושה כל שביכולתו, כדי להשאיר את מאבק העם הפלסטיני נגד אלימות .הכיבוש נקי וצודק קורבנות בקרב המדוכאים ובקרב המדכאים . התרגלנו לחשוב, שאנו יודעים הכל על שורשי הבעיה ואיך יש לפתור אותה ואומנם אסור לנו לשכוח, כי למעלה מ-60 אחוז מבני העם הערבי הפלסטיני ברצועת עזה ובגדה המערבית נולדו בצל הכיבוש; כי במשך 33 שנות הכיבוש היו אלפי קורבנות פלסטינים ועשרות אלפי פלסטינים היו עצורים בבתי הכלא. נגד הפלסטינים בשטחים בוצעו ומבוצעים פשעים לא-אנושיים, וזאת נוסף לסגר על עם שלם וניתוק הקשר הפנימי בין הערים והכפרים הפלסטיניים. מצב נמשך זה מוליד אצל רבים את הרצון לנקום כתגובה . לכיבוש הנמשך. אך גם ביודענו זאת, אנו מגנים את הרצח ברמאללה בדברנו על קורבנות הכיבוש, אנו מונים לא רק את העם הפלסטיני ולא רק , את הקורבנות של הכיבוש של רמת הגולן הסורי ואלה שנפגעו בלבנון שבינתיים השתחררה מהכיבוש הישראלי. אנו כוללים בין קורבנות הכיבוש גם את בני העם היהודי, אשר צמחו בצלן של המלחמה והשינאה, אשר חונכו -לאלימות כלפי הפלסטינים במיסגרת המשך הכיבוש, אשר קיבלו חינוך לא הומני. איננו מופתעים למראה צעירים יהודים גזענים ופשיסטים, כשם שאיננו מופתעים למראה חיילים צעירים מאוד, המדכאים צעירים בני גילם . בשטחים לא אזרחים הם האשמים האמיתיים ולא טבעי שהם יישפטו לבדם. הכיבוש -הוא הפושע הראשי, הבסיסי, והוא החוט המקשר בין המעשים הבלתי . אנושיים שאנו עדים להם עכשיו הכיבוש הוא הרוצח בעזה, ברמאללה, בתל-אביב, בחברון, בירושלים על שני חלקיה-בירותיה, בנצרת, ביושבי בית נטופה, באום אל-פחם ובג'נין. הכיבוש .כובש לא רק את העם המדוכא, אלא גם את העם המדכא הפשעים הישראלים מצטברים מיום ליום, וככל הנראה, אנו בפיתחה של תקופה מסוכנת של מערבולת דמים. הכיבוש הפך את ההרג של פלסטינים .למעשה יומיומי המתורגם למיספרים התיקשורת הישראלית, וגם התיקשורת העולמית והערבית, דיווחו בסוף " השבוע שעבר על אודות ירידת המתח בשני הצדדים, בציינם שנהרג "רק . אדם אחד. זה אסון, שהריגת אדם אחד כבר נתפסת כעניין שולי אין פשע גדול מהפיכת מוות והרג למעשה רגיל. הריגה של אדם אחד או של . מאה איש היא פשע באותה מידה לשוב לשולחן הדיונים אני סבור במחשבה צנועה, שבמצב הקיים, האינתיפדה העבירה את המסר שלה. לכן חובה לחזור לשולחן הדיונים חזקים ובראש מורם. האינתיפדה אינה משימה ולא תהליך שרוצים בו. זו תגובה שכפתה את עצמה בעיקבות .הכיבוש . אין ספק שההנהגה הפלסטינית הבליטה את עמידתה הלוחמנית בצד עמה הנהגה זו יודעת, שישנם כאלה הרוצים לגרור אותה נגד רצונה לצעדים מסוכנים ובלתי-מקובלים לא רק ברמאללה, אלא גם בעזה, שם שרפו אתרי תיירות. מעשים כאלה נעשים בידי אנשים בלתי-אחראיים. אלה אנשי שוליים, הרוצים להזיז את ההנהגה הפלסטינית ממשימתה החשובה ולעוות את דמות העם הפלסטיני בעיני דעת הקהל העולמית, שבתמיכתה אנו .מעוניינים הצעדים של ההנהגה הפלסטינית, כלפי חוץ וכלפי פנים, חשובים משום שהם צופים אל העתיד על כל צדדיו. ממה שכתבתי אין להסיק, שאני מציע לאמץ את הדרישות הישראליות והאמריקאיות. אני משוכנע, שההנהגה הפלסטינית ביססה את מעמדה בקרב העם הפלסטיני וחיזקה את הצעדים להקמת המדינה הפלסטינית העתידית. ההנהגה הזאת יכולה לצאת מהמצב הקיים בהיותה רחוקה מסיסמאות לא-הגיוניות. לכן היא גם תצליח לנצל את ההזדמנות ולא לתת לפוליטיקאים ישראלים להחמיר מצבו של העם . הפלסטיני. וכל זאת, למען השגת המיטב עבור העם הפלסטיני .(אל-אתיחאד", 15.10") דיעה אישית חד"ש עכשיו
ימי זוועה אלה הם צומת קשה, מעשית ורגשית, לרבים מבני שני העמים. אך , דווקא בימים אלה של יאוש ואובדן תקווה גם אצל אנשים במחנה השלום תפקידה של חד"ש ביחודה כתנועה היהודית-ערבית הוא מרכזי וייחודי .בקביעת ציוני הדרך ומטרות המאבק הדסה סטולר בימים אלה, בתחושה קשה של התפרקות כמעט כל מרקם החיים, כאשר לעתים נראה שמה שנותר הוא רק חוכמת הבדיעבד: "הזהרנו אותכם", של חד"ש שהתריעה שוב ושוב מפני נפיצותה של מדיניות הסחבת והאפלהאלכניעה להתלהמות הימין בנוסח "אין עם מי לדבר" של לא . מעטים על רקע זה, רב הכאב שדווקא כעת נדחקה חד"ש לעבר מינוריות פוליטית .הססנית בקרב הציבור היהודי ולמצב של היגררות בקרב הציבור הערבי גבנון הכיבוש חד"ש לא היתה צריכה להמציא שום דבר חדש או להתאים שום דבר , לנסיבות "המשתנות". בידי חד"ש מצויים מזה שנים הכלים הנכונים שבמהלך השנים הוכיחו את נכונותם התיאורטית, וכעת, בנסיבות הדמים , הנוראות, גם את נכונותם המעשית. כוונתי למצעה ולסיסמאותיה של חד"ש ובעיקר - להיותה תנועה יהודיתערבית במהותה, המייצגת נאמנה את האינטרסים האמיתיים של שני העמים. חד"ש עיצבה במצעה את עקרונות , השלום, שבמרכזם - הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל . כמו גם את עקרונות הצדק והשיוויון החברתי "; "ישראל, פלסטין - שתי מדינות לשני עמים"; "ירושלים אחת - שתי בירות "די לכיבוש"; "לא יורים, לא בוכים"; "לפרק את ההתנחלויות"; "הקו הירוק - גבול השלום" - תכנים פשוטים, ברורים ובהירים אלה בנושא המדיני, שנישאו בכל משמרת ובכל הפגנה. התביעה להפוך את קווי ה-4 ביוני 67' לגבולות הקבע של מדינת ישראל הם תמצית יחסה של חד"ש לזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, לזכותם של אזרחי ישראל להסיר מעליהם .את גבנון הכיבוש המשחית, ולהגדרת תחומי הריבונות של מדינת ישראל חלק מהותי ממאבקה של חד"ש מוקדש למערכה לשוויון, לביטול כל צורות .האפליה, לביעור הגזענות, נגד כל קיפוח חברתי, דתי ולאומי .אך למרות שבידי חד"ש ישנם הכלים, הידיים נותרו לרוב ריקות מול הייאוש , בצומת פוליטית קשה זו, שוחרי שלום יהודים רבים, שנותרו איש לנפשו . נתפסים לאכזבה ולייאוש . גישתו הביטחוניסטית של שריד החריבה על רבים במרצ את ביתם הפוליטי רבים עוד יותר נואשו לשמע התבטאויותיו הברוטליות של השר בן-עמי. רבים ניצבים המומים מול מופע האימים של חזרתו בגדול של אריק שרון, אדריכל . מלחמת לבנון ומצית הבעירה הנוכחית אך אנשים אלה, ברובם המכריע, לא מצאו מקלט קבוע ואפילו לא נחמה לרגע בחד"ש. הסיבה לכך, לדעתי, היא אי-רגישותה של חד"ש למשמעות אירועים שהתרחשו בריכוזי אוכלוסיה ערבית בישראל, והשפיעו לרעה על . רבים במחנה השלום הישראלי המורחב חד"ש יזמה וערכה בשבועות האחרונים אירועים פוליטיים, אשר זכו בהענות בקרב שוחרי שלום יהודים. ברור ששוחרי שלום יהודים וערבים חייבים למחות בחריפות על הרצח המזוויע של הילד בן ה-12 מוחמד א-דירה מעזה בידי חיילים ישראלים; ברור שיש לזעוק נגד היד הקלה על ההדק, נגד הטבח , של כמאה פלסטינים שנורו למוות בשטחים הכבושים ופציעתם של אלפים וביניהם ילדים; ברור שחייבים להוקיע התבטאויות גזעניות מצמררות כלפי -האוכלוסיה הערבית בישראל מצד בכירים פוליטיים כשרים בן-עמי ובן אליעזר; ברור שזו חובה להפגין נגד פירוק המיבנה הדמוקרטי במעבר למדיניות של פתיחה באש לעבר ערבים, אזרחי ישראל; ברור שיש להביע , זעזוע ומחאה נוכח השתוללות גזענית של יהודים נגד ערבים בנצרת, בטבריה בבת ים, בשכונת התקווה ובמקומות נוספים, השתוללות שעליה הגיבה המשטרה במתינות וב"הבנה". כל הדברים האלה ברורים. אך היו גם דברים .אחרים נגד ביריונות אין לי ספק, מי התוקפן (והחזק) ומי הקורבן (והחלש). יש גם שוני איכותי בין .מעשים נפשעים מצד מדינה לבין מעשים כאלה הנעשים בידי פרט או קבוצה אין לי ספק, זכותם של אזרחים להתארגן, למחות, להפגין, לזעום ולכאוב על . מעשים או מחדלים של המדינה היא מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה חובתה של המדינה להגן על זכותם זו ולא להשתמש בהסתה פרועה כדי .למנוע את מימושה , תפקידה של חד"ש, כהנהגה פוליטית משמעותית בקרב האוכלוסיה הערבית להגן על זכות המחאה ועל המחאה עצמה, הכואבת והזועמת כשלעצמה. אך באותה עת להבחין בינה לבין ביריונות לשמה, אשר "תופסת טרמפ" על הפגנות המחאה. אל לחד"ש להשתמש בנימוק השגור בפי המשטרה: "יש , לאפשר לציבור להביע את זעמו ולשחרר קיטור". אנו מוחים בתוקף ובצדק כאשר נימוק זה מועלה בהקשר של התפרעויות של ביריונים יהודים נגד .ערבים, אך עלינו לעשות כן גם כאשר הביריונים הם ערבים חד"ש צריכה להשמיע את קולה הצלול הן בקרב הציבור היהודי והן בקרב הציבור הערבי גם בימים של ליבוי יצרים. פעילי חד"ש ומק"י, יהודים וערבים, הוכיחו פעמים רבות בעבר את אומץ ליבם כאשר עמדו איתנים בצדקתם נגד הלוך רוח לאומני או נגד "קונסנזוס" מסוג זה או אחר. בהירות .העמדה היא עניין מהותי במאבק של חד"ש לדעתי, על חד"ש לומר בבירור ובזמן אמת, כי ידויי אבנים לעבר עורקי תחבורה ראשיים שמחוץ ליישוב; פגיעה במכוניות חולפות ובנוסעיהן, (שלא לדבר על המעשה המתועב של בדיקת הרישום בתעודת הזיהוי של נהגי מכוניות מזדמנות); עקירת תמרורים; הצתת בנקים, מסעדות ובתי עסק אחרים; פגיעה ברכוש ציבורי ופרטי; הצתת מקומות תפילה; איומים לפגוע בישובים יהודים שכנים - אינם ביטוי להזדהות עם סיבלו הנורא של העם .הפלסטיני בשטחים. אלה מעשי ביריונות, נקודה דווקא משום החשד המבוסס, שבליבוי מעשי הביריונות עסקו מיני משתפ"ים ופרובוקטורים בשליחות המשטרה, על חד"ש לנסות ולבלום מעשי ביריונות בעת שהם קורים ולהתוות קווים ברורים למחאה הקשה והזועמת ביותר. זו חובתנו לגנות במפורש, לא כמובן מאליו, כל מעשה ביריונות, שכן הוא פוגע הן באינטרסים של הציבור הערבי במדינת ישראל, והן במערכה למען . זכויותיו הלאומיות של העם הפלסטיני הקריאה הצודקת לפיטוריו המיידיים של ניצב אליק רון, מפקד מחוז הצפון , במשטרה, השש לפלס את דרכו הפוליטית בליכוד תוך ליבוי האש במחוזו .אינה יכולה להיות הצדקה למעשי ביריונות להיות בית לרבים בימי שיסוי והתלהמות אלה, חד"ש ניצבת בפני אחד המיבחנים הפוליטיים .הקשים ביותר מוטל על חד"ש להשמיע קול שפוי של שלום ודמוקרטיה, המבטא את האינטרסים האמיתיים של שני העמים. בעמידה איתנה של יהודים וערבים כאחד, יכולה חד"ש לעמוד בראש המחאה ולמנוע את השתלטות הימין על הרחוב. בדרך זו חד"ש תהפוך בית לרבים בקרב מחנה השלום, שאיבדו את .ביתם הפוליטי בזעזוע הקשה אשר פקד את כולנו חד"ש גינתה במהירות את מעשה הלינץ' המזוויע בשני אנשי המילואים בתחנת המשטרה ברמאללה. חיוני שחד"ש תגנה מייד גם אירועים כמו ההצתות של בית הכנסת ביריחו ושל קבר יוסף, וחטיפת החיילים בצפון בידי החיזבללה (וזאת מבלי להמעיט בתביעה לשיחרורם המיידי של האזרחים ). הלבנונים שנחטפו ע"י ישראל, ונמקים בכלא ללא משפט, מזה שנים . הערכות חד"ש חיונית, משום שהעימותים עלולים להימשך ואף להסלים בעת כתיבת שורות אלה, ברק ממשיך לגלות אטימות מדינית ואנושית ולמרבה החלחלה הוא פועל לכינונה של "ממשלת חירום" עם שרון. מחיר .הדמים של צעד כזה עלול להיות קשה עוד יותר אך יבואו גם הימים שאחרי, ועל חד"ש להיות התשתית לחיים של שכנות , טובה בין שני העמים, בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית שתקום בצידה .ובין האזרחים הערבים והיהודים במדינת ישראל עצמה . דעות מלחמת העצמאות הפלסטינית
, כל מלחמה לעצמאותם של עמים, אשר נגדה מופעלים מסוקים, טנקים טילים, קליעים חיים וקליעי גומי, איננה יכולה להתנהל, מצידם של .הלוחמים לעצמאות, רק בדרכים נכונות, נבונות ומוסריות דני פתר לפני כחצי שנה ראתה אור ב"זו הדרך" רשימתי שכותרתה היתה: "מה היה ב-1948?". חיוויתי את דעתי בזכות עמדתה של מק"י אשר ראתה במלחמה שהתנהלה בשנים אלה (1949-1947) מלחמת עצמאות, אשר איפשרה את הקמתה של מדינת ישראל ומנעה את הבסתה. כתבתי כי בעמדה זו, שהיתה , נכונה ביסודה, חסרה מודעות מלאה ל"נכבה" הפלסטינית, אשר נגרמה במיסגרת אותה מלחמה עצמה, על-ידי מדיניות של הרס וגירוש, שתוכננה , ובוצעה בידי ההנהגה הלאומנית של אותה מלחמה. לכן גם חיוויתי את דעתי כי ראוי לנו, יהודים וערבים ישראלים, לקיים ימי עצמאות אלטרנטיביים .שיהיו ימי חג, ימי אבל וימי מאבק בעת ובעונה אחת , והנה עתה, בימים אלה ממש, נקלענו לתוך מלחמת עצמאות פלסטינית המתנהלת לנגד עינינו ובתוכנו, נגד הלאומנות המיליטריסטית של ממשלת .ישראל וכל הכוחות הפוליטיים הניצבים ימינה לה תביעות צנועות דא-עקא שתביעות העצמאות הפלסטיניות הן תביעות צנועות ביותר: אלה הן תביעות להקמת מדינה פלסטינית, אשר כאשר הקו הירוק יהיה גבולה, היא תשתרע על 22% בלבד משטחה של ארץ-ישראל המנדטורית, בעוד שישראל תשתרע בתנאים אלה על 78% מאותו שטח. כאשר נצרף לנושא הטריטוריאלי הכללי את נושא מזרח-ירושלים כבירתה של מדינה זו, את פירוק ההתנחלויות כולן, את ההכרה בזכותם של הפליטים לבחור בין שיבה לבין קבלת פיצויים, את הזכות לשלוט במקורות המים של המדינה ואת ריבונותה המלאה, הלכה למעשה, עדיין גם אז יישארו המטרות של הפלסטינים .במלחמתם לעצמאות - צנועות ביותר כמובן, שכל מלחמת עצמאות, כמו זו שהייתה שלנו, זקוקה לתמיכה בינלאומית רחבה ופעילה ככל שרק אפשר. ואם כי התנאים הבינלאומיים של אז, בהשוואה לאלה של היום, שונים מאוד, נראים באופק סיכויים לתמיכה בפלסטינים: תמיכה ערבית, מוסלמית ואירופית (עניין ועדת החקירה הבינלאומית למשל), גם אם מידת הנכונות לתמיכה משמעותית ולאורך זמן .מגוונת מבחינת המדינות השונות בין קיפוח לאלימות מידת התבונה והרמה המוסרית של המאבקים תלויה תמיד בהנהגה הפוליטית, המנהלת אותם, ובלוחמים בשטח, המאורגנים והספונטניים כאחד. למאבקים הפלסטיניים, המנוהלים בשבועות האחרונים, ואשר הוצתו בידי הביקור של אריק שרון ופמלייתו ברחבת אל-אקצה (הוצתו, אבל לא נגרמו), והמנוהלים בעיקרם בדרכים שקשה להימנע מהן, מתלוות תופעות , אלימות מכוערות, הגורמות נזקים בנפש וברכוש לישראלים חפים מכל פשע .ונזקים כבדים לתדמיתם של הפלסטינים במאבקם הצודק חמור במיוחד, וניתן בהחלט למניעה, הוא מה שקורה ליחסים בין יהודים . לערבים בתוככי מדינת ישראל ייאמר ברורות: לא הצטרפותם של ערביי ישראל למאבק של אחיהם שמעבר לקו הירוק הוא הבעייתי בעיני. הצטרפות זו היא חיובית ביותר. אזרחי ישראל הערבים חיברו בין מאבקם לשיוויון כלכלי-חברתי בישראל . לסולידריות עם אחיהם שבשטחים הכבושים, וחיבור זה ראוי לכל תמיכה , לעומת זאת ראוי להוקיע את תופעות האלימות נגד בני אדם, מכוניות .חנויות, דירות מגורים ועוד, הנילוות להפגנות נגד הקיפוח ולסולידריות והנה דווקא עתה, כאשר צאצאיו של העם למוד הפוגרומים במהלך מאות , בשנים ובמדינות רבות בעולם מנהלים פוגרומים נגד ערביי ישראל במדינתם חשוב פי כמה שישמע ברמה קולם של אזרחים יהודים אחרים. חשוב שלוחמי שלום, שאחווה בין יהודים לערבים היא באמת נשמת אפם, ישמיעו . ברמה קול צלול של סולידריות עם מלחמת העצמאות הפלסטינית קול כזה יגדיל את כוחם וירחיב את ליבם של הפלסטינים, המנהלים לעינינו .ובתוכנו את מלחמת העצמאות של עמם חברה גולשים החוצה מהחברה המעבר מחברה תומכת לכלכלת שוק משפיע על הנוער במדינת ישראל: בכנס בינתחומי שנערך באוניברסיטת תל-אביב הוצגו נתונים הממחישים את התחזקות האינדיבידואליזם וירידת אמונם של בני הנוער . במוסדות החברתיים תרצה שן ן "צריך לעשות מהפך אמיתי בעמדת הממשלות לדורותיהן בכל הקשור , לזכויות הילדים והנוער הבסיסיות ביותר" - הדגישה ח"כ תמר גוז'נסקי -בכנס בינתחומי ראשון מסוגו בנושא ילדים ונוער, שנערך באוניברסיטת תל . אביב הכנס נערך תחת הכותרת: "מתבגרים בפתחה של מאה חדשה: לאן גולש ?".הנוער "תנו לנו סיבה לחיות" מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אברהם בן-שושן (אלוף במיל', שהיה מנכ"ל ), משרד העבודה והרווחה בתקופת ממשלת רבין השנייה ועמד בראש על"ם טען בכנס, שהטיפול בבני נוער ש"גלשו מהמסלול" צריך להיעשות על-ידי .ארגונים וולונטריים, ולא על-ידי הממשלה ", כדוגמא לחיזוק עמדתו הביא בן-שושן את הצלחת תוכנית "הפוך על הפוך שבה פונים בני נוער למומחים במפגשים אישיים, אשר ארגונים רבים .משתפים בה פעולה ), גישה שונה במובהק לגבי תפקיד הממסד הציגה ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש יו"ר ועדת הכנסת לקידום מעמד הילד. בהתייחסה לשאלת האחריות לטיפול בילדים טענה גוז'נסקי, שהעברת האחריות אל המשפחה תשמור על הפערים החברתיים, בשל הפער האדיר בין העשירונים בהשקעה בחינוך. בעיה דומה קיימת בנוגע לטיפול באמצעות מוסדות קהילתיים וארגונים וולונטריים. "יש . קהילות אשר יוזמות, מעודדות ויכולות לפעול, ויש כאלו שלא", אמרה , ח"כ גוז'נסקי סיפרה כי בבית-ספר בירושלים, שבו קיימו ועד ההורים המורים והתלמידים דיון על סמים, אמרה תלמידה, שהתלמידים כבר יודעים ". למה הסמים רעים, אבל "תנו לנו סיבה טובה למה אנחנו צריכים לחיות . האמירה הזאת, אמרה גוז'נסקי, צריכה להתריע על הזנחת האידיאלים היא הטעימה, כי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד מטילה על המדינות את האחריות לחינוך הילדים, בריאותם, שימוע ילדים בהליך משפטי. רוב , המדינות חתמו על האמנה, אולם השפעתם של גורמים ניאו-ליברליים המתנגדים לה, הולכת וגוברת. ילדים בני שנתיים כבר נתפסים כצרכנים, ולא . כמי שהחברה אמורה לדאוג לגידולם גוז'נסקי הביאה דוגמאות אחדות להזנחת התחייבויותיה של מדינת ישראל . כלפי הילדים , שעה שהמדינה מוציאה כסף רב על הפריות מבחנה, הכלולות בסל הבריאות היא אינה מממנת באופן דומה את הפגיות, שאליהן מגיעים הפגים הנולדים כתוצאה מטיפולי ההפריה; אינה מגדילה אותן ואינה מתקצבת אותן . כמחלקות לטיפול נמרץ, על תוספת כוח האדם הכרוכה בהגדרה דוגמא אחרת נוגעת לתפיסתו של הפדופיל ברמלה: מסתבר שרק הורים ספורים מבין משפחותיהם של ארבעים הקורבנות יוכלו לממן טיפול נפשי לילדיהם. שירותי הרווחה מצידם לא חיפשו את הילדים, שהוריהם אינם ", יכולים לשלוח אותם לטיפול. "הבעיות מהסוג הזה רק הולכות ומחריפות .אמרה ח"כ גוז'נסקי אשר לבתי-הספר, היא עמדה על שימת הדגש בתוכנית הלימודים על המתמטיקה, המחשבים והאנגלית, תוך צמצום בלתי פוסק במקצועות ההומאניים, וביטול שיעורי העשרה (כגון התעמלות, חקלאות, מוזיקה ושעת חברה). "לא דואגים במידה מינימלית לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים", האשימה גוז'נסקי, "ואחר כך מתפלאים שהילדים מוצאים ". פתרונות באלימות עלייה בעבריינות ברב-שיח שנערך בהמשך ציין המנחה, מנחם וגשל, מנהל אגף נוער, צעירים ושירותי תיקון במשרד העבודה והרווחה, כי יש עלייה מתמדת בשיעור . עבריינות הנוער, כולל צריכת סמים "עלות ההתמודדות עם הבעיה גדלה כל הזמן", ציין וגשל. החברה הישראלית נמצאת בתהליך מעבר מחברה תומכת לחברה אינדיבידואליסטית תחרותית, ורק שותפות בין המגזרים תוכל לעצור את .ההידרדרות עמדה ייחודית הציג ד"ר יואב בן-דב, מהמכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב. בן-דב יצא נחרצות בעד השימוש החופשי במריחואנה, ונגד רדיפת המשתמשים בסם זה כעבריינים. לטענתו, שיעור ניכר מהצעירים משתמשים בסם, והמלחמה נגדם יוצרת בקרבם יחס שלילי . לממסד ד"ר רובי נתנזון, מנהל המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, הציג נתוני סקר שנערך לפני יותר משנה, ושבחן את השפעות הגלובליזציה על עמדותיהם של בני נוער. בסקר נמצא, שהאינדיבידואליזם בקרב הנוער גדל, ואילו .האמון במערכות הרשמיות מתערער, ללא קשר לתפקודן ד"ר יהודית אברהמי-עינת, ראש המחלקה להוראה במכללת אורט בראודה בכרמיאל ויועצת לממונה על השוויון בין המינים במשרד החינוך, התייחסה לכך, שבדברי קודמיה לא הודגשה האבחנה בין נשים וגברים. "לו היתה כזו אבחנה", אמרה אברהמי-עינת, מותר להניח, ש"התמונה בסקר שהוצג היתה ". שונה, מפני ששיעור הנשים השואפות לעצמאות נמוך מזה של הגברים ההתייחסות לבני הנוער ללא יצירת אבחנה בין המינים מביאה לטיאטוא בעיות אל מתחת לשטיח, טענה אברהמי-עינת. דוגמא לכך היא בשילוט החוצות נגד האלימות, שאינו מפולח מגדרית, למרות שבדרך כלל האלימות היא של זכרים, ואילו הנשים הן קורבנות. "למה לא לפלח את הקמפיינים . לפי האוכלוסיה שאליה הם מכוונים?", הקשתה בהזכירה את מחקרה של ד"ר חוה תדהר בנושא האלימות בגיל הרך, טענה אברהמי-עינת, כי בנים מקבלים מההורים את המסר "תחזיר", אך הבנות . מחונכות להתלונן בפני הגננת, או להתרחק מהילד האלים, ולא להחזיר . "התוצאה פשוטה: הבנים מחונכים לעצמאות, והבנות - לתלות" עובדים דרך צלחה בטקס חגיגי נפתחה מחדש המתפרה במצפה רמון, הפעם בבעלות , העובדות. משרד הביטחון התחייב לספק הזמנות בסך 2.5 מיליון שקל בשנה והמועצה המקומית החליטה לשמוט את חובות הארנונה של המתפרה נירה בר המתפרה במצפה רמון נפתחה מחדש בטקס חגיגי ב-11.10, כאגודה שיתופית . בשם "מצפה עצמאות", בבעלות רוב העובדות. העבודה תחודש לאחר סוכות במתפרה נתפרים מדי צה"ל. כזכור, הבעלים, משה פרטוק וזאב שטיינר מבאר שבע, פיטרו את העובדות וסגרו את המתפרה, לאחר שמשרד הביטחון צמצם את ההזמנות. בעקבות מאמצים הבטיח המשרד לספק למפעל הזמנות, אך הבעלים סירב לחדש את העבודה, ובמחאה ניהלו העובדות מאבק שכלל התבצרות במפעל. האגודה השיתופית הוקמה ביוזמת ההסתדרות, שגם סייעה בהקמתה בעזרת מרכז הקואופרציה, קרן התנופה . לצמיחה וחברת העובדים יו"ר ההסתדרות במצפה רמון, דני שטרית, אמר כי כ-45 עובדות הן חברות האגודה. כן יעבדו בה כשכירות עוד כ-15 עובדות, המתלבטות אם להצטרף אליה. לעובדות השכירות תישמר זכות ההצטרפות כחברות. החברות ישתכרו שכר שווה, כמקובל באגודה שיתופית, ואילו השכירות יועסקו "בתנאים טובים יותר" מבעבר. משרד הביטחון יספק הזמנות למתפרה .בסכום של 2.5 מיליון שקל כל שנה לאגודה נקבעה הנהלה זמנית. היו"ר שלה היא מי שהיתה יו"ר ועד העובדים - חבצלת אינגבר. עוד בהנהלה - יתר חברות הוועד, מנהלת המפעל, מרים פלוס, ושטרית עצמו, כנציג חברת העובדים. שטרית הוא גם מורשה החתימה , הכללי. שטרית גילה כי מנהלים מקצועיים הביעו נכונות ללוות את המתפרה ואף הגישו את מועמדותם. בבוא היום, הוסיף, יוחלט מי ינהל אותה. ' אשר לבעיות העבר הוא ציין, כי "כל הבעיות נפתרו בין 'מצפה עצמאות ל'מתפרת רמון'". האגודה השיתופית רכשה את ציוד המפעל והועברו אליה זכויות המבנה. העובדות סיימו לתפור את ההזמנות שייצורן הופסק בעקבות פיטוריהן והתבצרותן, וכבר מסרו אותן לתעודתן. את חוב המתפרה בגין ארנונה - 130 אלף שקל - החליטה המועצה המקומית לשמוט. החלטתה . הועברה לאישור משרד הפנים ומ"מ שר הפנים, חיים רמון על סף צעדים ארגוניים
עובדי שירותי הכבאות וההצלה באיגוד הערים באזור אשקלון סובלים מהלנות שכר מאז חודש פברואר שמעון רצון נציג הכבאים באיגוד ערים לכבאות באזור אשקלון, נחמיה מצויינים, הודיע בשבוע שעבר, כי אם עד תום מועד תקופת הצינון של סכסוך העבודה (שאושר ב-27.9) לא יגיעו העובדים להסדר תשלומים לקופות השונות שלהם, הם .ינקטו צעדים איגוד הערים מעסיק 94 כבאים. הם מגישים שירותי כבאות והצלה במרחב הכולל חמש ערים ועוד 92 קיבוצים ומושבים, המאוגדים ב-13 מועצות אזוריות. באמצעות צה"ל מגיש האיגוד שירותי כבאות גם להתנחלויות . ברצועת עזה במרחב תחנות כוח, בית זיקוק, מפעלים פטרוכימיים ומחסני ערובה באזור , הנמל. בכל אלה עוברים דלקים וכמויות גדולות של חומרים מסוכנים . שבאחריות עובדי הכבאות. בשנת 99' הם ביצעו 6,513 פעולות מבצעיות מפברואר השנה, הם סובלים מעיכובי שכר. אז גם הופסקו העברות הכספים לחלק מקופות הגמל, לקרנות ועוד, ואילו ממאי הופסקה כל העברת הכספים . אל הקופות והקרנות. חלק מהקופות הללו הן פרטיות, כגון לביטוח שיניים בנוסף, כ-25 עובדים ממתינים מאז מאי לקידום באמצעות הדירוג, שניתן כל 8-שנתיים או שלוש שנים. שיעור תוספת השכר בגין ההעלאה בדירוג נע בין 12 אחוז, ולפי דברי חבר הוועד, לעובדים ששכרם נמוך זו תוספת . משמעותית . מצויינים הדגיש כי אי העברת הכספים עלולה לפגוע באופן ישיר בעובדים בשל העיכוב כבר הודיעה חברת דיקלה, שהיא תפסיק החודש את מתן טיפול השיניים לעובדים ולמשפחותיהם. כן עלול להיפגע הביטוח הפנסיוני על שעות העבודה הלאפנסיוניות. זהו ביטוח נוסף על קרן הפנסיה שבה הם מבוטחים. לבטל את פערי השכר ביחידות הסמך של משרד הביטחון תובעים העובדים לבטל את פערי השכר . המשמעותיים הגדלים בין עובדי סגל המחקר לבין ייתר עובדי היחידות .9).בעטיים של הפערים האלה, הוכרז סכסוך עבודה (ב-27 יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, שלמה שני, הסביר בעניין, כי "זכותו של המעסיק לתת תוספות שכר, אך זכותם של העובדים להיאבק למניעת שכר שונה - כל עוד לא היו שינויים בתפקוד, בהיקף ובמהות העבודה של ". העובדים במקום העבודה נב"ן סיור ביפו
המשורר ויזלטיר בביקור סולידריות ביפו בביקור סולידריות ביפו ובמפגש עם ראשי הציבור הערבי בעיר, שנערכו , ביוזמת חד"ש-ת"א, היו בין הבאים חתן פרס ישראל המשורר מאיר ויזלטיר .ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש) והמשורר יצחק לאור המפגש התקיים ב-13.10 בבית האגודה למען ערביי יפו ("רביתה"). יהודים כערבים ביטאו בשיחה את כאביהם ופחדיהם; מחו על הריגת תושבים בידי . הצבא והמשטרה, וקראו להפסקת הדיכוי ולשוויון לאוכלוסיה הערבית את התקפת המשטרה על תושבי יפו, שגרמה ל-20 פצועים, תיארו עו"ד נסים שאקר מהרשימה כולנו למען יפו; עומר סיקסיק, יו"ר האגודה למען ערביי יפו; ועו"ד אחמד באלחה, חבר מועצת העיר, אשר נפצע משני קליעי גומי שירו לעברו שוטרים. הם הדגישו, כי מחאת התושבים הערבים לא כוונה נגד יהודים, המהווים 18% מתושבי שכונת עג'מי, אלא נגד הכיבוש. המשטרה נוהגת בערבים, תושבי יפו, כזרוע של המימסד המקפח והמדכא, ויורה .לעברם הם מסרו, כי בהפגנות נפצעו מידי המשטרה 20 תושבים, ביניהם - חסן אבו . ריאש, נער כבן 14, שכתוצאה ממכות המשטרה אושפז בבית-החולים 5 ימים , הדוברים גינו את ההתארגנות של יהודים מוסתים, תושבי בת-ים ותל-אביב . במטרה לעשות שפטים בערבים, תושבי יפו, וכן לפגוע במיסגדים בעיר .המשטרה, במקרים אלה, בלמה את הפורעים ח"כ תמר גוז'נסקי הדגישה את הצורך לבלום את הביריונים הפועלים ממניעים גזעניים ולהאבק נגד הירי של שוטרים באזרחים. לכן הציעה . להגביר את שיתוף הפעולה ולארגן פעולות משותפות של יהודים וערבים "הקול השפוי צריך להישמע בכל הארץ, בכל האמצעים" - הדגיש עומר .סיקסיק בהמשך סיירו משתתפי המיפגש בשכונת עג'מי וביקרו אצל הנער חסן אבו ריאש, ששוטרים היכו בראשו באלות, ובשל החבלות אושפז, כאמור, חמישה .ימים בבית-החולים מוחים על מעצרו של סרבן כיבוש
מול משרד הבטחון בתל-אביב נערכה ב-12.10 הפגנה נגד כליאתו של נועם .כוזר, חייל בסדיר, ל-28 יום, על שסירב לקחת חלק בפעילות הדיכוי ביריחו המפגינים תבעו את שיחרורו של נועם וקראו למנוע מלחמה ולצאת מייד , מהשטחים הכבושים. הם קראו קריאות קצובות, ובהן: "ביטחון לא בונים אם יורים על אזרחים", "יש ברירה, לא למלחמה", "אריאל שרון, לא נשכח ".את לבנון", "שתי מדינות לשני עמים - ישראל-פלסטין בין המפגינים היו פעילי האירגונים יש גבול ופרופיל חדש, פעילי חד"ש .ואירגוני שלום נוספים רון כוזר, אביו של נועם, אמר בהפגנה, שזו אינה הפגנה אישית, למרות שהיא מביעה תמיכה בבנו, אשר נכלא בשל סירובו לדכא פלסטינים, מפני שישנם עוד אנשים שאינם מוכנים להשתתף בדיכוי. חייבים לתמוך בכל התנגדות .לדיכוי, ציין בינלאומי קודם מכים ואחר-כך שואלים לשמם אין חדש בתחום העינויים וההתעללות - זאת מוכיח דו"ח חדש של אירגון .זכויות האדם אמנסטי אינטרנשונל אהוד פאפוריש שוטרים החלו להכות מפגינים ועוברי אורח באלות בעיר התחתית. מוכרת שצפתה במתרחש, סיפרה שירו לעברה בגז מדמיע "כשניסיתי לרוץ, נפלתי .ושוטר שהגיע בעט בי, עד שלא יכולתי ללכת". שני מפגינים הוכו למוות האירוע, המוכר כל כך, אירע לפני שלוש שנים בלוסקה בירת זמביה, הוא האירוע ה"קל" מבין אלה המוזכרים בדו"ח המיוחד של אמנסטי .אינטרנשיונל, העוסק באלימות ועינויים ברחבי העולם למרות שעיקר הדו"ח עוסק בממשלות ובשלוחותיהן, אין האלימות והעינויים מוגבלים בתחום זה בלבד. השימוש בעינויים נפוץ בקרב קבוצות מזוינות הלוחמות בממשלה, למען "הצדק" שלהן, בתחום המשפחה ". ובתחומים אחרים. עינויים משמשים כ"אמצעי ענישה", כ"נשק מלחמה לפי ממצאי אמנסטי, מאז 1997, ביותר משלושים מדינות השתמשו בעינויים .שני הצדדים לעימות צבאי בין קבוצות מזוינות לממשל למי מותר להרביץ , הפלייה היא אבחנה - קיפוח או העדפה - על רקע של גזע, לאום, צבע עור מין, שפה, דת, השקפה פוליטית, מוצא חברתי או כל סטטוס אחר. "כושונים יש להכות ורק אחר כך לשאול לשמם" - אמר קצין משטרה בכיר באוסטריה .לפני כשנה, במהלך אימון פיקודיו מוניקה בת 13, הוצאה בכוח ממיטתה בשעות הבוקר, הוכתה ונלקחה לתחנת המשטרה בבגדי שינה. יחד עמה נלקחו חמישה נערות ונערים , נוספים; שישה בני המיעוט רומה (צוענים) בבודפשט - הונגריה. רק בעקיפין נודע שהנערים היו חשודים הכאת אישה הרה ובהפלה שבאה בעקבות המעשה. כל חברי הקבוצה הוכו בתחנת המשטרה. כשאחד מהם התאונן על . כאבים בחזהו, הוזמן אמבולנס, אולם השוטרים סירבו לאפשר את פינויו כשהסתבר שאחת הנערות בת 19, הגיבו השוטרים: "אינך קטינה. מותר להרביץ לך". לפנות ערב שוחררו הנערים בלא שהוגש נגדם מאוחר יותר כתב .אישום וכאן - הפלא ופלא - שר הפנים ההונגרי הצדיק את פעולת השוטרים "מפני שהצעירים התנהגו באלימות". אין לשכוח, שהנערים ישנו בשעה שהשוטרים פרצו לבתיהם. דיווחים מספרים שמאז 1997, ילדים עונו או זכו ליחס לא .הולם ביותר מ-50 מדינות עלילת שקרים רוב מקרי האלימות כלפי נשים מתרחשים בתחום המשפחה ובסביבה מוכרת. אולם, אונס משמש גם כ"נשק מלחמה", חלק מהאסטרטגיה להפחדת אוכלוסיה, כדוגמת הסכסוך בסיירה לאונה. בדו"ח המיוחד של האו"ם על אלימות כנגד נשים צויין: "אלימות מינית נגד נשים אמורה לבטא נצחון גברים בצד אחד על גברים בצד השני, שלא הצליחו לשמור על ".נשותיהם... זהו קרב בין גברים המתבצע על גופן של נשים . ב-1997 נעצר מהגר מהאיטי בניו-יורק לאחר תגרה במועדון לילה בניו יורק הוא נלקח כבול לשירותים בתחנת השמטרה. שם, הוכה והופל לרצפה. אחד השוטרים החזיק בו ושטר אחר החדיר מקל לפי הטבעת ולפיו. המהגר סבל .מפגיעות פנימיות קשות וטופל במשך חודשים בבית חולים בעיקבות תלונת המהגר, השוטרים הכחישו את ההאשמות בטענה שהפציעה נגרמה בשל יחסי מין הומוסקסואליים, ובנו עלילת שקרים סבוכה לטשטוש מעורבותם. זה מקרה טיפוסי. טיפול באדם שחור שנעצר בעקבות תקרית שולית, מושפע ממניעים גזעניים. להבדיל ממקרים רבים אחרים, בהם .הטיפול בתלונות היה לקוי, הפעם השוטרם הובאו לפני בית משפט החוק הבינלאומי מחייב ממשלות להבטיח את הזכות לחופש מעינויים. על כל מדינה לאסור בחוק עינויים, בכפיפות להחלטות האו"ם וקני מידה בינלאומיים, לאשרר אמנות בינלאומיות, העוסקות באפליה על רקעים .שונים, לרבות הקמת בית דין בינלאומי על הרשויות להפעיל תוכניות להדרכת כוחות הביטחון למניעת שימוש .באלימות ולהגנה על זכויות המיעוטים יש לחקור ולהעמיד לדין, במידה שהעדויות מספיקות, חשודים בעינויים. על האשמים להיענש בהתאם לחומרת העבירה, אך יש להימנע מהטלת עונש .מוות קורבנות העינויים זכאים לפיצוי ושיקום. על הרשויות לפעול להחזרת מצבם .של הנפגעים לקדמותו ככל שניתן חובתם של אירגונים וולנטריים, כולל האיגודים המקצועיים, להיאבק נגד אלימות ועינויים ולשמירת זכויות מיעוטים. לעתים פועלים ופעילי איגודים .מקצועיים הם הנפגעים העיקריים המ"ק של צ'ילה תובעת את מימשל ארה"ב -המפלגה הקומוניסטית של צ'ילה מכינה תביעה נגד המימשל של ארצות הברית על מעורבותו בהפיכה הצבאית בצ'ילה ב-1973. התביעה, שתוגש לבית המשפט הפדרלי של ארה"ב, מבוססת על מסמכים שה-סי.איי.אי. פתח , לאחרונה בפני הציבור. כך הודיעה לאחרונה המזכירה הכללית של המפלגה גלדיס מרין -המיסמכים מצביעים על המעורבות של ה-CIA באירועי ההפיכה הצבאית ב 1973, שבמהלכה הודחה ממשלתו של סלוודור איינדה בידי הגנרל אוגוסטו CIA פינושה והונהג משטר פשיסטי. המיסמכים גם מראים כיצד ה- היהמעורב באירגון מעשי חתרנות, בילוש וחבלה, שמטרתם היתה - להפיל .את ממשלת איינדה המיסמכים שיוגשו כלולים בדוח הינצ'לי, אותו פירסם הסנאט האמריקאי לפני כחודש. הדו"ח מציין, כי סוכנות הביון של ארה"ב (CIA) ייסדה בצ'ילה קבוצת ימין קיצונית, אשר רצחה את מפקד הצבא גנרל רנה שניידר, כדי למנוע את השבעתו של איינדה לנשיא. הדוח גם מראה כי ה-CIA היה מעורב .בפעולות חבלה נוספות באותו זמן "מטרתנו", מבהירה מרין, "לתבוע מהמימשל של ארה"ב פיצויים עבור כל הנזקים שנבעו ממעשים אלה, כולל רציחתם והעלמתם של אנשים, ולא רק ".עבור הנזקים שנגרמו למפלגה הקומוניסטית עצמה בעלה של מרין, חורחה מוניוז, נימנה עם למעלה מאלף בני-אדם אשר . "נעלמו" לאחר שנעצרו בידי המשטרה החשאית של פינושה די לתמיכת ישראל במצור על קובה הוועד לידידות ישראל-קובה, שיגר השבוע פנייה למ"מ שר החוץ, שלמה בן .עמי, בתביעה להפסיק את תמיכת ישראל במצור הנמשך על קובה בפנייה מוזכר, כי השר לא השיב לפנייה לפגישה בנושא, שנשלחה אליו עוד .באוגוסט השנה מזכ"ל הוועד, יורם גוז'נסקי, מציין במכתב, כי בנובמבר תשוב ותעלה על סדר-יומה של העצרת הכללית של האו"ם הצעתה של קובה להסרת המצור האמריקאי רב-השנים נגדה. בעבר, ידו של נציג ישראל הורמה תמיד בתמיכה במצור הנפשע הזה, למרות שבשנים האחרונות כמעט כל מדינות , העולם מתנגדות להמשך המצור. בדיון שנערך בעצרת האו"ם בשנה שעברה . תמכו בהמשך החרם רק הנציגים האמריקאי והישראלי הוועד מדגיש, כי לישראל אין שום אינטרס בהרעבתו של העם הקובני, רק : משום שהוא בחר במשטר שאינו לרוחו של המימשל של ארה"ב. להיפך , מערכת הקשרים הציבוריים עם קובה, המתפתחת בשנים האחרונות מוכיחה כי יש לישראל אינטרס חיוני בשיפור היחסים עם העם הקובני, אשר .הוכיח כי 40 שנות מצור אכזרי לא הצליחו לשבור את רוחו מזכ"ל הוועד מזכיר, כי בנובמבר 1998 חתם שלמה בן-עמי עצמו, יחד עם עוד 17 ח"כים, על פנייה לשר החוץ דאז, אריאל שרון, שבה נכתב: "הצבעת ישראל בעד המשך המצור על קובה סותרת את עקרונות מגילת האו"ם, את אינטרס השלום בעולם ואת האינטרסים של העם בישראל, המעוניין בידידות עם כל העמים". הח"כים, וביניהם בן עמי, תבעו אז "לתמוך בהסרת המצור ".מעל קובה בסיום הפנייה, תובע הוועד לידידות ישראל-קובה מהשר בן-עמי להורות לנציג ישראל באו"ם לא להרים ידו בהצבעה בעצרת בתמיכה במצור .האמריקאי על קובה, המוקע מצד כל מדינות העולם א"ג מחאות בעולם על הדיכוי בשטחים
ברחבי העולם נערכו פעולות מחאה רבות נגד הדיכוי האלים של מחאת הפלסטינים ובתביעה להפסיק את המצור עליהם. חלק מההפגנות נערכו מול שגרירויות ישראל במדינות שונות, מול שגרירויות ארה"ב ובכיכרות .מרכזיות אירגונים בינלאומיים ומפלגות קומוניסטיות פירסמו הודעות הקוראות לסולידריות עם העם הפלסטיני ולנסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים. עם האירגונים האלה נימנים, בין הייתר: הפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי; הפדרציה העולמית של האיגודים המקצועיים; המפלגה ; הקומוניסטית החדשה של בריטניה; * המפלגה הקומוניסטית של קנדה .המפלגה הקומוניסטית של דרום-אפריקה ש"א תיאטרון סופרת פמיניסטית
דבורה בארון: התיאטרון הקאמרי מאת: יהודית קציר בימוי: זהרירה חריפאי תפאורה: מושיק יוסיפוב תלבושות: מיכל לאור "נוסעים אנו ברכבת החיים במהירות כל כך גדולה עד שאין "בידנו סיפק לראות את התחנות דבורה בארון מעשה רב עשה התיאטרון הקאמרי בהעניקו לסופרת יהודית קציר אשראי אמנותי לליקוט החומר ולהעלאתו מתהומי הנשיה על הבמה. הכוונה למחזה על חייה של הסופרית העברית הראשונה, דבורה בארון, (1887-1956) עד כאן הבשורות הטובות. הבשורות הרעות הן נסיונה של הסופרת קציר להתמקד בפרטים פיקנטיים ולא מהותיים בחייה של דבורה בארון. כדי לפתוח אשנב אל עולמה הפנימי, לבטיה, כיסופיה ויסוריה של הסופרת הגדולה והנשכחת הזאת, לא די לבשר לצופה העברי שהיא שכבה במיטה כ-30 שנה ולא יצאה מפתח ביתה, והיו לה יחסים אמביוואלנטיים עם ביתה צפורה שסבלה מהתקפי אפילפסיה. חשוב היה לחשוף לעיני הצופה במה עסקה באותן שנים של התבודדות והסתגרות. במשך 35 שנה של אטימות מרצון כתבה דבורה בארון את מיטב סיפוריה שביססו את מעמדה כאחת הסופות החשובות בספרות העברית. היא המשיכה לתאר את חיי העיירה הליטאית בכתביה ולא נכנעה לדרישת דורה לתאר את התחדשות החיים בארץ ישראל. בכך היא העמידה מציבה ספרותית לעיירה היהודית בגילה ולעולם שנכחד באימי . השואה. דבורה בארון נולדה בעיירה אוזדה, בפלך מינסק ברוסיה הלבנה היא היתה בת רב, ועל אף היותה נערה, למדה ב"חדר" ביחד עם הבנים ובהתבגרותה מילאה את מקום אביה הרב, כאשר הוא נעדר מן הבית ופסקה הלכה בשאלות שהופנו אליה ואביה אישר את פסיקותיה. היא היתה בהחלט לוחמת אמיצה לזכויות האשה בזמנים ובחברה שהיו קשורים בעבודות של פלדה למוסכמות דתיות חמורות ביותר. יתרה מזאת, היא יצאה ללמוד בעיר . הגדולה (מינסק) ושם פירנסה את עצמה כמורה בבתי יהודים אמידים מתקופה זו נשארה לה מודעות חברתית גבוהה ותחושת עוול לנוכח אי צדק חברתי ומעמדי. תקופה זו השאירה את רישומיה גם בסיפוריה שמהווים הדים ועדים למאורעות חייה. נושאיה שאובים בעיקר מן החיים התמימים של העיירה הביילורוסית שבה נולדה והתבגרה, על כך החן, הפשטות והיסורים שלהם. בעיקר הצטיינה בעיצוב דמויות הנשים, שתום ושכל, רוך ואומץ לב נשתלבו בהן. היא היתה סופרת-משוררת. בסיפוריה מורגשת התוגה היהודית, פרי המציאות הגלותית האכזרית. פיוט עדין המתמזג עם , ריאליזם מובהק, מאפיינים את כתיבתה של הסופרת העברית הראשונה . בתיאורה את הטיפוסים, המאורעות והמעשים המאכלסים את סיפוריה מעט מאוד מכל העושר הזה בא לידי ביטוי במחזה של יהודית קציר, אשר בחרה, כאמור, להתמקד בפיקנטריה הקשורה בהסתגרותה הסגפנית של .הסופרת בדל"ת אמות ביתה ונפשה וביחסים המורכבים עם ביתה צפורה דבורה בארון, שעבדה ב"הפועל הצעיר" במדור הספרותי והתחתנה עם העורך הראשי, יוסף אהרונוביץ, החלה את צעדיה הספרותיים בגיל צעיר מאוד ובצעד נועז ויוצא דופן. בשנת 1903 בהיותה בת 16 כבר הדפיסה את -סיפוריה הראשונים ב"המליץ". בשנת 1911 עלתה לארץ והתיישבה בנווה צדק הסמוכה ליפו. מות אחיה בנימין בדרכו לארץ השפיע כפי הנראה עליה מאוד - אולם מכאן ועד ליצירת יחסים ארוטיים בין האח והאחות, ארוכה הדרך. המחזה עוסק בשנים שלאחר שובם של אהרונוביץ ואשתו מן הגירוש הטורקי באלכסנדריה שבמצרים ובהתפטרותו של יוסף מעריכת העתון. הבת צפורה לא הלכה לבית הספר ולמדה מפי אמה ומפי מורים פרטיים. יוסף אהרונוביץ הפך למנהל הראשון של בנק הפועלים ולעסקן פוליטי ואילו דבורה המשיכה לכתוב, כלואה מרצון בביתה, כאשר ביתה צפורה משרתת .אותה וממלאת את כל מאוויה אורה מאירסון, בתפקיד הסופרת הנאלצת להפעיל את כל כשרונותיה הדרמטיים בשוכבה במיטה, עיצבה דמות אמינה, עשירה ומעניינת על אף דלות הטקסט שהושם בפיה. רבקה נוימן בתפקיד הקשה של הבת האפילפסית, גילמה דמות מוחצנת והיסטרית מידי, גם אם טעונה יכולת , דרמטית רצינית למדי. קשה להבין מה מסמלת דמותה של סנדרה שונוולד העולה החדשה, ורה, הבאה מהשואה ולמי היו נחוצות הסצנות הלסביות הגלויות לעין והמלוות באי נוחות הן מצד השחקניות והן מצד הקהל המתבונן במשחקן. השתתפו עוד: מרים גבריאלי השחקנית הקומית המצויינת הזאת, שרגא הרפז, יוסי קאנץ ואחרים. למי שלא מכיראת יצירתה של הסופרת דבורה בארון, ההצגה הזאת לא הוסיפה לו הרבה. ולאלה שנהנו .מסיפוריה המרגשים, נותרה האכזבה על ההחמצה כרמית מירון קולנוע הכל מתחיל היום - ברטראן טברנייה אינני יודע מה מידת ההכרות של קוראי העיתון עם החיים היומיומיים בצרפת, אבל סרטו של ברטראן טברנייה יכול ללמד אותם משהו ויותר על איכות החיים בצרפת, על המאבק היומיומי להמשיך ולנצח ועל אחד . מהמעמדות הנחותים ואולי המוזנחים ביותר בצרפת כיום - מעמד הפועלים ...)(ואולי לא רק בצרפת ברטראן הוא אחד היוצרים היותר מגוונים שחי היום בצרפת. הוא שם לו לדגל את מאבק מעמד הפועלים, ועל כך הוא נלחם ובצורה הזאת הוא גם , יותר סרטים, כמו במאים צרפתים אחרים, הוא בא וחוזר אל מעמדו שלו ומסרב בתוקף ליצור קולנוע אחר, אין לו זולת הדאגה לצרפת ועמה. הוא ידוע כיום למי שמצלם סרטים דוקומונטריים על איכות החיים של עניי הארץ. הוא מגיע לשכונות יוצא עימם למאבקיהם ואולי אפילו משמש מבאר מסוג מיוחד בניית הגשר שבין אומנות ואיכות חיים, בין אומנות לפוליטיקה ומנצל את כוחו כדי להעביר ביקורת, מהחמורות שיש לקולנוען בעולם, על .צורת החיים בצרפת, הפוליטיקה וחיי החברה במרכזו של הסרט - גן ילדים, דווקא מקום כל כך נאיבי ותמים משמש לבמאי זירת התאבקות. דווקא בגן הילדים הציבורי, שממומן על ידי מוסדות הממשלה והעיריה, דווקא הוא המקום להראות עד כמה החיים בצרפת לא שווים, לא מאוחים ולא חופשיים. דווקא גן הילדים מראה עד כמה צרפת והחברה שלה נעשו קוטביים וחסרי פרופורציה. אין בגן הילדים ילדים עשירים, אבל יש ילדים עניים, יש ילדים שלא יכולים לקבל ממתק כי אין לאמא ואבא כסף, גן ילדים שבו המורים נאלצים להתמודד עם כינים (של עוני) וילדים חבולים (בגלל העוני) ופיגור חברתי (בגלל העוני) ורעב (בגלל ).העוני . קשה להשאר אדיש נוכח המראות האיומים והרגשות הגואים שמציג הסרט זו יכולה להיות גירסה אמריקאית פשוטה של מנהל גן ילדים שמנסה לעשות לכולם קצת טוב, אבל אין מדובר בסוג סרט כזה. הכוח של העוני שהוא מפורר, חברה, נפשות, עם שלם. אין מי שידו רגישה יותר משל ברטראן טרברנייה לכתוב תסריט כל כך נוגע ללב, על הילדים הכי מתוקים, הכי נאיביים, הכי מקסימים בעולם, ומדוע הם צריכים לשלם את המחיר של טיפשות של ההורים, אוזלת ידם של הפוליטיקאים ואת כוחם הבלתי נלאה .של הקפיטליסטים, שמרוקנים את חיי המעמדות האחרים מכל תוכן , יופיו של הסרט הוא במגע הבלתי אמצעי של הבמאי, זה לא סרט מבוים והוא נראה דוקומנטרי לחלוטין, התקציב הדל מעיד על רצון ההתקרבות של הבמאי אל מקור כל הרע של החברה המודרנית, העוני והדלות מול העושר ובזבוז הכסף והשפע שלו. הבמאי שעסוק בתיעוד דוקומנטרי כבר יודע היכן להציב את המצלמה ובאיזו דרך כדי שזו לא תכתיב סגנון משלה אלא תעביר ".את המסר הזועק אל השמיים, "תנו לחיים לחיות הבמאי לא מפסיק למתוח ביקורת על החברה הצרפתית, על מוסדותיה, ועל . הבירוקרטיה האכזרית שמפלה בין מי שמגיע לו ובין מי שחוטף בשתי ידיו על הממשלה והחוקים שלה, על המחוז והחוקים שלו, על הכרך והחוקים שלו, על האיגוד העירוני והאיגוד המקצועי, על עוזרות הרווחה, על משרד . החינוך הצרפתי והאינטריגות שפושטות שם על כל פיסה טובה, וכך הלאה , הסרט ארסי מאין כמוהו ועם זאת, כולנו עומדים לצידו של הבמאי, בצדקתו בכוחותיו ובמאבקו. הלוואי שמישהו בארץ שלנו היה איכפתי לתושבי הארץ כשם שהבמאי חושב ומרגיש את עמו שלו. לא תראו את הבמאי עושה את ."רמת אביב גימל" הוא בז לסדרות ולתפיסה הזו, ובצדק גמור זהו סרט הפותח עידן חדש, ביצירה קולנועית ובאמירה חברתית, מעולם לא - ראינו במאי כל כך קשוב וחשוב לאוכלוסייה עצמה. ברטראן טברנייה מאנשי האומה האחרונים שנותר להגיון השפוי, שעושה את דרכו בדרך היעילה ביותר כדי לומר את מה שהוא חושב וכדי שקולם של אלו שאין להם . קול מספיק חזק - יישמע יובל ניניו http://www.maki.org.il/hebrew/zoohaderech/Archives/19-10-2000/body_19-10-2000.html כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:09 15.09.03 |
|
14. אורי אבנרי מזהיר שאם יגבילו את חסינותו של....
בתגובה להודעה מספר 13
|
א נ ח נ ו מ ז ה י ר י ם ההחלטה של ועדת-הכנסת, להגביל את חסינותו ותנועותיו של ח"כ אחמד טיבי, היא צעד נוסף במסע שנועד לטרנספר את כל מנהיגי הציבור הערבי ונבחריו אל מחוץ לתחומי הפוליטיקה הפרלמנטרית.זהו מעשה, העלול להרוס את הדמוקרטיה. מי שמשלים היום עם הפגיעה בח"כים הערבים לא יוכל להלין מחר על פגיעה בח"כים יהודים. פרופ' עדי אופיר פרופ' חיים גנץ פרופ' משה צימרמן ח"כ-לשעבר אורי אבנרי רות דיין דן קדר השרה לשעבר שולמית אלוני חיים הנגבי ברוך קימרלינג ד"ר אלה אלמגור אדם קילר ח"כ-לשעבר מרדכי וירשובסקי ד"ר דן אלמגור ד"ר יצחק לאור פרופ' צבי רזי פרופ' ענת בילצקי פרופ' שמעון לוי ד"ר אמנון רז-קרקוצקין פרופ' גילה בלס ד"ר ענת מטר פרופ' טובה רוזן פרופ' שמעון בלס פרופ' טניה ריינהרט ח"כ-לשעבר מאיר פעיל פרופ' רחל גיורא ד"ר משה צוקרמן השר-לשעבר ויקטור שם-טוב פרופ' חיים גורדון http://www.a-m-c.org/hebrow/press/10-06-2002.html כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:20 15.09.03 |
|
16. אורי אבנרי טוען כי מתיישבי הגולן גזלו אדמה ..
בתגובה להודעה מספר 15
|
האמצעי: רצח אופי / אורי הייטנר,אורטל אורי אבנרי טוען כי מתיישבי הגולן גזלו אדמה "מבני אדם הנמקים במחנות פליטים... כ000,051- גברים ונשים וילדים שישבו בגולן...". הגיעה השעה לבחון את המיתוס: על פי מחקרים שונים, מספר התושבים בגולן לפני '67 נע בין 60 למאה אלף איש )חלק ניכר מהם משפחות של אנשי צבא(. כ%01- מהם הינם דרוזים שנשארו בכפריהם והם נהנים מחיי חירות ורווחה. בין רבע לשליש חיו בקונייטרה, שנמסרה לסורים חזרה ב47-'ועד היום לא הוחזר אליה איש מתושביה, אף שסוריה התחייבה לכך בהסדר ההפרדה.נכון, לתושבים שעקרו מבתיהם במלחמה נגרם עוול. יוצרת העוול הזה - ממשלת סוריה, שגרמה למלחמה בתוקפנות מתמדת מהגולן נגד מדינת ישראל, היא שמחוייבת לתקן אותו. ודאי שהעוול הזה לא יתוקן באמצעות עוול לבני אדם אחרים. מלחמה היא דבר נורא - יש בה הרג, וקטל וגם טרנספר. אבל בשלום?! על סדר היום הציבורי במדינת ישראל, ניצבת זוועה מוסרית שלא היתה כדוגמת הבאף מדינה דמוקרטית. אזרחי ישראל עלולים להיקרא להצביע במשאל עם על גירושם של אלפי משפחות מביתם, החרבת 33 ישובים, שימת קץ למפעל חיים בן 32 שנה של תושבי הגולן, הפיכת מיטב חלוצי הציונות בדורנו )סליחה על חוסר הצניעות( שהפכו בעשר אצבעותיהם שדה קטלו בור ואדמות טרשים למפעל התיישבות מפואר, לפליטים מזדקנים שיכולתם לשקם את חייהם ולבנותם מבראשית מוטלת בספק. להעביר זוועה כזו במשאל עם - זה לא קל. זה לא קל גם תחת אשליות השלום, ואפילו בצל הפחדות המלחמה. איך עושים זאת? השיטה המוכרת, שנוסתה בהצלחה רבה במקומות שונים בעולם - רצח אופי. ראשית, מאשימים אותנו בקטל בלבנון. רן אדליסט כותב שחיילים נהרגים למען יין משובח יותר בקצרין. אלי גולדשמידט תוהה אם נוכל להביט בעיניהם של הורים שכולים. אין לכך מילה אחרת זולת - הסתה. אך בכך לא די. נראה שאנשים הרוצים בלגיטימציה מצפונית למעשה עוול, יקלו על עצמם אם יהפכו את נשואי העוול למפלצות. כך עושה אורי אבנרי )"קזינוסורי בקצרין"|, "מעריב" (22.8.99 המציג את תושבי הגולן כמהמרים ספקולנטים ורודפי בצע. בעבודה סמינריונית שכתבתי על אורי אבנרי במסגרת לימודיי האקדמיים, הוכחתי כיצד מושפע אבנרי משיטות התעמולה של הגרועים במשטרים בהיסטוריה של המאה העשרים. משטרים אלה לא בחלו בשום אמצעי של דה-הומניזציה ורצח אופי, על מנת להכשיר לעצמם את הקרקע למעשים הנוראים שביצעו. כאילולא די בכך, אבנרי טורח להזכיר שאנו, בעצם, גזלנים, שגזלנו את אדמתה גולן. הגיעה השעה לבחון את מיתוס "האדמה שנגזלה בכוח מבני אדם הנמקים במחנות פליטים... כ000,051- גברים ונשים וילדים שישבו בגולן..." בלשונו של אבנרי. האמנם? עלפי מחקרים שונים, מספר התושבים בגולן לפני מלחמת ששת הימים נע בין 60 למאה אלף איש )חלק ניכר מהם משפחות של אנשי צבא(. כ%01- מהם הינם דרוזים שנשארו בכפריהם בגולן והם נהנים מחיי חירות ורווחה כפי שלא נהנו מהם מעולם. בין רבע לשליש חיו בקונייטרה, שנמסרה לסורים חזרה ב47-' ועד היום לא הוחזר אליה איש מתושביה, אף שסוריה התחייבה לכך בהסדר ההפרדה. נכון,לתושבים שעקרו מבתיהם במלחמה נגרם עוול. יוצרת העוול הזה - ממשלת סוריה, שגרמה למלחמה בתוקפנות מתמדת מהגולן נגד מדינת ישראל, היא שמחוייבת לתקן אותו. ודאי שהעוול הזה לא יתוקן באמצעות עוול לבני אדם אחרים. מלחמה היא דבר נורא - יש בה הרג, וקטל וגם טרנספר. אבל בשלום?! http://www.golan.org.il/erzgolan/40doc3.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:08 15.09.03 |
|
18. אורי אבנרי: דחליל = זכות שיבה מול הדחליל של..
בתגובה להודעה מספר 17
|
הרב ליאור: דחליל = יאסר עראפת...:- הרב ליאור: סילוק 'הדחליל מרמאללה' אינו פתרון 10:14, 15 ספטמבר 2003 / י"ח באלול תשס"ג יו"ר ועד רבני יש"ע, הרב דב ליאור, אמר כי סילוק 'הדחליל מרמאללה' אינו פתרון, אלא "סילוק כל הרוצחים ותומכיהם מארצנו בכל האמצעים" כדברי הרמב"ם, ורק אז יכון שלום בארץ, וכל המעכב זאת לא יוכל לומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". http://www.a7.org/news.php3?id=60500 אורי אבנרי:זכות השיבה 14.1.01 אנחנו, הישראלים, זקוקים לדחליל כדי להפחיד את עצמנו. דחליל מיפלצתי ככל האפשר, המזרים אדרנלין לעורקינו. בלעדיו, כך נראה, איננו יכולים לתפקד.
פעם היתה זאת "האמנה הפלסטינית" הנוראית. לא חשוב שמעט מאוד פלסטינים קראו אי-פעם מיסמך אומלל זה, ועוד פחות זכרו את תוכנו. הכרחנו את הפלסטינים לבטל את סעיפיו בטכס חגיגי. מי בכלל זוכר זאת היום? אך מאז שאותו דחליל הוסר, נוצר הצורך בתחליף. הדחליל החדש הוא "זכות השיבה". לא כבעייה ממשית, שיש לטפל בה בכלים רציונליים, אלא כמיפלצת המסמרת את שיער ראשנו. הנה מתגלה שוב מזימת הערבים! הם רוצים לחסל את ישראל באמצעות הדבר הזה! רוצים לזרוק אותנו לים! זכות-השיבה פערה מחדש את התהום, שנראתה כאילו הצטמקה לכדי סדק. שוב אנחנו נחרדים. סוף המדינה! סוף חזון הדורות! שואה שניה! נדמה שמעל לתהום הזאת אין גשר. הערבים דורשים שכל הפליטים הפלסטינים, עד האחרון שבהם, יחזרו לבתיהם ולאדמתם. הישראלים מתנגדים בחירוף-נפש לשיבתו אף של פליט פלסטיני אחד. בשני הצדדים: הכל או לא כלום. הלך השלום. בשורות הבאות אנסה להראות שהדחליל איננו אלא דחליל, שגם בעיה כאובה זו ניתנת לפיתרון, שתיתכן פשרה הוגנת העשויה להוביל דווקא להתפייסות ההיסטורית המיוחלת. http://www.israel-nachrichten.de/gush-shalom/refugees-h0.htm כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:28 15.09.03 |
|
19. עבריינות פלילית באינטרנט בראי חוק העונשין....
בתגובה להודעה מספר 18
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.09.03 בשעה 11:29 בברכה, פילוביץ שחף הישראלי!!משה הלוי | דואר חשמלי | גליון מספר 4 http://halemo.net/edoar/0004/0002.html [email protected] 20/03/2003 חוק העונשין הישראלי, הוא אחד החוקים הגדולים, המפורטים והארוכים של החקיקה הישראלית. החוק מכיל יותר מ 500 סעיפים המפרטים סוגי עבירות פליליות ואת עונשן המקסימלי. בתי המשפט בישראל פוסקים פסקי דין וגזרי דין בכתבי אישום פליליים לרוב על פי חוק זה. בין העבירות הרבות המפורטות בחוק העונשין הישראלי המעודכן מדיי שנה בעבירות חדשות: רצח, אונס, גניבה, השחתה, איומים, מרידה ועוד. כדי לבצע מעשה פלילי, נדרשת על פי החוק מחשבה פלילית או רשלנות פושעת. כך, אם אדם עשה מעשה הנחשב פלילי, בלא שהתכוון לכך, הוא עלול למצוא את עצמו נחקר במטה המשטרה הקרוב. כנחקר, הוא עלול למצוא עצמו נעצר ל 24 שעות על פי החוק, ומובא למחרת לשופט לשם הארכת המעצר, לפעמים לתקופה די ארוכה. אם ימצאו כנגד אותו אדם חשדות מבוססות על ידי ראיות, יוגש נגדו כתב אישום ע"י פרקליטות המדינה במחוז מגוריו ואם לא יצליח להוכיח בבית המשפט כי לא התכוון למעשה, הוא יכול לקבל עונש החל מקנס, דרך עבודות שירות ועד למאסר בפועל למספר חודשים או שנים. כדי לשאת באחריות פלילית, חייבים להיות מעל גיל 12 (על פי סעיף 34ו בחוק). קטין על פי החוק, נחשב כאדם מתחת לגיל 18, וככזה, אסור לפרסם את שמו ברבים, גם אם עשה עבירה פלילית והוא עומד על כך לדין (סעיף 70ג בחוק בתי המשפט (נוסח משולב)). העבירות הפליליות על פי חוק העונשין הישראלי נחלקות לשלושה סוגים: פשע, עוון וחטא. סעיף 24 בחוק העונשין מגדיר את העבירות הללו: "פשע": עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים. "עוון": עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים. אם העונש הוא קנס בלבד, אז קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. "חטא": עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום. גולשים באינטרנט, בלא מודע, יכולים למצוא עצמם בסיטואציות של עבריינות פלילית על פי הגדרת חוק העונשין הישראלי, מבלי שהתכוונו לכך. בנוסף לחוק העונשין הישראלי, קיימים חוקים אחרים שכל מי שעובר עליהם באינטרנט, יכול להיחשב עבריין פלילי. כך הוא בראש ובראשונה חוק המחשבים משנת 1995, וכן חוק איסור לשון הרע, חוק הבזק, וחוק ניירות ערך. ברשימה זו אסקור מספר סעיפים בחוק העונשין, שברשת האינטרנט ניתן למצוא להן דוגמאות רבות, ובחלק מסעיפים אילו כבר נעשה שימוש בחקירות גולשים במשטרת ישראל ובהגשת כתבי אישום בעניינם. הדוגמאות בסעיפים שיוצגו אינם מייצגים דעה כלשהי שלי ואין לייחס לנכתב משמעויות אחרות. (כל הסעיפים שנסקרים מתייחסים לאזרחים שאינם עובדי מדינה או בשירות צבאי, מכיוון שלאלו קיימים סעיפים מתאימים אחרים בחוק העונשין הישראלי). מכיוון שאני עצמי, כגולש באינטרנט, הייתי מעורב בסעיפים כאילו ואחרים של חוק העונשין ע"י משטרת ישראל, אדבר על עצמי בגוף שלישי על מנת שניתן יהיה אפשר לצטט חלקים ממאמר זה. אציין שנכון לזמן כתיבת שורות אילו, אף פעם לא הועמדתי לדין על האשמות המשטרה, ואף התיקים הללו נסגרו מחוסר ראיות ומחוסר אשם פלילי. הקטעים שכתבתי ושולבו בין סעיפי החוק הקיים, יסומנו בתחילת כל מקטע בסימון של ארבע סולמיות (#), ובסיום כל קטע בסימון של ארבע סימני דולר ($). כך יוכל הקורא להבדיל בין לשון החוק לבין הדברים שכתבתי. אם אתם קוראים את הטקסט בצבע, אז הדברים שכתבתי הן בצבע כחול, וסעיפי לשון החוק בצבע שחור וממוספרים. המדריך נכתב עבור גולשים שאינם משפטנים, וחסרי השכלה משפטית. סיוע לאויב ותעמולה תבוסתנית 99. סיוע לאויב במלחמה
(א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם. (ב) לעניין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה (אין זה משנה, מ.ה) שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה. # גולש אשר כותב בקבוצות הדיון ברשת הודעות שיכולות לעזור לאויב, יכול למצוא עצמו עובר על סעיף 99 של חוק העונשין, ולהיחשב כמסייע לאויב בזמן מלחמה או בזמן פעילות שוטפת כאשר אין מלחמה . כך למשל, דיווח חי בקבוצות הדיון והפורומים על מטוסים או מסוקים בשמיים, כולל הכיוון שהם טסים בו, למשל ללבנון או לשטחי יהודה שומרון ועזה, כדי להפציץ מטרות אויב, יכול בקלות להיקרא ע"י גורמים עוינים אחרים שיסיקו את המסקנות, יברחו, ובעצם ישבשו את פעולות צה"ל וכוחות הביטחון. בשנתיים האחרונות, בעיקר בשל מלחמת הטרור המתקיימת בין ישראל לפלסטינים, קיימת מן אופנה כזו, שגולשים באתרי החדשות (למשל בפורומי החדשות של פראש ורוטר נט), מדווחים על טיסות בשמיים, על מקומות ונפילות של פצצות מרגמה בשטח ישראל ועל פיצוצים ופעולות שצה"ל ביצע ומתכוון לבצע, ללא כל צנזורה רגילה שכלי התקשורת הממוסדים למשל, טורחים לבצע. הגולשים לא תמיד מתכוונים ליידע את האויב, אלא לדווח חדשות בזמן אמת. למרות זאת, המחוקק והגופים האחראים על אכיפת החוק עלולים לחשוב אחרת. ברשות הפלסטינית, למשל, עוקבים בדריכות אחרי הודעות בפורומים הישראלים השונים, ומתנהגים בהתאם. גם ארגון החיזבאללה בלבנון ידוע כארגון שמשתמש באינטרנט להפקת מידע על ישראל. כך למשל, פרסום מפות, מקומות, מצב רוח ודעות משמשות לעיתים את ארגון החיזבאללה בקביעת מדיניות כלפי ישראל. $ 103. תעמולה תבוסתנית
מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. # רבים אתרי האינטרנט הפרטיים של גופים קיצוניים, מהימין ומהשמאל הפוליטי כאחד, שאינם תומכים ומסכימים למדיניות הממשלה, בעיקר למדיניותה הצבאית והמלחמתית בשטחי יהודה שומרון ועזה. משום כך, אותם אתרים טורחים לפעמים לכתוב עצות אשר קוראות לחיילי צה"ל לסרב פקודה, לסרב לשרת ולהסביר להם שאם הם לא יסרבו, הם עלולים להישפט כפושעי מלחמה בבתי הדין הבינלאומיים שהוקמו לשם כך בבלגיה ובהאג שבהולנד. אתר כזה למשל, הוא אתר "גוש שלום", תנועת שמאל קיצונית שיוסדה ע"י העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי. "גוש שלום" הוא אתר ותיק ברשת הישראלית. מלבד ביקורת על מדיניות הממשלה, מדיי פעם עולים מאמרים שבעיני רבים יחשבו כתעמולה תבוסתנית ונועדו לערער את רוח חיילי ישראל, כך על פי החוק. אתר גוש שלום http://www.gush-shalom.org אתר אחר הנחשב אצל רבים כאתר בעל תעמולה תבוסתנית הוא אתר אינדימדיה הישראלי, אתר של קבוצה עולמית היוצאת נגד הממסד באשר הוא, ומפיצה את רעיונותיה באמצעות אתר האינטרנט שלה בכל אזור בעולם. אתר אינדימדיה ישראל http://www.indymedia.org.il בינתיים, לא הועמד אף גורם לדין על אתר שכזה, וחופש הביטוי בישראל קיים גם בעתות מלחמה. יש התולים את "האשם" בחוסר מעש של המדינה בהעמדה לדין של אותם אתרי אינטרנט, בכך שהם נחשבים קבוצה שולית שאינה בעלת השפעה רבה. $ פגיעה בכוחות מזויינים 106. מרידה המעורר מרידה או משתתף בה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. 107. מרידה בכוונת פגיעה בביטחון המדינה מי שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף 106 בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם. # האם כשיגיע הזמן שבו הממשלה בישראל תקבל החלטה לפרק התנחלויות כדי לחתום על הסכם שלום, נראה אתרי אינטרנט ימניים קיצוניים הקוראים לחיילי צה"ל לסרב פקודה ? האם אתרי שמאל קיצוני בישראל כמו אתר "גוש שלום" ו"אינדימדיה" נחשבים כאתרי המרדה ? אתר גוש שלום http://www.gush-shalom.org אתר אינדימדיה ישראל http://www.indymedia.org.il $ 109. הסתה להשתמטות (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזוין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו - מאסר שבע שנים. (ג) מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו - מאסר שלוש שנים. (ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ה) בסעיף זה, "עריקה"- העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור. 110. הסתה לאי-ציות מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזוין לאי-ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו - מאסר שבע שנים. # אתר הסרבנים, הוא אתר אינטרנט שקיים זה יותר משנה ברשת האינטרנט. האתר מרכז שמות של סרבני מילואים ושירות צבאי סדיר, המתנגדים לשירות בשטחים. חלקם של הסרבנים הרשומים ברשימות המופצות באתר, הם סרבני שירות בצה"ל בכלל, מכיוון שלדעתם, צה"ל הוא צבא כובש, או שהם בעלי דעה פוליטית שלא מאפשרת להם לשרת בצבא שכזה. באתר הסרבנים ניתן למצוא חדשות טריות של סרבנים שנשלחו לכלא הצבאי לרצות עונש על סירוב לשרת במילואים או בסדיר. בדף הראשי ניתן למצוא גילויי דעת בעד הסרבנות ואי הציות לפקודות, קריאה לתמיכה פומבית לסירוב וכן טופס הצטרפות לארגון. נכון לזמן כתיבת שורות אילו, רשומים 525 סרבנים באתר. אתר הסרבנים http://www.seruv.org עד כה, אף גורם הרשום באתר, לא נשפט על פי סעיף זה בחוק העונשין, אבל חלק מהרשומים באתר נשפטו על סרבנות ועל השתמטות משירות צבאי. העונש על סירוב: 35 יום בפנים. תהליך השפיטה היה צבאי, אצל מפקדי הגדודים. לאחר מספר סירובים, נשפטו הסרבנים המתמידים בבית דין צבאי. פורום אחר שבו נמצאות קריאות דמיי פעם קריאת למרד מילואימניקים, הוא פורום "צו קריאה" ב אתר החדשות של ynet. http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-870-5418,00.html $
ריגול 111. מסירת ידיעה לאויב מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים. 112. ריגול (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. 113. ריגול חמור (א) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עולם. (ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים. (ד) בסעיף זה, "ידיעה סודית" - ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי החזקתה מעידים עליה כי בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג עניינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם עניינים סודיים. (ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה. # אחד האתרים שהואשמו ע"י כוחות הביטחון בעבירה של מסירת ידיעה לאויב, הוא אתר הסיירות. אתר הסיירות הוא אתר שהקים ישראלי. האתר כתוב באנגלית, ושרת המחשב בו נמצאים קבצי האתר, נמצא מחוץ לגבולות ישראל. אתר הסיירות אסף במשך מספר שנים כל חומר על יחידות סודיות בצה"ל, החל מפרסומים זרים מחוץ לישראל, צילומים, סיפורים של גולשים ישראלים ששירתו בצה"ל וביחידות אילו. אתר האינטרנט הצליח ליצור אהדה בקרב ישראלים רבים, אך חשש כבד בקרב כוחות הביטחון הישראלים, שראו בו כלי משחית שחושף אותם ואת סודותיהם לאויבי מדינת ישראל. בשנת 2002 נשפט חייל בשרות סדיר בשם מאור פריאל, על מסירת ידיעות לאתר הסיירות. החייל נשפט בבית דין צבאי, ובעסקת טיעון שבה הודה במעשיו והביע חרטה, הוא נשלח לארבעה עשר חודשי מאסר בפועל. כמו כן נגזר עליו מאסר שנה על תנאי למשך שנתיים. פריאל הורד מדרגת סמל לדרגת טוראי. סמל מאור פריאל נשפט על פי חוק השיפוט הצבאי ולא על פי חוק העונשין הישראלי, אשר לו סעיפים מקבילים לסעיפים בחוק העונשין הישראלי. בהמשך אותה שנה, נעצר מפעיל האתר ע"י משטרת ישראל וכוחות הביטחון ונחקר על האתר שאותו תפעל. האתר, בזמן כתיבת שורות אילו, עדיין באוויר, אך אינו מתעדכן בחומר חדש. אם יוגש נגד מפעיל האתר כתב אישום, סביר להניח שסעיף 111 בחוק העונשין, ימצא את מקומו בכתב האישום. סעיפי הריגול בחוק העונשין, סעיף 112 ו 113, גם כן יכולים למצוא עצמם מככבים בכתב האישום, אך על המדינה להוכיח שמפעיל האתר התכוון לפגוע בביטחון המדינה ביודעין. אתר הסיירות http://www.isayeret.com $ 114. מגע עם סוכן חוץ (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים. (ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ. (ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו. (ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית-המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בביטחון המדינה. # האינטרנט פתח עולם חדש בקשרים שיכולים ישראלים ליצור עם גולשי אינטרנט מחוץ לישראל. האופי של צורת התקשורת בין שני אנשים ברשת האינטרנט, באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אטים וקבוצות דיון סגורות, מאפשר ליצור קשרים ומגע עם אנשים מחו"ל, אשר מחפשים את המגע עם תושב ישראלי כלשהו. הגולש אינו יכול להתרשם מתווי פניו של עמיתו, לא מקולו, לא מהמבטא שלו ולא מחזותו, מה שמאפשר מצד אחד פתיחות, ומצד שני מאפשר לשוחח על נושאים "חמים" בנושאי צבא וביטחון מבלי לקבל אינדיקציה על הצד השני. גולש מחו"ל המחפש מידע מודיעיני, תמיד יכול להתחזות לישראלי החי בחו"ל או לחובב ישראל, ולדלות מידע מסווג מגולשים ישראלים ששירתו ומשרתים כחיילי מילואים בצה"ל. כאשר גולש מעביר מידע כלשהו על ישראל לגולש אחר שהוא לא אימת את זהותו המלאה, הוא מסתכן בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, סעיף 114 בחוק העונשין, גם אם לא התכוון לכך. $ המרדה 133. מעשי המרדה העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים. 134. פרסומי המרדה (א) המפרסם, מדפיס, או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט. (ב) המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו - מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח בפרסום כדי להמריד. (ג) המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו-מאסר שנה אחת והפרסום יחולט. # באינטרנט קל נורא לפרסם קריאות למעשי מרד כאשר לא מסכימים עם מדיניות הממשלה. האנונימיות המזויפת והרגשת חופש הביטוי, מאפשרים לכל גולש לפרסם קריאה לסרב פקודה ולהתארגן לשם כך. פרסומים כאלו יכולים לבוא מכל שכבות הקשת הפוליטית, בהתאם לאג'נדה באותו יום. כך למשל, יכול גולש ימני קיצוני לפרסם קריאה לחיילי צה"ל לסרב פקודה ולא לפנות התנחלויות ביום פקודה. מנגד, יכול גולש שמאלני קיצוני, לפרסם קריאות לחיילי צה"ל לסרב פקודה, ולא לבצע פשעי מלחמה על פי השקפתו. אתר "גוש שלום" הוא אתר שמאל הקורא מדיי פעם לחיילי צה"ל לסרב לביצוע של פקודות. אנשי "גוש שלום" לא הועמדו לדין על כך. קריאה למרד אינה חייבת להיות קריאה למרד צבאי או מדיני. קריאה למרד יכולה להתבצע ע"י קריאה למרד מסים, למשל, הקוראת לאזרחי ישראל לא לשלם את מסיהם, על מנת למוטט ולהפיל את הממשלה, בגלל בזבוזיה. דוגמה לכך היא הפרסומים הרבים ברשת הקוראים לאזרחי ישראל לא לשלם את אגרת הטלוויזיה, שנחשב כמס. כאשר המדינה עלולה להרגיש שיש תוצאות מעשיות לקריאות הללו ואזרחים לא משלמים, היא עלולה לנקוט ביד קשה נגד מפרסמי קריאות אלו. בינתיים, המדינה מסתדרת עם הסנקציות הקשות שהיא יכולה להפעיל כנגד אזרחים ללא משפט, על פי פקודת המסים המנדטורית משנת 1929, שבינה לבין דמוקרטיה אין דבר משותף. $ הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור 144א. הגדרות בסימן זה - "גזענות" - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני; "פרסם" - כהגדרתו בסעיף 2, לרבות בשידורי רדיו או טלוויזיה. 144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא. 144ג. פרסום מותר (א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 144ב, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה תוך מטרה להביא לגזענות. (ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות. 144ד. החזקת פרסום גזעני המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף 144ב כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט. 144ד1. מעשה גזענות (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות, דינו - כפל העונש שנקבע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר. (ב) בסעיף זה, "עבירה" - עבירה נגד הגוף, החירות, או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולות בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרק ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה. # אחד מהאתרי האינטרנט שהואשמו ע"י היועץ המשפטי לממשלה ובחקירה במשטרת ישראל של מפעיל האתר, הוא אתר "עבודה עברית". האתר קרא למעסיקים להעדיף עובדים יהודיים על פני עובדים אחרים. אתר עבודה עברית החזיק רשימה של בתי עסק שהצהירו שהם מעסיקים יהודים והם מעדיפים קבלת יהודים לעבודה אצלם. אחד הארגונים הישראלים שהעניין לא מצא חן בעיניו, היה "מרכז מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל. הארגון פנה במכתבים לבעלי העסק שהופיעו באתר והתריע בפניהם על אפליה בהעסקת עובדים ערבים. בשנת 2002, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, התבקש להתייחס לסוגיה של אתר האינטרנט, והבהיר שמדובר בגזענות מצד האתר. מפעיל האתר הוזמן למשטרה ונחקר על כך. נכון לזמן כתיבת שורות אילו, לא ידוע לי האם הוגש כתב אישום. אתר עבודה עברית http://www.avodaivrit.org.il מקרה אחר שבו נעשתה עבירה פלילית של "גזענות", היתה הפצתו של סטיקר שבו נכתב "אין ערבים אין פיגועים". הסיסמה שנהגתה ע"י פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר, מצאה עצמה מככבת על סטיקרים, על חולצות וכן בפורומים השונים כחתימתם של גולשים שביקשו להביע את מחאתם כנגד הפיגועים הרבים שהתחוללו באותה תקופה. גם לסוגיה זו התבקש היועץ המשפטי לממשלה להתייחס, וקבע עי מדובר בפרסום גזעני על פי סעיפי 144 לחוק העונשין. ביום 18/08/2002, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערר של פרקליטות המדינה על סירובו של בית המשפט השלום לעצור עד תום ההליכים את אהרון ירמיהו, פעיל תנועת כ"ך, שעמד לדין על מספר האשמות בתוכן הסתה. הנאשם לבש חולצה עליה כתובת "אין ערבים, אין פיגועים". בניגוד לתביעה שראתה בכך הסתה לגזענות כתב השופט משה דרורי כי ספק אם לבישת החולצה עם כיתוב כזה היא בכלל עבירה. בכך התיר השופט לעשות שימוש בסיסמה ברחבי האינטרנט ובהודעות השונות בפורומים ובתגובות לכתבות (טוקבקים). גולשים רבים אינם מודעים לסעיפים אילו של חוק העונשין הישראלי, וכותבים מהמיית ליבם ועל פי רגשותיהם. חופש הביטוי הוא אחד מהיסודות של הדמוקרטיה הישראלית, אך זו נשללת כאשר חופש הביטוי נחשב לגזעני כלפי עדה, עם או קבוצה כלשהי באוכלוסייה. סטיקרים שונים המופצים בדואר אלקטרוני ומתפרסמים בקבוצות הדיון השונות ברשת, יכולים גם כן להכיל מרכיבים הנחשבים גזעניים על פי החקיקה הישראלית. הפצה חוזרת של סטיקרים כאלו ע"י גולש אחר שלא יצר אותם, יכולה לגרום לו לבצע מעשה של "החזקת פרסום גזעני" על פי סעיף 144ד לחוק העונשין. פרסום היצירה יוסיף לו גם את סעיף 144ב האוסר על פרסום הסתה לגזענות. $
144ד2. הסתה לאלימות או לטרור א. המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה - פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשית מעשה אלימות או טרור, דינו - מאסר חמש שנים.
ב. בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" - עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה. ג. פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו - (ב), אינו עבירה לפי סעיף זה. 144ד3. החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי סעיף 144ד2, דינו - מאסר שנה, והפרסום יחולט. 144ה. הגשת אישום (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ד) לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה. # מקצת הפורומים וקבוצות דיון שונות ברשת הואשמו עד אמצע שנת 2001 כמקומות מהם מתפרסמים דברי הסתה, עידוד לאלימות ולמעשים קיצוניים. אחד הפורומים היה פורום רוטר נט, שבמאבק בינו לבין אתר החדשות של עיתונאי מסויים, "מחלקה ראשונה", נכתב עליו ע"י העיתונאי עיתונאי מסויים שהוא משמש כמוקם אכסניה לגולשים כהניסטים, ימניים קיצוניים, סהרורים ועבריינים. הדברים יוחסו לכלל הגולשים, והיתה מן סברה מוטעית שאם מספר גולשים מנצל את חופש הביטוי וכותבים דברים שלאחר יראו הסתה, אז הוא פורום המסית לאלימות. למעשה, כאשר האתרים הממוסדים כמו ynet, מעריב, וואלה, נענע, תפוז ואחרים החלו לשים מערכות פורומים ומערכת תגובות לכתבות (טוקבקים), הם קיבלו את אותה מנת הסתה מגולשים שמצאו בית חם להתבטא בו כנגד מגזרים באוכלוסיה, כמו ערבים, חרדים, שמאלנים ומתנחלים. קריאה לרצוח ערבים ("מוות לערבית"), חרדים ("דרוס כל דוס"), שמאלנים ("פושעי אוסלו") או מתנחלים ("מתנחל טוב זה מתנחל מת"), נחשב בגדר הסתה. לרוב, קריאות כאלו מצונזרות לאחר שמנהלי הפורומים שמים לב לכך או שמישהו הפנה את תשומת ליבם. חקירות משטרה נפתחות לעיתים נדירות על דברי הסתה שנכתבו ברשת האינטרנט. לפעמים אין די בתלונות של גולשים פרטיים אחרים בכדי לפתוח בחקירה פלילית. בחודש פברואר 2002, נעצר ע"י המשטרה גולש בשם בן נפתלי, לאחר שהוחשד שכתב ופרסם ברשת האינטרנט דברי נאצה נגד ראש הממשלה אריאל שרון, ואף פרסם תמונה שלו בכאפייה ערבית. מאז רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב 4 נובמבר 1995, המונח "הסתה" מיוחס לכל מי שנחשד ע"י מישהו אחר כאומר אמירה פוגענית. אחת הסיבות לרציחתו של רבין המנוח (על פי אנשי שמאל), היא ההסתה הקשה בתקופה לפני רציחתו. כך למשל, טיעון זה נותן כיום לגיטימציה לעצור גולשים הנחשדים בהעלבת שרים, ראשי ממשלה ושופטים, כאשר בצד שמנגד עומד חופש הביטוי של כל הגולש, שנרמס בתחילת תהליך החקירה. לא בכדי, ניתן להעמיד לדין על סעיף של הסתה לאלימות, רק לאחר קבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה, כך על פי סעיף 144ה לחוק העונשין הישראלי. ביום 26/5/2002 נתקבל תיקון 66 לחוק העונשין ונוסף לחלק של ההסתה בחוק העונשין, גם סעיף 144ד2 וסעיף 144ד3. התיקון לחוק נועד ליצור את האפשרות להעמיד לדין אזרחים ערבים תושבי ישראל, המביעים תמיכה בארגוני טרור, כמו החיזבאללה, החמאס ואחרים, הן ברחוב והן באתרי אינטרנט ובקבוצות הדיון השונות ברשת. $ התאגדות אסורה 145. התאגדות אסורה התאגדות אסורה, לענין סימן זה, היא - (1) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה: (א) למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה; (ב) להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממש מאורגן; (ג) להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור; (2) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה בסימן א'; (3) חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין; (4) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה; (5) סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית-ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה. 146. מטיף להתאגדות אסורה המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי סעיף 145, דינו - מאסר שלוש שנים. 147. חבר להתאגדות אסורה מי שמלאו לו שש-עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית-ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת. 148. תרומות להתאגדות אסורה המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם - מאסר ששה חדשים. 149. פרסומי התאגדות אסורה העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו - מאסר ששה חדשים. # פורומים וקבוצות דיון יכולים להיחשב כהתאגדות אסורה, אם הנושא המרכזי בו נתנגש עם חוקים אחרים במדינת ישראל. כך למשל, אם פתחתם קבוצת דיון, פורום או ניוזלטר הנשלח ומתקבל בדואר אלקטרוני, והנושא המרכזי בו הפלת השלטון בישראל, המרדה, גרימת חבלה ופיגועים, וכיוצא באלה על פי סעיף 145 בחוק העונשין, אתם למעשה חברים בהתאגדות אסורה. כתבי אישום שונים הוגשו כבר כנגד ערבים ישראלים שחוק העונשין חל עליהם, על חברות בהתאגדות אסורה בארגונים כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, ונהגו להתכתב גם ברשת האינטרנט. $ הפרעות לשלום הציבור 159. פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה (א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים. (ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן. # ביום 09/08/2001 בשעת צהרים, נכנס גולש בן 20 תושב יפו בשם טוני אסדי, והחל לפרסם הודעות בצ'אטים של פורטל תפוז ופורטל נענע שכביכול היה פיגוע בירושלים. מזה תקופה ארוכה, על פי עדותו בכתבה במעריב, הוא היה נכנס לצ'אטים והיה מתחיל לפרסם הודעות על פיגועים שלא היו. אסדי פרסם שמות מקומות וכן מספרי הרוגים, דבר שלא היה ולא נברא. לרוע מזלו, ביום 09/08/2001, בשעה 14:00, התרחש פיגוע במסעדת סברו בעיר ירושלים. אסדי חזר לצ'אט והחל מקנטר וכותב "אמרתי לכם". פורטל תפוז התלונן עליו במשטרה, ואילו איתרו אותו ועצרו אותו. לאחר מספר חודשים הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום ביפו. אחד הסעיפים בהם הואשם היה סעיף 159 לחוק העונשין – פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה. פרסום ידיעות כוזבות בפורומים, בקבוצות דיון ובצ'אטים יכול להוביל לכתב אישום בסעיף 159, גם אם הן לא גרמו לפחד, אך נועדו לשם כך. $ פגיעה במדינת חוץ 165. אלימות נגד מדינת חוץ העושה בתחומי המדינה ניסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל ניסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו – מאסר עשר שנים. 166. הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על-ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על-ידי פרסום, דינו - מאסר שלוש שנים. 167. פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו - מאסר שלוש שנים. 168. חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו - קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת - דינו מאסר שלוש שנים. # רוצים לפתוח אתר אינטרנט ישראלי שיורד על נשיא ארה"ב ועל ארצות הברית של אמריקה, ידידת ישראל הגדולה ביותר ? אולי כדאי שתחשבו פעמיים. אם האתר שלכם יצליח להרגיז את השגריר, אתם עלולים להיות מואשמים בחילול כבודם של גדולי חוץ על פי סעיף 168 בחוק העונשין. רמסתם את דגל ארה"ב בצורה גרפית ופרסמתם באתר ? עברתם על סעיף 167 לחוק העונשין. ואם תסיתו כנגד מדיניות ארה"ב בנושא כלשהו, ותקראו למשל לחרם על מוצרי אותה מדינה, אתם עלולים למצוא עצמכם עוברים על סעיף 166 בחוק העונשין. שווה לכם ? $$ פגיעות ברגשי דת ומסורת 173. פגיעה ברגשי דת העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת: (1) מפרסם פרסום שיש בו לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים; (2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים. 174א. מתן הטבות כפיתוי להמרת דת הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חומרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות. # כתיבה בפורום ובקבוצת דיון, או הקמת אתר אינטרנט שנחשב כפוגע ברגשות דת כלשהי, יכולה להיות צרה צרורה. אם למשל תפרסמו ברשת קריקטורה ליום כיפור בה נראה יהודי דתי מבצע את מנהג הכפרות עם תרנגולת ומניף סכין באוויר, ולצדו קריקטורה של אדם עם כובע קסקט שמניף חתול באוויר ומאיים לשחוט אותו בסכין וגם כתוב שהוא מכת השטן, אתם יכולים למצוא עצמכם מסובכים עם החוק, כמו שקרה ליוצר ולעיתונאי עידו אמין שצייר קריקטורה כזו לעיתון "העיר". פרסום באינטרנט של ציור של חזיר שעליו כתוב "מוחמד" כשהוא קורא ספר שכתוב עליו "קוראן", יכול לסבך אתכם לא רק עם המוסלמים, אלא גם עם המשטרה, ואתם עלולים ללקבל פסק דין שישלח אתכם לכלא, כמו שקרה לטטיאנה סוסקין שתלתה כרזה כזו בעיר חברון, על מנת להתסיס את התושבים המוסלמים של העיר. אתר חופש http://www.hofesh.org.il תערוכת "אסור" של יצירות אסורות http://www.reshet.co.il/asur גם מסיונריות היא פעולה האסורה ברשת האינטרנט. פרסום חומר הקורא לגולשים להמיר את דתם בתמורה להטבה כלשהי, הוא אסור על פי סעיף 174א לחוק העונשין. הודעות כאלו תוכלו למצוא בדרך כלל בקבוצות דיון על דת. $ בריונות ותקלות לציבור 192. איומים המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים. # על גולש אינטרנט בשם אייזק דורון, נגזר ביום 13/02/2002,בגזר דין של בית המשפט השלום בתל אביב (תיק פ 4833/99 ) ע"י השופט חנן אפרתי, 24 חודשי מאסר, 12 חודשים מהן בפועל ו 12 חודשים על תנאי. כמו כן, נגזר עליו לפצות גולש אינטרנט אחר שעליו איים סך 5,000 ש"ח. חברו שהואשם אף הוא וברח לחו"ל, היה זה שדקר את הגולש שהתלונן במשטרה. דורון, כאמור, הואשם בסעיף של איומים, בנוסף לסעיפים אחרים מחוק העונשין, שיכולים להתקיים רק בצורה פיזית ולא במרחב הוירטואלי של רשת האינטרנט. מאוחר יותר, הגיש פרקליטו של דורון ערעור לבית המשפט המחוזי של תל אביב יפו (תיק ע"פ 70277/02), וביום 09/01/2003 נפסק בהסכמה כי הוא יבלה במעצר "רק" ששה חודשים, ובתמורה יגדיל את הפיצוי לגולש המתלונן ל 35,000 ש"ח. ביום 26/02/2003, הומר המאסר בעבודות שירות, אותן מבצע הנאשם בפנימיית הכפר הירוק ברמת השרון. פסק הדין בערעור נפסק ע"י צוות השופטים ברלינר (אב"ד), המר, ואחיטוב. איומים יכולים להתפרש באיום על גולש אחר בצ'אט, בדואר אלקטרוני, בפרסום בפורום ובכל פרסום אחר שניתן להעבירו ולפרסמו ברשת האינטרנט. גולש אחר בשם משה הלוי (הלמו) הואשם ע"י גולשת בכינוי נינה, בהטרדה ובאיומים בתוכנת צ'אט בשם איסיקיו. תלונה זו נסגרה ולא נמצאו ראיות לכך. למרות זאת, בגלל סעיף האיומים של חוק העונשין, הוא זכה לשבת במעצר של יותר מ 24 שעות. גולשים רבים מקבלים איומים בדואר אלקטרוני או בפורום, לפעמים על דברים של מה בכך. כל עוד האיום אינו חלק ממשא ומתן לגיטימי או איום משפטי שניתן כדין, הוא נחשב למעשה פלילי. לרוב, לא מעמידים לדין על עבירות של איומים, מכיוון שאם היו מעמידים לדין את כל המאיימים, אז מערכת המשפט היתה קורסת. כנראה שאיומים הם חלק מהתרבות הישראלית, כך גם ברשת. $ 194. מהומה ועלבון במקום ציבורי (א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים. (ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו - מאסר שלושה חדשים. # ברשת האינטרנט קיימים גולשים שנוהגים לשלהב את האווירה, לסכסך בין גולשים, ליצור מהומות וסתם בשביל ההנאה האישית שלהם הם עושים זאת. הם נוהגים להעליב גולשים, מציגים תמיד את הגרסה הנגדית ומקווים למריבה טובה. גולשים כאלו נקראים גם "טרולים". האם יום אחד יעמידו גולשים כאלו לדין על פי סעיף 194 לחוק העונשין ? $ 197. הפרעה לבחירות המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות - בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים. # כשמערכת הבחירות תתנהל דרך רשת האינטרנט, סעיף 197 לחוק העונשין יהיה אולי רלוונטי. $ 198. תקלה ציבורית העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית, דינו - מאסר שלוש שנים. זנות ותועבה 205א. איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו. 205ב. איסור ציון קטינות בפרסום שירותי זנות המפרסם פרסום המציין שנותן שירותי זנות הוא קטין, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שישה חודשים. 205ג. איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שישה חודשים. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פרסום בדבר מתן שירותי זנות, אם התקיימו בו כל אלה: (1) ענינו אך ורק מתן שירותי זנות; (2) הוא התפרסם בנפרד מדברי פרסום אחרים; (3) הוא נמסר לאדם רק לפי בקשתו; (4) סומן בו, בצורה בולטת, כי מטרתו היא לפרסם שירותי זנות. (ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. 214. פרסום והצגת תועבה (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום; (2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה - (א) במקום ציבורי; (ב) במקום שאינו ציבורי - אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה. (ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים. (ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים. (ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים. (ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב. (ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור. (ד) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא תוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב. # האינטרנט נחשב בצדק לגן עדן של חומר תועבה. מספיק להקיש במנוע חיפוש את המילה "סקס" כדי למצוא אתרים רבים המציגים חומר פורנוגרפי לכל דורש. ביניהם גם אתרי אינטרנט ישראלים המציגים בצורה מסודרת ובעברית את חומר התועבה. למרות שהאינטרנט נחשב כבר כמקום ציבורי, ואף הוכר ככזה במספר כתבי אישום שהוגשו כנגד גולשים, אף אדם ואף אתר לא הועמד לדין על הצגת חומר פורנוגרפי, אלא אם כן היה מדובר בפדופיליה ובהצגת קטינים למטרות סקס. המשטרה והפרקליטות כבר הגישו כתבי אישום כנגד שלושת המו"לים הגדולים של העיתונות הכתובה, על הצגת פרסומי תועבה במודעות בתשלום בחלקים בעיתון (מנייר). אתר חפוז http://www.hafuz.co.il חנות הסקס של ענת http://www.sex4free.co.il $ משחקים אסורים, הגרלות והימורים 225. איסור הגרלות והימורים המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות. 226. איסור משחקים המשחק משחק אסור, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמשת אלפים לירות. 227. השתתפות בעריכת הגרלות והימורים המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו קנס אלפיים לירות. 228. איסור החזקה או הנהלה המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות; המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות. # "קפה אינטרנט" כבר הפך מזמן למושג המציין שבמקום המציג עצמו כמקום לגלישה ציבורית באינטרנט, שבו אפשר גם לשחק משחקי הימורים באמצעות מחשב. חלקם של משחקי ההימורים נמצא ברשת האינטרנט. הרבה אתרים הם אתרי הימורים ישראלים, כתובים בעברית. רובם נמצאים מחוץ לשטח ישראל, וכך החוק הישראלי אינו חל עליהם, אבל יכול לחול על הגולשים הגרים בישראל המשתתפים במשחק. בשנת 2000, התרעם מפעל הפיס על כך שקיים אתר הימורים עברי ברשת האינטרנט בשם "קזינו המלך שלמה". באתר זה, ניתן היה להמר ולהשתתף תמורה כסף במשחקי הימור מקוונים. שרתי המחשב של "קניזו המלך שלמה" שכנו בבריטניה, ולא ניתן היה לחייבם להוריד את האתר, רק בשל העובדה שהאתר נכתב בעברית ויועד לאוכלוסייה הישראלית. כיום קיימים מספר אתרי אינטרנט עבריים שניתן להמר בהם. המשטרה, אגב, חסרת אונים. אתר הימורים שירד מהרשת, כנראה בגלל שמו המפתיע http://www.police.co.il קזינו המלך שלמה http://www.kings.co.il קזינו הדילר http://www.hadealer.cc הקזינו http://www.thecasino.co.il $ שיבוש עשיית משפט 242. השמדת ראיה היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים. # כאשר כתב אישום הוגש ביום 06/08/2002 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, נגד חמישה קטינים באשמת הפצת וירוס המחשבים "גונר", הואשמו שלושה מהקטינים בהשמדת ראייה. חברם, שהואשם בעבירת מחשב של הפצת נגיף מחשב, ביקש מהם על פי כתב האישום, למחוק קבצים בדיסק המחשב שלהם. בחקירת המשטרה גילו קבצים מחוקים, דבר שמייד הוביל בהאשמתם בהשמדת ראיה, על פי סעיף 242 בחוק העונשין. כך בעצם, יכול למצוא את עצמו כל גולש, מואשם בהשמדת ראייה, אם מחק קובץ כלשהו במחשב. גם מחיקת הודעה בפורום או מחיקת תכתובת דואר אלקטרוני, יכולה להיחשב כהשמדת ראייה, גם אם המחיקה נעשתה בתום לב. מחיקת קובץ בצורה תמימה, הופכת לאישום של השמדת ראייה, ברגע שיש חשד לביצוע עבירה מצד המוחק או אדם שהיה עמו בקשר כלשהו.. גולש אחר שהואשם והודה בהשמדת ראייה על פי סעיף 242 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 242 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין). טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים. $ 243. ידיעות כוזבות המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו - מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע - מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו. 244. שיבוש מהלכי משפט העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית-משפט. # שיבוש מהלכי משפט יכול להיעשות גם ע"י התכתבות ברשת האינטרנט. לרוב, כאשר משטרת ישראל עוצרת גולש על חשד לעבירה כלשהי שביצע ברשת האינטרנט, לפני שהיא משחררת אותו, היא מחתימה אותו על ערבות שלא ייצור קשר עם מספר אנשים. כך למשל, על גולש בשם משה הלוי (הלמו), שעוכב לחקירה ב 13 מרץ 2001 בחשד ל"העלבת עובדת ציבור" בשל פרסום ידיעה בפורום סקופים של אתר רוטר נט. נאסר עליו ליצור קשר עם נעם וישעיהו רוטר שאצלם באתר התפרסמה הידיעה. הרעיון מאחורי האיסור הזה, היה כדי להשלים את החקירה וכדי שלא יתאמו עדויות. איסור נוסף של המשטרה היה איסור על הלמו לכתוב בפורומים של רוטר נט. כאשר נעשה ניסיון ליצור קשר בניגוד לערבות שנחתמה, יכולה המשטרה לבקש להאשים את החשוד גם בסעיף 244 של שיבוש מהלכי משפט. $ 245. הדחה בחקירה (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים. 246. הדחה בעדות (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים. 249. הטרדת עד המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים. # אל תטרידו עדים בדואר אלקטרוני. אל תטרידו עדים בכלל בשום צורה שהיא. אם תטרידו עדים, בין השאר ע"י משלוח דואר אלקטרוני אליהם, אתם עוברים על סעיף 249 לחוק העונשין. $ 250. השפעה לא הוגנת המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית-המשפט, דינו - מאסר שנה אחת. # ביום שלכל שופט בבית המשפט תהיה כתובת דואר אלקטרונית, סעיף 250 לחוק העונשין יהיה רלוונטי. בינתיים, אנשים ששולחים מכתבים לשופטים על מנת להשפיע על הליך שיפוטי, מוצאים עצמם לעיתים קרובות עומדים לדין על כך. $ 251. פרסום מסולף של דיון משפטי המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדויק על דיון בבית-משפט או בוועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1968, דינו - מאסר ששה חדשים. # פרסום לא נכון של דיון משפטי שהתקיים בבית המשפט באתר אינטרנט, מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 251 לחוק העונשין. דוגמה לפרסומים כאלו אפשר למצוא כאשר עורכי דין מפרסמים תוצאות דיון משפטי או הסכם משפטי שהיו מעורבים בו, בצורה מסולפת, על מנת להציג את עניינם בצורה הנראית להם. גם עיתונאים הכותבים באתרי חדשות באינטרנט חוטאים בכך לפעמים, אך אינם נותנים את הדין על כך. $ 252. התרמה למען תשלום קנס הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית-משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים. 252א. תשלום קנס שהוטל על הזולת (א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה אחת. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. (ג) לענין סעיף זה, "תאגיד" - לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם. # ביום 04/07/2003, הוטחה עוגת קצפת בפניו של שר התקשורת ראובן ריבלין במסדרון הכנסת, בצאתו מוועדת הכלכלה של הכנסת לאחר דיון על שינוי חוק הבזק, לטובת הכבלים. זורקת העוגה, היתה בחורה בשם גל ארבל. מספר חודשים לאחר מכן, נפטרה גל ארבל במהלך משפטה. שני חבריה של גל ארבל ז"ל למעשה השלכת עוגת הקצפת לפרצופו של השר, ליאת ויותם, נשפטו וקיבלו עונש של קנס כספי בסך 10,000 ש"ח וכן חמישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות, ומאסר על תנאי למשך שלוש שנים. קנס הנגזר על אדם בבית המשפט, נחשב עונש. על פי סעיף 252 בחוק העונשין, אסור לפתוח במסע התרמה למען תשלום הקנס, וכן אסור לשלם קנס של מישהו אחר, על פי סעיף 252א. למרות סעיף 252 וסעיף 252א לחוק העונשין, פתחו ליאת ויותם במסע התרמה לתשלום הקנס, ולשם כך פתחו אתר אינטרנט שנקרא "הקצפת", בו קראו לגולשים לתרום להם כספים על מנת לשלם את הקנס שהוטל עליהם. אתר הקצפת http://www.dive.to/cream $ 254. פרסומים על נכס גנוב העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים: (1) מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד; (2) מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס; (3) מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפיסקאות (1) ו-(2). # מספר פעמים פנתה המשטרה למפעילי אתר רוטר נט ולאתרים אחרים בחשד לכך שהודעה שהתפרסמה בפורום צרכנות באתר, והכילה הודעה על מכירה של ציוד מחשבים, מקורה במכירה של ציוד גנוב. לא ידוע לי האם הוגשו כתבי אישום בעניין הפרסום. $ 255. זילות בית-המשפט האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה,דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו עניין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. # מדיי פעם מתפרסמות החלטות ופסקי דין של שופטים, ואת התגובות על אותם פסקי דין אפשר לקרוא באינטרנט, אם בתגובות לכתבה עיתונאית על כך (טוקבקים), בפורומים ובקבוצות דיון. כך למשל, אם שופט יטיל עונש קל על אנס, ייכתבו כנגד אותו שופט דברים קשים מצד נאנסות או משפחות וקרובים של נאנסות. אם שופט יאשר עסקת טיעון שבה הנאשם ייצא בעונש קל יחסית, הוא יזכה למנת גידופים. שופטים שמרבים להיות מבוקרים ע"י ציבור הגולשים, הן מימין והן משמאל, הכל בהתאם להחלטות ופסיקות שנתנו, הם שופטי בית המשפט העליון. בכל החלטה המתקבלת ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בית דין גבוה לצדק), יש תמיד צד אחד שאינו מרוצה. סעיף 255 לחוק העונשין מתיר ביקורת אדיבה וכנה כלפי שופטים, אך בשיח הציבורי הישראלי המשתקף באתרי האינטרנט, אדיבות וכנות הם דבר שחלף זמנם. המצב כיום הוא שמי שכותב ביקורת חריפה יותר ומבזה יותר כנגד החלטת שופט, זוכה למרב תשומת הלב של ציבור גולשי האינטרנט. הוא מצוטט, מתפרסמים במקומות אחרים ברשת קישורים למה שכתב, והוא הופך לסמל ישראלי הנלחם כנגד מוסדות השפיטה הקלוקלים. בינתיים, חופש הביטוי נשמר לרוב, אולי בשל הטעם שציבור הגולשים והשוטרים אינו גולש ברשת האינטרנט, עדיין. $ 262. אי-מניעת פשע מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים. עבירות בשירות הציבור וכלפיו 283. התחזות כעובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח; (2) מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה. 287. הפרת הוראה חוקית א. המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית-משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - מאסר שנתיים. ב. המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים. # מדיי פעם מתפרסמים ברשת האינטרנט החלטות של בית המשפט הקובעות צו איסור פרסום על פרטים או על מעשה. הגולשים אינם מודעים תמיד למצב שקיים צו איסור פרסום על המקרה. כך למשל, פורסמה בשנת 2002, ידיעה על דבר מעצרו של אביגדור מקסימוב ברומניה. ידיעה זו לא מצאה את עצמה בעיתונות הממסדית בשל צו איסור הפרסום. למרות זאת, פורסם הדבר ברשת האינטרנט ע"י גולשים שקרא על כך באתר אחר ברשת, בעיקר באתרים רומניים, וכך מצאה הידיעה על דבר מעצרו של מקסימוב מככבת באתרי חדשות עצמאיים ופרטיים ברשת, בניגוד לצו בית משפט. פרסום ידיעות כאלו שעליהן קיימת החלטה של בית משפט, יכול להיחשב כהפרת חובה חוקית על פי סעיף 287 לחוק העונשין. מקרים אחרים הן פרסום שמות חשודים שלא הותר דבר פרסומם, פרסום שמות קורבנות פשע, וכל החלטה אחרת של בית משפט האוסרת לפרסם. ידועים מקרים נוספים של פרסום ידיעות שניתן עליהם צו איסור פרסום מבית המשפט, כמו פרסום דבר מעצרו של יעקב נימרודי בדצמבר 2000, פרסום שמו של השר הבכיר שנחקר בחשד להטרדה מינית (איציק מרדכי) וכן פרסום שמה של נאנסת בפורומים של רוטר נט, נענע וואלה.. דוגמה נוספת היא החלטת בית המשפט האוסרת על אזרח לגלוש ברשת האינטרנט לתקופה מסוימת. אם אותו גולש מפר את החלטת בית המשפט בעניינו, הוא מפר את סעיף 287 לחוק העונשין. $ 288. העלבת עובד הציבור המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית-דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים. # כאשר גולש אינטרנט כותב את דעתו על מעשיו של עובד ציבור, שופט, שוטר ואפילו פקיד דואר, הוא מסתכן בהעלבתו של אותו עובד ציבור. גם אם הדברים שכתב הגולש נכונים הם, ההגנה של "אמת דיברתי" אינה עומדת לכותב, מכיוון שאין מדובר פה בעבירה של לשון הרע שבה קיימת ההגנה הזו, אלא העבירה מתקיימת כשאר עובד הציבור נעלב, גם אם הדברים היו אמת לאמיתה. רוב עובדי הציבור הנעלבים הם בעיקר שוטרים הרגישים מאוד לכבודם. כך למשל מצא עצמו גולש בשם משה הלוי (הידוע בכינוי "הלמו"), מואשם ע"י משטרת עכו בסעיף 288 לחוק העונשין בחשד שהעליב עובדי ציבור – את שוטריה המסורים של תחנת עכו. הלמו פרסם את סיפורו באתר החדשות של ynet, בתאריך 01/01/2002, לאחר שנעצר ע"י משטרת עכו בחשד להטרדה ואיומים של גולשת שהתלוננה כנגדו. הוא נעצר ביום 26/12/2001, ולאחר יום וחצי במעצר, הוא שוחרר ב 27/12/2001, ובחר לפרסם את סיפור המעצר שלו במספר פורומים ברשת, ביניהם נענע, תפוז, רוטר נט, פראש והייד פארק, ביום שלמחרת. הסיפור שנכתב בציניות, לא מצא חן בעיני שוטרי משטרת עכו, וביום 01/01/2002, כשהגיע לתחנת משטרת עכו לתת טביעות אצבעות ולהצטלם לתמונת פוטו רצח לאלבום המשטרתי, הוא עוכב שוב לחקירה בגלל המאמר שכתב והפיץ ברשת האינטרנט, בחשד להעלבת עובדי ציבור. את סיפור החקירה על העלבת עובדי ציבור הוא פרסם שוב באתר ynet, ולמרות שעולה החשש שהוא העליב שוב את השוטרים, הללו לא נקטו יותר בצעד נוסף כנגדו, אולי כדי לא למצוא עצמם מככבים שוב בסיפוריו. סיפור המעצר באתר ynet
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1479368,FF.html סיפור העלבת עובדי הציבור ב ynet http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1487508,00.html זה אינו הסיפור היחיד של הלמו. כבר ביום 13 מרץ 2001, הוא נעצר ע"י ארבעה שוטרים ממפלג עבירות מחשב בבת ים בשל חשד של העלבת עובדת ציבור. בהודעה שנכתבה בפורום סקופים באתר רוטר נט, הוא פרסם ידיעה סאטירית ובה ייחס את הכיתוב "הזונה חוזרת" מתחת לתמונתה של שופטת. בחקירת המשטרה התברר שלא כך הם פני הדברים, ולא נעשתה פעולה של העלבת עובדת ציבור. תיק החקירה נסגר בסעיף של "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדתך לדין".
גולשים השולחים דואר אלקטרוני לחברי כנסת, שרים, אנשי ציבור, שופטים ושוטרים, צריכים להיזהר בכבודם. כך גם בפרסום בפורומים ובקבוצות הדיון ברשת האינטרנט. קל נורא להאשים גולש בהעלבת עובד ציבור. זה סעיף שאינו צריך להיות בספר החוקים של מדינת ישראל, אבל הוא קיים שם, והוא מאפשר להעמיד אנשים לדין פלילי על פליטת פה או פליטת הקלדה. גולש אינטרנט אחר בשם אלעד ברוך שלח ביום 10/04/1999 שתי מכתבי נאצה לטומי לפיד, ח"כ לעתיד לבוא, דרך מערכת הדואר האלקטרוני של מפלגת שינוי. ברוך הועמד לדין, אך לא נשפט בסעיף של העלבת עובד ציבור, אלא על פי סעיף 30 לחוק הבזק, הקובע שכל הטרדה באמצעות מתקן בזק, היא עבירה שעונשה הוא שלוש שנות מאסר. אלעד ברוך נשפט בבית משפט השלום בנתניה ביחד עם חברו שהקליד את שני המכתבים (תיק פ 2979/99), אך זוכה בערעור שהגיש בבית המשפט המחוזי של תל אביב (עפ 070868/00). בית המשפט קבע שהוא לא ביצע הטרדה כפי שהתכוון המחוקק בחוק הבזק. 289. הסתה להימנע מתשלומי חובה המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם # בשל המצב הכלכלי הקשה והשחיתות והבזבוז הציבוריים , רבות הקריאות להימנע מתשלומי ארנונה, מסי הכנסה, מע"מ ואגרת הטלוויזיה. תשלומים אילו הם תשלומי חובה על פי החוק. פתיחת אתר אינטרנט הקורא לא לשלם את אחד או יותר התשלומים הללו, בעצם טומן בחובו עבירה פלילית על פי סעיף 289 לחוק העונשין. גם כתיבה בפורומים ובקבוצות דיון שממנה משתמעת הקריאה להימנע מתשלומי חובה, יכולה להוביל לחקירת משטרה וכתב אישום פלילי. למרות זאת, בינתיים לא הועמדו רבים, אם בכלל, בסעיף זה, אולי בגלל שרוב הציבור כן משלם את מסיו, ולמדינה אין עדיין בעיה לגבות את מיסיה. רוב הקריאות בפורומים כיום, להימנע מתשלום חובה, מתרכזות בעיקר בתשלום אגרת הטלוויזיה השנתי. התשלום השנתי שעומד כיום על 525 ש"ח, ויכול לגדול עד ל 800 ש"ח לשנה אם לא משלמים בזמן, הוא מס בעייתי שנועד לגבות מהציבור כסף על החזקת מקלט טלוויזיה. בציבור קיימת התמרמרות רבה על תשלום החובה הזה, ורבים אינם משלמים תשלום זה בצורה עקרונית, ואף קוראים לאחרים לא לשלם מס זה. קשה מאוד להתחמק ממס זה, וגם הידיעות המופצות שניתן להתחמק ממס זה ע"י הוצאת הטיונר ממקלט הטלוויזיה, אינן מדויקות. בית המשפט העליון כבר פסק בעניין. גם אם תוציאו את הטיונר (רכיב הקליטה) של הטלוויזיה, תשלמו. העלאת מסים ע"י המדינה יכולה גם כן לגרום לתסיסה בקרב ציבור הגולשים ברשת האינטרנט, דבר שעלול למצוא עצמו מככב בהודעותיהם של הגולשים נגד המסים החדשים ונגד התשלום שלהם. $ גרימת מוות 302. שידול או סיוע להתאבדות המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנה. # מצוקה של גולש יכולה להוביל למצב שבשיחה בצ'אט או בפורומים, הוא מפרסם את דבר כוונתו להתאבד. גולשים לא אחראים יעודדו אותו לעשות את המעשה ולהתאבד. לא מזמן התפרסם סיפור כזה על גולש מחו"ל, שעמיתיו לצ'אט עודדו אותו לקחת כדורים ולסיים את חייו. עידוד של גולשים כלפי גולש אחר המבקש להתאבד, יכול להוביל את המשטרה לחפש אחריהם, ולחקור אותם ולהגשת כתב אישום בעניינם. מאוחר יותר, יכולים אותם גולשים גם למצוא עצמם מסובכים בתביעות אזרחיות על נזיקין ורשלנות מצד קרוביו של המנוח. משטרת ישראל כבר הוכיחה במספר מקרים שכאשר מדובר בגולשים שמאיימים להתאבד ומשתפים את חבריהם בפורום או בצ'אט, היא מאתרת אותם באמצעות ספקי השירות באינטרנט, מגיע לבתיהם ומונעת את המעשה. חשוב לזכור שהאינטרנט מתועד. שיחות צ'אט מתועדות, גם אם זה לא נראה כך. תמיד ניתן למצוא גולש שכתב ועודד גולש אחר לעשות מעשה ולהתאבד. $ 307. איום בכתב לרצוח הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו - מאסר שבע שנים. # מה שמובן בחיים האמיתיים, צריך להיות מובן גם באינטרנט. כל איום ברצח, במיוחד בכתב ובפרסום בטוקבק, בקבוצת דיון, בצ'אט ובתכתובת דואר אלקטרוני, מתועד, וניתן לאתר את המאיים. איום ברצח היא עבירה נפוצה יחסית בחיים האזרחיים, אבל מקומה לא נפקד גם ברשת האינטרנט. לפעמים תכתובת באינטרנט, אינה מסגירה רגשות ותחושות של המפרסם. כך למשל, אם אדם יכול לומר בצחוק לחברו "אני ארצח אותך" ולחייך ולצחוק, התיעוד בכתב של משפט כזה, יכול להוביל לחקירה לא נעימה במטה המשטרה. אם יש סמיילי קרוב, תוסיפו אותו למשפט "אני ארצח אותך", אבל רצוי שלא להסתכן בכתיבת משפט כזה, גם אם הציקו לכם נורא בצ'אט או בפורום. מקרה ידוע של גולש שאיים ברצח, היה גולש באתר רוטר נט בכינוי "ערפל" שבסוף חודש דצמבר 2000, קרא לרצוח את ראש הממשלה אהוד ברק. מקרה אחר היה של גולש באתר "חדשות מחלקה ראשונה" שבתגובה לכתבה שפורסמה באתר ביום 11/03/2003, איים לרצוח את שר המשפטים יוסף טומי לפיד, בשל סגירתן של תחנות רדיו חרדיות פיראטיות ע"י המשטרה. האיומים החמורים הללו נמחקו ע"י מנהלי האתרים לאחר שנודע להם על כך. $$ מרמה, סחיטה ועושק 415. קבלת דבר במרמה המקבל דבר במרמה, דינו - מאסר שלשו שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים. 416. תחבולה המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו - מאסר שנתיים. # כאשר כתב אישום הוגש ביום 06/08/2002, נגד חמישה קטינים באשמת הפצת וירוס המחשבים "גונר", הואשמו כולם בסעיף זה של קבלת דבר במרמה. בכתב האישום פורטו מעשיהם וכיצד רימו גולשים אחרים ע"י הפצת "שומר מסך" חדש שלמעשה היה תוכנת וירוס בשם "גונר". ניסיון של גולשים לקבל דברים מגולשים אחרים בדרכי מרמה, ע"י הצגה לא נכונה, התחזות, שידול וכדומה, תגרור אישום בסעיף 415 של חוק העונשין, אם ייתפסו. ניסיון לשדל גולשים לתת פרטים, כסף או כל תמורה אחרת בדרך השקר, נכנסת להגדרת סעיף זה. גם ניצול טעויות תמימות של גולשים, אם בהקלדת סיסמאות, אם בחשיפת פרטים ואם בחוסר ידע, מאפשרת האשמה בסעיף 416 לחוק העונשין. ביום 09/08/2001 בשעת צהרים, נכנס גולש בן 20 תושב יפו בשם טוני אסדי, והחל לפרסם הודעות בצ'אטים של פורטל תפוז ופורטל נענע שכביכול היה פיגוע בירושלים. ביום 09/08/2001 או לאחר מכן, הוא נעצר ונחקר. חקירתו העלתה שהוא גם עסק בהאקינג ובפריצות למחשבים. בכתב האישום בחלקו השני, מפורט אישום שטוני אסדי השתמש בסיסמאות שאינן שלו, ששייכים לגולשים אחרים של חברת אינטרנט זהב. האישום השני ייחס לאסדי קבלת דבר במרמה, מלבד אישומים אחרים על פי חוק המחשבים, בהן שיבוש והפרעה למחשב, חדירה שלא כדין למחשב והעברת נגיף מחשב. גולש אחר שהואשם והודה בקבלת דבר במרמה על פי סעיף 415 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 415 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין). טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים. $ 418. זיוף המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים. 419. זיוף המשפיע על עסקאות המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לעניין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד. 420. שימוש במסמך מזוייף המגיש או מנפק מסמך מזויף או משתמש בו בדרך אחרת, ביודעו שהוא מזויף, דינו כדין מזייף המסמך. # מאז חקיקתו של חוק המחשבים בשנת 1995, לא נעשה שימוש בסעיף 418 לחוק העונשין, ואת סעיף זה מחליף סעיף 2 בחוק המחשבים (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב) וסעיף 3 בחוק המחשבים (מידע כוזב או פלט כוזב). לשון סעיפים 2 ו 3 בחוק המחשבים: 2. שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו; (2) מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו. 3. מידע כוזב או פלט כוזב (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים: (1) מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; (2) כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור. (ב) בסעיף זה, "מידע כוזב" ו"פלט כוזב" - מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם. $ 428. סחיטה באיומים המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים. # סחיטת באיומים אפשר לבצע גם ברשת האינטרנט. בעזרת תוכנות מסרים מיידים, צ'אטים, דואר אלקטרוני וגם כתיבה בפורומים ובקבוצות הדיון, ניתן לסחוט אדם. לפעמים, יש לגולשים הרגשה שאיום בצ'אט אינו מתועד כמו בדואר אלקטרוני, מכיוון שעותק האיום אינו קיים פיזית על המחשב שלהם. אין זה כך. רובם של הצ'אטים מתועד באתר שבו נמצא מחשב השרת המפעיל את תוכנת הצ'אט , וניתן להגיע לכותב האיום, כי גם פרטיו נשמרים (כתובת ה IP של המחשב). $ הונאה 440. קשר להונות הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים. 441. התחזות כאדם אחר המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו - מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו - מאסר חמש שנים. # ברשת האינטרנט קל מאוד להתחזות. אפשר לבחור כל שם שבעולם ולכתוב בשם זה בפורומים ובקבוצות דיון, אפשר לדבר בצ'אט בכינוי כלשהו ואפילו להתכתב בדואר אלקטרוני בכל שם שנבחר. מקרים חמורים יותר הם התחזויות של גולשים לגולשים אחרים אשר ידועים בכינויים ובשמם, כשגולשים אחרים יודעים שהם כותבים באינטרנט. כך למשל, בריב בין גולשים, יכול גולש אלמוני לפגוע בגולש פלוני ע"י כתיבה בשמו, לפעמים בדברי נאצה, וכך לגרום לאחרים לחשוב שזה אכן הוא פלוני שכותב דברים אילו. אם גולש כלשהו מתחזה לגולש אחר על מנת להשיג דבר במרמה, זה נכנס לסעיף 441 של חוק העונשין הישראלי: "התחזות כאדם אחר". מקרה ידוע של גולש שהתחזה לגולש אחר וכתב בשמו, ובכך גרם לאחרים להאמין שאכן הדברים הקשים שנכתבו הם אכן שלו, היה מקרה שנדון בתביעה אזרחית על לשון הרע. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בכפר סבא, ע"י השופט רמי אמיר (תיק א 7830/00). פסק הדין תיאר כיצד הודה הנתבע, אלישי פורן, בחקירה נגדית, כי רשם דברים בשמו של התובע, ארנון בורוכוב, ובכך גרם לגולשים אחרים להאמין שהדברים נכתבו ע"י התובע. השופט אמיר פסק לטובת התובע סכום של 90,000 ש"ח על הוצאת לשון הרע. מכיוון שמדובר על הליך אזרחי, סעיף 441 וחוק העונשין אינם רלוונטיים לפסק הדין המתואר, למרות שמקרה ההתחזות משותף לפסק הדין ולסעיף 441. $ הסגת גבול 447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה (א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים: (1) נכנס לנכס או על פניו; (2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים. # פריצה לא חוקית לאתרי אינטרנט יכולה להיחשב כהסגת גבול. מאז חקיקתו של חוק המחשבים בשנת 1995, מואשמים ומורשעים פורצי מחשבים ישראלים על פי חוק המחשבים ולא על פי סעיף 447 בחוק העונשין. $ עבירות הכנה וקשר 498. מתן אמצעים לביצוע פשע (א) הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי פרק זה ומהוראות פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 260 עד 262, אלא להוסיף עליהן. 499. קשר לפשע או לעוון (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו - (1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר; (2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר. (ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה' # גולש אינטרנט שהואשם והודה בקשר לפשע ולעוון על פי סעיף 499 לחוק העונשין היה האנלייזר, אהוד טננבאום, צעיר בסוף שנות העשרה לחייו, גולש שניסה לפרוץ לאתרי אינטרנט בארה"ב ובישראל. עונשו של האנלייזר נגזר ע"י השופטת קלרה רג'יניאנו בבית משפט השלום בכפר סבא (תיק פ 3709/00), ובנוסף לסעיף 499 לחוק העונשין, הוא הודה בסעיפים אחרים לחוק העונשין, וכן בסעיף 4 לחוק המחשבים (חדירה לחומר מחשב שלא כדין). טננבאום נידון ל 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לקנס בך 75,000 ש"ח (או 6 חודשי מאסר תמורתו), ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. בערעור של המדינה על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו (תיק עפ 71227/01), עונשו הוחמר, והוא נדון למאסר בפועל של 18 חודשים. $$$ 500. קשר למעשים אחרים הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו - מאסר שנתיים: (1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו; (2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב; (3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם; (4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי; (5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו; (6) למנוע או להפריע אדם מעיסקו באופן חפשי וכדין במשלח-ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשהו יחיד; (7) להשיג מטרה אסורה; (8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:42 15.09.03 |
|
20. עיתונאי, סופר, ח''כ לשעבר, פעיל שלם. נשוי לרחל
בתגובה להודעה מספר 17
|
נולד ב01- בספטמבר 1923 בעיירה בקום בגרמניה, גדל עד גיל 10 בעיר הנובר. בן למישפחה גרמנית-יהודית שמקורה בחבל-הריין. )אבנרי רגיל להתלוצץ שהמישפחה סבורה שהיא באה לגרמניה עם יוליוס קיסר, אך "לא נמצאו לכך עד כה ראיות ארכיאולוגיות".( אביו היה בנקאי, והמישפחה גרה בפרבר אמיד. אביו היה ציוני מגיל צעיר, ועם עליית היטלר לשילטון החליט מיד להגר לפלסטינה. אבנרי הספיק ללמוד חצי שנה בתקופה הנאצית, כיהודי יחידי בגימנסיה, ורשמיו בשנים האחרונות של רפובליקת ויימר וראשית עליית הנאצים נחרטו היטב בזיכרונו. על כך כתב בספרו "צלב הקרס" .(1961) אבנרי הגיע עם מישפחתו לארץ בנובמבר ,1933 וגר חצי שנה בנהלל, כדי להתאקלם בארץ. אחר- כך עברה המישפחה לתל-אביב, שאבנרי חי בה מאז ועד עכשיו. אביו, שעלה ארצה כ"קפיטליסט", איבד במהרה את כל הונו, ובשנים הבאות חיה המישפחה בעוני רב, כשגם האב וגם האם עובדים עבודה גופנית קשה. בגמר כיתה ז' בבית-הספר לבנים אחד-העם בתל-אביב, בגיל, 14 נאלץ אבנרי לנטוש את לימודיו לתמיד והתחיל להשתכר למחייתו, תחילה כטכנאי רדיו, ואחר-כך כפקיד אצל עורך-דין. בגיל 14 וחצי התגייס אבנרי לאירגון הצבאי הלאומי )פלוגה ז'(, והיה פעיל במחתרת במשך שלוש שנים. עם התגברות התנגדותו לדרך אצ"ל פרש מהאירגון. את דעתו סיכם בחוברת "הטרוריזם מחלת-הילדות של המהפכה העברית" )מארס .(1945 אחרי חיפושים רעיוניים ופוליטיים הקים ב-1946 את תנועת "ארץ-ישראל הצעירה", שנודעה בשם כתב-העת שלה "קבוצת במאבק", ושגרמה לסערה חסרת-תקדים ביישוב. התנועה דגלה בהשקפה שהיישוב העברי בארץ מהווה אומה עברית חדשה, אך בניגוד ל"כנענים" סברה שהאומה הזאת היא חלק מההעם היהודי. היא טענה שהתנועה הלאומית העברית היא בעלת-ברית טבעית לתנועה הלאומית הערבית, ושמקומה בקרב העמים המתעוררים של אסיה ואפריקה. הרעיון של שותפות שתי התנועות הלאומיות העברית והערבית הוא אבן-הפינה לתפיסתו של אבנרי מאז ועד היום, ומהווה, לדעתו, את תרומתו העיקרית למחשבה הישראלית. בספטמבר ,1947 ערב מילחמת-השיחרור, פירסם אבנרי את החוברת "מילחמה או שלום במרחב השמי", שבה שירטט את תוכניתו למיזרח-תיכון מאוחד, שבהימלאו העברים והפלסטינים ביחד תפקיד מרכזי. עם פרוץ המילחמה התגייס אבנרי לחטיבת גיבעתי, ושירת בפלוגת-הקומנדו המפורסמת "שועלי שימשון", הסיירת הראשונה בצה"ל. הוא השתתף בעשרות קרבות, עלה לדרגת מם-כף ונפצע קשה בעיראק-אל-מנשיה)קריית גת( בימים האחרונים של המילחמה. חייו ניצלו תודות לארבעה מחייליו, עולים חדשים ממרוקו, שהוציאו אותו תחת אש ואיפשרו לו להגיע בעוד מועד לבית- החולים. בכל מהלך המילחמה כתב אבנרי דיווחים על הקרבות ועל חיי היחידה הלוחמת, שפורסמו בעיתון-הערב של "הארץ", "יום יום". בתום המילחמה קיבץ רשימות האלה בספר "בשדות פלשת ,"1948 שהפך מיד לרב-מכר אדיר. הספר הגיע לשיא שלא היה כמוהו עד אז 20 אלף עותקים בכריכה קשה נמכרו תוך שנה. אבנרי הפך אז לפופולרי מאוד גם בחוגי המימסד של המדינה החדשה. ואולם, משהרגיש כי המסר הפאציפיסטי של הספר לא נקלט, כתב ספר שני, "הצד השני של המטבע", ובו תיאר את הצדדים האפלים של המילחמה מעשי-זוועה, רצח ושוד, גירוש הפליטים והשתמטות. ספר זה עורר שערוריה והשילטונות נקטו אמצעים מעשיים להחרמתו. במשך שנים רבות לא הופיעה מהדורה שניה. בעודו לובש מדי צה"ל, בחופשת החלמה, הוזמן אבנרי על-ידי עורך "הארץ", גרשום שוקן, להצטרף למערכת ולכתוב מאמרים ראשיים. אולם כעבור שנה החליט אבנרי לפרוש מ"הארץ", מאחר שלא זכה בחופש-הביטוי שביקש, בייחוד בעניין המערכה לחיסול הכפרים הערבים, שהתנהלה אז במדינה. באפריל 1950 רכש עם חברים את השבועון "העולם הזה", שנוסד עוד ב7391-, והפך אותו לשבועון-חדשות מודרני, תוקפני ושובר-מוסכמות. הוא כיהן כעורכו הראשי במשך 40 שנה בדיוק, עד .1990 אין מכחיש כיום ש"העולם הזה" מילא תפקיד מרכזי בעיצוב עיתונות ישראלית חדשה. הוא המציא שפה עיתונאית חדשה, המקובלת כיום בכל כלי-התיקשורת, ויצר גישה עיתונאית, שסיסמתה היתה "בלי מורא, בלי משוא-פנים". אבנרי עצמו חינך דורות של עיתונאים, וחניכיו ממלאים כיום תפקידים בכירים כמעט בכל כלי-התיקשורת. לדעת רבים ממתנגדיו, היתה לשבועון השפעה מכרעת על עיצוב השקפת-העולם של הדור הצעיר בשנות ה05- וה06-. מבחינה פוליטית ביטא "העולם הזה" התנגדות נחרצת למדיניות של דויד בן-גוריון כמעט בכל התחומים החל במדיניותו המילחמתית האנטי-ערבית וכלה בכניעתו לדתיים. השבועון דגל בברית עם העמים הערביים נגד הקולוניאליזם המערבי, בהפרדת הדת מן המדינה, בשילובגמור לשל האזרחים הערביים במדינה, בשבירת השילטון של המיפלגות על מערכות-החיים, לחקיקת חוקה כתובה ועוד כל אלה רעיונות שהיו אז מהפכניים. החל בשנות ה05- הראשונות הוא דגל בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, כצעד ראשון לקראת "השתלבות ישראל במרחב". המערכה הבלתי-נלאית של השבועון עורר תגובה חריפה מצד המימסד. במשך 20 שנה היה מוטל על "העולם הזה" חרם כלכלי מצד כל מערכות המדינה, ההסתדרות, הסוכנות וצה"ל, שביקשו להרוס את בסיסו הכלכלי. )מערכה זו נשאה פרי כעבור שנים, כאשר התמוטט השבועון מבחינה כלכלית.( הממונה על שרותי הביטחון דאז, איסר הראל, הודה כעבור שנים ש"העולם הזה" ואבנרי נחשבו אז כ"אוייב מיספר 1 של המישטר". בן-גוריון סירב לבטא את שמו וקרא לו "השבועון המסויים", תואר שהשבועון אימץ לעצמו בגאווה. בשנים הראשונות התפוצצו שלוש פצצות במערכת ובדפוס, נערכה התנפלות אלימה על אבנרי ועל סגנו, שלום כהן, הוטל על השבועון חרם פיסי בחיפה )בעיקבות המערכה נגד "חושיסתאן", מישטרו הרודני של ראש-העירייה אבא חושי(. השבועון הנהיג שיטה שהיתה אז חדשה: סדרות של תחקירים ומערכות ציבוריות. הוא ניהל את המערכה נגד עמוס בן-גוריון, מילא תפקיד מרכזי בפרשת קסטנר ובפרשת לבון, חשף את פרשות אשר ידלין, אברהם עופר ויעקוב לוינסון, את שוד-העתיקות של משה דיין, ועוד ועוד. ב6591- הקים אבנרי עם נתן ילין-מור, בועז עברון ואחרים את תנועת "הפעולה השמית", שדגלה בהקמת מדינה פלסטינית ובפדרציה פלסטינית-ישראלית-ירדנית. כעבור כמה שנים הקים את "הוועד הישראלי למען אלג'יריה חופשית" וקשר קשרים עם הנהגת המחתרת האלג'ירית. ב5691-, בעיקבות חקיקת "חוק לשון הרע" שנועד בגלוי להשתקת "העולם הזה", הקים אבנרי עם קבוצה של פעילי-שלום ופעילי זכויות-האדם, וביניהם שלום כהן, אמנון זיכרוני, אלכס מסיס, את "תנועת העולם הזה - כוח חדש" ונבחר בשמה לכנסת, בה כיהן במשך שמונה שנים רצופות )בכנסת השישית והשביעית(. בשותפות עם יועצו הפרלמנטרי, עורך-הדין אמנון זיכרוני, חולל מהפכה בסידרי הבית ויצר דגם חדש של פעילות פרלמנטרית תקיפה, ששימש לאחר-מכן דוגמה לסיעות רבות אחרות. הוא פיתח מאות יוזמות פרלמנטריות, שחלקן מעסיקות את הכנסת עד היום, ונאם בכנסת כאלף נאומים. אחרי שאיבד את מקומו בבחירות שלאחר מילחמת יום-הכיפורים, הקים ב-1977- ,עם גופים אחרים, את תנועת "שלי", וכיהן בשמה שנתיים נוספות בכנסת התשיעית. ב-1974 יצר אבנרי מגע ראשון עם שליחו של יאסר ערפאת, סעיד חמאמי, וניהל איתו סידרה של פגישות חשאיות - שעליהם הודיע לראש-הממשלה דאז, יצחק רבין(. מגעים אלה הביאו להקמת "הוועד הישראלי למען שלום ישראלי-פלסטיני", בהשתתפות האלוף )מיל'( מתי פלד, ד"ר יעקוב ארנון, לובה אליאב, מאיר פעיל ואחרים, שקיימה מגעים הדוקים עם שליחי אש"ף, ובמיוחד עם עיצאם סרטאווי. מגעים אלה, שהתפרסמו ברבים, סללו את הדרך להתפייסות ישראלית-פלסטינית- ב-1975 נפצע אבנרי קשה מידי מתנקש בחייו. ב-3 ביולי 1982 עשה אבנרי את המעשה שהיכה גלים ברחבי העולם: בעיצומה של מילחמת-לבנון הוא חצה את הקווים בביירות ונפגש בעיר המערבית הנצורה עם יאסר ערפאת. הפגישה הראשונה בין ישראלי והמנהיג הפלסטיני. מאז נפגש אבנרי עם ערפאת פעמים רבות, וערפאת הכריז לא-אחת שאבנרי הוא ידידו האישי. ב-1992 קרא אבנרי לבחירת יצחק רבין, אולם הוא כאשר גירש רבין 415 פעילים איסלאמיים לגבול לבנון התנגד לכך נמרצות. אחרי ששהה עם רחל 45 יום ולילה באוהל-מחאה מול מישרד ראש-הממשלה בירושלים החורפית, הקים עם פעילי-שלום אחרים את "גוש שלום", תנועת-השלום התקיפה והעיקבית ביותר, הדוגלת בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, הפיכת ירושלים לבירת שתי המדינות, החזרת הקו הירוק ופירוק ההתנחלויות. בשנים האחרונות זכה אבנרי לשורה של פרסים בינלאומיים על פעולתו: פרס-השלום על שם אריך מאריה רמארק )מחבר "במערב אין כל חדש"(, (,21.6.95) פרס-השלום של העיר אאכן, יחד עם "גוש שלום" ,(1.9.97) פרס קרייסי להישגים מיוחדים למען זכויות האדם (22.1.98) ופרס מדינת סכסוניה-התחתונה .(11.2.98) הוא זכה גם בתואר אזרח-כבוד של כפר-קאסם על חלקו המכריע בחשיפ תהטבח בכפר ב-1965. אבנרי לא קיבל מעולם שום פרס מידי מוסד ישראלי רשמי. ספריו: "בשדות פלשת "1948 ;(1949) "הצד השני של המטבע" ; (1950) "צלב-הקרס" (1961) ; "מילחמת היום השביעי" ,(1968) תורגם לשמונה שפות בשם "ישראל בלי ציונים"; 1" מול ,"119 נאומיו של אבנרי בכנסת, בעריכת אמנון זיכרוני; "אויבי,אחי" (1988) על מגעיו של ראשי אש"ף, תורגם לארבע שפות; "לנין לא חי פה יותר", רשמי מסע בארצות הקומוניסטיות לשעבר (1991) עם צילומי רחל אבנרי; "אנחנו לובשים את כותנת נסוס" ,(1991) בגרמנית, על מילחמת-המיפרץ; "שני עמים, שתי מדינות" ,(1995)) שיחות עם אבנרי בגרמנית; "בעיית ירושלים" (1996) עם עזמי בישארה, ראיונות עם אישים ישראליים ופלסטיניים. סרט על חיי אבנרי הופק בגרמניה והוצג בתחנות גרמניות וצרפתיות. אבנרי כותב טור קבוע ב"מעריב", ומאמריו מתפרסמים ברחבי העולם. http://www.avnery-news.co.il/hebrew/uri_heb.html
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
01:55 14.10.03 |
|
28. אבנרי אורי: סופר, איש ציבור..................
בתגובה להודעה מספר 20
|
Avnery Uri אורי אבנרי. יליד 10.9.23, בקום, גרמניה. גדל, עד גיל 10, בעיר הנובר. נשוי.בן למשפחה גרמנית-יהודית שמקורה בחבל הריין. אביו היה בנקאי. משפחתו גרה בפרבר אמיד. אביו, שהיה ציוני מגיל צעיר, היגר לפלסטינה עם עלייתו של היטלר. אבנרי למד בגימנסיה. את רשמיו על סופה של רפובליקת ויימר ותחילתו של השלטון הנאצי פרסם בספרו צלב הקרס (1961). ב-1933 עלה עם משפחתו לארץ. התגורר חצי שנה בנהלל ועבר לתל אביב. למד בבית הספר לבנים אחד העם עד כיתה ז', אז נאלץ להפסיק ללמוד (מסיבות כלכליות) והתחיל לעבוד - תחילה כטכנאי רדיו ואח"כ כפקיד אצל עורך דין. בהיותו בן 14 וחצי התגייס לאצ"ל (פלוגה ז'). היה פעיל במחתרת במשך שלוש שנים, ופרש נוכח מחאתו והתנגדותו לדרכו של הארגון. על-כך כתב את החוברת: הטרוריזם - מחלת הילדות של המהפכה העברית (1945). ב-1946 הקים את תנועת ארץ ישראל הצעירה, שנודעה בשם כתב העת שלה - קבוצה במאבק. התנועה גרמה לסערה חסרת תקדים ביישוב. התנועה דגלה בהשקפה שהיישוב העברי בארץ מהווה אומה עברית חדשה, אך בניגוד לכנענים, סברה שאומה זו היא חלק מהעם היהודי. טענה כי התנועה הלאומית העברית היא בעלת-ברית טבעית לתנועה הלאומית הערבית, ושמקומה בקרב העמים המתעוררים של אסיה ואפריקה. רעיון השותפות בין התנועה הלאומית העברית והערבית הינו מאז אבן הפינה בתפיסתו הרעיונית של אבנרי. בחוברת שפרסם ערב מלחמת השחרור (ספטמבר 1947) - מלחמה או שלום במרחב השמי, שירטט את תוכניתו למזרח תיכון מאוחד, שבו ימלאו העברים והפלסטינים יחד תפקיד מרכזי. עם פרוץ המלחמה התגייס אבנרי לחטיבת גבעתי. שירת בפלוגת הקומנדו המפורסמת שועלי שמשון - הסיירת הראשונה בצה"ל. השתתף בעשרות קרבות, קיבל דרגת מ"כ ונפצע קשה בעיראק-אל-מנשיה (קריית גת) בימים האחרונים של המלחמה. במהלך המלחמה דיווח על הקרבות ועל חיי היחידה הלוחמת. דיווחיו פורסמו בעיתון הערב של הארץ - יום-יום. בתום המלחמה קיבץ רשימות אלו בספר: בשדות פלשת 1948, שהפך מיד לרב-מכר (20 אלף עותקים נמכרו תוך שנה). לאחר מכן כתב את הספר: הצד השני של המטבע, ובו תיאר את הצדדים האפלים של המלחמה - מעשי זוועה, רצח ושוד, גירוש הפליטים והשתמטות. ספרו עורר ביקורת מצד השלטונות, ואלו נקטו אמצעים מעשיים להחרמתו. במשך שנים רבות לא הופיעה מהדורה שניה לספר. ב-1949, בהיותו בחופשת החלמה, הצטרף למערכת הארץ לכתיבת מאמרים ראשיים, לפי הזמנת עורך עיתון הארץ, גרשום שוקן. כעבור שנה עזב את עיתון הארץ, כשחש לדבריו שאינו זוכה לחופש ביטוי, בעיקר בנושא המערכה שנוהלה במדינה לחיסול הכפרים הערביים. ב-1950 רכש עם חברים את השבועון העולם הזה (שנוסד ב-1937), והפך אותו לשבועון חדשות מודרני, תוקפני וחריג. אבנרי כיהן כעורכו הראשי עד 1990. העולם הזה מילא תפקיד מרכזי בעיצוב עיתונות ישראלית חדשה. הוא המציא שפה עיתונאית חדשה, המקובלת כיום בכלי תקשורת רבים, ויצר גישה עיתונאית שסיסמתה היתה: "בלי מורא, בלי משוא-פנים". אבנרי עצמו חינך דורות של עיתונאים. חניכיו ממלאים תפקידים בכירים בכלי תקשורת רבים. לשבועון היתה השפעה רבה על עיצוב השקפת עולמם של בני הדור הצעיר בשנות ה-50 וה-60. העולם הזה ביטא התנגדות נחרצת למדיניות של דוד בן-גוריון, החל במדיניותו המלחמתית האנטי-ערבית וכלה בכניעתו לדתיים. השבועון דגל בברית עם העמים הערביים נגד הקולוניאליזם המערבי, בהפרדת הדת מן המדינה, בשילוב האזרחים הערביים במדינה, בשבירת השלטון של המפלגות על מערכות החיים, בחקיקת חוקה כתובה ובעוד רעיונות רבים נוספים שהיו אז מהפכניים. עוד בשנות ה-50 המוקדמות, דגל אבנרי בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, כצעד ראשון לקראת השתלבות ישראל במרחב. עמדה זו של העיתון עוררה תגובה חריפה מצד הממסד.
במשך 20 שנה הוטל על העיתון חרם כלכלי מצד מערכות המדינה, ההסתדרות, הסוכנות היהודית וצה"ל, שביקשו להרוס את בסיסו הכלכלי (חרם שאכן הביא להתמוטטות כלכלית כעבור שנים). הממונה על שירותי הביטחון דאז, איסר הראל, הודה כעבור שנים שהעולם הזה ואבנרי נחשבו אז ל"אוייב מספר 1 של המישטר". בן-גוריון סירב לבטא את שמו של העיתון וקרא לו "העיתון המסויים". בשנים הראשונות התפוצצו שלוש פצצות במערכת ובדפוס, נערכה התנפלות אלימה על אבנרי ועל סגנו, שלום כהן, הוטל על השבועון חרם פיזי בחיפה (בעקבות המערכה נגד חושיסתאן, משטרו הרודני של ראש העיריה אבא חושי). השבועון הנהיג שיטה שהיתה אז חדשה: סדרות של תחקירים ומערכות ציבוריות. הוא ניהל את המערכה נגד עמוס בן-גוריון, מילא תפקיד מרכזי בפרשת קסטנר ובפרשת לבון, חשף את פרשות אשר ידלין, אברהם עופר ויעקב לוינסון, את שוד העתיקות של משה דיין ועוד. ב-1956 הקים יחד עם נתן ילין-מור, בועז עברון ואחרים את תנועת הפעולה השמית, שדגלה בהקמת מדינה פלסטינית ובפדרציה פלסטינית-ישראלית-ירדנית. כעבור כמה שנים הקים את הוועד הישראלי למען אלג'יריה חופשית, וקשר קשרים עם הנהגת המחתרת האלג'ירית. ב-1956, בעקבות חקיקת חוק לשון הרע, הקים אבנרי עם קבוצה של פעילי שלום וזכויות אדם את תנועת: העולם הזה - כוח חדש, ונבחר בשמה לכנסת, בה כיהן במשך שמונה שנים רצופות (בכנסת השישית והשביעית). בשותפות עם יועצו הפרלמנטרי, עורך הדין אמנון זכרוני, חולל מהפכה בסידרי הבית, ויצר דגם חדש של פעילות פרלמנטרית תקיפה, ששימש אחר-כך דוגמא לסיעות רבות אחרות. הוא פיתח מאות יוזמות פרלמנטריות, ונאם בכנסת כ-1,000 פעמים. אחרי שאיבד בבחירות שלאחר מלחמת יום כיפור את מקומו בכנסת, הקים ב-1977, יחד עם גופים אחרים, את תנועת שלי, וכיהן בשמה שנתיים נוספות בכנסת התשיעית. ב-1974 יצר מגע ראשון עם שליחו של יאסר ערפאת, סעיד חמאמי, וניהל עימו סידרה של פגישות חשאיות - עליהן הודיע לראש הממשלה דאז, יצחק רבין. מגעים אלה הביאו להקמת המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני, בהשתתפות האלוף (במיל.) מתי פלד, ד"ר יעקב ארנון, לובה אליאב, מאיר פעיל ואחרים, שקיימו מגעים הדוקים עם שליחי אש"ף, ובמיוחד עם עיצאם סרטאווי. מגעים אלו, שהתפרסמו ברבים, תרמו להתפייסות ישראלית-פלסטינית. ב-1975 נפצע קשה מידי מתנקש. ב-3 ביולי 1982, בעיצומה של מלחמת לבנון, חצה אבנרי את הקווים בביירות, ונפגש בעיר המערבית הנצורה עם יאסר ערפאת - הפגישה הראשונה בין ישראלי והמנהיג הפלסטיני. מאז נפגשו השניים פעמים רבות והם שומרים על קשרי ידידות. ב-1992 קרא אבנרי לבחירת יצחק רבין. ואולם, כשרבין הורה לגרש 411 פעילי חמאס לצפון לבנון, התנגד לכך נמרצות ויצא נגדו. לאחר ששהה עם רחל אשתו 45 יום באוהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים החורפית, הקים עם פעילי שלום אחרים את תנועת גוש שלום. תנועה זו דוגלת בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, הפיכת ירושלים לבירת שתי המדינות, החזרת הקו הירוק ופירוק ההתנחלויות, במסגרת שלום ישראלי-פלסטיני. בשנים 2000-1999 היה בין האישים שפעלו להטלת חרם על מוצרים המיוצרים במפעלים בהתנחלויות. בגין זאת הוקע על-ידי אישי ציבור, שקבלו כי במעשיו הוא פוגע בפרנסתם של מתנחלים ובאינטרסים כלכליים של המדינה. אבנרי זכה לשורה של פרסים בינלאומיים על פועלו: פרס השלום ע"ש אריך מאריה רמארק (21.6.95), פרס השלום של העיר אאכן (1.9.97), פרס קרייסקי להישגים מיוחדים למען זכויות האדם (22.1.98), ופרס מדינת סכסוניה-התחתונה (11.2.98). כן זכה בתואר אזרח כבוד של כפר קאסם, על חלקו המכריע בחשיפת הטבח בכפר ב-1956. סרט על חייו ופועלו הופק בגרמניה והוצג בתחנות גרמניות וצרפתיות. אבנרי כתב טור קבוע בעיתון מעריב. מאמריו מתפרסמים ברחבי העולם. בשנים האחרונות הוא ממקד את פעילותו במסגרת תנועת 'גוש שלום'. כתב את הספרים: 1) בשדות פלשת 1949 (1948); 2) הצד השני של המטבע (1950); 3) צלב הקרס (1961); 4) מלחמת היום השביעי (1968), שתורגם לשמונה שפות בשם: ישראל בלי ציונים; 5) 1 מול 119, נאומיו של אבנרי בכנסת - בעריכת אמנון זכרוני; 6) אויבי, אחי (1988), על מגעיו אם אנשי אש"ף - תורגם לארבע שפות; 7) לנין לא חי פה יותר, רשמי מסע בארצות הקומוניסטיות לשעבר (1991) - עם צילומי רחל אבנרי; 8) אנו לובשים את כותנת נסוס (1991), בגרמנית על מלחמת המפרץ; 9) שני עמים, שתי מדינות (1995), שיחות עם אבנרי בגרמנית; 10) בעיית ירושלים (1996), עם עזמי בישארה - ראיונות עם אישים ישראלים ופלסטינים. כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:03 15.09.03 |
|
21. ערוץ 7: ''נבדקת חוקיות מפגשי אבנרי-ערפאת''!!
בתגובה להודעה מספר 0
|
15:19, 15 ספטמבר 2003 / י"ח באלול תשס"ג מזה שבועיים מונחת על שולחן היועץ המשפטי לממשלה סוגיית חוקיות ביקורו של אורי אבנרי במתחם המוקטעה ללא אישור אלוף פיקוד המרכז כמתבקש בחוק. כתב ערוץ 7 שמעון כהן מדווח כי ראשית חודש ספטמבר הועברה בקשת עו"ד רז נזרי עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, מהפרקליט הצבאי הראשי, ובה הוא מבקש ליידע אותו לגבי פרטים על ביקורו של אבנרי במתחם המוקטעה במה שהוגדר כביקור ניחומים על מות אחותו של עראפת. עו"ד נזרי מבקש גם לברר אם אכן ניתן לביקור אישור אלוף הפיקוד כנדרש. עם זאת, מדווח כתבנו כי מלשכת דוברת צה"ל נמסר כי "לא ידוע על אישור שניתן מגורמי צה"ל לאנשים המדוברים (אבנרי ואנשיו) להיכנס לשטח A" כמו כן מדגישה הדוברת כי "כניסה לשטח A מנוגדת לצו אלוף פיקוד המרכז". נזכיר כאן כי אמש פורס על תחילת חקירתה של המשטרה את ביקוריו של אורי אבנרי את ערפאת ואת התבטאותו כי בכוונתו להוות "מגן חי" למנהיג הרש"פ יאסר ערפאת, במידה ויחוש בסכנה לחייו של האיש מגורמי הביטחון הישראליים. אמירתו זו של אבנרי זוכה לתימוכין היסטוריים. גם בעת מלחמת לבנון, כשארגוני המחבלים עליהם פיקד ערפאת הראו אותות מצוקה וחשש כבד מחיסולו של מנהיגם בידי צה"ל, יצא אבנרי לחלקה המערבי של ביירות, שם קיים פגישה עם יאסר ערפאת בכדי לסכל אפשרות למוטט את המבנה בו שכן מנהיג הפלשתינים.
יצויין כי האישום מולו יאלץ אבנרי להתמודד הוא סעיף 99 לחוק הישראלי הקובע כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל מעשה שיש בו כדי לסייעו בכך, דינו-מיתה או מאסר עולם". (ש) http://www.a7.org/news.php?id=60533
91. אורי אבנרי מנסה להציל את ערפאת בשנית !! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5504&omm=91&viewmode= כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
04:10 16.09.03 |
|
22. תיאטרון צוותא- אורי אבנרי בן 80 .............
בתגובה להודעה מספר 21
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 16.09.03 בשעה 04:13 בברכה, פילוביץ שחף שוש מיימון כתבה וצילמה.לשני אישים בולטים בפוליטיקה וההוייה הישראלית מלאו החודש שמונים: שמעון פרס ואורי אבנרי. לפרס עושים חגיגה בינלאומית גדולה מקושטת בסלבריטיס ומדינאים מרחבי העולם. אצל אורי הסתפקו בתפאורה צנועה וקאמרית יותר: תיאטרון צוותא בתל אביב. וכאן נימה אישית: אני שצמחתי ב'העולם הזה' של אורי אבנרי הרגשתי חובה להגיע ולהוקיר את האיש שלמדתי ממנו כל כך הרבה. ציפיתי למצוא שם עתונאים נוספים שגדלו אצלו, אבל משום מה נתקלתי רק בזיוה יריב. איפוה שרית ישי? ענת סרגוסטי? רינו צרור? סילבי קשת? ועוד רבים אחרים וטובים? אבל גם ככה האולם היה מלא עד אפס מקום בחברים לדגל ואנשי שמאל ישראלים מה שנקרא 'מחנה השלום' – אלה שלמרות המצב הנוראי שאנו מצויים בו ממשיכים להאמין ששלום בין שני העמים הוא אפשרי. את הערב הנחה עמיקם גורביץ וחברים של אורי עלו לבימה ושרטטו דיוקן של איש מיוחד יוצא דופן ואמיץ לב במיוחד שלמרות כל ההתנגדות העזה והעוינות כלפיו הוא המשיך לדבוק בקו שמנחה אותו כבר חמישים שנה: שתי מדינות לשני עמים. אחמד טיבי, לובה אליאב, חיים ברעם, אלכס מסיס, אמנון זכרוני, יצחק לבני, עמיקם גורביץ', שולמית אלוני ריתקו אותנו בפכים קטנים וגדולים על חייו ופועלו של האיש. בסוף עלה גם אבנרי שנראה נפלא כתמיד, רהוט צלול וקולח ואופטימי כתמיד. וכאן המקום להזכיר גם את אשתו המקסימה, רחל, שהיא ואורי יחד מהוים בעצם חזית אחת. אפשר להגיד הרבה דברים על אורי אבנרי אבל אי אפשר להתעלם מתרומתו הענקית לעולם העתונות הישראלית. וחוץ מזה- כל מה שחזה וצפה וניבא לפני למעלה מארבעים שנה- מתרחש היום: יש ישות פלשתינאית ויש במדינהלא מעטים שמסכים שצריכות לקום כאן שתי מדינות לשני עמים. אורי אבנרי. בהקלקת הגדלה רעייתו רחל אבנרי. אמנון זכרוני.
בהקלקת הגדלה: אחמד טיבי. הקישור לכתבה !! http://www.notzetz.com/other/articles.asp?category=8&number=92
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
03:17 22.09.03 |
|
23. שרון: הקשר בין השמאל לרשות פסול !!
בתגובה להודעה מספר 21
|
יום ראשון, 21 בספטמבר 2003, 18:36 מאת: הארץ שרון. "לא צריך להיבהל מהביקורת" אש הממשלה: יש לראות התופעה בחומרה. הגיב בביטול על גינוי האו"ם, ודחה הבקשה לדון מחדש בהחלטה לגרש את ערפאת. העריך: ייתכן שחלה רגיעה - כי ערפאת נבהל. עוד בכתבה: שרון נזף בשרים על שאינם מופיעים לישיבות שונות » ראש הממשלה, אריאל שרון, הגיב היום בביטול על גינוי האו"ם ביום שישי, בעקבות החלטתה של ממשלת ישראל לגרש את יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. "לא נשנה את עמדותינו בגלל הצבעה כזו או אחרת. ישראל תמצא דרכים למנוע הפרעות מצדו של מי שמסב לה נזק רב כל כך", אמר שרון בישיבת הממשלה. הגינוי אושר במועצת הביטחון של האו"ם ברוב של 133 מדינות, מול ארבע מתנגדות. שרון דחה בישיבת הממשלה את בקשת שר הפנים אברהם פורז לשוב ולדון בהחלטת הקבינט לגרש את ערפאת. פורז טען כי ההחלטה גרמה לישראל נזקים בינלאומיים שלוו בגל מחאות וגינוי מצד האו"ם. ראש הממשלה דחה את הבקשה, ואמר לפורז כי "לא צריך להיבהל מהביקורת, אין טעם לשוב ולדון בעניין. ייתכן והרגיעה בפיגועים נובעת מהעובדה שערפאת נבהל מהאיום, ובהתאם לכך הוא פועל למנוע פיגועים". שרון האשים את האופוזיציה כי היא מקיימת קשרים עם הרשות הפלסטינית מאחורי גבה של הממשלה. "זו תופעה שלא היתה קיימת זמן רב. כעת היא חזרה ויש לראותה בחומרה", אמר. שרון התכוון בדבריו לאורי אבנרי, שהציע להקים חומת מגן חיה סביב ערפאת. שרון גינה גם את ההפגנות נגד הממשלה וטען כי המדינה נמצאת בשעה קשה ועליה להיות מאוחדת. שרון נזף בשרים על שאינם מופיעים לישיבות שונות
פרסומתבמהלך הישיבה שרון נזף בשרים על כך שאינם מופיעים לישיבות שונות. "לא מקובל עלי ששרים לא מופיעים לישיבות של ועדות השרים המיוחדות, שאמורות לדון בנושאים חשובים", אמר. ראש הממשלה התייחס, בין היתר, לישיבת ועדת בטיחות בדרכים, שדנה במציאת פיתרונות לצמצום התאונות. רק השר ליברמן הופיע לישיבה, שבה אמורים היו להשתתף שבעה שרים החברים בה.
שרון ציין, כי "אולי צריך לחשוב על דרך להוביל לכך ששרים יתייצבו לדיונים. אולי כדאי לפרסם באינטרנט את השמות של השרים שלא באים לדיונים". http://news.walla.co.il/?w=/1/443491 כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
02:38 08.10.03 |
|
26. הבגידה של אורי אבנרי .................
בתגובה להודעה מספר 25
|
הליכתו של אורי אבנרי ביום כיפור שעבר זה מכבר (ולא בפעם הראשונה!) לשמש "מגן אנושי" ליאסר ערפאת במתחם המוקטעה מפני התקפה צפויה ואפשרית של צה"ל על המתחם החצי-הרוס או, לחלופין, ניסיון לחטוף ממנו את בכיר הנצורים בו, היא בלתי נסבלת ובלתי נסלחת. המעשה הזה מקומם ומרתיח. יש בו מאפיינים שליליים קיצוניים, אולי אף פליליים, כאלה שבוודאי עשויים להיכלל בהגדרה 'קשירת קשר עם אויב בשעת מלחמה'. יש שיכנו אותו בגידה. 07/10/2003 | אברהם שרון | [email protected] אני איש השייך ומזוהה עם מה שמכונה "מחנה השמאל". ככזה אני מקולל, מוכפש ומנואץ בזוועתיות שבקללות, איומות ונוראות מאין כמוהן, מלים וצירופיהן החולניים והמחליאים, שאותם לא האוזן, לא הנייר ולא הדעת סובלים. המשך הכתבה בקישור המצ"ב...:- http://www.nfc.co.il/archive/003-D-3666-00.html?tag=2-35-09
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
18:47 13.11.03 |
|
29. תמונה של אורי אבנרי משחית רכוש ציבורי !!!
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.11.03 בשעה 16:03 בברכה, פילוביץ שחף בול טרייר חבר מתאריך 25.3.03 4878 הודעות 13:31 13.11.03 תמונה של אורי אבנרי משחית רכוש ציבורי
מקור - לידור = גוש חרא לידור 13:47 13.11.03 5. אני רק פירסמתי את התמונה בפרש,אבל- ה"קרדיט" המפוקפק של צילום העבירה של השחתת רכוש שייך לאתר של גוש חרא שגֵאֵה בחבריו שעוברים על החוק.
NFC אורי אבנרי ריסס גרפיטי על גדר ההפרדה - בניגוד לחוק אנשי השמאל הקיצוני עושים הכל כדי שהמשטרה תשים לב לעבירות שהם מבצעים לכאורה; השבוע חתכו פעילים את גדר ההפרדה ואבנרי ריסס עליה גרפיטי; המשטרה אף אינה חוקרת את האירועים. רשימות קשורות עתירה לבג"צ: לעצור ולהעמיד לדין את אבנרי בגין כניסתו למוקטעה http://www.nfc.co.il/archive/001-D-31658-00.html?tag=16-03-06&au=True ----------------- אורי אבנרי וחברי כנסת ערביים מפרים בעקביות צו אלוף ונכנסים לשטח A http://www.nfc.co.il/archive/001-D-29983-00.html?tag=16-03-38&au=True -----------------
אנשי השמאל הקיצוני הישראלי, כך נראה, עושים הכל כדי להודיע למשטרה: אנחנו עבריינים. ואולם, נראה כי המשטרה "מתעקשת" להימנע מהגשת כתב אישום נגדם. במה דברים אמורים? ביום ראשון השבוע, הוציא אדם קלר, פעיל שמאל ידוע ודובר תנועת 'גוש שלום', הודעה לעיתונות, שזו כותרתה: "עשרות אנרכיסטים ישראלים חותכים במספרי תייל ומפילים את גדר ההפרדה באזור ג'נין". בהודעה נאמר, כי "החל מן השעה 11:30 הבוקר (א'), מפרקים כ-30 אנרכיסטים ישראלים, יחד עם מספר דומה של פעילי שלום בינלאומיים מארה"ב, בריטניה וארצות נוספות ועם עשרות כפריים פלשתינים, את גדר ההפרדה באזור הכפר זבובה שליד ג'נין". הפעילים מודעים לכך שזו עבירה פלילית מעבר לעובדה כי ברור שמעשים אלה מהווים לכאורה עבירות פליליות, שעל טיבן נעמוד בהמשך, הרי שנראה כי גם מוציאי ההודעה והפעילים שעסקו במלאכה, היו מודעים לכך. "החלטנו לנקוט פעולה ישירה ולסייע לתושבים להגיע לשדותיהם, גם אם נצטרך לשלם מחיר על-כך", נאמר בהודעה. ואולם, המחיר בושש לבוא. במשך כחצי שעה הספיקו הפעילים לפרק כ-10 מטרים מגדר ההתרעה האלקטרונית ומהגדר התלתלית שלפניה, לפני שנבלמו בידי כוחות צה"ל שהגיעו למקום, הסמוך למחנה צבאי גדול. במקום לא בוצעו מעצרים, וככל הידוע, המשטרה אף לא פתחה בחקירה. בפעילות זו בוצעו, לכאורה, שורה של עבירות: התקהלות אסורה במקום ציבורי, שהעונש הקבוע בגינה בחוק הוא שנת מאסר אחת; השחתת פני מקרקעין, שהעונש בגינה הוא שנת מאסר, אך נקבעה כעבירת קנס; וייתכן שאף 'התפרעות שסופה נזק', שהעונש בגינה הוא 10 שנות מאסר. אבנרי מרסס גרפיטי על גדר ההפרדה את ההודעה לעיתונות, אגב, תוכלו למצוא בעמוד הכניסה לאתר תנועת 'גוש שלום' (www.gush-shalom-org). עוד תוכלו למצוא בעמוד זה, צילום של ראש התנועה, העיתונאי לשעבר אורי אבנרי, המבצע לכאורה עבירה (ראו תמונה מוגדלת למטה) של השחתת פני מקרקעין. מדובר בראש התנועה, אורי אבנרי, שעל מעלליו והפרות צו אלוף הפיקוד העקביות שביצע, כאשר נכנס לביקורים אצל ערפאת במוקטעה, כבר דיווחנו רבות - ועוד נכביר במילים עליהן, עד אשר יפעלו השלטונות לעצור את הפעילות העבריינית. הבירור האחרון שערכנו עם משטרת ש"י העלה, כי דבר לא נעשה בעניין ההפרה השיטתית של צו אלוף הפיקוד. המשטרה אף לא זימנה לחקירה את אבנרי ואת חברי הכנסת הערביים שנכנסו עימו. אבנרי מתגאה בכך שריסס גרפיטי על גדר ההפרדה, כפי שרואים בבירור בצילום. כזכור, בשבועיים האחרונים, הגישה הפרקליטות כתבי אישום במהירות שיא של יממה אחת (!), נגד שלושה אנשים שריססו כתובות וביזו אנדרטות לזכר ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין. יש שיאמרו כי עבירה של השחתת פני מקרקעין, הקבועה בסעיף 196 לחוק העונשין, הינה עבירה פעוטה ואין אוכפים אותה. את האכיפה המוגברת שלה לאחרונה, הם תולים בצורך להרגיע את הציבור שהזדעזע בעקבות השחתת האנדרטות לזכר רבין. מעבר לעובדה שטענה זו היא חמורה כשלעצמה, הרי שניתן להפריכה בקלות. פעיל הימין הקיצוני ואיש כ"ך לשעבר, איתמר בן-גביר, זוכה לפני כשנה בבית משפט השלום בירושלים, מעבירה של השחתת פני מקרקעין, לאחר שבכתב האישום הוצגו ראיות נסיבתיות בלבד לאישום, בו נטעם כי ריסס כתובת "הרב כהנא צדק" בירושלים. ואולם, למרות שמדובר בעבירת קנס בלבד, מצאה הפרקליטות לנכון לערער על הזיכוי, על-אף שלא היו בידיה ראיות חדשות או טיעונים חדשים, והטריחה 3 שופטים בבית המשפט המחוזי לנהל דיון בערעור, בסופו הורשע בן-גביר. התיק הוחזר לבית משפט השלום שיגזור את דינו. נציין את דברי השופט זמיר, בבג"צ 6396/96: "כי כאשר יש אכיפה בררנית על-ידי הרשויות הממונות על אכיפת החוק, יכול שהיא תהיה פסולה בהיותה מנוגדת לשלטון החוק... בדרך כלל קיים קושי להוכיח כי הרשות המנהלית הפעילה את הסמכות לאכוף את החוק על יסוד שיקול זר או להשגת מטרה פסולה. אולם, במקרה הנדיר, שבו ניתן להוכיח אכיפה בררנית, מן הראוי שתהיה לכך נפקות משפטית". מעבר לכך, מזכירים בתי המשפט ופולטיקאים שונים, השכם והערב, כי עבריינות אידיאולוגית חמורה יותר מעבריינות 'רגילה', שאינה נובעת ממניעים כאלה. הפתגם הידוע אומר שצריך שהצדק ייראה ולא רק ייעשה. במקרה הזה נראה, כי הצדק גם לא נעשה. אבנרי וגדר ההפרדה http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33991-00.html?tag=16-00-00
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:42 23.01.04 |
|
30. אלוני נכנסה= רמאללה עם חברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד ברכה
בתגובה להודעה מספר 0
|
הצופה יט אלול תשסב היועץ המשפטי לממשלה הורה אתמול על פתיחת חקירה משטרתית נגד שולמית אלוני, משום שנכנסה לרמאללה בחודש ינואר, וזאת מבלי לקבל אישורו של מפקד הצבא במקום. אלוני נכנסה לרמאללה יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד בראקה. כניסה לשטחי הרשות הפלשתינית בלי אישור מפקד הצבא הינה עבירה על החוק ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה מבהירים, כי לא יתכן שאדם, וביחוד איש ציבור, יראה עצמו פטור מלציית לחוק, אך ורק בשל העובדה שאינו מסכים לו. כתבנו מזכיר כי העובדה ששולמית אלוני נכנסה לרמאללה ללא אישור צה''ל יחד עם חברי הכנסת טיבי וברכה פורסמה לראשונה ב''הצופה'' ב11- בינואר השנה, למחרת ביקורם ברמאללה ופגישתם עם ערפאת בלשכתו. ביקורם ברמאללה נערך למרות הצו שהוציא אלוף פיקוד המרכז האוסר על כניסת ישראלים לשטחי איי, והחלטת בג''ץ כי הצו חל גם על חברי כנסת. דובר צה''ל אישר אז לשאלת כתבנו חגי הוברמן, שפירסם את הידיעה, כי השלושה לא קיבלו את אישור הצבא, לאחר ששטחי איי הוכרזו כשטחים אסורים לכניסת ישראלים. http://www.cs.biu.ac.il/~ehrlich/HISTORY/citations.doc פארוק קדומי מודה: ''הודות להסכם אוסלו התאפשרה כניסתם של עשרות אלפי חמושים" |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
03:46 28.02.04 |
|
31. הפרחת בלון ניסוי:להעניק פרס ישראל בעיתונות לאורי אבנרי
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 28.02.04 בשעה 03:48 בברכה, פילוביץ שחף ניוטון חבר מתאריך 19.2.04 22 הודעות 23:52 27.02.04 להעניק פרס ישראל בעיתונות לאורי אבנרי למרות שאינני מסכים עם כל דעותיו במיוחד לאחר האינתיפאדה הנוכחית, אין לי ספק שאורי אבנרי מי שייסד את העיתונות החוקרת, העצמאית ושבמשך שנים רבות גידל דורות של עיתונאים, ושל קוראי עיתונות. כמי שינק את העולם הזה עוד מנערותי אני רואה בו כמורי ורבי וכך אני בטוח שמרבית העיתונאים הבכירים בארץ. אין ספק שאם פרובוקטור עילג כמו תומרקין נמצא ראוי לפרס, הרי שאבנרי על אף שהוא מעורר מחלוקת בדעותיו, אין עוררין לתרומתו לצמיחת העיתונות החופשית והחוקרת בישראל. @ תגובות להפרחת בלון הניסוי שלעיל...:- פילוביץ שחף חבר מתאריך 9.2.02 24762 הודעות פרס ישראל לבוגד מספר אחד של מדינת ישראל !! "ניוטון נשלח להפריח בלון ניסוי, מה זה מסריח חבל"ז... הבוגד היהודי מספר 1 של מדינת ישראל....
אין ספק, שאחרי הדוגמאות האחרונות של יהודים אזרחי ישראל, ציונים שאהבת מולדת טבועה בדמם, כמו...:- 1. הצייר...... משה גרשוני
2. הפסל שאביו היה ב-SS.....תומרקין
3. "איש המוסד וקצין בכיר בצה"ל....אלחנאן טננבאום
אזי אורי אבנרי הוא הדובדבן שבקצפת....
מצ"ב קישור לכל החומר על אורי אבנרי, לכל מי שלא ידע, שכח, מתבייש לשאול ורוצה לדעת....
יימות המשיח הגיעו: המשטרה פתחה בחקירה נ' אבנרי http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5514&forum=gil Equus חבר מתאריך 25.12.03 488 הודעות 23:57 27.02.04 1. קבל את רשימת מאמריו האחרונים http://www.amin.org/eng/uri_avnery/index.html ובעברית: http://www.gush-shalom.org/archives.html
כיום אבנרי אינו עיתונאי חוקר, או עיתונאי בכלל, אלא עסקן פוליטי. כך יש להתייחס לכתיבתו בשנים האחרונות. פנחסל חבר מתאריך 30.1.04 98 הודעות 00:17 28.02.04 2. אורי אבנרי הוא גם מייסד העתונות הצהובה בישראל
וגם מייסד עיתונות השטירמרית בישראל כשאורי אבנרי רצה לקטול איזה שהיא אישיות ציבורית הוא היה מצלם אותה באופן כזה שתראה מפלצתית דוחה ומגעילה. זכורני שהוא עשה זאת למנחם פורוש ולשמעון פרס. אבל הוא עשה זאת לרבים. אורי אבנרי אינו מעורר מחלוקת בדעותיו. אורי אבנרי פועל לחיסולה של מדינתנו במסווה של רדיפה אחר השלום. משה חבר מתאריך 29.4.02 1343 הודעות 00:25 28.02.04 3. ומי אדוני? מי אתה בכלל שרואה עצמך כשיר להעניק פרס ישראל לערבי גרמני הזה?
דובר נעל חבר מתאריך 21.5.02 2157 הודעות 00:36 28.02.04 4. אדם המועמד לפרס נשפט במעשיו עד לרגע קבלת הפרס ולרוב גם לאחר קבלת הפרס, אדם כמו הנ"ל שאיני רוצה אפילו לכתוב את שמו, שפועל יומם וליל בהבאשת עם ישראל בפני כל מי שמעוניין לשמוע בכך, מתראה עם רב-מרצחים ומנשק אותו ברבים כמי שנותן לו כבוד,מכרסם את עמנו ומתסיס צעירים לשנאת עמם באין הם יודעים את כל הסיבות למעשינו, וכך הם שונאים את עמם וארצם בטיפשות וללא כל סיבה, לא מגיעה לו ולו טיפה של הכרה,לגיטימציה,מבט,יחס או כל דבר אחר שיפגיש בינו לבין החברה הישראלית. הבוגד הנ"ל הפך לרפש שמאלני קיצוני ביותר שמוחו התעוות לחלוטין והפך את דעותיו שליליות בצורה אוטומטית לגבי כל נושא שקשור להגנת המולדת. אם זה היה תלוי בי הייתי מנסה להביא למאסרו. יוני 1 חבר מתאריך 30.1.04 1767 הודעות 03:39 28.02.04 6. אורי אבנרי הוא אחד מהאנשים שטיפחו את ערפאת ככל שהערפאת גידף וקלל את ישראל כך אבנרי העריצו יותר. בשעה שערפאת היה מבודד במוקטעה וכל העולם המערבי התעלם ממנו נסע אליו אבנרי עודד אותו רומם את רוחו וגידף את המדינה . אבנרי מעולם לא היה עיתונאי במקרה הטוב היה רכילאי זול בצהובון שרק הוא קרא, עובדתית הצהובון שנקרא העולם הזה נעלם בלי שאיש יזכור שהיה קיים. כל "פלצן" שמגדף את מולדתו חייב לקבל פרס הוקרה מהמולדת? עד איזה רמה רוצים להוריד את הפרס? אורי אבנרי יפרד מהעולם בלי שאיש יזכור אותו ,או ידע שהיה קיים.
http://www.readme.biz
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:47 16.03.04 |
|
32. אורי אבנרי: הלוחמים הפלשתינים בג'נין= ''מורדי גטו וארשה''
בתגובה להודעה מספר 0
|
אורי אבנרי: הלוחמים הפלשתינים בג'נין מזכירים את "מורדי גטו ורשה" מנהיג גוש שלום, באתר אינטרנט אמריקני, פרו-פלשתיני: לוחמי ג'נין הם גיבוריהם הלאומים של הפלשתינים - באמצעותם ניתן להבין מדוע צה"ל אינו יכול לנצח את האינתיפאדה. 16/03/2004 | עומר כרמון | הטבח שלא היה אבנרי: סיקור המשפט בהאג בידי התקשורת הישראלית - כמו בברה"מ אורי אבנרי: הרצל, אצ"ל והימין הקיצוני בישראל הם אנטישמים אבנרי: הסכסוך הישראלי-פלשתיני אינו דומה לסכסוך בין שחורים ללבנים בדרום אפריקה אורי אבנרי באתר פלשתיני: הרג חיילים ישראלים בשטחים - "פעולת גרילה שניתן להבינה" אורי אבנרי, העיתונאי ומנהיג ארגון השמאל הקיצוני - גוש שלום, תיאר במאמר שהתפרסם (יום ב', 15.3.04) באתר אינטרנט אמריקני, פרו-פלשתיני, את חוויותיו מצפייה בסרטו של ג'וליאנו מר, "ילדיה של ארנה" - אשר עוסק באירועים במחנה הפליטים בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן" בחודש אפריל 2002. כזכור, 23 חיילי צה"ל ו-54 פלשתינים, נהרגו בקרבות במחנה הפליטים. "הסרט הוא מסמך יחיד במינו", כתב אבנרי, "סרט שאין לו תחליף לכל מי שרוצה להבין את האינתיפאדה ... בסרטו של ג´וליאנו מר מופיעים אנשי ג´נין כלוחמים המתמודדים עם העוצמה האדירה של צה"ל... גישתם מזכירה במקצת את זו של מורדי גטו ורשה שנותרו בחיים". "הם (המחבלים הפלשתינים, ע.כ) יושבים ביחד, מעשנים בשרשרת, מתבדחים לפעמים. כדרכם של לוחמים לפני קרב. מעל לכל מרחפת הרגשה של אחווה ושל רעות. הם בסך-הכל צעירים מלאי-חיים, היודעים שימיהם ספורים. איש מהם אינו קנאי דתי ... בעיני מרבית הישראלים, אלה פשוט "מחבלים", "רוצחים" ו"פושעים", שכל מטרתם היא "לשפוך דם יהודי". "הם (הישראלים, ע.כ) לא רואים בני-אדם ואינם שואלים מניין באו ומה הביא אותם למעשיהם. לכן אינם מבינים את מקור כוחם ועקשנותם. בעיני הפלשתינים, צעירים אלו הם גיבוריהם הלאומיים, כפי שאנו ראינו את לוחמי המחתרות שלנו לפני הקמתה של מדינת ישראל... זהו סרט מרגש מאוד וגם פוקח-עיניים. הוא מסביר מדוע צה"ל אינו יכול לנצח את האינתיפאדה", כתב אבנרי. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-42343-00.html?tag=9-36-20# @ מאמרו המלא של אורי אבנרי Al-Jazeerah Info Center needs your support http://www.aljazeerah.info/Opinion%20editorials/2004%20opinions/March/15%20o/Why%20the%20Intifada%20Cant%20Be%20Vanquished,%20Uri%20Avnery.htm Readers are the only source of support for Al-Jazeerah Send donations by Paypal or by check to: Al-Jazeerah Info Center, P.O. Box 724, Dalton, GA 30722-0724, USA.
Why the Intifada Can’t Be Vanquished Uri Avnery
Arab News TEL AVIV, 15 March 2004 — Arna Mer was a tempestuous and exciting woman. She was the daughter of a professor of medicine, who had already become a legend in his own lifetime. As a young woman she joined the legendary Palmakh fighters of the underground army, and since then the keffiyah affected by them became her trade-mark. After the 1948 war she joined the Communist Party, then the most hated group in Israel, and married an Arab party functionary. Her two well-known sons, Juliano and Spartak, bear revolutionary names. At the beginning of the occupation, Arna adopted the Jenin refugee camp, a sea of misery and deprivation, and created an island of light: A children’s theater. With the help of Juliano, then an aspiring young actor, she assembled a group of 9-10 year-old boys and girls, and improvised performances with the most primitive means. Speaking fluent Arabic, she identified completely with the Palestinian suffering and encouraged the children to express their anger, pride and opposition to the occupation. For this dedication she was awarded the “Alternative Nobel Prize” in Stockholm. On the eve of her death from cancer, worn-out and fragile, she visited the camp to say good-bye. Such a personality could fill a full-length film all by herself. But in the film “Arna’s Children”, directed by Juliano, the “children” star side by side with the “mother” and turn the film into a unique document — indispensable for anyone who wants to understand the intifada. A year ago, Muhammad Bakri’s film “Jenin, Jenin” aroused a storm in Israel and even reached the Supreme Court (who overturned the decision that forbade its being shown). Both films partly cover the same ground: The Jenin events of April 2002, when the Israeli Army invaded the West Bank town and refugee camp as part of “Operation Defensive Shield”. Both show profound empathy for the Palestinian side. But there is a big difference between the two. In Muhammad Bakri’s film, the people of Jenin are shown as victims of a massacre. In Juliano Mer’s version, they appear as heroes who take on the overwhelming might of the Israeli Army. The Palestinian fighters in the film angrily deny the claim that there was a “massacre”, a claim they consider humiliating and insulting. Their attitude reminds one somewhat of the survivors of the Warsaw Ghetto Revolt. What makes this film into an unforgettable experience is the double exposure of its heroes. Juliano filmed them when they were children, members of Arna’s group. They are captivating boys and girls, full of spirit and humor. We see them on all fours, barking and attacking each other in an etude of “dogs”. We see Ashraf, the most impressive boy, dreaming of a future when he will be the “Palestinian Romeo”. We observe these children, living in inhuman conditions, dreaming of a life of happiness and splendor. As the film unfolds, we meet them again, by now young men. The smiling, captivating Ashraf, the Palestinian Romeo, blew himself up on a suicide mission. As is usual in such cases, just before the action he recorded a last statement on video: A bearded youngster, solemn, determined, explaining that death is better than life in the hell of a refugee camp under occupation. Others fell — “fell” and were not “massacred” — in the Battle of Jenin. The Palestinians treat Juliano with perfect trust, in spite of his being a “Yahudi” (Actually he is only half-Jewish, but in their eyes he is a Jew). As a result, he was given an opportunity that no other Israeli ever had: He was allowed to accompany and photograph them by day and by night, until the end. Thus a really unique and invaluable document was created. It shows how those men who are described in IDF press releases as “armed men” and declared to be “sons of death” (meaning liable to be killed) live and die. We see them moving in small groups, equipped with light arms, or sleeping in their clothes, ready to spring into action at a moment’s notice. They sit together, chain-smoking, sometimes joking with each other, as fighters do before battle. A spirit of brotherhood and camaraderie is in the air. They are, all in all, young people full of life, who know that their days are numbered. None of them is a religious fanatic. When the observation posts alert them by cellular phone that an Israeli armored unit is approaching, they go out to attack it, Kalashnikovs and pistols against the heavy tanks. But, as they say, they are determined not to surrender, to fight to the end (rather in the spirit of Samson in the Bible: “Let me die with the Philistines” — Judges, 16, 30.) This is the other side of the routine army spokesman’s announcements: “In the course of a search for wanted terrorists, the IDF entered the refugee camp... In the ensuing firefight, five armed Palestinians were killed... Our forces sustained no losses...” It is no secret that lately the army has been sending armored columns into Palestinian towns not to “arrest wanted terrorists” or to “eliminate ticking bombs”, but to draw these armed fighters out of their hiding-places and induce them to attack the tanks — an action tantamount to suicide. In the end, the photos of almost all of Arna’s children — side by side, again — appeared on the walls in posters commemorating the Martyrs. The children, who are so gay and full of pranks at the beginning of the film, had become solemn and threatening. In the eyes of most Israelis, they are simply terrorists, murderers and criminals, whose sole aim in life is to “spill Jewish blood”. They do not see the human beings and do not ask where they came from and what got them to do what they are doing. Therefore, they do not understand the source of their strength and tenacity. In the eyes of the Palestinians, these are their national heroes, valiant and dedicated young people who sacrifice their lives for the dignity and future of their people. They think of them much as we thought of our underground fighters before Israel was created. Ashraf, the Palestinian Romeo-to-be, died together with his friends, like Romeo in Shakespeare’s tragedy. But seeing this film, one knows that for every one who falls there are dozens to take his place. Leaving the hall after the screening, a question was forming in my mind: In the end, when the Palestinians attain their independence and these fighters will become part of the national mythology, will the relations formed in the darkest times between these children and Arna and the likes of her provide a basis for reconciliation? It is always difficult to see the other side of a coin, even more so in the middle of fighting, when pain, anger and hatred rule supreme. This film presents us with a rare opportunity to get a fuller and more realistic picture. It is a very moving film, a film that opens our eyes and explains why the Israeli Army cannot vanquish the intifada — although “winning every day”, as the Gaza Strip commander announced this week with blind pride.
— Uri Avnery is an Israeli peace activist and former member of Knesset |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
06:33 11.04.04 |
|
33. אורי אבנרי ומשלחת נפגשו השבוע עם יאסר עראפת...
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 11.04.04 בשעה 06:37 בברכה, פילוביץ שחף מנחם בגין הציע לסאדאת ב-78 למסור לאש''ף את רצועת-עזה משלחת מטעם "גוש שלום" ביקרה אתמול אצל יו"ר הרשות הפלסטינית, כדי למחות על הכרזת אריאל שרון על כוונתו להרוג אותו. "אנחנו מעריכים לא רק את מקומך בהיסטוריה כמנהיג התנועה הלאומית הפלסטינית," אמר אורי אבנרי, "אלא גם כמנהיג הפלסטיני היחיד המסוגל לעשות שלום עם ישראל." המשלחת כללה את פעילי "גוש שלום" (לפי סדר הא"ב) אורי ורחל אבנרי, ביאטה זילוורסמיט, תדי כ"ץ, אדם קלר, יהושע רוזין ודן שוחט. לשאלת אדם קלר, דובר הגוש, סיפרו ערפאת והשר הפלסטיני לענייני המשא-והמתן, סא'אב עריקאת, על הדיונים המתנהלים עם החמאס, בקשר עם שיתופו בשילטון ברצועת-עזה (במקרה של נסיגה ישראלית). לדברי ערפאת, התנאי הוא שחמאס יסכים להפסיק לחלוטין את הפיגועים נגד אזרחים ישראליים. בהעדר מצע פוליטי משותף ("שתי מדינות לשני עמים") לא יוכל החמאס להשתתף במוסדות הקובעים מדיניות. ערפאת ועריקאת הביעו שניהם אי-אימון בכוונתו של אריאל שרון לפנות באמת את עזה. בין שאר הדברים: - ערפאת הזכיר שישב מול אריאל שרון וביבי נתניהו בווי-פלנטיישן, והגיע איתם להסכם. לדבריו היה דווקא שרון הרוח החיה במשא-ומתן שהוביל להסכם. מאז שלח כמה פעמים את בנו, עומרי, לערפאת. "עומרי הוא אדם פתוח, שנעים לנהל איתן משא-ומתן," אמר. - ערפאת גילה כי מנחם בגין הציע בעת המשא-ומתן עם אנוור סאדאת ב1978- למסור לאש"ף את רצועת-עזה. אש"ף סירב אז להצעה, מכיוון שדרש שההסכם יכלול גם את הגדה המערבית. בהסכמי אוסלו הסכים אש"ף לקבל את רצועת-עזה רק יחד עם אזור יריחו, השייכת לגדה-המערבית. - על סדאם חוסיין: "הוא לא אדם גמיש". ערפאת סיפר כמה אפיזודות ביחסיו עם סדאם, שהעידו על כך. http://www.gush-shalom.org
http://www.geocities.com/supervpn/ |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
11:08 11.04.04 |
|
34. תקציר נקודות חשובות על ''פועלו'' של אורי אבנרי..........
בתגובה להודעה מספר 33
|
רודף צדק חבר מתאריך 11.12.03 3919 הודעות 10:16 11.04.04 9. תקציר נקודות חשובות.. תודה על הקישור.. אני חושב שכבר הפנת אותי בעבר.. או שנכנסתי בעצמי.. כך שהחומר מוכר לי.. בכל אופן תמיד טוב לטייל באינפורמציה לריענון כללי ותזכורת.. להלן מספר נקודות על הלמוט אוסטרמן שנהפך ליוסי קדמוני ובסוף נהפך לאורי אבנרי..• הלמוט (אורי אבנרי) נולד למשפחה גרמנית-יהודית בעיר בקום שבגרמניה. 1923 ספטמבר.. • אבנרי זכה לשורה של פרסים בינלאומיים על פועלו: פרס השלום ע"ש אריך מאריה רמארק (21.6.95), פרס השלום של העיר אאכן (1.9.97), פרס קרייסקי להישגים מיוחדים למען זכויות האדם (22.1.98), ופרס מדינת סכסוניה-התחתונה (11.2.98). כן זכה בתואר אזרח כבוד של כפר קאסם. • סרט על חייו ופועלו הופק בגרמניה והוצג בתחנות גרמניות וצרפתיות. • אימו נישלה אותו מצוואתה בעקבות פגישתו של העבריין עם עראפת בבירות בעת מלחמת לבנון.. כמו שנאמר בצוואה: הוא אפילו לא קיבל אגורה שחוקה אחת.. אבל לֶמָה לו להסתפק באגורות שחוקות בשעה שיש לו מימון שוטף מציר השמאל וארופה.. • ב1975 נדקר אבנרי ע"י צעיר שנמצא כלקוי בנפשו.. • אורי אבנרי וחברי כנסת ערביים מפרים בעקביות צו אלוף ונכנסים לשטח A. • אבנרי הגיע, למרות שהמקום הוכרז על-ידי אלוף פיקוד כשטח צבאי סגור. בכך ביצע אבנרי, ולא בפעם הראשונה, עבירה לכאורה על החוק. • אנשי השמאל הקיצוני הישראלי, כך נראה, עושים הכל כדי להודיע למשטרה: אנחנו עבריינים. ואולם, נראה כי המשטרה "מתעקשת" להימנע מהגשת כתב אישום נגדם. • יצויין כי האישום מולו יאלץ אבנרי להתמודד הוא סעיף 99 לחוק הישראלי הקובע כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל מעשה שיש בו כדי לסייעו בכך, דינו-מיתה או מאסר עולם". (ש) • ב2003 אבנרי הלך למוקטעה יחד עם חבריו לשמש כמגן אנושי לעראפת.. הידיעה הנ"ל שפורסמה גם בnfc זכתה ל743!!! תגובות נזהמות מכל קצוות הקשת הפוליטית.. • אורי אבנרי: הלוחמים הפלשתינים בג'נין= ''מורדי גטו וארשה'' 16/3/04 כלומר אבנרי אומר במילים אחרות שחיילי צה"ל הם כמו הנאזים.. אמירה שבהחלט מצדיקה ישיבה מאחרי סורג ובריח.. • אבנרי עוסק בין היתר בתעמולה תבוסתנית בשרות ולשרות האוייב.. 103. תעמולה תבוסתנית מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים. # רבים אתרי האינטרנט הפרטיים של גופים קיצוניים, מהימין ומהשמאל הפוליטי כאחד, שאינם תומכים ומסכימים למדיניות הממשלה, בעיקר למדיניותה הצבאית והמלחמתית בשטחי יהודה שומרון ועזה. משום כך, אותם אתרים טורחים לפעמים לכתוב עצות אשר קוראות לחיילי צה"ל לסרב פקודה, לסרב לשרת ולהסביר להם שאם הם לא יסרבו, הם עלולים להישפט כפושעי מלחמה בבתי הדין הבינלאומיים שהוקמו לשם כך בבלגיה ובהאג שבהולנד. אתר כזה למשל, הוא אתר "גוש שלום", תנועת שמאל קיצונית שיוסדה ע"י העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי. "גוש שלום" הוא אתר ותיק ברשת הישראלית. מלבד ביקורת על מדיניות הממשלה, מדיי פעם עולים מאמרים שבעיני רבים יחשבו כתעמולה תבוסתנית ונועדו לערער את רוח חיילי ישראל, כך על פי החוק. יצויין כי האישום מולו יאלץ אבנרי להתמודד הוא סעיף 99 לחוק הישראלי הקובע כי "מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל מעשה שיש בו כדי לסייעו בכך, דינו-מיתה או מאסר עולם". (ש) (הלמו) • השערה פרועה שלי.. (בהמשך לרמיזה של פ"ש) אבנרי מחזיק בכספת של איזה עורך דין, -אולי אמנון זיכרוני- את הבֶּיצִים של האיש בחליפה הכחולה וכנראה של עוד כמה דמויות בעמדות מפתח.. ולכן קשה למצות איתו את הדין במדינה לא מתוקנת.. http://www.geocities.com/supervpn/ |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
09:16 24.07.04 |
|
35. אבנרי קורא ליהודי צרפת: מיתחו ביקורת על ישראל
בתגובה להודעה מספר 0
|
medikal חבר מתאריך 11.7.04 76 הודעותאבנרי קורא ליהודי צרפת: מיתחו ביקורת על ישראל מנהיג 'גוש שלום' בשני מאמרים שפירסם באתרי אינטרנט ברחבי העולם: "מותר (ולדעתי גם רצוי) למתוח ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל"; "ממשלת צרפת אמרה לשרון: "סתום את הפה שלך מטומטם!"; אחד ממקימי יש גבול לעיתון לבנוני: "הסרבנות - מחלה מדבקת" עודכן: 07:58 23/07/2004 | עומר כרמון | [email protected] אבנרי: גדר ההפרדה מנציחה את תורתו הגזענית של הרצל http://www.nfc.co.il/archive/001-D-49970-00.html?tag=9-15-21 ---------------- אבנרי: השבוע ראינו שבעזה אין טרור אלא לוחמת גרילה http://www.nfc.co.il/archive/001-D-46003-00.html?tag=9-15-38 ---------------- אורי אבנרי: הרצל, אצ"ל והימין הקיצוני בישראל הם אנטישמים http://www.nfc.co.il/archive/001-D-38380-00.html?tag=9-15-52 ---------------- אורי אבנרי באתר פלשתיני: הרג חיילים ישראלים בשטחים - "פעולת גרילה שניתן להבינה" http://www.nfc.co.il/archive/001-D-33129-00.html?tag=9-16-12 ---------------- מאמרו המלא של אבנרי http://www.palestinechronicle.com/story.php?sid=20040720071923795 מאמרו של אורי אבנרי http://usa.mediamonitors.net/content/view/full/8313/ בשני מאמרים שפורסמו באתרי אינטרנט מוסלמים ופרו-פלשתינים, קרא אורי אבנרי (חבר הכנסת לשעבר ומנהיג ארגון השמאל 'גוש שלום') ליהודי העולם וצרפת בפרט, למתוח ביקורת על ישראל. אבנרי מתח ביקורת על נאומו של ראש הממשלה, אריאל שרון, בו קרא ליהודי צרפת לעלות לישראל בשל התגברות מעשי האנטישמיות. מנהיג 'גוש שלום' קבע, כי אין התגברות באנטישמיות העולמית. "ישראל היא מדינה ככל המדינות", כותב אבנרי, "היא אכן הוקמה על-ידי יהודים, ורוב אזרחיה יהודים. אבל ישראל היא ישות עצמאית ונפרדת. מותר (ולדעתי גם רצוי) למתוח ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, כשם שלנו מותר למתוח ביקורת על מעשי כל מדינה אחרת. לא צריך להיות לזה שום קשר לאנטישמיות". "נכון, ליהודים בישראל יש זיקה חזקה ליהודים בכל העולם, וליהודים בעולם יש זיקה למדינת ישראל. זה טבעי, כמו זיקת רוב תושבי אוסטרליה וקנדה לבריטניה. אבל אין פירוש הדבר שיהודים בעולם צריכה אוטומטית להצדיק כל מעשה של ממשלת ישראל, במין רפלקס פאבלובי. זה נוח לממשלת ישראל, אבל זה לא בהכרח טוב למדינה, וזה בוודאי רע ליהודים". "האזרחים היהודיים של צרפת אחראים למעשיה של ממשלת צרפת, שהם בחרו בה, ולכל היותר גם למעשי הקהילה היהודית שם. אין הם אחראים למעשים שלנו. אין הם חייבים להגן על מעשינו בכל מחיר. אם הם רוצים למתוח עלינו ביקורת, אהלאן וסהלאן". "קל לשער מה היה מתרחש בישראל, אילו היה נשיא צרפת, ז'ק שיראק, קורא לדוברי הצרפתית בישראל, מאות אלפי יוצאי צרפת וצפון-אפריקה, לחזור לצרפת, שם לא קיים איום של מתאבדים". "התקשורת הישראלית הייתה משתוללת. הכנסת הייתה מתכנסת ומחליטה לגנות את המעשה האנטישמי הנורא של נשיא רוסיה ו/או צרפת. הפוליטיקאים היו מתחרים ביניהם בגינוי ההתערבות הגסה בענייני ישראל. משרד-החוץ היה קורא לשגריר במוסקבה ו/או בפאריס לחזור ל'התייעצות'". "קרה כמובן ההפך. ראש ממשלת ישראל הוא שקרא ליהודי צרפת לעזוב את מולדתם "בהקדם האפשרי" ולבוא לישראל, נוכח הגל האנטישמי המציף לדבריו את צרפת. הממשלה והתקשורת בצרפת הגיבה בדיוק כפי שהממשלה והתקשורת בישראל היו מגיבים במקרה כזה". "אי-הבנה מצערת", אמר דובר ממשלתי צרפתי. זהו תרגום דיפלומטי למלים: "סתום את הפה שלך, מטומטם!" "יש אנטישמיות אמיתית. היא מושרשת עמוק בתרבות האירופית-נוצרית. היא קיימת גם עכשיו. זוהי שנאת יהודים באשר הם יהודים, ולא חשוב מי הם ומה הם - עניים או עשירים, קפיטליסטים או קומוניסטים, חסידי מדינת ישראל או שוללי קיומה, מושחתים או צדיקים גמורים. היא באה לידי ביטוי, לדוגמה, בציור צלבי-קרס על מצבות, מעשה אידיוטי שכל צעיר מופרע יכול לעשותו לבדו". "איני מאמין שממדי האנטישמיות הזאת עלו בשנים האחרונות. יתכן שהיא משתחררת מהבושה, ככל שאנחנו מתרחקים מימי השואה. במציאות הקיימת אין בה סכנה". "תופעה שונה לחלוטין היא המלחמה הצפון-אפריקנית המתנהלת על אדמת אירופה. צעירים מוסלמים מצפון אפריקה מתעמתים עם צעירים יהודים מצפון אפריקה. זה התחיל עוד באלג'יריה, כאשר צידדו היהודים בשלטון הצרפתי נגד לוחמי-החרות. בשלב האחרון הייתה המחתרת היהודית מרכז ההתנגדות לשחרור אלג'יריה (הארגון הוקם על-ידי שליחים מישראל לשם הגנה על היהודים. ראשי הארגון עלו בהדרגה לישראל, והארגון נשאר בידי שונאי-הערבים הקיצוניים ביותר)". "עכשיו הפך העימות הזה לסניף של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. המוסלמים משולהבים על-ידי תמונות הטלוויזיה, המראים את מעשי הדיכוי וההשפלה של חיילינו בשטחים הכבושים, ואילו הארגונים היהודים תומכים בממשלת שרון. רוב היהודים בצרפת הם מהגרים מצפון אפריקה. זה גורם לתקריות רבות, ומכאן הרושם כאילו האנטישמיות גואה מיום ליום". הממשלה שלנו שופכת שמן על המדורה, כאשר שליחיה בכל העולם מכריזים שכל ביקורת על מעשיה אינה אלא אנטישמיות. בכך היא מדביקה תג אנטישמי לכל העולם, החל בעצרת האו"ם ובית-המשפט הבינלאומי וכלה בארגונים הומניטריים". "קל ליצור את הבלבול הזה, כאשר אין מפרידים בין המושגים 'יהודי' ו'ישראלי'. הכל משמש בערבוביה: אנטישמים, אנטי-ציונים, מתנגדי ישראל, מתנגדי שרון. זוהי ערבוביה נוחה למי שעוסקים במניפולציה, אבל היא לא טובה ליהודים. 'ישראלי' ו'יהודי' אינם היינו הך", כתב אורי אבנרי. בתוך כך אמר לעיתון לבנוני (יום ה', 22.7.04), פרץ קידרון, אחד ממקימי תנועת הסרבנות 'יש גבול', כי 1,400 חיילים וקצינים כבר סירבו להתגייס לצה"ל: "תנועת הסרבנות מהווה גורם מרתיע בחברה הישראלית. מדובר במחלה מדבקת". "בנוסף ל-27 הטייסים שחתמו על מכתב הסרבנות, ישנן עדיין 73 טייסים שהביעו תמיכה", אמר קידרון. http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50636-00.html?tag=9-12-21 http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
08:44 07.09.04 |
|
36. פרס מפעל חיים לאורי אבנרי
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.09.04 בשעה 12:27 בברכה, פילוביץ שחף
פרס מפעל חיים לאורי אבנרי 08:32, 7 ספטמבר 2004 / כ"א באלול תשס"ד
"במשך שמונים שנה לא העיזה אף ועדה לתת לעוכר ישראל כמוני פרס כלשהו", כך הביע העיתונאי והסופר איש השמאל הקיצוני אורי אבנרי את התפעלותו מוועדת פרס סוקולוב שהעניקה לו אתמול פרס על מפעל חיים. אבנרי הגדיר את המעשה כמעשה אמיץ. יצוין כי הפרס מוענק לאנשי עיתונות על סקופים ייחודיים, כתיבה ייחודית או מעש עיתונאי יוצא מן הכלל. יחד עם אבנרי זכו בפרס העיתונאי, איש הערוץ הראשון עמנואל הלפרין, העיתונאי רוביק רוזנטל מ'מעריב', חנוך מרמרי עורך 'הארץ' לשעבר, דניאל בן סימון איש 'הארץ' גם הוא, איש ערוץ 2 ומגיש התכנית 'בולדוזר' מיקי רוזנטל. לבד מפרסים אלה הוענק למולי שפירא, איש גלי צה"ל, פרס סוקולוב על מפעל חיים. זאת על פעילותו לעידוד וביסוס התרבות הישראלית בעיקר בתחומי המוזיקה והתיאטרון. כתבנו מדווח כי וועדת פרס סוקולוב הורכבה מ: פרופסור עקיבא כהן, סגן עורך "מעריב" אבי בטלהיים, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב יוסי בר-מוחא, איילת מצגר מהרשות השניה, איש גלי צה"ל אהוד גרף, שלום קיטל, העיתונאי ירון לונדון, דוקטור יחיאל לימור, מנהל "קול ישראל" יוני בן-מנחם, איש 'הארץ' אהוד אשרי, פרופסור זהר שביט כשאת אגודת העיתונאים ייצג העיתונאי משה נסטלבאום.1(ש) http://www.a7.org/news.php?id=88271
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|