קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #6565
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
12:00 30.05.05 |
|
חשיפה: חקירת צה''ל על ה''קרב בחווה הסינית'' החלה !!
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.05.05 בשעה 18:30 בברכה, פילוביץ שחף החקירה של צה"ל החלה שם החוקר: ד"ר ישראל בן דורהודעה לעיתונות http://rotter.net/User_files/forum/429afff8185adea5.html בימים אלה צה"ל/מחלקת הסטוריה/רמ"ח הסטוריה, אל"מ במיל' שאול שי, הורה לחוקר ד"ר ישראל בן-דור להתחיל לחקור את הקרב בחווה הסינית - מלחמת יום כיפורים 1973 ולזמן את כל המעורבים בפרשה בכלל ולכל מי שיש לו מה להגיד, להציג בפרט......והכוונה לכלל עם ישראל. מאז שרה"מ שרון, שר הבטחון והרמטכ"ל הודיעו בהודעה לעיתונות בתאריך: צה"ל החליט לפתוח בחקירת "הקרב על החווה הסינית" 11:35, 19 יולי 2004 / א' באב תשס"ד עברו 10 וחצי חודשים נכון להיום ממתן ההחלטה הממלכתית. הודעה לעיתונות
צה"ל התחיל בפועל ממש בחקירת קרבות החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, זאת בעקבות דרישת הפורום האזרחי לתחקור קרבות והפקת לקחים, מיסודם של קצינים ולוחמים במילואים. הערה: מצ"ב קובץ ההודעה לעיתונות המצ"ב, הכוללת לינקים רילוונטים לכל פרוגרף המילים לחץ כאן http://rotter.net/User_files/forum/gil1/429b319055844bfc.html בתאריך 4 ביוני 2004 פנה הפורום האזרחי לתחקור קרבות לראש מחלקת הסטוריה בצה"ל, אל"מ ד"ר שאול שי , במסמך מנומק ומפורט ודרשו לקיים פגישה על מנת לפרוס עדויות של לוחמים שהשתתפו בקרב....לחץ כאן בסיום הפגישה...לחץ כאן, ולאחר שמיעת העדויות ממקור ראשון, התברר מעל לכל ספק סביר, כי הסיפור שהיה ידוע בציבור כשלושים שנה אינו מתיישב עם העדויות של הלוחמים הן מפירוט לוח הזמנים בקרב והן מהעיטורים שחולקו על קרב זה.....לחץ כאן במיוחד, הדהימה העובדה, כי חולקו עיטורי גבורה על קרב שבעצם לא תוחקר מעולם באופן רשמי, כך שקיים חשד שעיטורי הגבורה והאמור בהם נסמכים על "סיפורי שווא"...לחץ כאן, דהיינו כיצד אפשר לחלק עיטורים, אם הקרב לא תוחקר כלל ועיקר....לחץ כאן הסתבר גם, כי שני קצינים, הראשון מ"פ פלוגת חרמ"ש סרן גדעון דבורצקי והשני סגן בנצי עציון , קיבלו עיטור על אותו מעשה והוא חילוץ מחלקת החוד בפיקודו של סג"מ חזי דחבש, המחלקה היחידה שלחמה באמת יותר מ-17 שעות לחימה....לחץ כאן עוד התברר, כי בניגוד למוצהר על ידי יצחק מרדכי וזובדבני על לחימה של 17 שעות נוראיות תחת אש, הסתבר כי כבר בשעות הבוקר עזב המג"ד יצחק מרדכי וסגנו יהודה דובדבני, סך הכל כ- 6 עד שבע שעות לחימה.....לחץ כאן עוד התברר, כי בניגוד למסופר, לצנחנים לא הייתה ארטיליריה בקרב החווה הסינית, לא מהטעמים שמרדכי וחבורתו , סיפרו לציבור, שכביכול הארטיליריה הייתה עסוקה לטובת צנחני המילואים שצלחו את התעלה, אלא מהעובדה שחטיבת הצנחנים השאירו את קציני הארטיליריה שלהם בראס סודר בנסיבות תמוהות וסא"ל יצחק מרדכי "שכח" את הקש"א שלו פרידמן בראס סודר, כך שבהתקלות לא היה מי שיטווח ארטיליריה במקצוענות....לחץ כאן רבים פקפקו, אם ההבטחה של אל"מ ד"ר שאול שי וסגנו, לחקור את הקרב, הינה אמיתית או רק מס שפתיים, עכשיו הוכח שד"ר שאול שי "לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים....לחץ כאן אם כך, לסיכום, חקירת הקרב אשר ממנו יצאו על זרי התהילה , ראש ממשלה, שלושה מועמדים לראשות ממשללה, שני רמטכלי"ם, אלוף שלושת הפיקודים ושר הבטחון, שר התיירות , ראש המועצה לבטחון לאומי ועוד רבים אחרים, ייחקר לראשונה על ידי צה"ל....לחץ כאן ראוי לציין, כי החקירה שנערכה במשך השנה האחרונה , העלתה מימצאים חריפים מאוד כנגד אותם ראשי ממשלות אלופים ושרי בטחון שטיפסו לצמרת בשיטת ברית הנכשלים במשך שלושת העשורים שעברו מאז....לחץ כאן.....לחץ כאן יש כלל ידוע של השופט האמריקאי לואיס ברנדייס, ש"אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". המשפט הזה הפך לסיסמת כל מי שחקר האמת והעובדות חשובות לו יותר מהפורמליסטיקה. אבל מי זו השמש? כלום יש מדען שהצליח לחשוף את סודותיה? על החתום, חברי מוסד האקטיביזם האזרחי היום, 30 למאי 2005, והודע. נא להפיץ הודעה זו ברבים ובמיוחד לכל הנוגעים בדבר! נושא : חשיפה: חקירת צה''ל על ה''קרב בחווה הסינית'' החלה תאריך : 30/05/05 12:16 מחבר/ת : pilovich http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-815-148-12130549,00.html תזכורת רילונטית לנושא הנדון בסדר כרונולוגי - זמן אמת: השאלה אינה עיטור או לא - אלא מתי יתוחקר הקרב !! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5848&forum=gil הפורום האזרחי לתחקור קרבות במכתב גלוי לרמ''ח הסטוריה http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5937&forum=gil רמ''ח הסטוריה אל''מ שאול שי קבע לנו פגישה http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5939&forum=gil צה''ל החליט לפתוח בחקירת ''הקרב על החווה הסינית'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5971&forum=gil
אינדקס החווה הסינית http://rotter.net/forum/gil/6162.shtml לחץ כאן » 99. נדב פרי: ''הראיס עראפת המנוח.....''
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
15:10 31.05.05 |
|
2. ד''ר מילשטיין מאשים ומפנה אצבע מאשימה לעבר ברק ושחק
בתגובה להודעה מספר 1
|
הצל"שים רק לתומכי גרסת המערכת 14:32, 31 מאי 2005 / כ"ב באייר תשס"ה
מי שתמך בגרסת הבדויה של המערכת באשר למה שהתחולל בקרב החווה הסינית קיבל צל"ש. המתנגדים נדחקו הצידה. ד"ר אורי מילשטיין מאשים ומפנה אצבע מאשימה לעבר הרמטכ"לים בעבר ברק ושחק. כנס נוסף של פורום אזרחי החוקר את אירועי הקרב בחווה הסינית התקיים אתמול בבית יאיר בתל אביב. הפורום, בראשותו של אורי מילשטיין, מורכב מקבוצת אזרחים שהחליטו לחקור בהתנדבות את הפרשה, ולגלות את האמת מאחורי הפרסומים הצה"ליים. הפורום עובד על המחקר כבר שנה וחצי, ומתכנס מדי יום שני בערב להציג נושא מסוים שחקרו, ופותח אותו לדיון הציבור. בשיחה עם כתבתנו מסביר מילשטיין את המניעים להקמת הפורום: "כל מה שנכתב וידוע על החווה הסינית זה בדיות שבדו מי שפקדו על המערכה כדי לא לשלם את מחיר הכשלון וכדי לא לפגוע בהמשך הקריירה הצבאית שלהם". מילשטיין מדגים זאת בכמה עניינים: "נאמר כי קרב החווה הסינית הבטיח את מבצע הצליחה של שרון. לא היו דברים מעולם. הקרב בחוה הסינית היה אמור לפרוץ את הדרך בגשר הגלילים וזה נכשל. הצליחה נעשתה לבסוף דרך גשר הדוברות שעבר בדרך פתוחה. דבר נוסף - כל תכנון המבצע היה לקוי באופן קיצוני. לצנחנים שלחמו נאמר כי יש רק כמה טנקים מצרים בעוד שחיכתה להם שם דיוויזיה מצרית שלמה. הם יצאו בלי יכולת לקבל סיוע ארטילרי, כיוון שלצורך כך אמורים לבוא איתם קציני סיוע שיתאמו את הארטילריה, והקצינים שיועדו לבוא עם הצנחנים, נשארו במקום אחר. כך שבשעת הקרב לא יכלו הצנחנים להטיל נשק על האויב, ללא סיוע ארטילרי. כשהקרב הסתבך הם לא יכלו לכוון את הנשק לאויב מאותה סיבה. יחידת הטנקים שאמורה היתה לצאת עימם- לא יצאה. המודיעין שקבלו היה לקוי, הם יצאו עיוורים לקרב ביחס לידע על האויב וביחס להכרת השטח. הנפגעים בקרב לא פונו ורבים מהם דיממו למוות בשטח". http://rotter.net/User_files/forum/gil1/429c540b46af28f4.html עוד מאשים דוקטור מילשטיין ואומר כי: "דיברו על חמישים פצועים בקרב הזה. למעשה היו הרבה יותר פצועים, אך כיוון שלא פינו אותם, הם היו בגדר נעדרים ונותרו בשטח עד שמתו. מי שאחראים לכל האירוע ולכך שלא נחשף באמיתותו הם שני הרמטכ"לים שחק וברק, ברק כראש ממשלה, שרי הביטחון ברק ומרדכי, שהיה גם אלוף פיקוד." הרבה מהצל"שים שחולקו בעקבות הקרב הם צל"שים בדויים: "מי שביקר את צה"ל לא זכה לצל"ש על אף שמגיע לו, ומי שתמך בגרסה הבדויה קיבל צל"ש. זהו סימפטום להסתאבות במערכת הבטחון. אין פלא שאחרי מלחמת יום כיפור לא הפקנו לקחים. בעקבות זאת נכשלנו בלבנון, נכשלנו באינתיפדה הראשונה ושילמנו את מחיר אוסלו, נכשלנו בישיבה בדרום לבנון וברחנו, וכעת באינתיפדה הנוכחית נכשלנו ואנו בורחים מגוש קטיף". http://www.a7.org/news.php?id=113530 http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
בני_כ
גולש אורח
|
15:52 31.05.05 |
|
3. חלק גדול מהמחקר והתיזה נכוניםץ ההאשמה השווה לא כל כך
בתגובה להודעה מספר 2
|
אורי צודק ברוב ביקורתו בנושא החווה הסינית. בוודאי שהוא צודק לגבי האנשים הבאים. איציק מרדכי,אמנון ליפקין שחק שמוזכרים לעיל. חבל ששכח את חלקו אמנם הקטן של גיורא איילנד ראש המל"ל.אמנם רק סגן אז ואחריותו נמוכה ,אבל אשמה וקשר שתיקה היו לו. הביקורת כלפי ברק ממש אינה מוצדקת. גם מהמחקר שנעשה. ברק עם גדוד מילואים מוקטן שהורכב מקצינים שבאו מחול לרגל המלחמה ,שימש ככח חילוץ. לא היה חלק אינטגרלי מקרב זה. הוא ,את מה שצריך לעשות מפקד במגבלות שהיו לו אז, פעל די בסדר יחסית. אם היה מבקר את ברק על קמפ דיוויד על הנסיגה בלבנון ,ניחא. חוץ מהעובדה שאפשר גם לבקר את ברק בנושא העמותות והתחמקות מלקיחת אחריות על אנשיו.גם את התנהגותו והתנהלותו האישית כראש ממשלה,יש מקום לבקר. אחד מראשי הממשלה הגרועים שהיו לישראל אם לא הגרוע ביותר .יש לו עוד תעוזה לנסות ולהיבחר שנית מי שיבחר בו שיבושם לו.אבל, בנושא החווה הסינית, אין אשמה אמיתית שרובצת לפתחו של ברק. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:16 01.06.05 |
|
7. חילופי האשמות בקרב על קרב החווה הסינית
בתגובה להודעה מספר 2
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.06.05 בשעה 23:49 בברכה, פילוביץ שחף חילופי האשמות בקרב על קרב החווה הסינית 16:16, 1 יוני 2005 / כ"ג באייר תשס"ה
הקרב על קרב החווה הסינית מסרב לגווע. בעקבות דברי ד"ר אורי מילשטיין אתמול לערוץ 7 קובע אחד ממקבלי הצל"שים בקרב כי מילשטיין משקר ועושה עוול לגיבורי הקרב. מילשטיין בתגובה: דבריי נאמרו לאחר תחקיר מעמיק. לדבריו של דוקטור מלשטיין - "הצל"שים רק לתומכי גרסת המערכת" http://www.inn.co.il/news.php?id=113530
"אורי מילשטיין מפרסם אוסף שקרים ובדיות כבר יותר משנה, הוא עושה מעשה נבלה לגיבורי קרב החווה הסינית ומפקדיו, ביניהם איציק מרדכי ואהוד ברק שנלחמו בגבורה ותפקדו למופת בקרב, הוא שופך את דמם. אני וחברי לוחמי הגדוד עדים לתפקוד קר הרוח של מרדכי בקרב ואנו נלחם כנגד כל השמצה ופגיעה בגדוד ובמורשת הקרב ההרואית של קרב החווה הסינית" כך אומר היום לכתבנו ידידיה הכהן אחד מלוחמי קרב החווה הסינית שקיבל צל"ש על תפקודו בקרב. על כך הגיב מילשטיין באומרו שתפקידו הוא לחשוף את האמת ואת דבריו כתב לאחר תחקור מעמיק של עשרות לוחמים, והוא ממשיך ועומד מאחורי דבריו שרבים מהצלש"ים שחולקו לאחר הקרב היו בדויים. הסערה שתחת קרב החווה הסינית מסרבת לשכוך. אחד ממקבלי הצל"שים בקרב החווה הסינית מגיב היום למתקפתו של אורי מילשטיין על תפקוד מרדכי בקרב ועל טענתו שרבים ממקבלי הצלש"ים שחולקו בקרב זה קיבלו את אות ההוקרה על תמיכתם בגרסת המערכת, "אני לא חש שקיבלתי את הצל"ש על תמיכתי בגרסת המערכת", אמר הלוחם. בראיון לכתבנו ידידיה הכהן סיפר הלוחם על ניסיונו האישי בעבודה עם מילשטיין שגרם לו לצאת נגדו בהאשמות אלו, "הגעתי לפני כשנה לביתו של מילשטיין לשם תחקור מהלך הקרב עם עוד כמה מחברי וראיתי איך אורי מתחקר אותם, הוא שומע את הגרסה שלהם וכותב דברים הפוכים לחלוטין, הוא מוביל את המתוחקרים לומר שאיציק מרדכי לא תפקד בקרב, שברח ולא פעל כראוי". "לעומתו", מספר זוכה הצל"ש שביקש לשמור על עילום שמו, "עומד לפרסם סא"ל בני עציון, שהיה סמ"פ בקרב ספר, שבו הוא מראיין עשרות מלוחמי הגדוד ומציג תמונה שונה לחלוטין ממה שמציג מילשטיין, אינני אומר שלא נעשו טעויות בקרב, כל אדם עושה טעויות גם לי היו חברים שלא תפקדו בקרב, אכן הגענו לשם בלי מודיעין מספיק, אבל מכאן ועד לקרוא לקרב כולו מחדל הדרך רחוקה, נפגענו קשה בקרב וההפקרה של פצועים והרוגים שאכן הייתה, נגרמה כי לא יכלנו לקחת אותם איתנו. באש התופת שהייתה שם הברירה הייתה למות איתם או להציל את עצמנו, לומר שהפקרנו פצועים בגלל פחדנות, היא שקרית לעומת הגרסה הרשמית של הגדוד הצבא ומדינת ישראל". הלוחם גם מתמודד עם טענתו של מילשטיין שהקרב היה לפרוץ את הדרך לגשר הגלילים, "טענה זו היא לא נכונה עובדתית תפקידנו והפקודה שקבלנו הייתה לאבטח את הציר, ולא לפרוץ אל גשר הגלילים שהיה קרוע באותו זמן". "מכל מעשי הגבורה שנעשו בקרב הקרב הגבורה הגדולה של הגדוד לדעתי היא, שבאותו לילה כינס מרדכי את כל הגדוד והעמידו על רגליו לאחר שספג 50 הרוגים והודיע לנו שקיבל פקודה לחזור לחווה הסינית להשלים את העבודה, למרות שכפי שידוע הפקודה בוטלה, היכולת להעמיד את הגדוד על רגליו ולנסוך בו את הביטחון שיכול להשלים את המשימה, היא לדעתי גדלותו העצומה של האדם הזה". בתגובה לטענת הלוחם אמר מילשטיין שיש קבוצה של אנשים שמעוניינת להכפיש את שמו ואת עבודותיו "התפקוד הגרוע של צה"ל היום בעיני ובמלחמות האחרונות הוא לדעתי בגלל גורמים של עבודת תחקור לקויה, אי הפקת לקחים ויצירת מיתוסים ותרבות שדבר לגיטימי הוא לא לבדוק מחדלים, זאת עבודתי ואני אמשיך לעשותה. התשובה להפקרת הפצועים מחשש למות היא טענתם של הפחדנים, בודאי שבכל קרב יש סיכון גדול אולם לוחם חייב לעשות את המעשה הנכון למרות הסיכונים". http://www.a7.org/news.php?id=113698 לדבריו של דוקטור מלשטיין - "הצל"שים רק לתומכי גרסת המערכת"זוףף http://www.inn.co.il/news.php?id=113530 http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
14:08 03.06.05 |
|
8. ערוץ 7 /גב' שולמית, צינזרה את הכתבה בפרשת החווה הסינית
בתגובה להודעה מספר 2
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 03.06.05 בשעה 14:56 בברכה, פילוביץ שחף הכתבה השלישית בסדרה - ראיון אישי עם סרן במיל' חזי דחבש וכמו כן נתנה הוראה לעורך עוזי בטל להוריד את הכתבה הראשונה והשנייה.להלן תקציר פרשת הצנזורה: סרן במיל' חזי דחבש נתבקש על ידי הכתבת רותי אברהם להגיב על הכתבה השנייה בסדרה - "חילופי האשמות בקרב על קרב החווה הסינית", שכתבה זו באה כתגובה לכתבה הראשונה בסדרה - "הצל"שים רק לתומכי גרסת המערכת" ואכן סרן המיל' חזי דחבש רואיין במשך 3 שעות ואתמול בשעה 21:30 הכתבה עלתה למדור החדשות של ערוץ 7 ובשעה 23:00 לערך הכתבה הורדה וביחד איתה הורדו גם הכתבה הראשונה והשניהה. הכתבת רותי אברהם צילצלה אתמול בשעה 21:30, לסרן במיל' חזי דחבש ואמרה לו שהכתבה עלתה לאתר. העורך עוזי בטל 02/9974887 אישר שהיו שלוש כתבות ואת כולם החליטה מנהלת האתר להוריד את כל הכתבות כולל הכתבה האחרונה של סרן במיל' חזי דחבש. מנהלת אתר ערוץ 7 - הגב' שולמית בטלפון 02/9975141 אישרה שנתנה הוראה להוריד את כל ענייני החווה הסינית וקבעה לדבר עם סרן במיל' חזי דחבש, על זה ביום ראשון. מצ"ב אימייל מחאה ששלח סרן במיל' חזי דחבש: לחברי פורום התחקור האזרחי להפקת לקחים וקרבות, לרמ"ח הסטוריה של צה"ל אל"מ במיל' שאול שי, לחוקר ד"ר ישראל בן-דור, לסרן במיל' ירון קייזר. לנוחיותכם, אני מצ"ב לינקים לכתבות הראשונה והשנייה שהוסרו בגוף מכתבו של סרן במיל' חזי דחבש במיקום הרילוונטי בצבע אפור. שולח: HezyD <[email protected]> אל:ר הסטוריה צ.ה.ל <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , Yaron <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , חברים: כידוע , ערוץ 7 פירסם שתי כתבות על החווה הסינית: הראשונה: ראיון עם ד"ר מילשטיין הייתה כ-4 ימים 2. ד''ר מילשטיין מאשים ומפנה אצבע מאשימה לעבר ברק ושחק http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#2 השנייה: עם גיבור מעוטר עלום שם הייתה כ1.5 ימים 7. חילופי האשמות בקרב על קרב החווה הסינית http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#7 השלישית: ראיון איתי הייתה כ- 3 שעות (אין לי העתק) הכתבה לא צולמה/הועתקה לצערי בראיון שלי תקפתי בשני עניינים בלבד: (לא עניינים אישיים בכלל) -עניין הארטיליריה בחווה הסינית תוך ציטוט ממסמכי מורשת קרב של צה"ל אשר בו כתובים משחקי מילים על עניין מהותי כל כך, כך שהקורא התמים לא מבין שהבעייה הייתה קציני ארטיליריה ולא ציוד המרגמות שנשאר בראס סודר. -הנקודה השנייה, הייתה לוח הזמנים של הקרב, אשר בו הוכחתי כי האמירה על 17 שעות לחימה הינה שקר וכזב לאור מימצאי הפורום. מבול הטלפונים והתגובות כנגד ! אבני היסוד של מימצאי הפורום, הוביל את הנהלת ערוץ 7 למחוק את שלושת הכתבות מהאתר ומיד, כפי שתראו במו עינכם אם תחפשו אותן באתר של ערוץ 7. נראה לי , לא הוגן ולא הגון להשאיר את הכתבה שלי רק כ-3 שעות ולאור ההשמצות שרצו ברשת ללא הפרכת המימצאים, שהובילה לההחלטה המוטעית להוריד את כל הכתבות בנושא החווה הסינית, כך לא מתנהג ערוץ תקשורת. מבול התגובות, מוכיח ששמול שני עניינים אלו, אין למתנגדים שום תשובה, רק השמצות ודברי בלע. אנא, הביאו עניין זה לידיעת כל מכותביכם . חזי מצ"ב צילום כל הכותרות שמופיעות בארכיון ערוץ 7 שפורסמו מאז שהפרשה עלתה לסדר יום ציבורי, ללא 3 הכתבות האחרונות שצונזרו על ידי הנהלת ערוץ 7 - גב' שולמית. http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
19:40 06.06.05 |
|
9. הכתבה על החווה הסינית ''שנמחקה'' בהוראת מנהלת ערוץ 7
בתגובה להודעה מספר 8
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 07.06.05 בשעה 03:42 בברכה, פילוביץ שחף הכתבה ש"נמחקה" מי נתן את ההוראה??? 6/06/05 שולח: HezyD <[email protected]> הכתבה שצונזרה בערוץ7.doc , http://rotter.net/User_files/forum/gil1/42a47ba379b9368e.doc דברתי עם עוזי מערוץ 7 והוא שלח לי את הכתבה ש"נמחקה בהוראת מנהלת ערוץ 7. חזי דחבשתזכורת לדיווח בנושא: 8. ערוץ 7 /גב' שולמית, צינזרה את הכתבה בפרשת החווה הסינית http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#8 הכתבה על החווה הסינית "שנמחקה" בהוראת מנהלת ערוץ 7 - 2.6.2005 למה ? מי לחץ למחוק את הכתבה? לוחם צנחנים: לא ללמד מורשת קרב שקרית לוחמי החווה הסינית ממתינים לסיום החקירה של מדור הסטוריה בצה"ל, ועם סיומה, אולי תבוא לסופה גם המחלוקת הטעונה רבת השנים, על אשר התרחש באותו קרב עקוב מדם, במלחמת יום כיפור. אחד הלוחמים בקרב אומר כי יש לחקור משום שלפי שעה הקרב לא נחקר כראוי, לא הופקו לקחים, ולמעשה ההירואיקה של הקרב מבוססת על אי דיוקים רבים. חזי דחבש חבר הפורום האזרחי לחקר קרבות, אז סג"מ ומפקד חוד בקרב החווה הסינית, אומר לכתבתנו רותי אברהם כי יש חשיבות להגיע לחקר האמת, עד כמה שהדבר ניתן וכן לבדוק ההצדקה לחלק מהצל"שים שהוענקו למפקדים בקרב. על פתיחת החקירה במדור ההיסטוריה של צה"ל הוחלט לאחר שהפורום אסף מסמכים ותיעוד והגישם למדור. בעקבות פגישה שנערכה בין אנשי הפורום לראש מדור היסטוריה אל"מ ד"ר שאול שי, הוא החליט לפתוח כאמור בחקירה. בפגישה אומר דחבש, הודה שי כי בידי צה"ל מצוי חומר מועט על הקרב, דבר המחזק את השאלה, בדבר הבסיס להענקת צל"שים ללוחמים באותו קרב. אחד הנושאים שיש לדעתו לבחון במסגרת הבדיקה: הגיבוי הארטילרי לכוחות הלוחמים. "כשנפתחת אש קשה לתקוף יעד. כשגדוד צנחנים, נתקל בדיביזיה, ברור לכל בר-שכל שהכי רמבואים' בעולם לא יצליחו לכבוש. לכן מורידים ארטילריה, וזה גורם לחיילי האויב להכניס את הראש באדמה. בחסות זה 'הרמבואים' תוקפים". לשם כך הוא מוסיף, לכל גדוד מוצמד איש מקצוע בתחום הארטילריה, קצין טיווח שתפקידו ללוות את המג"ד, וכשנפתחת אש, הוא מוריד ארטילריה כי הוא המומחה בנושא. דחבש אומר כי בחוברת "מורשת הקרב של צה"ל - מערך שיעור בנושא קרבות החווה הסינית במלחמת יום כיפור", בעמוד 19 סעיף ד' כביכול ניתנת תשובה לשאלה: "למה לא הייתה ארטילריה?" נכתב שם: "לנוכח הציפייה למשימה מוגבלת, יצא הכוח לשטח ללא כל כוח שריון מסייע, ואף השאיר מאחור את מרגמותיו ושאר כליו הכבדים... המג"ד ביקש ק.קישור ארטילרי אך הסתבר כי יש להמתין כשעה עד להבאת ק.קישור ארטילרי. המתנה כזו הייתה עלולה לסכן את הפעולה כולה נוכח מעט השעות שנותרו עד הבוקר. כך יצא הגדוד לדרכו ללא קישור ארטילרי וללא כל כוח מסייע". למעשה לא היינו זקוקים למרגמות האורגניות שלנו שהושארו בנסיבות תמוהות בראס סודר והאמור בחוברת "מורשת הקרב" אינו אלה ניסוח מטעה עם הרבה ערפל שמטרתו לחפות על הסיפור האמיתי, איפה היו קציני הארטיליריה (מס"ח, מסחי"ה , קש"א , קס"א) ולא איפה היו כלי הארטיליריה (מרגמות, תותחים). בראיונות שמג"ד הגדוד אז סא"ל והיום אלוף (מיל.) יצחק מרדכי נתן לתקשורת מאז שנת 1973 הוא מספר שהוא ביקש אש ארטילירית, אך נאמר לו ש"לצה"ל אין יותר תותחים לירות כי כולם יורים מעבר לתעלה" זו היא אמירה לא מדוייקת כלל ועיקר בלשון המעטה, זאת משום שמעבר לתעלה (ממערב) הייתה אוגדת שרון (143) ואילו החווה הסינית שוכנת ממזרח לתעלה והייתה באיזור של אוגדת ברן (162) וידוע שלכל אוגדה יש אגד ארטילירי עצמאי השייך לאוגדה. האגד הארטילרי של אוגדת ברן עמד לרשותינו, ועל כן הבעייה לא הייתה כלי ארטיליריה אלא קציני ארטיליריה שיכוונו את האש הארטילירית והשאלה האמיתית היא, היכן היו קציני הארטיליריה. אם היו איתנו קציני ארטילריה היינו יכולים לגמור את המצרים או לסגת בבטחה ואומנם כאשר נתקלנו במצרים בחווה הסינית, מפקדי הצנחנים ניסו לטווח בעצמם, כי לא היו קציני ארטיליריה, את כלי הארטילריה שעמדו לרשותם, אך אחרי כמה דקות הבינו שהם לא יודעים לעשות זאת והפסיקו לכוון את האש הארטילירית מכיוון שלדבריהם, חששו שהארטיליריה תנחת על כוחותינו, ומה שקרה בפועל הוא שהמצרים הורידו עלינו אש תופת כולל ארטילריה ללא הפרעה של אש ארטילירית נגדית של צה"ל". את האמת הזו ספרי מורשת הקרב לא חשפו ובמקום זאת ניסחו ניסוח מטעה וערפילי אשר כל קורא תמים יפול בפח שיקשו לו והבעייה האמיתית שאותם מפקדים שיצאו לקרב ללא קציני ארטיליריה , בניגוד לפקודות משתמשים באמור בספרי מורשת הקרב של צה"ל, על מנת לכסות את ערוותם. נושא חשוב נוסף שיש לדבריו לחוקרו הוא לוח הזמנים של הקרב אשר בו טמונה למעשה כל "ההירואיקה של אותו קרב". קיים לדבריו פער של שעות רבות בין המסופר לבין האמת. בכל הראיונות שנתנו מפקדי הגדוד והחטיבה לתקשורת סופר על 17 או 18 שעות לחימה, ובכן האמת היא כזו: ההתקלות הייתה בשעה 2:00 לפנות בוקר ומפקדי הצנחנים בין שעה 10:00 עד 11:00 עזבו על נגמ"ש את האיזור כך שמדובר רק על 8 שעות !!! המפקדים דיווחו שהם עזבו אחרונים את השטח כשהם טוענים שלא נותרו לוחמים מאחור, ואולם אין מחלוקת כי גורי ששון חולץ לערך בשעה 16:00 במבצע חילוץ פרטי-התנדבותי ע"י מחלקת נגמ"ש שריון בפיקוד יקי חיימבוביץ ואילו מחלקתי חולצה לערך 17:30 ע"י נגמ"ש חרמ"ש מגדוד 100 שריון, בפיקוד גדעון דבורצקי ז"ל דהיינו כ18 שעות לחימה והרבה שעות אחרי שהמפקדים עזבו את איזור הקרב.. צריך לחקור, כי ההירואיקה של הקרב נבנתה על אי דיוקים , צריך לחקור כי אי אפשר לשלוח את ילדינו להלחם כאשר עד היום לא הופקו לקחי הקרב, צריך לחקור כי אי הדיוקים מופיעים בספרי ההיסטוריה ומורשת הקרב ומחנכים דורות על סמך דברים שכלל לא-נבדקו ועובדה היא שמחלקת הסטוריה מתחילה לבדוק מה היה שם באמת רק בשנת 2005. , ואסור ללמד מורשת קרב על בסיס שקרי.להלן הכתבה במקור, שנשלחה עכשיו/הערב על ידי כתבת ערוץ 7 גב, רותי אברהם: במצורף הכתבה של רותי אברהם 6/06/05 שולח: HezyD <[email protected]> אל: Ruthy Avraham <[email protected]> , שמחה <[email protected]> , Mikieitn@Netvision. Il <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , העתק: [email protected] <[email protected]> , ענבל גבריאלי <[email protected]> , [email protected] <[email protected]> , מיכאל רצון <[email protected]> , יולי-יואל אדלשטיין <[email protected]> , Push Data <[email protected]> , בעז העצני <[email protected]> , רוני בר און <[email protected]> , הכתבה של רותי אברהם.doc , http://rotter.net/User_files/forum/gil1/42a4a2321078d799.doc לוחם צנחנים: לא ללמד מורשת קרב שקרית לוחמי החוה הסינית ממתינים לסיום החקירה של מדור הסטוריה בצה"ל, ועם סיומה, אולי תבוא לסופה גם המחלוקת הטעונה רבת השנים, על אשר התרחש באותו קרב עקוב מדם, במלחמת יום כיפור. אחד הלוחמים בקרב אומר כי יש לחקור משום שלפי שעה הקרב לא נחקר כראוי, לא הופקו לקחים, ולמעשה ההירואיקה של הקרב מבוססת על אי דיוקים רבים. חזי דחבש חבר הפורום האזרחי לחקר קרבות, אז סג"מ ומפקד חוד בקרב החוה הסינית, אומר לכתבתנו רותי אברהם כי יש חשיבות להגיע לחקר האמת כולל בחינת ההצדקה לחלק מהצל"שים שהוענקו למפקדים בקרב. על פתיחת החקירה במדור ההסטוריה של צה"ל הוחלט לאחר שהפורום אסף מסמכים ותיעוד והגישם למדור. בעקבות פגישה שנערכה בין אנשי הפורום לראש מדור הסטוריה אל"מ ד"ר שאול שי, הוא החליט לפתוח כאמור בחקירה. בפגישה אומר דחבש, הודה שי כי בידי צה"ל מצוי חומר מועט על הקרב, דבר המחזק את השאלה, בדבר הבסיס להענקת צל"שים ללוחמים באותו קרב. אחד הנושאים שיש לדעתו לבחון במסגרת הבדיקה: הגיבוי הארטילרי לכוחות הלוחמים. "כשנפתחת אש קשה לתקוף יעד. כשגדוד צנחנים, נתקל בדיביזיה, ברור לכל בר-שכל ש'הכי רמבואים' בעולם לא יצליחו לכבוש. לכן מורידים ארטילריה, וזה גורם לחיילי האויב להכניס את הראש באדמה. בחסות זה 'הרמבואים' תוקפים". לשם כך הוא מוסיף, לכל גדוד מוצמד איש מקצוע בתחום הארטילריה, קצין טיווח שתפקידו ללוות את המג"ד, וכשנפתחת אש, הוא מוריד ארטילריה כי הוא המומחה בנושא. דחבש אומר כי בחוברת "מורשת הקרב של צה"ל - מערך שיעור בנושא קרבות החווה הסינית במלחמת יום כיפור", בעמוד 19 סעיף ד' ניתנת תשובה לשאלה: "למה לא היתה ארטילריה?" נכתב שם: "לנוכח הציפיה למשימה מוגבלת, יצא הכוח לשטח ללא כל כוח שריון מסייע, ואף השאיר מאחור את מרגמותיו ושאר כליו הכבדים... המג"ד ביקש ק.קישור ארטילרי אך הסתבר כי יש להמתין כשעה עד להבאת ק.קישור ארטילרי. המתנה כזו היתה עלולה לסכן את הפעולה כולה נוכח מעט השעות שנותרו עד הבוקר. כך יצא הגדוד לדרכו ללא קישור ארטילרי וללא כל כוח מסייע". הגירסה הרשמית הצה"לית קובעת שהמג"ד ביקש, ואמרו לו ש"לצה"ל אין יותר תותחים לירות כי כולם יורים מעבר לתעלה", למעשה לא במרגמות היה צורך, אומר דחבש, אלא בקציני טיווח, והשאלה היא היכן הם היו. "אגד ארטילרי שלם המתין לטובתנו באוגדת ברן. אם היה קצין ארטילריה היינו יכולים לגמור את המצרים. בפועל נפתחה אש והמח"טים ניסו לטווח בעצמם ארטילריה, אך אחרי כמה דקות הבינו שהם לא יודעים לעשות זאת והפסיקו כי זה היה יכול לסכן את כוחותינו, ולכן המצרים הורידו עלינו ארטילריה". נושא חשוב נוסף שיש לדבריו לחוקרו הוא לו"ז הקרב שבו טמונה למעשה כל "ההירואיקה של אותו קרב". קיים לדבריו פער בין זמן עזיבת המפקדים את השטח כשהם טוענים שלא נותרו לוחמים מאחור, לבין העובדה ש"נותרתי אחרון עם חיילי בשטח עד 18.00 , 8 שעות אחרי הזמן שעליו דובר". "צריך לחקור, כי ההירואיקה של הקרב נבנתה על אי דיוקים, צריך לחקור כי אי אפשר לשלוח את ילדינו להלחם כאשר עד היום לא הופקו לקחי הקרב, צריך לחקור כי אי הדיוקים מופיעים בספרי ההסטוריה והלימוד, ומשום שלא ניתן ללמד מורשת קרב על בסיס שקרי", אומר דחבש http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
16:21 31.05.05 |
|
4. צה''ל מקים אתר להנחלת מורשת הקצונה
בתגובה להודעה מספר 0
|
צה"ל מקים אתר להנחלת מורשת הקצונה 16:02, 31 מאי 2005 / כ"ב באייר תשס"ה
טקס הנחת אבן הפינה באתר החדש של הנחלת מורשת הקצונה נערך היום בבה"ד 1, בית הספר לקצינים. יעודו של האתר החדש הוא להנחיל את המורשת החינוכית של בית הספר לקצינים הלאה, אל בני הנוער ויהודי התפוצות. בה"ד 1, בית הספר לקצינים של צבא ההגנה לישראל, חינך דורות רבים וטובים של חיילים. מצה"ל נמסר כי הטקס נערך במעמדם של שר הביטחון, מר שאול מופז, הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, ומפקד הזרוע לבניין הכוח ביבשה, האלוף יפתח רון-טל. "ארבע וחצי שנות הלחימה האחרונות העמידו למבחן את יכולותיו של צה"ל, את יכולותינו המקצועיות ואת דבקותנו במערכת הערכים שלנו. מעל לכל היה זה מבחנם של המפקדים", אמר הרמטכ"ל במהלך הטקס. "אופיו של העימות הטיל משקל רב ואחריות לקבלת ההחלטות בשטח על המפקדים הזוטרים העומדים בחזית מול אתגרים וסוגיות מורכבות. היה עליהם לבחון כל העת מהי הפעולה הנכונה ומה מידת הכוח שיש להפעיל על מנת להשיג את מטרת הפעולה, תוך פגיעה מזערית בחפים מפשע", הוסיף. לדברי יעלון, הפיקוד הזוטר של צה"ל הוכיח בלחימה זו כי לא הולך ופוחת הדור אלא להיפך. "המפקדים הצעירים של היום טובים יותר, מקצועיים יותר, וחכמים יותר מאלו שהובילו את צה"ל להישגים מרשימים בעבר. עם ישראל יכול להיות סמוך ובטוח כי יש על מי לסמוך בשעת פקודה. יש מי שמציב ויציב חומת-מגן ורשת ביטחון להמשך קיומה ולהגנת ביטחונה של מדינת ישראל". http://www.a7.org/news.php?id=113549 http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות |
17:51 31.05.05 |
|
5. הרצון לנצח בקרב על עזה =דף קרבי ואגרתו של דוד בן גוריון
בתגובה להודעה מספר 0
|
הרצון לנצח בקרב על עזה כ"ב באייר תשס"ה 31/05/2005 השבוע לפני 48 שנה יצאה מדינת ישראל למלחמה השנייה בתולדותיה, מבצע סיני. ההיסטוריה מוכרת, ולא נחזור עליה. גם אז העילה היתה טרור פלשתיני עקוב מדם, מצד אחד, והתחמשות ערבית מואצת, מצד שני. שדה המערכה נשמע אקטואלי גם בימינו: סיני וחבל עזה. אבשלום קור שלח לי את הצילום הנ"ל, מתוך ספרו של אפרים תלמי "מה ומי במלחמות עשרים השנים (1969-1949)" בסידרה "מלחמות ישראל", בהוצאת "דבר". התאריך אתמול לפני 48 שנה, כז' בחשוון תשי"ז, 1.11.56. היום הרביעי של המלחמה. מפקד החטיבה, אל"מ אהרון דורון, מוותיקי ה"הגנה", לימים ראש אגף כוח אדם במטכ"ל ונציב קבילות החיילים (לפני כעשר שנים), פירסם "דף קרבי" ערב שיחרור עזה. "הלילה יפרצו כוחותינו לרצועת עזה" מדרבן בהתלהבות המח"ט דורון את לוחמיו ומזכיר להם עובדה מוכחת, נכונה גם בימינו: "עזה איבר חי מגופה של מדינת ישראל שנקרע ממנה. אגרוף שלוח אל מול המדינה, בסיס לשליחי מצרים המרצחים. מרכז הפדאין, איום מתמיד לביטחוננו". עוד לא נולדתי אז, אבל אני מוכן לנחש שהדף הזה התקבל בטבעיות מלאה. באותם ימים לא התביישו הלוחמים לשיר בהתלהבות על "שערי העיר ביד השמשונים". זו לא היתה אגדה, רעיי. גם המילה "ניצחון" לא נחשבה כפסולה לשימוש. כשהמח"ט כתב ללוחמיו "קדימה לקרב ולניצחון", איש לא ליגלג עליו, כמו שניסו לצחוק בשנים האחרונות על הסיסמא "תנו לצה"ל לנצח", שהוכחה, בסופו של דבר, כריאלית ביותר מכל הצהרות השלום הנבובות. דומה שאין משפט יותר אמיתי מכותרת הדף הקרבי, בייחוד בימינו: "הרצון לנצח תנאי ראשון לניצחון!" כדאי לשמור את הדף הזה. אם חלילה תתממש תוכנית העקירה הגזענית של ראש-הממשלה, לא מן הנמנע שעוד נעשה בו שימוש בעתיד הלא רחוק. התוכן מתאים בהחלט. http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=27806&Word=&gilayon=2177&mador
המקור: 44. אפרים תלמי: ''רשימת צל''שים ומקבלי עיטורים בצה''ל'' אפרים תלמי בסיפרו/מסמך - מה ומי במלחמות עשרים וחמש השנים, מרכז את כל מקבלי הצל"שים, פרסי ביטחון ישראל, עיטורי הגבורה והמופת. http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6361&omm=44&viewmode=
http://tinyurl.com/5a2yl לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שני כ''ב באב תשס''ז
07:34 06.08.07 |
|
12. מכתב נשלח לרמ''ח היסטוריה/פרופ' אלון קדיש =החווה הסינית
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 06.08.07 בשעה 08:06 בברכה, פילוביץ שחף מכתב לרמ''ח היסטוריה/פרופ' אלון קדיש נשלח - 2.8.2007 - Original Message - From: Eviathar H. ben Zedeff To: eric bach ; hezy dachbash ; amikam zur ; siman-tov saguy ; shulamit livnat ; naama volcani ; dalia zelikovitz ; bronstein michael ; milstein uri ; avi lior ; yair litweit ; israel charag ; isaac agam ; yaacov trostler ; vidas tiki ; guri sasson ; uzi ben-zvi ; danny kriaf Sent: יום חמישי 02 אוגוסט 2007 17:07 Subject: מכתב לרמ"ח היסטוריה שלום לנוער, היום (2.8) שלחתי בפקס, בשם הפורום, את המכתב המצורף אל פרופ' אלון קדיש, ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל. עניינו של המכתב, כצפוי: חקר הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים. נמתין לתשובתו. שבת שלום, אביתר המכתב: הפורום האזרחי לתחקור קרבות ולהפקת לקחי מלחמה מיסודם של קצינים ושל לוחמים במילואים ליד המדרשה הלאומית. רחוב המלך ג'ורג' 38, תל-אביב http://rotter.net/User_files/forum/gil1/46b21a6d45806385.doc י"ח במנחם-אב תשס"ז 2 באוגוסט 2007 לכבוד פרופ' אלון קדיש ראש המחלקה להיסטוריה צה"ל בפקס 03-5692915 לפרופ' קדיש שלום רב, הנדון: מחקר הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים רצינו לפתוח בברכות – מאוחרות אמנם – למינויך לתפקיד ובאיחולינו להצלחתך. באמצע יולי 2004 נפגשו נציגי הפורום ולוחמים בגדוד 890 במלחמת יום הכיפורים עם ד"ר שאול שי, קודמך בתפקיד, בלשכתו. הדיון נסוב על הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים. מסקנות הדיון היו למנות חוקר, שילמד את האירוע. ד"ר ישראל בן-דור נקבע לחקור את הנושא, ולמיטב ידיעתנו השלים את מחקרו. נבקשך, בתור מי שהניעו את המחקר, (א) לעדכננו לגבי מצב המחקר; ו-(ב) לשתפנו בדיונים אודות המחקר הזה במחלקתך, כפי שמוזמנים גורמים אחרים. בכבוד רב, אביתר בן-צדף בשם הפורום האזרחי לתחקור קרבות ולהפקת לקחי מלחמה פקס 7971744(057) **
תזכורת: חשיפה: חקירת צה''ל על ה''קרב בחווה הסינית'' החלה - 30.05.05 http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml
חובה עלינו לזכור ולא לשכוח על מנת שלא נהיה מופתעים:
1. אהוד ברק, שר הבטחון דהיום, תיפקד כמג"ד גדוד 100 בקרב בחווה הסינית. 2. ליפקין שחק, יו"ר מרכז פרס לשלום ושילטון דהיום, תיפקד כסמח"ט 35 בקרב בחווה הסינית, שימש לאחרונה כיועץ ולחשן לשר הבטחון הקודם ח"כ עמיר פרץ ולאחרונה אף מונה לכהן כיו"ר ועדה לבדיקת כשלי המלחמה האחרונה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/466/145.html
3. איציק מרדכי, משהיה מג"ד גדו 890 שחייליו נטבחו בקרב בחווה הסינית ונכון להיום הוא עדיין מופיע בכל במה אפשרית וממשיך לשמר את המיתוס השיקרי ובמיוחד לאחרונה בסיור בחווה הסינית כפי שהובא בעדותו ממקור ראשון של הלום קרב מהחווה הסינית: http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1620&rc=x-files
4. גיורא איילנד, עד לא מזמן כיהן כיו"ר המועצה לבטחון לאומי וכמעריך לאומי בנושא בטחון דהיום, כיהן כראש וועדת החקירה, שמינה הרמטכ''ל, לבדיקת אירועי ההתקפה הפלסטינית על מוצב 'תלם' בכרם שלום ב-25.6, וחטיפת החייל גלעד שליט..., כיהן כמפקד התצפית המדומה בקרב החווה הסינית: ''מכתב רשמי וגלוי לאלוף גיורא איילנד: התצפית המפורסמת !! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5889&forum=gil&viewmode=all&keywords=גיורא איילנד
5. דב תמרי, עד לא מזמן כיהן כמפקד המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל, ואשר הושעה מתפקידו...דב תמרי נצפה מספר פעמים נכנס ויוצא בשערי הקריה בתל-אביב - הוא דואג שמחל' הסטוריה של צה"ל לא יטייחו ולא יקברו את הדו"ח בנושא הקרב בחווה הסינית: http://my.ynet.co.il/pic/news/3.7.2007/hub.doc.
כיהן כסגן מפקד האוגדה של אלוף ברן בקרב בחווה הסינית ובכלל: http://rotter.net/forum/gil/6143.shtml ועוד: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=5775&forum=gil... ===== 6. אברהם (ברן) אדן, אין מילים בפי..... ==== לסיכום: לאחר שאל"מ שאול שי "פרש" מתפקידו כרמ"ח הסטוריה של צה"ל, מונה פרופ' אלון קדיש לתפקיד על ידי שר הבטחון הקודם עמיר פרץ בהנחיית = יוקרת מערכת, לסיים את מה שהתחיל קודמו, כיבוי הר הגעש שמאיים לפרוץ בכלל ותיעולה של הלבה הרותחת והמבעבעת לחוף מבטחים... פרופ' אלון קדיש, איש אקדמיה מוערך, כפי שזה בא לידי ביטוי במובאות המצ"ב: פעילותו של פרופ' אלון קדיש בכלל וההשלכות על המחקר הנ"ל בפרט:
אירועים בארכיון לתולדות "ההגנה" ובמוסיאון ההגנה הארכיון לתולדות "ההגנה" מקיים בשיתוף עם מוסיאון ההגנה ימי עיון ומפגשים בנושאים שונים, הקשורים לתולדות "ההגנה" ולעבודתם המקצועית של שני המוסדות. האירועים מתקיימים בדרך כלל ב"בית אליהו גולומב" - מקום משכנם המשותף של הארכיון והמוסיאון - באולמות ובחללי התצוגה שבבניין. אירועים שנערכו לאחרונה: ערב עיון לרגל פרסומו של הספר כיבוש לוד, יולי 1948 מאת פרופ' אלון קדיש, ד"ר אברהם סלע וד"ר ארנון גולן. זהו ספר ראשון בסידרת הספרים "תש"ח - המלחמה על הערים", והוא פורסם על ידי הארכיון לתולדות "ההגנה" ומשרד הבטחון - ההוצאה לאור בשנת 2000. בין הדוברים בערב: פרופ' יואב גלבר, ד"ר פנחס עופר, פרופ' גדעון ביגר, ופרופ' אלון קדיש http://www.archives.mod.gov.il/pages/MISC/h-eruim.asp **** שיתוף-פעולה בפרסומים הארכיון לתולדות "ההגנה" יוזם ושותף במספר מפעלים להוצאה לאור של מחקרים, הקשורים להיסטוריה הביטחונית והצבאית של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט ובמלחמת העצמאות. מיזם מחקרי ומו"לי חשוב, בו עוסק הארכיון בשיתוף עם המרכז למורשת בן-גוריון בשדה בוקר, הוא פרסום סידרת הספרים "תש"ח - המלחמה על הערים", המוקדשת לתיאור המערכה לכיבוש הערים הערביות והמעורבות בארץ-ישראל במהלך מלחמת העצמאות. עורך הסידרה הוא פרופ' אלון קדיש מהאוניברסיטה העברית, ולצידו פועלת מערכת מדעית המורכבת מהיסטוריונים ומומחים בתחומים הנוגעים אליה. http://www.archives.mod.gov.il/pages/MISC/h-shituf-peula.asp ** http://www.openu.ac.il/Library/whatisnew/39106.html
***
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=711624&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0
**
http://www.ietv.gov.il/ietv/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Chapters%5El4704&enZone=Chapters&enVersion=0&
*****
http://www.historyschool.tau.ac.il/events_heb.htm
**
http://www.ybz.org.il/?ArticleID=245
***
http://www.vanleer.org.il/heb/content.asp?id=440
***
http://cherrick.huji.ac.il/heb_about.htm
*****
http://library.gordon.ac.il/F?func=direct&doc_number=000086333current_base=GCL01
_______
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' באלול תשס''ז
16:55 21.08.07 |
|
24. ''חוקר קרבות: אולי הפעם אין צל''שים מטעם''
בתגובה להודעה מספר 12
|
חוקר קרבות: אולי הפעם אין צל"שים מטעם פורום תחקור קרבות הטוען כי צל"שים הוענקו בעבר משיקולים זרים ממתין עדיין לתוצאות תחקיר החווה הסינית עליו הוחלט לפני 3 שנים. שמעון כהן | פרסום ראשון: 16/08/07, 15:39 / עדכון אחרון: 17/08/07, 07:39 בימים אלה בהם אושרה רשימת החיילים והקצינים מקבלי הצל"שים במלחמת לבנון השנייה מתעוררת מחדש הסוגיה הכללית של מתן צל"שים בצה"ל והשיקולים העומדים מאחוריהם. אנשי הפורום האזרחי לתחקור קרבות ולהפקת לקחי מלחמה פנו לפני ימים אחדים במכתב לראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, פרופ' אלון קדיש, בבקשה שיפרסם וימסור לידיהם את מסקנות תחקור קרב טרטור 42, המוכר כקרב 'החווה הסינית' במלחמת יום כיפור. בקשתם מתייחסת בעיקר למסקנות באשר לאמינות הצל"שים שניתנו לאחר קרב זה. תזכורת למכתב-פ"ש: מכתב נשלח לרמ''ח היסטוריה/פרופ' אלון קדיש =החווה הסינית http://rotter.net/forum/gil/7619.shtml כזכור, בעקבות תחקירים ארוכים של הפורום והפרכה לכאורה של היות גיבורי הקרב ההוא אכן ראויים לציון לשבח, החליט לפני שלוש שנים ראש מחלקת היסטוריה של צה"ל דאז, ד"ר שאול שי, לפתוח בחקירה מחודשת של הסוגיה. החלטתו של ד"ר שי קיבלה את אישורו של הרמטכ"ל דאז, משה יעלון. עם זאת עד היום, שלוש שנים לאחר מכן לא פורסמו מסקנות התחקיר המחודש, ואנשי הפורום דורשים עדכון באשר למסקנות, ואת זימונם להופיע בפני הצוות הצבאי המתחקר, על מנת שיוכלו להציג את ממצאיהם הפורכים לכאורה, כאמור, את היות הצל"שים בקרב זה, ובעיקר את הצל"ש שהוענק למפקד גדוד 890, יצחק מרדכי, ראוי ומתאים. תזכורת לחשיפה - פ"ש: חשיפה: חקירת צה''ל על ה''קרב בחווה הסינית'' החלה !! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6565&forum=gil&omm=0 מחכים שלוש שנים למסקנות התחקיר המחודש
"מסקנות הדיון היו למנות חוקר, שילמד את האירוע. ד"ר ישראל בן-דור נקבע לחקור את הנושא, ולמיטב ידיעתנו השלים את מחקרו", כותבים אנשי הפורום לראש מחלקת היסטוריה, ומוסיפים: "נבקשך, בתור מי שהניעו את המחקר, (א) לעדכננו לגבי מצב המחקר; ו-(ב) לשתפנו בדיונים אודות המחקר הזה במחלקתך, כפי שמוזמנים גורמים אחרים". אחד מראשי הפורום, אביתר בן צדף מסביר את מניעי הבקשה. לדבריו בתום חקירה ודרישה ארוכת שנים הגיעו אנשי הפורום למסקנה כי הצל"שים שהוענקו במרוצת שנות קיומה של המדינה היו לא פעם בלתי ראויים ולעיתים אף מופרכים ובלתי הגיוניים לחלוטין. לטעמו מדובר בניסיון צה"לי מסורתי להסתיר את כישלונות הצבא ולשוות לו חזות של צבא לוחם, מנצח והרואי. "יש לנו הוכחות מאז מלחמת הקוממיות ועד המלחמות האחרונות לצל"שים שהתבססו על סיפורי כזב ושקרים", אומר בן צדף. בהתייחסו למלחמת הקוממיות טוען בן צדף כי שניים מתוך 12 הציונים לשבח שניתנו הופרכו בוודאות מוחלטת על ידי הפורום. לדבריו לאחר הפרכה זו חדלו מלנבור במלחמה זו, שכן בכך היה די כדי להוכיח את מסקנתם שהצל"שים ניתנו באופן בלתי ראוי ומתוך שיקולים זרים. "הפסקנו את התחקיר לגבי המלחמה הזו. חבל על האנרגיה, מה שחשבנו הוכח כנכון". צל"שים כוזבים ובלתי הגיוניים בן צדף מספר על קרבות נוספים שתוחקרו וגם בהם הוכח כי ההיגיון אינו מאפשר את קיומם של המבצעים שעל ההשתתפות בהם קיבלו הלוחמים והקצינים צל"ש. "יש בידינו עשרות סיפורי צל"שים מפוקפקים". קרב מרכזי אותו תחקרו אנשי הפורום הוא הקרב על החווה הסינית. באשר לקרב זה טוען בן צדף כי מג"ד 890 איציק מרדכי פעל באופן מחפיר וככזה שסיכן חיילים. "סיפורו של איציק מרדכי מופרך מעיקרו. הוא נתן נוהל קרב לקוי, הוציא את הכוח בצורה שלא אפשרה שליטה בכוח. כשנתקל לא ידע בכלל איפה הוא נמצא, נתן הוראות מבולבלות, לא פינה פצועים וחללים גם אחרי שהמצרים עזבו ועוד. את כל הסעיפים בצל"ש של מרדכי הפרכתי אחד לאחד. הוא קיבל החלטות שסיכנו את החיילים. החמור מכל הוא שהוא בכלל לא הגיע למתחם המצומצם שמוכר בשם 'החווה הסינית'. החווה במלואה היא ענקים. כשמדברים על הקרב המפורסם מתייחסים ל'טרטור 42'. הוא הגיע לשם כאשר המדובר בחמישה ק"מ מבנייני החווה. הוא הגיע לטרטור לילה אחרי שהגיעה למקום חטיבה 14 שכבשה את החווה. במהלך הלילה הזה הוא לחם נגד פלוגה מצרית מוקטנת שהפרידה בינו לבין חטיבה 14". לטענתו של בן צדף בכל אירועי החווה הסינית "ניתנו כ-40 צל"שים לכוחות משתי אוגדות שפעלו במתחם החווה. 12 מהצל"שים ניתנו לגדוד 890 על לא עוול בכפו..." בן צדף, כמו גם שאר חברי הפורום, סבור שמאחורי מתן אותות, עיטורים וצל"שים עומדים לא פעם שיקולים זרים. "לפעמים מדובר בפוליטיקה בין יחידות צבא. כאשר רמטכ"ל הוא יוצא יחידה מסוימת הוא רוצה לפאר את היחידה שלו ולכסות על הפאשלה שלו, אז הוא מעניק צל"שים. לפעמים הסיבה היא רצון לנחם הורים שכולים ולסעוד אותם. לא מדובר בשיקולים ענייניים. צל"שים ניתנו כדי להוכיח שיש לנו צבא חזק, נהדר וגיבור בניגוד לאגדות על היהודי הגלותי שהיה חלש ונפחד. אבל זה לא נכון. סבא שלי לא היה גלותי ונפחד הוא היה איש רוח גיבור ברוחו", אומר בן צדף. כאמור, כעת דורשים אנשי הפורום מראש מחלקת היסטוריה בצה"ל לפרסם את מסקנות התחקיר אודות אותו קרב, אם כי גם הם מסופקים אם אכן יקבלו התייחסות מלאה וראויה. פרופ' קדיש: התחקיר טרם הסתיים. בתגובה לדברי אנשי הפורום אומר ראש מחלקת היסטוריה, פרופ' אילן קדיש, לערוץ 7 כי לפי שעה עדיין לא הגיעו אליו מסקנות החוקר העוסק בסוגיית קרב החווה הסינית. לדבריו בעוד מספר חודשים ירוכזו מסקנות התחקיר, הכוללים גם את עמדתם של אנשי פורום תחקור קרבות, ולאחר מכן יפורסמו המסקנות. לשאלתנו אם ניתן להעריך מתי יתקבל סיכום התחקיר אומר פרופ' קדיש כי לא נקבע מועד לסיום עבודתו של החוקר. אנחנו לא מציבים לו סטופר", אומר קדיש. האם ידוע בעבר מצב בו נמשך או נשלל צל"ש בעקבות תחקיר מאוחר? "לא ידוע לי על מקרה כזה", דברי פרופ' קדיש. יצוין כי בהתייחס לצל"שים שניתנו במלחמת לבנון האחרונה, ואשר שמות מקבליהם פורסמו לפני ימים אחדים אומר אביתר בן צדף כי בהחלט ייתכן שהפעם מדובר בצל"שים אחרים, ראויים ונכוחים. זאת כיוון שבראש ועדת הצל"שים עמד האלוף פרופ' בר, איש מילואים שהגיע מהאקדמיה ומתפקד, לדברי בן צדף, כגורם חוץ מערכתי. כיוון שכך מקווה הוא מאמין שהשיקולים מאחורי צל"שי המלחמה האחרונה ענייניים וראויים יותר מבעבר. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165776 עוד על סוגיית הצל"שים והעיטורים, ראה מאמרו של אביתר בן צדף כאן: http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6888
_______
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום חמישי ט''ז באלול תשס''ז
17:48 30.08.07 |
|
25. מי משקר, רמ''ח הסטוריה/צה''ל או אלוף במיל' איציק מרדכי
בתגובה להודעה מספר 12
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.08.07 בשעה 18:05 בברכה, פילוביץ שחף פחד וטיפשות אביתר בן-צדף 24.08.2007 1:06 אלוף במיל' איציק מרדכי כשלוש שנים אחרי שה"פורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה" יזם את המחקר של מחלקת היסטוריה בצה"ל על הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים, הודיע איציק מרדכי בכנס מורשת קרב של גדוד 890, שהמחקר הסתיים, הצדיק אותו, וציין את גבורתו * לעומתו, פרופ' אלון קדיש, ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, הודיע בימים האחרונים, שהמחקר טרם הסתיים * מרדכי ואנשיו ממשיכים לשקר בריש גלי, ולהפיץ את שקריהם אודות הקרב הכושל, שניהלו בחוסר תבונה מפגיע * הטלפון צלצל מיד כשהנחתי את השפופרת. כנראה, מישהו היה לחוץ, ושם אותי על שיחה ממתינה. הדובר לא הזדהה בשמו. אני רגיל לשיחות כאלו, כבר כמה עשרות שנים. מיטב סיפוריי החלו בשיחות של דובר לא-מזוהה. "איציק מרדכי אמר בכנס הגדודי, שמחלקת היסטוריה מצאה, שהוא התנהג בגבורה בקרב בחווה הסינית", אמר לי הדובר, "אתה יודע על כך?""לא רצו, שאגיע לעצרת, ולא באתי. הם 'עבדו' גם על כרמלה מנשה, ואמרו, שכל מי שהיה בגדוד יוכל לבוא לכנס – גם אם אין לו הזמנה". "אז יש לך חומר למחשבה ...". השיחה נותקה. רשמתי לי פתק לתזכורת, ושכחתי ממנו. למען האמת, אפילו התעלמתי ממנו, כיוון שהקרב ב"טרטור" 42, שאיציק מרדכי ואנשיו קוראים לו, "הקרב על החווה הסינית", היה לי כבר לזרא. כמה אפשר לטפל בשקרים בוטים, בניכוס גבורה של אחרים ובהדרת יחידות, שהצנחנים מגדוד 890 באוקטובר 73 חייבים להם תודה על שחילצו אותם, את פצועיהם ואת גוויות חבריהם מאתר הקרב הכושל, שניהלו מפקדיהם בחוסר תבונה מפגיע. אבל הקוץ, שננעץ בתודעתי, לא הרפה, ומצאתי לו מזור: פרופ' אלון קדיש, ראש המחלקה להיסטוריה בצה"ל, מסר בראיון לשמעון כהן מערוץ 7, http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165776 בתגובה לטענותיי, כי המחקר על הקרב ב"טרטור" 42 טרם הסתיים. לפיכך, קשה להגיד, שיש לו כעת אי-אלו מסקנות – כפי שמפנטז איציק מרדכי. גילוי נאות: בסוף חודש יולי פניתי – בשם ה"פורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה" – לפרופ' קדיש על מנת שיעדכן אותנו על הקורה למחקר הקרב ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים. תשובה, לצערי, לא קיבלתי ממנו. שמעון כהן מערוץ 7 קיבל מפרופ' קדיש תשובה מסוימת לשאלותיי. "בתגובה לדברי אנשי הפורום אומר ראש מחלקת היסטוריה, פרופ' אלון קדיש, לערוץ 7, כי לפי שעה עדיין לא הגיעו אליו מסקנות החוקר העוסק בסוגיית קרב החווה הסינית (ההדגשות שלי – אב"ץ). לדבריו, בעוד מספר חודשים ירוכזו מסקנות התחקיר, הכוללים גם את עמדתם של אנשי פורום תחקור קרבות, ולאחר מכן יפורסמו המסקנות". "לשאלתנו אם ניתן להעריך מתי יתקל (כנראה, יתחיל – אב"ץ) סיכום התחקיר אומר פרופ' קדיש כי לא נקבע מועד לסיום עבודתו של החוקר (ההדגשות שלי – אב"ץ). 'אנחנו לא מציבים לו סטופר', אומר קדיש". פחד וטיפשות כלומר, איציק מרדכי ואנשי חצרו ממשיכים לשקר ללוחמי גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים. לא רק שקיבלו צל"שים ועיטורים בטענות-שווא מופרכות, אלא שהם ממשיכים להפיץ את שקריהם גם ללוחמי הצנחנים כיום. לדעתי, הם עושים זאת מפחד ומטיפשות, שמלווים את כל מעשיהם בשלושים וארבע השנים האחרונות. שהרי שאל שמעון כהן את פרופ' קדיש, "האם ידוע בעבר מצב בו נמשך או נשלל צל"ש בעקבות תחקיר מאוחר?" תשובת ראש המחלקה להיסטוריה: "לא ידוע לי על מקרה כזה". צה"ל לא יעז לשלול עיטור מאלוף, או מקצין בכיר אחר – גם אם יוכח קבל עם ועדה, שהשיגו במרמה – כיוון שהצבא מפחד להיחשף בקלונו. שנית, אם ייעשה הדבר לאיציק מרדכי – תיפתח תיבת פנדורה, וכל מיני שדים ומזיקים ייצאו ממנה לחופשי; ומי יודע מה יילד יום. עיינו בערך אי-שלילת דרגותיו של עבריין המין המדופלם י' מרדכי. חטיבה 14 כבשה את ה"חווה הסינית" כל זה לכאורה ערכו כקליפת השום. לפני כמה ימים כתב לי סא"ל (בדימוס) דני קריאף – ידידי, טנקיסט נמרץ, שקיבל את דרגותיו בשדות הקרב מבלי שעבר קורס קצינים כלל – על תגובת חניכים בצה"ל להרצאותיו על מלחמת יום הכיפורים. ואלה דברי דני קריאף: "לפני חודש נתתי הרצאה (בקורס) ב... החניכים שחלקם יפקדו על הצבא בעתיד ... (אינם) מבינים ... איך אני מעז להגיד שמי שכבש את החווה הסינית היא חטיבה 14, שעבדך הנאמן היה 'בורג קטן' בה באירוע ... משום שבכל מורשות הקרב, שהם שמעו מאז הטירונות ... סיפרו להם סיפורי גבורה על כך, שגדוד (מילואי השריון) 100 {של אהוד ברק} וגדוד (הצנחנים) 890 כבשו את החווה הסינית ... {ההדגשות שלי – אב"ץ}. "כל מי שבקי יודע, שהמרחק בין 'טרטור' 42 לחווה היפנית / הסינית הוא כמרחק בין בת-ים לרמת-אביב ג' ... ייתכן שהגזמתי ...". http://writers.global-report.com/a.php?c=eviathar&a=216&rc=eviathar ****
תזכורת רילוונטית לנושא הנדון:
12. מכתב נשלח לרמ''ח היסטוריה/פרופ' אלון קדיש =החווה הסינית http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6565&omm=12&viewmode=24. ''חוקר קרבות: אולי הפעם אין צל''שים מטעם'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6565&omm=24&viewmode= ''ד''ר מילשטיין: צה''ל אינו לומד לקחים'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6565&omm=21&viewmode= החווה הסינית http://www.global-report.net/d.php?ct=6893&l=he&c=x-files _______ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום חמישי כ''ה באב תשס''ז
11:05 09.08.07 |
|
13. 'מדוע מעניקים צל''שים בצה''ל?' - 'הידד, יש צל''שים!'
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 09.08.07 בשעה 11:12 בברכה, פילוביץ שחף דיון על צל"שים בטלוויזיה 8/08/07 14:59 שולח: uri <[email protected]> אל: uri <[email protected]> ,
שלום לכולם,דיון על צל"שים בטלוויזיה בתוכנית "היום בחדשות" של ערוץ 1 בשעה 19-20 בהנחיית קרן נויבך אני אמור לשוחח בתחילת התוכנית, בשידור חי, על מתן צל"שים בצה"ל. אתם מוזמנים לצפות, להגיב ולבקר. להשתמע ד"ר אורי מילשטיין ** מדוע מעניקים צל"שים בצה"ל 9/08/07 6:59 שולח: uri <[email protected]> אל: uri <[email protected]> , בוקר טוב! מצורף קישור שיחת רדיו שלי על השאלה מדוע מעניקים צל"שים בצבאות, מדוע צה"ל העניק בעברת צל"שים ומדוע הוא מעניק היום. להשתמע אורי מילשטיין בלעדי ! תוכנית חדשה של ההסטוריון והחוקר הצבאי, דר' אורי מילשטיין על הצלשי"ם בצה"ל ! רק ברדיו לישראלים בעולם ב: http://www.kolhalev.com/www2/schedule.php אנא העבירו לכל הישראלים בעולם תודה רבה ** הידד, יש צל"שים! אביתר בן-צדף 08.08.2007 23:10 שוב מערער צבאנו הכושל על הקשר הסביר בין הצלחה לבין עיטורים. כלומר, מחזק את אמרת החיילים, שככל שיש יותר פאשלות, יהיו יותר צל"שים * 142 עיטורים וצל"שים יוענקו במנה הראשונה על מלחמת לבנון 2 * אך מתי אירעה מלחמת לבנון הראשונה? * מלחמות קודמות לא תוחקרו כיאות, או שלא תוחקרו כלל. למרות זאת, ניתנו צל"שים ועיטורים *
צבא משווע לגיבורים. בעיקר, צה"לנו, שאנחנו מממנים בכספינו ובדמנו, והוא מנפק לנו בהתמדה ראויה לציון שכול, כאב וכישלונות למכביר. ארבעים שנה ויותר כושל הצבא הזה כמו מתאגרף "גרוגי", שספג יותר מדי מהלומות בזירה, ומייחל לצלצול הגונג, שיגאלו מייסוריו. להזכירכם, הופעתו המוצלחת האחרונה הייתה כשביצע פשע מלחמה של טיהור אתני ביהודים, תושבי גוש קטיף, שלא חשבו על הפתרון הנכון היחידי: להתנגד בכוח לקלגסים, שגירשום מבתיהם ומאדמותיהם.
לכן, הצבא הזה מייחל לגיבורים. הרשו לי להניח, כי הוא עלול במר-ייאושו לייצר גיבורים יש-מאין. עכשיו, אחרי שהובס מנה אחת אפיים, שוב, בחוצות דרום לבנון, החליט הצבא לעשות מעשה, ולמחוק את ביזיונו על-ידי הנפקה סיטונית של 142 צל"שים ועיטורים למשתתפים במערכה. כנראה, לא יונפק הפעם עיטור הגבורה. במלחמות קודמות נעשו גם מקצי שיפורים להענקת צל"שים ועיטורים. חלקם אינם מוסברים, וחלקם נעשו בהיחבא – כנראה, כדי להסתיר את הקומבינה, או את הבושה. זה עוד פרק בספין האדיר, שצה"ל נמצא בו מאז המלחמה – ובעיקר, מאז מינוי רב-אלוף גבי אשכנזי לרמטכ"ל. שהרי קל יותר לספר על גבורה (גם אם לא הייתה), על אחוות לוחמים ועל כל מיני ערכים מאשר לערוך רפורמה אמיתית ונדרשת בצבא, שהסתאב כבר בתחילת שנות השישים, ומסכן מאז את עצם קיומנו, והורג בנו ובילדינו. בינינו – לוחמים ומפקדים יקבלו צל"שים ועיטורים במלחמה, הנקראת, "מלחמת לבנון 2'. דרך אגב, מתי התרחשה מלחמת לבנון הראשונה? לרמאי "קדימה", שניהלו את ועדת השרים, שקראה בשם למלחמה (שלא הוכרזה) פתרונים. הערה נוספת: שוב מערער צבאנו הכושל מאוד על הקשר הסביר בין הצלחה לבין מתן עיטורים. כלומר, מחזק את אמרת החיילים, שככל שיש יותר פאשלות, יהיו יותר צל"שים. לאמרה יש חיזוקים אדירים בתולדות צבאות רבים ובתולדות צה"ל מימיו הראשונים ועד הנה. ניזכר בתל פחר, בירושלים של הצנחנים, בעלי מונטר ובעוד תקלות עקובות-מדם במלחמת ששת הימים – לעומת קרבות חטיבת מילואי השריון 10 "הראל", קרבות אום כתף ועוד באותה המלחמה; בקרבות גדוד 890 ב"טרטור" 42 במלחמת יום הכיפורים – לעומת קרבות חטיבת מילואי השריון 600 "נתיבי האש" וכוח שמואליק באותה המלחמה. עוד הערה: התברר, שלא תחקרו כיאות את כל מלחמותינו הקודמות, או שלא תחקרו אותן כלל. למרות זאת, הפיקו לקחי מלחמה מהן, בנו כוחות בהתאם ללקחי המלחמה, תכננו שיטות לחימה, והעניקו עיטורים וצל"שים על מעשים, שכביכול נעשו בהן. אפילו ניתנו צל"שים ועיטורים על מעשים, שלא נעשו מעולם, ועל קרבות, שלא אירעו עדיין. לוחמים ומפקדים ניכסו לעצמם מעשים אחרים, ועוטרו בגינם. אני מקווה, שאלוף ישי בר – שעמד בראש ועדת העיטורים – מצדיק את המוניטין, שקנה כציפור מיוחדת במינה בצבא. לא אופתע אם איווכח, שגם הוא נפל בפח. למערכת יש הרבה כוח לעולל כל דבר. ועוד הערה: הגיע הזמן, שייעשה צדק עם לוחמים, שצבאנו טרם טרח להעניק להם צל"ש על גבורתם (מטעמים שונים – ובעיקר, מינהליים), או שמפקדי יחידות, שלחמו בסביבתם, חמסו את הצל"שים, שהגיעו להם. והערה אחרונה: אני מקווה, שאלוף בר הקפיד על קלה כחמורה בנוהלי ועדת העיטורים. ראיתי את החרפה, שנכללת בתיקי ועדת העיטורים בשנת 1974. התיעוד הזה אינו מצדיק הענקת עיטורים. אני מקווה, שלא הונחה באמצעות אלוף בר עוד לבנה בקיר ההונאה, שבונה צבאנו למען יחסי הציבור של מפקדיו הכושלים. http://www.global-report.net/a.php?c=eviathar&a=208&rc=eviathar __ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום חמישי כ''ה באב תשס''ז
19:33 09.08.07 |
|
14. ''חלוקת הצל''שים הוא ניסיון טשטוש מחודש של מעשי הפשע''
בתגובה להודעה מספר 13
|
צל"ש מאת שושי גרינפלד - עיתונאית במקור ראשון ובימאית
חלוקת הצל"שים הוא ניסיון טשטוש מחודש של מעשי הפשע חלוקת הצל"שים אינה אלא ניסיון טשטוש מחודש של מעשי הפשע של מדינת ישראל במלחמת שלום ההתכנסות, מלחמת לבנון השנייה. כותרת ראשית במעריב סיפרה לנו ימים אחדים אחרי המלחמה כי המבצע המתוקשר בבינת ג'בל לא היה אלא מבצע ראווה, כלומר: חיילים נשלחו אל מותם בידי מדינה פושעת למען מטרה פוליטית, כמו שהם העידו בעצמם במעריב: "מבצע ראווה". חלוקת הצל"שים לא תטשטש את פשעי ואת פושעי המלחמה, מדינאים, שופטים, ומפקדים. יבוא יום וההיסטוריה תעמיד אותם לדין על פשעיהם, והלוואי והיום הזה כבר קרוב. בין שאר פשעיהם היה הפקרתו של אחי הטוב יהודה. הוא היה חשוף בכפר גלעדי: ללא קסדה, ללא הגנה וללא מקלט, כאשר רק שעה קודם לכן הסתלקו מהמקום שריונאים לאחר שנפלו שם קטיושות. איש לא עמד להזהיר את הצנחנים מפני הקטיושות. השבוע הייתי ב"מבצע" הנפשע והמתועב של גירוש יהודי חברון. שחורי המדים שנשלחו לשם היו מצוידים היטב בקסדות, אלות ומגנים. מולם עמדו אזרחים נשים וילדים שניסו להגן על זכויות האדם שלהם. הסדר במבצע הגירוש היה מופתי, הציוד רב, והאוכל חולק בדקדקנות. הפרצופים של שחורי המדים הם אותם פרצופים שפגשנו לפני שנתיים בגוש קטיף בגירוש חומש, בגירוש בית שפירא וכמעט בכל גירוש. איש מהם לא נפל בקרב או במבצע ראווה בלבנון. שחורי המדים היו מוגנים היטב, מתחת לקסדותיהם. איש ממפצחי הגולגלות בעמונה לא שילם על מעשיו, ומלבד משפט ראווה אחד, לא נתן איש מהם את הדין על פשעיו. הם מגובים על ידי מערכת אי צדק מעוותת צדק שנוהגת איפה ואיפה, וממשיכים לבצע פשעים נגד האנושות ונגד העם היהודי. השינוי יתאפשר רק אם אנחנו נבצע אותו. לא ברק ולא נתניהו, אלא רק כשאנחנו נתפוס את השלטון יש סיכוי למוסר. http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6871 ___________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון כ''ה באדר א' תשס''ח
14:45 02.03.08 |
|
27. דודו דיין: ''גיבור ישראל אומר הסיפור שלי הוא בלוף''...
בתגובה להודעה מספר 13
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 02.03.08 בשעה 15:32 בברכה, פילוביץ שחף אתמול ברשת ב' בתכנית של משה טימור "שישי אישי" נערכה שיחת לילה עם העיתונאי דודו דיין במסגרת 60 שנות מדינה בחרתי להביא לכם את אחד הסיפורים שתוארו על ידי דיין בעצמו כסיפור מההפטרה....... יאיר רחלי אחד מ-12 גיבורי ישראל מודה שהעיטור שקיבל לפי דבריו הוא... בלוף!! מצ"ב הדברים...:- משה טימור: ועכשיו נאמר שבת שלום לעיתונאי דודו דיין דודו דיין: שבת שלום מויש'יק שבת שלום למאזינים משה טימור: מה שלומך דודו מה חדש? דודו דיין: תודה לאל, מה שחדש אני בדרך כלל אומר התאריך זה הדבר הכי חדש שהיה היום משה טימור: כן | צחקוק | דודו דיין: זה לא מקורי אבל זה נכון משה טימור: נכון, הסיפור שאתה רוצה להביא הפעם דודו דיין: האמת שאני בצרות כי יש לי שני סיפורים כל אחד מהם פצץ משה טימור: תבחר.. דודו דיין: אחד מהם הוא סיפור אישי והשני הוא סיפור גילוי ואני לא יודע ממה להתחיל המממ. בוא נתחיל בסיפו נקרא לו האישי כאן אנחנו רצים קדימה לסיפור השני, סיפור הגילוי-פ"ש דודו דיין: ..ואם יש לי עוד טיפה זמן? משה טימור: יש דודו דיין: סיפור שאני חושב איש לא שמע עליו, כי הוא לא שודר אף פעם משה טימור: המממ דודו דיין: במסגרת אותה תכנית של 'עושים מדינה' (שדובר עליה בסיפור הראשון, האישי-פ"ש) שהתנהלה כמו שאמרתי קודם במשך שנתיים, שבוע בשבוע. והרעיון היה שבכל שבוע אספר על הארועים שהיו באותו השבוע, ואם אנחנו נמצאים כרגע בשבוע שמתחיל בסוף פברואר ונגמר בראשית מרץ, בשבוע של ראשית פברואר היה קרב של הפלמ"ח בשפרעם, ותוך ה... איך נקרא לזה.. הסדר של המלחמה. בסוף המלחמה, אחד מהלוחמים באותו הקרב קיבל את עיטור הגבורה, כידוע בסוף מלחמת העצמאות 12 אנשים קיבלו את עיטור הגבורה, עיוטר הגבוה ביותר שהיה בשעתו קראו לזה אות הגבורה. ואחד מה- 12 האלה היה בחור בשם יאיר רחלי, אני עכשיו קורא לפניך מתוך כתב הצל"ש שלו מה שכתוב משה טימור: כן דודו דיין: לאות ולעדות כי 1628 המ"כ רחלי יאיר, גילה גבורה למופת בחרפו נפשו בשדה הקרב בשפרעם ביום 08/02/1948 וזאת אשר עשה: בהתקפה על מרכז.. השכו.. הכנופיות בשפרעם נתקלה יחידתנו בהתנגדות עזה, איבדה אבדות רבות ונאלצה לסגת. אפשרות הנסיגה נמנעה ע"י קן מכונות יריה של האויב אשר שלט בשטח, 1628 מ"כ רחלי יאיר התקרב ללא פקודה.. התנדב ללא פקודה והתקרב אל.. בזחילה אל עמדת האויב וחיסל את מכונת היריה ע"י זריקת רימון. במעשה זה איפשר את הנסיגה ואת הוצאת ההרוגים והפצועים משדה הקרב. על מעשה זה הוא נהנה באות הגבורה. חתומים נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן שר הבטחון דוד בן גוריון, יופי של טקס היה ב-49, קיבל את אות הגבורה. משה טימור: כן דודו דיין: מאחר שאני השתדלתי להביא בכל שבוע את הקולות של אותו שבוע, ובאותו שבוע של פברואר המ"כ רחלי יאיר היה האיש שבאמת חרף נפשו כמו שכתוב בכתב הצל"ש, אמרתי נחפש את האיש ושיספר את הסיפור, משה טימור: כן דודו דיין: אני מחפש בסוף אני מגיע אל ביתו, מרימה את הטלפון אישתו, אני מציג את עצמי אומר גלי צה"ל, מה אני רוצה מה אני לא רוצה וזה, היא אומרת לי שמע, הוא כרגע בעבודה אתן לך את מספר הטלפון שלו אבל אני מכינה אותך, הוא לא ידבר. כן ידבר לא ידבר אני לא יודע, מה שאנחנו נוהגים לעשות ברדיו במקרים כאלה שמע יתחרט או השד.. מקליטים את השיחות. חייגתי אליו למקום העבודה מרים את הטלפון אני מציג את עצמי גלי צה"ל תכנית 40 שנה למדינה.. שבוע בשבוע.. כל הדברים שאמרתי לפני דקה. אני מבקש שהוא יספר את המעשה שלו, כצפוי כי אישתו הכינה אותי הוא אומר תראה אני לא מדבר, והתחיל.. הפנה אותי ל- א' ול- ב' ול- ג' וכל אחד מ א-ב-ג זה אנשים בעלי שם, ידועים בעלי תפקידים בכירים במשרד הבטחון ובמשק אנשים ידועים באמת משה טימור: כן דודו דיין: ואומר תדבר איתם, אני אומר לו תראה.. רחלי יאיר אתה מפנה אותי לאחרים כאשר אני צריך לעסוק בבעלי אותות הגבורה אשר אינם איתנו עוד למרבה הצער והיו כאלה שנהרגו תוך כדי המלחמה או אחריה, אמרתי אני צריך להסתפק באחרים, אבל אני מדבר איתך למה הם צריכים לספר את הסיפור שלך?! והוא מתפתל ולא רוצה ואני לא ואני פה.. ואני מסביר לו את החשיבות והוא מסביר לי למה לא, אמרתי אתה יודע מה אוקיי, אפשר לשאול אותך כמה שאלות? והוא אומר בבקשה שאל. אני אומר לו אתה בקרב הזה של שפרעם אתה השתתפת? הוא אומר לי כן, אמרתי לו ושם היה כתוב כך וכך וקראתי את מה שקראתי בראשית השיחה על זה שהוא במעשה שלו בעצם איפשר את הוצאת ההרוגים והפצועים משדה הקרב משה טימור: מממ דודו דיין: אז אני אומר לו.. מה שהוא אומר: כן, ככה כתוב. אמרתי לו אני אגיד לך מה שקורה. ופה אני אולי מגלה איך עובד עיתונאי במקרה ההוא, אני.. לפני שהתקשרתי אליו אני הרי עובד עם כל החומרים האלה, בספר הפלמ"ח בסוף כרך ב' ישנה רשימה של חללי הפלמ"ח לא לפי הסדר האלפביתי אלא לפי מועדי הנפילה משה טימור: כן דודו דיין: הגעתי לתאריך של הקרב בשפרעם אני מחפש בספר הפלמ"ח אין שם לא חלל אחד, אז איך במעשה הגבורה הוא הציל את ההרוגים.. איפשר להוצאת ההרוגים והפצועים אם אין אף הרוגים?! משה טימור: כן דודו דיין: אז אני שואל אותו את השאלה, הוא אומר לי.. אני שואל אותו היו הרוגים? הוא אומר: ככה כתוב, אמרתי לו רגע אבל היו הרוגים?! הוא התפתל, אמרתי לו אני בספר הפלמ"ח ראיתי שאין, שתיקה.. מתארכת.. אני מזכיר לו לדבר ואז האיש הזה אומר תראה: כל הסיפור שלי הוא בלוף משה טימור: אוי דודו דיין: אמרתי סליחה?! אומר כן, הסיפור לא היה ולא נברא משה טימור: הו הא דודו דיין: גיבור ישראל, אחד מ- 12.. דורות מתחנכים עליו.. אומר לי במו קולו.. מוקלט, לא היה ולא נברא. אמרתי לו רגע רגע לא היה קרב.. לא הוא אומר הקרב היה, אבל שמסופר לא היה, אמרתי לו אז איך בכל זאת? אומר בימים ההם סיפרו כל מיני סיפורים והסיפור שלי היה הכי יפה. הייתי המום, שמעתי את מה שהוא אומר, הבנתי שיש לי בעיה ולדבר הוא לא רוצה לדבר, אמרתי אני מבקש את סליחתך אני מודה לך על השיחה הזאת, אני לא מתכוון לשדר אותה, סגרתי את הטלפון עם הסרט ההקלטה רצתי למוטק'ה נאור שהיה אז מפקד גלי צה"ל, אני אומר לו מוטק'ה, תראה מה יש לי ביד ואני משמיעה לו את הקלטת שבה גיבור ישראל אומר: הסיפור שלי הוא בלוף. מה לעשות הוא שואל אותי? אמרתי לו אני חושב שצריך למחוק את הסרט, שאל אותי למה? אמרתי לו תראה, גם אם הסיפ.. מה שהוא אומר זה נכון ואני לא מטיל ספק במה שהוא אומר, אם אנחנו מפרסמים את הדבר הזה, גם שאר 11 גיבורי ישראל נמצאים בספק ועוד הרבה דברים שיסופרו או לא יסופרו.. והאמת העיתונאית וזכות הציבור לדעת וכל המונחים שאנחנו משתמשים בהם היום, ואולי לכן אנחנו נראים קצת ככה היום.. משה טימור: ממממ דודו דיין: המונחים האלה שאתה יוד.. לא היו קיימים, אפשר לקרוא לזה עיתונות מגוייסת.. כינויים כרגע לא חשובים. אבל אמרתי מבחינה מוראלית לפי דעתי אסור לשדר את הדבר הזה, מוטק'ה נאור הסכים איתי שמתי את הסרט על Erase על מכשיר שמוחק סרטים אלקטרוני וכל הסרט נמחק אין לזה שום זכר והתכניות של שבוע שבוע הריצו אותי הלאה בעבודה הלאה ואני רץ משבוע לשבוע לאסוף את הקולות. כאשר נגמרה המלחמה ואני מתפנה לענייני ומשאיר חלל לעסוק בחומרים שונים כי זה היה התחום שעסקתי בו בגלי צה"ל, זה התחום שבו אני גם מרצה היום יש שקופיות אפילו, אני מגיע בין השאר לספר שכתב יאיר רחלי התפרסם הרבה שנים אחרי אותה שיחה שהזכרתי קודם, שם הספר הוא 'מסה רוכב האופניים' ואני קורא את הספר והנה אני מגיע לעמוד 26 בספר, והנה אני קורא עכשיו באוזנך את מה שכתב יאיר רחלי בספר שפרסם אחרי המלחמה ואני קורא את הדברים: "לימים שמעתי שוועדה מיוחדת עברה בין היחידות הלוחמות שמעה על סיפורי הגבורה הרבים ומהם בחרה 12. אחד ממפקדי הכיתות שלנו ניפח את סיפור המעשה בשפרעם והגזים בפרטיו, כאילו.." הוא כותב "כאילו זחלתי עד לפיתחה של עמדת מכונת היריה, שלשלתי לתוכה רימון שיתקתי אותה וכך איפשרתי לכוח שלנו לחלץ ולסגת ללא אבדות נוספות. לא היה ולא נברא. כיום בוגר יותר ובוטח בשיקוליי אין לי ספק שהייתי דוחה הכתרה כזאת ללא כל היסוס, אז חששתי לסרב, לא רציתי להקים רעש מיותר ואולי אף נהנתי לגרום אושר וגאווה לאבי שעמד לצידי העת שנשיא המדינה ענד את האות על חזי. כך או כך.." הוא ממשיך וכותב "העניין מכביד עלי במשהו ואני משתדל להתחמק מכל ארוע הקשור באות הגבורה." קראתי את השורות האלה וכאן קודם כל הבנתי שהבחור באמת לא רוצה לדבר משה טימור: ממממ דודו דיין: אבל הבנתי עוד דבר, שאולי זה נכון אולי זה לא חזרתי לנושא מאז, יאיר רחלי בעצם זרק לי את קצה החוט, אני מניח שהאות שהוא קיבל שלא כדין העיק עליו ועל מצפונו והוא התבייש במה שהוא עשה.. כמו שהוא כתב אפילו בספר בעצמו, והוא זרק לי בעצם את הקצה הזה כדי שאולי אני אפרוק את המשא הזה מעליו, ואני מתוך הפטריוטיות מתוך הבנה מתוך העניין של המיתוס.. כל הנימוקים שאפשר לקבל ואפשר לדחות, כי כל אחד נוהג לפי הבנתו, ואני נהגתי אז לפי הבנתי, לפי דעתי אולי רצה שאני אשדר את זה ואז הסיפור הזה יתפוגג ובזה נגמר הסיפור. כן או לא אני לא יודע, התלבטתי אם לתת לדברים האלה פרסום בהמשך כן או לא, אבל אמרתי אם בעל הדבר עצמו כתב את הדברים בספר - אין שום סיבה שאני אהיה יותר הדוק מהאפיפיור
משה טימור: ממממ דודו דיין: וכאשר הגענו עכשיו ל- 60 שנות המדינה ועסקנו בפברואר ונזכרתי בסיפור ההוא שלא סופר, אז אפילו אחרי 60 שנה אפשר לגלות משהו חדש על מלחמת העצמאות משה טימור: פנטסטי דודו דיין: אז זה הסיפור של מ"כ יאיר רחלי שמצפונו הציק לו ושל עיתונאי שחשב שהוא עושה נכון, והא לכם בליל שבת זה סיפור.. איך אומרים - מההפטרה משה טימור: תגיד הוא בין החיים יאיר? דודו דיין: האמת שלא חיפשתי אותו יותר אני מניח שכן אני מקווה שכן אבל לך תדע.. הוא היה אז בחור בן 20 פלוס.. אז הוא צריך להיות היום בן 80 פלוס.. לא הולך ברגל משה טימור: מעניין דודו דיין: אבל הסיפור הוא סיפור משה טימור: פנטסטי, דודו דיין דודו דיין: יא משה טימור: מאוד מודה לך דודו דיין: לילה טוב משה טימור: ושבת שלום דודו דיין: שבת שלום משה טימור: כל טוב מקור: http://www.iba.org.il/media/?recorded=radio14 *** תזכורת: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/arch/ArchSearchResults.jhtml?_DARGS=/arch/objects/functions/SearchInArchion.jhtml
http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=6239&itemType=0
http://www.gvura.org/?l=he&a=4321
12. יאיר רחלי גיבור ישראל וסוכן המוסד: http://rotter.net/forum/gil/6452.shtml#12 2. הרבה מהצל"שים שחולקו בעקבות הקרב הם צל"שים בדויים: http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#2 7. חשש לבידוי ראיות בהענקת צל''שים בקרב 'החווה הסינית' http://rotter.net/forum/gil/5937.shtml#7 121. בעוז רוחם: רשימת צל''שים http://rotter.net/forum/gil/6055.shtml#121 13. 'מדוע מעניקים צל''שים בצה''ל?' - 'הידד, יש צל''שים!' http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#13 14. ''חלוקת הצל''שים הוא ניסיון טשטוש מחודש של מעשי הפשע'' http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#14 26. ד''ר אורי מילשטיין: ''ספין הצל''שים'' http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#26 18. ''לא לבטל את עיטור הגבורה'' http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#18 7. לדבריו של דוקטור מלשטיין - "הצל"שים רק לתומכי גרסת המערכת" http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#7 ד''ר מילשטיין:הצנחנים לא לחמו בחווה הסינית וכמעט לא ירו http://rotter.net/forum/gil/5908.shtml ''האם היה זדון מודע בהפקרת הצנחנים בקרב חווה הסינית??'' http://rotter.net/forum/gil/5919.shtml דודו דיין עיתונאי, איש גל"צ לשעבר וסופר. "החזיק תיק" בנושאי היסטוריה בגל"צ, ערך סדרות רדיו שזיכו אותו בפרס סוקולוב לתקשורת , בפרס הרצל ופרס יאיר. בין ספריו האחרונים "עושים מדינה", "מה כבר 2000?" ו"הרפתקה הודית". http://www.educational.co.il/article.php?id=410 http://simania.co.il/authorDetails.php/?item_id=13887 _________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שני כ''ט באב תשס''ז
09:54 13.08.07 |
|
17. תגובה מעניינת בנושא: ''הפקת לקחים''''
בתגובה להודעה מספר 16
|
"מאז שהחל הדיון בנושא / העיטורים והצ'לשים במלחמת לבנון השנייה תוך איזכור של חחלק מהצ'לשים והעיטורים שניתנו מאז תש"ח ועד תשס"ז התאפקתי שלא כהרגלי בקודש שלא להגיב משום שהדיון גלש בחלקו לעינינים לא רצויים. אני אומנם מוכר"כג'ובניק" שלא ירה כדור קרבי בחיו אבל אני מבין את הכאב של כל המגיבים.""כמי שמכיר את אתר "בעוז רוחם" אומנם פחות מאביתר ידידי המלומדאבל ניתח את כל הצ'לשים והעיטורים שניתנו בכל מלחמות ישראל ובעיקר במלחמת לבנון השניה , במידה וזה היה תלוי בי 90% ממקבלי העיטורים לא היו מקבלים אותם." "כמו שכתב חזי קצינים לא אמורים לקבל צ'ל"ש או עיטור הם פשוט מילאו את חובתם." "במידה ולמוטי אשכנזי מפקד " בודפסט" וליעקב טרוסטלר " מפקד "מילאנו " שני גיבורים שנתקעו "בדרגה" ושתפקדו באופן מעורר הערצה לא קיבלו עיטור , אות , צל"ש אז רק למעטים כמו קהלני למשל מגיע עיטור לרוב האחרים ממש לא!" "עשרות מקבלי עיטורים קיבלו אותם בגלל יחסי ציבור והשתיכות לחטיבה / גדוד / אוגדה שהיו לה יחצנים שדאגו לפאר/ או לחילופין על מנת לרצות משפחות שכולות ,או להסתיר פשלות .." "מאות גיבורים לא קיבלו אות, עיטור, צ'ל"ש מפני שהם לא היו בקליקה מסויימת ,או משום שמפקדיהם סברו ובצדק שהם בסך הכל מילאו את תפקידם ולא דאגו להעביר פרטים לועדות העיטורים , או משום שזה לא עיניין אותם . מומלץ לכל מי שמנתח אחד לאחד את העיטורים "במלחמה" האחרונה ,שימו לב למרכאות הכפולות לבדוק כמה פעמים נרשם המשפט תוך גילוי אחווה ורעות.. תסלחו לי על הבוטות , אך מי שסבור עם הוכחות מוצקות ולא בדמגוגיה לסתור את מה שכתבתי שיגיב." שבוע טוב לכולם דני קריאף 9D. [email protected] ___ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה ''החל הקרב על ארץ ישראל''=מלחמת אחים האמנם ?? http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=69&rc=x-files |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום שלישי ל' באב תשס''ז
21:36 13.08.07 |
|
18. ''לא לבטל את עיטור הגבורה''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 13.08.07 בשעה 21:37 בברכה, פילוביץ שחף לא לבטל את עיטור הגבורה אביתר בן-צדף 13.08.2007 15:10
הוויכוח הציבורי על הענקת 142 עיטורים בעקבות תבוסת צה"ל בלבנון בקיץ הקודם רק התחיל * יש לפתוח את תיקי ועדת העיטורים לעיון הציבור * עשרות עיטורי-שווא הוענקו למפקדים ולחיילים ממלחמת הקוממיות ועד הנה * לפחות שניים מאותות הגבורה במלחמת הקוממיות מפוקפקים * אני מקווה, שבמלחמת לבנון 2 לא חזר מופע האימים * ובאותה הזדמנות, גם משהו נגד קידום אוטומטי של קצינים בדרגות אחרי מלחמות * כבר הרבה שנים – מאז מלחמת יום הכיפורים – אין מעניקים בצה"ל את עיטור הגבורה. "הטלאי הצהוב של האומץ", קרא חוקר מסוים לעיטור הזה. אי-הענקת העיטור מלמדת, כנראה, שלא הגיעו הדברים עד כדי מעלה יתירה של גבורה ושל אומץ. לפיכך, יש שלוש אפשרויות: • הבלתי סבירה – לבטל את העיטור (כפי שמציע נרי אבנרי במאמרו באתר "חדשות מחלקה ראשונה" http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-24041-00.html?tag=09-03-06 ); • ההגיונית – לבדוק שוב את שיקולי ועדות העיטורים; • של צה"ל – להתעלם מהבעיה, ולרוץ קדימה בשמחה ובששון אל הביזיון הבא. אחרי מלחמת יום הכיפורים ישב בראש הוועדה אלוף מנחם (מנדי) מרון, שהיה מפקד אוגדה במלחמה. לידו סייעו תשעה תת-אלופים. אחריו מונו לעמוד בראש ועדת העיטורים אלופים, שכיהנו בתפקיד אב-בית-הדין הצבאי לערעורים. ועדות העיטורים עובדות בחשאי, ומפרסמות רק את רשימת מומלציהן ואת הסיפורים של מעשי גבורתם. חלק מהעיטורים הוענקו – לפחות, אחרי מלחמת יום הכיפורים – בחשאי, והדבר מעלה ספק באשר לטוהר ההחלטות. מבדיקת מסמכי ועדת מרון אחרי מלחמת יום הכיפורים עולה מערכת לא-מקצועית, שפועלת מתוך שיקולים מוזרים. וכדי ביזיון וקצף, ניתנו עיטורים על מעשים בקרבות, שטרם תוחקרו. לפיכך, איני טוען, שלא הייתה גבורה (שלכמה ממקבלי העיטורים היה חלק בה), אלא שהמומלצים אינם משקפים את הנעשה בצבא ובמלחמה. הרבה יחידות החליטו להימנע – בניגוד להוראה – מלהמליץ על אנשיהן לעיטורים ולצל"שים. ההימנעות נובעת מזלזול מוחלט במוסד העיטורים מחד גיסא ומהרצון לא לעורר ריב ומדון ביחידה מאידך גיסא. שהרי המלצה על פלוני ואי-המלצה על אלמוני מעידה על הערכה שונה למעשי שניהם. יחידות אחרות המליצו רק על נופלים. במלחמת יום הכיפורים ניתנו 478 עיטורים. כחמישית מהעיטורים (102) במלחמה זו ניתנו לקצינים מדרגת רס"ן ומעלה, לעומת 178 עיטורים לקצונה זוטרה. זה תמוה, כיוון שהמערכת הצבאית קרסה לחלוטין ביום הכיפורים, וחיילים ומפקדים זוטרים הצילו את יחידותיהם ואת גורל המערכה בשתי החזיתות. הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה (שאני גאה להיות חבר בו) מצא במחקריו, כי רבים מאוד עוטרו במלחמת יום הכיפורים על מעשים שלא עשו; יחידות ניכסו לעצמן הישגים של יחידות שכנות; יחידות הדירו יחידות שכנות מסיפורי הקרבות, ודאגו, שלא יעוטרו. אני מניח ממחקריי אודות העיטורים, כי – כמו בצבאות אחרים – מערכת העיטורים והצל"שים מושחתת מיסודה, אינה אמיתית ומושפעת משיקולים זרים. ואכן, יש ערעור כבד-משקל מאוד על שניים, לפחות, מתריסר אותות הגבורה, שחולקו אחר מלחמת הקוממיות. ובנוסף, יש חילוקי-דעות על כמה ממקבלי עיטור הגבורה במלחמת יום הכיפורים. "אם זה היה תלוי בי, תשעים אחוזים ממקבלי העיטורים לא היו מקבלים אותם" – כתב דני קריאף, מפקד טנק ותיק בשריון, שקודם, בלי קורס קצינים, לדרגת סא"ל, עקב תעוזתו – "קצינים לא אמורים לקבל צל"ש או עיטור. הם פשוט מילאו את חובתם". דני קיבל את דרגותיו בשדה הקרב, על תמרות אש ועשן, שהשתתף בהם. לא הרבה מבני גילנו צברו כל כך הרבה ניסיון קרבי כמותו – מהקרב בפתחת רפיח ביוני 1967 ועד לפרישתו מהמערך הלוחם. אפשר להקטין את השיעור הנורא של עיטורי-שווא בצה"ל על-ידי פתיחת תיקי ועדת העיטורים לעיון הציבור. עצם הידיעה, שהציבור יוכל לראות את הפרוטוקולים (זה נעשה במכאובים רבים לעדויות בוועדת וינוגרד), תשמש חרב דמוקלס על מפקדים, על מתחזים לגיבורים ועל חברי הוועדה. ואל תז ... לי את השכל עם סיפורים על ביטחון-שדה (סליחה, כיום קוראים לזה, ביטחון-מידע). נער הייתי וגם זקנתי ... יותר מארבעים שנה אני רואה את המערכת משתמשת לרעה בסיפורים על ביטחון-שדה, כדי להגן על עכוזם של ראשיה. להעניק הרבה יותר עיטורים לחיילים צה"ל נוקט במדיניות של יד קפוצה בהענקת צל"שים לאנשיו, וזו עוד מדיניות מוטעית שלו. הדרגות הפכו עכשיו לסימני ותק (גם לקצונה), ולא נותר למפקד ולצה"ל שום כלי רשמי להוקיר מעשים חריגים של אנשי צבא. צריך לזכור, כי, כעת, כשבעלי העיטורים יכולים לשאתם על מדיהם – זו יכולה להיות מחווה משמעותי של הוקרה לחייל/קצין בשירות חובה, או בשירות קבע. רוב אנשי המילואים ממילא ישימו פס על העיטור, והוא יתמלא אבק באיזה ארון, ליד אותות המלחמה והסמלים הצבאיים שצברו. לדעתי, צריך צה"ל להעניק הרבה יותר צל"שים לחייליו; יותר צל"שים לקצונה הזוטרה; ולבדוק בשבעים עיניים כל המלצה לעטר קצין בכיר וכל איש צבא הקבע. חלק גדול מסיפורי המעשה, שנצמדו לעיטורים של קצינים, מעלים ספק גדול האם המעשה/ים אינו/ם חלק מהמסגרת הרגילה של מילוי תפקיד הקצין. כלומר, לא נעשה שום דבר חריג, שבגינו צריך לציין את הקצין לשבח. עד היום מסתובבים הרבה מאוד לוחמים במלחמת יום הכיפורים עם סיפורי גבורה, שלא זכו להערכת צה"ל. מאחרים גנבו את סיפורי גבורתם. צה"ל החליט לא לפתוח את תיבת פנדורה זו, אך בשנה שעברה עיטר סמל מילואים, שנהרג בקרבות במעוז "מילאנו". עיטורים ניתנו ליחידות, כדי להעלים את אחריותן לפאשלות במלחמה – במסגרת כתיבה מחדש של סיפורי הקרב, שמחקה את הביזיון. אחרי כמה שנים כבר נוצר נופך סמיך של גבורה סביב הקרב הכושל, ומסכל כל דיון ענייני בו. יתר על כן, הצבא יכול להתהדר בגבורת אנשיו, ולהטיח במבקריו, "אנחנו גיבורים ואמיצים לפחות כמו הדורות הקודמים. דרך אגב, אמנם מלחמת לבנון 2 הייתה הארוכה במלחמותינו הרצופות, אך לנוכח מיעוט הישגיה (רוצה לומר, עודף כישלונותיה) – ראוי לשאול מדוע החליטה ועדת בר להציף את המערכת הצבאית ב-142 צל"שים ועיטורים? אחרי מלחמת יום הכיפורים – מערכה די כושלת, שהלחימה בה הייתה קשה בהרבה, בשתי חזיתות בו-זמנית – חילקה ועדת מרון 488 אותות (אחד, כאמור לפני כשנה – אב"ץ). האם רצה צה"ל להדגיש, שהוא רשם עוד הישגים במסכת הגבורה בקיץ הקודם? או שמא 142 העיטורים הם מטח אש-מנע יחצ"נית לקראת הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד? מקפצה לקידום "עשרות מקבלי עיטורים קיבלו אותם בגלל יחסי ציבור ובגלל השתייכותם לגדוד/חטיבה/אוגדה, שיחצ"נים דאגו לפארן, או, לחילופין, על מנת לרַצות משפחות שכולות, או להסתיר פשלות" – מסכם דני קריאף – "מאות גיבורים לא קיבלו עיטור מפני שלא היו בקליקה מסוימת, או משום שמפקדיהם סברו ובצדק שהם בסך הכל מילאו את תפקידם ולא דאגו להעביר פרטים לועדות העיטורים ... או משום שזה לא עִניין את מפקדיהם". במלחמת יום הכיפורים עוטרו 42 סא"לים ושבעה אל"מים – כמות אדירה, שאינה משקפת את שהתרחש בשדות הקרב בשתי החזיתות. תשעת התא"לים, חברי ועדת מרון, בדקו יחדיו, בישיבות מיוחדות של מליאת הוועדה, כל המלצה לעטר מג"דים ומח"טים. כל זה לא מנע מהם להעניק עיטורי-שווא לא מעטים בקבוצה זו. אדרבא, לפחות בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, הייתה אינפלציה של עיטורים – חלקם אינם מבוססים לחלוטין – למג"דים בשריון. לחלקם הגיע, כיוון שעשו את עבודתם היטב ובגבורה. חלקם השתמשו בעיטור כמקפצה לקידום הקריירה. מצאנו, שזו הנורמה, ובשום פנים זו אינה סטיית-תקן. לעטר יחידות ועדת מרון החליטה – לדעתי, בטעות חמורה – לא לעטר יחידות. חלק מהיחידות, שעשו מעשי גבורה עילאיים, נפגעו. אחרות קיבלו זאת בשלווה של מילואימניקים, שלוותה בצפצוף ארוך על הצבא. הצל"שים היחידתיים הראשונים ניתנו, אחרי מלחמת סיני, לפלוגת הטנקים של משה בריל בר-כוכבא, שכבשה את מוצב ה"סכר", ולגדוד הנדסה, שעבד ללא-לאות בנסיגה מסיני. עשרות שנים לא השתמש צה"ל באפשרות זו, וקיפח את חייליו. עשרות סיפורי גבורה נמוגו עקב כך. בשנותיה הראשונות של סיירת מטכ"ל, נהגו להעניק בה צל"שים אישיים רבים – במקום לציין את הכוח, שביצע את המעשה, כקבוצה. דרך אגב, מספרים, שאברהם ארנן, מייסד היחידה, לא החשיב כלל את הצל"שים הללו. רפול החליט להשתמש בעיטורים יחידתיים בתקופת רמטכ"לותו. שייטת 13 זכתה לכמה עיטורים על לחימתה הבלתי-פוסקת במחבלים בתחילת שנות השמונים, עד מערכת שלום הגליל. לעומת זאת, לא חשבו מפקד חיל הים ואנשי מטהו לציין לשבח את שייטת 11 של הנחתות על נחיתתה המוצלחת בשפך הנהר אוואלי במלחמת שלום הגליל. והם צדקו, כמובן: עיטור לנחתות היה מעמיד בפרופורציה לא נכונה את (חוסר) מעשי היחידות האחרות, הרבה יותר מפוארות, של החיל במלחמה. ומלבד זאת, הרי לא נהרג אף מפעיל נחתות בפעולה וגם לא נפצע בה איש ... בחיל הים חשבו – כנראה, כמסורת צה"ל – שמעטרים רק על פאשלות. את החרפה גאל עמי איילון כעבור שנים, כשכיהן כמפקד חיל הים, כשהחליט להעניק לשייטת הנחתות עיטור היסטורי. מעלית הדרגות באותה המידה של גיחוך, נוהג צה"ל להעלות בדרגה, כמעט אוטומטית, את כל קציניו אחרי מלחמות. כמעט ללא קשר לתפקודם במלחמה, מקבלים כל הקצינים את הדרגה, שנקבעה בתקן משרתם (רס"ן למ"פ; סא"ל למג"ד וכיו"ב). זה חל גם על גיבורי הקריה ועל נועזי השלישות. צה"ל הפך אותה מזמן למערכת כמעט אוטומטית – כמו מעלית שבת – עד שנחשפות תקלות. אחרי מלחמת יום הכיפורים, הועלה קצין מילואים בדרגת סגן לדרגת רס"ן. מפקדיו השוטים שאפו, כנראה, לחפות על מחדל נורא, שהקצין מנע. הוא הצילם בשנית כשסירב לקבל את הדרגות. http://www.global-report.net/a.php?c=eviathar&a=209&rc=eviathar _______ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' באלול תשס''ז
07:26 21.08.07 |
|
20. ''ברק: דרוש ביטחון עצמי ורוח לחימה''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ברק: דרוש ביטחון עצמי ורוח לחימה שר הבטחון אהוד ברק נפגש היום בשעות אחר הצהריים עם כתבים בטחוניים בלשכתו. לדבריו, "כוח צבאי אינו רק כלים וטכנולוגיה". קובי פינקלר 20/08/07, 17:02
שר הבטחון אהוד ברק נפגש היום בשעות אחר הצהריים עם כתבים בטחוניים בלשכתו. במהלך השיחה גילה ברק, שהופתע מכך שחלק מהתוכניות לעוצמתה העתידית של ישראל מתוקצבות באופן מינימליסטי, זאת בניגוד מוחלט למציאות המתהווה באיזורינו. לתפיסתו של ברק, כפי שהוצגה לכתבים, נדרשת תוכנית בניין כוח שתאפשר למדינת ישראל יכולת הרתעה, התראה והכרעה על מנת להביא לניצחון ברור וחד משמעי בכל מלחמה עתידית. שר הביטחון סבור שבתוך פרק זמן של 3-5 שנים ניתן להגיע למצב שבו רוב מוחלט של הטילים הנורים לעבר שטח ישראל לא יגיעו ליעדיהם. באשר ליכולת התימרון טוען ברק, כי יש צורך בהגדלת סדרי הכוחות, הקמת שתי אוגדות משימתיות ותגבור הדרגתי מתאים של מספר הטנקים. השר מגלה, כי מדינת ישראל היום נמצאת במצב של פחות ממחצית שיא סדר הכוחות שעמד לרשותה בעבר. לדברי ברק, "על מנת להתמודד ביותר מזירה אחת, זקוקה מדינת ישראל לאורך נשימה לוגיסטי, הכולל מלאים של תחמושת ואמצעי לחימה", ברק מוסיף, כי "כוח צבאי אינו רק כלים וטכנולוגיה אלא קודם כל ביטחון עצמי ורוח לחימה". ברק התייחס גם לכשלים שהתגלו במלחמה האחרונה, "אסור שיחזור בעתיד מצב שבו מפקד אוגדה רואה לראשונה את האוגדה שלו רק בזמן מלחמה", בנוסף אומר ברק, כי "במציאות האסטרטגית של ישראל דרושה יכולת פעולה הרחק מגבולות המדינה". http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165879 ______________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' באלול תשס''ז
07:53 21.08.07 |
|
22. ממשלת ישראל/''גולדה'' הקריבה כמה ממשלת אולמרט תקריב?!
בתגובה להודעה מספר 20
|
ממשלת ישראל/"גולדה" הקריבה 3500 חיילים על מזבח השלום, כמה ממשלת אולמרט/פרס, תקריב.....?? 19.06.2006 13:20 הכל ברור כשמש בצהרי היום, ממשלת גולדה הקריבה את בניה על מזבח השלום = 3500 חיילים ז"ל ולכן גם אתה וחבריך הוקרבתם למולך....... ממשלת גולדה/דיין/שמעון פרס = ממשלת אולמרט/שמעון פרס/ביילין אני מצ"ב את פרק 7 מהספר שצונזר: "הקשר המרובע" ואם תקראו אותו היטב בכלל ואת המסמך/פרוטוקול בפרט של הישיבה הסודית שנערכה במטבע גולדה ותבינו היטב את מה שהבנו קודם. מצ"ב לינקים/קבצים לפרטי הספר ופרק 7 = ההסכם הסודי ובכלל לכל הספר: ''הקשר המרובע - מאת: ד.ח'': הספר ש''נאסר'' לפירסום !! http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1424&rc=x-files ''הנעילה'' - האני מאמין של תת-אלוף בן-פורת יואל ז''ל http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1399&rc=x-files אני מציע לחשוב האם השנים 1972 - 1973 דומות בתוכנן לשנים 2005 - 2006 מההיבט המדיני/בטחוני נקודות למחשבה: 1. האיום בחרם הערבי - נפט של שנת 1973 והאיום שאויים לפני שבועיים על ידי איראן 2. המדיניות האמריקאית = שליטה באיזור הים התיכון בשנת 1973 והמדיניות כיום.... 3. קיצוצים בצה"ל: מילואים, שריון, תותחנים, מטוסי קרב מקורקעים 4. לפני כשלושה שבועות אמר דיכטר/ראש השב"כ לשעבר בועדת חוץ ובטחון שמדינת ישראל מתכוננת לעימות לפני או אחרי ההתכנסות ואחריו אמר הרמטכ"ל חלוץ שצה"ל מתכונן לעימות...... 5. מלחמת 1973 הביאה את השלום עם מצרים ומלחמת 2006/7 תביא את השלום עם הפלשטינים ועם סוריה, דהיינו תוקם מדינת פלשטין לאחר קרב עצמאות מבחינתם והסורים יקבלו את רמה"ג בחזרה. פרס: השלום עם הפלסטינים קרוב יותר מאי פעם ב-50 השנים האחרונות http://rotter.net/forum/scoops1/6833.shtml 6. התרגיל הצבאי של הצבא הסורי שנערך לפניכשבוע וחצי בנוכחות בשאר אסד כשהוא לבוש במדי צבא 7. מסע הדילוגים של מובארק ובשאר אסאד למצרים וסוריה, לסעודיה, לאיראן 8. אספקת טילים לסוריה על ידי הרוסים 9. נוכחות מאות מטוסי קרב חדישים בגבול הסעודי כמאה ק"מ בערך מאילת http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&viewmode=all&keywords=????#53 http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&viewmode=all&keywords=????#10 http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&viewmode=all&keywords=????#2
44. קיסינג'ר לאיסמעיל:''המצב לא ישתנה אלא אם כן תשנו אותו http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&viewmode=all&keywords=????#44http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=???? ד''ר ביילין וד''ר הירשפלד בגדו במדינת ישראל!! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5070&forum=gil&viewmode=all&keywords=???? 10. חימוש החיזבאללה בגבול לבנון על ידי איראן השאלה הנשאלת: האם גם הפעם ממשלת ישראל מקריבה את בניה על מזבח השלום כפי שממשלת גולדה הקריבה 3500 חיילים ז"ל ??? מערך ההסברה של ישראל במקום לבנות לישראל מערך הסברה, שיבוא לעולם את העובדות,הפקדנו את ההסברה, בידי פקידים ממוני פתק וכמה זקנים שלא יכוליםלהרים את ההסברה בעידן התקשורת. ההסברה האיסלמית, מכה בנו ביעילות בכל התחומים, גם בנושאי הכחשת שואה,השמצת הלובי היהודי, הוקעת תומכי ישראל, בימוי ארועים שמציגים אותנוכטרוריסטים מול יפי הנפש ולוחמי החופש הפלסאינים. אפילו שרה ישראלית, יפה, משכילה ונבונה,הסכימה שהטרוריסטים הם לוחמי חופש, והושפעה אולי מתעמולה של ההסברה האיסלמית ושותפיהם מהשמאל, ששונא אותנו. אעתיק משהו מפרי מקלדתו של טייח נאור שעובד למען ה"הסברה" המוסלמית.כנראה שהם משלמים טוב יותר מפקידי הציבור ה"קשורים" שלנו, שמעסיקים טייחים עלובים, שהמאיסו עצמם עלינו ומזיקים במקום להועיל. משום מה הוא מזכיר לי דיקלומים של הטייחים עלובי נפש, הכותבים תמורת שקלים. America Vanquished By Bob Finch6-16-6 Historically, holocaust denial has been a political tactic used primarily by extreme right wing political parties. However, a small number of anti-racists have gone beyond criticisms of the racist policies of the Jews-Only state in Palestine (JOS) to question various aspects of Jewish holocaust propaganda. These commentators believe such propaganda is used politically to justify the oppression of Palestinians so they hope that holocaust questioning might help to undermine this oppression. Norman Finkelstein exposed the fabrications and extortionate practices of what he's called the Jewish holocaust industry, 'There's no business like Shoah business'. Lenni Brenner has highlighted Zionist collaboration with the Nazis in the mass slaughter of Jews during the second world war (see 'Zionism in the Age of the Dictators' and also '51 Documents: Zionist Collaboration with the Nazis'). Since Ariel Sharon became the JOS's prime minister in 2001, the oppression of Palestinians has rea! ched such heights of obscenity that an increasing number of anti-racists have joined the fray against Jewish holocaust propaganda. Some have raised questions about particular facts believed to have taken place during the second world war. Others have questioned the so-called Jewish holocaust on conceptual grounds e.g. that the holocaust is a racist concept for focusing solely on the slaughter of Jews. Some anti-racists have expressed doubts about the wisdom of enshrining the establishment view of the Jewish holocaust in law and then making it a criminal offence to challenge such a view. In 1963, Hannah Arendt, one of the foremost scholars of totalitarianism, estimated in 'Eichmann in Jerusalem' that the Nazis killed between four and a half million to six million Jews. If she was alive today and uttered such a view it is possible she would be deemed a holocaust denier and even thrown in prison. Arendt's punishment for expressing such a view in the mid-1960s was condemnation,! and then ostracism, by Jewish communities around the world bu! t only t he most extreme Zionists would have doubted her historical scholarship or thought she deserved imprisonment. There is no doubt the JOS has used holocaust propaganda to legitimize its racist treatment of Palestinians. The Jewish holocaust industry has exploited holocaust propaganda to extort huge sums of money from European countries which were then used to fund racist causes in the JOS. Anti-racists are rightly and justly raising questions about the strong links between what happened during the age of totalitarianism and what the JOS has been doing to Palestinians over the last sixty years. It is paradoxical, however, that whilst some anti-racists are now willing to engage in holocaust questioning, the one issue they do not address, the last remaining Jewish taboo, is Jewish political power. The only well known anti-racist who has confronted this issue is Ralph Nader, "The subservience of our congressional and White House puppets to Israeli military policy has been consisten! t. They're almost all puppets. There are two sets: Congressional puppets and White House puppets. When the chief puppeteer (Sharon) comes to Washington, the puppets prance." (Pat Buchanan 'Ralph Nader:http://www.amconmag.com/2004_06_21/cover.html June 21, 2004). Nader has never repeated this statement or elaborated upon it or sought to use it as the basis for policies to counter such distortions of political power. Perhaps the reason for this is that nobody came to his defence when the Jewish lobby accused him of anti-semitism. It has been quietly dumped into the dustbin of history. (But even Nader considers Sharon, the PM of JOS, 'the chief puppeteer' instead of seeing him as a minor official in the bigger setup. ISH) Anti-racists, like virtually everyone else in the western world, maintain that America is the world's hyper-power. >From this perspective, the JOS can be seen only as an American colony - dependent on Ame! rica's military, technological, and economic, support for surv! ival. An http://www.leftcurve.org/LC28WebPages/WarForIsrael.html April 2004). But what better way is there of camouflaging Jewish world domination than behind such a hoary old canard? Indeed, the fact that this taboo has become an accepted norm throughout the western world is yet one more piece of evidence pointing to the existence of Jewish world domination. It is ironic that anti-racists are willi! ng to challenge the Jewish establishment's view of the holocaust but not the issue of Jewish world domination even though, politically, their reasons for doing the former also apply to the latter. Andrew Winkler's article 'Deadly Chess Game' is a classic of this genre. Winkler believes "Iran is also threatening the moral and ideological base of Israel: the 'Holocaust Myth'." He encourages the left to re-examine the propaganda of the Jewish holocaust because he believes this would threaten the survival of the JOS. "If world-opinion came to believe, as an increasing number of historians claim, that the Holocaust was nothing but a propaganda lie, designed pre-dominantly for the purpose of mounting support for the creation of a Jewish state in Palestine, it would become impossible for the US government to continue pumping billions of Dollars in military and financial aid into its de-facto colony Israel and backup Israel's brutal oppression of the Palestinian people through the ! ruthless abuse of its veto right in the UN Security Council." ! (Andrew http://therebel.org/ Feb 16th 2006). Whilst Winkler is willing to engage in holocaust questioning because it politically undermines the JOS he continues to support the conventional idea of the JOS as an American colony. This stance leads him to a somewhat distorted conclusion, "The Jewish State wouldn't even exist, if it weren't for the combined effort of the Zionist lobby, US government and Stalin, of making the world believe in the Holocaust." The so-called Jewish holocaust is certainly used politically around the world to evoke political sympathies for the JOS but it is not a myth which sustains this apartheid regime it is Jewish global power. It is power which sustains myths. Without power myths cannot survive. The prevalence of a myth is a pointer to the power which sustains it. Is it not a little bizarre to believe that the "Zionist lobby" would spend time and money promoting a myth in the hope of winning the world's approval for the s! urvival of the JOS, when it can manipulate America into providing the JOS with military and political protection irrespective of world opinion? The idea of the JOS as a mere American satellite or colony dates back to October 1973 when president Richard Nixon airlifted military supplies to the beleaguered Jewish army to save it from defeat by Arab armies. At the time, this rescue was commonly perceived as America coming to the aid of an ally. It was this highly dramatic event which led to the image of the JOS as an American colony. Since then this view has become a commonly accepted opinion throughout the western world. It has been given the seal of approval by western academia. Zionists love the image because although it seems to demean the stature of the JOS, it once again allows the JOS to present itself and, by proxy, Jews around the world, as innocent victims. The best known intellectual exponent of the proposition that JOS is an American colony is Noam Chomsky. His pro! motion of this view helped to justify its acceptance by those ! on the l eft, the anti-apartheid movement, the anti-war movement, and even by liberals. Chomsky is the chief Rabbi of the left who absolves the JOS of guilt and responsibility for its apartheid regime and its military belligerence against neighbouring countries. The implication of seeing the JOS as an American colony is that America has ordered the JOS to do everything for which it has become despised, so all blame and all responsibility must be placed on Americans not the JOS. Thus Chomskyism proposes that the American government was to blame when Ariel Sharon invaded the Lebanon because it forced him to fight a war he did not want to fight! The clever racist assumption that Chomsky allows to fester here is that what he means by 'America' is a country ruled by White Anglo Saxon Protestants (WASPs). Since he refuses to countenance the idea of Jewish power in America, let alone Jews controlling American politics, the only people who could be responsible for ordering Sharon to engage i! n violence, terrorism, and warfare at every opportunity are American WASPs! Given Chomsky's intellectual stature and authority, few on the left have dared to challenge his preposterous, immoral and racist, views. Jeffrey Blankfort is one of the few see for example 'The Israel Lobby and the Left:http://www.leftcurve.org/LC27WebPages/IsraelLobby.htmlhttp://signs-of-the-times.org/signs/editorials/signs_TheChomskyBlankfortPolemic.php February 20, 2006). According to Blankfort, Chomsky's "attempt to portray the US-Israel relationship as mirroring that of Washington's relations to its client regimes in El Salvador, Guatemala, and Nicaragua, has no basis in reality." Blankfort argues, "Also, there were no Salvadoran, Nicaraguan or Guatemalan lobbies of any consequence in Washington to lavish millions of dollars wooing or intimidating members of Congress; no one in! the House or Senate from any of those client countries with p! ossible dual- loyalties approving multi-billion dollar appropriations on an annual basis; none owning major television networks, radio stations, newspapers or movie studios, and no trade unions or state pension funds investing billions of dollars in their respective economies. The closest thing in the category of national lobbies is that of Miami's Cuban exiles, whose existence and power the left is willing to acknowledge, even though its political clout is miniscule compared to that of Israel's supporters." (Jeffrey Blankfort 'The Israel Lobby and the Left:http://www.leftcurve.org/LC27WebPages/IsraelLobby.html c.2004). It is ludicrous to regard the JOS as if it was little different from a country like Honduras which is dominated by an American multi-national corporation producing a single monocultural crop. Hondurans do not own a substantial proportion of the American media and pump out an endless stream of Honduran propaganda on behalf of national interests of t! he Honduran state. They do not posses a hugely wealthy lobby which bribes members of congress into passing legislation supporting Honduras's foreign policies. There are not huge numbers of Honduran intellectuals in America producing policy papers outlining new foreign policies for America which, completely coincidentally, are the same as Honduras's foreign policies. There are not large numbers of Hondurans serving in the Bush administration. It has to be concluded that it is impossible to see the JOS as an American colony. This is not the place to outline the history of the Jewish takeover of American politics and the rise of Jewish global domination. Suffice it to say the JOS has used its nuclear weapons or military power to blackmail America into giving it whatever support it needs and that the Jewish lobby has manipulated various American administrations into fighting proxy Zionist wars. It was pointed out above that America's airlifting of military supplies to the JOS d! uring the October 1973 war gave rise to the now commonly accep! ted view of the JOS as an American colony. But this interpretation of the airlift is erroneous. Nixon was confronted with the choice of protecting a country with no oil or an Arab world with a super abundance of oil. To all those left wingers who have for decades blithely insisted that America is interested in the Middle East solely because of oil such a decision should have been a no-brainer. There is no conceivable reason based on America's national interests why Nixon should have chosen to support the JOS rather than the Arab world. (Please do not suggest that America saw the JOS as essential because the Jews provided political and military services for America it could not provide for itself. Any number of Arab regimes could also have provided exactly the same services if asked. Saddam Hussein was all too willing to carry out services for America - but when he expected Americans to pay for these services they decimated his army). The most plausible reason for Nixon's decision is! http://www.lrb.co.uk/v28/n06/print/mear01_.html March 23rd 2006). In other words, America spent $2.2 billion in military aid which then cost it hundreds of billions of dollars in lost econ! omic development. This pattern of American sacrifice has been ! repeated http://www.lrb.co.uk/v28/n06/print/mear01_.html March 23rd 2006). But these are not subsidies. They are tribute payments that the vanquished pay to their conquerors. Since the October 1973 war Jewish power in America has grown immensely. Jews now constitute A! merica's ruling elite. There is no longer any necessity for the JOS to use its nuclear weapons or military power to blackmail America into fighting wars on its behalf. Jewish political power in America is now so dominant it can politically manipulate the country into wars for the benefit of the JOS even if these wars are contrary to America's national interests. Over the last decade and a half, America's Jewish ruling elite has manipulated America into two proxy Zionist wars. The first was to remove Saddam from Kuwait and the second was the invasion of Iraq. A third one against Iran is pending even though such a war could lead to the political, economic, and military, collapse of the United States. "When a parasite invades, it hides as long as it can, sucking the vital juices and draining the energy of its host. Yet there is a limit to what the host can tolerate: eventually, it either builds up an immunity to the depredations of its "guest," or it is sucked dry and ex! hausted to the point of near-death. Having used up nearly all ! availabl e military and economic resources in Iraq, the U.S. has a choice:http://www.antiwar.com/justin/?articleid=8441 January 25, 2006). The JOS and the Jewish lobby in America doesn't care how much it costs America to fight proxy Zionist wars or how many American troops are injured or killed as long as these wars boost the regional power of the JOS in the Middle East. Over the last decade or so the Jewish colonization of the American political system has been comprehensive. The JOS's defence strategy has been adopted by America. Its foreign policies have been adopted by America. The JOS's contempt for international institutions and international law has become a critical part of American politics. Its enemies have now become America's enemies even though they pose not the slig! http://www.leftcurve.org/LC28WebPages/WarForIsrael.html April 2004). At its a! nnual conference this year AIPAC boasted that over the previou! s year i t had managed to persuade the American Congress into passing one hundred pieces of legislation for the JOS. "AIPAC helps pass more than 100 pro-Israel legislative initiatives a year through more than 2,000 meetings with members of the U.S. Congress, according to AIPAC statistics." Despite the fact that two of AIPAC's most important employees are currently on trial for treason against the United States, America's politicians turned out in force to pay homage to their AIPAC paymasters, "AIPAC's influence was underscored by the seeming multitude of government leaders in attendance at the conference, the biggest in its 52-year history. This year, half the Senate, a quarter of the House and many White House administration officials, including vice president Dick Cheney, participated." (Denyse Tannenbaum '"European media is questioning Israel's right to exist"' www.ejpress.org/article/6686 March 10th 2006). The JOS is a racist rogue state and, over the last decade and a half, it h! as transformed America into a rogue hyper-power with increasing racist tendencies. It has become absurd to believe that the JOS is an American colony. On the contrary, America now resembles a Jewish colony. America is not merely ruled by a Jewish elite, it has become the biggest prize in the global Jewish empire. It is quite true that the American military remains the world's only hyper-power but it is America's ruling Jewish elite which controls America's military not WASPs. Many of America's WASP military leaders are aghast at the idea of being ordered to attack Iran and yet this is precisely the direction in which the American military is being pushed by the Jewish dominated congress and Bush administration. It is the Jewish elite's takeover of the American political system and its ability to use America's military hyper-power for the benefit of the JOS that gives rise to Jewish global domination. However, Jewish world domination is far from complete. For a time Russia w! as controlled by a Jewish elite with allegiance to the JOS but! Putin m anaged to wrestle back control of his country for the sake of the Russian people although whether he'll be able to fight off the next Jewish political assault is far from certain. In Britain, the ruling elite is composed of Jews and the landowning aristocracy. The aristocrats own much of the countryside whilst the Jewish elite owns much of the country's high streets. Whilst the former dominates over domestic issues, the latter dominates in foreign affairs. There is little evidence that Jews started the second world war. But currently there are many Jewish commentators trying to provoke world war three (or world war four depending on which commentator you are listening to). During its lifetime, the JOS has created millions of victims in Palestine, Egypt, Syria, Jordan, Lebanon, and Iraq, and it is about to create a whole lot more if it manages to manipulate its American colony into a long war against Iran, Syria, and rest of the Moslem world in the Middle East. Under these ci! rcumstances, it would be folly for political commentators to spend so much time researching events surrounding the racist Jewish holocaust that they fail to notice that Jewish political power is promoting a new catastrophe not merely against six million Palestinians but the Moslem world in the Middle East. It is almost certainly true that Jews were nothing like as much victims of totalitarianism as the racist concept of the Jewish holocaust suggests after all roughly 20 million Russians died during this time, far more than the number of Jews. If anti-racists continue to focus on the so-called Jewish holocaust, albeit in the hope of undermining legitimacy for the JOS, they will perpetuate the fixation on Jews as victims the scope of their argument being confined to determining what sort of victim the Jews were. The Jewish people suffered terrible losses during the second world war but, since then, the JOS has brought about a huge loss of life and, given the chanc! e, it will bring about even greater losses in the future. It h! as to be http://www.lrb.co.uk/v28/n06/print/mear01_.html March 23rd 2006). In comparison, the amount of research into the so-called Jewish holocaust is huge. Surely ascertaining how Jews living in America acquired political power in America, and what they are going to do with it, is a more urgent priority than politically exploiting events that happened 60 years ago? By far and away the most important political issue at present is Jewish ! world domination. What matters is not the second world war brought about by the German master race but the third world war currently being instigated by the Jewish master race. Times have changed. The JOS is now far more powerful militarily than the nazis ever were. The JOS is creating so many millions of victims it is drawing ever closer to the total achieved by the nazis. Jews around the world currently agitating for the third world war are just as much racist supremacists as the nazis who provoked the second world war. Blair and Bush are modern day Chamberlains giving succour to the world's new nazis the Jewish master race. There are many facts and figures in the works of Jeffrey Blankfort that could contribute towards making the case for Jewish world domination. He does not use such a phrase he talks only of the Israelization of America's Middle East policies. His focus has been primarily on the Jewish lobby in America so he has overlooked the critical role ! of the JOS's nuclear and military blackmail in transforming Am! erica's foreign policies. He has also failed to appreciate the role the JOS is playing in fostering a Greater Kurdistan to help break the Arabs' grip on the Middle East. But he has inadvertently raised an important issue in any understanding of the nature of Jewish world domination. Is the world's global Jewish elite so attached to capitalism and profiteering that it has become entirely rootless with no political loyalties to any particular country? Or is it so committed to Zionism that it would be willing to sacrifice profits and perhaps even capitalism itself if this ensured the political and military supremacy of the JOS in the Middle East and beyond? This issue bears upon whether there will be a war against Iran. If the global Jewish elite is like the former then it will avoid an attack on Iran because such a war could seriously damage the global economic system. If, however, it is like the latter then it will demand a war because no matter how much the world, or the capitalist ! system, or America, might be damaged it would be a huge boost to Jewish supremacism in the Middle East. "If there are truly elites who are pulling the strings in Washington and control Tel Aviv, as we are often told, there will be no attack because those elites would certainly be aware of the consequences it will have for the free-market capitalist system that they cherish. If there is an attack, it will be yet another proof that Washington is Israel's most important occupied territory, despite the efforts of a handful of brave individuals there to expose and bring a halt to the Israelization of US Middle East policy. I don't like the concept of elites, but I do not think there will be an attack and that the drum beats are designed to scare Iran because there are no other realistic options available. Nevertheless, beware the Ides of March." (Jeffrey Blankfort 'War within Range? Another Neocon beats the drums for war and says it will happen in 10 weeks' jblankfort@earthlink.! net c. Jan 7th 2006). In other words, does the Jewish global e! lite hav e a god-given sanctuary in Palestine or does it not care about this Judaically sacrosanct land? This article does not present the case for Jewish world domination. It suggests the time has long since passed when the idea of Jewish world domination should be deemed to be preposterous or treated as morally abhorrent. There is plenty of evidence pointing in the direction of Jewish world domination. For example: the willingness of American politicians to criticize the president of the United States but their total reluctance to criticize the JOS. Western governments' acceptance of the JOS as a western, liberal, secular democracy rather than criticizing it for being a racist state. It is more absurd to believe that America is the world's hyperpower and that the JOS is just an American colony than it is to believe in Jewish world domination. This article seeks to change political priorities from the so-called Jewish holocaust of the past to the Jewish inspired catastrophe of a thi! rd world war. The so-called war against terrorism is a racist war initiated by Jewish supremacists designed to boost Jewish world domination. We can either live in world that seeks to combat racism or in a world where Jewish racism is accepted as a normal part of everyday life. In the latter case Jews would rule the world. Bob Finch מבחן התוצאה פ"ש
_______________________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' באלול תשס''ז
08:13 21.08.07 |
|
23. ''כאשר נשאלה גולדה מאיר, אם האמינה שקיסינג'ר עיכב....
בתגובה להודעה מספר 22
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 21.08.07 בשעה 08:16 בברכה, פילוביץ שחף 45. ''כאשר נשאלה גולדה מאיר, אם האמינה שקיסינג'ר עיכב - (מצ"ב קובץ) http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&omm=45&viewmode=threaded"....היא הגיבה: אינני יודעת, באמת, עד עכשיו איני יודעת." (ציטוט מתוך פרק שלישי המ"ב, מהספר "מדינאות אמיצה" מאת: קנת שטיין, בעמוד 109)
44. קיסינג'ר לאיסמעיל:''המצב לא ישתנה אלא אם כן תשנו אותו באמצעות פעולה צבאית...." (ציטוט מתוך פרק שני בספר "מדינאות אמיצה" מאת: קנת שטיין, בעמוד 95) http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5047&forum=gil&omm=44&viewmode=threaded הנרי קיסינג'ר מונה למזכיר המדינה חודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אבל המשיך גם להיות היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב......
אחמד איסמעיל מונה באפריל 1973 לשר המלחמה המצרי..... טיפוח מיומנויות קריאה וניתוח של מקורות היסטוריים תפיסה זו באה לידי ביטוי בדבריו של ד"ר מיכאל הנדל: "בראש ובראשונה עשוי השימוש הנכון במקור להדגים תופעה או בעיה ולהפוך את הידיעה המופשטת שעל יסוד ספר הלימוד למוחשית וממשית. והרי תרומה לבחינה האינטלקטואלית של ההוראה, אם המקור הוא רחב ומוסר סיטואציות מתוך התעכבות על הפרטים, הריהו עשוי להקל על ההבנה ועל התפיסה, ויש בו כדי לפצות את הלומד על הקושי הכרוך בקליטת החומר מספר הלימוד ובעיכולו". בהתאם לכך פרסם ד"ר מיכאל הנדל את הספר "מקורות ללימוד ההיסטוריה הישראלית והכללית" הנושא שישה כרכים. ספרים אלה היו מיועדים לשמש כחומר עזר למורה. המקורות לא היו משולבים בספרי הלימוד ולמורה היה שיקול הדעת והבחירה באילו מקורות להשתמש בהוראה." http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/history/ahi0015.htm האקדמיה לפיקוד מיכאל הנדל, קלאוזביץ במבחן התמורות הטכנולוגיות (תל-אביב: מערכות, 1988 http://www.biu.ac.il/SOC/soclib/Biblio/socilStudies/cober624.doc. הנדל. מודיעין והונאה, ב: צבי עופר ואבי קובר (עורכים). מודיעין ובטחון לאומי. תל-אביב: מערכות, 1988, ע"מ 385-430 http://spirit.tau.ac.il/poli/faculty/maoz/strategy99.doc.
הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה מחבר: ד"ר אורי בר-יוסף http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2424&kwd=1011
________
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ז' באלול תשס''ז
07:30 21.08.07 |
|
21. ''ד''ר מילשטיין: צה''ל אינו לומד לקחים''
בתגובה להודעה מספר 0
|
מילשטיין: צה"ל אינו לומד לקחים ד"ר אורי מילשטיין
ההסטוריון הצבאי, ד"ר מילשטיין, חושש שהרכש הצבאי עליו דן בימים אלה המטכ"ל אינו ממוקד ואינו מושתת על לקחי העבר. יומן ערוץ 7 ביומן הצהרים של ערוץ 7 שוחח ההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין, על "סל הקניות" של המטכ"ל המוצג לדיון במהלך היומיים הקרובים. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165892
מילשטיין סבור שהדיון על הרכש הצפוי הכרחי לנוכח המציאות המשתכללת בשדה הקרב ומחייבת היערכות מחודשת אחת לכמה שנים. עם זאת הוא סבור שהדיווחים התקשורתיים אודות מכלול הדרישות שצפויות לעלות בדיון נועדו בעיקר להוות קלף במאבק על גודל התקציב שיינתן בתקציב הביטחון הקרוב. לשאלת המראיין, יגאל שוק, אם ניתן ללמוד מהדיווחים שהצבא לומד לקחים מהעבר, אומר מילשטיין כי הצבא, כמו גם ארגונים גדולים אחרים, אינו מסוגל להפיק לקחים. "הבעיה המרכזית של מה שמתרחש בגוף גדול היא הבעיה של איתור הליקויים. אנחנו מצויים בעידן שאחרי מלחמת לבנון ובמקום לאתר ליקויים עוסקים במה שהתקשורת מכתיבה, עונים על הביקורת, אבל גם המבקרים לא מבינים על מה ראוי לבקר ומתמקדים באירועים וכשלים נקודתיים". עם זאת צופה מילשטיין שינויים באופי הרכש הצה"לי. זאת תוך מתן דגש רב יותר על כוחות היבשה על פני אלה של האוויר. לדבריו ההפרשים הכלכליים בין חיל האוויר לחילות היבשה הוא כל כך גדול, שהפחתה מועטה בחיל האוויר מאפשרת רכש רב לחילות הקרקע. ד"ר מילשטיין שב ומעלה את סוגיית התיאום בין כוחות האוויר ליבשה, וטוען כי מאז מלחמת יום כיפור לא נלמדו לקחים, ולא תוקנו ליקויים בתחום זה. הוא מצטט מספרו של האלוף פלד, מפקד חיל האוויר, שקבע בתום מלחמת יום כיפור כי חיל האוויר לא ידע כיצד להעניק סיוע לכוחות היבשה. לטעמו של מילשטיין אלו בדיוק אותם כשלים שליוו את צה"ל במלחמה האחרונה, ואף הביאו לפגיעות של כוחותינו על כוחותינו. מילשטיין מתריע ומזהיר מפני קריסה תקציבית של צה"ל. הוא מזכיר שברית המועצות הגדולה קרסה בשל סיבות תקציביות, "ואם כך הם אנחנו עלולים ליפול על אחת כמה וכמה". לפיכך סבור מילשטיין שעל צה"ל להיות ממוקד ברכש שלו, אך טוען שצה"ל איננו כזה. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/165892 ************* תזכורת לדבריו של שר הבטחון אהוד ברק מאמש: 20. ''ברק: דרוש ביטחון עצמי ורוח לחימה'' http://rotter.net/forum/gil/6565.shtml#20 _____________________ לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|