מסיבת העיתונאים של "הכל חינוך"תנועת "הכל חינוך" בראשות התעשיין חתן פרס ישראל דב לאוטמן והרב שי פירון הודיעה היום על הצעת "חוק אחריות המדינה לחינוך" במסיבת עיתונאים חגיגית.

הכל חינוך היא תנועה ציבורית רחבה ובלתי מפלגתית, המבקשת להוביל מהלך לאומי מתמשך לשיפור והתחדשות מערכת החינוך בישראל. סביב שולחן אחד ישבה קואליציה רחבה של אישים מכל גווני העשייה בישראל: ראשי תנועת הכל חינוך, דב לאוטמן ושי פירון; חברי הכנסת אלכס מילר – יו"ר ועדת החינוך של הכנסת (ישראל ביתנו); זאב בילסקי (קדימה), איתן כבל (עבודה), זבולון אורלב (הבית היהודי) איש העסקים שלמה דוברת; פרופ' נמרוד אלוני מסמינר הקיבוצים; מאיר ברנד, מנכ"ל GOOGLE ישראל; פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה; פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל לחינוך; אלי אללוף, מנכ"ל קרן רש"י; אהוד אור, סמנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב; ציפי מל, מנהלת תיכון היובל בהרצליה; אשר אלון, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצי; שחר בוצר, סגן ראש התאחדות הסטודנטים בישראל.

הצעת החוק באה לתת מענה למשבר בתחום החינוך בישראל באמצעות מספר עוגנים מרכזיים: הגדרת מדינת ישראל כאחראית המלאה והבלעדית לחינוך ילדי הארץ; הגדרת סל שירותים המגיע לכל תלמיד בישראל; עדיפות תקציבית לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות ובעלי צרכים מיוחדים; חיזוק החינוך הציבורי; רישוי בתי ספר על פי תנאים ברורים; גיבוש תכנית לימודי יסוד, המעניקה כלים להשתלבות בוגרי מערכת החינוך במעגל התעסוקה; "הטובים להוראה"- הפיכת מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש בעל עדיפות לאומית גבוהה; מבנה חדש למערכת החינוך, הכולל העצמת סמכויות המנהלים והסדרת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בדרך מוסכמת.

יו"ר תנועת הכל חינוך וחתן פרס ישראל, התעשיין דב לאוטמן אמר כי "הפערים בחברה הישראלית התרחבו בממדים מדאיגים מאוד. אני הרבה יותר מוטרד מהפערים האלה מאשר מהאיראנים ומהחיזבאללה גם יחד. אני לא רוצה לראות מדינה שבה 27% מהצעירים לא למדו חשבון ואנגלית. אם לא נעצור את הפערים עתידנו בסכנה. הדרך היחידה לעצור אותם היא להשקיע בחינוך.

"גם ביטחוננו מותנה ברמת ההשכלה של אזרחי ישראל. בלי מערכת חינוך ציבורית חזקה אין סיכוי שנסגור את הפערים בחברה הישראלית. אנחנו נמשיך להיאבק כל עוד אנחנו במקום האחרון של ה-OECD. לא נרפה מממשלת ישראל עד שהיא תשקיע בחינוך" – הדגיש לאוטמן.

מנכ"ל תנועת הכל חינוך, הרב שי פירון הדגיש: " אני לא יכול לחיות במדינה שבה מפלים בין ילדים שחורים ללבנים. חשבתי שאלו מושגים מזמנים רחוקים, אך זה קורה – וזה קורה יותר מדי. אני רוצה לחיות במדינה שבה אין אפליה – ולפחות היא לא יכולה להתקיים בחסות המדינה.

"אנחנו דורשים להעמיד את החינוך במרכז סדר היום הציבורי, להבין מה המדינה חייבת לתת לתושביה, ומה זכויותיהם של תלמידיה ומוריה. סביבנו התקבצה קואליציה נהדרת של אנשים מתחומים שונים, שהמשותף להם הוא הרצון לראות בישראל חינוך טוב יותר".

חבר הכנסת זבולון אורלב ציין כי "הגיע זמן חינוך. חשוב לדעת שלו היינו רוצים להשתוות להשקעה הממוצעת בחינוך במדינות ה-OECD - נצטרך להוסיף כ-9 מיליארד שקלים. הצעת החוק הזו תיצור מהפך: תעצים ותגדיל את ההישגים הלימודיים של התלמידים, תצמצם את הפערים באופן משמעותי, ותיתן מענה לסוגית הערכים. צריך לדעת - הממשלה לא תתנדב מרצונה להעביר את החוק הזה. אנחנו פותחים במסע ציבורי. ככל שהמסע יהיה רחב, אינטנסיבי ונחוש יותר, כך יש סיכוי להעביר את החוק. אני מחויב למסע הזה".

יו"ר שדולת השלטון המקומי, ח"כ זאב בילסקי הוסיף כי "בהצעת החוק הזו יש שינוי מהותי, כי אנחנו רוצים לצמצם את הפערים. אחת הנקודות החשובות היא מעמד המורים והמנהלים. הם האנשים החשובים בחינוך ילדינו, וכל שינוי עובר אצלם. אנו צריכים להקשיב להם, לדבר איתם, לדאוג שמעמדם יהיה גבוה ומכובד בחברה, להיות קשובים לצרכים שלהם – וכך נוכל להגיע לשינוי אמיתי".

ח"כ איתן כבל אמר: "אין כמעט תחום בישראל או בעולם שלא מתחיל או מסתיים בחינוך. אינני מרגיש שום הפרזה בזה שאומר שעתידה של מדינת ישראל תלוי בראש ובראשונה ביכולת שלנו לבנות מערכת חינוך שתיקח אותנו למקומות אחרים".

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר: "מערכת החינוך עובדת כבר שנים ארוכות לפי שיטת כיבוי השרפות. השיטה הזו מזמן פסולה, אנו לא יכולים לעבוד בשיטה זו ולהבטיח עתיד מוצלח לילדי ישראל. המערכת צריכה לעבוד באופן מסודר, מתוכנן מראש, ולא יכולה להיות תלויה בשר כזה או אחר".

שלמה דוברת אמר כי "המאבק אינו על דמותה של מערכת החינוך, אלא על דמותה של מדינת ישראל. לצערי המבנה של מערכת החינוך הוא מבנה ארכאי והסמכויות לא מוגדרות. אנחנו בחוק הזה מנסים להגדיר את החינוך כזכות יסוד לכל אזרח בישראל ואת אחריות המדינה לממש זאת בכוחות עצמה, ולא רק בשיתוף עם ההורים והעיריות. הריב בין המדינה לרשויות אינו יכול להיות על גב הילדים".

מנכ"ל חברת GOOGLE ישראל, מאיר ברנד הוסיף: "בכל העולם מקובל לחשוב על המוח הישראלי כיצירתי, כיוצא מהקופסה, ואני מניח שבזכות זה אנו רואים חברות בינלאומיות רבות שמשקיעות במוח הישראלי. צריך לזכור שההשקעה הזו היא תוצר של מערכות החינוך בשנות ה-50 וה-60. כדי לוודא שאנחנו משמרים את ההובלה הזו אנחנו מחויבים לשיפור מערכת החינוך הישראלית. צריך להעלות את איכות החינוך בישראל לראש סדר העדיפות הלאומית".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213887

תגוביות:

1.שי פירון מקבל מימון מהקרן החדשה לישראל.אסור לסקר איש זה!!!

2.אלה אנשי קרן ההונאה וההשמדה המעוניינים להכניס את התוכן שלהם.
חשבתם מדוע רוצה דב לאוטמן,איש הקרן החדשה,ושי פירון שלבטח משתייך לאותו קו חשיבה ,מעוניינים פתאום להתערב בכוחנות בחינוך? לא כי איכפת להם מהחינוך.מטרתם היא לאנוס את כל ילדי ישראל להיכנע לחומר הלימוד מטעם הקרן, שעדיין לא סולק מחומרי הלימוד שלנו.כך הם יאלצו את כל ילדי היהודים ללמוד את סיפורי הנאכבות מתוצרת הקרן,האירגונים ומרכז פרס לשלום,תוך אינוס כל המערכת!

3.הקרן החדשה והאג'נדה.שי פירון קשור לקרן אבי חי .קרן אבי חי(רפורמים).

4.דב לאוטמן איש קרן ההונאה וההסתה?לא תודה!

קרן ההונאה / בן דרור ימיני
תגובה עבור הודעה מספר 105


קרן ההונאה
הקרן החדשה לישראל תומכת באישים ובגופים שתומכים בקמפיין החרם על ישראל, שמצדו נאבק בעצם קיומה של ישראל, וקורא לחרם נגד אישים התומכים בקרן החדשה. להלן סיפור חלם ואיוולת של השמאל הישראלי, שהופך לקורבן של עצמו

דב לאוטמן, התעשיין, הוא איש יחיד ומיוחד. שום דבר לא מפריע לו להקדיש את זמנו והונו לנושא היקר לו מכל: חינוך. האיש הוא אוהב ישראל אמיתי. אדם שמאמין במדינת ישראל משגשגת, שחיה בשלום ובשוויון. כל חייו היה לאוטמן שייך, והוא עדיין שייך, למחנה הציוני. יונה פוליטית מוצהרת, אבל ציונית בכל רמ"ח אבריה. לאוטמן, כמו רבים במחנה הציוני, מזדהה עם הקרן החדשה לישראל ובנו, נעם לאוטמן, הוא חבר הנהלת הקרן ושתי"ל. לאוטמן הוא גם מייסדה של אחת מחברות הטקסטיל הגדולות בישראל, "דלתה הגליל". אלה אמורים להיות הימים הטובים של החברה. קניות סוף השנה בארצות המערב בעיצומן. אלא שמשהו רע קורה שם. זו גם העונה שבה מתעורר מסע הציד של שונאי ישראל. הם לוחצים על הדוושה בקמפיין להחרמת מוצרים מישראל. הם מנסים להפיל יותר ויותר חללים. לאחרונה הפך לאוטמן, דווקא איש השלום הזה, לקורבן של אחד ממסעות הארס של ה-BDS (מסגרת הגג הגלובלית המעודדת את החרם והסנקציות נגד ישראל).

"קמפיין שקרי"

איך מסתדרת התמיכה בקרן עם עמדת הקרן בנושא החרם? ובכן, באתר הקרן החדשה בעברית - השפה חשובה מאוד לסיפור העניין - מופיעה הבהרה בנוגע לתמיכה בגופים התומכים ב-BDS בהאי לישנא:

"הקרן מתנגדת לכל סוג של חרם בינלאומי נגד ישראל, וכספי התמיכה שהיא מעניקה לארגונים לעולם לא ישמשו למטרה זו. הניסיונות לזהות את הקרן החדשה עם פעולות אלו הם חלק מקמפיין שקרי של הימין הקיצוני שנועד לעשות דה לגיטימציה לקרן החדשה ולארגונים האזרחיים הנתמכים על ידה".

האמנם "קמפיין שקרי? האמנם "לעולם לא"? ובכן, מה שמכונה כ"קמפיין שקרי" ו"לעולם לא" בעברית, הופך לאמת מוחלטת ולסיפור הפוך לחלוטין בגרסה האנגלית באתר הקרן: "הקרן לא תתמוך בגופים שבהם ה-BDS מרכזי לפעילותם, אך תתמוך בגופים שתמיכתם ב-BDS היא משנית לפעילותם המרכזית" (התרגום שלי - ב.י.).

בנוסף, הקרן החדשה עצמה מנסה להסביר שהתנגדות היא טקטית וכי ה-BDS "נועד להביא לסיומו של הכיבוש". גם לכך עוד נגיע. העיתונאי ג'פרי גולדברג מאוהדי הקרן, פרסם ב"אטלנטיק" ביקורת נוקבת על עמדת הקרן בעניין ה-BDS. וזה קרה גם לא ידיעת הגרסה העברית. גם ה-J STREET, שמייצג את אגף השמאל ביהדות ארה"ב, פרסם עמדה חד-משמעית נגד ה-BDS.

בשנה האחרונה, בעקבות הביקורת על הקרן, חתמו מאות אנשים על עצומת הזדהות עם הקרן. הרשימה כוללת, מטבע הדברים, את הלהקה הנודדת והמוכרת, של א.ב. יהושע, עמוס עוז, יעל דיין, שולמית אלוני, סמי מיכאל, יהושע סובול, יוסי שריד, עמוס שוקן, יולי תמיר, עוזי ברעם ועוד רבים אחרים. גם אנשי מפלגת העבודה ולאוטמן בחותמים. מעניין עם איזו קרן הם מזדהים. זו שמשקרת בעברית או זו שמשקרת באנגלית? מיותר גם לציין שאת הטענות על שקרים יש להפנות לקרן. לא ל"קמפיין שקרי של הימין".

הקרן האמיתית

בנוסף לשתי הגרסאות הסותרות, בעברית ובאנגלית, יש עוד קרן. הקרן האמיתית. זו הקרן שמתפקדת וחיה ובועטת ומתקצבת גופים מגופים שונים. ובכן, בניגוד לשתי הגרסאות הכתובות, בשפת המעשה תומכת הקרן בגופים שתומכים בקמפיין הארסי נגד ישראל. כך, למשל, שורה של גופים הנתמכים על ידי הקרן חתומים על קריאה לממשלת נורבגיה להשעות את ההשקעות בישראל. מדובר בפעולה שנמצאת בלב לבו של קמפיין ה-BDS. כך גם קואליציית נשים לשלום, שנתמכת על ידי הקרן, תומכת בפעולות ה-BDS. לא מדובר בפעילות אחת, אלא בשורה של פעולות, ובכלל זה תמיכה אקטיבית בגרסה הפלסטינית של החרם. אחת מראשי אותה קואליציה, עדי דגן, מזוהה לחלוטין עם קמפיין ה-BDS. בנוסף, קואליציית נשים לשלום מגייסת כספים לפרוייקט מרכזי שלה, "מי מרוויח?" (לצורך הטלת חרם על חברות ישראליות המרוויחות מהכיבוש) באמצעות סניפי הקרן בעולם. גיוס כספים לגוף כמו קואליציית נשים לשלום, באמצעות הקרן, מעלה חשש להונאה, משום שלקואליציה אין פטור מס תרומות בארה"ב, ולקרן יש. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. בעבר כבר טענה הקרן שהיא אינה מסייעת לעמותת "זוכרות", שתומכת בחיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אלא שבפועל, כפי שחשפנו, הקרן מוכנה לשמש כצינור להעברת כספים לעמותה. הונאה כבר אמרנו. נאמר שוב.

ריבוי הפנים של הקרן יוצר מצבים אבסורדיים. בשעה שהקרן עצמה חתמה על מכתב המתנגד לחרם, בעקבות הדיון בנושא באוניברסיטת ברקלי בארה"ב, הקואליציה לנשים חתמה על עצומת תמיכה בחרם, לצד גופים הפועלים לחיסולה של מדינת ישראל. יש עוד גופים שהקרן תומכת בהם, שברוחם ובמהותם שייכים לאסכולת ה-BDS. ברשימת "הכר את המומחה" שפרסמה שתי"ל (הזרוע הביצועית של הקרן) מופיעים גופים ואישים, כמו המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית ושיר חבר, שתומכים באופן מובהק בחרם על ישראל, היה אפשר לפטור את הקרן בכך שיד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל. אלא שהעובדות הגלויות מבהירות שהקרן דווקא יודעת.

זה לא התחום היחידי שבו לקרן יש פנים כפולות ומשולשות. העמדה הרשמית של הקרן מתנגדת לרדיפת אישים ישראלים בחו"ל. מעשית, הקרן תומכת בקואליציית נשים, שתומכת ברדיפת ישראלים. וברשימה המוזכרת לעיל, "הכר את המומחה", יש גופים ואישים נוספים המעורבים באופן פעיל ברדיפה אחרי ישראלים בעולם. כך שהקרן, בלשון המעטה, מנסה לעבוד על כולם, ולא רק בעניין אחד. מתנערת בעברית, מערפלת באנגלית, ותומכת בפועל. אלא שאי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. בסופו של דבר, ההונאה הזאת מתפוצצת בפנים. הפעם, דב לאוטמן הוא הקורבן.

הידיד של אהוד ברק

לקראת הכריסטמס וחגיגת הקניות של סוף השנה, פרסמו שונאי ישראל את רשימת ה"TOP 10": "עשר החברות שיש להחרים". מה שמעניין הוא, שבמקום השני נמצאת "דלתה גליל", חברה אותה ייסד לאוטמן. העניין הוא של"דלתה" אין שום קשר לשטחים או לכיבוש. ומתוך עשר חברות ברשימה, לתשע אין שום קשר כזה. זה כמובן לא מפריע לקרן לטעון שה-BDS הוא נגד הכיבוש. עוד הונאה. הונאה כדרך חיים. אחת החברות החשובות ברשימה היא "אינטל", משום שלחברה יש קשר הדוק לישראל, והיא העזה להקים מפעלי פיתוח בישראל, על קרית גת הכבושה; גם "לוריאל" הצרפתית ברשימה, משום שיש לה מפעל במגדל העמק הכבושה; ו"סברה" של משפחת שטראוס, משום שזו משפחה שתומכת בצה"ל; ויש עוד שתי חברות: "Sara Lee" ו"Victoria's Secret". הפשע שלהן הוא עצם הקשר עם "דלתה". אז מה כל כך מיוחד ב"דלתה", שכלל לא נמצאת בשטחים? ובכן, ליד כל חברה המומלצת להחרמה מופיעה הסיבה. בעניין "דלתה" נכתב כך: "המייסד, דב לאוטמן, הוא חבר קרוב של נשיא ישראל (כך במקור!) לשעבר אהוד ברק".

צר לי על לאוטמן, איש יקר. הוא לא בעד החרם. הוא בעד ישראל. הוא איש שלום. וזה לא עוזר לו. הוא אחראי אישית לשלוש חברות - שלוש! - ברשימת ה-"TOP 10". הישג אדיר לאדם אחד. הישג הולך ומתעצם. מדי יום מצטרפים עוד ועוד גופים וארגונים להפצת רשימת ה-"TOP 10". לפני ימים אחדים היה מדובר במאות. בזמן פרסום הדברים הללו כבר מדובר באלפים. גם אם המכירות של "דלתה" לא ייפגעו השנה, ונקווה שהחרם ייכשל, מדובר בהשפעה זוחלת ומצטברת. בנורבגיה זה הצליח. עוד ועוד איגודי עובדים מצטרפים ל-BDS. זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים.

אל נא נאמר לאוטמן. זה הסיפור של עוד רבים. הם רוצים חברה טובה ומתוקנת. הם רוצים פיוס ושלום. הם רוצים סוף לכיבוש. לא סוף לישראל. והם נגררים. בדיוק כמו אלה שהקימו את הקרן. הכוונות היו טובות. הם פשוט שכחו לשים קווים אדומים. במקום לומר לא ל-BDS, הם עסוקים בתירוצים. במקום לזרוק מהמדרגות כל גוף שמתנגד למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הם עסוקים בהתפתלויות. במקום להתנער מגופים ששותפים ל"תסמונת דרבן" (מסע הדה-לגיטימציה של ישראל שהחל בוועידת דרבן הראשונה, ב-2001), הם עסוקים בפלפולים. אצל חלק מהגורמים המזוהים עם הקרן זה זיוף. הם כבר אנטי-ציונים. אצל אחרים, כמו לאוטמן, זה סוג של עיוורון. הם חיים בהכחשה. וזה לא עוזר. לאוטמן הוא הקורבן של הקמפיין שהוא, שלא במתכוון, שותף לו. וכך, מי שמזדהה עם הקרן, שתומכת בגופים שתומכים ב-BDS, הופך לקורבן של ה-BDS.

תגובת דב לאוטמן

להלן תגובתו של דב לאוטמן: "אני סולד מפעילות BDS הקוראת להחרים את מדינת ישראל. רשימת ה- TOP 10 של חברות שהתנועה הזו קוראת להחרימם רק מציגה את האנשים מאחוריי תנועה זו באור מגוחך ומבהירה שהם אינם מעודכנים, ופועלים מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל. אני גאה בתמיכתי בקרן החדשה לישראל, ובמעורבותו של בני בקרן כחבר הנהלה. הפרשנות של בן-דרור ימיני את הציטוטים המוצגים על ידו, כאילו הם מעידים על כך שהקרן החדשה תומכת בתנועת ה-BDS GLOBAL היא שגויה ומגמתית. הקרן החדשה היא ארגון ציוני, אשר נתמך ומובל ע"י אנשים שטובת מדינת ישראל בראשם. הקרן אינה תומכת בשום פעילות אשר קוראת להחרמת מדינת ישראל או חברות הפועלות בתוך גבולותיה של המדינה. יחד עם זאת, הפניתי את תשומת ליבם של אנשי הקרן החדשה לחוסר העקביות בין האתר הישראלי והאמריקאי שלהם. נאמר לי שבעיה זו תתוקן בהקדם".

עיוורון מתוצרת השמאל

צר לי על התגובה של לאוטמן. צר לי על ההתעלמות מהעובדות הברורות שהוצגו בפניו. צר לי על העיוורון. זה לא העיוורון שלו. זה העיוורון של חלק מהשמאל הישראלי. זו התדרדרות שחלה, כמעט כולה, בעשור האחרון. ככל שהצד הפלסטיני בחר באלימות, ודחה כל הצעה לשלום, כך, באופן מוזר משהו, הלך השמאל הזה ואיבד את האמונה בצדקת הדרך. הקרן החדשה, שלאוטמן, עוז, יהושע, תמיר ורבים אחרים תומכים בה - עושה דברים נפלאים. סיוע לחלשים. הגנה על זכויות אדם. אבל מאה מעשים טובים לא יכפרו על העובדה שהקרן תומכת באישים ובגופים, כמו עדאלה ואחרים, שהם חלק מהקמפיינים הארסיים ביותר נגד ישראל: קמפיין האפרטהייד, הקמפיין להעמדת ישראלים לדין בחו"ל, קמפיין ה-BDS, וקמפיין "זכות השיבה".

אם חפצה נפשנו לדעת מדוע מחנה השלום הפך לבזוי ולמאוס, זה לא משום התמיכה בשלום, בזכויות אדם או בסוף הכיבוש. זה קורה משום שחלק מרכזי ממחנה השלום תומך בגופים שתומכים, באופן ישיר או עקיף, בקמפיין המטורף לחיסול ישראל. מי שתומך בזכות השיבה אינו רוצה שלום. הוא מנציח את הסכסוך. מי שתומך ב-BDS אינו נאבק בכיבוש, כפי שטוענת הקרן בפרסום רשמי שלה. ראשי קמפיין ה-BDS אינם בעד שתי מדינות. הם נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.

יש עוד הרבה דוגמאות לחיבור בין השמאל הרדיקלי, האנטי-ישראלי, לשמאל שהיה אמור להיות שפוי וציוני. זה לא חייב להיות כך. כשמשה פייגלין חדר עם אנשי "מנהיגות יהודית" לליכוד, בנימין נתניהו עשה כל מאמץ כדי להקים חומת הפרדה בינו לבינם. כשהשמאל הרדיקלי חודר לחוגי השמאל, הוא זוכה בדרך כלל לחיבוק חם ולעצומות תמיכה. וכאשר מושמעת ביקורת, היא נתקלת בקלישאות הקבועות של "דמוקרטיה" ו"חופש הביטוי". הבעיה איננה בפעילותם של גופים כמו עדאלה או קואליציית נשים. הם חלק מהדמוקרטיה וכך ראוי שיהיה. הבעיה היא בחיבור בין הגופים הללו ואחרים לבין הקרן החדשה, שחלק מראשיה ותומכיה הם אנשי מפלגת העבודה, כמו יולי תמיר או בוז'י הרצוג. יש רבים בשמאל הציוני שמתקוממים על הקשר הזה. אבל קולם בקושי נשמע.

לאוטמן, בסיפור הנוכחי, הוא הקורבן הישיר. קורבן קמפיין ההונאה של המחנה שלו. הוא קיבל סכין בגב. זה לא גמל אותו מהעיוורון. הוא ממשיך לתמוך בקרן, שממשיכה לתמוך בגופים שתומכים בחרם, שמצדם קוראים להטלת חרם על לאוטמן.

זה לא הסיפור של לאוטמן. זה סיפורו של השמאל הישראלי.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1888#resp_blog_148737